בצה"ל עסוקים לא מעט בשאלות כיצד ייראה שדה הקרב העתידי – זה שיתרחש בין 2030 ל-2035? ולא פחות חשוב מכך – כיצד יש להיערך אליו? לאנשים ומחשבים נודע כי בין המגמות שבהן מבחינים בצבא נמצאים מחשוב קוואנטי, הכשרה למקצועות העתיד, לחימה מבוססת לייזר והטמעה נרחבת של בינה מלאכותית, לטובת שיפור תהליכי קבלת ההחלטות. חטיבת שילו"ח (ר"ת שיטות לחימה וחדשנות) היא יחידה באגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי, שעוסקת בפיתוח שיטות לחימה רב זרועיות חדשניות ובחדשנות טכנולוגית. החטיבה הוקמה במסגרת תר"ש (ר"ת התוכנית הרב שנתית) תנופה, שהנהיג הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. היא נועדה לעצב ולגבש שיטות לחימה רב זרועיות חדשות, תוך התאמתן לאיומים העתידיים על ישראל, שכוללים גם את ממד הסייבר וטווחים גיאוגרפיים רחוקים. ייעוד נוסף הוא ריכוז תחום החדשנות הטכנולוגית כמענה לאיומים אלה ולצרכי צה"ל. אנשי החטיבה מתמודדים עם חלק מהאתגרים הטבועים בצבא: הימצאות מערכות מסורתיות, דוגמת צוללות, מטוסים ותותחים; חילוף של שליש מכוח האדם על בסיס שנתי; היותו של צה"ל גוף היררכי, וככל תאגיד – בעל ממד ביורוקרטי; העובדה שככל ארגון, קשה לערוך בו שינוי לאורך זמן; עובדה נוספת, שלפיה ה-"מוצר" שלו צריך לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בעת הקרב, המלחמה, שעלולה להיות בכל רגע נתון; והקושי לחשוב על אסטרטגיית העתיד. לוגו חטיבת שילו"ח האתגר, אומרים בצבא, הוא מה תהיינה הטכנולוגיות בעתיד, מה נדרש לפתח, מה ניתן לאמץ מהאזרחות ואיך לשלב את הטכנולוגיות בשדה הקרב העתידי. בצה"ל מדמים את הסוגיות האלה ל-"אניגמה מורכבת". זאת, כי לצד אתגר ההטמעה של אותן טכנולוגיות, יש רצון לייצר מנגנוני האצה של יכולות וטכנולוגיות מהאזרחות לצבא, בפרקי זמן קצרים. ציטוט שמתאים לעשייה העתידית הזו נאמר על ידי הנשיא וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, ולפיו השען נדרש כדי לתקן את השעון ולדייק אותו – תוך כדי המשך הפעלתו. משמע, יש רצון בשינויים שיביאו יתרון תחרותי, תוך מוכנות עכשווית. שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת גיבוש אסטרטגיית החדשנות הצה"לית מתבסס על שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת. הגיבוש מתבסס על מודלי אימוץ חדשנות מהאזרחות, שם מכוונים לשני סוגים – המחדשים, המהווים 2.5% מהכלל, והמאמצים המוקדמים, המהווים 13.5%. הפנייה לשני סוגי "לקוחות" אלה נועדה לפנות ללקוחות הקצה הצה"ליים, משמע – לא הלוחם הסופי ולא הקצין בקרייה, כי אם דרגי השטח, מהמ"פ ועד למח"ט. נדרש לעשות זאת תוך מניעת מצב שבו אותם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה לא יקרסו, מאחר שקצב החידושים, ולא רק עוצמתם, מהווים סיכון שמרוב עומס של חדשנות, הדברים לא יחלחלו למטה. בצה"ל מדברים על כמה סוגי מגמות שאליהן יש להיערך כבר כיום: האחת, נשקי אנרגיה – שם קוד לנשק מבוסס קרני לייזר. בצבא יודעים שהאויבים השונים מצטיידים בהרבה כלי נשק שכאלה, ומעריכים כי בעוד עשור, מלחמות אנרגיה יהוו מרכיב משמעותי ואירוע גדול בשדה הקרב. מגמה שנייה היא מזעור הטכנולוגיה – בהיבטי החומרה והתוכנה כאחד. כדי להתמודד עם מגמה זו, ההערכה בצה"ל היא שהוא ימשיך את ההישענות שלו על ענקיות הטק האזרחיות. יחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב" מגמה נוספת, ומעניינת במיוחד, היא היחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב": בצבא מניחים כי הגידול המעריכי בהיקף המידע יימשך, וישליך על שדה הקרב העתידי. כך, כמות המידע שתיאסף בדקת לחימה עתידית תהיה ברמה שלא ניתן יהיה להתמודד איתה מבלי להשתמש באופן נרחב בבינה מלאכותית, שתביא ל-"בינת קרב". גם הרובוטיקה תסייע ללוחמי העתיד. בעוד שכיום, למשל, שלושה אנשים מפעילים רחפן אחד, בצה"ל נערכים למצב שבו אדם אחד יפעיל עשרות רחפנים. ככלל, אומרים גורמים בצה"ל, גם העליונות בדיגיטל שלו תביא לשיפור ביצועים וליצירת יתרונות תחרותיים במרוץ אל מול האויבים השונים. עוד נערכים בצה"ל להתרחבות של הממדים אל החלל, שהיה בעבר ב-"בעלות" בלעדית של נאס"א, וכבר אינו כזה. כך, למשל, יש לוויינים שמיוצרים בתעשיות האזרחיות (למשל על ידי סטארלינק של אילון מאסק). בעתיד, אומרים בצבא, לא יהיה ניתן להסתתר, כי הן החלל והן ממדי הספקטרום, התת קרקעי והתת ימי, יהפכו לגלויים יותר. צה"ל והעולם הקוואנטי תחום נוסף שבצה"ל נותנים עליו את הדעת הוא המחשוב הקוואנטי. בצבא מעריכים ששדה הלחימה העתידי יהיה עם שכבה חדשה של לוחמת קוואנטום. זו תכיל שלוש יכולות: עיבוד קוואנטי, חישה קוואנטית ותקשורת קוואנטית. שימוש בצורת מחשוב זו יביא לקיצור משכי התעבורה והעיבוד המוכרים כיום: בצבא מבינים שהמעבר מהעולם הבינארי לזה הקוואנטי ייצר רצף כמעט אינסופי של יכולת חישוב. ממד נוסף שנערכים אליו הוא המציאויות השונות – רבודה, משולבת, בת שכבות ומקבילה, ושילובן בצורות שונות בשדה הקרב העתידי. הם מציינים ששדה הקרב של העתיד יהיה כזה שבו כלל הצדדים הלוחמים יהיו חשופים, ותיווצר בו סביבה של שדה קרב שקוף. לכן, מה שיקבע מי ינצח מחר הוא מהירות קבלת ההחלטות. מסקנה זו הביאה את אנשי צה"ל לפני יותר משנתיים להתחיל לפעול למזעור ממד אי הוודאות לטובת הפקת יתרונות יחסיים מהטכנולוגיות העתידיות. זאת, כי ההערכה היא שבשלב כלשהו מכונות יילחמו זו בזו, והניצחון יוכרע בגודל הניצול של הלימוד המעמיק. האתגר הגדול ביותר של אנשי חטיבת שילו"ח הוא לגרום לאנשים להאמין בזה ולהביא ליישום של זה, תוך שכנוע, התמקדות בדור הצעיר, אימוץ מגמות אזרחיות, בניית קהילות מבוססות נושאים והגדלת קהילות קיימות.

וואווי חשפה בסרטון ביו-טיוב שעון חכם, שהוא גם מטען לאוזניות, המוחבאות מאחורי המסך, והיא מכנה אותו Huawei Watch Buds. וואווי לא מזכירה מפרט טכני או מועד השקה. המידע היחיד שהיא מספקת עליו הוא, כי "השעון החכם מגיע עם רצועת עור ומסגרת מתכתית. העיצוב הכללי דומה לסדרת ה-Watch 3. בנוסף, הוא מתויג כ-'מופעל על ידי HarmonyOS', והמשמעות היא שהוא יגיע טעון מראש עם מערכת ההפעלה הזאת". בהתחשב בכך שמאוד קל לאבד אוזניות אלחוטיות וגם את כיסוי הטעינה שלהן, יכול להיות שיהיו רבים שיתלהבו מהרעיון, בתקווה שהחברה דאגה לסוללה שתספיק הן עבור השעון והן עבור האוזניות.

גוגל מתכוונת לספק יכולות חדשות ל-Wear OS, מערכת ההפעלה שלה לשעונים חכמים, ובעיקר לשעונים שלה עצמה בסדרת ה-Pixel. לפי הדיווחים החברה רוצה להפוך אותם לשימושיים יותר בהיבט של הפלטפורמה הדיגיטלית הכוללת שלה, והפעם מדובר בפיתוח שתי אפליקציות טבעיות של החברה גם לסביבת השעון – Gmail ו-Calendar, שתיים מהאפליקציות של מרחב ה-Workspace העסקית שלה שמותקנות כברירת מחדל בטלפונים ובטאבלבטים שמבוססים על אנדרואיד. נכון להיום יש אפליקציית לוח זמנים לשעון מבוסס Wear OS אך היא מוגבלת מאוד בהיבט של הכנת התראות חדשות, ועוד יותר בהיקף התצוגה שלה: שלושה ימי התראות בלבד. האפליקציה החדשה תספק יכולות רבות יותר, כולל הכנסת תוכן קלה ומדויקת יותר עם המקלדת המובנית של השעון, וכמו באפליקציות במסגרות האחרות, ניתן יהיה להגדיר התראות חוזרות ולבחון את תמונת המצב והפגישות באופן שבועי וחודשי. במקרה של דואר אלקטרוני השעון מספק, נכון להיום, רק התראות על הודעות שמתקבלות בטלפון, והגישה אליהן היא רק דרך תזרים ההודעות. אפשר לספק מענה מוגבל, אך אחרי צפייה, למעשה אין גישה יותר להודעה באמצעות השעון. מי שבכל זאת רוצה להשתמש בלקוח דואר מלא יכול לבחור את אאוטלוק של מיקרוסופט, או בכלל להעדיף את השעון של אפל שמגיע עם תוכנה מלאה. גוגל כבר בוחנת את שתי האפליקציות באופן פנימי, אך לא ברור מתי תשחרר אותן בפועל.

קניה ווסט הושעה שוב מטוויטר והואשם ב"הסתה לאלימות" בעקבות ציוצים פוגעניים – חודשיים בלבד לאחר ההשעיה האחרונה שלו. הראפר האמריקני, שמכנה את עצמו כעת יה (Ye), פרסם סדרה של ציוצים מוזרים – שבאחד מהם נראה סמל המשלב צלב קרס ומגן דוד. בציוץ בטוויטר, הודיע אילון מאסק על ההשעיה, וכתב: "ווסט הפר את הכלל שלנו נגד הסתה לאלימות. החשבון יושעה". קצת לפני ההודעה על ההשעיה נמחק הציוץ של ווסט מהפלטפורמה, ובעמוד הטוויטר שלו מופיע כעת הכיתוב "חשבון מושעה". בשבוע שעבר, במהלך ראיון עם תיאורטיקן הקונספירציה האמריקני אלכס ג'ונס וכשפניו מכוסות במסכה, שיבח ווסט את המנהיג הנאצי אדולף היטלר. בחודשים האחרונים ווסט מייצר שערוריות בשורה של התבטאויות אנטישמיות וגזעניות – מה שהוביל לכך שגם אדידס ניתקה קשרים עם הראפר. בתוך כך, גם גוגל הודיעה כי היא פועלת להסרת קטעי הווידיאו של הראיון עם ג'ונס שמועלים מחדש ביו- טיוב.

מי שמתעסק בטכנולוגיה יודע שהיא לא יכולה להחליף את האדם, ושגם איתה אפשר לטעות. משפט נוסף שאנחנו אוהבים לומר הוא שההיסטוריה חוזרת ושאנחנו כנראה לא לומדים מטעויות – וחוזרים עליהן. במונדיאל הנוכחי זה בא לידי ביטוי במידה רבה עם ה-VAR, אם כי לא רק, אבל על כך – בהמשך. יש במונדיאל הזה הרבה תופעות ייחודיות: מיעוט כרטיסים אדומים, עצירות של הרבה פנדלים, כמעט שאין שערים עצמיים (אתמול דווקא היה אחד כזה), משחקים מהנים אמנם, אבל עם הרבה 0:0 – מה שהסתיים, כי משמינית הגמר ואילך מחויבת הכרעה בכל משחק, תוספת זמן ארוכות (שקצת התמתנו בימים האחרונים) ומתח בכל הבתים ברוב רובם של המשחקים. מהצד השני, המונדיאל הזה חשף את החולשה של המחזור האחרון, כאשר הנבחרות שכבר הבטיחו את עלייתן לשלב הבא עולות למגרש עם הרכבים משניים, מפסידות וגורמות לכך שקבוצות אחרות יכולות להעפיל לשמינית הגמר. אני מציע לקבוע שנבחרת שהבטיחה את העלייה לא יכולה להחליף יותר משלושה שחקנים במהלך המשחק, או שהפסד שלה יגרום להפסד נקודות או אובדן המקום הראשון. המשחקים הפסיכולוגיים של המיקום – גם הם היו מאוד ברורים, כאשר ספרד-גוגל שמחה להפסיד במחזור השלישי ולקבל בשמינית הגמר את מרוקו-באבקום במקום את קרואטיה-סיילספורס. בקיצור, במחזור המשחקים האחרון היה צריך פרשן פסיכולוג ולא פרשן כדורגל. קרב יצרניות האפליקציות קרואטיה-סיילספורס עלתה למשחק מול בלגיה-פריוריטי לקרב יצרניות האפליקציות: סיילספורס היא יצרנית אפליקציות התוכנה כשירות (SaaS) הראשונה בעולם בתחום הענן (בעולמות ה-CRM) ופריוריטי היא יצרנית האפליקציות הישראלית המובילה בארץ, שנכנסה באחרונה לענן ומציעה את הפתרונות שלה כ-SaaS אמיתי. זה היה משחק הישרדות, כאשר כל אחת מהנבחרות-חברות יודעת שניצחון יעלה אותה ושתיקו יעלה את קרואטיה-סיילספורס, אבל מהמקום השני. וזה אמנם מה שקרה, כי התוצאה הייתה מאכזבת – 0:0. יש האומרים שהתוצאה הזאת היא שגרמה לכך שיפן-סופטבנק תעלה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית, כי ספרד-גוגל חיפשה את התוצאה של היםנים-סופטבנקים במנוע החיפוש והבינה שעדיף לה לעלות מהמקום השני. באבקום ניצחה את נייס מרוקו-באבקום עשתה את העבודה שלה מול קנדה-נייס וניצחה 1:2, במשחק שלא קבע כלום לקנדה-נייס, שגם אם היא הייתה מנצחת בו – היא לא הייתה עולה לשלב הבא. באבקום, כחברת שירותי המוקדים המובילה בישראל, מכירה היטב את הפתרונות של נייס, מתחרתה, והכריעה אותה. מרוקו-באבקום מתגלה כהפתעת הטורניר ויהיה מעניין אם היא תגבר בשלב הבא על ספרד-גוגל. גרמניה-סאפ זוכרת עוד מ-1966 את התוצאה בגמר הגביע העולמי, שבו היא הפסידה 4:2 (כשעוד הייתה מערב גרמניה) לאנגליה-יבמ, ואת העובדה שעל אף המחלוקת בעניין, השופט החליט שהכדור עבר את הקו ונתן לאנגלים את אחד השערים שלהם במשחק. והנה, 2022 וגרמניה-סאפ עולה למגרש ומנצחת 4:2 – את קוסטה ריקה-איירון סקייל. בניגוד למה שאומרים, לדעתי, גרמניה-סאפ הייתה טובה בטורניר, אבל נראה שאם היו שואלים היום את גארי ליניקר, הוא היה הופך את המשפט הידוע שלו ממונדיאל 1990 ואומר שבמונדיאל משחקים שלושה משחקים בשלב הבתים ובסוף גרמניה-סאפ עפה. הנבחרת שהוכיחה שאת הכסף סופרים במדרגות מה ש-"סייע" לגרמניה-סאפ לעוף הוא גול שיפן-סופטבנק כבשה מול ספרד-גוגל, לאחר שכל העולם ראה שהכדור עבר את הקו, אבל שופטי ה-VAR, שנעזרו בטכנולוגיה, החליטו שהוא לא עבר – ופסלו אותו. אין לי ספק שהיה כאן מחדל של ה-VAR, וכל ההסברים שיוצאים מהמארגנים נראים קלושים ובעיקר מנסים לכסות על הפשלה הגדולה. יפן-סופטבנק הוכיחה בטורניר הזה שבהשקעות, את הכסף סופרים במדרגות, והשקעה חכמה ומהירה יכולה לייצר את ההחזר הגדול ביותר על הכסף. מובילת הענן לא צריכה להיות שאננה גם בית ז' הסתיים על חודו של גול, וכל שער נוסף שהיה מובקע במשחק בין שווייץ-BMC לסרביה-מיקרופוקוס היה משנה את תמונת העלייה או הדירוג. מדהים. ברזיל-אמזון הייתה אחת הנבחרות שאליהן התכוונתי כשכתבתי קודם על הנבחרות שהבטיחו עלייה במחזור השני של המשחקים ובמחזור השלישי עלו למגרש עם הרכב משני, שמסתבר שלא מספיק ברמות האלה. התוצאה: הפסד 1:0 שלה לקמרון-PTC. אמזון צריכה לזכור שעל אף שהיא ספק הענן המוביל בעולם, יש לה מתחרים חזקים, ואם היא תירדם, או תפסיק לפתח את פתרונות הענן שלה, היא עלולה למצוא את עצמה מפסידה פלחי שוק ואת ההובלה. ואכן, קמרון-PTC ידעה לנצל את כל המוצרים שלה בתחומי התכנון ההנדסי (CAD) וניהול המוצר, וכמו בסרט מתח, לכבוש בדקה האחרונה של המשחק ולנצח. במשחק בין שווייץ-BMC לסרביה-מיקרופוקוס, שהסתיים ב-3:2 לטובת השווייצרים, כל גול נוסף היה מוביל להפתעה גדולה ולהדחת ברזיל-אמזון מהבכורה, ושער של יריבתה היה מעלה את קמרון-PTC. כצפוי, זה היה משחק חם מאוד, עם הרבה שערים ומהפכים. המאבק בין שתי יצרניות המערכות לניהול תשתיות הסתיים בנוקאאוט לטובת BMC, כמו במונדיאל הקודם, ב-2018. עוד נבחרת מפתיעה שעולה שלב בבית ח' ראינו שתי תופעות מעניינות: עלייה לשמינית הגמר של נבחרת מפתיעה שהיא לא מיבשת דרום אמריקה והעובדה שאף נבחרת לא סיימה את השלב הראשון עם שלושה ניצחונות. בבית הזה התחרו שתי יצרניות הסייבר הישראליות אורוגוואי-צ'ק פוינט ודרום קוריאה-אימפרבה, כאשר במפתיע, צ'ק פוינט הודחה מהעלייה לשלב הבא ואילו אימפרבה עלתה. גאנה-קרייזי לאבס ניסתה להמשיך לשחק במשחקי הילדים שקרייזי לאבס פיתחה, אבל קרסה במשחק מול אורוגוואי-צ'ק פוינט, שהמשיכה להפגין הגנה חזקה, שרק פורטוגל-רד-האט הצליחה לפצח במונדיאל הזה. מהצד השני, היא הוכיחה שיש לה גם התקפה, עם שני שערים במחצית השנייה. אלא שהסוף היה טרגי עבורה, כי היא התבססה על כך שנבחרת אחרת לא תפסיד – מה שלא קרה בסוף. אותה נבחרת, פורטוגל-רד-האט, עלתה למשחק מול דרום קוריאה-אימפרבה, כבשה שער והלכה לישון. הדרום קוריאנים-אימפרבים יצאו מאסטרטגיית ההגנה שלהם, הישוו וחיכו עד לדקה האחרונה של המשחק כדי לעקוץ פעם נוספת, לנצח אותו ולהעיף את אורוגוואי-צ'ק פוינט השאננה. לסיכום, גאנה-קרייזי לאבס יכולה להיות מרוצה מכך שהיא נקמה את ההפסד שלה מ-2010 ועלהת על חשבון אורוגוואי-צ'ק פוינט, שאם הייתה כובשת את השער השלישי – היא הייתה עולה (והיא לא קיבלה פנדל שהיה מגיע לה). האם הענן של אורקל יזכה בגביע? שלב שמינית הגמר נפתח בשני משחקים מאוד מעניינים, אבל ללא הפתעות: בשניהם ניצחו הנבחרות העדיפות על הנייר, שאף סיימו במקום הראשון בבית שלהן. במשחק הראשון שיחקה הולנד-אורקל נגד ארצות הברית-סיסקו, בקרב בין חברה שהגיעה מעולם מסדי הנתונים והאפליקציות לעולם הענן לחברה שהגיעה מעולם תשתיות התקשורת והתרחבה לעולמות תשתיות התוכנה והדטה. כמו אורקל, שהיא שחקנית ענן חדשה ושחקנית תוכנה ותיקה, הולנד מציגה נבחרת רעננה, שראינו את גדולתה בגול השני, שהובקע אחרי יותר מ-20 מסירות מדויקות. אורקל מציעה גם היא ענן מדויק, אם כי מסוג אחר מאשר יריבותיה, שמבוסס על הידע והניסיון שלה כיצרנית תוכנה. בשמינית הגמר נראה קרב בינה לבין אחת ממובילות עולם הענן – ארגנטינה-מיקרוסופט. האם הולנד-אורקל תהיה הפתעת המונדיאל ותזכה בגביע? האם אורקל תוכיח שדווקא הענן שלה, שמבוסס על תשתיות חדשות ויישום תובנות של בנייתו על בסיס הניסיון של האחרים, הוא זה שינצח? נצטרך לחכות עוד שבועיים גג כדי לדעת את התשובות על שאלות אלה. במשחק השני של שמינית הגמר שיחקה ארגנטינה-מיקרוסופט מול אוסטרליה-אטלסיאן המפתיעה, בקרב של חברות ה-ALM וה-DevOps. מיקרוסופט מציעה את פתרונות Azure Devops ואטלסיאן מציעה את פתרונות על בסיס ג'ירה הפופולרית, עם התוספים הייחודיים שלה. מסי נתן משחק גדול, עם גול טיפוסי, שהתחיל בכלל מהלחץ שלו על שחקן של אוסטרליה-אטלסיאן מהלך אחד קודם לכן. הלחץ הזה גרם להוצאת חוץ לטובת הנבחרת שלו קרוב לשער של יריבתה. הגול הובקע לאחר מספר מסירות שמזכירות את השרשור שאנשי הפיתוח עושים בתהליך ה-CI/CD כחלק מהתהליך ה-DevOps הארגוני שבסיומו התוכנה עוברת לייצור. בהתאמה, הכוכב התחיל את התהליך, שבסיומו הוא בעט בצורה מדויקת פנימה. המשחק הוכרע במחצית השנייה עקב טעות ענקית של שוער אוסטרליה-אטלסיאן, שנכנע ללחץ של חלוצי ארגנטינה-מיקרוסופט. בהמשך, האוסטרלים-אטלסיאנים הפעילו את אחד התוספים שלהם והצליחו לצמצם בבעיטה מרחוק, שפגעה בשחקן הגנה והטעתה את השוער. לקראת הסיום היא אפילו כמעט השוותה, אבל השוער של ארגנטינה-מיקרוסופט הוכיח שכמו שלמיקרוסופט יש פתרונות סייבר להגנה על מערך המחשוב וה-DevOps, כך לארגנטינה יש שוער בשער.

"הענן שונה מהותית מה-IT שבעולמות המחשוב המסורתי. הוא א-סינכרוני ומונחה אירועים בבסיסו. ככזה, הענן יביא להאצה משמעותית של הגלים הגדולים הבאים של חידושים טכנולוגיים", כך אמר ד"ר וורנר ווגלס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון. ד"ר ווגלס, המכונה "כוכב הרוק של ה-IT", היה אחד מדוברי המפתח בכנס AWS re:invent 2022, שענקית הענן ערכה לפני ימים אחדים בלאס וגאס, בהשתתפות נציגים מעשרות אלפי לקוחות ענקית הענן ושותפיה העסקיים. בדבריו הוא סקר את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומים שונים – שלרובן אחראי במידה רבה מחשוב הענן. עם או בלי קשר למונדיאל שמתקיים בימים אלה, ד"ר ווגלס התייחס בדבריו לתרומה של הענן לתחום הספורט ולענפיו השונים. "בשנה הקרובה", אמר, "טכנולוגיות הענן יגדירו מחדש את התעשייה, עם ניתוח ותובנות שנוצרו מציוד לביש, הזרמות תכני וידיאו (סטרימינג) וחיישני IoT, שיהפכו לרכיב חשוב כמעט בכל ענף ספורט ויעצימו את הענפים השונים. כמו שמוזיקה ו-וידיאו משולבים, כך הספורט יהפוך לזרמי נתונים בני ניתוח כדי לקבל החלטות בזמן אמת. ספורט הוא חלק מהמרקם האנושי, הוא חוצה זמן, תרבויות וגבולות פיזיים. בעתיד הקרוב, כל היבט בכל ענף ספורט יעבור מהפך דיגיטלי – מכדורסל לנוער ועד קריקט מקצועי. דמיינו מצב בו מאמן משתמש בראייה ממוחשבת ובנתונים ביומטריים שמנותחים בענן, בזמן אמת, כדי להחליט על החלפת שחקנים שתביא לניצחון". עוד תחום שבו הענן יביא בקרוב לגל של חדשנות הוא האנרגיה החכמה, ציין. "טכנולוגיות יביאו לשיפור באופני הייצור, האגירה וצריכת החשמל", אמר ד"ר וואגלס והוסיף כי "אנחנו בעיצומו של משבר אנרגיה נוסף, והאמרת העלויות וגישה אמינה לאנרגיה הן בעיות גלובליות, שמשפיעות על כולם. אלא שכיום, בניגוד למשברי אנרגיה בעבר, יש כמה טכנולוגיות שמבשילות, שיסייעו לטפל במשבר כמו שלא היה מעולם". לדבריו, "האנושות מייצרת די והותר אנרגיה מתחדשת. האתגר הוא באחסון ובאספקת האנרגיה לפי דרישה. הענן מאפשר לקדם את המדענים והחוקרים העוסקים בתחום". האם הפתרון לבעיות בשרשרת האספקה קרוב? "הטכנולוגיה תשנה את שרשראות האספקה", חזה ד"ר ווגלס. "בשנה הקרובה, אימוץ של טכנולוגיות כמו ראייה ממוחשבת ולימוד מעמיק יביאו להזנקת תחום שרשרת האספקה קדימה. ההתקדמות בעולם זה תהיה עם ציי כלי רכב בלי נהג, ניהול מחסנים אוטונומיים ושימוש נרחב בהדמיות". הוא הוסיף כי "זה יתחיל בייצור הסחורה עצמה. ההיקף של חיישני האינטרנט של הדברים במפעלים יגדל, ולצידו, לימוד מכונה ישמש מפעלים לא רק כדי לחזות כשלים במערכות הייצור והתפעול, כי אם גם למנוע אותם. פחות זמן השבתה פירושו ייצור עקבי". כנס re:invent 2022 של AWS. צילום: יח"צ לדבריו, "משלוח המוצרים הללו ברחבי העולם הוא אתגר אחר לגמרי. רשתות הובלה דיגיטליות, שפועלות בענן, יחצו מדינות, אפילו אוקיינוסים, ויספקו נתונים בזמן אמת. אלה יאפשרו למובילים לבצע אופטימיזציה של נתיבי השילוח היעילים ביותר, ולשנות מסלול בתגובה לאירועים בלתי צפויים, דוגמת תקלות בציוד ושיבושים הנגרמים ממזג אוויר". המיינסטרים החדש: שבבים מותאמים אישית ד"ר ווגלס העריך ש-"שבבים מותאמים אישית יהפכו למיינסטרים. השימוש בשבבים ייעודיים יגדל במהירות ב-2023. כתוצאה מכך, קצב החדשנות יואץ, כאשר עומסי העבודה ינצלו את אופטימיזציית החומרה שממקסמת את הביצועים – תוך הפחתת צריכת האנרגיה וצמצום העלות". לדבריו, "סיליקון מותאם אישית וחומרה מיוחדת צברו, במהירות, אחיזה בעולם הטכנולוגיה הצרכנית-פרטית. אנחנו עדים להאצה משמעותית לכך בכל דבר – ממחשבים ניידים, דרך טלפונים סלולריים ועד לרכיבי מחשוב לביש. כל אלה הניעו זינוקים משמעותיים בביצועים, עם ייצור ואימוץ של סיליקון מותאם אישית". "אלא", סייג, "שלמרות האימוץ המהיר בתחום הצרכני, עד כה הדבר לא היה נכון עבור יישומים ומערכות עסקיות, שבהן לתוכנה ולחומרה יש מחזורי עדכון ארוכים יותר. זה ישתנה במהירות בשנים הקרובות, עם חיסכון בעלויות ושיפור בביצועים – שבתורם, יובילו ליותר ניסויים, יותר חדשנות, יותר אימוץ ובסופו של דבר, יותר סיליקון מותאם אישית לעומסי עבודה ספציפיים אחרים". "או להתפתח – או למות" ד"ר ווגלס ציין כי "עולם א-סינכרוני מוביל למערכות המשולבות באופן רופף. נדרש להדק אותן ולשלבן באופן עמוק, על מנת שארכיטקטורת המחשוב שנוצרת תוכל – והיא גם צריכה – להתפתח בקלות", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות של ענקית האי-קומרס. "עלינו להתקדם בכל מצב, בלי קשר למה שיקרה בעולמנו. היתרון של מערכות שמשולבות באופן רופף הוא שבדרך זו אפשר לחבר אותן יותר, תוך שימוש ברכיבים נטולי שרת, היכן שרוצים, וכך אפשר לקדם ולפתח את הארכיטקטורה. התפתחות הזו חשובה ביותר כאשר את.ה חושב.ת על המערכות שלך. זה או להתפתח – או למות". לדבריו, AWS ולקוחותיה הארגוניים משתמשים בתבניות ארכיטקטוניות חדשות, כדי לבנות יישומים הניתנים להרחבה, שיסבלו פחות מתקלות. "בענן", הסביר ד"ר ווגלס, "אפשר להרכיב אירועים, ניתן לתפור דברים יחד, כדי ליצור יישום גדול יותר. לא רק קל יותר להרכיבם, אלא גם מתקבלת יכולת לתמרן אירועים שזורמים ב-'צינור' שלך". לסיכום הוא אמר כי "העובדה שיש כמה משברים עולמיים שמעסיקים אותנו מאירה את החשיבות של זיהוי המקומות שבהם ניתן למנף את הטכנולוגיה כדי לפתור את הבעיות האנושיות המאתגרות הללו. הגל הבא של חדשנים וממציאים, למשל, כבר בונה פתרונות לייעור מחדש של כדור הארץ. ככל שהגישה לטכנולוגיה מתקדמת תהיה נפוצה עוד יותר, ככל שכל היבט של החיים יכלול נתונים שניתן לנתח – נתחיל לראות זרם של חדשנות, והוא יגדל ב-2023".

"אנחנו נמצאים ברגע מיוחד בהיסטוריה של הבינה המלאכותית. העולם הזה כבר עבר רף קריטי והפך לחלק מהחיים, אולם יש בו עדיין הרבה אתגרים, והחדשות הטובות הן שאנחנו יודעים איך להתייחס אליהם ולפתור אותם", כך אמר ד"ר אלן ששון, מייסד משותף ומנכ"ל דטה סיינס גרופ (DSG). ד"ר ששון דיבר בכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים באולם הכנסים של הבורסה בתל אביב. מנחה האירוע היה דיוויד שוהם, מנכ"ל טומובוקס. DSG נוסדה לפני שמונה שנים. היא מציעה חבילת פתרונות לניהול וממשל בעולמות הבינה המלאכותית. המטה שלה נמצא בתל אביב ויש לה משרדים במלבורן, אוסטרליה. ד"ר ששון אמר כי החברה הייתה מעורבת ביותר מ-100 פרויקטים גדולים. על רשימת לקוחותיה נמנות חברות כגון צים, פלאפון, טאבולה, רפאל ונייס. הרצאתו של ד"ר ששון נשאה את הכותרת "התגברות ה-AI – הזדמנויות, אתגרים וסיכונים". לדבריו, "ההבטחה הגדולה ביותר של ה-AI מצויה בחדשנות ולא ביוזמות האופטימיזציה השונות שאנחנו רואים. הבינה המלאכותית מגבירה את פרודוקטיביות הייצור בארגונים גדולים. היא מאפשרת לפתח תהליכים, להקטין עומסי עבודה ולפרוץ גבולות בהיבט הפרודוקטיביות. לבינה המלאכותית יש פוטנציאל רב לשנות את הדרך שבה פועלים הארגון ובכלל, החברה האנושית". "אימוץ ה-AI כולל תבניות שדומות לאימוץ של טכנולוגיות אחרות", אמר. "כך, למשל, מעריכים את הבינה המלאכותית ביתר בטווח הקצר, אבל בחסר בטווח הארוך. העולם הזה טומן בחובו הזדמנויות עתידיות רבות". פרדוקס הפרודוקטיביות של ה-AI ד"ר ששון דיבר על מה שהוא כינה "פרדוקס הפרודוקטיביות של ה-AI". "יצירת בדיקת היתכנות או בדיקת ערך לבינה המלאכותית היא דבר קל מאוד לביצוע. אבל מה קורה אם עולות סוגיות שונות, כמו בעלי מניות שרוצים להבין או התפוצצות של מודלים שונים?", שאל. "התשובה היא AI שמתמקד באדם, יצירת סביבות עבודה וכוח עבודה שבהם משלבים את היתרונות של המכונה עם היצירתיות של האנשים. זה מה שאנחנו, ב-DSG, עושים". "האתגר הגדול ביותר בעולם ה-AI מגיע ממדעי הנתונים ומהמשתמשים העסקיים", אמר. "עלינו להכיר בכך שעולם הבינה המלאכותית הוא עדיין צעיר, וחסר תקנים ונתיב לפיתוח כמו שיש בטכנולוגיות אחרות. בנוסף, הטכנולוגיה הזאת משתנה כמעט מדי יום". אתגרים נוספים שקיימים, לדבריו, הם "החוב הטכנולוגי – המחיר שמוכנים לשלם כדי שהטכנולוגיה תתפתח מהר; הפרספקטיבה של בעלי המניות – יש להם ציפיות גבוהות מהבינה המלאכותית, תוך שהם מתעלמים ממה כן ניתן ומה לא ניתן לעשות עם זה; חוסר משילות; סיכונים תפעוליים; אתגרים רגולטוריים; העובדה שבעולם הבינה המלאכותית, שינוי של רכיב אחד יכול להיות שינוי של הכול – מה שצריך להיות ב-'ראש' של ארגונים כשהם נכנסים לעולם הזה; ו-'הזדקנות ה-AI'". לסיכום הוא אמר כי "ה-AI נמצא כאן ועכשיו. הוא חי ובועט, ומשנה את עולם הטכנולוגיה – ועל ארגונים לתת את הדעת על כך. במסגרת זו, הם חייבים להבין שהם צריכים להגדיר עד כמה הם מוכנים לקחת סיכונים בכל הנוגע לבינה המלאכותית".

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט הודיעה היום (א') על מינויו של ארנון זילברמן לסמנכ"ל בכיר למערכות מידע ותפעול בחברה. במסגרת תפקידו, זילברמן יהיה אחראי על הטכנולוגיות הפנימיות, התפעול והשירותים בסלברייט. הוא ינהל את מחלקות מערכות המידע, ה-IT, התפעול והאבטחה, שאמונות על מתן מענה ושירות ליותר מ-7,000 לקוחות החברה ולמעל 1,000 עובדיה ברחבי העולם. זילברמן הוא בעל ניסיון של 23 שנים בחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן מילא תפקידי ניהול בכירים הן כסמנכ"ל מערכות מידע והן בתחומי התפעול וה-IT. לפני שהצטרף לסלברייט, הוא שימש כמנמ"ר בחברות קורנית דיגיטל, גילת רשתות לוויין וריטליקס-NCR. מאחוריו גם משרות ניהול ב-IT ובתפעול באריקסון. הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו.