ההשקה בבורסה של הרשת החברתית של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ – ששמה 'החברתית האמיתית' (Truth Social) – עומדת בפני סכנת כישלון. הזמן שהוקצה לצורך השלמת ההנפקה הראשונית לציבור (IPO) של החברה שבבעלות טראמפ, אוזל, והדבר יכול למנוע ממנה להגיע לבורסה. החברה שהסכימה להתמזג עם הרשת החברתית של הנשיא לעבר לא מצליחה בינתיים להשיג מספיק תמיכה של משקיעיה לשם הארכת העסקה בשנה, כך אמרו השבוע אנשים שמכירים את הנושא לרויטרס. מדובר בכ-1.3 מיליארד דולר שהרשת החברתית אמורה הייתה לקבל מחברת ספאק במהלך תקופת "ההנפקה האחורית", זו שקדמה ל-IPO המתוכנן. משום שלספאק יש אורך חיים מוגבל, חברה זו ביקשה מבעלי המניות שלה להאריך את תקופת הרכישה ב-12 חודשים. לפי הדיווחים, הבעיה בהשגת המשקיעים כרוכה בחקירת ה-FBI והפשיטה שביצעה הבולשת הפדרלית בבית הנופש של טראמפ במאר-א-לאגו לפני מספר שבועות. מותרת רק בחנותה של אפל. החברתית האמיתית. צילום: צילום מסך מה-App Store יומרות גדולות להיות הטוויטר של הימנים בעולם כזכור, בשלהי כהונתו כנשיא ארה"ב הורחק טראמפ מהפלטפורמות המקוונות הגדולות פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, וכמובן מטוויטר ששימה לו כבית שני, לאחר ההסתערות של אוהדיו על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר, עקב הפסדו בבחירות לג'ו ביידן. טראמפ ניסה להיאבק בגזירה המרה, שיצרה סוג של נתק בינו לבין קהל אוהדיו, אך לבסוף הכריז על הקמת פלטפורמה משלו כחלופה ל"עריצות" של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים. הוא בחר לכנות את השירות שלו 'החברתית האמיתית' – שם שמסמל את הנרטיב הטראמפי, שעל פיו בכל שאר השירותים החברתיים נכתבים שקרים ורק הוא ומעריציו חושפים אמיתות בגבורה, למשל בנושאים כמו התנגדות לחיסוני קורונה, התנהגות פליטים (שאותם מכנה הנשיא לשעבר "מהגרי עבודה") בארה"ב ובגבולותיה, או בנוגע ליחסי ארה"ב וסין. 'החברתית האמיתית' הוכרזה באוקטובר 2021, ועוררה רעש גדול בקרב תומכי הנשיא לשעבר, רפובליקנים רבים וכן אנשי ונשות ימין ברחבי תבל. אלא שהאפליקציה הושקה בסופו של דבר בארה"ב רק כמה וכמה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2022. כיום הפלטפורמה פעילה כשעיקר משתמשיה הם תומכי טראמפ מהימין. לאחרונה היו לנשיא לשעבר ארבעה מיליון עוקבים בפלטפורמה – הרבה פחות מ-89 המיליון שעקבו אחרי לא נעקב כמו בעבר ברשתות החברתיות. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית. צילום: BigStock צרות בצרורות השבוע למדנו כי למעשה פלטפורמת המדיה החברתית של נשיא ארה"ב לשעבר, לא זוכה להיכנס לחנותה של גוגל, ה-Google Play, משום דאגות מהיעדר ניטור תוכן מספק בשירות, ושלמעשה היא זמינה רק לבעלי מכשירים מבוססי iOS של אפל. לפי גוגל, הפלטפורמה מאפשרת פרסומים של תוכן אסור, כדוגמת הסתה לאלימות ואיומים פיזיים, ותוכן זה מפר את מדיניותה. עוד קודם לכן חווה השירות גם כשלים טכניים שונים, אבל עיקר הבעיות התחילו סביב התכנית הפיננסית שעומדת מאחורי הארגון. טראמפ תכנן להשתמש בכלי בורסה, שהפך נפוץ באחרונה, הנקרא ספאק (SPAC – ר"ת Special Purpose Acquisition Company), ובמקרה הספציפי בחברה, שהייתה אמורה להשתלט על קבוצת המדיה והטכנולוגיה שלו, TMTG (ר"ת Trump Media & Technology Group) ולהביא אותה לבורסה. בדצמבר האחרון קיבלה החברה השותפה של טראמפ Digital World Acquisition Corp (ר"ת DWAC) בקשות מידע מרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ומרשות השוק הפיננסי, Finra, להעביר אליהן חומרים אודות עסקיה, במה שמסתמן כחקירות שהשתיים פתחו בעניין. ה-SEC דרשה, בין היתר, מידע על ישיבות דירקטוריון וזהותם של משקיעים מסוימים, בעוד ש-Finra ביקשה מידע על פעילות המניות הקודמות של DWAC.  ואילו כעת, פחות משנה לאחר הקמתה, נראה ש'החברתית האמיתית' של טראמפ חווה עיכוב רציני בתוכניותיה המקוריות. כאמור, מועד ההנפקה המתוכננת עומד להסתיים מבלי שהיא תצליח לגייס את הנדרש לשם הוצאת ה-IPO לפועל. אתמול (ג') דחה מנכ"ל Digital World, פטריק אורלנדו, את הצבעת המשקיעים ביומיים. הוא צריך רוב של 65 אחוז מהמשקיעים כדי למנוע את חיסול החברה. במילים אחרות, אם בעלי המניות של DWAC לא יסכימו להארכת ההתקשרות, החלום של טראמפ להנפקה של הרשת החברתית שלו יכול להתפוצץ בקרוב. לפי הדיווחים השונים, נראה ש-Digital World מתקשה מאוד לגרום למשקיעים להצביע. רובם משקיעיה הם אנשים פרטיים שקשה להגיע אליהם, ונכון ליום ב' האחרון, היא הייתה רחוקה מהשגת האישור הנדרש, כך אמרו כמה מקורבים לסוכנות הידיעות רויטרס. אם ההצבעה תפסול את המשך ההשקעה, ההנהלה תוכל להמשיך להפעיל את DWAC למשך חצי שנה בלבד. אבל ההבטחה של 'החברתית האמיתית' להשקעה של כמיליארד דולר תקפה רק עד ה-20 בספטמבר. אם ההנפקה תיכשל, גם המימון הנוסף של TMTG עלול להיפגע. לפי Digital World, הכסף יחזיק מעמד עד אפריל 2023 בלבד, וזאת בניגוד לדברי TMTG מהשבוע שעבר של-Truth Social יש בסיס פיננסי איתן.

אחד הדברים יוצאי הדופן שהציגה לנובו במסגרת תערוכת IFA, שננעלה לפני ימים אחדים בברלין, היה מוצר חדש בפורטפוליו הענק שלה שנקרא Glasses T1. אף על פי שבאופן טבעי, החיבור המיידי של משקפיים הוא לעולם המציאות המדומה או הרבודה, משקפי ה-T1 הם ממש לא כאלה. מה שהם עושים זה להציב מול העיניים תצוגה פרטית גדולה, ואפשר לומר גם ענקית, ברזולוציית 1920×1080 פיקסלים של המכשיר שאליו הם מחוברים. בסופו של דבר, ה-T1 הם מעין זכוכית מגדלת ענקית, ומאוד פרטית, לתצוגה של המחשב או הטלפון שאליהם מחברים אותן. הם עושים את זה בקצב ריענון מינימלי של 60 הרץ, אם כי מדובר בתצוגה שמבוססת על micro OLED, כך שהיא אמורה להיות איכותית. המשקפיים מתחברים באופן פיזי, באמצעות כבל, לכל מכשיר שמסוגל להוציא תצוגה באמצעות חיבור USB Type-C, אם כי במקרה של מכשירי אפל צריך לרכוש מתאם מיוחד. לא רק שהחיבור הפיזי גורם לכך שמשקפי ה-Glasses T1 לא בדיוק מיועדים להתניידות. ברגע ששמים אותם על העיניים לא רואים כלום ממה שקורה בסביבה, אלא רק את המסך הווירטואלי הענק. בלנובו מאמינים שזה יתפוס בעיקר גיימרים, במשחקים שלא צריך בהם יותר מעכבר, כי בכל מקרה לא יראו את המקלדת. כמו כן, יש תמיכה בהפחתת אור כחול. המשקפיים יושקו בסין מאוחר יותר השנה, ובשווקים גלובליים – ב-2023. המחיר טעם נקבע, אבל הסיכוי שהם יגיעו לישראל קלוש עד מאוד.

הרחפנים משמשים לשלל מטרות – משמירה על ביטחון המדינה ועד לייעול עסקים וחברות, מצילומים ועד לספורט לשעות הפנאי, ועוד רבים. אחת החברות שמשתמשות בהם היא זאת שאחראית, בין היתר, על כבישים בערים ומחוצה להן, כולל על נתיבי איילון, שהוא אחת הדרכים הפקוקות ביותר במדינה – אבל ממש לא רק על כבישים, כפי שיפורט בהמשך. עידו דרופיבסקי, מנהל המרחב הצפוני בנתיבי איילון, סיפר על השימושים שהחברה עושה ברחפנים בכנס Elios 3 on the road – Israel 2022 conference, שאותו ערכו היום (ד') גיב סולושנס ופלייאביליטי (Flyability SA) באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא אמר כי "נתיבי איילון מתמקדת בפיתוח, הקמה וניהול תשתיות תחבורה חכמות במרחבים העירוני והמטרופוליני בישראל, במטרה לשפר את מצב התחבורה בישראל. החברה מקימה תוכנית אב לתחבורה, מקדמת פרויקטי תחבורה ציבורית ומטמיעה טכנולוגיות בתחומי התשתית והתחבורה החכמה והאוטונומית, כדי לקדם מערכת תחבורה בת קיימא". "אנחנו עוסקים כל הזמן בחיפוש אחר טכנולוגיות שיסייעו למהנדסים הסוקרים ועורכים לנו בדיקות תשתיות. אנחנו פועלים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות שיביאו לייעול תהליכי האחזקה ולצמצום הפגיעה בציבור. השימוש שאנחנו עושים ברחפן מוזיל את עלויות הסקירה של כל גשר בעשרות אחוזים", ציין דרופיבסקי. "הרחפן מסייע להגדלת רמת הבטיחות" נתיבי איילון זה כבר מזמן לא רק הכביש במטרופולין תל אביב. תחום האחריות של דרוביפסקי הוא השטח מחדרה ועד הגבול הצפוני של ישראל. בין השאר, הוא מטפל ברכבלית חיפה, במסופי תחבורה ציבורית, ביניהם מרכזית המפרץ, שהוא הגדול בארץ, בתחנות מרכזית בקריות, בקווי המטרונית ובאוטובוסים. "אני לא בא מהצד הטכנולוגי, אלא מצד המשתמש, ותפקידי הוא לייעל ולצמצם את עלויות התפעול, ולצמצם סיכונים ולהגדיל את רמת הבטיחות. הרחפן מסייע לי בכך", אמר. לדבריו, "במשך שנים, תשתית הגשרים התחבורתיים והמחלפים לא נסקרו ולא טופלו כראוי. הנושא עלה למודעות לפני כמה שנים, לאחר כמה אירועי בטיחות שבהם נפגעו אנשים, ובהם התמוטטות גשר בר אילן. הבנו שיש פה אתגר: לסקור עשרות גשרים ומאות מבני דרך. הקמנו מנהלת לטובת סקירה תכנון ושיקום הגשרים. עד הגעת הרחפנים, ביצענו את הסקירות בשיטה המסורתית – סקירה ידנית של מהנדס, סוקר גשרים, שבודק אותם פיזית ומתעד את הפגמים. הסקירה בדרך זו היא ארוכה, כוללת צורך בכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ויכולה להיעשות רק בלילות". "סקירה שכזו אורכת בממוצע 14-20 לילות עבודה", ציין דרוביפסקי. "חיפשנו פתרונות חדשניים לייעול התהליכים. יחד עם רשות החדשנות וגיב סולושנס ערכנו פיילוט לביצוע סקירת גשר מבצע קדש בסמוך לקניון איילון, ולאחר שהוא הצליח, עברנו לפיילוט מלא תחת תנועה זורמת, במנהרת הביל"ויים באיילון דרום". דרוביפסקי סיכם באומרו כי "השימוש ברחפן הביא לקיצור לוחות זמנים בכ-40%, לצמצום ההפרעות לתנועה, לשיפור הבטיחות של הסוקרים ולהפחתת עלויות הסדרי התנועה. אנחנו מקבלים תיעוד אפקטיבי יותר ורציף, וכך יש לנו יכולת לניתוח מיטבי בזמן אמת ובדיעבד. בשנה הבאה נשלב סקירות רבות מבוססות רחפנים". גיב סולושנס מייצגת מזה כשנה את פלייאביליטי השווייצרית, יצרנית הרחפן Elios – רחפן ייעודי לביצוע צילומי סקירות לתשתיות, נכסים, ציוד ומתקנים. בכנס הוצגו היכולות של גרסה 3 של הרחפן. מאיר גבעון, מייסד ומנכ"ל גיב סולושנס. צילום: עמית אלפונטה מאיר גבעון, מייסד ומנכ"ל גיב סולושנס, אמר כי "השימושים ברחפנים החכמים הם רבים, והולכים ומתרחבים. הרחפן מחליף את הצורך באדם שיגיע למקומות בעייתיים, שקשה להגיע אליהם. הרחפן הייעודי מעניק מודלים בתלת ממד, ומדגיש פגמים שלא תמיד ניתן לראותם בעין בלתי מזויינת. הוא יכול להיכנס לארובות, לנקיקים, לפירים של מעליות ועוד. כך, הרחפן הופך ל-'זרוע טכנולוגית' קדמית של חיישנים מעופפים למערכות ניהול נכסים הנדסיים מכל תחום שהוא". "כשמנהלים מתקנים ונכסים הנדסיים, נדרש לבצע סקירות הנדסיות שחלקן מאתגרות, כגון סקירת גשרים, מנהרות, צינורות, מובלים ומכלים, ולעשות זאת לאורך מחזור החיים של התשתיות, לשנים ארוכות. כיום, עקב קושי פיזי, וכן היבטי נגישות ובטיחות, לעתים אין כיסוי מלא של כל חלקי התשתית בסקירות ההנדסיות. זאת, עקב סיכון בטיחותי, או אילוץ אובייקטיבי. המשמעות היא שמבוצעות סקירות עם אמינות חלקית או שיש הימנעות מביצוע סקירות עד לכשל תשתית, מה שאומר שנוצר סיכון בטיחות חמור", הסביר גבעון. לדבריו, "אנחנו, בגיב מקימים מערכות לניהול נתונים חכמים. ארגון חכם הוא כמו גוף האדם: החושים נדמים לחיישנים בעיר החכמה, ההולכה העצבית היא כרשת תקשורת והמוח הקטן נדמה למערכות IoT ו-SCADA. הלב הפועם והמוח נדמים למערכת לניהול ארגונים חכמים". גבעון סיכם באומרו כי "ניהול תשתיות ונכסים הוא חלק מתהליכי הליבה עבור הלקוחות שלנו. אנחנו מציעים פתרונות למיטוב התפעול של התהליכים המורכבים הללו. אנחנו מספקים ניטור ל-'בריאות' של ציוד תשתית ומתקנים, ועם הלקוחות שלנו בתחום נמנים ארגוני ביטחון, תחבורה ותשתיות – כבישים, גשרים, מנהרות, תשתיות רכבת קלה, חברות אנרגיה, מאגרי מים, נדל"ן ועוד. הרחפנים מסייעים לנו לספק תהליכים דיגיטליים לתכנון ניהול האחזקה, סקירות הנדסיות וניטור".

"המטרה שלנו היא לצמצם משמעותית את משך שהיית האדם בחלל המוקף, או לעתים למנוע את כניסתו כלל. חלל מוקף הוא מקום שטומן בחובו סכנה. המניע שלנו לשימוש ברחפנים הוא לא התייעלות וחסכון, אלא רצון לצמצם סיכונים לחיי אדם", כך אמר שי חן, מנהל מערך הרחפנים והרובוטיקה במפעלי ים המלח ב-ICL, לשעבר כי"ל. חן דיבר בכנס Elios 3 on the road – Israel 2022 conference, שערכו גיב סולושנס ופלייאביליטי (Flyability SA). האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ד') באולם East בתל אביב. לדבריו, "חללים מוקפים, מחסומים, חללים קטנים או לא נגישים, כאלה שיש בהם סכנת החלקה, נפילה או פציעה ממעטפת אלימה, כאלה שמכילים חומרים כימיים, גז או שיש בהם חוסר חמצן – דורשים התאמות בטיחותיות מיוחדות כדי להפוך אותם ראויים לכניסת אנשים". "מערך הרחפנים שלנו קם לפני ארבע שנים", ציין חן. "אנחנו עורכים אלפי טיסות בכל שנה ומקבלים מאות אלפי תמונות, כדי לספק דו"חות לכל בעלי העניין. אנחנו משתמשים ברחפנים לטובת בחינה חזותית של מצב הציוד בחללים מוקפים, להערכת התקינות שלו. כך אנחנו מצמצמים את הסיכונים הטמונים בשהיית בני אנוש בחלל המוקף". חן סיכם בציינו כי "שילוב של יכולת השליטה וההטסה הנוחה והאינטואיטיבית, בהסתמך על יכולות רובוטיות ומודעות מרחבית של הרחפן, יחד עם הסיבולת שלו לספוג טעויות מטיס ולהמשיך את הסריקה בלא הפרעה, הוכיח לנו שפתרון זה הוא נכס מרכזי בדאגה לבטיחות העובדים, כתחליף לכניסת אדם לחללים מוקפים לצורכי בחינה, הגדלת תכיפות ביצוע בדיקות, צמצום זמני השבתת ציוד והעלאת הפרודוקטיביות". פביו פאטה, מנהל אזור דרום אירופה בפלייאביליטי. צילום: עמית אלפונטה פביו פאטה, מנהל אזור דרום אירופה בפלייאביליטי, שגיב סולושנס מייצגת אותה בישראל, ציין בכנס כי החברה בונה פתרונות לבדיקה ולסקירה של חללים מוקפים, בלתי נגישים וסגורים. "היא מאפשרת שימוש בטוח ברחפנים בתוך מבנים, וכך מאפשרת לחברות תעשייתיות ולאנשי מקצוע בתחום הפיקוח להפחית את זמני השבתה, עלויות הבדיקה ולצמצם את הסיכונים לעובדים", ציין. "פלייאביליטי", אמר, "הייתה חלוצה וממשיכה להוביל את החדשנות בתחום הרחפנים המסחריים. החברה הוקמה ב-2014 כספין אוף של הטכניון של לוזאן וסיפקה לשוק יותר מ-2,000 רחפנים חכמים, שטסו מעל 100 אלף טיסות בכלל התעשיות שכוללות בתוכן סיכונים". על לקוחות החברה נמנים ארגונים בעולמות ייצור החשמל, הנפט והגז, כימיקלים, ארגונים ימיים, חברות תשתיות ושירותים, וארגוני בטיחות הציבור, לרבות אקסון מובייל, שברון, חברת החשמל הצרפתית, פייזר, של וסעודי ארמקו. פאטה סיכם בציינו את החידושים בגרסה החדשה של Elios, הרחפן של החברה: "לצד וידיאו ותמונה, שניתנים בכל רחפן רגיל, Elios 3 מעניק מודלים בתלת ממד, ומדגיש פגמים שלא תמיד ניתן לראות בעין בלתי מזויינת. הרחפן, על מכלול חיישניו המוגנים, מספק איכות וידיאו ותמונה מהמתקדמת בתחומו, ונתוני טלמטריה לגבי מיקומו, זווית הצילום ומרחק האובייקט המצולם ממנו. בנוסף, הוא כולל מערכת תאורה חכמה ומתקדמת, שבאמצעותה ניתן להבחין בסקירה ויזואלית, בצורה מדויקת, בליקויים ובפגמים מכל הסוגים ובכל הדיסציפלינות ההנדסיות".

שם ותפקיד: נועה פרנקו-אוחנה, דירקטור חדשנות ב-סיגייט (Seagate), מנהלת מרכזי חדשנות בישראל וסינגפור.  ותק בתפקיד: התחלתי את התפקיד מיד עם פתיחת המרכז בישראל, לפני כשנתיים וחצי. השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב וניהול, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני נוסף בניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן. תפקידים קודמים: לפני שהצטרפתי ל-סיגייט עבדתי בתפקידי חדשנות באקסלרטור של יבמ ובקבוצת ה-developer experience במיקרוסופט. קודם לכך, עבדתי כמנהלת מוצר בחברות סופר-מעניינות, כמו לוג'יק בתחום אבטחה מרחוק ו-BMC עם מוצר Workload automation.  שירות צבאי: שירתי כקצינה בממר"מ, לאחר שסיימתי קורס תכנות של חצי שנה. משך השירות שלי היה 5.5 שנים. במסגרת התפקיד פיקדתי על מדור של עשרה מפתחים. התפקיד כלל אחריות טכנולוגית ופיתוחית על מערכת ניהול המלאי המרכזית. מדובר בתפקיד מורכב ומאתגר, הכולל ניהול אנשים, ריבוי משימות ועמידה בזמנים, יצירתיות והגדלת ראש – מה שהכין אותי היטב לעבודה בתחום אחרי השחרור. משפחה: נשואה + 3. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד תחום המחשבים והטכנולוגיה ריתק אותי והיה אהוב עליי, כך שבתיכון למדתי במגמת מחשבים. ידעתי כי ארצה להתגייס לממר"מ, לכן נערכתי למבחנים ולשמחתי התקבלתי. משם הדרך הטכנולוגית שלי כבר הייתה ברורה. בעשור האחרון הבנתי שתפקידי חדשנות מתאימים לי כמו כפפה ליד, אני אוהבת ונהנית ללמוד על טכנולוגיות חדשות ולראות כיצד ניתן לשפר ביצועים ותהליכים בתוך ארגונים על ידי קידום חדשנות מבפנים ומבחוץ. אני שמחה להיות חלק חשוב במהפכת הדטה אותה מובילה סיגייט, ולסייע לסטארט-אפים ישראליים לגדול ולהתפתח אצלנו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? האפליה עדיין קיימת לצערי, אבל אין ספק כי היא פחתה מהעשורים הקודמים. גם היום אנחנו מתקשים למצוא סטארט-אפים המובלים על ידי מנכ"ליות נשים, או אשר יש בהם נשים בתפקיד CTO. אני מאמינה כי עלינו לעודד נשים לקחת תפקידים בכירים ולהוביל יותר בתעשייה. חלק מתפקידי כראש מרכז החדשנות מאפשר לי לגייס יותר נשים (כפי שאני עושה אצלנו בחברה) ולסייע ב"שטח" לקידום נשים בתעשייה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בתחילת הקריירה שלי יצא לי להיתקל ולחוש אפליה, אך כפי שציינתי ניכרת מגמת שיפור עם השנים. אם פעם היינו בודדות במרחב הגברי, כיום אנחנו כבר לא בודדות, אך עדיין לא רוב או מחצית מהתעשייה. אני חושבת שהחוויה שלי היא שלימדה אותי את החשיבות שיש להשמיע את קולך, להדגיש את היתרונות הרבים אותם מביאה אישה לכל תפקיד, ולפעול הלכה למעשה, במיוחד בתפקיד ניהולי, כדי לשנות את המציאות.

עמותת SpaceIL בחרה את הסטארט-אפים הישראליים לולב ספייס (Lulav Space) ו-רמון ספייס (Ramon.Space) על מנת לשלב פתרונות ניווט טכנולוגיים מתקדמים למשימת בראשית 2, אשר תשוגר ב-2025 ולפי התכנון תבצע נחיתה כפולה על הירח. לאחר מכן תמשיך החללית במסלול מקיף-ירח במשך חמש שנים, ובמהלכן תקדם מחקר מדעי וחינוכי. במסגרת הפרויקט תטמיע ותפעיל לולב את האלגוריתם של חיישני הנחיתה שפיתחה בפלטפורמת המחשוב של רמון ספייס, העמידה ברמות קרינה גבוהות וטמפרטורות קיצוניות, ואשר מצויידת במעבד החלל שפותח על ידי החברה, ומיועד למשימות AI/ML & DSP וראייה ממוחשבת. הטכנולוגיה של רמון משמשת כמנוע הטכנולוגי לאלגוריתם הניווט מבוסס הראייה הממוחשבת שפיתחה לולב. "נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח" שמעון שריד, מנכ"ל SpaceIL: "על מנת לעמוד במשימה האתגרית, להנחית שתי נחיתות בשני צידי הירח במשימת חלל אחת, דבר שלא נעשה מעולם, יש צורך בטכנולוגיות מתקדמות ואני שמח על בחירת השותפים החדשים שלנו לדרך". "חיישני ניווט מדויקים ואמינים הינם מרכיב קריטי עבור נחיתה על הירח", אמר נועם לייטר, מנכ"ל לולב ספייס. "אנחנו מאוד שמחים ונרגשים שנבחרנו על ידי עמותת SpaceIL לקחת חלק במיזם יוצא הדופן הזה ולסייע לחללית הישראלית במשימותיה המורכבות בחלל. על ידי שימוש במערכות המחשוב של רמון ספייס, אנו יכולים לפתח את האלגוריתמים המתקדמים שלנו בקלות, במהירות ובאמינות, ולהבטיח שבכל עת החללית תקבל את המידע המדויק והאמין ביותר מהסנסורים שלנו, אשר יאפשר לה לעמוד במשימה ההיסטורית והחשובה הזו". הטכנולוגיה של רמון ספייס הינה מנוע לאלגוריתמים מגוונים, ובמשימה זו היא משמשת כפלטפורמה המאפשרת שימוש באלגוריתם SLAM (ר"ת Simultaneous Localization and Mapping), אשר יספק את המהירות והמיקום למערכת הניווט של הנחתת, לצד זיהוי מפגעים לטובת נחיתה בטוחה על הירח. אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. צילום: דויד סקורי "עיבוד יעיל בזמן אמת של אלגוריתמים מורכבים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של משימת חלל", אמר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס: "אנו בטוחים שטכנולוגיית המחשוב המתקדמת שפיתחנו לא רק תעמוד בתנאים קיצוניים וקרינה, אלא גם תציג ביצועים טובים. יחד עם האלגוריתם הייחודי של לולב ספייס, נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח". "עד היום רמון ספייס לקחה חלק בלמעלה מ-50 משימות חלל שונות עבור מדינות וחברות בינלאומיות רבות. משימת חלל ישראלית, המיועדת להגיע לירח, מרגשת אותנו מאוד, ואנו מצפים ומקווים שפלטפורמת המחשוב שלנו תהיה המנוע עבור משימות רבות נוספות בחלל ובכל רחבי מערכת השמש". פיתוחים חדשניים לצורך התגברות על חולשות העבר היסטורית, נחתות ירח עושות שימוש בטכנולגיית רדאר (RADAR) וחיישני לייזר, כדי לספק למערכות הניווט הממוחשבות שלהן את מדדי הגובה והמהירות הנדרשים, ביחס לשטח הירח. עם זאת, החיסרון המרכזי של אותן מערכות הוא הגודל, המסה וצריכת האנרגיה הגבוהה שלהן. לולב פיתחה חיישן נחיתה אלטרנטיבי, יעיל הרבה יותר, בעל משקל נמוך וחסכוני בצריכת אנרגיה, מבלי לפגוע בביצועים הגבוהים שהוא מספק. נחיתה על הירח מצריכה מערכות ניווט מודולריות המצוידות במצלמות, אלגוריתמים מורכבים של ראייה ממוחשבת, לצד סימולטורים גרפיים בעלי אמינות ויכולות דיוק גבוהות. כדי לעמוד בדרישות הגבוהות הללו, יש צורך במערכות בעלות כח חישוב עם ביצועים גבוהים מאוד. פתרון הניווט המשולב, שפיתחו הסטארט-אפים הישראליים, יאפשר, לדברי החברות, ביצועים מעולים, עמידות טובה יותר וחיסכון משמעותי בעלויות, בהשוואה למערכות מבוססות רדאר מהדור הקודם או מערכות מבוססות לייזר.

קוואלקום הכריזה על מעבדים חדשים עבור טלפוני המיועדים לשוק הביניים ולשוק הכניסה. בהתאם לשיטת המספור החדשה של החברה, המעבדים יסומנו כ-Snapdragon 6 Gen 1 וכ-Snapdragon 4 Gen 1. שני המעבדים ייוצרו הפעם ב-TSMC, במקום בסמסונג, זה בליתוגרפיה של 4 ננו-מטר וזה בליתוגרפיה של 6 ננו-מטר. שני המעבדים מציעים תמיכה ב-5G בתחומי ה-mmWave ו-sub-6GHz, אך בעוד ש-Snapdragon 6 Gen 1 תומך ב-WiFi 6E, אחיו הקטן יותר עדיין תומך ב-WiFi 5 בלבד. שני המעבדים מיועדים לתמוך בטלפונים עם מסכים ברזולוציה עד +FHD ועם קצב רענון של עד 120 הרץ. אך בכך פחות או יותר מסתיים הדמיון ביניהם. לדוגמה, קצב הורדת הנתונים המרבי של ה-6 Gen 1 יהיה 2.9 מגה-ביט/לשנייה, מול 2.5 מגה-ביט/לשנייה 'בלבד' של ה-4 Gen 1. כמו כן המעבד הבכיר יותר יאפשר צילום של תמונות בגודל של עד 200 מגה-פיקסל, לעומת 108 מגה-פיקסל של המעבד לשוק הנמוך.   Questions about our brand new #Snapdragon 6 Gen 1 and Snapdragon 4 Gen 1 Mobile Platforms? Drop ‘em below. ???? pic.twitter.com/jnprdsiqGK — Snapdragon (@Snapdragon) September 6, 2022 תצורת הליבות היא כמובן ההבדל המשמעותי ביותר. Snapdragon 6 Gen 1 מבוסס על תצורה של ארבע ליבות חזקות בדמות Cortex-A78 במהירות מרבית של 2.2 גיגה-הרץ וארבע ליבות Cortex-A55 במהירות מרבית של 1.8 גיגה-הרץ. מדובר בשינוי מתצורת ה-2/6 ליבות בדורות הקודמים של סדרת ה-Snapdragon 600. יחד עם ליבות בינה מלאכותית חדשות, שלפי החברה מציעות עד פי שלושה ביצועים לעומת אלו בדורות הקודמים, טוענת קוולאקום לשיפור ביצועים של עד 40% לעומת ה-Snapdragon 695, ושיפור של 35% בגרפיקה. ה-Snapdragon 4 Gen 1  דומה מאוד בתצורה שלו לאותו 695 עם שתי ליבות Cortex-A78 ועם שש ליבות Cortex-A55, ואפילו אותו שבב גרפי. לפי החברה, הוא מציע שיפור ביצועים של 15% לערך לעומת ה-Snapdragon 480, ו-10% שיפור גרפי. ה-4 Gen 1 אמורים להגיע לשוק כבר ברבעון הנוכחי בטלפונים לשוק הכניסה, וכנראה ויוו (Vivo) תהיה הראשונה להשתמש בהם. ה-6 Gen 1 מתוזמן להשקה בפועל ברבעון הראשון של 2023, ומוטורולה כבר הודיעה שהיא מפתחת טלפון שיהיה מבוסס עליו.

חוקרים ישראלים איתרו באחרונה נוזקה חדשה, מסוג RAT (ר"ת Remote Administration Tool), שנועדה לתקוף מתכנתים איראניים בלי ידיעתם – ולעקוב אחרי פעילותם ברשת. השערת החוקרים, מחברת הסייבר סייפבריצ', היא שגורמים במשטר האיסלמי עומדים מאחורי פיתוח והפעלת הרוגלה, והם משתמשים בה כדי לנטר פעילות חריגה של אזרחים מתנגדי משטר. הרוגלה שנחשפה, CodeRat (המילה קוד בתוספת משחק מילים עם סוג הנוזקה והמילה עכברוש) פועלת באמצעות ניצול באג באבטחת קבצי Office של מיקרוסופט. היא כוללת, בין היתר, כ-50 פקודות השתלטות מרחוק על מחשב הקורבן, מעקב אחרי המייל בכל סוגי התיבות, כגון ג'ימייל, אאוטלוק, יאהו ופרוטונמייל, יכולת גניבה של קבצי ומסמכי Office, וכן ניטור ומעקב אחר פעילות הקורבן ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם וטלגרם, משחקי רשת ואתרי תוכן למבוגרים. עוד גילו החוקרים שהרוגלה מנטרת באופן קבוע שני חלונות דפדפן שייחודיים לקורבנות איראניים: אתר הקניות האיראני Digikala, שיש לו יותר מ-30 מיליון משתמשים בחודש, ותוכנת המסנג'ר בשפה הפרסית Eitaa. "המטרה: מעקב וניטור פעילות ברשתות חברתיות ובאתרים מקומיים" לדברי החוקרים, "לאחר תקיפה והשתלטות על מחשב הקורבן, המטרה העיקרית של CodeRAT היא לעקוב ולנטר את פעילותו ברשתות חברתיות ובאתרים מקומיים. זאת, ככל הנראה למטרות מעקב ובקרה מצד גורמי משטר איראניים". לפי סייפבריצ', "הסיבה שאנחנו סבורים שמפתחים איראניים הם היעדים העיקריים לתקיפה היא מכיוון שהרוגלה הספציפית הזו מנטרת גם תוכנות פיתוח קוד כגון ויז'ואל סטודיו, פיית'ון PhpStorm ו-ורילוג. זוהי בחירה יוצאת דופן, שאנחנו לא רואים לעתים קרובות בעולם של תוכנות הריגול, ולכן היא מרמזת מאוד שהמטרות לתקיפה הם מפתחי התוכנה עצמם". חברי צוות המחקר הישראלי הצליחו לאתר את ההאקר שפיתח את הנוזקה והתעמתו אתו. הם התחקו אחר צעדיו של המפתח, האקר בשם Mr Moded, וגילו שהוא פרסם את קוד המקור בחשבון הגיטהאב שלו. כך הם גילו שהוא אכן המפתח שעומד מאחורי פיתוח הקוד העוין. בחלוף כמה ימים, Mr Moded הסיר את קוד המקור של CodeRAT וסגר את חשבון הגיטהאב שלו.