באחרונה דיווחה גוגל, בפוסט שהעלתה לבלוג שלה תחת הכותרת "הניחו למפות גוגל לעזור לכם לתאם תוכניות ולהישאר מחוברים בקיץ הקרוב ובהמשך", כי הוסיפה שלושה עדכונים וחידושים לכלי המפות המאוד פופולרי שלה, ה-Google Maps. הלוקיישנים יראו בצורה סוחפת בהרבה. צילום: גוגל שירות הניווט מבית ענקית הטכנולוגיה נחשב, כידוע, כאחת מאפליקציות המפות הטובות ביותר שיש כיום, ובהתאמה הוא רב משתמשים. רבים עושים בכלי המפות שימוש לצורך התמצאות במרחב והגעה ליעדים שונים, אולם גוגל הכניסה אליו גם אלמנטים חברתיים, המאפשרים לו להיות אמצעי עזר לגולשים לשם יצירת תוכניות בילוי ופעילויות שונות. הענקית ממאונטיין וויו בהחלט רוצה שאנשים יחפשו דרכה שירותים ומקומות – למשל מסעדות או חנויות – ולא ינדדו ממנה לשירותיהם של המתחרים. לכן, ועל מנת שלא לאבד את יתרון השוק הבסיסי שלה, הכריזה החברה על הפיצ'רים החדשים, שכולם מסייעים בפונקציונליות של הפלטפורמה ויכולים להגדיל את ייעילותה ואת הביקוש לה. נופים סוחפים עבור התיירים השיפור הראשון באפליקציה קשור לתצוגות תלת-מימד של מקומות תיירותיים אטרקטיביים. כעת יש 100 לוקיישנים שזכו ללוק כללי הרבה יותר סוחף, ולפי גוגל בקרוב יתווספו עוד מקומות שכאלו. אתרים מוכרים ולוהטים בלונדון, סן פרנסיסקו או ברצלונה, כבר מוצגים במפות כחלק מהשדרוג, אבל לפי גוגל היא מקווה שהיכולת הזו לא תישאר רק במקומות המוכרים והבולטים אלא תגלוש אפילו לשכונות ולפריפריה בהדרגה. לפי החברה, "עונת הנסיעות של הקיץ בעיצומה, ואנשים פונים למפות גוגל כדי לתכנן את הטיולים שלהם ולמצוא מידע מועיל על מקומות שהם מתכננים לבקר בהם – כמו באיזו שעה המקום פתוח וכמה הוא צפוף". החברה הסבירה כי "כדי לעזור לכם בתהליך תכנון הטיול, אנו מביאים תצוגות אוויריות פוטוריאליסטיות" אל צרכני הפלטפורמה. החברה יצרה עבור נקודות הציון הפופולריות שזכו ליחס החדש "חוויה שמשלבת בינה מלאכותית עם מיליארדי תמונות Street View, לוויין ואוויר, בחדות גבוהה". גוגל הדגימה את החידוש הזה באמצעות התייחסות לאמפייר סטייט בילדינג בניו יורק, והסבירה כי "כך תוכלו להחליט אם אתם רוצים להוסיף אותו למסלול הטיול שלכם". כדי לצפות בתצוגה האווירית בכל מקום שבו היא זמינה, חפשו ציון דרך במפות, ואז עברו למדור 'תמונות'. שיתוף המיקום החדש. צילום: גוגל מפגשי חברה ורכיבה על אופניים השינוי הבא קשור לעניין החברתי – האפשרות לשיתוף המיקום בגוגל מפות שופרה מאוד, ומעתה ניתן יהיה לשלוח בנוסף למיקומכם גם הודעות על עזיבה והגעה מהיעד ואליו. התכונה הזו עתידה לסייע מאוד למשל כאשר מנסים לקבוע עם חברים מקום מפגש יחד. אפשרויות מסלולים משופרות לרוכבי אופניים היא התכונה הנוספת והשלישית שקיבלנו כעת מענקית הטק – המסלולים שנוצרו לרכיבה על אופניים ומוצגים במפות יהיו מעכשיו הרבה יותר מפורטים. לפי גוגל, נתוני הגובה יהיו טובים יותר, כך שהרוכבים יוכלו לדעת מראש כמה מורכב המסלול שבכוונתם לבצע. בנוסף הרוכבים יוכלו לראות גם מה המכשולים המורכבים שנכללים בדרך שבה הם בחרו, לדוגמה עלייה תלולה מאוד. כמו כן החברה הכניסה בעבור הרוכבים מידע מדויק על התנועה בכבישים בהם ייסעו כחלק ממסלולם. מהשינויים בהחלט ניכר כי לגוגל חשוב שכלי המפות שלה יהווה אופציה חיונית לרוכבי אופניים רציניים. לפי גוגל, העדכון שכולל את התכונות החדשות ישוחרר במקביל הן לגרסאות ה-iOS והן לגרסאות האנדרואיד של האפליקציה, כשזה יתגלגל באזורכם. לצערם של רוכבי האופניים – העדכון של החידושים בעבורם בגוגל מפות יגיעו רק בעוד כמה שבועות ולא מיד.

8200 היא אחת מיחידות הטכנולוגיה העלית של צה"ל, ואחד הגופים הטכנולוגיים הטובים בעולם, ששמו יצא כבר מזמן למרחוק. שמה של קבוצת ההאקרים Gang 8220 מעלה את התהייה האם הקרבה של המספר הזה למספרה של יחידת המודיעין המהוללת גרם לה לבחור בו, אבל מסתבר שלא זאת הסיבה: הקבוצה, שהתגלתה עוד ב-2018, בחרה בשמה מאחר שהיא מנצלת את פורט (מבואה) 8220 לביצוע המתקפות שלה. היום (ה') הודיעה חברת הסייבר סנטינל וואן שהיא חשפה פעילות נוספת של כנופיית ההאקרים הזאת, שהדביקה כ-30 אלף קורבנות ברחבי העולם, תוך שימוש בפגיעויות במערכת לינוקס, ניצול חולשות באפליקציות ענן וטעויות תצורה של שרתי ענן. Gang 8220 מנצלת גרסה חדשה של בוטנט, שמשתמש ב-IRC – פרוטוקול המשמש לשיחות טקסטואליות ברשת – בשם PwnRig, שלאחר ההדבקה מבצע כריית מטבעות קריפטו, תוך ניצול משאבי המחשוב של הקורבן. חברי הקבוצה, שעל פי חוקרי מודיעין האיומים של סיסקו מוצאה בסין, מנצלים את פורט 8220 לתקשורת בין המחשבים המודבקים לבין שרת השליטה, C2. גידול ניכר במספר הקורבנות של הקבוצה עד לזמן האחרון, נתגלו בערך 2,000 הדבקות של מחשבי קורבנות ברחבי העולם על ידי חברי הקבוצה, לצורך כריית מטבעות קריפטו. אולם, בחודש האחרון הם ערכו קמפיין חדש, שהגדיל באופן משמעותי את יכולת ההדבקה וניצול הקורבנות שלהם, וכך הם הגיעו להיקף של כ-30 אלף איש. לפי החוקרים של סנטינל וואן, ההאקרים חברי Gang 8220 השתמשו בקמפיין הנוכחי ב-Miner – נוזקה שמיועדת לכריית מטבעות קריפטו בצורה "שקטה" ואיטית. הם עשו זאת תוך ניצול חולשות בדוקרים, וכן בשרתי Hadoop ,Redis וב-Drupal. הקורבנות של קבוצת ההאקרים הסינים הם משתמשים של שירותי ענן שונים: AWS, גוגל קלאוד, Azure של מיקרוסופט ואחרים. הם לא מגיעים ממדינה או אזור מסוימים, והם מפעילים אפליקציות שונות, שפתוחות לרשת האינטרנט, כגון דוקר, וובלוג'יק ו-Apache. ההדבקה מבוצעת בעזרת Brute Force, שמנסה מאות סיסמאות ברירת מחדל שמקודדות לתוך התקני לינוקס שונים. לאחר ההדבקה, הנוזקה מחפשת מחשבים נוספים ברשת, על מנת להדביק גם אותם. בנוסף, היא מורידה ומתקינה את הכורה PwnRig, שמבוסס על כלי כרייה בקוד פתוח בשם XMRig. החוקרים ציינו כי "הקבוצה מפעילה כלי הדבקה פשוטים, שמבוססים על הדבקה אופורטוניסטית של מערכות לינוקס בענן, אשר פתוחות לאינטרנט. על אף הפשטות של הכלים והטכניקות, הקבוצה הצליחה להדביק עשרות אלפי מחשבים ברחבי העולם, שמבצעים עבורה פעולות כריית קריפטו – וזאת ללא ידיעת הקורבנות".

ג'וניפר נטוורקס פרסמה אמש (ד') את התוצאות העסקיות שלה למחצית הראשונה ולרבעון השני של השנה. אלה מראות על גידול חד ספרתי בהכנסות ועלייה ניכרת ברווח הנקי – בשתי התקופות. תחילה למחצית הראשונה של השנה: במהלך תקופה זו, ההוצאות של החברה גדלו ב-6.5% ל-2.3 מיליארד וההכנסות עלו ב-8.5% ל-2.4 מיליארד. הרווח התפעולי החצי שנתי זינק ב-46.5% ל-166.3 מיליון דולר והרווח הנקי קפץ פי 5.5 ל-169.1 מיליון. המגמות ברבעון השני היו דומות: ההוצאות גדלו בשלושת החודשים שבין אפריל ליוני בקרוב ל-7% ל-1.2 מיליארד דולר וההכנסות עלו ב-8.3% ל-1.3 מיליארד. מתוך סכום כללי זה, ההכנסות ממכירת מוצרים עמדו על 839.8 מיליון דולר, לאחר שגדלו ב-10.6%, ואלה שהגיעו ממכירות השירותים רשמו עלייה של 4% ל-430 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני זינק ב-82.9% ל-113.4 מיליון דולר והרווח למניה – ב-84.3%. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות של החברה רשמו עלייה של 17.35% ל-575.5 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-1.8% ל-694.1 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 54.67%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו קלות – ב-1.66% – ל-586.3 מיליון דולר והרווח עלה ב-25.8% ל-107.8 מיליון. רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר, אמר כי "אנחנו מציגים תוצאות רבעוניות טובות, שעוקפות את התחזיות שלנו".

CTV, הפועלת בתחום פתרונות השילוט הדיגיטלי, חתמה על הסכם הפצה בלעדי בישראל עם חברת טקו (TEKO) – למכירה, התקנה ושירות של פתרון שילוט דיגיטלי למידוף, הכולל בתוכו תגיות דיגיטליות בגודל 10.2 אינץ' בטכנולוגיית דיו אלקטרונית, ותוכנת ניהול ופצה. "החבירה לטקו הינה אך טבעית בעינינו, היות שלמוצרים שלהם יש יכולות טכניות גבוהות ביחד עם ניסיון עולמי מוכח ורמת שירות ותמיכה גבוהים", אומר אילון רוסמן, מנכ"ל CTV. "יש לנו היכרות מעמיקה עם צורכי הלקוחות הארגוניים הגדולים והבינוניים, וניסיון של 22 שנים באפיון, מכירה, הטמעה ושירות של פתרונות שילוט דיגיטלי. מצאנו במוצרים של טקו מענה ברמה הגבוהה ביותר לצורכי הלקוחות בתחום השילוט במידוף, והשלמה לסל הפתרונות שלנו". רוסמן הוסיף, כי "עם אינטגרציה מוכחת ביותר מ-200 רשתות ברחבי העולם – תגיות השילוט זמינות עבור לקוחותינו במגוון רחב של גדלים, החל מ- 1.6ואינץ' עד 10.2 אינץ', ונותנות מענה חסכוני, ירוק ויעיל עבור מגוון רחב של צרכים מסחריים, אינפורמטיביים ותפעוליים. מסכי השילוט פועלים ללא צורך בחיבור לחשמל, אלא בעזרת סוללות, המאפשרות הפעלה רציפה למשך שנים. התוכן במסכי ה-ESL מנוהל באופן אוטומטי מול קו הקופות, כאשר עדכון התוכן אינו דורש תקשורת קווית, אלא תקשורת אלחוטית לוקאלית בלבד".

אם תיכנסו לחנות תכשיטים והמוכר יציע לכם כמה סוגים של יהלומים, בהתאם לטעם ולתקציב שלכם, סביר להניח שלא תדעו שאחד מהם פותח בתנאי מעבדה. ולא רק זאת, אלא שהוא כחול לבן – פותח ויוצר בישראל. על פי כל תקן בינלאומי, היהלום הזה לא יורד באיכותו מכל יהלום מהסוג הוותיק והמוכר, שנכרה במקום אחר בעולם. זו לא תהיה ההפתעה היחידה: אם תעמיקו בשיחה עם המוכר ותשאלו מי עומד מאחורי היהלום הזה, הוא יספר לכם שמדובר בלא אחר מאשר היזם הוותיק בני לנדא, אבי מהפכת הדפוס הדיגיטלי. לנדא הוא זה שהמציא את הטכנולוגיה שבאמצעותה עובד עולם הדפוס הדיגיטלי – באינדיגו שהקים ב-1977 ושמכירתה ל-HP הושלמה בדיוק לפני 20 שנה, ב-2002. יהלומי המעבדה של לדנא מיוצרים באמצעות לוסיקס, שהיא חלק משתי קבוצות שלנדא מנהל מזה שנים – לנדא גרופ ולנדא לאבס. לוסיקס מייצרת את היהלומים באמצעות טכנולוגיה ייחודית, שאם תרצו אפשר לקרוא לה היהלום שבכתר. כלומר, לאף יצרן אחר של יהלומים אין את הטכנולוגיה הזאת. היהלומים של לוסיקס נמכרים ברשתות ובחנויות הכי נחשבות בתחום ברחבי העולם. "החלום שלי: לייצר 2.5% מהתל"ג של ישראל" הקו המשותף בין יהלומים לדפוס דיגיטלי, ולעוד שורה ארוכה של פיתוחים שהחברות של לנדא עומדות מאחוריהם, הוא חדשנות. לנדא, יזם סדרתי, מעסיק כ-150 כימאים, פיזיקאים, מדעני חומרים ומומחי ננו-טכנולוגיה, שכולם מחויבים ליעד: "לשבש שווקים גדולים עם טכנולוגיות פורצות דרך", כפי שהוא מגדיר זאת בשפתו הציורית. בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים (לנדא ממעט מאוד להתראיין לתקשורת בארץ) הוא מדגיש שכל תכלית הפעילות שלו בכל התחומים בכל השנים, מאז ימי אינדיגו, היא להקים ולהפעיל תעשיה יצרנית כחול לבן, שמספקת תעסוקה לעובדים מכל מגזרי החברה הישראלית. כך, לדוגמה, הוא אומר ש-"אינדיגו מהווה כיום 0.5% מהתל"ג של ישראל". "החלום שלי הוא לייצר פה חדשנות ותעשיה שיהיו 2.5% מהתל"ג, בכל התחומים, ואני מתפלל שזה יקרה עוד בחיי". יהלומים של לוסיקס. צילום: אתר החברה כיצד הגעת לעולם היהלומים? "תהליכי הפיתוח של לנדא לאבס הם ארוכי טווח, בכל התחומים. רק כדי לסבר את האוזן, על פיתוח הטכנולוגיה של אינדיגו עבדנו 16 שנים לפני שהיא בכלל יצאה לאוויר העולם. רק כאשר אנחנו רואים שהתחום שפיתחנו הוא בעל פוטנציאל להפוך למשהו רחב ומסחרי, אנחנו מוציאים אותו מהמעבדה ומקימים חברה. כך קרה גם עם לוסיקס. ספינת הדגל שלנו היא עדיין בתחום הדפוס, שפיתחנו אחרי אינדיגו – עם לנדא פרינטינג, חברת היהלומים היא השנייה, ויש לנו עוד פיתוח שהפך לחברה, בתחום הסולרי – הכוונה היא ללונט. הטכנולוגיה של לונט מהווה מרכיב חשוב בתהליך ייצור יהלומי המעבדה של לוסיקס. לשאלתך איך הגענו ליהלומים: עסקנו בפיתוח ננו-פיגמנטים, שמהם, דרך אגב, הגעתי להחלטה לחזור לפתח פתרונות לעולם הדפוס. במקביל, אחד המהנדסים שלנו בא אליי יום אחד ואמר שהוא חושב שיש לנו את הידע והיכולת להסב את הטכנולוגיה לגידול וייצור יהלומים". איך הגבת? זה לא היה בין תחומי הפעילות שלכם עד אז. "הבחור מאוד רציני ואני סומך עליו. התחלנו לבדוק את העניין, ראינו שזה מצליח והקמנו חברה נפרדת, שהחלה בייצור היהלומים בתנאי מעבדה. לפני שבועיים קיבלנו חיזוק משמעותי שאנחנו בכיוון הנכון, כשאחת החברות הגדולות בעולם בתחום היהלומים השקיעה בנו 90 מיליון דולר, וזו אמירה מאוד משמעותית". יהלומים שנוצרו ללא ניצול של בני אדם. צילום: אתר לוסיקס אתה טוען שלוסיקס היא חברה פורצת דרך. על סמך מה אתה מבסס את הטענה? "מה שתרם להצלחה שלנו והפך אותנו לפורצי דרך הוא העובדה שאנחנו מפיקים ומגדלים את חומר הגלם של היהלומים בעזרת שדות סולריים – דבר שלא היה קיים לפני כן בעולם – ובעזרת עוד שיטות ייחודיות". ובכל זאת, אתה עדיין מזוהה עם עולם הדפוס. "אכן כן. לנדא פרינטינג היא ספינת הדגל שלנו. זאת חברה שייסדתי לפני 12 שנים ולקח הרבה זמן עד שהיא הגיעה למצב של ייצור והטמעה אצל לקוחות רבים בעולם". במה היא שונה מהחברה הבולטת הקודמת שלך, אינדיגו? "אינדיגו עדיין מובילה את שוק הדפוס הדיגיטלי להדפסות לא גדולות, ויש לה שווקים רחבים ביותר. אבל זה מתאים למספר מוגבל של עותקים, ולא מחליף את הדפוס הקונבנציונלי לריצות מכונה ארוכות, כי זה לא תמיד כלכלי. לכן, חיפשנו פתרון שיתאים לעולם הדיגיטלי החדש ויאפשר להדפיס בכמויות גדולות, עקב הגידול האקספוננציאלי בכמויות הדטה. זה מתאים להדפסות אריזות – דבר שמאוד פופולרי עכשיו, מגזינים ועוד סוגים שלא כלכלי להדפיס אותם בשיטה הדיגיטלית ה-'רגילה' הקיימת". כאן אומר לנדא: "בניגוד לכל אלה שכבר הספידו, הדפוס לא מת. הוא חי ובועט, והשוק הזה מוערך בחצי טריליון דולר". מדברים בימים אלה על המשבר בענף ההיי-טק. מה דעתך? "המשבר אינו חדש. זה התחיל בכך שעד לפני שנה, חברות ההיי-טק הגלובליות שפועלות בארץ הרסו את השוק. הן שילמו משכורות עתק, בנו מבנים מפוארים והקימו פה מרכזי פיתוח. אמנם, המרכזים האלה נותנים תעסוקה לישראלים, אבל הרווחים מהמו"פ שלהן למדינת ישראל קטנים בהרבה מאלה שהיא מקבלת ממפעלים שמייצרים פה. עכשיו הבועה התפוצצה והחגיגה כנראה נגמרת. אבל אני אופטימי, כי שוק ההיי-טק הישראלי הוא אמיתי, יש לנו את טובי החוקרים והמוחות, ויזמים מדהימים, שחושבים מחוץ לקופסה. לכן אני מאמין שאנחנו חסינים יחסית, והמשבר הוא רק תיקון שצריך היה לקרות מזמן".

שם ותפקיד: איילת שכטר, דירקטורית פיתוח בסטארט-אפ רזידנט. ותק בתפקיד: שנה. ותק במקצוע: 20 שנה. השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניבריסטה הפתוחה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד נמשכתי לעולמות המתמטיקה, ולכן החלטתי ללמוד מדעי המחשב, מאוד נהניתי בלימודים, אני מאוד אוהבת לכתוב קוד ואת האתגרים הטכנולוגיים והיצירתיות בעבודה. התחום מאתגר אותי ואני תמיד מרגישה שיש לי מה ללמוד וכיוונים חדשים להתפתח בהם. בעבר, עבדתי כ-10 שנים כמפתחת Backend בחברות שונות. לפני שהגעתי לרזידנט עבדתי 9 שנים בחברת סיקיורטי, שם גם התקדמתי ניהולית. ברזידנט התחלתי לעבוד בתחום חדש ולא מוכר, אני מתמודדת עם הרבה אתגרים בסביבת עבודה מעניינת ודינמית ובעבודה צמודה עם מחלקת הדטה. רזידנט היא חברת אי-קומרס, והקבוצה שאני מנהלת מפתחת פלטפורמה כללית, שמספקת יכולות שילוח חכם וכן אינטראקציה עם הלקוחות, שמגדילה את ההכנסות ואת שביעות הרצון שלהם. החברה מצליחה מאוד, ולכן התשתיות שאנחנו מפתחים צריכות לעמוד בסקייל מאוד גבוה. דבר שיוצר עוד אתגרי פיתוח. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?  כן, אני חושבת שיש אפליה. האפליה בסופו של דבר תלויה בעובדים ובעובדות במנהלים ובמנהלות של החברה ובערכים שהחברה דוגלת בהם ומקדמת. אני מקווה שכשבנותיי יהיו גדולות הן כבר לא יחוו אפליה על רקע מגדרי, לא משנה באיזה תחום עיסוק הן יבחרו. בחרתי ברזידנט כי היא שמה את העובדים והעובדות במקום מרכזי וחשוב ודוגלת בשוויון בלי קשר למגדר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  כן, בתחילת הדרך, במשרה הראשונה שלי אחרי שסיימתי את הלימודים התחלתי בוודאות בשכר נמוך יותר מגבר שעבד לצידי באותו תפקיד עם אותן שנות ניסיון. ברזידנט יש המון נשים בתפקידים בכירים, וההתנהלות שלה היא שוויונית. העבודה ברזידנט היא היברדית מתוך עיקרון. החברה נהגה כך עוד לפי עידן הקורונה. כך אנו מאפשרים איזון בית עבודה ומאפשרים לגברים ולנשים לעבוד ולשלב חיים אישיים וחיים מקצועיים. הייתי שמחה לשלב בצוות שלי יותר מפתחות נשים, ואפילו כאלו שרק סיימו לאחרונה את לימודיהן. למצוא מישרה ראשונה אחרי לימודים היא אתגר בפני עצמו.

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה באחרונה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד עידן אבוטבול מקריית עקרון, שבו הוא נאשם בגניבת מטבעות וירטואליים בשווי של 110 אלף דולר מהמנהל שלו בעבודה. על פי ההודעה, אבוטבול הודה במעשה והחזיר את הכסף. בכתב האישום, שהגיש עו"ד עמית לוין, מצוין שבתקופה הרלוונטית עבד אבוטבול בחברה המספקת מערכות אבטחה ותקשורת, תחת ניהולו של י.ש. (שמו המלא לא צוין בהודעת הפרקליטות), שהחזיק מטבעות וירטואליים בשני ארנקים דיגיטליים. בנוסף, החזיק המתלונן על מחשבו בחברה את הסידים לשחזור המטבעות. סיד הוא קוד שמוכיח בעלות על מטבעות וירטואליים ומאפשר לשחזר אותם גם על מכשיר אחר מזה שבו נוצר הארנק הדיגיטלי שמכיל את אותם המטבעות. מכתב האישום עולה כי באחד הערבים שבהם הנאשם שהה במשרדי החברה, הוא חדר למחשב במטרה לגנוב את אותם המטבעות. לשם כך הוא העתיק את הסידים מהמחשב של המתלונן, ללא הסכמתו או ידיעתו, הזין אותם בארנק שלו וכך העביר את המטבעות הווירטואליים לשליטתו. בשלב מאוחר יותר הוא העביר את חלקם לבורסת המסחר בייננס. בפרקליטות מייחסים לאבוטבול עבירות של גניבה, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת והלבנת הון.

השבוע פורסם מחקר של יבמ שעסק בנזקים שמתקפות סייבר גורמות לארגונים ובעלויות שנגרמות להם עקב הצורך לתקן אותם. על פי המחקר, העלות הממוצעת של תיקון נזקי מתקפת סייבר לארגון עמדה בשנה שעברה על 4.35 מיליון דולר – זינוק של 13% לעומת הנתון ב-2020. בדרך כלל, כאשר עוסקים בנזק לארגון כתוצאה ממתקפת סייבר, מכל סוג שהוא, מדברים על הנזק הישיר, בדמות שיבוש המערכות, ולא לוקחים בחשבון את הנזקים העקיפים שנגרמים – החל מפגיעה במוניטין ועד, בארגונים מסוימים ובמקרים מסוימים, לשיבוש חיים ואפילו לסכנת חיים. וזה חבל, ואפילו מסוכן, כי זה משאיר את האפשרות לפגיעות אלה על כנן. ואמנם, נתון מעניין אחר בסקר מראה שהאימוץ של ארגונים בארצות הברית את אסטרטגיית אפס האמון (Zero trust) עודנו נמוך מאוד – על אף צו נשיאותי שהוציא הנשיא, ג'ו ביידן, ומורה על אימוצה. האמריקנים לא לבד אלא שהאמריקנים לא לבד בסיפור הזה, והתופעות האלה קיימות גם פה, בישראל. זה מעלה את השאלה: האם, למרות המאמצים למניעת מתקפות סייבר, אנחנו באמת מוגנים מפניהן? אליאב נורי, ראש מחלקת הכוונת המשק במערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור הנושא הזה עלה באחרונה בהקשר של אחת המערכות הקריטיות לחיינו, זאת שמצילה חיים – מערכת הבריאות. אליאב נורי, ראש מחלקת הכוונת המשק במערך הסייבר הלאומי, אמר בכנס שאירחה מיקרוסופט, שבו השתתפו מנהלי אבטחת מידע ומנמ"רים ממגזר הבריאות, שארגונים מהמגזר הקריטי הזה חשופים למתקפות סייבר בהיקף נרחב ביותר. הוא קרא להם להגביר ערנות, תוך שהזכיר את המתקפה המפורסמת על בית החולים הלל יפה, שממחישה היטב את דבריו ואת המחקר של יבמ. המתקפה ההיא שיבשה את מערכות המידע של בית החולים ובכך שיבשה את כלל פעילותו, אילצה את הרופאים והאחיות לעבור לעבודה בניירות במקום במחשב ובעצם פגעה בטיפול שלהם. חשיבותו של הגיבוי המתקפה על הלל יפה, כמו מתקפות אחרות שאירעו בשנים האחרונות בישראל – דוגמת זו שממנה סבלה חברת אירוח האתרים סייברסרב, שאירחה את אפליקציית ההיכרויות הגאה אטרף, המחישו עד כמה חשוב לעשות גיבוי למערכות המידע הארגוניות. כדי שימשיך לתפקד, הארגון – כל ארגון – צריך להיות מוכן להתאוששות מהירה של המערכות. זה יכול לקרות רק אם הארגון עשה את הפעולות הנדרשות כדי להיות מוכן ליום פקודה: הטמעת מערכות גיבוי ושחזור, ומערכות שיודעות להחזיר את המידע שנתפס על ידי האקרים והוצפן – מהזמן המדויק שבו הם חדרו אליו. קיימות מערכות כאלה – הן של חברות זרות והן של סטארט-אפים ישראליים. במתקפה על הלל יפה זה לא קרה. העובדה שלבית החולים לקח חודש וחצי לחזור לפעילות מעידה שלא נעשו כל הפעולות שניתן לעשות כדי למנוע השבתה מוחלטת של השירותים. ניתן היה לקצר את זמן החזרה לשגרה אם בבית החולים היו נוקטים בצעדים הנכונים. מכאן המסקנה שאפס האמון של הארגונים באסטרטגיית ה-Zero trust דומה – בישראל כמו בארצות הברית. אלא שבארץ, התמונה קצת יותר מורכבת ומסוכנת, בהתחשב בשכונה שבה אנחנו חיים והאיומים מהגורמים העוינים שמקיפים אותנו, ובמיוחד מאיראן. כל עוד זה לא יעבור לפסים של סמכויות, וכל עוד האמון בהמלצות של גורמי המקצוע יישאר נמוך, ההתקפות על הלל יפה וסייברסרב עלולות להיות רק הפרומו למה שצפוי לקרות כאן בשנים הקרובות כאן חוזרת העובדה שהארגון שאמון על הסיוע לארגונים להגן על עצמם – מערך הסייבר – הוא רק גוף יועץ, ואין לו סמכויות אכיפה. זה נכון בכל מקרה, אבל נכון שבעתיים במקרים שבהם אינטרסים לאומיים נמצאים בסכנה או שיש סיכון לחיי אדם, כמו במתקפות על מגזר הבריאות. יתרה מזאת, חוק הסייבר, שבין היתר אמור להגדיר את סמכויות המערך, תקוע עוד מ-2018 בוועדות השונות של הכנסת, כאשר אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הסחרור הפוליטי שבו אנחנו נמצאים בשנים האחרונות. יש לקוות שלאחר הבחירות תקום ממשלה יציבה, שתציב את נושא הסייבר בסדר עדיפות עליון, תקדם את החוק ותסדיר את סמכויות מערך הסייבר, כולל סמכויות אכיפה. השורה התחתונה: הסייבר הפך להיות פקטור משמעותי בהתנהלות של ארגונים. אבל כל עוד זה לא יעבור לפסים של סמכויות, וכל עוד האמון בהמלצות של גורמי המקצוע יישאר נמוך, ההתקפות על הלל יפה וסייברסרב עלולות להיות רק הפרומו למה שצפוי לקרות כאן בשנים הקרובות.