פלייטיקה מודיעה היום (ג') לעובדיה כי היא מפטרת 250 עובדים בשלוש ערים שבהן היא מפתחת משחקים: לונדון, לוס אנג'לס ומונטריאול, וסוגרת מרכזי פיתוח – כך פורסם בגלובס. מדובר בקצת יותר מ-6% מכוח העבודה שלה, שמונה 4,000 עובדים. הפיטורים לא יכללו את ישראל, והמהלך לא צפוי לפגוע בפעילות החברה בארץ, כמו גם במקומות נוספות שבהם היא פועלת, לרבות גרמניה, אוקראינה ומדינות נוספות במזרח אירופה. נהפוך הוא, חלק מפעילות הפיתוח של המשחקים במקומות שייסגרו צפויות לעבור למדינות אחרות, ובכלל זה לישראל. מעט היסטוריה: פלייטיקה הוקמה ב-2010 על ידי רוברט אנטוקול, המשמש כמנכ"ל החברה, ואורי שחק, בנו של הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אמנון ליפקין-שחק ז"ל. כשנה לאחר הקמתה החברה נמכרה לחברת המשחקים האמריקנית סיזרס בכ-90 מיליון דולר. ביולי 2016 רכש אותה קונסורציום חברות סיני לפי שווי של 4.4 מיליארד. יש לציין שפלייטיקה היא חברה צומחת כמעט מיום הקמתה ומציגה תוצאות עסקיות חיוביות. אשתקד זינק הרווח הנקי של החברה ב-164% והוא פתח את השנה עם צמיחה של 133% ברבעון הראשון. עם זאת, גם פלייטיקה סובלת מהירידה המתמשכת במניות של רבות מחברות הטכנולוגיה. המניה של החברה בנסדא"ק צללה בשלושת החודשים האחרונים בכשליש, וכעת עומד שערה על 14.81 דולר למניה, לעומת 21.28 דולר ב-25 בפברואר. בחצי השנה האחרונה ירדה המניה של פלייטיקה ב-14.4%. שווי השוק הנוכחי שלה הוא 6.1 מיליארד דולר – הרבה מתחת לשווי שעל פיו היא החלה להיסחר בנסדא"ק בינואר 2021, שעמד על 11.7 מיליארד. ההערכות הן כי הירידה התלולה בשווי המניה והמצב בשוק באופן כללי הם הסיבה למהלך של פלייטיקה. הערכות אחרות מתבססות על ההודעה של החברה מפברואר האחרון שלפיה היא יוזמת מכירה שלה – או, כלשונה, "תהליך לבחינת אסטרטגיות חלופיות למיקסום שוויה". אחד הסטודיואים של פלייטיקה שצפוי להיסגר במסגרת המהלך הנוכחי הוא סירייסלי, שממוקם בלוס אנג'לס ושבו פותח המשחק הפופולרי בסט פרנדס. על פי הדיווח, פיתוח המשחק יעבור למרכזים של פלייטיקה בישראל ובפולין. סטודיו נוסף שהחברה עומדת לסגור הוא זה שממוקם בלונדון, שם היא הקימה את גיימס לאב – מרכז לפיתוח משחקי קז'ואל. לא מהלך הפיטורים היחיד בשוק הגיימינג למובייל בפלייטיקה אישרו את

"יש בעולם כ-7,000 שפות שאנשים משתמשים בהן. ועדיין, נדרשת שפה משותפת, היברידית, שתגשר בין האנשים, דוגמת השפה האנגלית. כך המצב גם בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר: בין שלל האתגרים והבעיות, האבטחה מתאפיינת בריבוי משימות, ריבוי כלים וספקיות. מה שנדרש הוא לחבר ביניהם", כך אמר ריצ'רד פודלאס, ארכיטקט טכנולוגיות אבטחת למגזר הציבורי ביבמ. פודלאס דיבר במסגרת כנס InfoSec 22 של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי פודלאס, "האבטחה המסורתית לא יכולה להימשך, כי היא מספקת מענה חלקי לריבוי האיומים והאתגרים". הוא ציין בהקשר זה כמה נתונים: "ב-2021, חמישית ממתקפות הסייבר היו מסוג כופרה; 41% מהן החלו במשלוח פישינג; ובראשונה, באותה השנה גדל היקף המתקפות על חברות פיננסיות. העלות הממוצעת של פריצה עמדה על 401 מיליון דולר". בין 25 ל-50 מוצרי אבטחה בארגון אחד "מספר הספקיות ומוצרי אבטחת המידע והגנת הסייבר גדל כל העת", אמר פודלאס. "בממוצע, ארגונים מטמיעים בין 25 ל-50 מוצרי אבטחה שונים, שמגיעים מיותר מ-10 ספקיות אבטחה. בישראל, הנתונים עומדים בממוצע על 40 מוצרי אבטחה בארגון, שבאים מ-15-20 ספקיות אבטחה שונות. מצב זה פוגע ביכולות התפעול של מוצרי האבטחה ובאפשרות לניצול מלא שלהם. הוא פוגם בשליטה ובנראות של מנהלי האבטחה בארגונים, ובסופו של דבר פוגע ביכולת ההגנה שלהם". "נדרש לחבר את כלל עולמות האבטחה", הוסיף, "ולאגד את הפתרונות עם שפה אחידה ופתוחה. יש ללמד את האנליסטים רק שפה אחת, ולשאוף שב-SOC הארגוני יהיה רק מוצר הגנה אחד". פודלאס דיבר על מערכת QRadar XDR של יבמ, ש-"הופכת את מרכז תפעול האבטחה בארגון לאוטומטי ומייעלת את תהליכי ההגנה עליו. היא מסייעת לניתוח אבטחה חכם, עם גישה מוכללת לאורך כל מחזור חיי האיומים. המערכת אף מביאה לגילוי של איומים נסתרים ולזיהוי מוקדם שלהם, ומספקת תובנות המניעות לפעולה ולתגובה מהירה אל מול האיומים הקריטיים ביותר, במטרה למזער את השיבושים מאירועי הסייבר". "המערכת", הסביר הדובר, "מהווה מסגרת עבודה, שמניעה את צוותי העבודה לפעול בצורה מושכלת ומסודרת: עריכת הקשרים, חיקור, תגובה וביצוע מיכון. היא מספקת נראות עם חוכמה, לצד יכולות חיקור וניטור מתקדמות". לדבריו, "בבסיס המערכת נמצא הרעיון שלפיו יש לערוך את כלל החקירות על כלל האיומים ממקום אחד, בעזרת שפה אחת, וכל זאת בלי להזיז את המידע, ובהתאם – להגיב, עם מענה מושכל". אנשים, תהליכים וטכנולוגיה פודלאס ציין את המשולש PPT – אנשים (People), תהליכים (Processes) וטכנולוגיה (Technology) – ואמר שהוא מביא איתו כמה אתגרים: "בהיבט התהליכים – אלה לא תמיד נבנים באופן חכם, בהיבט האנושי – קיים מחסור תמידי וגדל של אנשי מקצוע בתחום, ובהיבט הטכנולוגי – יש ריבוי של טכנולוגיות. בעזרת הפתרון שלנו ניתן להוריד את עליות התפעול של האבטחה ולקבל תהליך סדור, המנוהל באופן יעיל, ברמות העסקית והרגולטורית, לרבות יכולת לביצוע פעולות ושינוי שלהן תוך כדי תנועה. אנחנו עושים זאת, בין השאר, עם פלטפורמת Ansible מבית רד האט, שמספקת מעטפת מלאה לכלל השכבות – האבטחתית, הרישות, מערכות ההפעלה והאפליקציות". הוא דיבר בהמשך על ברית האבטחה הפתוחה OCA (ר"ת Open Cybersecurity Alliance), שיבמ ייסדה יחד עם מק'אפי. "במסגרת זו בנינו שותפויות עם ספקיות אבטחה, כדי לקדם את תפיסת השיתופיות הפתוחה ולמנוע מצבים של 'נעילת' לקוחות ארגוניים", אמר פודלאס. "הברית פועלת תחת הסטנדרטים הפתוחים וקבוצת הקוד הפתוח של הארגון לקידום תקני מידע מובנים – האואזיס. בין היתר, החברות שנמצאות בברית הן קראודסטרייק ופורטינט, והחברות הישראליות סייברארק וסייבריזן. המשימה של OCA היא פשוטה: לערוך אינטגרציה פעם אחת ולעשות בה שימוש חוזר בכל מקום. הברית מתמקדת בהחלפת מידע לאורך כל מחזור חיי האיומים, לרבות ציד איומים, ניטור ומעקב אחריהם, ניתוח, תפעול ותגובות. כשהתחלנו היו בברית 16 חברות, וכיום הנתון עומד על 27".  

נושא שכר המורים עומד בימים האחרונים בראש הכותרות, לאור ההפגנה הגדולה שערכה אתמול (ב') הסתדרות המורים והמשא ומתן שאמור להתנהל בינה לבין משרד האוצר. במקביל, וללא כל קשר, נפתח היום בבנייני האומה בירושלים כנס החינוך של ה-OECD, שעסק בטכנולוגיה בתחום החינוך. הכנס נערך בכל שנה במדינה אחרת, והשנה נבחרה ישראל לארח אותו בפעם הראשונה. בכנס ובתערוכה שלצידו צפויים להשתתף, עד לסגירתם בעוד יומיים, 12 אלף אנשי חינוך וממשל מ-400 בתי ספר ב-40 מדינות. התערוכה כוללת מאות פתרונות של יזמות וחדשנות בחינוך, שמוצגים על ידי בתי ספר, רשתות חינוך, מורים ויזמים. יש בה 190 מרחבי פעילות ו-800 דוכנים דיגיטליים. בין היתר הוצגו אוטובוס פיזי שכולו מבוסס דיגיטל, שמעוצב כאזור למידה, רובוטים ובוטים. מושב הפתיחה של הכנס התקיים במעמד שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ובכירים ב-OECD. אחד מדוברי המפתח בו היה פרופ' סוגאטה מיטרה, מדען מחשב ותיאורטיקן חינוכי הודי, שמשמש כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת NIIT ברג'סטאן שבתת היבשת. הוא בעל דוקטורט בפיזיקה תיאורטית ופרש ב-2019 כפרופסור לטכנולוגיה חינוכית מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה, לאחר 13 שנים שם. ב-2012 הוא שימש במשך שנה אחת כפרופסור אורח במעבדות המדיה של MIT. כמו כן, הוא זכה בפרס TED לשנת 2013. פרופ' מיטרה התפרסם בזכות מחקריו ופעילותו רבת השנים ברחבי העולם להנגשת המחשב וכלים דיגיטליים למערכות החינוך. לפני שלושה עשורים הוא ערך ניסוי שזכה לשם "החור שבקיר", שהדגים את יכולת הלמידה העצמאית של ילדים בכפר בהודו באמצעות גישה למחשבים. מאז הפך הניסוי הזה לבסיס לשורה של מחקרי דגל שערך במהלך השנים בנושא זה. "הנורמליות לא יכולה לחזור אחורה למה שהיה לפני הקורונה" בהרצאתו בכנס, שהתקיימה תחת הכותרת "חזרה לנורמליות", ציין האורח כי "מרבים לומר שמורים לא משתנים. אבל למה שמורים ישתנו אם הסביבה שלהם לא משתנה? סביבת הלימוד צריכה להיות מבוססת גישה חופשית לאינטרנט לכולם". פרופ' מיטרה אמר כי "שנתיים של מגיפה מאלצות את כולנו לחזור לנורמליות. אבל הנורמליות לא יכולה להיות חזרה אחורה בזמן למה שהיה לפני שנתיים. היא צריכה להיות מלווה בשינוי תפיסות, שינוי הסביבה כולה". בדבריו הוא סקר שורה של ניסויים ומחקרים שהוא ערך לאורך השנים, שבהם הוכח שמתן נגישות לאינטרנט ושילוב למידה דיגיטלית משנים את פני מערכות החינוך. עוד אמר האורח כי "לימודי ההיסטוריה כשהייתם בני 12 שונים מאשר כיום. אז הם היו מבוססים על זיכרון ואם שכחת – קיבלת ציון שלילי. כיום, צריך לתת לילדים גישה לאינטרנט, לא כדי להקל עליהם אלא על מנת שישאלו שאלות וילמדו דברים שלא למדו קודם, שישאלו את השאלות הכי בסיסיות כדי לקבל תשובות". כדוגמה למרכזיות של האינטרנט בלמידה נתן פרופ' מיטרה את עמק הסיליקון בארצות הברית. "שם", אמר, "הפסיקו להסתכל על הציונים של המועמדים. הם שואלים אותם שאלות ומצפים שהם ידעו לתת את התשובות על סמך מה שהם למדו וחקרו". שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. צילום: רונן חורש, לע"מ "לא ניתן לאף אחד להפריע להטמיע חדשנות בחינוך" שרת החינוך, ד"ר שאשא ביטון, התייחסה למחאת המורים ולדרישות שלהם, ואמרה כי יש לתת תגמול הולם להם ולכל הצוותים החינוכיים. היא הזמינה את אורחי הכנס ללמוד על הרפורמות שישראל מובילה בתחום, בהן תקציב גמיש למנהלים והטמעת כלים דיגיטליים. היא אמרה כי "מערכת החינוך חייבת להיות מותאמת לעידן החדש. התפקיד של המורה הוא לשתף מידע. כיום, השאלה היא לא האם לעשות חדשנות, אלא איך לעשות זאת". לסיום, ציינה ד"ר שאשא ביטון כי "אנחנו נחושים במשימתנו לחדשנות בחינוך ולא ניתן לאף אחד להפריע לנו".

עובדי קינדריל ישראל נטעו עצים (עצי פרי וחורש טבעי) בישוב הקהילתי בת חן, הסמוך לנתניה. בנוסף הקימו העובדים את מערכת ההשקייה לשטח הנטיעה. האירוע התקיים בשיתוף פעולה עם עמותת יוזמת האנרגיה הטובה ישראל ויחד עם חברי קהילת בת חן. עובדי קינדריל ישראל נוטעים עצים בישוב הקהילתי בת חן. צילום: Bazoola הנטיעה התקיימה כחלק ממיזם של חברת קינדריל העולמית, שהושק בנובמבר 2021, ואשר נערך בשיתוף עם עמותת One Tree Planted העולמית. במסגרת המיזם יינטעו סך הכל 88,728 עצים ברחבי העולם – עץ לכל עובד. אירועי הנטיעה התקיימו כבר במספר ערים בעולם כגון טורונטו, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מדריד, אתונה, לונדון ועוד. דרור פרל, מנהל קינדריל ישראל: "הרעיון העומד מאחורי הפרויקט הוא לא רק לנטוע עצים, אלא גם להפוך חללים לא מנוצלים למשהו יפה יותר לתועלת הקהילה, כך שקהילת בת חן יוכלו ליהנות מהסביבה הירוקה בעתיד. כל עץ שנשתל מסמל עובד מומחה של קינדריל, ואת השורשים שהוא מגדל כדי לסייע בצמיחתה של החברה החדשה. מיזם זה מתחבר לאסטרטגיית החברה של אחריות סביבתית, חברתית, ומנהלית במסגרתה קינדריל משקיעה בטכנולוגיות בנות-קיימא ובאנרגיה מתחדשת, במטרה להפחית את הפליטות בכל הפעילות הגלובלית שלה, ולהניע יעילות אנרגטית משופרת עבור לקוחותיה".

במסגרת דו"ח שערכה קבוצת התקשורת פרטנר, שחילק את עובדי פרטנר ל-14 קבוצות על פי תחומי עיסוק, נמצא, כי בשנת 2021 בכשליש מהקבוצות קיים פער חיובי בשכר לטובת נשים, כאשר הגבוה ביותר עומד על 11%. הפער הגבוה ביותר בשכר לטובת גברים עומד על 8%, כאשר ברוב הקבוצות הפער עומד על 4% ומטה. החברה מציינת, כי ההבדלים בשכר נובעים ברוב רובם של המקרים מוותק, שעות נוספות, משמרות, תגמול עבור ביצועים עסקיים, ניסיון קודם ועוד. מעבר לשוויוניות בשכר, היחס בין גברים לנשים בפרטנר שווה (50%-50%), ובאופן זהה גם הדרג הניהולי הבכיר של החברה מאויש באופן שווה בין נשים לגברים.   יו"רית ועד עובדי פרטנר, קרן אופק: "הממצאים עולים בקנה אחד עם מדיניות החברה לקידום שוויון בין נשים לגברים גם בשכר. תנאי ההעסקה של העובדות והעובדים בפרטנר אינם מושפעים ממגדר זה או אחר, אלא נקבעים על פי אופי התפקיד וביצועיו המקצועיים בלבד. פרטנר, בשיתוף הוועד, תמשיך לפעול למניעת פערים, ליצירת סביבת עבודה שוויונית, מגוונת, מאפשרת ומעצימה"

שם ותפקיד: טל זיו, מנהלת אופרציה גלובלית בשופיק (Shopic). ותק בחברה: שנה וחודשיים. השכלה ושירות צבאי: "שירתתי בצה"ל כמ"פ טירונים במשך שש שנים. זה היה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיים, כי פיקדתי על חיילים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועם מוטיבציה נמוכה לשירות, והתפקיד שלי היה ללוות אותם בחודש הראשון ולהכשיר אותם, לתת להם כלים להתמודדות עם שירות שלם של שלוש שנים". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "לאחר השירות הצבאי עבדתי במשך שלוש שנים בתחום ההפקות והטלוויזיה, בתפקיד מפיקה. במסגרת התפקיד הייתי אחראית על תכנון והוצאה לפועל של כל מערך הפקת סדרה – משלב התכנון, דרך הצילומים ועד להגעה של המוצר הסופי למסך. בשלב מסוים לא רציתי להיות יותר פרילנסרית, וחיפשתי מקום עבודה יציב – 'עבודה של גדולים', שתאפשר לי יציבות. רציתי לבצע את השינוי ולהשתלב בהיי-טק, כי הרגשתי שלשם העולם הולך, וראיתי הזדמנות לבצע תפקיד שהכישורים והידע המקצועי שאני מביאה אתי יכולים להתאים אליו. זה לא תמיד קל כשאין לך רקע טכנולוגי. בתפקידי הנוכחי, כמנהלת אופרציה גלובלית בשופיק, הרגשתי שיש פוטנציאל גבוה עבורי, משום שהוא כולל גם ניהול וגם הפקה ועשיית שטח, מה שסברתי שיביא לידי ביטוי את הידע והכישורים שלי – ואמנם, זה מה שקורה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "מתקיים תהליך נכון של צמצום הפערים, אבל הם עדיין קיימים. לצערי, אחת הסיבות לכך היא שפעמים רבות, נשים לא דורשות חלק מהדברים שחשובים להן. לעתים הן מעריכות את עצמן פחות ממה שמגיע להן ולא מאחר שהמערכת לא מאפשרת את זה. אני חושבת שתמיד צריך להרגיש בנוח לבקש את השכר שאת.ה חושב.ת שראוי לך, על סמך הידע המקצועי שאת.ה מביא.ה איתך, כישורים אישיים ורמת המחויבות לתפקיד. הרבה פעמים ניגשים ודורשים שכר רק על בסיס רקע מקצועי, ואדם יכול להימדד על פי דברים משמעותיים נוספים. אדם צריך להעריך את עצמו ולדרוש בהתאם למה שהוא יודע לתת ושהחברה יכולה להרוויח ממנו". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לא נתקלתי בסיטואציה כזו".

כמה שבועות אחרי שאב טיפוס של ה-Pixel Watch העתידי של גוגל הושאר במסעדה, ובכלל לפני שגוגל אישרה את קיומו של המכשיר, שוב הופיע מכשיר עתידי של החברה, כשמישהו ניסה למכור Pixel 7 באי-ביי. המכשיר שהוצג באי-ביי תחת הכותרת "אב טיפוס של Pixel 7 של גוגל", ושנראה לכאורה כמו אב טיפוס Pixel 7, צץ ב-Pixel subreddit, אך הוסר זמן קצר אחר כך. התמונות שהמוכר פרסם לא סיפקו פרטים רבים על המכשיר: החלק הקדמי נראה דומה ל-Pixel 6, עם גומה של מצלמה, ובגב המכשיר מערך צילום עם שתי עדשות. מבט מקרוב על אחת התמונות חושף השתקפות של גב המכשיר שבעזרתו צולמו התמונות של המכשיר המוצע למכירה, שלכאורה נראה כמו Pixel 7 Pro – מה שמצביע על כך, שיהיה מי שיהיה המוכר, נראה שבידיו היו שני הדגמים של סדרת ה-Pixel העתידית. בתיאור המכשיר, טען המוכר שב-Pixel 7 מופעלת Android 13, עם אפליקציות שנמצאות בשלב הפיתוח. ובתנתונים צוין שלטלפון יש 128 ג'יגה-בייט של אחסון ו-8 ג'יגה-בייט RAM וכי המכשיר נמכר כמו שהוא, ללא אחריות מכל סוג שהוא, ויישלח ממקיני, עיר לוויין של דאלאס שבטקסס. למרות שגוגל הכריזה על ה-Pixel 7 ואחיו ה-Pro בכנס המפתחים האחרון שלה, השקתם צפויה בעוד כמה חודשים.

למרות אתגרי השנתיים האחרונות, ארגונים חוו התקדמות משמעותית בזכות הטרנספורמציה הדיגיטלית: 79% מהארגונים השיגו שיפורים משמעותיים בגינה, לעומת 73% ב-2019 ו-72% ב-2020. ארגונים יגדילו את ההשקעה שלהם בטרנספורמציה דיגיטלית ב-46% בשנה הקרובה, ובישראל ההשקעה צפויה לעלות ב-47%; כך לפי מחקר של קאוצ'בייס (Couchbase), ספקית בסיסי נתונים NoSQL. את המחקר ערכה Vanson Bourne בקרב 650 מקבלי החלטות בתחום ה-IT, בארגונים המונים יותר מ-1,000 עובדים בארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה, טורקיה וכן בישראל. תחזית ההשקעה בטרנספורמציה דיגיטלית – בכל אחת מהמדינות שנסקרו ונתון עולמי. צילום: קאוצ'בייס מה קורה בטרנספורמציה הדיגיטלית המקומית? יותר מ-40% ממנהלי ה-IT בארץ דיווחו כי הפרויקטים הביאו לעלייה בפרודוקטיביות העובדים. כמעט 40% מהם דיווחו על הליכי עבודה יעילים יותר, או על יכולת טובה יותר להגיע ללקוחות וביותר ערוצים. 81% מכלל הנשאלים מהארגונים העידו על פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית שנכשלו, סבלו מעיכובים או הוקטנו בהיקפם בשנה האחרונה, בעלות ממוצעת של 4.12 מיליון דולר. בישראל, העלות הממוצעת לפרויקטים שנכשלו עומדת על 3.89 מיליון ד'. 82% מהארגונים ציינו כי נמנעו מלערוך פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית, בשל מחסור במשאבים או כספים (26%), מחסור במיומנויות הדרושות לאספקת הפרויקט (24%), או בגין המורכבות הכרוכה בהטמעת טכנולוגיות (23%). הפרויקטים הכושלים הביאו יותר ממחצית מהארגונים, 55%, לדחות את היעדים האסטרטגיים שלהם בשלושה חודשים או יותר, או לאפס אותם לחלוטין. השלכות פוטנציאליות נוספות שזוהו היו אובדן עובדים בעלי ערך למתחרים חדשניים יותר וזאת בקרב 41% מהארגונים. 31% מהם הודו כי הם נאבקים להשיג מימון או לעבור הנפקה מוצלחת; ו-26% ציינו את ההשלכות של סגירת העסק או השתלטות של המתחרים עליו. בישראל ההשלכה הכי נפוצה היא איבוד עובדים למקומות עבודה חדשניים יותר (כמעט 50%), אחריה – הקושי בהבטחת סבב השקעות מוצלח (יותר מ-40%) ואיבוד רלוונטיות בשוק (40%). ההשלכות של פרויקטים כושלים בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית ב-12 החודשים האחרונים. צילום: קאוצ'בייס הקורונה קידמה את הטרנספורמציה הדיגיטלית "לשנתיים האחרונות", נכתב, "הייתה השפעה מהפכנית על צוותי המחשוב. 95% מהארגונים הטמיעו או בחנו הזדמנויות לטרנספורמציה דיגיטלית שלא היו מציאותיות בסוף 2019 – החל מעבודה היברידית (קרוב ל-47%), מעבר לענן (46%), החלפת טכנולוגיה ותהליכים ישנים (42%), שינוי אופן הפעולה של העסק (36%) ויצירת הצעות עסקיות חדשות (35%). 99% מהארגונים הפיקו לקחים מהמגיפה במגוון שדות: החשיבות של תמיכה בעבודה מרחוק ובעבודה היברידית (45%); הצורך בהשקעה ומחקר מתמשכים בטכנולוגיות טרנספורמציה דיגיטלית (41%); וכיצד לערב בצורה טובה יותר את העסק הרחב באסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית (34%). עם זאת, בעוד שבעולם 40% מהארגונים העידו כי לתגובה לקורונה יש השלכות ארוכות טווח בנוגע לגישתם ל-IT, בישראל לא התרשמו מהמגיפה – רק 10% מהנשאלים הישראלים סבורים שיש למגיפה השלכות לטווח הארוך. האם לתגובה למגיפת הקורונה יש השלכות ארוכות טווח? צילום: קאוצ'בייס מותק, הגבינה זזה ליאור תגור, מנכ"ל קאוצ'בייס ישראל. צילום: אלון רון סדרי העדיפויות של ההשקעות השתנו בהשוואה ל-2019: בעוד שהאבטחה עדיין נמצאת בראש סדר העדיפויות של ארגונים – והעבודה ההיברידית קיבלה דחיפה משמעותית, הרי שהמודרניזציה של הטכנולוגיות המסורתיות בארגונים כבר לא נמצאת בעדיפות, ואילו האימוץ של טכנולוגיות חדשות גדל. גם דרכי העבודה השתנו: 88% מהמשיבים אמרו כי יעדי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם השתנו מהותית בשנתיים האחרונות; 95% האיצו את אסטרטגיות המודרניזציה של היישומים שלהם; 90% שינו את הדרך שבה הם מתקצבים את הטרנספורמציה הדיגיטלית. ב-88% מהארגונים, כך עולה מהמחקר, הפרויקטים בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית הונעו יותר משינויים בהתנהגות המשתמשים – מאשר בשל יצירת הזדמנויות עסקיות חדשות.  "בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים, יש לפנינו עתיד מזהיר", אמר ליאור תגור, מנכ"ל קאוצ'בייס ישראל. "כדי להצליח, צוותי ה-IT זקוקים לתמיכה מהעסק כולו, לצד הקצאת משאבים והמיומנויות והטכנולוגיה הנכונות".