כלקח מהאסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר בהר מירון בשנה שעברה, שגבה את חייהם של 45 בני אדם, צומצמה כמות המשתתפים המותרת באירוע ההמוני שיתקיים הערב (ד') מכ-70,000 ל-20,000 בלבד, דבר שאמור להביא להפחתת הסיכון להישנות אירוע דומה לצד הפחתה של העומס הסלולרי באזור. משרד התקשורת ביצע בדיקת Drive Test לכיסוי סלולרי, שהוכיחה כי אין תקלות סלולריות באזור בשגרה. עם זאת, הוחלט על נקיטת כמה צעדים נוספים כדי לתגבר את שירותי התקשורת בזמן ההילולה, תוך מוכנות לחירום ומתן קדימות לרשתות התקשורת של כוחות הביטחון באופן אוטומטי. באתר הוקמו אתרים זמניים לתמיכה באירוע ההילולה השנה על ידי חברת פלאפון, סלקום ו-PHI. היכולות של דור 2 , 3 ו-4 תוגברו משמעותית על ידי כל המפעילים הגדולים, והוקצו צוותי חירום ייעודיים לאירוע. כמו כן, תופעל באירוע בועה סלולרית עבור כוחות הביטחון, שתאפשר להם תקשורת יציבה במהלך האירוע. עוד הוחלט כי יוקמו אתרי קבע לתמיכה בהילולות בשנים הבאות באזורים שונים בהר ועל פי הצעות החברות הסלולריות עצמן. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, ציינה, כי  "הצוות המקצועי של משרד התקשורת ערך לפני כמה שבועות סיור מקדים יחד עם נציגי החברות הסלולריות, ובעקבותיו נקבעו הוראות ונהלים לחברות לקראת הילולת ל"ג בעומר בהר מירון. החברות תגברו משמעותית את היכולות בשטח והוסיפו אתרים נייחים לעיבוי הקליטה והכיסוי באירוע. בנוסף, כוחות הביטחון וההצלה במקום יקבלו עדיפות על הרשת הסלולרית בחירום ויכולות העברת מסרים מתקדמות במידת הצורך".

ווטסאפ (WhatsApp) שוקדת על תכונה שיכולה להפוך עבור רבים מאיתנו את השימוש בה לפחות מעיק. כולנו נכללים בקבוצות בשירות המסרים המיידיים וחלק מהן, איך נאמר זאת בעדינות, תובעניות ורועשות מאוד, אך לאו דווקא מעניינות אותנו. ואולם, אנו יודעים שהעזיבה של קבוצה שכזו, אם נבחר לבצע אחת, מוכרזת לכל מי שנכלל בצ'אט כשהיא מתבצעת, וזה בהחלט עניין שמשאיר רבים מאיתנו בקבוצות שהיינו שמחים להוציא מחיינו. על פי הדיווחים, בקרוב עתיד כל זאת להשתנות. באחרונה חשף WABetaInfo תכונת בטא שתאפשר, ככל הנראה, לעזוב קבוצה בצורה "שקטה", עם הודעה רק למנהלים, ולא לכל החברים בה. WABetaInf שיתף צילום מסך של תיבת הדו-שיח שעתידה לצוץ כשמשתמש ינסה לעזוב קבוצה, שאומרת "רק אתה ומנהלי הקבוצה תקבלו הודעה שעזבתם את הקבוצה". התכונה, שהתגלה על ידי WABetaInfo, עדיין לא נמצאת בבדיקה על ידי משתמשים בפועל – וזה אומר שאין גם מושג אודות מועד ספציפי שבו היא עשויה להגיע אל המשתמשים בפועל, ושעדיין לא ודאי כי היא באמת תשוחרר ותהפוך לזמינה לכל. אל תמהרו לשמוח ויש עוד בעיה קטנה, שגם אותה גילה, בדיעבד, אתר WaBetaInfo – וואטסאפ עומדת ככל הנראה לכלול קטע חדש בהגדרות של קבוצה, שבו אפשר לראות מיהם משתתפי הקבוצה שכבר אינם בה. כלומר, מי שהיו ועזבו. נותר לראות אם יהיו גם פרטים נוספים שייכללו ברשימה הזו, כמו באיזה תאריך עזב משתמש X את הקבוצה, אם לאו. בכל מקרה אפשר לומר כי אם אכן כך יהיו פני הדברים בעתיד לבוא מדובר עדיין במצב דיסקרטי ומוצלח יותר מאשר ההודעה "גלי עזב.ה את הקבוצה" – אבל נראה שנוטשי הקבוצות באשר הם היו מעדיפים כמעט בכל המצבים, מלבד בנטישות מופגנות עקב כעס, להצליח לצאת מקבוצה בלי ששאר החברים בה ידעו זאת ומבלי להותיר עקבות.

קבלו עוד תחום שבו הטכנולוגיה משנה סדרי עולם, לא פחות: כדי שצמח יגדל, צריך להשקות אותו בתדירות מסוימת – במקרים מסוימים בכל יום או יומיים, לעתים בכל שבוע ויש צמחים שמסתפקים בקבלת מים פעם או פעמיים בחודש. נכון? לא נכון. כלומר, לא בהכרח. טכנולוגיה חדשה מאפשרת להשקות את הצמח, ואז לעזוב אותו לנפשו למשך חצי שנה. הוא כבר ישתה לבד. מוזר, נכון? כמו שאומרים החבר'ה, אז"ש – אז זהו שלא. זאת טכנולוגיה בשם מדיוםX, שחיה וקיימת, ופותחה במתחם עבודה ישן ביפו, צמוד לאצטדיון בלומפילד – במקום שהיה פעם נגריה וכיום הוא מתחם שמאכלס סטארט-אפים ועסקים. המפתחת היא טומגרואו (Tomgrow), שרשמה פטנט על הפיתוח שלה, ואם השם של החברה מזכיר לכם עגבניות (Tomatoes), אתם בכיוון הנכון: משם זה התחיל. גידול צמח באמצעות "קוביות ג'ל" וחיישן לחברה עוד אחזור, אבל קודם כל הטכנולוגיה. או, במילים אחרות, איך צמח שנמצא בבית או במשרד יכול לגדול מבלי שמשקים אותו. ובכן, את המים והאדמה שיש בעציצים ובחלקות החקלאיות הקלאסיים.ות מחליפים קוביות שקופות, שנראות כמו קוביות ג'ל, וחיישן. הקוביות כוללות רשת ננו-מטרית תלת ממדית, שביכולתה לשמר מים. טכנולוגיית המדיוםX עשויה מ-99% מים וחומרי הזנה החיוניים לצמח ובזכותה, אומרים בחברה, הוא נשמר במצב אופטימלי לאורך זמן. הצמח יודע לקחת רק את מה שהוא צריך מהמדויםX, והוא לא חשוף לנזקים שנובעים מחסר או יתר בהשקיה ובדישון. "קוביות ג'ל" וחיישן במקום אדמה ומים. צילום: יח"צ טכנולוגיית המדיוםX של טומגרואו חוסכת מהאדם צורך בקביעת מועדי השקיה תכופים לשם שמירה על הצמח. זאת גם הסיבה שצמחים שאותם מגדלים באמצעות המערכת זקוקים להשקיה רק פעם או פעמיים בשנה. כתוצאה מכך, טוענים בחברה, ארגונים (וגם משקי בית, אבל טומגרואו פונה כרגע לשוק הארגוני-עסקי) יכולים לחסוך 95% בתדירות ההשקיה ובין 50% ל-75% במים, בהשוואה לצמחים הצומחים באדמה רגילה וזקוקים להשקיה פעם או פעמיים בשבוע. החיישן שפיתחה טומגרואו, ושמהווה חלק מהמערכת, מנטר, סורק ומעביר לענן (של AWS), באופן קבוע, מידע אודות מצבו של הצמח: תכולת המים והדשנים, האם הצמח סובל מחרקים, מחוסר אור, ואפילו אם ניסו לקטוף אותו. הניטור מתבצע בזמן אמת, וזה מאפשר לשמר את הצמחייה לאורך זמן – מבטיחים בחברה. ואמנם, באירוע עיתונאים שטומגרואו קיימה שלשום (ג') בחלל שלה, אנשיה המחישו כיצד הם מגדלים צמחים שונים, כולל אותן עגבניות שצוינו קודם. בחברה ציינו שהם מפתחים בימים אלה גם "גידולי פרימיום", וכבר יש לה הוכחות היתכנות לגידולי חסה, אוכמניות, עגבניות שרי, נענע, פלפל, קישוא, קייל – וגם קנביס. כמה זה עולה? טומגרואו הוקמה ב-2018 על ידי ד"ר אריאל הלפרין, דוקטור לכלכלה ומייסד קרן ההשקעות טנא, שמשקיעה בסטארט-אפים בעולם האגרוטק, רן בן אור, כלכלן ושותף בקרן טנא, וגדעון ברקין, אדריכל נוף והבעלים של תמר אדריכלות נוף. בנו, רותם ברקין, משמש כמנכ"ל החברה. עד כה טומגרואו הייתה בוט-סטארפ – חברה שכל הכספים שהושקעו בה מגיעים ממימון עצמי, ובימים אלה היא נמצאת במהלכו של סבב גיוס. אנשי המחקר והפיתוח של החברה שקדו על פיתוח המוצר שלה בשלוש השנים האחרונות, כאשר פרופ' רועי אמיר וד"ר עמית סיט מאוניברסיטת תל אביב תרמו לתהליך. ברקין (הבן) סירב לחשוף את זהות הלקוחות של החברה, ולו כמה מהם, אולם אמר כי "אנחנו כבר נמצאים בכמה מענקיות הטכנולוגיה". גידולים ב-"חממה" של טומגרואו ביפו. צילום: יניב הלפרין בשלב זה, טומגרואו ממקדת את מאמצי השיווק שלה בשוק הישראלי – בעיקר בגלל שיקולי לוגיסטיקה ועלויות, אלא שהיא בהחלט מתכוונת להיכנס ולצמוח גם בשווקים האירופי והאמריקני. עלות עציץ שלה מתחילה ב-960 שקלים – בהתאם לסוג הצמח, הגודל והשירות. זה נראה מחיר יקר, אבל בחברה אומרים שהוא אטרקטיבי ביחס לאלטרנטיבות. אלא שעם התשלום לטומגרואו, הארגון שקונה את המוצר יכול לחסוך ב-"עלות" שכולנו צריכים "לשלם" עקב זיהום הסביבה שנגרם כתוצאה מגידול של גידולים חקלאיים. הגידול שלהם מביא לפליטה של לא מעט פחמן דו חמצני, שגורם לשינוי אפקט החממה, שבתורו גורם להרעה באקלים – וזו, על פי רוב המומחים, תעשה רע מאוד לכדור הארץ ולחיים של כולנו.

69% ממנהלי הטכנולוגיה מודים כי תופעת "צל ה-IT" נמצאת בראש דאגות אבטחת המידע שלהם, בכל הקשור לאימוץ SaaS או יישומי ענן; כך לפי מחקר חדש, שנערך ביוזמת Torii הישראלית, המספקת פלטפורמה לניהול אוטומטי של יישומי SaaS. המחקר נערך בקרב 100 מנהלי טכנולוגיה, שבארגון שלהם יש יותר מ-75% יישומי SaaS. צל ה-IT היא מגמה שבמסגרתה הוטמעו בארגון יישומים, שאינם מוכרים לצוותי המחשוב או האבטחה, והם חושפים את החברות לסיכוני אבטחה משמעותיים. ממצאי המחקר מעלים כי רוב הארגונים, המנסים לעמוד בקצב עדכוני האבטחה של תוכנות ה-SaaS שלהם, צריכים להפחית בדחיפות את הסיכון הנובע מהגברת השימוש ביישומים שכאלה. הקורונה האיצה את אימוץ ה-SaaS מרבית מנהלי הטכנולוגיה העידו כי ביצעו חריגות במדיניות אבטחת יישומי התוכנה כשירות שלהם: 80% מהם עשו זאת בגלל שהיישומים אומצו מחוץ לתחום הפעילות של צוות ה-IT. מהמחקר עולה כי מגיפת הקורונה האיצה את אימוץ ה-SaaS. יותר ממחצית מהמשיבים (54%) דיווחו כי הנהגת החברה שלהם שינתה את נקודת מבטה על טכנולוגיה בעקבות מגיפת הקורונה. 53% מהם אמרו כי המגיפה האיצה את אימוץ כלי SaaS בארגונם, ו-32% ציינו כי המגיפה הגדילה גם את סיכוני האבטחה. 26% ציינו כי הקורונה הביאה להתמקדות באבטחה בארגונים שלהם. דאגות האבטחה המשמעותיות ביותר בקרב מנהלי הטכנולוגיות כוללים, לצד צל ה-IT, גם את הליך הפרידה (offboarding) של עובדים שעזבו את החברה מהיישומים בהם השתמשו (59%) ועובדים מרוחקים, שבעבודתם זו חושפים נתונים (56%). לדברי עורכי המחקר, "כאשר עובדים רבים הורגלו לרכוש יישומי ענן בעצמם, צל ה-IT לא הולכת לשום מקום". כך, 52% מהמשיבים העידו כי העובדים בארגונם רוכשים יישומים באופן עצמאי ובלא ליידע את צוות המחשוב. "אם לצוותי האבטחה והמחשוב אין יכולת לראות את יישומי צל ה-IT, אין להם דרך להגן את נתוני הארגון העוברים דרכם", כתבו עורכי המחקר. "הדבר נהיה ברור כשעובדים עוזבים את החברה ולא מבצעים תהליך offboarding ראוי מהחברה. המשמעות היא שעדיין תהיה להם גישה למידע רגיש של החברה, גם לאחר שהם עזבו". חריגות בנהלי האבטחה בגין יישומי SaaS עוד עולה כי ההיצמדות לתקנות האבטחה שהארגון קבע לעצמו – נפגעה: כך, 55% מהארגונים ביצעו חריגות בתקנות האבטחה שלהם עבור יישומי SaaS. לפי 80% מהמשיבים, הסיבה לכך היא כי היישומים אומצו מחוץ לתחום הפעילות של צוות המחשוב בארגון. כמעט כל המשיבים, 90% מהם, משתמשים בניהול גישת זהויות (IAM) או בהזדהות יחידה (SSO) כדי להפחית את החשיפה לאיומי אבטחה. יחד עם זאת, ציינו עורכי הסקר, "הכלים הללו ממוקדים ביישומים ידועים והם אינם חושפים ולא רואים יישומי צל IT". לפי המחקר, יישומי SaaS ימשיכו לשלוט במאגרי הטכנולוגיה של הארגונים. כמעט כל משיבי הסקר, 94% מהם, ציינו כי הם מצפים שמספר יישומי ה-SaaS בארגונם יגדל בשנתיים הקרובות. כדי לחשוף את יישומי צל ה-IT, לנהל את יישומי ה-SaaS, שמספרם הולך וגדל, ולטפל בסיכונים בצורה טובה יותר, מנהלי הטכנולוגיה מתכננים לשפר תהליכים (כך דיווחו 69% מהנסקרים), לפרוס כלי ניהול SaaS (כך ענו 64%), ולהגביר את כוח האדם בצוות ה-IT (לפי מענה של 50%). לדברי אורי הרמתי, מנכ"ל ומייסד שותף של  Torii, "המציאות החדשה, של עבודה מבוזרת, או מרוחקת – הביאה את תופעת צל ה-IT לרמה חדשה. אמנם מצב זה אפשר לצוותים ליצור חידושים במהירות רבה יותר, אולם הוא הביא גם לגידול משמעותי בסיכוני האבטחה ולהתמוטטות מוחלטת של הכלים והשיטות הישנים לניהולם. נדרשת גישה חדשה לחלוטין. עסקים מתחילים להבין זאת ונוקטים באמצעים יעילים יותר לניהול מאגר יישומי ה-SaaS שלהם ולהפחתת הסיכונים".

חלק ב' אתמולן (ג') פרסמנו את חלקו הראשון של המאמר, בו הצגנו פרסום מ-California Review Management – מאת שני פרופסורים מאוניברסיטת וילנובה (Vilanova) מפנסילבניה, פרופ' סטיבן אנדרייולי, מרצה לטכנולוגיות עסקיות וטרנספורמציה דיגיטלית, ופרופ' נח ברסקי, מרצה לחשבונאות, מדדי ביצוע, ניהול סיכונים ועוד – שכותרתו "Why Digital Strategy & Operational Technology Must Remain Perfect Strangers". "ה-CDO הוא המהפכן/הטרנספורמטור/המשבש הראשי, האחראי לגיבוש התפישה כיצד טכנולוגיות יכולות להועיל לארגון. מטרתו לקדם יישום מודלים ותהליכים עסקיים חדשים, שלעיתים מטשטשים את הגבולות בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי טיעונם העיקרי – אסטרטגיה דיגיטלית, המובלת בדרך כלל ע"י המוביל הדיגיטלי (CDO), וטכנולוגיות תפעוליות שבאחריות המנמ"ר (CIO), הם שני נושאים שונים, ולכן חייבים "להישאר זרים זה לזה". בחלק א' הצגנו את טיעונם, ובחלק זה נציג את תפישתנו. ממבט ראשוני על תפקיד ה-CDO והמנמ"ר בארגון, נראה שלשני בעלי התפקידים מטרה דומה: האצת השינוי הדיגיטלי. אבל בעוד המוביל הדיגיטל מתמקד באסטרטגיה עסקית ושיווקית, הובלת המסע הדיגיטלי ומיצוב הארגון כדיגיטלי, המנמ"ר מתרכז ביישום, תחזוקה ותפעול מערכות IT ושירותים המותאמים לצרכי המשתמשים. CDO – Chief Digital Officer. אילוסטרציה. צילום: BigStock מהו מנהל הדיגיטל? לפני ההתייחסות שלנו לטיעון שה-CDO וה-CIO צריכים להישאר זרים זה לזה, נציג בקצרה את עיקרי תפקידו של המוביל הדיגיטלי, תפקיד בכיר חדש יחסית שנוצר בשנים האחרונות. בחלק מהארגונים, "דיגיטלי" היא "קקופוניה" של יישומים מנותקים, לא עקביים, ולעיתים סותרים. לא נדיר למצוא ארגון עם מספר יוזמות מובייל מקבילות, מובלות על ידי יחידות שונות, על בסיס כלים של יצרנים שונים. לעיתים, יחידות עסקיות שונות מאמצות פתרונות דיגיטליים שונים, ומתעלמות מבעיות אינטגרציה, אבטחת מידע וגיבויים. תפקיד ה-CDO הוא להפוך את ה"קקופוניה" הדיגיטלית לסימפוניה מוזיקלית. ה-CDO הוא המהפכן/הטרנספורמטור/המשבש הראשי, האחראי לגיבוש התפישה כיצד טכנולוגיות יכולות להועיל לארגון. מטרתו לקדם יישום מודלים ותהליכים עסקיים חדשים, שלעיתים מטשטשים את הגבולות בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי. הצורך בתפקיד ה-CDO עולה ככל שגובר הלחץ התחרותי, וככל שיש מורכבות גבוהה יותר בניצוח ותיאום בין היחידות השונות. האתגר העיקרי בעולם הדיגיטלי אינו בטכנולוגיה אלא באנשים. ה-CDO צריך לעזור בחשיבה מחדש על הארגון ועל צורת עשיית עסקים בעידן החדש. חשוב של-CDO יהיו כישורים "אנלוגיים" כמו דיפלומטיה, יצירתיות, אמפתיה, יחסי אנוש וניהול השינוי. הכישרונות הדיגיטליים בביקוש גבוה, והארגון צריך לחפש את הטובים ביותר. כתוצאה מכך, בארגונים רבים ה-CDO הם ללא רקע IT, אלא בעלי רקע עסקי וניהולי רחב. על ה-CDO להצטיין בנושאים הבאים: מיפוי היכולות הדיגיטליות לפי סדר עדיפויות התואם את האסטרטגיה העסקית והבגרות הדיגיטלית, כדי לממש את יעדי הארגון. פיתוח, ניטור וניהול מפת הדרכים ו-תיק המיזמים הדיגיטליים – אחריות רוחבית ליישום וקידום פתרונות דיגיטליים, יחד עם מנהלים עסקים בכירים אחרים. קידום החדשנות – כערך חשוב לשמירה בלתי פוסקת על הרלוונטיות של הארגון. מדידת היעילות והחזר ההשקעה – החלפת תהליכים ידניים בטכנולוגיה מביאה לחיסכון בעלויות וליצירת הכנסות. פיתוח טאלנטים – מציאת דרכים למשוך ולשמר את בעלי הכישרונות המיטביים בארגון. "המתווך המבצע" – רתימה וגיוס מנהלים אחרים, טיפול במשברים, עדכון העדיפויות והתנהגות כ"מאמן". אלה תחומי אחריות חדשים, עם חפיפה מועטה עם מנהלים בכירים אחרים, שמבינים את הערך המוסף של ה-CDO ולכן ישתפו פעולה. יש המאמינים כי CDO בסופו של דבר הוא תפקיד זמני, עד ש"עסק דיגיטלי" יהפוך לעסק רגיל. חברת גרטנר מאמינה כי תפקיד החדשנות העסקית של ה-IT בסופו של דבר יחזיר לכותרת את ה-CIO (שהופך פוטנציאלית  ל"מנהל חדשנות הראשי") וכי מיצוב ה-CIO שאחראי על מערכות תפעוליות בלבד – ייעלם. האם CDO ו-CIO זרים זה לזה? מאמרם של אנדרייולי וברסקי רואה צורך ברור וחד בשני בעלי תפקידים שונים – CDO ו-CIO וטוען שעליהם להיות זרים זה לזה. לדעתנו, זה אינו עניין חד-משמעי, והוא מחייב בחינה לגופו של הארגון ולגופם של המנהלים. כפי שתיארנו לעיל, חלק מתפקידי ה-CDO הינם אתגרים שה-CIO כבר שולט בהם. אבל חלק מהנושאים, בעיקר השיווקיים והאסטרטגיים שבהם, יכולים להיות חדשים ל-CIO. ארגונים שונים מגיבים לאתגר המנהיגות הדיגיטלית בדרכים שונות ודינמיות. למרות מיעוט ה-CIO בעלי תואר CDO רשמי, בערך 20% מהמנמ"רים שהשתתפו בסקר של גרטנר אמרו שהם ממלאים את התפקיד. גם בארץ יש מספר דוגמאות בהן אותו מנהל ממלא את שני התפקידים. בארגונים מסוימים, ה-CIO וה-CDO הם תפקידים נפרדים בכוונה. ה-CIO משתתף בהחלטות דיגיטליות ותומך ביוזמות דיגיטליות, ובמקביל דואג לפעילות השוטפת של ה-IT. אולי הוא אינו נראה כמו CDO פוטנציאלי, אך זוכה להערכה ומשולב בפעילות הדיגיטלית. מנגד, יש ארגונים בהם ל-CIO אין את הדרוש כדי להיות חלק מהשיח הדיגיטלי, והמנכ"ל מבקש ממנו להתמקד במערכות IT התפעוליות וממנה CDO לניהול המסע הדיגיטלי. קיימים גם מבנים נוספים, כגון הטלת האחריות על אחד הסמנכ"לים האחרים, יצירת צוות של שני סמנכ"לים להובלת המסע, ועוד. לסיכום: דעתנו אינה חד-משמעית לגבי ההפרדה בין שני התפקידים, ועל כל ארגון לבחון את ההתאמה והיכולת של ה-CIO להובלת המהלך הדיגיטלי. לחילופין, הארגון יכול להחליט למנות CDO שיפעל במקביל ובשיתוף עם ה-CIO. בכל מקרה, שני תפקידים אלה אינם זרים זה לזה, אלא חייבים לפעול בשיתוף פעולה ולתמוך זה בזה, להבטחת הצלחת המסע הדיגיטלי. הכותבים הם: אריה עמית – יועץ אסטרטגי I-amIT; ורז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

אחד התחומים בעולמות תשתיות המחשוב שעלה וצמח בשנתיים מאז נכנסה לחיינו הקורונה הוא התחום של ניהול אחוד לתחנות הקצה הארגוניות –  תחום הקרוי באנגלית UEM – Unified Endpoint Management Software. כיום כבר ברור שסגנון העבודה ההיברידי, שיצר שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית, יישאר עימנו גם בעידן זו הסיבה לגידול המהיר הצפוי של תחום זה, כך עולה מדו"ח של חברת המחקר Allied Market Research, המעריכה את היקף תחום ה-UEM העולמי בשנת 2020 על כ-3.39 מיליארד דולרים, וצפי לגידול בשנת 2030 ל-53.65 מיליארד דולרים. מדובר על גידול אקספוננציאלי בשיעור 31.7% מדי שנה במהלך העשור הנוכחי. בתחום הזה יעסוק וובינר של החברות פרולוג'יק (Prologic) ו-Ivanti, שיתקיים וירטואלית ביום שלישי 24.5 בשעה 11:00, ואשר יעסוק באתגרי ניהול תחנות הקצה של המגזר הארגוני ובפתרונות שמציעה סוויטת הניהול ואבטחת המידע של תחנות הקצה Ivanti Endpoint Manager (ר"ת EPM). ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, מפיצת Ivanti בישראל, מהם האתגרים שעימם מתמודדים ארגונים בתחום ניהול ואבטחת תחנות הקצה? "הדרישה של העובדים היא לעבוד מכל מקום, עם כל מכשיר, בין אם סופק על ידי הארגון או פרטי. בעידן שבו התחרות על העובדים היא גבוהה מתמיד, חשוב לארגונים לייצר גמישות מרבית ולהיות מסוגלים לתמוך בדרישות העובדים. מנגד, הארגון נדרש גם להתמודד עם אתגרים גדולים בכל הנוגע לאבטחת כל אותן תחנות קצה, ניהול מיטבי שלהן, ולספק תמונת מצב מלאה ובזמן אמת של הארגון בתחום". כיצד הפתרון Ivanti Endpoint Manager מסייע לארגונים להתמודד עם האתגרים הללו? "מדובר על פתרון מהמובילים בתעשייה: מערכת אחת אחודה, עם דשבורד אחד, שמאפשרת לנהל את כל תחנות הקצה מבוססות ה-client בארגון, המריצות מגוון רחב של מערכות הפעלה – Windows, macOS, Chrome OS, Linux, ועד מערכת ההפעלה Rapberry Pi OS לעולמות ה-IoT. "למעשה, זו מערכת אחת שמכילה פונקציונליות רחבה, כולל: אוטומציה של תהליכי Provisioning, יכולות השתלטות מרחוק לפתרון בעיות בתחנת קצה, איתור מהיר של כלל תחנות הקצה ברשת הארגונית, יכולת הפצת אפליקציות וטלאי תוכנה למערכות הקצה, פריסת תוכנות בארגון, ועוד. "עוד יתרון של פתרון Ivanti Endpoint Manager נוגע ביכולת של הפלטפורמה לבצע ניהול של הרשת הארגונית בסביבות מסווגות ה'סגורות' לרשת האינטרנט העולמית. מדובר על יתרון ברור הנוגע בסביבות צבאיות, ארגוני ביטחון, ותעשיות ביטחוניות – אך גם ארגונים אזרחיים רגישים שקיימות בהם סביבות 'סגורות' לעולם החיצון". באירוע הווירטואלי ישתתפו – ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, מפיצת Ivanti  בישראל; מארי לוין, מנהלת הפעילות של Ivanti בישראל; לירון פרבר, מנהל הטכנולוגיות בפרולוג'יק – שתציג לייב-דמו של פתרון Ivanti Endpoint Manager; וסיפור של לקוח ישראלי. לרישום לאירוע הוירטואלי לחצו כאן.

חטיבת ONE Security של קבוצת וואן טכנולוגיות חתמה על הסכם בלעדי לשיווק והפצת הפתרונות ושירותי מוּדעוּת הסייבר של חברת הלנה (HELENA) בישראל. הלנה הוקמה בשנת 2017 על ידי מיי (מיטל) ברוקס-קמפלר. כאשת סייבר ותיקה, היא זיהתה פער משמעותי בטיפול בגורם האנושי בסביבת אבטחת המידע, והלנה הוקמה מתוך מטרה לגשר על הפער הזה ולהפוך את העובדים בחברות לחוליה החזקה במערך אבטחת המידע. הלנה מציעה שילוב ייחודי של מוצרים וטכנולוגיות, המסייעים ללקוחותיה להפוך את העובדים שלהם מ'החולייה החלשה' לגורם פעיל ומעורב בשמירה על אבטחת המידע הארגוני. הלנה פועלת בשני מישורים עיקריים: במישור המסחרי מול חברות בינוניות וגדולות במשק המקומי והעולמי, ובמישור ללא מטרת רווח, באמצעות קהילת "בטוחים אונליין – Think Safe Cyber", בה מומחי החברה, לצד מומחים נוספים, משתפים בטיפים ומסייעים בהתנדבות לאנשים פרטיים ועסקים קטנים. תפעול הקהילה שם את הלנה בעמדה ייחודית לזיהוי מגמות בתחומי ההנדסה החברתית, ומאפשר לחברה לתת התרעות מהירות ללקוחותיה אודות קמפיינים חדשים. לקוחות הלנה כוללים ארגונים קטנים לצד ארגונים גדולים ומובילים כגון בזק, בנק דיסקונט, מס"ב, ביטוח חקלאי, קרנות השוטרים, ישקאר, Skai, Zerto, איטורו, כי"ל, לומניס, קבוצת קסטרו, שברון, Qlik Software ועוד. הצוות של הלנה מורכב מאנשי סייבר מנוסים בראשות המנכ"לית והמייסדת מיי ברוקס-קמפלר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, אורן ברט, וכן צוות קריאייטיב בהובלת השחקן והבימאי רונן הרשקוביץ, אנשי פדגוגיה ופיתוח למידה, מעצבים גרפיים וצוות תפעול בהובלת הסמנכ"לית בת-חן גלעד זליג. על פי ההסכם שנחתם בין החברות, ONE Security תשלב את כל השירותים של הלנה בפורטפוליו שלה. מנהל תחום המודעות, איציק זילברברג, וסמנכ"לית הפיתוח העסקי, פיאנה ז'בלב, יובילו את מערך המכירות, השיווק והתמיכה המקצועית של ONE Security, כנציגתה הבלעדית של הלנה בישראל, בעוד שהצוות המנוסה של הלנה ימשיך לספק את שירותי החברה ללקוחות. פיאנה ז'בלב, סמנכ"לית פיתוח עסקי ב-ONE Security מקבוצת וואן. צילום: ענבל מרמרי "צעד נוסף בתנופת ההתרחבות של ONE Security" פיאנה ז'בלב, סמנכ"לית הפיתוח העסקי, ONE Security: "ההסכם לייצוג בלעדי של הלנה בישראל הינו צעד נוסף בתנופת ההתרחבות של ONE Security, שמטרתה להציע ללקוחותינו את מיטב החדשנות עם הפתרונות הטובים ביותר לעולמות האבטחה והסייבר. השירותים הייחודיים של הלנה משלימים בצורה מיטבית את פורטפוליו השירותים של ONE Security ויאפשרו לנו לספק לארגונים מענה מלא בתחום הסייבר ואבטחת המידע". מיי ברוקס-קמפלר, מייסדת ומנכ"לית הלנה: "איום הסייבר על ארגונים במגזר הפרטי והממשלתי מגביר את הביקוש לכלים ופתרונות חדשניים, שיכשירו את העובדים למודעות סייבר ויהפכו אותם מהחולייה החלשה בארגון לחלק פעיל ויעיל במערך החוסן הארגוני כנגד ניסיונות תקיפה. השותפות החדשה עם ONE Security תשפר את יכולותינו בתחום השיווק וההפצה, ותעזור לנו להרחיב את קהילת הלקוחות של הלנה בישראל ואף בחו"ל – מה שיאפשר לצוות המנוסה שלנו להתמקד בתוכן המקצועי ובשיפור השירות ללקוחות".

"ב-2013 חלה מהפכה בכל מה שקשור לבינה המלאכותית, עם התחלת ההתפתחות של תחום לימוד המכונה. אלא שכמעט עשור לאחר מכן, התחום אמנם פרח, אבל לא בסדר הגודל שהמומחים חזו. מדוע? התשובה לכך היא כי מנהלים רבים לא מאמינים בתוצאות שלימוד המכונה מביא. ואם אין אמון, צריכים ללכת צעד אחד אחורה ולהשתמש לא במערכות מחליטות, כי אם במערכות תומכות החלטה", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. ד"ר לוי דיברה בכנס Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך ביום א' האחרון במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. באירוע השתתפו עשרות מומחי נתונים וניהול ידע, והנחה אותו מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התכנים של פורום BI & Data analytics של אנשים ומחשבים. בדבריה הסבירה ד"ר לוי את אותה מהפכה בבינה המלאכותית. "במהות שלו", אמרה, "לימוד המכונה מהווה שינוי של התפיסה שרווחה עד 2013, שנסבה סביב העובדה שהמוח האנושי עובד על ידי הסקה, ולכן חלק משמעותי של עולם הבינה המלאכותית עסק במערכות תומכות החלטה שפותחו סביב ההבנה האנושית. במקום זה, באותה השנה החלו החוקרים והמפתחים לפנות לצד העצבי של המוח, ולהסתכל על בינה מלאכותית המבוססת על סטטיסטיקה ולא על התהליך והתוצאה". ציור החמניות המפורסם של ואן גוך. הציור הרגיל, בלי בינה מלאכותית "אולם", ציינה, "סטטיסטיקת ה-AI היא קופסה שחורה, שצריך לפענח אותה. היא לא עונה לשאלה מדוע דבר מה קורה, ובינה מלאכותית היא דבר שניתן להסביר אותו. ההסבר הזה חשוב, והוא יכול להיעשות בצורה פשוטה ומובנת למשתמש. הבינה המלאכותית יודעת לצייר ברמה של ואן גוך ורמברנדט, משום שהיא לומדת יצירות אומנות קיימות ומחקה אותן, אבל היא לא מציעה הסבר מה עומד מאחורי הציור". "מנהל הידע הוא הגשר שעוזר לגרום למנהלי העסקים ולבינה המלאכותית 'להבין' אלה את זו. הוא עוזר למנהלי העסקים להבין לא רק מה הם יכולים להסיק מהמידע, אלא גם איפה נכון להם להשקיע בשיפור ההחלטות והביזנס כדי להשיג את המטרות שלהם. מנהלי הידע מבינים הן את השפה העסקית והן את השפה הטכנולוגית, ונותנים ערך מוסף רב לא רק לשיח עם המומחים – העסקי והטכנולוגי, אלא גם לתהליך", הוסיפה ד"ר לוי. לדבריה, אחת הדרכים המרכזיות לכך היא "הוספת מודלים שיסבירו את הקופסה השחורה, ומנהלי הידע צריכים להיות חלק מהתהליך הזה". "אל תבנו על המכונה לבדה – שלבו אותה עם אנשי מקצוע נוספים", סיכמה ד"ר לוי, בפנותה למנהלי הידע ואנשי הדטה. "זה יאפשר לכם להצליח הרבה יותר, והשמיים הם הגבול".