המשרד לשוויון חברתי השיק השבוע את אפליקציית "אזרח ותיק" עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, במטרה להנגיש תכנים ושירותים הייחודיים לאוכלוסייה זו בצורה קלה, פשוטה ומתקדמת. בשלב הראשוני האפליקציה כוללת מידע על זכויות אזרחים ותיקים ודרכי פנייה פשוטות אל המוקד לאזרחים ותיקים (8840*). בעתיד צפויים להתווסף לאפליקציה תכנים ושירותים נוספים בתחומים רבים הנוגעים לחייהם של האזרחים הוותיקים. בנוסף, האפליקציה החדשה מאפשרת הנפקת תעודת אזרח ותיק דיגיטלית עם תמונה עדכנית (באמצעות צילום "סלפי") באופן עצמי ומיידי, לצד הגשת בקשה להנפקת תעודה קשיחה עם תמונה. את התעודה הדיגיטלית יש להנפיק באמצעות האפליקציה אך ורק על מכשירו האישי של האזרח הוותיק, ניתן להנפיק תעודה דיגיטלית אחת בכל מכשיר, ולא ניתן להנפיק תעודה של אזרח מסוים ביותר ממכשיר אחד. האפליקציה זמינה להורדה בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל. ברכי דליצקי, מנהלת אגף בכיר אזרחים ותיקים, ציינה, כי "המשרד לשוויון חברתי פועל בכל עת לשיפור וייעול המענים והשירותים שאנו מעניקים, ואנו שמחים להעמיד לרשות האזרחים הוותיקים בישראל שירות נוסף באמצעות ערוץ תקשורת חדש לקבלת שירותי המשרד. לצד המענה במוקד 8840* העומד לרשות האזרחים הוותיקים בכל עת, יוכל כעת, מי שמעוניין בכך, להנפיק תעודת אזרח ותיק בקלות ובמהירות באמצעות הטלפון הנייד האישי שלו. אנו מקווים שבקרוב יצטרפו שירותים ואפשרויות נוספות ורבות ליישומון".

ההאקרים שפרצו לשרתיה של חברת המשחקים אלקטרוניק ארטס עשו זאת בעזרת עוגיות (קוקי'ז) גנובות, שאותן רכשו ברשת בעלות של עשרה דולר בלבד – כך אמר נציג של קבוצת הפריצה לאתר Motherboard. הם העתיקו כ-780 ג'יגה-בייט של מידע, שאותו הם מציעים כעת למכירה. לטענתם, המידע שהועתק מכיל את קוד המקור המלא של משחק הכדורגל FIFA 21 – שקשור למנוע פרוסבייט, לצד כלי פיתוח פנימיים רבים, וקודים לטובת פיתוח משחקים עבור קונסולות Xbox של מיקרוסופט ופלייסטיישן של סוני. אלקטרוניק ארטס אישרה שהייתה חדירה לשרתים שלה, אולם הדגישה שלא נגנב מידע אישי של משתמשים ולא נפגעה פרטיותם. חברת המשחקים הוסיפה שפרצת האבטחה נסגרה במהירות וכי האירוע לא השפיע בצורה כלשהי על המשחקים, או על העסקים שלה. כך זה בוצע על פי נציג קבוצת הפריצה, לאחר רכישת העוגיות הגנובות, חבריה הצליחו להשתמש בהן כדי לקבל גישה לערוץ סלאק המשמש את עובדי חברת המשחקים. בדצמבר האחרון, ענקית הענן סיילספורס רכשה את אפליקציית העברת ההודעות במקום העבודה תמורת 27.7 מיליארד דולר. לאחר שההאקרים היו בסלאק, אחד מהם פעל בתחום ההנדסה החברתית: הוא שלח הודעה לעובד של החברה הנפרצת, שעובד כתומך ב-IT, והסביר שהם איבדו את הטלפון שלהם במסיבה שנערכה בלילה הקודם. כך, הם הצליחו להשיג טוקן – אסימון, סוג של סיסמה המספקת מעטפת אבטחה, באמצעות מנגנון אימות רב שלבי. משם הם הצליחו להשיג גישה לרשת הארגונית של אלקטרוניק ארטס, ו-"זה כנראה עבד פעמיים", לדברי הנציג. עם גישה לרשת של אלקטרוניק ארטס, ההאקרים איתרו שירות למפתחים, שמבצע ההדרה (קומפילציה) למשחקים – ונכנסו לשירות זה. על פי הדיווחים, יצירת מכונה וירטואלית העניקה להם נראות רבה יותר אודות מה שקורה ברשת ואפשרה להם לגשת לשירות אחר, וממנו להוריד קוד מקור למשחק. אתר Motherboard דיווח כי נציג ההאקרים סיפק צילומי מסך, כדי לגבות את דבריו, כולל תמונות של הצ'טים שנעשו בערוץ הסלאק. נציג של החברה אישר לאנשי האתר "את קווי המתאר של הפריצה, כפי שפורטו על ידי ההאקרים".

הגיוון וההכלה של עובדים – כולל להט"בים – הם נושא שחודר אט אט לשוק התעסוקה, ובהיי-טק המילים האלה נכנסו ל-"מילון" של כל ארגון שמכבד את עצמו. אלא שמחקר שערכה יבמ לכבוד חודש הגאווה, שחל בחודש זה, מראה שיש עוד הרבה מה לעשות. לפי המחקר, שבוצע על ידי הענק הכחול בשיתוף ארגוני הלהט"בים Out & Equal Workplace Advocates ו-Workplace Pride, כמעט מחצית מהעובדים שנסקרו – 45% מאלה הלהט"בים ו-43% מאלה שאינם – סבורים שהמעסיק שלהם מפלה עובדים לרעה על רקע נטייה מינית. 87% מהמשיבים הסכימו שהארגון שלהם צריך לעשות יותר למען גיוון והכלה של להט"בים. המחקר בדק גם להט"בים (או יותר נכון לה"בים – ללא האוכלוסייה הטרנסג'נדרית) מאיזה רקע אתני נחשבים למוצלחים יותר. הקבוצה הנחשבת למוצלחת ביותר (40%) היא לה"בים לבנים, לאחר מכן סטרייטים עם 25%, לה"בים באופן כללי וילידים אמריקניים עם 18% כל אחד, לה"בים אסייתיים עם 12% והיספאנים – עם 11%. לעומת זאת, הקבוצה שנחשבת על ידי המשיבים להכי פחות מוצלחת היא זו של הלה"בים השחורים, עם 70%. לא הרחק מאחוריה נמצאים הילידים האמריקניים בני הקהילה הגאה, עם 67%, והתשובה הלה"בים הלבנים קיבלה 18% "בלבד". עוד מצא המחקר כי 92% מהלהט"בים סבורים שהחברה האמריקנית לא מתייחסת אליהם באופן הוגן וכי קיימת אפליה נגד הקהילה הגאה, לפחות עד למידה מסוימת. יש לציין כי מחקר שערכה יבמ מוקדם יותר השנה מצא כי רק 17% מהמנכ"לים שמים את נושאי הגיוון וההכלה במקום גבוה בסדר העדיפויות הארגוני. "התאגידים יכולים לעשות עוד הרבה" אלה סלייד, מנהלת תחום הלהט"ב ביבמ, אמרה כי "התאגידים יכולים לעשות עוד הרבה כדי לתמוך באספירציות הקריירה של העובדים הלהט"בים שלהם ולאפשר להם להביא את עצמם באופן מלא למקום העבודה. מנהיגות אמפטית ותמיכה בבריאות הנפשית של העובדים, עם תוכניות שנותנות לעובדים בני קהילת הלהט"ב ואחרים מרחב בטוח לחלוק את הניסיון שלהם ולקבל תמיכה, יכולים לסייע". דינה פידס, מנהלת התוכניות והשותפויות ב-Out & Equal, ציינה כי "מדובר כאן בפער של אותנטיות: יותר מדי להט"בים לא יכולים להיות הם עצמם במקום העבודה שלהם מבלי שיהיו לכך השלכות שליליות. יותר מדי לא יכולים לבטא את זהות המגדר האמיתית שלהם. אנחנו מאירים זרקור על הבעיה הזאת".

אירועי התקופה האחרונה הוכיחו לכולנו עד כמה פריכה התשתית עליה מתקיים הדו-קיום ערבי-יהודי בישראל. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפעולות מיעוט קיצוני, ובשטח יש מציאות אחרת שחייבת להמשיך להתקיים, להתפתח ולהפרות את כולנו. כל אחד מאיתנו פוגש את המציאות האחרת כמעט בכל צומת אפשרי בחיינו המשותפים, והיא חזקה יותר מאותה מציאות שגורמי טרור מנסים לכפות עלינו באמצעות חוליות חלשות במרקם האנושי הערבי-יהודי הסבוך. מנקודת מבטנו האישית, כמנהלים שותפים שעובדים יחד במשך שנים רבות בקרן וחממת NGT בנצרת, כבר לא מדובר בדו-קיום. מבחינתנו זו שגרה יומיומית טבעית, שבה אנשים עובדים יחדיו למען מטרה משותפת, והדת אינה מהווה פקטור בה. במרוץ לקידום תעשיית החדשנות הרפואית העולמית, יש לנו מטרה חברתית מוצהרת והיא מינוף היזמות הרפואית בחברה הערבית. ברוח זאת, גם המשקיעים שלנו מייצגים דתות ותרבויות שונות, כאשר חלקם מגיעים מהמגזר הערבי, חלקם יהודים וחלקם משקיעים זרים מכל קצוות העולם. פועלים יחד לשיפור והצלת חיי אדם במיקרוקוסמוס שלנו, הכולל 23 חברות סטארט-אפ צעירות, מועסקים 30% ערבים (לעומת 3% בהיי-טק הישראלי) ומעל 18% נשים ערביות במשרות טכנולוגיות וניהוליות בכירות (לעומת 0.1% בהיי-טק הישראלי). היומיום שלנו מורכב מהשלמת משימות מחקר ופיתוח, דיונים עם רופאים מובילים מהארץ ומהעולם, ביצוע ניסויים קליניים, קבלת אישורים רגולטוריים, גיוסי הון ועוד. כולנו, נשים וגברים, מכל חלקי הארץ, יהודים – דתיים וחילונים, ערבים – נוצרים ומוסלמים, ודרוזים, פועלים יחד לשיפור והצלת חיי אדם, באמצעות פיתוח טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך. מקום משכנה של NGT הוא בנצרת, קרוב לעיר העתיקה. בימים כתיקונם מתנהלות במשרדים שלנו שיחות מסדרון וישיבות בערבית ובעברית בו-זמנית. במעבדות ובמשרדים יושבים יהודים וערבים, אנשים מצוינים בעלי יכולות ורעיונות יוצאי דופן בתחומי הכימיה, הביולוגיה, הפיסיקה, הביוטכנולוגיה וההנדסה. הם רופאים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי צבא לשעבר, שכבר חוו וראו דבר אחד או שניים בחייהם בכל הקשור לקונפליקט הערבי-יהודי. עדיין, מה שמאחד אותם וקובע את סדר יומם זו התשוקה להתגבר ולפתור בעיות הנוגעות לחיי אדם, בלי הבדל דת, גזע ולאום. להמשיך לחיות בזוגיות ערבית-יהודית, לצד הקונפליקטים המובנים. צילום אילוסטרציה: BigStock הפוליטיקה נשארת בחוץ אנשים שאלו אותנו איך עבדנו במהלך גל האלימות. אז קודם כל, פוליטיקה נשארת בחוץ. אין שיחות מסדרון פוליטיות. בפועל, לא ממשיכים לגמרי כרגיל, ומכבדים את כולם, ובעיקר את הפחדים הלגיטימיים משני הצדדים – יש את אלו שמפחדים לבוא לנצרת, בעיקר בגלל הנעשה בכבישים ובצמתים, ובין הערבים שמענו קולות דומים על פחד להגיע לקניון בעפולה, מחשש לאלימות של יהודים. אבל בסוף הפחד הוא נקודתי, היומיום והשותפויות והחברויות חזקים יותר. אנחנו כמה שבועות אחרי גל האלימות, והחיים חזרו למסלולם. האנשים אצלנו מייצגים את הרוב הדומם – זה החפץ חיים, חיים משולבים, עם תוכן ועשייה, עם עתיד טוב יותר לילדים. המציאות שלנו, הנורמה אצלנו ב-NGT, היא זו של אנשים החיים יחד ופועלים יחד. לא מדברים על אידאולוגיות, ועל דו-קיום וחברה משותפת, אלא פשוט חיים כך. ואנו יודעים בביטחון רב ומהיכרות מעמיקה עם השטח, שחברה משותפת מתקיימת במקומות רבים נוספים, מרמת הרחוב והשכונה ועד רמת התעשייה. אנו לא מנסים לייצר תמונת מצב אידיאלית, בכל זאת אנו מחזיקים בדעות ובתפישות שונות, אנו מתמודדים עם אתגרים תרבותיים וחברתיים שונים, וכל אחד מאיתנו סוחב מטען ומורשת משלו. אבל, מה שמשותף לכולנו בימים אלה הן תחושות התסכול, האכזבה והכאב לנוכח המראות בערים ובכבישים של ארצנו, שגרמו לנו להיות כמעט נצוּרים בבתינו מחשש לפגיעה, ולא מטילים. ללא ספק זו תחושה של מגדל קלפים מורכב שמתמוטט לנגד עינינו, אבל אסור לנו לחוש חוסר אונים, כי יש מה לעשות! האירועים הקשים שכולנו חווינו לאחרונה כבר די התמוססו, אבל ללא ספק הותירו את רישומם על חלקים נרחבים באוכלוסייה. אנחנו כקרן בעלת זיכיון להפעלת חממה, נהנים מתמיכה מצוינת ומאוד מאוד משמעותית של רשות החדשנות, אשר באופן כללי תומכת בסטארט-אפים בהיקפים חסרי תקדים לעומת מדינות אחרות. יחד עם זאת, היזמות הטכנולוגית בחברה הערבית היא מועטה, לעומת היזמות בחברה היהודית, מסיבות רבות – תרבותיות, חברתיות, והיסטוריות. בפועל, בהסתכלות כלכלית גרידא, כאשר 21% מהאוכלוסייה תורם לתל"ג רק 8%, יש צורך מהותי בשינוי. יש לקוות כי הממשלה המתהווה תשכיל לגבש בהקדם האפשרי תכנית כוללת עם השקעות ותמיכה נרחבת במיזמים ובתשתיות שיקדמו את היזמות והטכנולוגיה בחברה הערבית בישראל. יש חשיבות אדירה לספק אופק חינוכי ותעסוקתי ולבנות צעדים בוני אמון, כי ערבים ויהודים כנראה תמיד יחיו פה יחד. בעולם החדשנות הרפואית יש להעמיק ולהגדיל את התמיכה התשתיתית בפריפריה, לאור העובדה כי מרכז החברה הערבית הינו בפריפריה. כספים שיוזרמו בחכמה לתשתיות וחינוך בחברה הערבית, ישפרו את הכלכלה הישראלית, את החוסן החברתי, ויהוו את הסיכוי הטוב ביותר של כולנו להמשיך לחיות בזוגיות לצד הקונפליקטים המובנים בנו. הכותבים הם מנהלים שותפים בקרן וחממת NGT בנצרת

ארכיטקטורת ייצור המעבדים RISC-V נחשבת כסוג של חלופה לארכיטקטורה שמפתחת ARM, ולו בגלל שמדובר בארכיטקטורת קוד פתוח שאינה דורשת דמי רישוי. אחת מהחברות שמפתחת שבבים סביב RISC-V היא סי-פייב (SiFive), והחברה, לפי הדיווחים, נמצאת כעת על הכוונת של אינטל (Intel), שמוכנה להשקיע ברכישה שלה סכום של שני מיליארד דולר. שתי החברות לא הגיבו לדיווח, אבל לפי הידוע סי-פייב, חברת הזנק שאינטל היא אחד הגופים שהשקיעו בה, שוקלת את ההצעה לצד הצעות אחרות שקיבלה. לפי מקורות שמקורבים לעניין, מדובר בשיחות ראשוניות בלבד, כשבמקביל יש גופים שמוכנים להשקיע בסי-פייב כספים נוספים אם תישאר עצמאית. אינטל. צילום: BigStock ההתעניינות של אינטל ב-סי-פייב היא חלק מאסטרטגיית ה-IDM 2.0, עליה הכריז מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, כשנכנס לתפקידו, וזאת במטרה להחזיר את החברה אל מעמד המובילה הטכנולוגית בשוק השבבים. מדובר גם בסוג של מענה לניסיון של אנבידיה (Nvidia) לרכוש את ARM, שיכה וממשיך להכות גלים בשוק, כולל בתוך ARM עצמה. בנוסף אינטל, בין לבין, גם רוצה ש-סי-פייב, ושוב כחלק מ-IDM 2.0, תייצר אצלה את השבבים שלה במסגרת התכנית של החברה לפתוח את המפעלים שלה גם ליצרניות ללא מפעלי יציקה. באינטל טוענים שהיא מסוגלת לייצר מעבדי RISC-V, בדיוק כמו מעבדי ARM ו-X86 כמובן. סי-פייב מעסיקה יותר מ-500 עובדים, והיא גייסה כ-185 מיליון דולרים כולל מווסטרן דיגיטל, קוואלקום ויצרנית הזכרונות הייניקס, וזאת מעבר לאינטל, כאמור.

הביטוי "היה הראשון לזהות" נאמר על ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו – ובנימת ביקורת. למרות זאת, בסייבר, אכן היה נתניהו הראשון לזהות, ועל כך יש רק לשבחו. "ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהכירו בחשיבות ההגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות", נכתב בוויקיפדיה. ראש הממשלה היוצא זכה להרבה ביקורת, מהענף ובכלל, ובשלל תחומים – אך איש לא ימתח עליו ביקורת על פועלו לקידום ענף הסייבר הישראלי. כפי שהוא אמר היום (א') בנאומו במליאת בכנסת, בתקופתו "ישראל הפכה למעצמת סייבר". כבר בנובמבר 2010 נתניהו מינה ועדה שמטרתה לבחון את היערכות מדינת ישראל למתקפות על רשתות מחשבים ותקשורת. דבר קיומה של הוועדה, בראשות האלוף (מיל') יצחק בן ישראל, פורסם רק באפריל 2011, על ידי ראש הממשלה עצמו. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה לראש הממשלה, ובהן בעיקר כתיבת וקביעת מדיניות קיברנטית ברמה הלאומית והדרכים להתגוננות מפני מתקפה שכזו. אין לדעת למה נתניהו החליט על הקמת הוועדה כבר במחצית 2010, אולם היה מי שהניח כי ההחלטה קשורה לפרסומים על הופעת התולעת סטוקסנט (Stuxnt), שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני. התולעת התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שהיא נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של אירן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא אירן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום שנמצא בסמוך לעיר נתאנז. בסופו של דבר, היא התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה. מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת התוכנות הזדוניות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. "פענוח סטוקסנט הוכיח שתוכנות זדוניות המתקיימות בהצלחה בעולם הסייבר יכולות להיות בעלות השפעה משמעותית על תשתיות לאומיות חיוניות", כתבו חוקרי קספרסקי בחלוף כמה שנות חקירה. "מענה לאומי לבעיית הסייבר" סיבה נוספת לעיסוקו של נתניהו בתחום, העריכו גורמים בענף, היא הידיעות שעליהן הוא קיבל דיווח, כי מערכות המחשוב במדינה ספגו מתקפות רבות במהלך מבצע עופרת יצוקה והפשיטה על ספינת מרמרה הטורקית. ב-2011 נתניהו השיב לשאלות של גולשי יוטיוב ואמר כי הוא מודאג משני איומים אסטרטגיים – הטילים והלוחמה הקיברנטית, והוסיף: "אני מקים מענה לאומי לבעיית הסייבר". קיצור תולדות הסייבר ברמה הלאומית עוד ב-2011, ממשלת נתניהו החליטה על הקמת המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה. ב-2015 הממשלה החליטה על הקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר. בדצמבר 2017 אוחדו המטה והרשות בהחלטת ממשלה ליחידת סמך אחת – מערך הסייבר הלאומי. תוך כדי התהליכים והמהלכים נוטרלו ההתנגדויות מהשב"כ, שכן הגנת תשתיות מדינה קריטיות הייתה באחריות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשירות. נראה כי כלל הפעולות, שעל חלקן היה אמון נתניהו, נשאו פרי: בעוד שהמחצית השנייה של העשור החולף התאפיינה במתקפות ענק, ובהן NotPetya ו-Wannacry, מומחי אבטחה קבעו כי הודות למאמצי מערך הסייבר, ברמה הבינלאומית ובעיקר הפנימית, הפגיעה במשק הישראלי הייתה מזערית, ללא פגיעה בתשתיות הקריטיות ובמגזרים חיוניים. כתבנו לא פעם, באנשים ומחשבים, דברים כגון אלה: "נתניהו הוא איש השיווק הטוב ביותר של תעשיית הסייבר הישראלית ברחבי העולם. נתניהו נושא את שמה של התעשייה הזו בגאון בפורומים ובנאומים רבים ברחבי העולם, והממשלה תחת הנהגתו מסייעת רבות לפיתוחה. הוא מדגיש גם את המובילות של ההיי-טק הישראלי בתחומי הביטחון: גופי הסייבר של צה"ל ושאר זרועות הביטחון הם כר פורה לחברות האבטחה הגדולות, ויוצאים מהם לא מעט סטארט-אפים. זאת, לצד חברות כמו התעשייה האווירית ואלביט". לסיכום ניתן לומר כי בניכוי פעילות ישראל בשדה הסייבר ההתקפי – פעילות מבורכת כלכלית ובעייתית מוסרית, כל שנותר לסייבר הוא להתברך ביוזמותיו ובפועלו של נתניהו בתחום.

סי דאטה (C-Data) ואריסטה נטוורקס (Arista Networks) חתמו לאחרונה על הסכם הפצה. אריסטה מתמחה בפתרונות תקשורת ארגונית לסביבות הדטה סנטר והקמפוס, עם יכולות אוטומציה, אנליטיקה ונראות רשתית מתקדמות. סי דאטה ממשיכה להגדיל את פורטפוליו הפתרונות שהיא מציעה למשווקים שלה, על ידי הוספת היצרנית המשמעותית אריסטה לחטיבת אבטחת המידע, במה שהווה השלמה לתחום ה-Networking שלה. לדברי יניב ברזילי, סמנכ"ל חטיבת אבטחת המידע בסי דאטה, החתימה עם חברת אריסטה היא חלק ממהלך אסטרטגי להרחבת תחומי הפעילות של החטיבה לתחום התקשורת. הבחירה ב-אריסטה כספקית פתרונות תקשורת, מהגדולות שיש היום בשוק הגלובלי, תסייע לשותפים שלנו להכין את לקוחותיהם לאתגרים חדשים". לדברי גיא אלכסנדר, מנכ"ל אריסטה נטוורקס ישראל: "אנו מאמינים בחיבור בין אריסטה ל-סי דאטה, ובטוחים ששותפות זו תסייע לנו להמשיך ולצמוח בישראל לשביעות רצונם של הלקוחות והשותפים שלנו".

ראש הממשלה המיועד, נפתלי בנט, הבטיח היום (א') אחר הצהרים להעלות את מספר העובדים בהיי-טק. בנט אמר בנאומו במליאת הכנסת, שבו הוא הציג את הממשלה החדשה שלו ושל יאיר לפיד, כי "נכניס כמה שיותר אנשים להיי-טק, שם הפריון והמשכורת גבוהות יותר, כשאנחנו קובעים יעד מדיד של 15% עד 2026". בין הצעדים שבנט אמר שהממשלה החדשה תבצע הוא מנה את סגירתם באופן מיידי של ארבעה משרדים: משרד המים, המשרד לקידום קהילתי, המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו עמד בממשלה היוצאת השר דוד אמסלם. כמו כן, הוא התחייב להפחתת הרגולציה ולעשיית השירות הממשלתי ידידותי יותר לאזרח. היעד שבנט הציב בנאום לשיעור המועסקים בהיי-טק נכלל בקווי הייסוד של הממשלה החדשה. בסעיף 3 לקווי הייסוד נכתב כי היא "תציג כיעד לאומי את העלאת מספר העובדים בהיי-טק ל-15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026 – בכלל זה עובדי תעשיית הפוד-טק, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, אגרו-טק ובריאות דיגיטלית". כמו כן צוין כי הממשלה "תפעל לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגיים, קידום המצוינות וסבסוד הכשרות והסבות מקצועיות. הצדדים מסכימים כי יש לרכז את מאמצי הממשלה בנושא תעסוקה והכשרות מקצועיות במנהלת אחת תחת זרוע העבודה, בשיתוף המעסיקים, על בסיס מיפוי מקומות העבודה במשק, יצירת מנגנוני הסבה מקצועית ומתוך שאיפה לצמצום האבטלה". כמו כן, ההסכמים הקואליציוניים מעלים כי משרד הדיגיטל הלאומי ייסגר ושתי הזרועות המרכזיות שלו, רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית, יועברו לאחריות משרד הכלכלה, שבראשו תעמוד אורנה ברביבאי מיש עתיד. רשות החדשנות, שבממשלה היוצאת הייתה באחריות משרד הכלכלה, תעבור לאחריות משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, שבראשו תעמוד אורית פרקש הכהן מכחול לבן. גם בממשלה היוצאת עמד בראש משרד זה שר ממפלגה זו – יזהר שי, שפרש מהחיים הפוליטיים. בהמשך הדיון עלה לנאום ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, שמנה את הישגי ממשלתו, ובהם "הפיכת ישראל למעצמת סייבר", לדבריו.