כבר 23 שנים שמכינת רבין פועלת לקידום צעירים אקטיביים ואכפתיים, שלוקחים את המחויבות לחברה הישראלית כמשימת חיים. כחלק מהמחויבות הזו, המכינה פועלת כדי שכל מי שרוצה לקחת בה חלק יוכל לעשות זאת ללא קשר למצב סוציו-אקונומי או לקשיים שונים. כעת מבקשים במכינה לקחת את המחויבות הזו צעד אחד קדימה ולאפשר גם לבעלי מגבלות פיזיות לקחת חלק בלימודים במסגרתה. לצורך כך מתכננים במכינה בימים אלה שלוחה חדשה בקיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל – שלוחה שבה יונגשו המרחבים המשותפים וחלק מחדרי המגורים כך שגם מי שנעזר.ת בכיסא גלגלים, מתקשה בראייה או סובל.ת מבעיית נגישות אחרת ת.יוכל להצטרף אליה. בארץ פועלות 57 מכינות קדם צבאיות, כשרק חמש מהן מונגשות בצורה כזו או אחרת. המבנים בקמפוס שנבנה בקיבוץ בצפון צפויים לאכלס 80 מכינאים.ות, ביניהם.ן בעלי.ות מוגבלות תנועה על כיסאות גלגלים ובעלי.ות מוגבלויות חושיות שונות שאינם מוגבלים בתנועה. מדובר בקמפוס הגדול מסוגו בצפון.  היוזמה החלה לקרום עור וגידים לפני כשלוש שנים כשיוני רוטמן היה חניך במכינה. לדבריו, "בגיל שנתיים איבדתי את אחותי, עדן ז"ל, בתאונת דרכים, ואחי, רז, נפצע אנושות. הוא מתנייד בכיסא גלגלים ומונשם עד היום. בשלב מסוים הוא נזקק לכיסא גלגלים חדש, שעלה קרוב ל-200 אלף שקלים, ולא העזתי להעלות את זה במכינה". למזלו של יוני, חבריו במכינה העלו את הנושא לסדר היום ופה אחד החליטו לצאת למבצע עבודה בשכר, שבו גייסו חלק ניכר מהסכום הדרוש. מאז סיים רז קורס מדריכי דרך וכעת הוא עובד בתחום. "הכיסא הזה הוא הסיבה שאני בכלל יכול לעשות משהו. אני כל כך מלא תודה למכינת רבין", אמר. העמותה גייסה לצורך הקמת השלוחה המונגשת תמיכה בסך יותר משלושה מיליון שקלים מקק"ל וממועצת המכינות הקדם צבאיות, אך עדיין חסרים כ-150 אלף שקלים על מנת להשלים את מימון הפרויקט ולבצע הנגשה מלאה וראויה בכל מתחם השלוחה והמבנים. לצורך כך יצאה המכינה, בשיתוף שיבולים – להשתתפות צעירים עם מוגבלות במכינות הקדם צבאיות, בקמפיין מימון המונים – כי לכולם מגיעה הזדמנות שווה. "המכינה סללה לי את הדרך לממש את עצמי" איתמר ברלד כהן (22), שמתמודד עם חרדות ו-OCD, בוגר מחזור 2016 של המכינה וכיום חייל מתנדב בחיל החינוך, סיפר על חוויותיו מהמכינה: "במכינה עושים כמה דברים עיקריים – למידה, התנדבות, עבודה וסיורים, עם 20 צעירים שחיים בקבוצה איתך. האינטראקציה הזו והרפלקציה התמידית שקיבלתי על עצמי מאוד ביגרו ולימדו אותי. המכינה נתנה לי את הדרך לממש את עצמי לטובת החברה כולה". הוא ציין כי "צריך להנגיש מכינות לאנשים עם צרכים מיוחדים. זה יתרום לצעירים האלה ויתרום לחברה לאין שיעור יותר מההשקעה בהנגשה. אנשים עם צרכים מיוחדים רואים דברים אחרת ויש להם יכולות אחרות. במכינות הם לומדים לממש את היכולות האלה, שאין לאחרים". חניכים במכינת רבין עם נוף פסטורלי. צילום: יח"צ לדברי ראש המכינה, עמרי שפרוני, "מכינת רבין נושאת בדגל של אחריות חברתית וזו הזדמנות בשבילנו לפתוח אותה לעוד אוכלוסיות, שעד היום לא היו יכולות להגיע. יש לנו הזדמנות חד פעמית לעשות את זה, ואשמח שכל מי שיכול.ה ת.יצטרף אלינו למשימה" העבודות בשלוחה החדשה צפויות להתחיל בשבועות הקרובים ולהסתיים לקראת פתיחתה בספטמבר הקרוב. למידע על מכינת רבין ותרומה במסגרת קמפיין מימון ההמונים לחצו כאן.

"המכירות בעולם הקמעונאות מתאפיינות בקווים לינאריים. אלא שמשבר הקורונה טרף את הקלפים בתחום והביא לקפיצה מטורפת ברכישות אונליין. כך, בין הרבעון השני של 2019 לרבעון המקביל לו ב-2020 התחום בארצות הברית חווה צמיחה מ-11.8% ל-16.1% מכלל הרכישות. נתון זה משקף גידול משמעותי של 36%. כך, הקורונה הביאה להאצה דרמטית בעולם הדיגיטל במגזר הקמעונאות, ששווה לגידול שהיה מושג ב-5-10 שנים 'רגילות', נטולות קורונה", כך אמר רני ארגוב, מנהל-שותף ומוביל תחומי המגזר הקמעונאי, הדיגיטל והטכנולוגיות בדלויט. ארגוב דיבר בכנס Retail הדור הבא, שנערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף קבוצת סינרג'י. את הכנס פתחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, והנחה אותו אלי מרון, מנכ"ל משותף של סינרג'י. לדברי ארגוב, "המטרה היא לגזור את הטכנולוגיות שיעשירו את החוויה הקמעונאית, כדי שהשחקניות תוכלנה להתחרות באופן יעיל בעולם החדש, המתהווה. גם בעבר עסקנו בשינויים השונים, כגון תפקידה של נקודת המכירה או הפיכת שרשרת האספקה ליעילה ולרזה, כי אלה המגמות שנמצאות בלב העשייה הקמעונאית. כעת, עם בוא הקורונה, נכנסו עוד כמה מגמות". "המגמה החדשה הראשונה היא ה-'מרחוק'", ציין. "רבים נחשפו בקורונה לקנייה ולצריכה של שירותים אונליין. מדובר גם על עולמות העבודה מרחוק, הרפואה מרחוק והכנסים הווירטואליים. הדגש הוא לאפשר ללקוח, למשתמש, לעשות כמה שיותר פעולות בעצמו, בלי פגיעה בחוויה שלו. המגמה השנייה היא הביטחון והאמינות של הלקוח במוצר ובמותג, לצד הרצון בהיגיינה. כך, לקוחות רבים לא מוכנים להכניס לתוך הבית שלהם מותג או איש שירות שהם לא בוטחים בו. המגמה השלישית היא אי הביטחון הכלכלי. כולם מבינים שהקטסטרופה אפשרית ולא רוצים להיות כבולים בהסדרי תשלום מאולצים. אנשים כיום רוצים לקבל יותר גמישות: יש להתייחס לאי הביטחון הכלכלי, כי הוא מכתיב התנהגות כלכלית". "חוויית קנייה מקוונת נוחה, שקופה ושירותית" ארגוב ציין כמה נקודות מתוך דו"ח מחקר שהחברה הנפיקה: "בעולם הנוחות, יש רצון לתת שירות יעיל ונוח. מגמה זו מתחברת לחיפוש של הלקוחות אחרי חוויית קניה מצוינת, בלי רצון להתחכך עם אנשים אחרים ובלי הצורך להמתין. ארגוני קמעונאות נדרשים לתת חוויית מכירה מקוונת שתהיה נוחה, שקופה ושירותית". לדבריו, "גם נקודת המכירה צריכה לאפשר חוויה מותאמת אישית". הוא ציין כי "מגמה נוספת היא הופעה של מודלים עסקיים חדשים. ככל שעולם האונליין משתלב יותר ויותר עם זה הפיזי, כך יש יותר ערוצי מגע עם הלקוח. כך, חברות מוצרי צריכה החלו לפנות ישירות לצרכן, 'לגעת' בו – לא לטובת מכירה, אלא לשם יצירת נאמנות". "ארגוני קמעונאות רוצים לפגוש את הלקוחות בערוצים החדשים, ולהיות עמם במגע בכל ערוץ וקשר פוטנציאלי", הסביר ארגוב. "עליהם לבנות מעטפת של הפצה שתביא להם יכולות כמו של אמזון, אף שהם ארגונים קטנים. עליהם לדעת מה מפיץ, איך מפיץ, עליהם להיות חלק מהמשחק של 'ישירות לצרכן'. כלים טכנולוגיים רבים מסייעים לארגונים להיות יותר גמישים ויותר תגובתיים במגע שלהם מול הלקוחות". לסיכום, הוא אמר ש-"ארגוני קמעונאות נדרשים להתמודד מול שינוי קיצוני ודרמטי בדרישה למוצר או שירות. הרבה חברות בישראל נדרשות להישען לא רק על תשתית ההפצה שלהם, אלא לייצר חלופה עם ארגוני הפצה חיצוניים להם. עליהם להתמודד עם שלל אתגרים: לענות לכלל הלקוחות, במגוון ערוצים. עליהם לבחון האם המגע שלהם בלקוחות הוא אפקטיבי, האם חוויית השירות מספקת והאם נקודת המכירה 'הבינה' את תפקידה החדש, שהוא לא למכור – אלא לדחוף. עליהם לטפל בשרשרת ההפצה המאתגרת. ארגונים נדרשים לבנות אסטרטגיה, עם הבנת האתגר, השינוי העסקי, היכולות והנכסים – ואז, ורק אז, לחבור כירורגית לטכנולוגיות, שתאפשרנה להם להתמודד עם הנורמלי החדש".

"השנה האחרונה הייתה שנה מאתגרת. היא לימדה אותנו להיות יותר דיגיטליים, בעולם שבו הלקוחות כולם פעילים יותר ברשתות החברתיות. העולם הדיגיטלי הוא יותר מדיד ומאפשר להבין מה הקונים קונים, וברזולוציות קטנות. כל אלה נותנים לנו כלים להגדרת הנאמנות של הלקוחות. כך, אנחנו מזהים לקוח שמתעניין במוצרי לגו, מגיב בפייסבוק לנושא, מממש קופונים וקונה באתר. בהינתן שהבנו שהלקוח מביע עניין בתחום, אנחנו יכולים להציע לו מוצר בפריסייל, או לגו כמתנת יומולדת. זה Win-Win: הלקוח מקבל מאיתנו הטבות, מסרים ומידע בעולם התוכן הרלוונטי לו, וכך משתמרת הנאמנות ובסופו של יום, סל הקניות שלו גדל", כך אמרה סיגל כספי, מנכ"לית טויז אר אס. כספי דיברה בכנס Retail הדור הבא, שנערך היום (ד') בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף קבוצת סינרג'י. את הכנס פתחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. מנחה האירוע, כמו גם הפאנל שבו השתתפה כספי, היה אלי מרון, מנכ"ל משותף של סינרג'י. נושא הפאנל היה "נאמנות הצרכן אל מול יעדי הגדלת סל הקניה". לדברי כספי, "יש סינרגיה בין נאמנות הלקוח לסל הקנייה שלו. כל מי שלמד שיווק מבין שכדאי להשקיע בשימור הלקוחות הקיימים ובהגדלת הנאמנות שלהם, כי זה יותר משתלם כלכלית מול גיוס לקוח חדש. שנה אפשר היה להיווכח שזאת קצת היסחפות". "האתגר", אמרה, "הוא כיצד לייצר נאמנות של לקוחות ברשת קמעונאית, שמתמודדת לא רק מול החניות המקומיות, אלא נמצאת בתחרות גם מול אתרים בחו"ל. צריך לזכור שלעתים אנחנו מוכרים מוצרים לא זולים, ולטווח הארוך, כמו בריכת שחייה או אופניים. יש לחזק את נאמנות הלקוחות ולעשות זאת עם עמידה מאחורי ההבטחות. צריך להבין: אצלנו יש הבדלה בין הצרכן לקונה. הצרכן הוא הילד והקונה הוא ההורה. המטרה היא לשמח את הילדים, לתת להם את המוצרים שהם רוצים וצריכים, ושהמוצרים יהיו איכותיים, טובים, תחרותיים ואטרקטיביים במחיר. בלי זה, אין לנו זכות קיום". היא סיימה בציינה כי "לפני שנה וחצי הקמנו מועדון יומולדת, שדרכו אנחנו מתקשרים עם הצרכנים ומציעים להם הצעות ערך מותאמות אישית. בכל מהלך שלנו לשימור הלקוחות ולהגדלת הנאמנות שלהם אנחנו משלבים טכנולוגיות וחדשנות". "אין דבר כזה 'נורמלי חדש'" רמי לוי, הבעלים והמנכ"ל של רמי לוי שיווק השקמה, אמר כי "אין דבר כזה 'נורמלי חדש', אני לא מבין מה המשמעות של המונח הזה. נאמנות ללקוח ושל הלקוח צריכה להיות כל הזמן. אצלנו, 95% מהלקוחות הם נאמנים ו-5% – מזדמנים. כדי לרכוש נאמנות, יש להתאים את עצמך למצב של הלקוח. לכן, אנחנו דואגים להציע את המחירים הכי זולים בישראל ושזה לא יבוא על חשבון השירות". רמי לוי, המנכ"ל והבעלים של רמי לוי שיווק השקמה. צילום: ניר כפרי "יש לנו 2.5 מיליון מבקרים מדי חודש ומה שמעניין אותי זה לראות שלא ירדנו בכמות הלקוחות", הוסיף. הוא ציין כי "כאשר היה סגר, כמות הביקורים של הלקוחות ירדה, אבל עלות סל הקניות שלהם גדלה ב-12%. זה מעיד על נאמנות של הלקוחות, ואם אתה נאמן ללקוח, אין סיבה שהוא לא יהיה נאמן לך. כחלק מחיזוק הנאמנות הובלנו מהלך להוצאת בשר קפוא מופשר מהמעדניות, ולמכירה של רק בשר טרי". לוי סיים באומרו כי "אנחנו משרתים את כל סוגי האוכלוסיות ועלינו להתאים את עצמנו אליהם, למשל עם הצעות ערך מותאמות אישית למאות אלפי לקוחות חברי מועדון. אנחנו במלחמת קורונה ומשרתים את הצרכן על מנת שיהיה לו אוכל בבית".

מימון ישיר, חברת אשראי צרכני מקבוצת ביטוח ישיר, בחרה בפתרון Commvault Complete Backup & Recovery לניהול והגנת נתונים. את ההטמעה ביצעה חברת ווי אנקור (We Ankor) מקבוצת חילן, שותף Market Builder מוביל של חברת קומוולט (Commvault). הפתרון החדש נותן למימון ישיר מענה לזמינות גבוהה של המידע ולגיבוי ושחזור לכלל הסביבות ההטרוגניות בחברה: הסביבה הפיזית, הווירטואלית ומשתמשי הארגון. הפתרון מאפשר ניהול פשוט וידידותי וגמישות תפעולית למענה של צורכי הארגון הגדלים והמשתנים לאורך הזמן.לייעל פעילות ולשפר את זמינות הנתונים ואת הגישה אליהם, כולל שימוש בניהול צילומים למערך האחסון (Snap) ממערכת קומוולט ואת התאימות בסביבות מקומיות ובענן. מימון ישיר רכשה מחברת ווי אנקור גם מערכת אחסון של נט-אפ (NetApp) מסוג E series לטובת אחסון המידע המגובה. חברת ווי אנקור הינה שותף STAR של נט-אפ. הפרויקט מוערך בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. כתוצאה מגידול מהיר במרכזי נתונים, נדרשה מימון ישיר להתאים ולהרחיב את יכולת ההגנה של המערכות, את היעילות התפעולית ואת אמינותם של תהליכי הניהול להגנת הנתונים, את ההגנה על היישומים המקומיים ועל האפליקציות הרצות בענן מממשק ניהול אחד, המאפשר שחזור נתונים במהירות ובפשטות באמצעות פלטפורמות גיבוי בהתאם לנדרש. הפתרון שהוטמע הינו פתרון פשוט לניהול, המאפשר לגדול בהתאם לדרישות העסקיות ולקבל תמונה מלאה בממשק אחד. כמו כן, הפתרון מאפשר גישה פשוטה לניהול, יכולת הגנת נתונים ואבטחתם, לרבות הגנת נתוני סיילספורס (Salesforce) ו-Office 365 בענן של מיקרוסופט (Microsoft). הפתרון החדש הוביל לצמצום חלונות הגיבוי במימון ישיר ב-50% ולהגדלת אמינות הגיבוי ל-100%. כמו כן, היא השיגה שיפור של 70% ב-RTO/RPO, תוצאות  העונות על דרישות החברה ומשפרות משמעותית את אספקת השירות. טל מצרי, מנהל מחלקת תשתיות במימון ישיר, אמר, כי "מטרת הפרויקט היתה ליישם פתרון הנותן מענה למגוון הפלטפורמות שמימון ישיר מיישמת, הן בענן והן on prem. פשטות הפתרון של קומוולט בהתממשקות למערכות אלו, בנוסף לפשטות הליך הגיבוי והשחזור, נתנה מענה כולל לדרישות הארגון בצורה טובה ואפשרה למימון ישיר להתמקד בפעילויות שמניעות את העסק קדימה". שחר ריכמן, מהנדס שירות מחברת ווי אנקור ציין, כי באמצעות הפתרון של קומוולט מימון ישיר מוכנה לכל תרחיש וסיטואציה, החל מתמיכה מלאה במערכות Legacy וכלה במערכות חדשות כדוגמת סיילספורס. הפתרון מאפשר ניהול פשוט וידידותי, גמישות תפעולית והכל תחת ממשק יחיד, המספק תמונת מצב לכל השירותים הקיימים ולאלו שיתווספו בעתיד – כולל הגנה מפני מתקפות כופרה".

מהפכת הבינה המלאכותית אשר נמצאת בעיצומה, הביאה עימה גישות חדשות לפתרון בעיות בתחום הרפואה, הייצור, הפיננסים ותעשיות רבות אחרות. התחום הבא שבינה מלאכותית עתידה לכבוש יהיה ה-IT, וזה יקרה כאשר היא תשתלט על התפעול השוטף של מערכות ה-IT, בין אם בענן, בתוך הבית או בסביבה היברידית. בינה מלאכותית לתפעול IT (AIOps) תסייע לארגונים להפחית את עלויות ה-IT שלהם, תוך כדי אספקת חוויית משתמש מצוינת מהמשתמש לענן, הן עבור העובדים והן עבור הלקוחות. עם ניתוח מתמיד של נתונים, מערכות AI יכולות לפתח פרדיגמה, או פרופיל התנהגות – שהולך והופך מדויק יותר ככל שנאספים יותר נתונים – לאופן שבו המערכת צריכה לפעול, ולהפעיל התראות אם מתרחש משהו שאינו מתאים לתבנית (למשל התנהגות שאינה תקינה). מודל זה מיושם יותר ויותר על IT, כאשר מערכות בינה מלאכותית מנתחות באופן מתמיד ואוטומטי אירועים בעת התרחשותם כדי להזין את ההבנה של מצב "נורמלי", כך שמצב "לא תקין" יזוהה ויזכה לטיפול בקלות רבה יותר. כאשר מתרחש אירוע הדורש התייחסות, המערכת תנפיק התראה – או אפילו תנקוט פעולה מתקנת באופן אוטומטי, ובכך תבטיח המשכיות שירות וחוויית משתמש מעולה. חלק מהטכניקות שישמשו את מערכות הבינה המלאכותית כדי לייעל את ה- IT כוללות: נראות נתונים מלאה (Client to Cloud visibility): אירועים העלולים להשפיע על פעולות ה-IT יכולים להתרחש בכל אחת משכבות הרשת או התשתית – החל מהחיבורים הפיזיים למערכת ההפעלה וכלה בממשק המשתמש, ביישומים בענן ובכל מקום שביניהם. מערכות בינה מלאכותית אוספות נתונים בכל שכבות הנתונים ומחברות אותם לפרדיגמה התפעולית. ניתוח פעילויות בזמן אמת: חמושים בנתונים אלו, מערכות בינה מלאכותית מנתחות כל הזמן את ההשלכות של כל האירועים והפעילות, ומעריכות תוצאות אפשריות בהקשר של פעולות. המערכות מנתחות באופן יזום נתונים אלה ומספקות התראות אם אירועים או פעילות מהווים איום על חוויית השימוש. הנתונים יכולים להצביע על חומרת ההתראה, והאם יש צורך בפעולה מיידית – או שמא הבעיה היא כזו שניתן להמתין או להתעלם ממנה כליל, ובכך לבטל את הבעיה של אזעקות שווא, שעלולות להיווצר על ידי מערכות שאינן חכמות. אוטומציה חכמה: בעוד שאת צוות ה-IT צריך לעדכן לגבי בעיות אפשריות, את מערכות הבינה המלאכותית ניתן לתכנת לבצע באופן אוטומטי תיקונים במקרים רבים. לדוגמה, אם המערכת קובעת שעדכון תוכנה עשוי להשפיע על הפעולות – היא תשחזר אוטומטית את הגירסה הקודמת כדי להבטיח המשכיות תפעולית. למידת מכונה: מערכות בינה מלאכותית המצוידות בלמידת מכונה יסרקו את הנתונים שנאספו, וישכללו כל העת את הפרדיגמה שלה כדי להבטיח פעולות נכונות. לאורך זמן, המערכות יוכלו להמליץ באופן יזום על דרכים טובות יותר לפריסת משאבים – ובכך לייעל את הפעילות ולחסוך זמן וכסף בארגון. ככל שנכסי מערכת ה-IT מתרחבים יותר ויותר על פני אזורים גיאוגרפיים, והתשתית מורכבת משילוב של נכסים מקומיים, ענניים ומרובי עננים, מתברר כי AIOps היא באמת השיטה היחידה כיום לתפעול IT – ואכן, מנתוני סקר, שנערך לאחרונה על ידי חברת המחקר Vanson Bourne בקרב 1,000 מנמ"רים ומנהלי אבטחה בתשע מדינות, עלה, כי 87% מהנשאלים באזור EMEA אמרו, שארגונים מונעי בינה מלאכותית הם בעלי יתרון עסקי חזק כתוצאה מהזריזות, הגמישות והתובנה בפעילות הדיגיטלית שלהם. מה המשמעות של AIOps עבור צוותי ה-IT? כניסתם של יישומי בינה מלאכותית לאדמיניסטרציה ולתפעול תשתיות ה-IT תשנה את אופן עבודת הצוותים, עם משימות, תחומי אחריות וכישורים חדשים. השכלה תהיה גורם מפתח בהצלחה באימוץ בינה מלאכותית: הערכה ויישום של פתרונות בינה מלאכותית דורשים השקעה בצוות ה-IT. כדי להבטיח הצלחה, עסקים החושבים קדימה ישקיעו בחינוך למנהיגות IT כדי שיוכלו להבין טוב יותר כיצד להעריך וליישם פתרונות AI בצורה יעילה בכל הארגון. AIOps לניהול IT נמצא עדיין בחיתוליו, אך כל הזמן יותר ויותר חברות מאמצות אותו. 2021 עשויה להיות נקודת מפנה לטכנולוגיה זו, שתהיה מונעת משיקולי כדאיות באתגר המתמשך של המגיפה. היתרונות פשוט ברורים מכדי להתעלם מהם, וכמו בתחומים רבים אחרים, מסתמכים על מערכות בינה מלאכותית יותר ויותר כדי לספק תפעול אוטומטי מקצה לקצה, כמו גם לפתור בעיות מורכבות של משתמשים, הפחתת עומסי עבודה לצוותי ה-IT תוך הקפדה על ניהול IT טוב יותר, מדויק ופרואקטיבי יותר.   הכותב הוא אחראי תחום AI Driven Enterprise, ג'וניפר נטוורקס ישראל.

לידיעת משרד הבריאות: חטיבת הבריאות של רשת המזון האמריקנית קרוגר (The Kroger) הודיעה כי תתחיל למכור בקרוב ערכה לבדיקת קורונה ביתית מהירה בעזרת סמארטפון. הבדיקה פותחה על ידי Gauss, חברה המפתחת אבזרי אבחון בעזרת ראייה ממוחשבת, וסלקס (Cellex), חברה ביוטכנולוגיה, ומצויה כעת בהמתנה לאישור לשימוש חירום של ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני). הערכה מאפשרת בדיקה זולה וקלה של נוכחות אנטיגנים (שברי חלבונים נגיפיים, המפעילים תגובה חיסונית בגוף) לקורונה בעזרת סמארטפון ומקלון בדיקה פשוט (כמו בדיקות הריון), ותוצאותיה מתקבלות תוך 15 דקות. הבדיקה מבוססת על טכנולוגיית AI מוגנת בפטנט, וניתן לשתף את תוצאות הבדיקה באמצעות האפליקציה עם גורמי בריאות. לפי נתונים שנאספו בניסוי הקליני ודווחו ל-FDA, הוצג דיוק של 93% בתוצאות החיוביות, ו-99% בתוצאות השליליות בהשוואה לבדיקות PCR. אם תאושר, היא תהיה הבדיקה הראשונה שניתן לבצע בעזרת סמארטפון ומקלון פשוט, ללא מעורבות מעבדה וללא צורך בציוד ייעודי. חברת Gauss ייצרה בחודש שעבר 1.5 מיליון ערכות ראשונות, שיופצו מיד לאחר קבלת האישור, והודיעה כי היא מסוגלת לייצר מדי חודש 30 מיליון ערכות.

בשנה האחרונה אנחנו עדים לעלייה משמעותית ברמת התחכום של המתקפות, התאמתן לארגון או משתמש מסוים ועבודת הכנה ממוקדת ומדויקת טרם ביצוע המתקפה. מפגש ה-Ransomware ToolBox למנמ"רים ולמנהלי אבטחה, שייערך ב-22 בפברואר, ייתן הזדמנות נדירה לבחינת ה-Best practices היישומיים ביותר עבור ארגונים להתמודדות עם האיומים הגוברים והעתידיים בתחום. ישבנו לשיחה עם גיל באומל וניר כמון מקווסט, יצרנית מובילה בתחום הניהול וההגנה על המידע, על מנת לאפשר לכם, הקוראים, לקבל כמה טיפים ותובנות פרקטיים להתמודדות עם מתקפות הכופרה (Ransomware). "יש המון גורמים וסיבות להצלחת מתקפת כופרה – מקצתם גורמי אנוש ומקצתם גורמי סביבה וטכנולוגיה, אבל האמת היא שלעתים לא רחוקות, ה-'הצלחה' של התוקפים מתקיימת הודות לשילוב של מגוון הגורמים", אמר באומל, מנהל הפעילות העסקית של קווסט בישראל. "כחלק מהעבודה היום יומית שלנו בליווי הארגונים, חשוב לנו לומר שאפשר וצריך לחשוב על הדברים בצורה מערכתית, שנכונה לכל ארגון ובכל מגזר". המשחק מורכב? הקטינו את המגרש הטיפ הראשון של באומל וכמון הוא מאוד פשוט ומאוד לוגי – צמצמו את שטח התקיפה הפוטנציאלי. עבור ארגונים רבים בישראל, תשתית ה-IT עברה שינויים ניכרים לאורך השנים ולכן, היא לא הומוגנית במידת ההגנה שלה, קל וחומר במעבר לענן, שמכפיל את מידת החשיפה. דבר זה משחק כפרי בשל לידי התוקפים, שבוחנים בטרם המתקפה את נקודות התורפה של הארגונים. לכן, כצעד ראשון, הם ממליצים ללקוחותיהם לאבחן את משטחי החשיפה ולהקטין את הסיכון בהתאם. לאוהבי הספורט ניתן לומר: תסגרו חורים בהגנה. על כן,

הקורונה העצימה שורה של תהליכי חדשנות שהוטמעו בארגונים והתניעה תהליכים חדשים – בגלל הצורך להתאים את סביבת העבודה למציאות החדשה. הצורך המיידי הזה סייע לשכנע את ההנהלות בחשיבות תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית והגביר את המחויבות שלהן. אם תשאלו כיום מנכ"לים כיצד המעבר לדיגיטל מתקדם, הם מיד ישלפו שורה של פרויקטים שהוטמעו בארגונים שהם מנהלים, ביוזמת אנשי מערכות המידע ולאור הצרכים של אנשי הקווים העסקיים. אבל בסופו של יום – או, נכון יותר, בסופו של רבעון, המנכ"ל שואל את עצמו: כיצד אני יכול לדעת שאותם תהליכים שהטמעתי הצליחו? הגדילו את ההכנסות של הארגון? את נתח השוק שלו? תרמו להתייעלות? כיצד אסביר את זה למועצת המנהלים שלי? נכון שיש למנכ"לים כלים למדוד תפוקות והצלחות, אבל לא תמיד יש להם את היכולת לדעת שהנתונים שמוצגים להם או תוצאה של (גם או רק) השקעה בדיגיטל. מומחים לניהול וטכנולוגיה ששוחחו עם האתר CIO מציעים למנכ"לים כמה עצות שיסייעו להם כיצד למדוד את ההשקעות שביצעו בטרנספורמציה הדיגיטלית ובאמצעים הדיגיטליים השונים. העצה הראשונה היא לבקש שהצוותים בארגון יכינו מפת דרכים רחבה של העתיד הדיגיטלי של הארגון, ולא להביא חבילות בודדות של פרויקטים. מפת דרכים כזו תיאלץ על כל מחלקות הארגון לתעדף פרויקטים, בהנחה שלא יהיו משאבים לכל מה שהם רוצים. כאן מומלץ למנכ"לים להיגמל מהרגל ישן שלהם להתלהב מכל יוזמה בודדת שמוצגת להם, שנראית נכונה למטרתה אבל לא לוקחת בחשבון את כלל מרכיבי הארגון. דיגיטל זה תמיד סקסי, אבל מנכ"ל אחראי צריך לדעת גם להתאפק, ותמיד לחשוב על כל הדברים האחרים ולראות את התמונה הכוללת. טיפ נוסף למנהלים הוא להשוות בין מספר הרישיונות שנרכשו לצורך ביצועו של תהליך דיגיטלי לעומת מספר המשתמשים בפועל. כלל ידוע בעולם הדיגיטל הוא שיש לא מעט פילים לבנים בדמות מערכות חכמות שמוטמעות בארגון ובסופו של דבר לא משמשות את העובדים. דרך נוספת לבדוק את יעילות הטרנספורמציה הדיגיטלית היא לבקש כלי שימדוד את שביעות רצון העובדים מהכלים החדשים, ויותר חשוב – עד כמה הוא הגדיל את תפוקתם. לצורך העניין, אם עובד הספיק לטפל במספר מסוים של תיקים או אנשים לפני הטרנספורמציה הדיגיטלית ואחריה המספר לא השתנה, יש לבדוק האם ההשקעה בכלים הייתה מוצדקת. התמונה המלאה של הטרנספורמציה הדיגיטלית תובנות אלה מספקות את התמונה המלאה של האימוץ, שהוא אחד המדדים החזקים ביותר לבחינת הצלחה של טרנספורמציה דיגיטלית. ניתן לראות באמצעותן היכן כל משתמש נאבק בתהליכים, אילו תכונות מנוצלות פחות וכיצד לשפר את השימושיות. כפי שנאמר קודם, כל פרויקט דיגיטלי צריך להיבחן על התרומה שלו לאסטרטגיה הכללית של הארגון. אין דבר כזה יוזמות מקומיות שמתאימות למחלקה או אגף מסוים. כל השקעה צריכה לשקף למנכ"ל תרומה ישירה לליבת העסקים של הארגון. על אותו משקל צריך המנכ"ל למדוד את השפעת המאמצים הדיגיטליים על המכירות ועל שביעות רצון הלקוחות. השורה התחתונה: הקורונה האיצה את הצורך בשינוי תהליכים והתמודדות עם סביבות משתנות, ויש להניח שהמציאות הזו לא תיעלם אם וכאשר היא תעזוב אותנו. מנכ"לים רבים מבינים כיום טוב יותר מאשר לפני המגפה את הצורך בשינוי, ורבים מהם אף מעודדים אותו. אלא שדווקא בגלל הצורך הברור הזה, הם חייבים לסגל לעצמם מתודולוגיות של מדידה ובחינה, כדי שבפעם הבאה, אם ישאלו אותם על המהפכה הדיגיטלית בארגון הם יוכלו לומר עד כמה היא סייעה לו להיות טוב יותר ורווחי יותר – ולגבות את זה בנתונים.