"אירוע הפריצה לסולארווינדס הוא כנראה אחד מאירועי האבטחה הדרמטיים והמשפיעים ביותר של העשור האחרון, וייכנס לספרי ההיסטוריה של הסייבר. יש לו השלכות משמעותיות על חברות בכל הגדלים, במיוחד בכל הקשור לערוצים ולשרשרת האספקה. אם חושבים על זה, מעתה והלאה, כל שותף הפצה – בין אם הוא מומחה בפתרונות אבטחה או שאיננו – יהיה חייב להיות בעל מודעות לאבטחת מידע ולהבין בתחום", כך אמר כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס. הגרמן התייחס למתקפת הענק שהתגלתה בדצמבר האחרון, שבה פגעו האקרים בשורת חברות וארגוני ממשל, בעיקר בארצות הברית, באמצעות חדירה לתוכנת אוריון של סולארווינדס. בין החברות שנפגעו ממנה היו מיקרוסופט, VMware ופייראיי – שהמנכ"ל שלה אף הודה בכך, בצעד יוצא דופן. על פי הערכות המומחים, מקור המתקפה הוא ברוסיה. "ברור לנו כעת", אמר הגרמן, "שהתוקפים השתמשו לא רק בספקים כגון סולארווינדס, אלא גם ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בחלק מהמפיצים של מיקרוסופט, כחלק מאפיק התקיפה שלהם. כך הם היו מסוגלים לבצע תנועה רוחבית מהסביבה הארגונית לסביבת ענן – ובחזרה". "מתקפת הענק בסייבר הייתה מתוחכמת מאוד וחמקנית", ציין. "אפשר להקביל אותה למישהו שרוצה לשדוד את הבית שלך באמצעות חפירת תעלה מתחתיו, כשהוא ממתין עד שתצא לחופשה, ואז קודח חור פנימה". הגרמן הסביר כי המשמעות של המתקפה היא "שלקוחות ושותפים צריכים להבטיח שהם מוגנים ומסוגלים לזהות גם מתקפות כאלה. אבל עוד קודם, צריך להבטיח שיש לאנשים הבנה בסיסית באבטחה. כלומר, לפני שאנחנו דואגים מפושעים שחופרים לנו מתחת לבית, צריך להבטיח שאנחנו נועלים את הדלת הקדמית והאחורית. יש להבטיח שכל החלונות נעולים. צריך להשאיר את האורות דלוקים בשביל הגישה ובחנייה מאחור. וצריך להתקין מצלמת אבטחה ואולי חיישני תנועה". "בצעו קודם את הבסיס. שימרו על פעילות מאורגנת ונקייה – ורק אז הפעילו יכולות מתוחכמות", המליץ. ניצחון במרוץ נגד ההאקרים "קודם כל", אמר, "יש להגן מפני המתקפות הנפוצות. לאחר מכן, יש להפעיל את היכולת לזהות אותן במקרה שהן התרחשו. ואז, יש לבסס את היכולת להגיב להן במהירות על, עדיף בצורה אוטומטית – היה והן מצליחות. ברגע שהתקפה מתרחשת, זהו מרוץ. מרוץ מול הרעים, שנעים לרוחב הרשת ולכל כיוון שהם מצליחים, על מנת לאתר מידע רגיש ולחלץ אותו החוצה. ומרוץ של הטובים, לזיהוי המיקום של הרעים, וכדי להבטיח שהם נבעטים החוצה ושהמידע מוגן". מנכ"ל סופוס ציין כי "מתקפות הסייבר זינקו במהלך מגפת הקורונה. התוקפים לא צמצמו את פעילותם, אלא להפך. הם עשו זאת משתי סיבות ברורות: הראשונה, יותר ויותר ארגונים הופכים לווירטואליים ועובדים מרחוק, והמשמעות היא שהם צריכים להסתמך על מערכות שהן די חדשות. הכול מתוקשר באופן דיגיטלי, ומסתמכים הרבה יותר על הענן. הסיבה השנייה היא שהתוקפים מנצלים את חוסר הוודאות והשיבוש. קשה לחשוב על תקופה עם חוסר ודאות גדול יותר, שהתרחשה מאז מלחמת העולם השנייה. התוקפים מנצלים זאת. לכן, חיוני ששותפים ייקחו יוזמה ויסייעו בהגנה על הלקוחות". הגרמן סיכם באומרו ש-"מעל לכל, יש לסדר את ההגנה הבסיסית – להפעיל אסטרטגיית אבטחה רב שכבתית, המסתמכת על הגנה, זיהוי ותגובה טובים מסוגם. כמו כן, מורכבות היא אויב: אם יש לך כלי נהדר, אבל הוא מורכב מדי להתקנה, להפעלה ולשימוש, ואתה צריך צבא של מקצועני SOC כדי לנהל ולתחזק אותו – זה לא יעבוד עבור הרוב המכריע של הארגונים בעולם".

מחשבים ניידים הפכו בעשור האחרון לדרך העיקרית בה אנחנו עובדים, ובעקבות משבר הקורונה הם בעצם הפכו למרכז חיינו. בין אם זה אלפי העובדים שעברו לעבוד מהבית, או מאות אלפי התלמידים והסטודנטים שמנהלים שיעורים דרך הזום, הלפטופים משמשים אותנו לדברים שונים ומרובים, ובהתאם לכך – השתכללו בצורה מאוד מרשימה. אך למרות השינויים, עדיין נשארו לנו כמה אמונות ומיתוסים עתיקים על השימוש במחשב שאנחנו פשוט חייבים לנפץ – אין לשלוף את הדיסק-און -קי ללא סגירת הכונן: האמונה ששליפת הדיסק-און קי מה-USB של המחשב לפני ה"אישור" תשבש את המחשב היא לא נכונה. אז למה בכל זאת לפני שאתם מוציאים את החיבור מערכות ההפעלה מבקשות "לעצור" ולאשר את הוצאת ההתקן? מדובר באמצעי זהירות שנועד לוודא שאינכם מוצאים את החיבור באמצע העברת מידע. שכן, ניתוק באמצע העברה של מידע יכול להזיק למחשב, וכמובן למידע עצמו. ברוב המקרים כשה-USB רק מחובר, ולא נמצא באמצע פעולה כלשהי, הוצאתו ללא אזהרה מוקדמת לא תפגע בשום דבר. לפטופ על הברכיים? מתכון לבעיות פוריות: כן כן, יש עדיין אנשים שסבורים שלהניח מחשב בקרבת אזור החלציים יעשה בו שמות בגלל ענייני קרינה, מה שייפגע בפוריות המשתמש. כמובן שזו שטות גמורה. לפטופים פולטים פחות קרינה מהטלפון הסלולרי (שאגב, בדיקות מראות שגם הטלפון לא מסוכן). הלפטופ שלכם פולט קרינה אלקטרומגנטית וגלי רדיו, אך לא בתדר ובעוצמה שיכולים לגרום לנזק תאי. שימוש יתר במחשב מסוכן לילדים: לא מעט דובר על כמה המחשב מסוכן לילדים, בעיקר האינטרנט, ומשחקי המחשב – בעיקר אלו שקשורים לילדים. הטענות, שלעיתים רחוקות מעוגנות במחקרים מדעים, כוללות אזהרות מפני התמכרות, התנהגות אלימה, בעיות פסיכולוגיות ושיבוש של הכישורים החברתיים. אם להאמין למחקרים, מדובר במצב מורכב יותר. מצד אחד, ידוע שילדים ובני נוער נוטים לאמץ ולחקות דפוסים והתנהגויות שראו במשחקי מחשב (וגם בטלוויזיה, אגב), אך מצד שני, יש כבר בסיס מדעי לטענות כי במקרים רבים השימוש במחשב דווקא תורם לשלומו הנפשי וליכולותיו האינטלקטואלית והמוטוריות של הילד. מה גם שכיום השימוש העיקרי שיש לילדים במחשב הוא לצורכי לימודים. עדיף לכבות את המחשב כל יום: יש אנשים שמאמינים שכיבוי המחשב מדי לילה יעזור לו לעבוד באופן חלק יותר בפעם הבאה שהם ישתמשו בו, וכן שזה יכול להאריך את חייו ולשפר את תפקודו הכולל. אך למרות שזה נשמע נכון, זה ממש לא הכרחי או נחוץ. דווקא כיבוי והפעלה תכופים מדי של המחשב מציבים את ספק הכוח והדיסק הקשיח בסיכון גבוה יותר להתקלקל בעקבות לחץ יתר. דרך טובה יותר לשמור על אנרגיה היא לכבות את המסך או לשים אותו במצב "שינה" אם אתם עוזבים אותו ליותר מ-20-30 דקות. כמו כן, מומלץ לכבות את המחשב בערך פעם בשבוע.  יש לרוקן את סוללת המחשב הנייד מדי פעם, כדי להאריך את חייה: האמונה הטפלה הזו נולדה בגלל סוללות בלפטופים ישנים, שהיו מורכבות מניקל וקדמיום. לסוללות הליתיום במחשבים החדשים אין "זיכרון" ולכן הריקון שלהן אינו משפיע על אורך חייהן. מומלץ לרוקן סוללות ליתיום עד הסוף בערך פעם אחת לכל 30 טעינות, לא כדי לעזור לסוללה, אלא על מנת לכייל את המחוון שמראה את אורך חיי הסוללה במחשב. עדיף להוציא על מחשב חדש כמה שפחות, ממילא הוא יתיישן מהר: כאשר המחשב הוא כלי עבודה, כפי שהוא בעבור רובנו בימים אלו, השיקולים צריכים להיות כלכליים. השקעה נבונה תהיה כזו שתבטיח תפוקה מקסימלית של מי שמשתמש במחשב, וכזו שתפסק לו את כל הצרכים, גם מבחינת מהירות, גם מבחינת אבטחה וגם מבחינת זיכרון. בשימוש ביתי, כאשר איכות השימוש משפיעה על איכות חיינו, השיקולים כמובן שונים, אך עדיין לא נעים לגלות שתוכנה מסוימת או משחק מסוים לא מסוגלים לרוץ על המחשב שלכם. אז נכון שקל להוציא סכום מופרז על מחשב חדש. אני ממליץ שלא לקנות את הזול ביותר ובכל מקרה, התוספת שנראה שאתם משלמים מעבר לתכנון אינה משמעותית בדרך כלל – יש לזכור כי המחשב הינו כלי שרוכשים לכמה שנים טובות. הכותב הוא סמנכ"ל סחר במפעיל, הנציגה הרשמית של טושיבה-דיינבוק בישראל

חברת המחקרים גרטנר (Gartner) צופה, כי שוק הסמארטפונים יצמח בשנת 2021 ב-11.4% לעומת שנת 2020, לסך מכירות של 1.535 מיליארד מכשירים, אך הצמיחה הזאת מבטאה חזרה למצב של 2019. לפי הדו"ח האחרון שפרסמה החברה, שנת 2020 חוותה ירידה של 10.5% בעקבות מגיפת הקורונה, עם מכירות של 1.378 מיליארד מכשירים – לעומת 1.540 מיליארד ב-2019. החברה צופה כי הצמיחה הגדולה ביותר תתבטא במדינות מזרח אירופה, בסין, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון וצפון אפריקה ובאפריקה שמדרום לסהרה – כשבאזורים אלה יעברו המכירות את אלה של 2019. באזורים האחרים שסקרה החברה – מדינות מערב אירופה, מדינות מתפתחות באסיה, אסיה פסיפיק, צפון אמריקה ויפן – תהיה אמנם צמיחה לעומת 2020, אך המכירות יהיו נמוכות יותר מאלה שב-2019. עוד מציינת החברה, כי המכירות של מכשירי דור 5 יהוו 35% מסך המכירות העולמיות, ואף יוכפלו לעומת 2020 הודות לפריסה מואצת של רשתות דור 5 ולהוזלת המכשירים. ביקר תורגש הצמיחה בסין.

סנאפ, המפעילה של הרשת החברתית סנאפצ'ט, היא עוד אחת מהחברות ש-"נהנות" מהקורונה, ושהצורך בהישארות רבה יותר בבתים מביאה למגמות חיוביות מאוד בהכנסות וברווחיות שלה. הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע מראים כי ההכנסות שלה רשמו עלייה חדה וההפסד הנקי שלה צנח. כך גם מספר המשתמשים שלה, שגדל ברבעון האחרון של 2020 ב-16 מיליון ל-267 מיליון. מדובר בעלייה שנתית של 47 מיליון איש. הנתונים השנתיים מראים כי בעוד שהוצאות החברה רשמו עלייה של כ-20% ל-3.4 מיליארד דולר, ההכנסות שלה צמחו ב-46% ל-2.5 מיליארד. ההכנסות אמנם עדיין נמוכות יותר מההוצאות, אבל היחס החיובי ביניהן הביא לשיפור ניכר בסעיפי הרווח וההפסד: ההפסד התפעולי של החברה ירד במהלך השנה ב-22% ל-862 מיליון דולר וזה הנקי פחת ב-8.6% ל-944.8 מיליון. ההפסד הנקי הרבעוני רשם ירידה חדה יותר – ובהרבה: הוא צנח ב-53% ל-113.1 מיליון דולר. ההפסד למניה רשם ירידה דומה ועמד על שמונה סנט. גם כאן, השיפור הושפע מהגידול הרב יותר בהכנסות מאשר בהוצאות: בעוד שהוצאות החברה גדלו ב-23.8% לקצת יותר ממיליארד דולר, ההכנסות זינקו ב-62.5% ועמדו על 911.3 מיליון. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות צמחו ב-52.1% ל-385.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי האמיר ב-71% ל-525.8 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 58.4%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-11% ל-623.1 מיליון דולר וההפסד צלל ב-61.66% ל-97.2 מיליון. איוואן שפיגל, מנכ"ל סנאפצ'ט, אמר לאחר פרסום התוצאות כי הן "מעידות על כך ששירתנו את הקהיליה שלנו בצורה הטובה ביותר בתקופה מאתגרת זו. צוות העובדים שלנו פעל ללא ליאות כדי לסייע לאנשים לשמור על קשר עם המשפחות, החברים והמכרים שלהם".

שי ורדי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, הודיע היום (א') על סיום תפקידו בתום חמש שנים. את ורדי יחליף גיל טמיר, לשעבר מנמ"ר AIG, שהצטרף לישראכרט לפני שלוש שנים וכיהן כסגנו של ורדי. החילופים יבוצעו בחודש הבא. במכתב ששלח לעובדי החברה כתב ורדי: "בקרוב אשלים חמש שנים כסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, חמש שנים שבהן הצלחנו לנווט את הספינה הטכנולוגית במים סוערים, ללא תקלות מהותיות. הצלחנו לקדם פרויקטים גדולים ומהותיים, ששינו את החברה ואפשרו לה להפוך למה שהיא כיום". גיל טמיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות המיועד של ישראכרט. צילום: יח"צ ורדי הצטרף לישראכרט ב-2016 והחליף כסמנכ"ל הטכנולוגיות את אל"מ (מיל') רונן זרצקי. לפני הצטרפותו לחברת האשראי הוא עבד במשך 10 שנים בבנק דיסקונט, מתוכן שלוש שנים כמנמ"ר. בין הפרויקטים הגדולים שהיו תחת אחריות ורדי נמצא פרויקט החלפת מערכת הליבה טמנוס. בסוף השנה שעברה החליטה הנהלת ישראכרט לערוך שינויים בפרויקט, שעלותו נאמדה בין 67 ל-71 מיליון דולר, ולעבור לפיתוח עצמי של חלקים ממנו.\ ארבעת המנמ"רים מהמגזר הפיננסי שפרשו בשנה האחרונה ורדי הוא המנמ"ר הרביעי מהמגזר הפיננסי שפרש באחרונה מתפקידו. בדצמבר אשתקד הודיע שי בסון, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי, על סיום תפקידו, ובמקומו מונה חיים שקולניק. הודעת הפרישה של בסון באה על רקע שינויים ארגוניים שערך הבנק. בנובמבר 2020 פרש יקי זנו, מנמ"ר בנק דיסקונט, בתום שנתיים וחצי בתפקיד. לא נמסרה סיבת הפרישה. שלושה חודשים לפני כן, באוגוסט אשתקד, פרש אבנר זיו מתפקיד המנמ"ר בבנק ישראל והחליף אותו ליאור ג'ורג'י, שכיהן כסגנו.

חברות המחקר מתפרנסות בין היתר מפרסום תחזיות שוק וצפי למגמות בעולם הטכנולוגי ובעולם העסקי, שמשמשים בסיס להחלטות בקרב מנהלים בכל המגזרים. בסוף כל שנה נבחנות התחזיות האלה אל מול מה שקרה בפועל, והחברות מפרסמות את הצפי שלהן לשנה הבאה. בהתייחס ל-2020, שנת הקורונה, ולממשיכתה, 2021, הרבה יותר מורכב לעשות את זה, מאחר שהמגפה, שפרצה בתחילת השנה שעברה, טרפה את כל הקלפים שעל בסיסם מבצעות חברות המחקר את התחזיות. על פי היגיון זה, ניתן היה לצפות שהתחזיות שלהן לשוק ה-IT יקרסו וששום דבר לא יהיה דומה למה שהעריכו. אלא שלפי מחקר שעשה אתר שמרכז ועוקב אחרי התחזיות של חברות המחקר, ובעיקר של גרטנר, שוק ה-IT היה בסך הכול יציב ב-2020. יתרה מזאת, התחזיות לשנתיים הבאות מנבאות התאוששות ועלייה בשורה של קטגוריות בשוק ה-IT. צריך לציין ששוק ה-IT מושפע מהכלכלות העולמית והמקומית בכל מדינה. הוצאות ה-IT הן של ארגונים במידה רבה פונקציה של המצב הכלכלי, התוצר הגולמי והצמיחה או אי הצמיחה בכל אחת מהמדינות שבהן הם פועלים. במרבית השנים האחרונות, הצמיחה של שוק ה-IT הייתה גדולה מתחזית הצמיחה הכללית של כלכלות שונות, ובלא מעט שנים גם בישראל, לעומת התחזיות של בנק ישראל. השוק רשם גידול גם אם התוצאה שלו לא עברה את התחזית הכללית. למה מצב ה-IT טוב, למרות הכול? מהי הסיבה ששוק ה-IT היה וצפוי להמשיך להיות יציב, בהינתן שבגלל הקורונה, מגזרים שלמים כמעט שנמחקו? יש לכך שני הסברים מרכזיים, או יותר נכון שתי השערות: האחת אומרת שארגונים שנכנסו למשבר עם רמה סבירה של טרנספורמציה דיגיטלית צלחו אותו טוב יותר, גם אם הם נכללו באחד המגזרים שנפגעו. ארגונים אחרים, שלא היו דיגיטליים לפני הקורונה, מיהרו לשנות את המצב במהלך השנה והגבירו את ההשקעות בדיגיטל. תוכניות מגירה שהיו אמורות לצאת לפועל בעוד 5-6 שנים נשלפו במהירות ופרויקטים עלו לאוויר במהירות שיא. ההשערה השנייה היא שנוצר איזון בהוצאות ה-IT בין המגזרים שבהם הן הצטמקו לאלה שהפעילות הכלכלית שלהם גדלה, ואפילו מאוד, בתקופת הקורונה, כמו המזון ושאר המוצרים החיוניים. הנתונים האלה עזרו לחברות המחשבים הגדולות למתן את הירידה בהכנסות, ואף להביא לעלייתן, תוך שהן מתאימות את עצמן לביקושים באותם מגזרים. מה אומרים הנתונים? אם נביט רגע על המספרים, נראה שבשנה שעברה, הוצאות ה-IT ב-2020 ירדו ב-3.2% לעומת 2019 – הרבה פחות ממה שהיה צפוי לקרות במציאות של משבר. החדשות הטובות הן שעל פי התחזיות, השנה יעלו ההוצאות ב-6.2% ויעמדו על 3.923 מיליארד דולר. קחו לדוגמה את שוק הדטה סנטרים: הוא לא ירד, אלא נשאר יציב ב-2020 ועמד על 215 מיליארד דולר – בדומה לשנה שלפני כן. השנה הוא צפוי לגדול השנה ב-5.9% ולעמוד על 228 מיליארד דולר, וב-2022 הוא ירשום גידול מתון יותר, של קצת יותר מ-3%, ויגיע ל-236 מיליארד. לעומת זאת, תחום שירותי ה-IT יחווה מהפך: בעוד שבשנה שעברה הוא ירד ב-2.8%, בשנה הנוכחית הוא צפוי, על פי התחזיות, לגדול בקצת יותר מ-6%. צריך לשים לב שעל אף שמדובר בשינויים חד ספרתיים, כל שינוי כזה משמעו הרבה מאוד כסף, וזה מאוד משמעותי לחברות שעוסקות בכך. הפרשנות אחת הפרשנויות המרכזיות של הנתונים, שמצריכה הפקת לקחים, היא שהקורונה לימדה אותנו שכל מה שידענו על תכנון המבוסס על ניהול סיכונים ואפשור המשכיות עסקית בזמן משבר – קרס. למדנו בשנה זו עד כמה נכונה העצה שניתנת למנהלים: לעולם לא תדע מה אתה לא יודע ותמיד יש להיערך לתסריטים קיצוניים ולא הגיוניים, גם אם הם לא מתיישבים עם הנתונים. השנה ובשנים הבאות, העולם יהיה הרבה יותר ספקני לגבי תחזיות, והאנליסטים של חברות המחקר יצטרכו למצוא מודלים חדשניים יותר, שייקחו בחשבון השפעות על הכלכלות של קטסטרופות כגון הקורונה ודומותיה. כאלה, לצערנו הרב, בהחלט עלולות להיות גם בשנים הבאות.

חברת אבטחת המידע אקווה סקיוריטי הודיעה באחרונה כי היא החלה בגיוס של 100 עובדים, בסבב שיימשך לאורך השנה הנוכחית. כעת עומד מספר העובדים שלה על 300, לאחר שהיא צירפה בשנה החולפת 80 מועסקים חדשים. אקווה סקיוריטי מציעה פתרונות אבטחת מידע לסביבות קונטיינרים ונטולות שרתים (Serverless). בחברה אומרים ש-100 העובדים שהיא צפויה לגייס השנה יתועלו הן למרכז הפיתוח של החברה בישראל והן למערך המכירות הבינלאומי, עם דגש על אירופה והמזרח הרחוק. בין התפקידים המבוקשים בחברה נכללים: מומחי DevOps ו-DevSecOps, מהנדסי ענן, מהנדסי תוכנה, מומחי QA, אנשי שיווק ומנהלי מכירות לצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. ליאת נחמני, סמנכ"לית משאבי האנוש של אקווה סקיוריטי, אמרה כי "למרות משבר הקורונה, ואולי דווקא בשל אתגרי אבטחת המידע של ארגונים בשנה החולפת, אנחנו חווים ביקוש רב לפתרונותינו ואימוצם על ידי ארגונים בינלאומיים מובילים. לעובדי החברה יש הזדמנות להשפיע באופן אמיתי על אבטחת סביבות המחשוב החדשות שאותן מאמצות החברות הגדולות והמובילות בעולם, ולעבוד בסביבות פיתוח ובשיטות פיתוח מתקדמות. זאת, בנוסף לתנאים ייחודים ותרבות ארגונית דינמית ומתגמלת".

משרד ההגנה האמריקני הודיע באחרונה לקונגרס כי הוא עשוי לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט (Microsoft) – אם המאבק בבית המשפט על החוזה יימשך זמן רב יותר. ההודעה הזאת מוזרה מעט: לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב הגיע עותק מההודעה, אולם למרות שהעיתונאים אימתו את האותנטיות של המסמך – הוא אינו חתום, אינו מתוארך ואינו נושא את הלוגו של המשרד. בספטמבר 2020 נמשך המאבק בין אמזון (Amazon) למי שהיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, סביב JEDI – פרויקט הענן הענק של הפנטגון. החברה יצאה נגד ההחלטה של משרד ההגנה בוושינגטון לאשרר מחדש את זכייתה בפרויקט של מיקרוסופט, ש-AWS, חברת הענן של אמזון, התמודדה בו נגדה. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית". פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ (IBM), גוגל (Google) ואורקל (Oracle) הודעת המשרד לקונגרס סותרת את הקו שלאורו המשרד פעל. בשנה שעברה המשרד בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והודיע שהוא נחוש בדעתו כי הצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצורכי הממשל. עוד נמסר בהודעה, כי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שיש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם המייסד והמנכ"ל שלה, ג'ף בזוס. בכובעו האחר, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני. כמו כן, טראמפ טען, שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט באחרונה היא ציטטה תגובה שהתפרסמה בספר, ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. ההחלטה על הזכייה של מיקרוסופט פורסמה באוקטובר 2019, ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז, כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של בזוס, שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2020, קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, על הפנטגון לעצור את יישום הפרויקט. במסמך הנוכחי, שהוגש לקונגרס, נכתב, שבית המשפט לתביעות פדרליות יקבע בשבועות הקרובים "פסק דין משמעותי" הקשור להתמודדות המשפטית סביב חוזה הענן בסך 10 מיליארד דולר. על פי משרד ההגנה, "קיימת דרישה דחופה ובלתי מסופקת לשירותי ענן מסחריים, כלל-ארגוניים, לטיפול בנתונים בכל שלוש רמות הסיווג. הפנטגון אמר שהוא נותר "מחויב לחלוטין לעמוד בדרישה זו", אך "יהיה מוכן להבטיח שהדרישה תיענה בדרך זו או אחרת." בנייר העמדה של משרד ההגנה משורטטים שני תרחישים פוטנציאליים שינבעו מ"פסק הדין המשמעותי" של בית המשפט. האחד, שבית המשפט מאשרר את אי קבלת אחת הטענות של אמזון, מה שיוביל להתדיינות בשלוש טענות אחרות שלה, מהלך שיביא, להערכת המשרד, לארבעה-חמישה חודשים של התדיינות משפטית. התרחיש השני, ציינו במשרד ההגנה, יביא לדיון בכל טענות אמזון, ויתניע תהליך התדיינות ממושך, בשל הצורך "להתדיין באופן מהותי", ויכוחים על טענות נוספות – כגון לגילוי – מה שיביא לזימונים לעדות של בכירי בבית הלבן לשעבר – וביניהם אולי אף טראמפ עצמו – ופקידי משרד ההגנה. "האפשרות לתהליך התדיינות כה ארוך עשויה להעמיד בסימן שאלה את עתיד רכש הענן של המשרד", נכתב בנייר העמדה, "ובתרחיש זה, מנמ"ר משרד ההגנה יעריך מחדש את האסטרטגיה בהמשך". משקיפים ציינו כי בהודעה טמון איום מרומז כלפי בית המשפט, לפיו יותר מדי דיונים על כשרות הליכי המכרז יביאו לעיכוב ארוך מדי בפרויקט.