האיראנים ממשיכים לחצות את הגדרות של ישראל, ככל שזה נוגע לסייבר: צ'ק פוינט חשפה היום (ה') כופרה חדשה מסוגה בשם Pay2Key, שמקורה באיראן ושתקפה מטרות בישראל. על פי החוקרים, מעבר לעובדה שמדובר בסוג חדש של כופרה – מהירה ושקטה במיוחד, בחינה אחר נתיב הכסף הובילה אותם להאקרים ממוצא איראני, שפועלים בזירת מסחר ביטקוין איראנית, אשר מחייבת את משתמשיה להחזיק במספר טלפון איראני בתוקף – וכן תעודת זהות איראנית, עם תמונה לצורך הזדהות. הכופרה תקפה בישראל ובאיטליה לפני שבועיים. ככלל, חוקרי ענקית אבטחת המידע הישראלית ציינו כי בשבועיים האחרונים ניכרת עלייה עולמית במתקפות הכופרה – וזה רלוונטי גם לישראל. מדובר בעלייה מתמשכת, שכן ברבעון השלישי של השנה נרשם זינוק של 50%. לפי חוקרי צ'ק פוינט, החדירה לחברות בוצעה באמצעות מנגנון החיבור מרחוק של עובדים לרשת הארגונית – RDP. לדבריהם, "זן נוזקת הכופר מתוחכם ומהיר. הוא מצפין רשתות ארגוניות שלמות בתוך כשעה, ועושה זאת כאשר ההאקרים מאיימים להדליף מידע רב ששייך לארגונים שמותקפים ברשת האפילה – אם דמי הכופר לא ישולמו". כך, בשלושה מקרים לפחות, ההאקרים אכן הדליפו מידע ששייך לארגונים המותקפים לדארקנט. "זה לא גל התקיפה האחרון" התוקפים שמאחורי Pay2Key דרשו תשלום כופר של בין שבעה לתשעה ביטקוין – סכום שנע בין 375 אלף ל-475 אלף שקלים, כאשר הוא משתנה מקורבן לקורבן. החוקרים העלו כי רוב הקורבנות של מתקפת הכופרה הם חברות ישראליות בגדלים שונים – לפחות 12 מטרות מחברות גדולות, ועד למשרדים קטנים. עדויות חדשות, ציינו, מצביעות על קורבן נוסף באיטליה. "בשל המאפיינים המתקדמים של המתקפה, אנחנו צופים כי זה לא גל התקיפה האחרון", ציינו החוקרים. ארבעה קורבנות ישראליים של Pay2Key החליטו לשלם את דמי הכופר, מה שאיפשר לחוקרי צ'ק פוינט לעקוב אחר העברות הכספים בין ארנקי הביטקוין. בשיתוף פעולה עם ווייט סטרים- חברת מודיעין ישראלית בתחום הבלוקצ'יין, החוקרים עקבו אחר רצף עסקאות הביטקוין שביצעו התוקפים. הם מצאו כי כולן מסתיימות בזירת מסחר בביטקוין איראנית בשם Excoino. המעקב החל בכתובות ארנקי ביטקוין שנמסרו לקורבנות, על מנת שהם יעבירו אליהם את דמי כופר הנדרשים, המשיכה לארנק ביניים ובסופו של דבר הגיע לארנקי קצה המשויכים ל-Excoino. נתיב הכסף של ההאקרים האיראנים. מקור: צ'ק פוינט חוקרי צ'ק פוינט הסבירו ש-Excoino היא בורסה איראנית המספקת שירותי עסקאות מאובטחות של מטבעות קריפטוגרפיים לאזרחים איראניים בלבד. רישום יחייב את משתמש להיות בעל מספר טלפון איראני תקף, וכן תעודת זהות איראנית. הבורסה דורשת גם העתק של תעודת הזהות עצמה, כדי להעניק זכאות לביצוע העברות כספים. על סמך מסלול זה, חוקרי צ'ק פוינט הגיעו למסקנה שהתוקפים שמאחורי Pay2Key הם, ככל הנראה, אזרחים ממוצא איראני. שימוש בסחיטה כפולה כמו במתקפות הכופר המתקדמות בעולם, מפעילי Pay2Key משתמשים בטקטיקת הסחיטה הכפולה, כדי להאיץ בקורבנות לשלם את הכופר. "זו היא ההתפתחות האחרונה בארסנל מתקפות הכופרה", ציינו החוקרים. במודל הסחיטה הכפולה, ההאקרים לא מסתפקים בהצפנת המידע ודרישת כופר עבור שחרורו, אלא גם מאיימים, ואף מקיימים, להדליף מידע שנגנב מהארגון, על מנת להאיץ את התשלום. במקרה זה, המפעילים של Pay2Key יצרו אתר ייעודי, שאליו הם מעלים תוכן רב של קורבנות שהחליטו שלא לשלם. עד כה, הקורבנות הלא משלמים של תקיפת הסחיטה הכפולה הזו הם שלוש חברות ישראליות. האתר הייעודי שהמפעילים של Pay2Key יצרו מניתוח המתקפות שביצעה קבוצת Pay2Key עד כה, נראה כי נקודת הכניסה אל הארגונים המותקפים הייתה דרך פרוטוקול הגישה מרחוק. על מנת למזער את החשיפה שלהם, התוקפים ממנים את אחד המחשבים המודבקים ברשת לנציג (פרוקסי), ומעתה ואילך כלל מחשבי הארגון המודבקים מתקשרים אתו ורק הוא מתקשר עם התוקפים. בניית מעין רשת היררכית שכזו, הסבירו החוקרים, מפחיתה את החתימה שמתקפה שכזו מייצרת. בשל העובדה שהתוקפים עדיין פעילים, ובאופן כללי, יש לחוקרי צ'ק פוינט "כמה המלצות לצמצום הסיכון הנשקף ממתקפות כופרה: עדכון תוכנה אוטומטי, שימוש בתוכנות אבטחה כגון IPS למניעת ניצול חולשות אבטחה והטמעת פתרון אנטי כופרה".

במסגרת פרויקט חלוקת המחשבים הניידים של משרד החינוך, בעל חשיבות עליונה בצמצום הפערים בישראל, יצאו ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב במשרד החינוך, לצד אבי ביגל, מנהל הפרויקט מטעם הראל טכנולוגיות מידע, בימים אלה לבתי הספר ברחבי הארץ כדי לספק 60 אלף מחשבים ניידים מדגם E14 של לנובו. מחלקים מחשבים בצפת. מימין: ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב במשרד החינוך, אבי ביגל, מנהל הפרויקט מטעם הראל טכנולוגיות מידע. צילום: אבי ביגל

מיקרוסופט וקוואלקום מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן – הפעם, לדבריהן, כדי לשפר את חוויית הפיתוח של יישומי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ולאחר מכן לפשט את הפריסה שלהם. שיתוף הפעולה הזו מוכוון קודם כל על מנת לייעל את השימוש בפתרונות הבינה המלאכותית המשולבים ב-Azure, מערכת ההפעלה לענן של מיקרוסופט, וגם במטרה לחבר את מעבדי הקצה ומוצרים אחרים של קוואלקום, שבהם מוטמעת בינה מלאכותית. החברות לא סיפקו הסבר מה בדיוק הן מתכוונות ליישם ביחד. מיקרוסופט מסרה שניתן יהיה לקדם באמצעות שיתוף הפעולה את טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה שלה, דוגמת Azure IoT platform, להרצה על פתרונות בקצה הרשת עם צריכת כוח נמוכה במיוחד, ולשלב את יכולות הדור החמישי בפתרונות ליבה המבוססים על מעבדי ה-Snapdragon של קוואלקום. קית' קרסין, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת הענן והמחשוב בקוואלקום, אמר כי "הדור החמישי והבינה המלאכותית הם שתי הטכנולוגיות המרכזיות שמניעות את התכנסות הענן והמכשירים בקצה הרשתות. שיתוף פעולה עם מיקרוסופט כדי להאיץ את שילוב הבינה המלאכותית לרוחב המכשירים המחוברים מהקצה לענן עם הפלטפורמה שלנו תאפשר מגוון יישומים ושירותים חזקים". שתי החברות כבר משתפות פעולה בתחומים שונים כבר כמה שנים, כששיתוף הפעולה הבולט ביותר הוא זה שמאפשר הרצה של Windows באופן מלא על מחשבים עם מעבדי Snapdragon. רק באחרונה הן חשפו ביחד מחשבי Windragon שמבוססים על מעבדי Snapdragon 8cx מהדור השני עם 5G ועם תוכנית בשם App Asure, שאמורה להוביל לכך שניתן יהיה להריץ כל יישום חלונאי על מחשבים אלה.

מגה-מתקפות בסייבר, שנערכו בחמש השנים האחרונות, הסבו נזק חציוני של 47 מיליון דולרים, כך לפי מחקר חדש של Cyentia Insitute. כרבע מהאירועים הסבו נזק של יותר ממאה מיליון דולרים, וחמישה אירועים גרמו לנזק של יותר מ-1 מיליארד דולרים. חוקרי חברת מדע הנתונים בחנו 103 אירועי סייבר ומתקפות ענק, שהסבו נזקים כספיים של עשרות מיליוני דולרים או יותר, והביאו לחשיפת מיליוני רשומות. החוקרים למדו, כי האירועים המסיביים הללו בדרך כלל הגיעו באמצעות פריצות פשוטות או מתקפות כופרה. על פי החוקרים, "נראה שהאירועים הללו מתרחבים בתדירות גבוהה יותר, והאקרים של מדינת לאום עומדים מאחוריהם במידה מפתיעה – כחמישית מכלל המתקפות". האקרים שלוחי מדינות הסבו את הנזק הכספי הגדול ביותר, המהווה כ-43% מכלל הנזקים. עוד נמצא, כי מתקפות קיצוניות אלו אינן משפיעות על כל המטרות שלהן באותה צורה. חלקן הסבו לחברות של כמעט פי 100 מההכנסות שלהן, בעוד שאחרות עדיין היו טיפה בים, עם עלות נמוכה, של 0.1% מהכנסותיהן. אירועי סייבר שכוונו למגזרי הפיננסים, המידע והייצור היוו יותר ממחצית מתוך כלל האירועים. נתון מעניין נוסף הוא, שמתקפה אחת שנערכה ב-2017, NotPetya, הייתה אחראית לכ-20% מכלל ההפסדים הכספיים של 100 האירועים שנחקרו. ענפי הפיננסים והמידע, שהארגונים הפועלים בהם מחזיקים בכספים ובנתונים רבים, חוו את המספר הגדול ביותר של אירועי מגה-סייבר, 22 ו-18 בהתאמה. המתקפות הנפוצות ביותר היו כאלו הקשורות לאובדן או לגניבת נתונים, מתקפות כופרה, הונאה וגניבת מטבעות קריפטו – והן גם הסבו את הנזקים הכספיים היקרים היותר. מהמחקר עולה, כי סיסמאות גנובות ומתקפות אחרות, הקשורות לאישורי כניסה וגישה, היו אחראיות למספר הגדול ביותר של אירועי סייבר – 46. הן הסבו הפסדים בעלות כוללת של 10 מיליארד דולרים. אחריהן דורגו נוזקות המאפשרות גישה מרחוק, 31 אירועים, עם נזק של 9.2 מיליארד דולרים. על פי החוקרים, הדיווחים של החברות לרשות לניירות ערך בארה"ב על אירועי הסייבר היו "מגוונים: חברות דיווחו על ההפסדים בדרגות פירוט שונות מאוד. לעתים הן הקדישו מעט תשומת לב אליהן ולעיתים היה שוני בהערכות העלות שלהן – עם פער בין מה שדיווחו לבין מה שפורסם בפומבי". השיבוש העסקי של ארגונים היה הגורם הראשון להסב נזק כספי. החוקרים ציינו, כי כדאי לחברות להגיב לאירוע סייבר באופן מסודר, עם היערכות מראש", כך, ארגונים שתהליך התגובה שלהם למתקפת הסייבר היה כושל, הפסידו פי 2.8 יותר לעומת ארגונים שעשו זאת באופן סדור ומתוכנן מראש. יש לציין, כי על אף שכלל 103 האירועים הניבו הפסדים מדווחים של מיליארדי דולרים ועשרות מיליארדי רשומות שנפרצו, הרי שסביר להניח כי הנתונים האמיתיים גדולים בהרבה.

הבחירות בארצות הברית ייזכרו לא רק בגלל המהפך ובחירתו של נשיא חדש, אלא גם עקב הפעילות של כלי התקשורת – המסורתיים והמדיה החברתית – לסימון או סינון תכנים שלדעת העורכים או בודקי העובדות אינם נכונים, או, במילים אחרות, פייק ניוז. הדבר בולט במיוחד ככל שזה נוגע לנשיא העוד מעט לשעבר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, שנאומיו לאחר הבחירות נקטעו על ידי מגישים בחלק מהרשתות (כולל Fox News, שאוהדת אותו), ושפוסטים וציוצים שלו מסומנים על ידי פייסבוק ובמיוחד טוויטר כתוכן שעלול להטעות. ערב הבחירות יצאה פייסבוק בקמפיין יח"צני, שבו היא פירטה אילו כלים היא מפעילה – בכלל ובמרוץ לבית הלבן בפרט – כדי למנוע פרסום של תכנים שיש בהם הסתה, אלימות, גזענות ועוד. טוויטר החלה בסימון הציוצים לפני כמה חודשים. נשאלת השאלה: מהם המניעים של הרשתות החברתיות והמדיה המסורתית? האם טוויטר, פייסבוק, ה-CNN, רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית וכאמור, אפילו Fox News, החליטו לצאת למלחמה אמיתית בפייק ניוז או שמדובר במהלך טקטי, פוליטי, כי "המלך מת, יחי המלך החדש"? כלומר: הן אומרות לעצמן שדונלד טראמפ זה או-טו-טו פאסה, ועכשיו הן צריכות לעבוד עם ג'ו ביידן. ואולי בכלל אלה מניעים כספיים טהורים? שהרי כל החברות האלה דואגות, מן הסתם, לכיסים שלהן, ופגיעה באמינות עלולה לפגוע גם ברווחיות ובתזרים המזומנים שלהן. ציוצים רבים שלו מסומנים ואפילו מוסתרים. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אילוסטרציה: BigStock האם התפקיד של הרשתות החברתיות, כמו של המדיה המסורתית, הוא תיווך המציאות? שאלה נוספת שעלתה לדיון קשורה לצד המקצועי, לסוגיית תפקידה של התקשורת בעידן הנוכחי: האם היא צריכה להיצמד לייעוד העיקרי שלה, כמתווכת של תכנים ומידע לציבור, כמשקפת נאמנה של המציאות? זוהי טענה שמעלים המתנגדים לקטיעת נאומיו של טראמפ על ידי הרשתות, שאומרים לרשתות הגדולות: שדרו את כל הנאום של הנשיא – ושהציבור יחליט האם הוא דובר אמת או מפריח כזבים. תפקידה של התקשורת הוא לשקף את המציאות. אלא שבעוד שבתקשורת המסורתית זה מבוצע על ידי אנשים שזה המקצוע שלהם ושיש להם את האמצעים לוודא האם טראמפ אומר אמת או משקר, הרשתות החברתיות, מעצם טבען, מאפשרות לכל אחד לכתוב לכאורה מה שהוא רוצה, כולל להפיץ מידע שגוי. שהרי טוויטר ופייסבוק, בין אם הן אוהבות את זה או לא, הן בית הגידול שמצמיח חלק ניכר מאוד מהפייק ניוז. הטכנולוגיה גם שינתה את דרך ההגעה של המידע ממקורות המידע לצרכניו. אמנם, גם במקרה של המדיה המסורתית וגם במקרה של הרשתות החברתיות, הן עומדות באמצע בין שני הצדדים, אלא שבעוד שבטלוויזיה, ברדיו ובעיתון יש עורך שמסנן תכנים לא נכונים, ברשתות החברתיות, כל פוליטיקאי יכול לשדר בשידור חי את כל מה שעולה על רוחו – כולל נשיאים וראשי ממשלות. פוליטיקאים, כאן ושם, מפיצים פייק ניוז על מקרים שאירעו ועל יריבים פוליטיים, והכמות של הפייק ניוז עולה אקספוננציאלית ככל שמועד הבחירות מתקרב. ראינו את זה בשלוש מערכות הבחירות שידענו בארץ ב-2019 ובראשית 2020, וראינו את זה בשבועות האחרונים בקמפיין באמריקה. האם כלי התקשורת רשאים לקטוע שידור של נאום של טראמפ או כל פוליטיקאי אחר, או, במקרה של המדיה החברתית, לסמן תכנים כלא נכונים? התשובה היא שברמה העקרונית כן, אבל נקיטת פעולה כזו צריכה להיעשות בתדירות נמוכה ביותר ובשקיפות רבה ביותר, כך שכל קורא או צופה יוכל להבין מדוע סומן ציוץ או פוסט זה או אחר, או מדוע הופסק השידור. זה לא קרה, או קרה חלקית בלבד, במקרים שסביב הבחירות בארצות הברית. העיתונאים והעורכים טוענים שזו חובתם, כשם שחובתם למסור מידע נכון לציבור בכל ימות השנה, אבל הם לא פירטו מספיק למה. אותם עיתונאים ועורכים צריכים גם לפעול לשנות את התרבות הארגונית של כלי התקשורת שהם עובדים בהם, כך שאותם גופים ייפתחו לציבור, יהיו שקופים ולא יסתתרו מאחורי "שיקולי עריכה". האם המסע נגד הרשתות החברתיות נושא פרי? באשר לסוגייה המטרידה, ואולי הכי מטרידה כאן, של הפייק ניוז, ההסתה והאלימות ברשתות החברתיות – מזה כמה שנים מתנהל מסע במדינות רבות, כולל ישראל, נגד פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, על מנת שייקחו אחריות על התכנים שמפורסמים בפלטפורמות שלהן. הדרישה היא להגביר את המאמצים בסינון תכנים. בתחילה, הרשתות החברתיות היו נגד, ופייסבוק אף טענה שהיא בכלל לא אמצעי תקשורת, אבל, כאמור, לאט לאט הדברים השתנו. הביקורת הציבורית, השימועים בקונגרס והחשש שלה ושל טוויטר מההשלכות עשו את שלהם. טוויטר ופייסבוק מסננות את התכנים תוך שימוש לא רק בבני אדם, אלא גם, ובעיקר, בעזרת אלגוריתמים מתוחכמים. אולם, גם מאחורי האלגוריתמים עומדים בני אדם, והם מהווים את "העורכים", שיש להם את הסמכות לשנות את "החלטת" האמצעים הטכנולוגיים – להסיר תכנים שאלה אישרו, לאשר ולהחזיר תכנים שהם החליטו להסיר וכדומה. נשאלות השאלות: מהם השיקולים של אותם עורכים? על פי אילו פרמטרים הם פועלים? גם כאן, השקיפות לוקה בחסר, במקרה הטוב. דוגמה לסוגיה הזו ניתנה בדיון שערכה באחרונה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, כאשר ח"כים מהליכוד האשימו את פייסבוק בסינון מכוון של תכנים של אנשי ימין ותומכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולעומת זאת באישור תכנים של אנשי וארגוני שמאל, שלטענתם אסורים על פי המדיניות שלה. נציגי פייסבוק לא טרחו לבוא לדיון והח"כים של הליכוד לא הביאו דוגמה מוצקה אחת. ח"כ אסנת מארק אף ציטטה ציוץ שהתברר יותר משבוע לפני הדיון כמזויף – מה שגרם למהומה. יצוין שהיא הודתה בזה לאחר מכן. השורה התחתונה: המענה לכל הסוגיות שעלו כאן הוא שקיפות, שקיפות ושוב שקיפות. שיתוף צרכני התקשורת, שהם אנחנו, יצמצם את התלונות וייצר אולי מרחב שיח פחות אלים, ובעיקר לא מסית. האם פייסבוק וטוויטר, וגם אמצעי המדיה המסורתיים, יעשו זאת? האם הם ישתמשו לצורך כך בטנולוגיות מאומת הסטארט-אפ – ישראל? כל אחד מהקוראים מוזמן להעריך ולתת את התשובה לעצמו.

"2020 היא תקופה של שינוי עולמי משמעותי באופן שבו אנשים חיים, עובדים ומתחברים זה לזה. כוח האדם מבוזר באופן משמעותי יותר, התלות בטכנולוגיה גדלה באופן דרמטי, ומידע ושירותים קריטיים מוצעים יותר ויותר אונליין. מציאות חדשה זו יוצרת הזדמנויות ומזמינה שחקנים זדוניים וארגוני פשע לנצל את נקודות התורפה בקרב האנשים והארגונים", כך אמר מאיר עמור, מנהל פעילות פייראיי בישראל. עמור דיבר ב-Cyber Defense LIVE 2020, הכנס השנתי שערכה היום (ה') ענקית אבטחת המידע והגנת הסייבר בישראל, ושקודם על ידי אנשים ומחשבים. לדבריו, "היקף מתקפות הכופרה שובר שיאים, תוך עליית מדרגה באיכות ועוצמת ההתקפות. יותר ארגוני פשע וארגונים מדינתיים פועלים בזירה, חולקים ומוכרים כלי תקיפה בדארקנט. ארגונים רבים, בארץ ובעולם, שילמו ומשלמים סכומי כסף משמעותיים של מאות אלפי ואף מיליוני דולרים רבים. המעצמה האיראנית הגבירה פעילות והורידה כפפות בפעילות הסייבר בארץ ובכלל, והיא מאלצת ארגונים רבים להתמודד עם מתקפות מתוחכמות על בסיס יומיומי ומתמשך". "מחויבות חשיבה והיערכות מחדש" "רמת הסיכון והחשיפה של הארגונים עולה משמעותית, וזה מחייב חשיבה והיערכות מחדש, כמו גם חבירה לארגון רב לאומי", אמר עמור. "חוקרי פייראיי עוקבים מזה שנים, ומקרוב, אחרי ארגוני התקיפה והפשע, הם מעורבים במאות חקירות סייבר בכל העולם ובכל המגזרים. אנחנו מספקים כלים טכנולוגיים מתקדמים ואוספים מודיעין שטח יומיומי ב-30 מדינות. התוצר של הסינרגיה הזו מסייע למאות רבות של ארגונים בארץ ובעולם להיערך נכון, להתמודד במהלך ואחרי מתקפה בצורה המיטבית והיעילה, למזער נזקים ולאפשר המשכיות עסקית קריטית". הוא ציין כי "בשנים האחרונות הקמנו צוות מקצועי שכולל טכנולוגים בכירים ומנוסים, בוגרי יחידות מודיעין מהטובות בצה"ל. הם בעלי ניסיון רב ויכולת מוכחת ומדידה בעבודה מול ארגונים רבים בארץ. חברי הצוות עושים זאת תוך שימוש בפורטל המודיעין שלנו, ובשיתוף עם מאות אנליסטים ועובדי החברה בעולם. בכנס הצצנו מקרוב למתרחש בעולם הסייבר של המעצמה האיראנית – והבנו מהן ההשלכות עלינו".

משתמשי יוטיוב (YouTube) בכל רחבי העולם לא הצליחו אמש להפעיל סרטונים עקב תקלה נרחבת בשירות הסטרימינג הפופולרי. גרף הבעיות בפלטפורמה. צילום מסך מאתר DownDetector אתר הניטור DownDetector קיבל את תגובותיהם ודיווחיהם של רבבות משתמשים שנתקלו בבעיות בהזרמת סרטונים בצפון מזרח אמריקה, מערב אירופה, מקסיקו, אוסטרליה ודרום אמריקה. התקלה השפיעה גם על ישראל וחלה בין השעות 1:00-4:00 לפנות בוקר (לפי שעון ישראל). משתמשים דיווחו על סרטונים שלא נטענו, או שלא הצליחו להפעיל אותם לחלוטין ביישומים שולחניים וניידים. גם מודעות שהושמעו בסרטוני היוטיוב סומנו ככלו שלא נטענו במהלך ההפסקה הטכנית. …And we’re back – we’re so sorry for the interruption. This is fixed across all devices & YouTube services, thanks for being patient with us ❤️ https://t.co/1s0qbxQqc6 — TeamYouTube (@TeamYouTube) November 12, 2020 דף TeamYouTube עדכן בטוויטר (Twitter) עם תחילת הדיווחים על הבעיות בשירות ש-"אם אתם מתקשים לצפות בסרטונים ביוטיוב כרגע, אתם לא לבד – הצוות שלנו מודע לבעיה ועובד על תיקון. אנו נלווה כאן, עם כל העדכונים". כעבור כשעתיים עדכן הצוות כי "…וחזרנו – אנחנו כל כך מצטערים על ההפרעה. היא תוקנה בכל המכשירים ושירותי יוטיוב, תודה על שהפגנתם הסבלנות איתנו". החברה לא עדכנה מה הסיבה לתקלה החמורה. יש גולשים שהמשיכו להתלונן על בעיות בפלטפורמה. צילום מסך מאתר DownDetector ואולם יצוין כי יש גולשים שהמשיכו להתלונן על בעיות בפלטפורמה גם לאחר מכן ועל פי גרף התלונות של DownDetector, התקלה העולמית נמשכה עוד לפחות שעה אחרי הבשורה על תיקונה מטעם החברה. מאידך, גם בשעות הבוקר היותר מאוחרות היום (ה') עדיין התקבלו תלונות של גולשים ממקומות שונים בעולם שלא הצליחו לנגן סרטונים. בבדיקה שערכה אנשים ומחשבים בזמן פרסום שורות אלו לא נצפתה תקלה בישראל. יוטיוב, שנמצאת כידוע בבעלות גוגל (Google) מתגאה ביותר משני מיליארד משתמשים מחוברים מדי חודש, ובעבר טענה כי מדי יום יותר ממיליארד שעות וידיאו מוזרמות בפלטפורמה שלה.

באגסק "מאז פרוץ מגיפת הקורונה אנו עדים לעלייה משמעותית בהיקף מתקפות הסייבר בעולם. בראשן, מתקפות הכופרה (Ransomware) ומגמת ה-BGH (ר"ת Big Game Hunting). התעוררות אשר ממוקדת בהשגת תמורות כספיות משמעותיות מארגונים גדולים במגזר הפרטי והציבורי כאחד. הקלוּת שבה כנופיות סייבר וארגוני פשיעה סוחרים כיום ברשת האפלה (Darknet) במידע מודלף ובכלי תקיפה מתקדמים, מאפשרת להם ביתר קלות להוציא לפועל מתקפות עוצמתיות, תוך ניצול חסר רחמים של התנודתיות וחוסר המוכנות של העסקים לשינויים הטכנולוגיים והכלכליים הנכפים עליהם נסיבות המשבר. אותן מתקפות לרוב גורמות לפגיעה קשה ושיבוש פעילות העסקים, אשר במקום לעסוק בליבת עשייתם מוצאים עצמם מתעסקים באירועי סייבר ובהוצאות בלתי מתוכננות של משאבים לפתרונות הגנה והתאוששות", כך אמר גד מרגי, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של חברת באגסק (Bugsec). לדברי מרגי, "בעידן בו כ-90% מהעסקים עושים שימוש כלשהו בשירותי ענן, תשתיות ה-IT נתפשות כתשתית בסיסית לכל דבר, בדיוק כמו חשמל, תקשורת ומים זורמים, וכך צריך להיות גם בסייבר. הפלטפורמה שמאפשרת זאת היא ה-MSSP (ר"ת Managed Security Service Provider) שתעשה לסייבר את מה שהענן עשה ל-IT. ארגונים כבר הבינו שהענן הוא Business enabler והוא מאפשר להם לצמוח ולהאיץ תהליכים עסקיים וחדשנות טכנולוגית. בהתאם לכך, ה-MSSP הוא Cyber Business enabler, המאפשר לעסקים לפעול באופן רציף ומוגן ולהתמודד מהר יותר מול אתגרי הסייבר וחדשנות התוקפים. מעבר לכך, ה-MSSP מייתר את ההתעסקות בהגנה מסורתית של ניהול מוצרי אבטחת מידע, תפעול ותחזוקת תשתיות, גיוס, הכשרות ושימור עובדים". עוד ציין מרגי, "בהקשר זה, באגסק המתמחה בעולמות התקיפה וההגנה קיבלה החלטה אסטרטגית להפוך בעבור הלקוח את הגנת הסייבר ל'שקופה', כדי לאפשר לו להתמקד בעסקים ובעשייה. בשנתיים האחרונות השקיעה החברה בפיתוח והקמת מרכז הגנה בסייבר המספק ללקוחות החברה בארץ ובעולם מעטפת ניטור והגנת סייבר 24/7 הכוללת שירותי SOC לניטור וניהול אירועים, שירותי MDR (ר"ת Managed Detection & Response) להגנה אקטיבית על ערוצי התקיפה המרכזיים (מייל, גלישה ועמדות קצה), ושירותי מומחה הכוללים צוות אנליסיטים בכיר ו-IRT (ר"ת Incident Response Team) לניהול ותגובה לאירועי סייבר בזמן אמת". בעוד שהזמן הממוצע בתעשיות שונות לזיהוי נכס שנפרץ קרוב ל-198 ימים ,שירותי ה-MSSP בדרך כלל מקטינים זאת לשעות בודדות", סיכם מרגי. לפרטים נוספים היכנסו לאתר באגסק.