פאסמארק - יצרנית תוכנת הבדיקה באותו שם, המיועדת לבחון ביצועים של מחשבי PC - מספקת, תוך שהיא מתבססת על נתוני הבדיקות, תמונת מצב לגבי המאבק בשוק המעבדים בין אינטל ל-AMD. החברה אוספת אלפי נתונים ביום, ובכל רבעון משחררת את הנתונים שבידיה, ונכון לאתמול (ד') ה-1 בינואר - תאריך שבעצם מסכם את הרבעון הרביעי של 2019 - חלקם של מעבדי AMD בקרב המבדקים עמד על 40%, נתח אליו הגיעה החברה בפעם האחרונה לפני 14 שנה. למעשה מדובר בזינוק מטאורי. עם סיום 2018 עמד חלקה של AMD על כ-23% בלבד, כך שתוך שנה היא קפצה כמעט במאת האחוזים, וזהו מספר שאנשי AMD בהחלט יכולים להיות מרוצים ממנו. אמנם מדובר בנתונים שמשקפים למעשה רק את הבדיקות שבוצעו באמצעות התוכנה, ושבשוק האמיתי עדיין ההפרש לטובת אינטל גדול הרבה יותר. אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך ש-AMD עברה את אינטל מבחינת טכנולוגית ייצור - לאינטל עדיין אין תשובה בשוק המחשבים השולחניים, אלא רק במועד מאוחר יותר השנה. בנוסף, לאורך תקופה ארוכה סבלה אינטל מבעיות אספקה של מעבדי ה-14 ננו-מטר, ו-AMD שמחה למלא את החסר, בזמן שיצרניות המחשבים חיפשו פתרון.

חברת הסטארט-אפ הישראלית בינה אי. איי פיתחה יכולת דליית מדדים רפואיים - כמו דופק, חמצן בדם, קצב נשימות וכיוצא בזאת - באמצעות כל מכשיר טלפון חכם. זיהוי המדדים מתבצע באמצעות טכנולוגיה של מערכת עיבוד אותות ובינה מלאכותית, על ידי אפליקציה ייעודית, דרך כל מכשיר אלקטרוני בעל מצלמה, כאשר איכות התמונה ושינויי תאורה אינם משפיעים על איכות המדדים. הטכנולוגיה מאחורי הפתרון מבוססת על יכולת של דליית rPPG (ר"ת Remote photoplethysmography) מעור הפנים של האדם, על ידי ניתוח החזר התאורה מעור הפנים אל עדשת המצלמה. rPPG היא למעשה טכניקה לא פולשנית, המודדת את השינויים הקטנים בצבע מתחת לאפידרמיס בעור, הנגרמים על ידי שינויים בנפח וברווי החמצן של הדם, ומושפעים מפעימות הלב. היכולת לדלות מצבים רפואיים מכל סמארטפון בכל מקום, מספקת אפשרות לסיוע רפואי ובקרה רפואית אחר מטופלים - מרחוק. בנוסף, בזכות הטמעת היכולת הזאת, ניתן לספק יכולות חיזוי רפואיות בתחומי שונים. "מטרת הפיתוח לייעל ולהביא לניצול מירבי של כוח האדם בקופות החולים ובחדרי המיון, במעקב אחרי מטופלים, ולחסוך התייצבויות מיותרות. כך, למשל, בישראל מחקרים מצביעים על כך ש-37% מהזמן של האחיות מתבזבז על לקיחת מדדים, ו-70% מהמטופלים למרפאות מגיעים ללא צורך", הסביר מנכ"ל Binah.ai, דיוויד ממן. [caption id="attachment_307188" align="alignnone" width="600"] דיוויד ממן, מנכ"ל Binah.ai. צילום: Binah.ai[/caption] החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי שלושה יזמים, ממן, שמשמש כמנכ"ל ו-CTO, מיכאל מרקזון, המשמש כמדען ראשי, וקונסטנטין גדאלין, חוקר ראשי. ממן, בוגר תואר שני במדעי המחשב, יזם סידרתי שהקים כבר כמה חברות סטארט-אפ, כולל הקסטיר, שעוסקת באבטחת מידע ונרכשה לאחרונה על ידי וואווי הסינית; טרידיון; גרין-קלאוד ואחרות. במקביל, הוא גם חונך עשרות סטארט-אפים, ומדריך חברות בתחום אבטחת הסייבר והבינה המלאכותית. עד כה גייסה בינה אי. איי למעלה מארבעה מיליון דולר, בסבב שהושלם לפני כשנתיים וחצי, וכלל את אייאנג'לס, קרן פרייטק, קרן ההשקעות היפנית GiTV, ומונטה קפיטל, ובימים אלו נערכת החברה לסבב גיוס חדש. החברה פועלת גם בתחום הביטוחים הפיננסים, בדגש על זיהוי פגמים במהלך ייצור מכונות (באמצעות ניתוח קטע וידיאו - זיהוי פגמים שלא נראים לעין אנושית). עד כה זכתה בשלל פרסים בתחרויות סטארט-אפים, ובהם במקום הראשון בתחרות 2018 Fintech Junction. להימנע מהדבקה באמצעות לקיחת מדדים מרחוק "פוטנציאל השוק של הפיתוח הוא כמעט אינסופי", פירט ממן. "הפיתוח מיועד למגוון רחב של שימושים וקהלי יעד, הכולל חברות ביטוח, חברות בתחום הטלמדיסין ושירותים רפואיים מרחוק, ובצידן גם בעבור תעשיית הרכב, במקרים בהם קיים צורך לעקוב אחר המצב הרפואי של הנהג והנוסעים". "קהל היעד הוא בינלאומי, או כלל עולמי", הסביר, "כאשר השאיפה היא שעם חלוף הזמן, כל מכשיר חכם עם מצלמה יהיה מסוגל לספק דליית מצבים רפואיים ללא צורך במגע. בכך יופחת עומס מיותר על המרפאות ובתי החולים. זאת ועוד, אחת הבעיות הגדולות בבתי חולים היא הידבקות והפצה של מחלות שונות בשל מגע מיותר. בכל פעם שאנו מגיעים לבית החולים, מפרט ממן, "מחברים אותנו בחלק מבדיקות השגרה למד לחץ דם, מד חמצן בדם, ועוד. פעמים רבות מכשירים אלו לא עוברים חיטוי ראוי בין חולה לחולה, ומועברים בין החולים, בין חדרי הטיפול והבדיקות, וכדומה. כתוצאה מכך, עלולה להיות הדבקה של מחלות זיהומיות, שיכולה להימנע באמצעות לקיחת המדדים-מרחוק". עוד לדבריו, "עד היום עברה החברה מבדקים קליניים בשלושה בתי חולים, בנפאל, בהודו ובסין, ב-למעלה מ-1,000 נבדקים, כאשר המדדים נאספו מאנשים בריאים וחולים במחלות לב, ורמת הדיוק שהוכחה עומדת בדרישות ה-FDA: דיוק טכנולוגי ברמה של ציוד רפואי – עם אחוז סטייה בקצה הלב – של מתחת לשתי פעימות בדקה". "אנו ממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה מחקרי בתהליכי Clinical trials במספר בתי חולים בעולם", סיפר ממן, "כאשר כרגע אנחנו בפיתוח מתקדם של יכולות נוספות כמו לחץ דם וטמפרטורה, שגם יקראו רק דרך הטלפון החכם". "מבחינת התחרות הקיימת כיום בשוק העולמי", ציין ממן, "לא מצאנו חברה נוספת אשר מספקת יכולות כאלו דרך מצלמה בלבד. הטכנולוגיה יכולה להוביל לעוד עשרות מבדקים רפואיים שונים, שיבוצעו גם הם על ידי המכשיר הסלולרי בלבד, וילוו כל אחד מאיתנו בחיי היומיום ללא צורך בציוד לביצוע בדיקות". "כל חברה המספקת אפליקציה ללקוחותיה יכולה להטמיע את הטכנולוגיה של binah.ai  בתוך האפליקציה שלה: שירותי בריאות המעוניינים לדגום את לקוחותיהם מרחוק, אנשים המתאוששים מניתוח - למעקב אחר שלבי ההתאוששות, חברות ביטוח שרוצות לשערך את רמת הבריאות של הלקוחות, או חברות שמעוניינות לדעת מה מצב הבריאות המנטאלית של העובדים. כשהחברה תסיים את תהליכי ה-FDA, הטכנולוגיה תהיה נגישה גם לגופים רפואיים ותסייע לייעל את פעילותם", הוא פירט. "אנו בתהליכים מתקדמים עם חברות רבות שאמורות להפוך בקרוב ללקוחות משלמים, ביניהן שתי חברות פרטיות בישראל, ונמצאים במגעים עם בתי חולים ועם צה"ל. המכירות התחילו בשנת 2019, עם לקוחות ראשונים בארה"ב ובאסיה, ושנת 2020 אמורה להיות שנת פריצת הדרך העסקית, כאשר כבר נחתמו מספר חוזים בינלאומיים גדולים", סיכם ממן באופטימיות.

מערכת בינה מלאכותית טובה יותר בחיזוי סרטן השד בהשוואה לרדיולוגים, כך עולה ממחקר אמריקני-בריטי משותף שהובילה מחלקת הבריאות של גוגל. [caption id="attachment_307178" align="alignleft" width="300"] גוגל בריאות[/caption] הצוות העומד מאחורי הטכנולוגיה שפיתחה הענקית ממאונטיין וויו מקווה שניתן יהיה לפרוס אותה באופן נרחב - כדי לשפר את הטיפול בסרטן השד ובעיקר את זיהויו - משום שאיתור הסרטן בשלב מוקדם משפר את סיכויי ההצלחה להחלים ממנו. הרצון לאבחון מוקדם של תאי הסרטן בשד, ובכך להגדיל את הסיכוי לנצח אותו, הוא הסיבה שמדינות רבות בודקות נשים באופן שגרתי באמצעות סריקת רנטגן הנקראת ממוגרפיה, שיודעת לאתר סימנים לסרטן השד. אלא שהממוגרפיה רחוקה מלהיות הפתרון המושלם לאבחון המוקדם. רדיולוגים יכולים להחמיץ סימני סרטן אצל חלק מהנשים, בעוד שבמקרים אחרים נשלחות נשים לקבל טיפולים כימותרפיים וכירורגיים קשים בנגעים שלא באמת גרמו או יגרמו להתפתחות סרטן בגופן. כך לדוגמה, לאורך תקופה של 10 שנים, אצל מחצית מהנשים בארצות הברית שהממוגרפיה שעשו הניבה תוצאה חיובית - תוצאה זו התגלתה בדיעבד כשגויה. בניסיון לשפר את האבחנות, הכשירו שרוויה שאטי ממחלקת גוגל בריאות ועמיתיה מערכת AI שלמדה 91,000 תוצאות ממוגרפיה שנלקחו מנשים בבריטניה ובארה"ב. אחרי כל פציינטית עקבו לאורך שנתיים-שלוש, בכדי לדעת האם היא פיתחה סרטן שד - אם לאו. בשלב הבא בדק הצוות את מערכת הבינה המלאכותית שאימן על 28,000 תוצאות ממוגרפיה אחרות. התוצאות של ה-AI הושוו לאלו שאותן סיפקו הרדיולוגים, והסתבר שהמערכת של גוגל סיפקה 5.7 אחוז פחות תוצאות חיוביות כוזבות במדגם האמריקני, ו-1.2 אחוז פחות תוצאות חיוביות שגויות במדגם בבריטניה. חסכון אפשרי של סבל, פחד ופרוצדורות רפואיות מיותרות ומזיקות נתונים אלה אולי נשמעים קטנים, אך בהתחשב בכך ש-65 אחוז מהנשים בנות 40 ומעלה בארצות הברית עברו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות, הם מייצגים מספר עצום של נשים שאם בדיקותיהן יבחנו גם על ידי AI, יחסכו מהן סבל, פחד ופרוצדורות רפואיות מיותרות ומזיקות שהיו מקבלות לשווא. בניסוי אחר הציג הצוות של מחלקת הבריאות בגוגל את תוצאות ה-AI שלו מול אלו שאבחנו שישה רדיולוגים ספציפיים, ואת יכולות האבחנה של כל אחד מהם באופן פרטי. הבינה המלאכותית הצליחה להשיג אבחון שהיה ב-11.5 אחוז טוב יותר מזה של הרדיולוגים, אפילו כאשר הרופאים האנושיים ידעו גם את היסטוריה של מטופלים ומשפחותיהם ולקחו אותה בחשבון, סיפרה שאטי. אדם ברנטנל, חוקר מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון, הדגיש עם זאת, כי ה-AI לא השיגה תוצאות טובות יותר באבחון בהשוואה לשני רדיולוגים העובדים יחדיו - דרישה בסיסית לפענוח תוצאות ממוגרפיה בבריטניה ובמדינות אירופאיות אחרות. "אבל התוצאות נראות מבטיחות," הוא אמר. לדברי חוקרי Google Health, מה שאפשר בהחלט שיקרה הוא שמערכת הבינה המלאכותית תהיה זו שתספק את חוות הדעת השנייה הנדרשת, מבלי שיהיה צורך להעסיק רדיולוג שני - משמע, חיסכון גדול בכוח אדם ובכסף וייעול של המנגנון כולו. יצוין כי צוות גוגל בריאות כבר פיתח בעבר טכנולוגיה דומה לסקירות הדימות שמבוצעות לאיתור סרטן ריאות, וממשיכים וחוקרים גם שימושים אחרים לטכנולוגיה הבינה המלאכותית, שעשויה לעזור לאנושות להתמודד עם אחת המחלות הכי קטלניות ומסוכנות כיום - הסרטן.

הרבה מאוד אנשים עובדים מול יותר ממסך מחשב בו-זמנית בכל עת. יש כאלה שבהחלט זקוקים לכך, למשל בחדרי בקרה או בחדרי אבטחה, ויש כאלה שפשוט נהנים לחלק את העבודה שהם לשני מסכים שונים. אבל בדרך כלל זה כמובן אומר שעל השולחן צריך הרבה מקום יחסית. גם אם משתמשים במסך של המחשב הנייד כאחד מהמסכים, עדיין צריך מקום למסך אחד לפחות, ולא תמיד יש לזה מקום בכל מקום, וזה גם כמעט ולא אפשרי תוך כדי תנועה. אני לא מכיר מישהו שברכבת ישים ליד המחשב שלו גם מסך. ZenBook Pro Duo UX581, המחשב החדש היחיד והמיוחד של אסוס, יכול לפתור את הדילמה הזו עבור משתמשים רבים, אם הכיס שלהם עמוק מספיק ואם הגב שלהם חזק מספיק: זהו מחשב שתמורת כ-12,000 שקלים מספק במעטפת של מחשב, עם מסך בגודל 15.6 אינץ' רגיל, עוד מסך קטן יותר, בערך בגודל של 14 אינץ', שממוקם מעל המקלדת מתחת למסך הראשי - שניהם ברזולוציית 4K ושניהם מספקים איכות צפייה נהדרת עם צבעים מלאי חיים. יחד הם יכולים לספק סוג של פתרון למי שזקוק לשני מסכים אבל רוצה רק מכשיר אחד. התוספת של המסך המשני, ScreenPad Plus שמו, מוסיפה כמובן לחוויית העבודה עם המחשב הרבה דברים שאין במחשבים אחרים: פס תוכנות והגדרות ייעודיות למסך התחתון בפני עצמו שמאפשר, לדוגמה, להגדיר קבוצה של יישומים שייפתחו בו-זמנית על המסך הראשי ועל המסך המשני; מקשים מיוחדים להעברת תכנים בין שני המסכים, וגם לכיבוי המסך הנוסף; שינוי בהירות ותמונת רקע באופן עצמאי; ועוד. יש מה ללמוד ויש עם מה לשחק. מי הזיז את העכבר שלי? השילוב שלו גם גורם לכך שכל חוויית ההקלדה והשימוש במשטח השליטה עברו שינוי מהותי. המקלדת הוזזה מטה, כדי לפנות מקום לתוספת המסך, וכדי שיהיה מקום למשוח את העכבר הוא הוזז ימינה, הוקטן והוצב מעין מנח על הראש, והוא בא במקומה של המקלדת המספרית, שיש בדרך כלל במחשבים עם מסך בגודל כזה. עם זאת, בלחיצה על כפתור מגע ייעודי, אפשר להפוך את משטח השליטה ללוח מספרים, וזו תכונה נחמדה וקניינית של אסוס, שכבר שולבה בכמה וכמה מחשבים שלה. הוסיפו לחבילה גם עט אלקטרוני שמגיע כחלק ממנה, שמאפשר לשרבט על כל פיסת מסך פנויה, אם מריצים בה את התוכנה המתאימה, כל תרשים וכל אות, כיש כמובן גם יישום שיודע לתרגם כתב יד לכתב מודפס, כדי לשלב במסמכים לדוגמה, אם כי הוא מוגבל בשפות - ועברית היא לא שפה נתמכת, כמובן. מה שזה אומר שיש עקומת למידה גבוהה וחדה למדי שצריך לעבור כדי להוציא מה-ZenBook Pro Duo UX581 את המיטב שבו. כך למשל, צריך להבין שלא כל יישום מתאים למסך התחתון, שאפשר לשים זה לצד זה שניים או שלושה יישומים ולא יותר, שלא כל יישום יכול לעבוד על שני המסכים ביחד, וכן - צריך להתרגל לכמה כלים חדשים שאין במערכת Windows 10 רגילה. גם מתחת למכסה המנוע אפשר לומר שאסוס לא חסכה. המחשב מגיע עם מעבד Core i7-9750H, שמציע 6 ליבות פיזיות שמתפקדות כתריסר ליבות לוגיות, במהירות בסיסית של 2.6 גיגה-הרץ ומהירות טורבו מרבית של 4.5 גיגה-הרץ, ועם TDP של 45 וואט, שמתאים למחשבים בגודל הזה. הוא הגיע עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם כונן SSD בנפח של 512 גיגה-בייט. ואם לא מספיק שיש בו מעבד חזק במיוחד, אסוס שילבה בו גם את כרטיס התצוגה GeForce RTX 2060 של נבידיה, עם 6 גיגה-בייט של זיכרון התצוגה החדש והמהיר במיוחד GDDR6. חיה רעה? כן. אולי לא מחשב המשחקים האולטימטיבי, אבל במבחני הביצועים הוא הפגין את העוצמה שלו, ולמעבד Core i7 מדור תשיעי יש הרבה עוצמה. יש גם במפתיע זמן עבודה לא רע בכלל. ב-אסוס ניצלו את גודלו הפיזי של המחשב, ואת העובי שלו (24 מ"מ) כדי לדחוס פנימה סוללה גדולה יחסית, בת שמונה תאים בנפח עבודה של 71Wh. במבחן הזמן הרגיל הוא הגיע ל-3:26 שעות עבודה, וזה מכובד מאוד למחשב בתצורה כזו גבוהה, ועם שני מסכים ברזולוציה גבוהה כל כך. באופן מפתיע העיצוב נאה למדי, עם שוליים דקיקים מסביב למסך, ויש גם מספיק מקום לשלב חריצי אוורור מסביב יחד עם מספיק חיבורים להתקנים חיצוניים. בשורה התחתונה: מחשב מאוד מעניין, ומאוד ייחודי כמובן, אבל עם תג מחיר שמצריך מהצרכן לחשוב לפני הקנייה האם באמת צריכים את כל הטוב הזה יחד.

במסגרת ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2019, הרציתי בנושא "תרומת חברות הזנק ישראליות לקידום הכלכלה ברמה לאומית", נושא שהוא חשוב לכולנו, אך לעיתים לא זוכה לתשומת לב הראויה בתהליכי רכש של מוצרים טכנולוגיים, בהם משתתפות חברות סטארט-אפ ישראליות. ההכרה הבינלאומית שישראל היא "אומת הסטארט-אפ", ממלאת אותנו בגאווה ותחושת עוצמה, ובצדק. הדרך שעשתה מדינת ישראל ב-70 השנה האחרונות ממדינה צעירה וחסרת משאבים טבעיים למעצמה טכנולוגית היא לא פחות מאשר פלא. היכולות הטכנולוגיות שהתפתחו בעשורים האחרונים הביאו למדינה הישגים משמעותיים גם בביטחון הלאומי וגם במעמדה המדיני. באחד מביקוריו בישראל, אמר ביל גייטס, כי מיקרוסופט לא יכלה להרשות לעצמה שלא לפתוח מרכז פיתוח בישראל, וכך עשו גם החברות המתחרות לה כגון יבמ, גוגל ואמזון, במקביל לרכישת חברות סטארט-אפ ישראליות. יחד עם זאת, המציאות של "אומת הסטארט-אפ" איננה חוק טבע, ואנו עלולים לאבד יתרון זה אם לא נדע לשמר אותו. מדינות וממשלות מבינות שהעתיד שלהן ושל אזרחיהן מושפע במידה רבה מהתפתחות ענף ההיי-טק המשמש כקטר המוביל את הצמיחה הכלכלית. בישראל, יצוא היי-טק הגיע בשנת 2018 לשיא של 50 מיליארד דולר, המהווה 45% מסך הייצוא. מעבר לתרומה לכלכלה, מביא ענף ההיי-טק תועלות גם בתחומים נוספים בעלי חשיבות לאומית. כאשר ההיי-טק מתפתח בפריפריה, הוא מביא לשגשוג גם ברמה המוניציפלית. הוא יוצר מקומות עבודה חדשים ותורם לתעשייה המקומית, המספקת שירותים עבור חברות ההיי-טק. גידול במספר מקומות העבודה בפריפריה מקטין את העומס בכבישים, ולכך תועלות רבות - פחות זיהום אוויר ומחלות, צמצום צריכת הדלק, פחות פקקים בכבישים ופחות שעות עבודה מבוזבזות, ואולי, כן אולי - לבלימה בעליית מחירי הדיור בגוש דן, המשפיע על מחירי הדיור בכל המדינה. מדינת ישראל, בהיותה מודעת לתרומה הרבה של חברות סטארט-אפ לכלכלה הישראלית, עושה רבות בכדי לסייע להן במסגרת מענקים של הרשות לחדשנות, פעילויות שיווקיות בהובלת מכון היצוא ובאמצעות סיוע של הנספחים הכלכליים ברחבי העולם, במטרה לעזור לחברות אלו להגדיל את היקף המכירות של מוצריהן. בספרו "התהום השיווקי" מתאר ג'פרי מור את האתגר העומד בפני סטארטאפים בתהליך חדירתם לשוק והקושי במכירת מוצריהם, המאופיינים בחדשנות טכנולוגית. מרבית החברות אינן מצליחות לפסוח מעל "התהום" הקיים בין נתח השוק הקטן של צרכנים אוהבי חדשנות, לבין נתח השוק הגדול של צרכנים הנרתעים ממנה. מעבר בטוח של "התהום" מחייב גידול במכירות וחדירה לשוק של הלקוחות השמרניים. [caption id="attachment_230084" align="alignnone" width="600"] ישראל - אומת הסטארט-אפ. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] האתגר בפניו עומדות חברות סטארט-אפ ישראליות גדול עוד יותר, מאחר שהשוק במדינות הסמוכות לישראל חסום בפניהן. מנהל מכירות בחברת הזנק ישראלית לא יכול לנסוע ברכבו ללקוח מעבר לגבול או להגיע אליו בטיסה של שעה קלה, כפי שעושה המתחרה שלו באירופה או בארה"ב. יתרה מכך, הגישה ללקוח הגדול במדינה - צה"ל - חסומה במידה רבה, מאחר שחלק נכבד מתקציב הצבא מתבסס על כספי הסיוע, ומחייב רכש מחברות אמריקניות. השוק החשוב ביותר לחברות סטארט-אפ ישראליות בשלב הצמיחה שלהן הוא השוק הישראלי, לא רק בגלל שהוצאות המכירה והתמיכה נמוכות יותר, אלא מאחר שמדובר בשוק מקצועי, אשר מסוגל לספק היזון חוזר ואיכותי, התורם לשיפור המוצרים. היינו מצפים שאם הצלחת חברות הסטארט-אפ כה חשובה לשגשוג הכלכלי ולרווחת האזרחים, ושאם המדינה משקיעה כל כך הרבה משאבים לקידומן, הרי גם הלקוחות הישראלים יתנו העדפה לחברות הישראליות הללו על פני מוצרים מתחרים של חברות ממדינות אחרות. מתברר שהמציאות היא אחרת. חברות הזנק ישראליות יצליחו במקרים רבים למכור ללקוחות באירופה ובארה"ב, עוד לפני שיצליחו לבצע מכירות בישראל. הסיבה להצלחה של חברות סטארט-אפ ישראליות בחו"ל היא ברורה, ונובעת מאיכות המוצרים ומההערכה הרבה לאומת הסטארט-אפ ולמוצרים של החברות הישראליות. ההעדפה של לקוחות ישראלים רבים למוצרים של חברות בינלאומיות הינה בבחינת פרדוקס. הסטארטאפים הישראליים אמנם קטנים יותר מחברות זרות וותיקות, אך הם מביאים את החדשנות שהארגונים משוועים לה לטובת שיפור היעילות והתוצאות העסקיות. התהליך של שינוי הגישה של לקוחות ישראלים שמרנים, כך שיתנו העדפה למוצרים של חברות סטארט-אפ צעירות הוא כנראה ארוך, ודורש הגברת המודעות ומעורבות של הנהלות החברות וגופי הרכש בהן. האיתות הראשון לשינוי במגמה יהיה כאשר עובדים ייזכו להערכה מצד המנהלים שלהם, ולהכרה מצד התעשייה המקומית על בחירה ויישום מוצלח של מוצרי סטארט-אפים ישראליים. אסיים במשפט שאמר הנשיא המנוח, שמעון פרס, אשר סיכם את הנושא בצורה קולעת: "קנו מוצרים ישראליים כחול-לבן, לא רק מפני שזה יותר פטריוטי, אלא פשוט מפני שזה יותר טוב". הכותב הוא סמנכ"ל ערוצי שיווק ולקוחות אסטרטגיים בחברת CGS Tower Networks

אורן לשם, מנכ"ל דוקומושן, מסכם שנה של הצלחות ואחוזי צמיחה מרשימים ביותר, ומספר על הכניסה החלקה למגרש של הגדולים. מה היה ההישג הכי גדול של דוקומושן השנה? "דוקומושן מסכמת ארבע שנים מאז הושק הפתרון בענן של סיילספורס. מדובר בפתרון תוכנה כשירות (SaaS) הנחשב למוביל בתחום ה-Document Generation, שפותח כולו על פלטפורמת Force.com, ומשמש לתכנון והפקת טפסים ומסמכים ממערכת הסיילספורס. הכניסה שלנו השנה ללקוחות אנטרפרייז בישראל ובעולם הייתה בין נקודות הציון החשובות והמרגשות בהתפתחותה של החברה. בין לקוחותינו החדשים: קולומביה, נייס, EG Group, מימון ישיר, משרד האוצר, אבן קיסר, ואוליה וסאקם הצרפתית". אילו תכונות חדשות פיתחתם ב-2019? "במהלך השנה האחרונה פיתחנו מספר פיצ'רים חדשים, ביניהם היכולת לשלוף נתונים מכל מערכות הארגון, ולא רק מסיילספורס. הפיצ'ר החדש עונה על צורך שגדל בשנים האחרונות בשוק. דוגמה לכך אפשר לראות ביישום במימון ישיר. תכונה נוספת ומשמעותית שפיתחנו השנה קשורה לכל נושא האוטומציה. לדוקומושן ממשק פשוט ומלא לכל רכיבי האוטומציה של סיילספורס: Process builder, Visual Flow וכדומה. כלים אלה מאפשרים ללקוחות למכן תהליכים שלמים של שירות ומכירות לצד היכולת להפיק מסמכים בצורה קלה ואוטומטית. יכולות נוספות הן בתחום המסמכים האינטראקטיביים, יכולות חתימה ופורמט HTML5 ו-PDF מונגש, שמאפשרים לארגון מיצוי מלא של הפוטנציאל הדיגיטלי. בשילוב עם יכולות הניהול והאנליטיקה של סיילספורס, מדובר בחבילה מלאה ועוצמתית ללקוח". מהם האירועים המשמעותיים שהשתתפתם בהם במהלך השנה? "דוקומושן משתתפת באופן קבוע באירועי סיילספורס בארץ ובאירופה, שהיא השוק המרכזי שלנו. השנה השתתפנו בשלושה כנסים גדולים של סיילספורס: באמסטרדם, בלונדון ובפריז. פגשנו שותפים עסקיים רבים, שהצטרפו בהמשך לרשימת השותפים שלנו וכיום הם מטמיעים את הפתרון דלנו בארגונים מובילים בעולם. האירוע המשמעותי ביותר היה אירוע מצומצם בפריז שאליו הוזמנה דוקומושן, יחד עם מספר מצומצם של חברות שסיילספורס בחרה בקפידה, בהתבסס על קצב צמיחה חריג ופוטנציאל גידול משמעותי. בכנס זכינו לכבוד רב והיכרות עם דמויות מפתח במטה האירופי של החברה, שמסייעים לנו בצמיחתנו בשוק ביבשת זו". [caption id="attachment_296270" align="alignnone" width="600"] דוקומושן[/caption] מהן הציפיות של החברה בשנה הבאה, מבחינה מספרית? "בהתבסס על אחוזי הצמיחה של החברה, שעומדים על למעלה מ-200% גידול בכל שנה, ניתן לראות עלייה אקספוננציאלית במחזורים, ב-ARR וכן בכמות המשתמשים בדוקומושן. לקוחות קיימים משדרגים ומרחיבים מאוד את השימוש במוצר וממשיכים לדרג אותנו בחמישה כוכבים. לכן, אנחנו צופים לשמור על קצב הגידול גם בשנים הבאות". לסיכום, מהו הערך המוסף של דוקומושן? "הייחודיות של דוקומושן נמצאת בשילוב המצוין שבין מוצר עשיר בפונקציונאליות, המעצים את יכולות המכירה והשירות של המשתמשים בו, לקלות שימוש ורמת שירות יוצאות דופן ללקוחות ולשותפים - מה שמאפשר הטמעה מאוד מהירה ומוצלחת של הפתרון ומעניק ערך עסקי רב לארגונים שמחפשים יתרון תחרותי".

פיליפס ישראל קיימה במהלך חג החנוכה אירוע "בית פתוח" עבור עובדי החברה ובני משפחותיהם במרכז המחקר, הייצור והפיתוח של החברה בחיפה. [caption id="attachment_307211" align="alignnone" width="600"] ילדי עובדי פיליפס ישראל מתנסים במציאות מדומה. צילום: ליאור שניידר[/caption] במהלך האירוע המשתתפים נהנו ממגוון רחב של פעילויות לכל המשפחה, במטרה לחבר את בני המשפחה לעשייה היומיומית בחברה ולחזון של שיפור הבריאות בעולם כולו. האירוע כלל, בין היתר, סיורים באולמות הייצור, הדגמה של סורק CT בפעולה, הופעה של ד"ר מולקולה, הרצאה לילדים על המצאת ה-CT, סדנאות יצירה, אתגרי תכנות, משחק מציאות מדומה, התנסות ב-Machine Learning, סדנת הלחמה, הרצאות בנושאים של מערכות דימות ואפליקציות קליניות, רפואה מותאמת אישית, גנטיקה ברפואת העתיד, מודלים בתלת-מימד, ועוד. [caption id="attachment_307212" align="alignnone" width="600"] טל גרבינר, מנהל הייצור באתר המתקדם לייצור גלאי מערכות CT ו-PET/CT של פיליפס בחיפה, מסביר למשתתפים אודות מערכת ה-CT של פיליפס. צילום: ליאור שניידר[/caption] כמו כן, התקיים טקס הדלקת נרות, יחד עם כל עובדי פיליפס ובני משפחותיהם. [caption id="attachment_307213" align="alignnone" width="600"] טל גרבינר, מנהל הייצור באתר המתקדם לייצור גלאי מערכות CT ו-PET/CT של פיליפס בחיפה, מסביר למשתתפים אודות מערכת ה-CT של פיליפס. צילום: ליאור שניידר[/caption] רקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס, אמרה כי "אנו שמחים לארח היום את בני משפחות העובדים שלנו ולתת להם טעימה קטנה מהפעילות החשובה המתבצעת כאן מידי יום, במשך כל השנה, על ידי העובדים המצוינים שלנו. משפחות העובדים הם חלק בלתי נפרד מקהילת פיליפס ישראל המורחבת, ואנו רואים בהן שותפות מלאות לעשייה שלנו".    [caption id="attachment_307214" align="alignnone" width="600"] הילדים והמבוגרים נהנים מהופעה של ד"ר מולקולה. צילום: ליאור שניידר[/caption] דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

כתב: לורנס פיט, אסטרטג אבטחת מידע בג'וניפר נטוורקס. בספטמבר 2019 פרסמה ג'וניפר נטוורקס את פרטי תוכנת הריגול Masad Stealer, שמועברת כסוס טרויאני. נוזקה זו משתמשת באפליקציית המסרים טלגרם על מנת לשלוח לתוקף מידע אישי גנוב של המשתמש, כולל ארנקים מוצפנים למטבעות דיגיטליים, מספרי כרטיס אשראי, מסמכים אישיים ועוד. אף על פי שהמפתחים מוכרים תוכנת ריגול זו כתוכנת מדף, ולכן נראה אותה תוקפת שוב, אין זה הופך אותה לשיטת התקפה נפוצה או סטנדרטית. שיטת התקיפה הנפוצה ביותר כיום היא פישינג. שיטה זו פועלת דרך מיליוני מיילים המתקבלים ומטופלים על בסיס יום יומי. מנתוני מחקר עדכני של Small Business Trends, חמישה מהמיילים שאנחנו מקבלים מדי יום, בממוצע, הנם הודעות פישינג. כמעט שליש מהמיילים הללו יצליחו לעבור את מנגנוני האבטחה הבסיסיים ויגיעו לתיבת הדואר האלקטרוני של המשתמש, וכך מתהווה איום משמעותי. בכל הנוגע לפישינג ונגזרותיו (דוגמת Spear Phishing), אנחנו רגילים לשמוע אודות תוצאות מתקפות מוצלחות כחלק משגרה מדאיגה. מתקפות אלה כוללות דרישות כופר, שהורסות ארגונים רבים, שנתפסו לא מוכנים. מהו הדבר שהופך את הפישינג למוצלח ומהם הגורמים המרכזיים המאפשרים למתקפות פישינג להמשיך לפעול? הערך של המידע האישי ירד כפי הנראה, יש כל כך הרבה מידע אישי הגלוי בדארקנט, שאנשים כבר לא רוצים (או צריכים) לשלם עבורו מחיר גבוה. כתוצאה מכך קיים מעבר מטקטיקות של גניבת מידע בעזרת פישינג למיילים הכוללים קוד מצורף, דוגמת בקשות כופר ונוזקה. כמו כן, ישנה עליה במספר האנשים המוכנים לשלם את הכופר, על מנת לקבל בחזרה גישה לנתונים שלהם. זה ניכר במיוחד במשרדי ממשלה ובמגזרי החינוך והבריאות, שבהם עלות הנזק לרוב גבוהה מסכום הכופר. פישינג הוא זול, אך משתמש בטכנולוגיה מתקדמת כבר התרגלנו לקבל הודעות ספאם. כיום, פושעי הסייבר מאמצים למידת מכונה לשיפור התוכן וכלי רשתות חברתיות על מנת לחקות מיילים אמיתיים ולזכות באמון המשתמש. חינוך המשתמשים אודות הטקטיקות האחרונות והעברת הדרכות עדכניות שוטפות הנם הדרכים הטובות ביותר להגן מפני התקפה שמנסה להגיע למידע עסקי. [caption id="attachment_307220" align="alignleft" width="300"] לורנס פיט, אסטרטג אבטחת מידע בג'וניפר נטוורקס. צילום: יח"צ[/caption] לתשתית הנכונה יש תפקיד חשוב ארגונים צריכים לשקול שימוש בשכבות שונות של אבטחת מידע כדי למנוע התקפות דרך המייל. בשנים האחרונות ראינו אבולוציה משרתי מיילים מקומיים לפתרונות בענן, שמגיעים עם הגנה מובנית למייל. אך מה לגבי המתקפות שחומקות ממנגנוני ההגנה הקיימים? פתרונות מניעת האיומים המתקדמים (Advanced Threat Prevention) של ג'וניפר כוללים את יכולות הדור הבא לאיתור נוזקות פוטנציאליות במסמכים מצורפים והסרתם לפני השליחה למשתמש. בנוסף, הם כוללים יכולות מודיעין סייבר, על מנת לזהות בגוף המייל קישור לאתרים בסיכון גבוה או לכתובות IP נגועות, ובכך מונעים מהתוכן הנגוע להגיע למשתמש קצה. לאחר מימוש הטכנולוגיות המתקדמות הללו לטיפול באיומים ניתן למנף אותן טוב יותר על פני כל הנתונים שמיוצרים על ידי פתרונות שונים. כאן מהווה אוטומציית אבטחת נתונים כלי משמעותי. בעזרת שימוש בנתונים הקיימים בכלי האבטחה ברשת ובמקורות מודיעין סייבר נוספים, ניתן ליצור מדיניות ולהטמיע אותה כדי להבטיח זיהוי מוקדם של איום פוטנציאלי והגנה טובה יותר על סביבת הרשת והמחשוב. לסיכום, גם אם התקנת את פתרון האבטחה הטוב ביותר כדי להגן על הרשת שלך ועל מאגרי המידע הרגישים שבה מפני פישינג, את.ה צריך.כה לוודא שהמשתמשים עושים את חלקם. עליהם להישאר ערניים ומעודכנים בכל עת, וניתן לצפות זאת מהם רק לאחר מתן הדרכה נכונה בתדירות גבוהה. להרשמה לאירוע לחצו כאן.