חברת מיקרוסופט בישרה אתמול (ב') כי השתלטה על דומיינים ברשת ששימשו קבוצת פריצה בשם ת'ליום לצורך גניבת מידע מלקוחותיה. על פי ההערכה, ת'ליום פועלת מצפון קוריאה, כך ציינה הענקית מרדמונד בפוסט בבלוג שלה. לפי הדיווחים, ההאקרים מיקדו בין היתר עובדי ממשלה, צוותי חשיבה, אנשי צוות מאוניברסיטאות ואנשים העובדים בנושאי הפצת נשק גרעיני, משמע - מקורות ל"מידע רגיש במיוחד", כך לפי ענקית התוכנה. מרבית היעדים של הקבוצה היו מארה"ב, אולם היו גם כאלו מיפן ומדרום קוריאה. [caption id="attachment_226751" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט. צילום: BigStock[/caption] מתקפות דיוג חנית שנשלחו במייל מ-50 אתרים ת'ליום הערימה, כך דיווחה מיקרוסופט, על קורבנותיה באמצעות טכניקה המכונה "דיוג חנית" (spear phishing), תוך שימוש במיילים לכאורה אמינים וכאלו שנראים לגיטימיים במבט ראשון. המיילים שנשלחו הגיעו לכאורה מחבר או מאיש קשר של הקורבן, או מספק שירות המסביר בעיה בחשבון, או טוען שהתגלתה פעילות חשודה. המטרה הייתה זהה עם זאת: להפנות את המשתמש לאתר שנמצא בשליטת האקרים, אך מתחזה לאתר תמים, כמו המקור הרשמי שלו. ההאקרים בחרו בשמות דומיין שגם נראו לגיטימיים, וגם שבכמה מהמקרים, השינויים בשמות הדומיין בהם היו שהאותיות r ו-n החליפו את האות m. כך למשל, נשלחו מכתבים מאתר hotrnall.Com, מה שנראה כמו אתר הדואר האלקטרוני הוותיק hotmail.com, ו-hanrnaii.Net, שנועד להיראות כמו שירות הדוא"ל של דרום קוריאה hanmail.net. מיקרוסופט מסרה כי כעת יש לה שליטה על 50 אתרי האינטרנט המשמשים את הקבוצה לביצוע פעולותיה, בעקבות צו שהוגש מבית המשפט המחוזי בארה"ב שבמחוז המזרחי בווירג'יניה, אליו פנתה מיקרוסופט בבקשה לפעול כנגד קבוצת ההאקירים. חברת Thallium השתמשה גם בתוכנה זדונית בכדי להשתלט על מערכות ולבצע גניבה של נתונים, והיא הקבוצה הרביעית שנגדה מיקרוסופט נקטה בצעדים משפטיים, כך מסרה החברה.

רויטל פולג נכנסה לפני ימים אחדים לתפקידה כמנכ"לית ויקימדיה ישראל - השלוחה המקומית של העמותה שמפעילה את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה. היא החליפה את מיכל לסטר, שהודיעה על פרישתה מהתפקיד ביולי האחרון. פולג מצטרפת לעמותה לאחר שכיהנה בתפקידה האחרון כראשת המשלחת של הסוכנות היהודית בברזיל. לפני כן היא שימשה במספר תפקידים דיפלומטיים. על פי ויקימדיה, "פולג מביאה עמה ניסיון רב בארגונים מקומיים ובינלאומיים, ורשת ענפה של קשרים במגזרים הציבורי והפרטי". במכתב ששלחה ל-ויקיפדים (חברי קהילת ויקיפדיה) ולאנשי העמותה ציינה פולג כי "בהתרגשות רבה ותחושת שליחות גדולה נכנסתי בימים אלה לתפקידי כמנכ”לית ויקימדיה ישראל". "לא בכדי אופפות אותי תחושות אלה", הוסיפה. "מאז ומתמיד היו עולמות התוכן והידע המנוע שדרבן אותי לעשייה, צמיחה ולימוד לסוגיו, והניצוץ שהדליק את אור הסקרנות בעיניי. על כן, המשימה שנכונה לי ב-ויקימדיה היא סוג של סגירת מעגל והזדמנות ליצור, לתרום ולקדם פעילות שהינה חלק אינטגרלי ממי שהנני וממה שאני מאמינה בו מאוד". "אני גאה להיות חלק מיצירה גלובלית אדירה, נטולת גבולות, שהיקפיה לא זו בלבד שאינם מוגבלים, אלא ממשיכים לצמוח ולהתרחב תדיר, על ידי אנשים ונשים שתורמים לידע האנושי כל אחד ואחת בדרכם, תשומתם ויכולותיהם, ומשביחים אותו באופן מתמיד. בלעדיכם, כל זה לא היה אפשרי", ציינה. [caption id="attachment_206658" align="alignnone" width="600"] עוד מעט בר מצווה. ויקימדיה ישראל[/caption] עוד ציינה פולג ש-"אני תקווה כי יחד, נמשיך בעשייה מאתגרת זו ונוסיף עליה, ובו זמנית נשכיל להרחיב את הקהילה המקומית, להעשירה ולגוונה. זאת, בשאיפה לתת ביטוי, ככל הניתן, לפסיפס מרכיביה של החברה הישראלית כולה, ולצעוד לאורכו ולרוחבו של המסע המרתק הזה של הרחבת והפצת הידע החופשי תוך שיפור מתמיד של התכנים, היכולות, הנתונים והכלים המאפשרים את הנגשתו". לדבריה, "המשימה העומדת אל מול עינינו, ואשר תמשיך ותלווה אותנו, הינה, לפני הכל, קידום והנגשת הידע וההשכלה בישראל, ומכאן - אל רחבי העולם. ישראל התברכה במגוון רחב של יכולות ותחומי ידע ובקיאות שהם ייחודיים לנו, ומיומנויות פורצות דרך ששינו את פני החברה האוניברסלית. בידינו הוא להרחיב את פוטנציאל הנגשתם והשימושיות בהם, באמצעות מיזמי ויקימדיה לסוגיהם". עמותת ויקימדיה ישראל, שמאגדת את שלל השירותים של האנציקלופדיה החופשית בעברית - ויקימילון, ויקיציטוט, ויקירפואה ואחרים, תחגוג ביוני הקרוב בר מצווה. היא באה לעולם שש שנים אחרי שג'ימי וויילס ייסד את ויקיפדיה ב-2001 וארבע שנים אחרי ייסוד עמותת ויקימדיה העולמית ב-2003. שלשום פרסמה העמותה הישראלית כי במהלך 2019 נצפו יותר מ-580 מיליון דפים ב-ויקיפדיה העברית ונכתבו למעלה מ-21,900 ערכים חדשים. הערך שזכה השנה למספר הכניסות הרב ביותר הוא זה שעל שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

משרד התקשורת פרסם אתמול שימוע שמהותו עדכון תעריפי שירות הגישה רחבת הפס המנוהלת (BSA) ברשת הוט, על מנת להתאים את רמת התעריפים הסיטונאיים ברשת זו לרמה המאפשרת תחרות, ולהביא לידי ביטוי את שינויי המחיר לצרכן שביצעה הוט בחלוף הזמן. חברות תקשורת שמוכרות שירותי אינטרנט טוענות כי המחיר שגובה מהן הוט במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי גבוה ביחס למחיר שאותו היא גובה מצרכנים, מה שמשאיר להן שולי רווח זעירים ואף שליליים.  בעקבות כך, המשרד שוקל לשנות את המחירים שישלמו חברות התקשורת להוט עבור חכירת התשתיות שלה. "השוואה בין התעריפים הקמעונאיים לתעריף שירות ה-BSA ברשת הוט", נכתב במסמכי השימוע, "מעלה קושי תחרותי רב בשל הפגיעה ביכולתם של ספקי השירות להתחרות בתעריפים הקמעונאיים של הוט על בסיס התשומות הסיטונאיות שרכשו ממנה במסגרת השוק הסיטונאי - כל זאת בשעה שהוט מחויבת לאפשר שימוש ברשתה בתעריפים מרביים מפוקחים". "פער כה מצומצם בין התמחור הקמעונאי לתמחור הסיטונאי", מציין המשרד במסמכי השימוע, "המתקיים לאורך זמן, מוביל לפגיעה בתכלית אסדרת השוק הסיטונאי, בתחרות ובספקי השירות, ומעלה את האפשרות כי התעריף שנקבע בעבור שירות ה-BSA ברשת הוט אינו משקף נכונה את העלויות הכרוכות להוט באספקתו. משמעות הדבר כי לא מתאפשר כיום לספקי השירות לכסות את כלל העלויות הקיימות להם (סיטונאיות וקמעונאיות) לטובת אספקת השירות על בסיס רכישת תשומות סיטונאיות ברשת הוט. במסמכי המלצת אגף הכלכלה של המשרד, המצורפים לשימוע, צוין, כי "בחינת המשרד מעלה, כי לאורך כל התקופה מאז נקבעו תעריפים מפוקחים מרביים על ידי המשרד, בחרה הוט לקבוע תשלומים בגובה התעריף הסיטונאי המרבי שנקבע בתקנות השירות, על אף שניתן לקבוע תשלומים נמוכים יותר. במקביל, ובפרט בתקופה שלאחר קביעת התעריפים הסיטונאיים ברשתה, ולפני התחלת פעילותם של ספקי השירות ברשת זו ביצעה הוט שינויים בתעריפיה הקמעונאיים עבור שירותי האינטרנט המשווקים על ידה לצרכן. שינויים אלה הביאו להפחתה משמעותית של התעריפים הקמעונאיים בקצבים שונים, והובילו לקבלת רמת התעריפים הנוכחית ברשת הוט הקיימת מזה כשנתיים. בהתאם לכך, משרד התקשורת מבקש לקבוע מחירים סיטונאיים חדשים של 54 שקלים בחודש למהירות 100 מגה - לעומת 73.53 כיום, 61.5 שקלים בחודש למהירות 200 מגה – לעומת 90.15 כיום, ו-76 שקל בחודש למהירות 500 מגה – לעומת 90.13. המשרד אמד את המרווח הקמעונאי הנדרש לספקיות השירות בכ-19-13 שקל למנוי לחודש, כתלות במהירות, כאשר הוא לוקח בחשבון עלויות אחרות כמו התקנה וציוד קצה בסכום של כ-31 שקל. "המשרד צופה כי עדכון תעריפים זה יאפשר לספקי השירות להציע הצעות המתחרות בחבילות המשווקות היום על ידי הוט, בהתבסס על תשומות הנרכשות ממנה בשוק הסיטונאי. וזאת למרות פרקטיקות התמחור שבהן נוקטת הוט, אשר מונעות את התפתחות התחרות המבוססת על רפורמת השוק הסיטונאי ברשתה ופוגעות במאמצי המשרד ליצירת מגרש משחקים תחרותי יותר הפועל לטובת הצרכנים", מציין המשרד.

כתב: עופר שמואלי, מנהל פעילות ההדרכה ושירותי המומחה בסקיור ווייב, המפיצה בישראל של פולס סקיור. אחד הדגשים באבטחת מידע שכל יצרן פתרון ידגיש בפניך הוא נראות - להיות כל העת עם היכולת לראות בזמן אמת מה קורה אצלך ברשת בהיבטים של טראפיק, ולא פחות חשוב - אילו התקנים שותפים ברשת. זה היה פשוט עד לפני שנים לא רבות: הרכיבים הרשתיים היו בעיקר מתגים, נתבים, תחנות קצה, שרתים, חומות אש ועוד כמה. בשנים האחרונות התרחשו שתי מהפכות שמגדירות מחדש את החשיבה הרשתית: שירותי ענן והכניסה המסיבית של התקני אינטרנט של הדברים (או העצמים), שחדרו לכל מקום בחיינו הפרטיים והמקצועיים. אם נתמקד בהתקני ה-IoT, הרי שלכאורה מדובר בעוד התקן רשתי המצטרף לרשת הארגונית, הלכה למעשה. זהו אוסף של עצמים (Things) עם חיבוריות בעייתית, מינימום אבטחה ומקסימום חולשות. התוצאה: מנהל אבטחת המידע בארגון נותר עיוור בחשיכה בסביבות ICS - מערכות של בקרה תעשייתית הנמצאות בשימוש בענפי התעשייה ובתשתיות קריטיות. כניסתם של מערכות בקרה וחיישנים, המיועדים לשליטה על רכיבים מרובים, הופכת לזירת אבטחה קריטית, בשל היכולת של רכיבים אלה לפגוע בקווי הייצור. [caption id="attachment_307001" align="alignnone" width="600"] סקיור ווייב[/caption] מדיניות של אפס אמון - Zero Trust Policy כדי להתמודד עם התקני אינטרנט של הדברים בארגון ובמבנים תעשייתיים, פולס סקיור (PulseSecure), מובילה עולמית בפתרונות Access, שסקיור ווייב (SecureWave) היא המפיצה שלה בישראל, יצאה עם PPS (ר"ת pulse policy secure) - חלק בלתי נפרד מפתרון ה-VPN וה-NAC המשולב, המספק לרשתות ארגוניות Zero Trust Security באמצעות נראות - Visibility של כלל ההתקנים, אכיפת מדיניות ואורקסטרציה של אבטחה עם תשתיות הרשת, וניהול והרשאות של משתמשים ואורחים. PPS מייצר באופן דינמי פרופיליזציה של הרשת המאפשרת גילוי, סיווג והחלת מדיניות על התקני IoT. הפתרון של Pulse משתלב גם עם פתרונות NGFW (הדור הבא של הפיירוולים), המספקים זיהוי של מכשירים שונים בתעבורת הרשת וכך, למעשה, בפעם הראשונה, ניהול התקני ה-IoT ברשתות הארגוניות נעשה באופן מאורגן ומובנה. הרחבת מודל ה-Zero Trust PPS מרחיב את מודל ה-Zero Trust Security למכשירי אינטרנט של הדברים שנמצאים בשימוש במפעלים ובבניינים חכמים, עם סביבות IT ו-OT מעורבבות. הוא מגלה ומפרסם אוטומטית מערכות IoT, כגון SCADA ברמת מפעל, PLCs ו-HMIs, או מערכות HVAC לבניית משרדים, ומספק נראות דינמית ואבטחה, על ידי אכיפת מדיניות לגישה מקומית ומרוחקת על ידי משתמשים וקבלנים מורשים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא האינטגרציה למערכות פייירוול בארגון. PPS עושה זאת באינטגרציה מלאה לפתרונות הדור הבא של הפיירוולים של יצרנים מוכרים דוגמת פורטינט, פאלו אלטו וצ'ק פוינט, במתן גישה לאותם התקנים, מבלי לייצר תקורות נוספות. [caption id="attachment_307002" align="alignnone" width="600"] פולס סקיור[/caption] נראות, נראות, נראות... עדיפות עליונה עבור לקוחות עם רצפת ייצור פעילה, היא נראות מלאה ואבטחה של מכשירי IoT. מכיוון שמערכות כושלות עלולות להוביל לאובדן הכנסות או חיי אדם, הלקוחות חייבים לשים דגש על תיקון מהיר של מכונות, כדי למנוע הפסקות במערכת. PPS מספק ניתוחים התנהגותיים מתוחכמים, שמתריעים לצוותי האבטחה על אנומליה בהתנהגות התקני ה-IoT, שמחייבת אוטומטית גורמי אימות נוספים. זה נעשה באמצעות בניית פרופילי התנהגות בסיסיים עבור התקנים אלה, בין אם מנוהלים או לא מנוהלים, תוך שימוש במידע המתואם ממקורות רבים, כמו NetFlow, נתוני משתמשים ומכשירים אחרים ברשת. בעזרת פרופילים אלה, הפלטפורמה מגלה פעילות חריגה, זיהומים זדוניים והתקפות מצד דומיינים חשודים, ומאפשרת לצוותי האבטחה להגיב יותר לאיומים ולנקוט בצעדים מקדימים לפני שהמתקפות מצליחות.

נשיא גואטמלה, אלחנדרו ג'אמאטי, הגיע באחרונה לביקור במרכז המחקר והפיתוח אינפיניטי לאבס (Infinity Labs R&D) מבית מטריקס כדי ללמוד כיצד היא מכשירה אנשי מקצוע טכנולוגיים לעסוק בענף ההיי-טק, ללא צורך ברקע טכנולוגי. מסלול הלימודים שהוצג לנשיא במהלך ביקורו הינו מודל ייחודי להכשרה ולהסבה מקצועית במהירות שיא. הנשיא למד גם על תוכנית ה"אינקובטור" הייחודית, אשר הוקמה במעבדות החברה, הנקראת Ignition Point - חממת מחקר ופיתוח המייצרת סטארט-אפים, אשר מופעלת בסיוע ובשילוב טובי המנטורים והבוגרים המצטיינים. בגואטמלה לא קיים כיום מגזר היי-טק מפותח, ומטרת הביקור באינפיניטי הייתה ללמוד כיצד ניתן לייסד תעשייה כזאת מאפס. אורכו של המסלול שמציעה אינפינטי הוא כחצי שנה, כאשר הוא מיועד לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים אמנם, אך ללא רקע בטכנולוגיה עילית. בסוף המסלול משתלבים הבוגרים בחברות היי-טק וסטארט-אפים ברמה מקצועית שוות ערך ל-2-3 שנות ניסיון. מודל זה מוכיח, כי הגרעין להקמת תעשיית היי-טק מוצלחת טמון במודל הכשרה מקצועי, בשילוב עם תוכנית "אינקובטור", אשר מעודדת יזמות ומאפשרת יצירת סביבת מחקר ופיתוח ייחודית. את נשיא גואטמלה ג'אמטי, כשהוא מלווה בשר הכלכלה בממשלתו, אנטוניו מלוף, אירחו בכירי מטריקס, בהם מנכ"ל החברה, מוטי גוטמן, יו"ר אינפיניטי לאבס, אסף גבעתי, והמנכ"לים המשותפים ומייסדי אינפיניטי לאבס, סטיבן הררי וחיים גירון. [caption id="attachment_307043" align="alignnone" width="598"] מימין: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, סטיבן הררי, מנכ"ל שותף ומייסד אינפיניטי לאבס, אלחנדרו ג'אמאטי, נשיא גואטמלה, חיים גירון, מנכ"ל שותף ומייסד אינפיניטי לאבס, ואסף גבעתי, יו"ר אינפיניטי לאבס[/caption] ג'אמטי קיבל הצצה לפעילות הסטארט-אפים והאפליקציות שנולדו באינפיניטי והתרשם מן העובדה, כי Ignition Point מאפשר לבוגרים להגיע להישגים מרשימים ללא ניסיון או רקע מקצועיים מקדימים בתחום הטכנולוגי והיזמי. הנשיא, שהביע תקווה שגם במדינתו, כמו בישראל, תצמח תעשיית היי-טק, אמר בסיום: "גואטמלה הייתה צריכה להקים פרויקט בדיוק כמו מה שמתבצע כאן כבר אתמול. מחר בבוקר זה מאוחר מדי".

חשבתם שרק אנחנו "פשוטי העם" פונים לעולם ההיכרויות אונליין בחיפוש אחרי דייטים ורומנטיקה? תחשבו שנית. שרון סטון, כוכבת "אינסטינקט בסיסי" הפרובוקטיבית וההורסת שהיא כיום בת 61, ניסתה לאחרונה למצוא אהבה בבאמבל - אפליקציה שמתאימה למשתמשיה שידוכים על סמך מיקום, ושמזכירה לא במעט את טינדר (עניין שכבר הביא אפילו לתביעה נגדה). אלא שסטון הנחשקת נחסמה מהשירות במפתיע. מדוע? מכיוון שמשתמשים רבים במיוחד, וכנראה גם סקפטיים במיוחד, סימנו את חשבונה כמזויף. "היי באמבל, האם זו אני שהורחקה?", כתבה סטון בחשבון הטוויטר שלה אתמול (ב') ותייגה את חשבון Bumble. "אל תסלקו אותי מהכוורת", המשיכה השחקנית, ששיתפה בציוץ צילום מסך המראה כיצד היא נעולה מפני השתתפות במירוץ הזיווגים של באמבל. I went on the @bumble dating sight and they closed my account. ???????? Some users reported that it couldn’t possibly be me! Hey @bumble, is being me exclusionary ? ????????‍♀️ Don’t shut me out of the hive ???? — Sharon Stone (@sharonstone) December 30, 2019 "בהחלט רוצים אותך בכוורת" באמבל הבחינו בציוץ של סטון בתוך זמן קצר, והאפליקציה השיבה בזריזות את פרופיל ההיכרויות של השחקנית ההוליוודית לפעולה. "יכולה להיות רק סטון אחת", כתבו לה אנשי האפליקציה בצירוף אימוג'י של כתר. "נראה שהמשתמשים שלנו חשבו שאת טובה מדי כדי להיות אמיתית", הוסיפו הסבר למהלך. "דאגנו שלא תחסמי שוב. אנו מקווים כי כל אחד מהקהילה שלנו לוקח כמה שניות בכדי לאמת את הפרופיל שלו (קתרין טראמל מאינסטינקט בסיסי מקבלת כרטיס כניסה היום!)”, הבהירו אנשי הסושיאל של השירות. There can only be one ???? Stone. Looks like our users thought you were too good to be true. We’ve made sure that you won’t be blocked again. We hope that everyone in our community takes a sec to verify their profiles. (Catherine Tramell from Basic Instinct gets a pass today!) — Bumble (@bumble) December 30, 2019 קלייר או'קונור, מנהלת המערכת של באמבל, הצטרפה גם היא לשרשור בטוויטר וצייצה: "סמכי עלינו, אנחנו בהחלט רוצים אותך בכוורת. את יכול לחזור לבאמבל! תודה שאת איתנו ומקווה שתמצאי את המתוק שלך". AHA! @sharonstone, we at @bumble found your account, unblocked you, and ensured this won't happen again. You can get back to Bumbling! Thanks for bearing with us and hope you find your honey.???? — Clare O'Connor (@Clare_OC) December 30, 2019 מאז הפרסום הפכה סטון, זוכת גלובוס הזהב וזוכת אמי, למושא של עיסוק נרחב יותר בשאלה מדוע היא (ונשים מפורסמות ויפהפיות אחרות כמותה) זקוקה בכלל לשירות שידוכים. סטון - שהופיעה לאחרונה ב-Rolling Thunder Revue, סרטו החדש של מרטין סקורסזה על סיבוב ההופעות של בוב דילן - התחתנה פעמיים. נישואיה הראשונים היו למפיק מיכאל גרינבורג, ואחריו נישאה לעיתונאי פיל ברונשטיין, ממנו התגרשה ב-2004. לפני מספר שנים סיפרה סטון בראיון ש"אף פעם לא מציעים לי לצאת". לפי התקשורת, אפשר כנראה לתלות את האשם בעצם היותה סלב, שכן מפורסמים הוליוודיים כמותה, ולעיתים גם כאלו פחות מפורסמים - בארץ, אומרים כי העובדה שהם נמצאים באור הזרקורים דווקא מקשה עליהם למצוא בני זוג. "לא קל לסלבס פשוט לפגוש אנשים איכותיים בכוחות עצמם, מכיוון שהם מוקפים בעלוקות ובנצלנים ואנשים שאינם כנים", ציטט הניו יורק פוסט את איימי לורן, שדכנית ניו יורקית המתמחה בתחום הסלבריטאים. "נמאס להם לפגוש אנשים באותו ענף", היא הוסיפה. ב-2018 התראיינה סטון ל-CBS והתייחסה להיעלמות שלה מהנוף ההוליוודי. "הייתי לבד", סיפרה. כשנשאלה על היכרויות ואהבה, היא הודתה שהיא מתקשה למצוא כאלו. "אם הייתי רוצה גבר בחיי זה היה בשביל שותפות. לא איזה 'סידור'. זו תהיה מערכת יחסים ממש", אמרה, אך הוסיפה ש"בכאלו די קשה להיתקל". משתמשים ותיקים בבאמבל, טינדר גריינדר ושירותי הכרויות אחרים אולי יחלקו עליה שזו בדיוק הדרך הנכונה להשיג את מבוקשה, אבל מצד שני - מדובר בשרון סטון!  

אינטרנט של הדברים החל מערים חכמות ובתים חכמים, ועד למצלמות אבטחה וחיישנים, נדמה שכמעט הכל קשור כיום למהפכת האינטרנט של הדברים. הבתים ומקומות העבודה של כל אחד מאתנו הולכים וצוברים חוכמה. מי היה מאמין לפני עשור שאפשר יהיה להפעיל את הדוד או את המזגן לפני שמגיעים הביתה, ושאפילו פח האשפה ברחוב שלנו יהיה טכנולוגי. [caption id="attachment_208062" align="alignnone" width="600"] אינטרנט של הדברים. אילוסטרציה: BigStock[/caption] ביג דטה אנחנו חיים לא בעידן המידע, אלא בעידן ה-המון מידע, וגם זה בלשון המעטה. בערך כל חברה שאנחנו קונים ממנה, כל אתר שאנחנו נכנסים אליו, ודאי אם מדובר ברשת חברתית, ושלא לדבר על מאגרים ממשלתיים ומשטרתיים - כולם יודעים עלינו הרבה מאוד דברים. הארגונים האלה גם מנתחים את המידע עלינו, כדי לנסות למכור לנו יותר, לגלות פושעים וטרוריסטים, ולפעמים למטרות מפוקפקות יותר. אומרים שידע, ומידע, הוא כוח. עידן ההמון מידע נותן המון כוח להמון גופים שלא תמיד היינו רוצים שהוא יהיה בידיהם. [caption id="attachment_164160" align="alignnone" width="600"] עידן המון המידע. מקור: BigStock[/caption] אבל יש גם, כמובן, הרבה שימושים לגיטימיים לביג דטה ולניתוחו. למשל, הוא עוזר לארגונים לדעת טוב יותר על הלקוחות שלהם ולהתאים להם הצעות טובות יותר, שבסופו של דבר יועילו גם להם. מה גם שהשילוב של ביג דטה עם התפתחויות טכנולוגיות אחרות ייעל - והחכים - מאוד את עולם ה-IT. בינה מלאכותית התחום הזה אמנם קיים כבר כמה עשורים, אבל פרץ והתפתח משמעותית רק בשנים האחרונות. הבינה המלאכותית תורמת במובנים רבים של החיים: ממחשבי על כמו ווטסון של יבמ ועד לרובוטים שיודעים לדבר ואפילו להתווכח עם מומחי דיבייטים, מרובוטים במפעלים יצרניים ועד לצ'טבוטים ולכמעט כל דבר שניתן לחשוב עליו. אלא שהתחום הזה עוד לא הגיע לשיאו: קרוב לוודאי שיש עוד הרבה דברים ורבדים ב-"מוח" המחשובי שהמוח האנושי עוד לא חשב עליהם, ונשמע עוד הרבה על כך בעשור הקרוב. ועדיין, מומלץ להתייחס בסקפטיות לתחזיות האפוקליפטיות שלפיהן המחשבים והרובוטים יעלו עלינו בחוכמתם, ואפילו יקומו עלינו לכלותנו. [caption id="attachment_274677" align="alignnone" width="600"] עשור של בינה מלאכותית. צילום: BigStock[/caption] דור 5 מה לא מבטיחים לנו בקשר לדור החמישי? שהוא יעשה את האינטרנט למהיר בהרבה, יאפשר להעביר הרבה יותר מידע בהרבה פחות זמן, ישכלל את עולם הסלולר ובכלל, יעשה פלאים. האם ההבטחות האלה יתממשו? אם להסתמך על מה שהבטיחו לנו לפני הגעת הדורות הקודמים, בהחלט יש מצב. הדורות הרביעי ויותר מזה השלישי שיפרו את המצב רבות. מהצד השני, קיים חשש שכגודל הציפייה כך יהיה גודל האכזבה. ייקח עוד זמן עד שנדע את התשובה לכך, כי בינתיים הדור החמישי קצת מתעכב. [caption id="attachment_295121" align="alignnone" width="600"] הדור החמישי. אילוסטרציה: BigStock[/caption] מגוון זאת מילת הבאזזז שאני הכי אוהב. ארגונים, בפרט בעולם ההיי-טק, מבינים, ובעשור המסתיים לו עשו זאת ביתר שאת, את החשיבות שבהעסקת עובדים ממגוון רקעים, ובהתאמת או הנגשת מקום העבודה אליהם. הכוונה היא לנשים, אפרו-אמריקנים, להט"בים, בני דתות שונות ומוצאים אתניים שונים. בארץ, המיקוד הוא בערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה הגאוגרפית. בחברות ההיי-טק הגדולות, ברבים מהסטארט-אפים ובעוד ארגונים בענף הבינו שמקום עבודה ידידותי יותר ומגוון יותר שווה חברה מצליחה יותר, וזה בא לידי ביטוי בשורת הרווח. הדבר בא לידי ביטוי גם בשטח: ההתגייסות של חברות היי-טק רבות למען קהילת הלהט"ב בישראל כששבתה לפני כשנה וחצי היא דוגמה טובה לכך. [caption id="attachment_267556" align="alignnone" width="600"] מגוון. אילוסטרציה: BigStock[/caption] אלא שלא מספיק ארגונים מבינים את זה. עדיין, יש חברות שבהן נתקלים עובדים במיזוגניה, שוביניזם, גזענות, להט"בפוביה ושאר רעות חולות. ויש גם ארגונים שמדברים גבוהה גבוהה על מגוון, אבל זה בעיקר מהשפה ולחוץ. המצב רחוק מלהיות משביע רצון. שיעור ההעסקה של נשים נמוך מזה של הגברים, וכך גם השכר שלהן, שלא לדבר על חרדים וערבים, שכמעט שלא רואים בהיי-טק הישראלי. המצב לא הרבה יותר טוב במדינות אחרות, באשר למיעוטים בכל אחת מהן. יש לקוות, ובמידה מסוימת אף להניח, שבעשור הקרוב מילת הבאזזז הזאת תמשיך לחלחל ולקל יותר ויותר ביטוי מעשי. מחשוב ענן כבר בשנות ה-2000 היחסית מוקדמות החלו לדבר על הענן, ועל כך שארגונים יכולים להוציא את האחסון שלהם החוצה, ואפילו רצוי שיעשו זאת. אולם, בעשור הנוכחי, התחום הזה עלה לגבהים חדשים. נדמה שבראשית העשור הייתה סטגנציה מסוימת באימוץ הענן, לפחות בישראל, בין אם בגלל רגולציה, בעיקר במגזרי הביטחון והפיננסים, ובין אם עקב שמרנות ורצון לשמור את הקלפים קרוב לחזה. אולם, בשלוש-ארבע השנים האחרונות ארגונים רבים, שעד אז הסתמכו על מערכות הלגאסי שלהם, החלו להבין את היתרונות בענן ולהעביר את המחשוב שלהם החוצה, או לנקוט בשיטת אמצע - מה שנקרא ענן היברידי - ולחלק את האחסון שלהם, כך שחלקו יהיה בענן וחלקו האחר - בתוך הארגון (און-פרמיס). [caption id="attachment_172492" align="alignnone" width="600"] מחשוב ענן. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] החששות מהענן עדיין קיימים, בעיקר בפן האבטחתי, אבל הם הולכים ומתפוגגים. וזה עוד מבלי שדיברנו על החברות הצעירות, הסטארט-אפים, שרובם הם קלאוד נייטיב ואולי שמעו פעם את המילים "און-פרמיס", אבל היא חסרת שימוש עבורם. מציאות וירטואלית / רבודה אחד התחומים המרתקים בעולם הטכנולוגי. בעשור האחרון יצאו ונסקו משחקים רבים של מציאות רבודה, כמו פוקימון גו, ומוצרים בולטים בתחום, למשל משקפי אוקולוס, שפייסבוק רכשה אותה. מוצרי ה-VR וה-AR מאפשרים לנו לראות דברים וירטואליים במקום, או לצד, מה שאנחנו רואים במציאות, ומשמשים לצרכים ארגוניים, כמו גם לבידור ופנאי. לפעמים, המציאויות האלה עדיפות על המציאות הפיזית של העולם שבו אנחנו חיים. [caption id="attachment_195870" align="alignnone" width="600"] מציאות וירטואלית. אילוסטרציה: BigStock[/caption] מתקפות כופרה אחד הסוגים החדשים ביותר של מתקפות הסייבר, שבהן ההאקר משתלט על מחשבי הארגון וכמו בכל מקרה אחר של כופר, דורש כסף כדי לשחרר את המידע. הרבה כסף. יש ארגונים שמוכנים לשלם את הסכומים, אבל יותר ויותר חברות ייעוץ ומשרדי עורכי דין מציעים שירותים איך לנסות לשחרר את המידע מבלי שמשלמים את הכסף (ועל הדרך גובים תשלום בעצמם). [caption id="attachment_230571" align="alignnone" width="600"] מתקפות כופרה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הבאזזז של המונח הזה קצת ירד בתקופה האחרונה, כי ארגונים לא ששים להודות שהם הותקפו בכלל, ובפרט שלא בכופרות, וכי מתקפות הסייבר האחרות ממשיכות להשתולל ולעתים לגבות קורבנות. אבל מתקפות הכופרה עדיין כאן והן הולכות ומשתכללות. פייק ניוז אם פעם צרכנו את החדשות בעיקר מאמצעי המדיה המסורתיים, שעם כל הבעייתיות שיש בהם (ויש בהם), הם עדיין מחויבים במידה זו או אחרת לערכים עיתונאיים, לאתיקה ולאמת, הגיעו הרשתות החברתיות וטרפו את הקלפים. הן אפשרו לכל אחד להעביר חדשות, או "חדשות" – בין אם אלה גולשים שמשדרים בפייסבוק לייב מאירועים, פוליטיקאים שמצייצים או מקליטים בווידיאו את "החדשות האמיתיות" וגורמים אינטרסנטיים שונים, שרוצים להשפיע על המציאות. אנחנו מפוצצים בפייק ניוז, בעקר ברשתות החברתיות, והחמור הוא שפוליטיקאים מפיצים אותן ועוד טוענים שהחדשות האחרות, באמצעי המדיה המסורתיים, הן הפייק האמיתי. [caption id="attachment_301976" align="alignnone" width="600"] מחכים שהניוז כבר לא יהיו פייק. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הרשתות החברתיות, ובעיקר פייסבוק, מתקשות להילחם בפייק ניוז, או לא רוצות - חלק ממפיצי חדשות הכזב (זה המונח העברי) משלמים על כך תשלומים נאים. אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את פרשת קיימברידג' אנליטיקה ואת השימוש בפייק ניוז לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. כל מה שנשאר לאזרח הקטן הוא השתמש בכלים שלו ולנסות לסנן את החדשות שהוא צורך, להחליט האם הוא מאמין למה שהוא קורא, רואה או שומע - או לא. קוד פתוח ה-דיבור האחרון בעולם התוכנה. במקום לפתח לבד, או רק על ידי המפתחים בחברה מסוימת, המפתחים בשיטה זו מצטרפים לקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בתוצרים של אחרים ומשתפים את אלה שלהם. הקוד הפתוח נוצר מאידיאולוגיה שלפיה התוכנה שייכת לכולם, ויצר קהילת ידע גדולה ומבריקה, שהביאה לעולם מערכות כמו לינוקס ויוניקס, ופרויקטים כמו קוברנטיס. לא לחינם יש חברות גדולות בעולם זה, כמו רד-האט, וענקיות טק אחרות, דוגמת מיקרוסופט וגוגל, מאמצות אותו בחום. [caption id="attachment_264639" align="alignnone" width="600"] קוד פתוח. אילוסטרציה: ileezhun/BigStock[/caption] לסיום, יש עוד הרבה באזזז וורדס ראויות שלא כתבתי עליהן כאן בהרחבה, אבל בהחלט ראויות שאזכיר אותן: בלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים (עם התמקדות בביטקוין), סייבר, רשתות חברתיות, אפליקציות, קונטיינרים, לימוד מכונה, למידה עמוקה וכמובן - IT, שהיה מילת באזזז גם בעשורים קודמים ויהיה עוד שנים רבות.

טלי הררי מונתה לסמנכ"לית פרויקטים בחברת מד-1. הררי עובדת בחברה 20 שנה - מיום הקמתה - ובתפקידה האחרון ניהלה חוזי התקשרות ועבדה מול המחלקה המשפטית. בתפקידה החדש היא תעמוד בראש תכנון והקמת פרויקטים בתחום הדטה סנטר ותעסוק במיפוי צרכי הלקוח והתאמת הפרויקט באופן ספציפי לדרישותיו.