חברת התעופה בריטיש איירווייס ספגה קנס שיא של 183.39 מיליון ליש"ט (כ-230 מיליון דולרים) בגין הפריצה דרך מערכות האבטחה שלה, שגרמה ליותר מחצי מיליון נוסעים של החברה לחשוף את הפרטים האישיים שלהם להאקרים בשנה שעברה. ההודעה הרשמית על הקנס יצאה מנציבות המידע הבריטי. לפי ההודעה, זהו הקנס בגדול ביותר שהושת בידי המשרד, לפחות באופן ציבורי, מאז הכניסה לתוקף של חוקי ה-GPDR החדשים, שמטילים אחריות רבה יותר על חברות לשמור על נתונים השמורים בשרתיהן. התקיפה דווחה לנציבות בספטמבר 2018, אך היא החלה לפי הבדיקות כבר ביוני. במהלך התקיפה הצליחו ההאקרים להסיט את התנועה מהאתר הרשמי של החברה לאתר מזויף, ובאמצעות האתר הזה הם קצרו נתונים אישיים של כחצי מיליון נוסעים תמימים, כולל כרטיסי תשלום, פרטים על אודות יעדי נסיעה ועוד. "המידע האישי של אנשים הוא בדיוק כזה - אישי. כשארגון כושל בהגנה עליו מפני אובדן, נזק או כניסה זה יותר מרק לא נוח. זו הסיבה מדוע החוק ברור - כשאתה אחראי למידע אישי אתה צריך לדאוג לו. אלה שלא יעשו זאת יצטרכו להתמודד עם ביקורת של המשרד שלי, שתבחן האם הם ביצעו את הצעדים המתאימים להגנה על זכויות הפרטיות הבסיסיות", מסרה הנציבה, אליזבת דאנהם. לבריטיש איירווייס, תחת חברת האחזקות IAG, יש קצת פחות מחודש לעתור, ומנכ"ל IGA, ווילי וולש, אמר שזה בדיוק מה שהם מתכוונים לעשות. "אנחנו מופתעים ומאוכזבים. אנחנו מתכוונים לנקוט את כל הצעדים המתאימים כדי להגן בעוז על מעמדה של חברת התעופה", הוא אמר.

בזמן שפייסבוק וגוגל קורסות תחת תביעות על הפרות פרטיות כאלה ואחרות, עולה וצומחת טלגרם דווקא מכיוון לא צפוי: פרסום. מה המשותף בין המועצה המקומית מזכרת בתיה, בנק הפועלים ואפילו מחסני חשמל? שלושת המותגים האלו הבינו את הצורך בתקשורת שונה עם הלקוח ופתחו ערוץ טלגרם הפונה ללקוחות שלהם בצורה מדויקת יותר וללא חשש לפגיעה בפרטיות, משום שכל מה שיש בידיהם זה הנייד של הלקוח. כדי להבין איך כל זה עובד ואיזה חידושים יש בתחום שוחחנו עם אברהם מאיה, מנהל שותף בחברת טלגרם אדס העוסקת בפרסום ממוקד בערוצי וקבוצות טלגרם. "זו פלטפורמה שמבינה את האנשים בטלגרם", מסביר לנו מאיה, נקודת ההסתכלות שלנו היא נקודת המבט של מנהלי הקבוצות והאנשים שמגיעים. כתוצאה מכך יורד חלק גדול מהאנטי שיש לאנשים מפרסומים כמו בפלטפורמות אחרות. המשתמשים מבינים שזו הדרך של מנהלי הקבוצות לקבל תגמול על העבודה שלהם, ולכן יש יותר הבנה לצורך בפרסום. מהם היתרונות עבור מותגים גדולים? גם מותגים גדלים, כמו מחסני חשמל, בנק הפועלים ואפילו מועצת מקומית מזכרת בתיה, הבינו את הייחודיות שיש בטלגרם בעיקר משום שאינה פולשנית, אין בה מעקב אחרי הגולש, הגולש הוא זה שקובע את הכללים: מתי יתנתק ומלבד מספר הטלפון שלו אין למנהל הקבוצה או הערוץ אף מידע עליו. בניגוד לפלטפורמות כמו פייסבוק כאשר יש צורך בהעברת תוכן לגולש, מנהלי הקבוצות מייצרים עבורו כלים שינגישו לו את התוכן, כמו בוטים ומשחקים, ולא נעשה מעקב אחר הגולש ואחרי מה שמתאים לו לפי התכנים שצרך. טלגרם היא אפליקציה למשתמשי קצה, היכן החיבור לעולם ה-IT? טלגרם גדושה באנשי IT, אנשים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, אנשי פיתוח, אבל יחד עם זאת ככל שעובר הזמן ויש חדירה של טלגרם לארץ יש יותר ויותר אנשים שמשתמשים בו והוא נעשה נגיש יותר. מהיכן הגעת לתחום הזה? הגעתי מעולם הפרסום והאסטרטגיה בדיגיטל, השותף שלי בא מעולם הפיתוח, והחידוש אצלנו הוא בשילוב שבין שני העולמות, ובקרוב נעלה מערכת עם ממשק אינטרנטי שלכל מפרסם תהיה גישה למידע עליו: כמה חשיפות, כמה הקלקות ומה הנתונים כמו שכל מערכת פרסום "רגילה" נותנת. איך זה עובד? הממשק מאוד דומה לתהליך של מונוטיזציה או אפיליאציה, ממש כמו מערכת "גוגל אדס". בעלי קבוצות/ערוצים מתחברים למערכת טלגרם אדס ולמעשה נותנים לה אפשרות לשלוח פרסומות לתוך הקבוצה בתדירות הנקבעת על ידי המנהל. המנהל מתוגמל, המודעה מתפרסמת, כולם מרוצים. מהן אפשרויות הפילוח? האפשרויות מאוד מגוונות, ניתן לבחור באילו קבוצות וערוצים המודעה תפורסם על פי תחומי העניין של הקבוצות. כמו כן, בתהליך ניסוח והעלאת המודעה, יש אפשרות לבחור תחומי עניין רלוונטיים, כדי להשיג תוצאות אופטימליות. ומה מידת החשיפה? ניתן לפרסם אצלנו מודעה והמודעה שלך תופץ ביותר מ-750 קבוצות וערוצים בטלגרם, המכילים כמיליון איש, בניגוד לפלטפורמות האחרות, שם אנחנו בוחרים למי תוצג המודעה. כיצד אתה רואה את עולם הפרסום בשנתיים הקרובות עם כניסתה של טלגרם לתחום הזה? אין ספק ששחקני הענק בתחום (גוגל פייסבוק לצורך העניין - ר"ק) הם כאן כדי להישאר, אבל הם מבינים שהם חייבים לחדש כל הזמן גם בשביל להשאיר את הקהל שלהם וגם בשביל לתת ערך מוסף אמיתי למפרסמים. אך עם זאת, אחרי כל מהפכה גדולה חייבת להיות ריאקציה, במקרה הזה, זו חזרה למקום "נקי" מהעין הבוחנת של ה"אח הגדול". אני מאמין שבנישה הזו אפליקציית טלגרם מצטיינת, היא בשורה אמיתית בתחום, וזה בא ויבוא עוד לידי ביטוי בעתיד הקרוב.  לצפייה בסרטון המדגים את שיטת טלגרם אדס  לפרטים נוספים  

סטיב ווזניאק - המייסד השותף שהקים יחד עם סטיב ג'ובס את אפל - לא מת על פייסבוק ולא משתגע גם על מארק צוקרברג. זו לא עובדה חדשה. אבל כששוחח השבוע, בנמל התעופה רייגן בוושינגטון די סי, עם אתר הרכילות האמריקני TMZ הוא הלך אפילו צעד אחד רחוק יותר מתמיד ופשוט קרא לאנשים לנטוש את פייסבוק, ומיד. "יש הרבה סוגים שונים של אנשים, ולכמה מהם, היתרונות של פייסבוק שווים את אובדן הפרטיות", אמר כשנשאל ישירות אם אנשים צריכים לנטוש את הרשת החברתית הפופולרית ביותר בעולם. ווז המשיך והסביר ש"יש סוגים שונים רבים של אנשים, ובעבור חלק מהם מהיתרונות של פייסבוק שווים את אובדן הפרטיות. אבל לאחרים רבים, כמוני, ההמלצה שלי היא - וזה לרוב האנשים - אתם צריכים למצוא דרך לרדת מפייסבוק". עזב את פייסבוק לפני שנה מחששות לפרטיות וכמחאה באפריל 2018, בעקבות הקריאה הציבורית למחוק את פייסבוק (DeleteFacebook#), שהגיעה לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica) - בישר שותפו המיתולוגי של ג'ובס שהוא מצטרף לגל המחאה וסוגר את חשבון הפייסבוק שלו. ווז כתב אז כי "משתמשים מספקים את כל הפרטים של חייהם לפייסבוק… ופייסבוק עושה מזה הרבה כסף" במייל ששלח ל-USA Today, והוסיף וטען כי "הרווחים מבוססים לחלוטין על המידע של המשתמש, אבל המשתמשים לא מקבלים כלום מהרווחים". [caption id="attachment_164187" align="alignleft" width="600"] סטיב ווזניאק. צילום: ניקולס הריסון, מתוך ויקיפדיה[/caption] בפברואר האחרון, בראיון מעניין לבלומברג, הוא הודיע גם שאיבד את האמון במארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק. באותו ראיון הצטרף ווזניאק לקולות שתומכים בפיקוח הדוק יותר על ענקיות הטכנולוגיה ואמר ש"הרגולציה טובה. הרגולציה משמעה שחברות לא יעשו דברים רעים או ממשלות לא יעשו דברים רעים. ארצות הברית מצויה הרבה מאחורי אירופה בכל הנוגע בהכרה בבעיות הפרטיות של הנתונים". כשנשאל כעת על ידי כתב TMZ באופן יותר כללי בעניין הפרטיות האם הוא חושש שמכשירים מקשיבים לו ענה ווז: "אני מודאג מכל דבר, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לעצור את זה", ענה והוסיף: "אלא שבכל מה שקשור אליכם - כלומר, הם יכולים למדוד את קצב הלב שלך בלייזר עכשיו, הם יכולים להקשיב לך בהרבה מכשירים, מי יודע אם הטלפון הסלולרי נמצא בהאזנה עכשיו?" "אני דואג כי יש לך שיחות שאתה חושב שהן פרטיות. אתה אומר מלים שבאמת שאסור שיאזינו להן, כי אתה לא מצפה לזה, אבל אין כמעט דרך לעצור את זה. אנשים חושבים שיש להם רמה של פרטיות - שאין להם". לווזניאק יש דווקא מענה לסוגית הפרטיות אבל היא כוללת שינוי שלא כולם ישמחו בו - השירותים החינמיים יהופכו פחות חינמיים. "למה הם לא נותנים לי ברירה? תנו לי לשלם סכום מסוים, ואתם תשמרו על הנתונים שלי מאובטחים יותר ופרטיים, ואז את של כל האחרים ימסרו למפרסמים", הציע ווזניאק את המודל האחר והטוב יותר לטענתו.

המשא ומתן לרכישת סימנטק על ידי ברודקום נכנס להילוך גבוה. על פי מקורות המקורבים לעסקה, ענקית השבבים החלה בבדיקת מצב הביטחונות והערבויות שלה, מצבה הכספי ויכולת המימון שלה, על מנת לראות שהיא אכן מסוגלת לממש את הרכישה. בתוך כך עלה, כי שווי העסקה לא יעמוד על 15 מיליארד דולרים, כפי שדווח בשבוע שעבר, עת פורסם דבר העסקה בראשונה, אלא היא תעמוד על 22 מיליארד דולרים – כולל חובותיה של ענקית אבטחת המידע. במקביל, ב-CNBC פורסם, כי ברודקום בוחנת את רכישת טיבקו, למקרה שהרכישה של סימנטק לא תצלח. טיבקו הפכה לחברה פרטית אחרי רכישה בגובה של 4.3 מיליארד דולר בדצמבר 2014 - על ידי קרן ההשקעות הפרטית ויסטה אקוויטי פרטנרס (Vista Equity Partners). טיבקו סירבה להגיב לדיווחים בתקשורת האמריקנית על רכישתה האפשרית, כמו גם על גובה הסכום של העסקה, אם תתממש. המהלכים של ברודקום מסמלים את תנועתה של ענקית השבבים לעבר עולמות התוכנה, לאחר שבשנה שעברה עצר ממשל טראמפ את הצעתה לרכוש את היריבה שלה, קואלקום. העצירה באה לאחר שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית בחנה את הטקטיקה של ברודקום סביב מכירות המעבדים שלה – חקירה שהפילה את מניית ברודקום בכ-10% באותו היום. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, ידוע בשוק כמנהל המטפל בצורה טובה בעסקי התפעול של החברה. הוא הרחיב את החברה והפך אותה לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בארצות הברית דרך שורת עסקות ענק. כך, למשל, לפני כשנה, במחצית יולי 2018, הודיעה יצרנית השבבים כי היא קונה את CA Technologies, המתמחה בפיתוח תוכנות ארגוניות, כולל למערכות מיינפריים, בעסקת מזומן של 18.9 מיליארד דולרים. אם אכן תימכר סימנטק ב-22 – ולא ב-15 - מיליארד דולרים, יהיה זה ערך גבוה לחברה לעומת 21 מיליארד לפני שהחלו פרסומים שליליים עליה. במאי השנה התחוללה דרמה בענקית אבטחת המידע: גרג קלארק, מנכ"ל, נשיא וחבר הנהלת סימנטק, עזב לאלתר את תפקידיו בחברה. קלארק שימש בתפקיד במשך שלוש שנים והוא המנכ"ל הרביעי ברציפות של סימנטק שלא מסיים את תפקידו בנסיבות תקינות. השנה האחרונה של קלארק, שהצטרף לסימנטק לאחר שזו רכשה את Blue Coat, שבראשה עמד, הייתה קשה: היא כללה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה. ענקית אבטחת המידע חוותה היסטוריה של הדחות ושנים לא קלות. גם שלושת קודמיו של קלארק – מייק בראון, סטיב בנט ואנריקה סאלם – פוטרו, וב-2005 עברה סימנטק זעזוע קשה, עם רכישת וריטאס, שעלתה לה 10.2 מיליארד דולר – זעזוע שממנו היא התקשתה להתרומם.

P.Z. Projects, המתמחה בניהול פרויקטים מערכתיים וניהול ידע מותאמים ללקוח, סיימה בהצלחה הטמעת מערכת Clarizen המשמשת לניהול פרויקטים, במספר חטיבות ב-Trax (חברת Trax פיתחה טכנולוגיית ניתוח של תמונות שמתקבלות מסמארטפונים ושמשמשת לייצור מודיעין עסקי ושיווקי). הפלטפורמה של Clarizen, שנמצאת בשימוש של מאות אלפי משתמשי קצה ברחבי העולם, מהווה פתרון שיתופי לניהול עבודה המבוסס על פלטפורמת ענן המשלבת יחדיו ניהול פרויקטים, אוטומציה באמצעות הגדרת Workflows, ולידציות ויכולות שיתוף נרחבות. אורית סיגל-ודעי, VP Enterprise PMO and Processes ב-Trax, מסרה כי "הפרויקטים ב-Trax נוהלו במספר כלים נפרדים, מרביתם באופן לא מקוון. ההתנהלות בדרך זו הקשתה על הבקרה של הפרויקטים וכמובן על השקיפות בארגון. השלב הראשון כלל הטמעת Clarizen לארגון ה-Delivery לכל הפרויקטים שמתנהלים מול לקוחות. באמצעות Clarizen הוגדר תהליך שבו נפתח פרויקט באמצעות טופס אחיד. הפרויקט נפתח עם תבניות שונות באופן אוטומטי, בהתאם לסוג המוצר. מאותו הרגע, הפרויקט מתנהל באופן שוטף בתוך Clarizen וכולל ניהול לוחות זמנים, סיכונים, ניהול בעלי עניין, משימות לביצוע, סטטוסים ומצגות אוטומטיות. כמו-כן, נעשתה אינטגרציה בין Clarizen לבין Jira, לצורך ניהול המשימות השוטפות של הגופים השונים באופרציה. בשלב השני, הוטמעה מערכת Clarizen לארגוני ה-Customer Care ו-Customer Success וכן לפרויקטים פנימיים בארגון". אורית מסרה כי "במסגרת ההטמעה, צוות P.Z. Projects ביצע, בין השאר, הדרכות ברמות השונות למשתמשים ברחבי העולם. P.Z. Projects, בהובלת פנינה זינגר, קשובה מאוד לצרכים שלנו ותרמה מניסיונה הרב לכל אורך התהליך, הן בהיבטים הטכניים והן בהיבטים התהליכיים. השילוב של חברה עם ניסיון רב מאוד בתחום ניהול הפרויקטים והטמעת מערכות ניהול פרויקטים במקביל לפתרון טכנולוגי חדשני, מתקדם, ידידותי וגמיש, הוא שילוב מנצח. צוות P.Z. Projects מאפשר לנו ללמוד, להפוך לעצמאיים לחלוטין ולייצר לעצמנו התאמות שונות ודו"חות המשך על בסיס אותה למידה". ההטמעה ב-Trax היא חלק מתנופה עסקית משמעותית ב-P.Z. Projects לדברי פנינה זינגר, מייסדת P.Z. Projects ומנהלת מחלקת הפרויקטים בחברה, "הטמעת מערכת Clarizen ב-Trax היא חלק מתנופה עסקית משמעותית בחברתנו בכלל ובפעילות Clarizen בפרט". זינגר הוסיפה כי "הטמעת Clarizen ב-Trax אתגרה אותנו במובנים רבים. מדובר בארגון שתחום ניהול הפרויקטים בו היה בחיתוליו, ללא תהליכים מסודרים ואחידים, עם עבודה בשיטות שונות ובכלים שונים, הצוות מפוזר גיאוגרפית ברחבי העולם, כמות הפרויקטים גדולה מאוד והצוותים עמוסים מאוד בעבודה היומיומית. בנוסף, אחת הדרישות המורכבות היתה לממשק את ה-Clarizen ל-Jira על מנת להימנע מעבודה כפולה של גורמים מסוימים בארגון.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה לבית המשפט נגד פרנטר, סלקום והוט מובייל, אשר עילתה היא חיוב בגין שירות תא קולי מבלי שניתנה הסכמה מפורשת מראש על ידי הלקוחות. הבקשה, שהוגשה על ידי שלושה מלקוחות החברות באמצעות שלומי מושקוביץ ממשרד עו"ד מושקוביץ וסטיס ונתי פולינגר ממשרד עו"ד פולינגר ויקמן כהן, טוענת, כי במשך שנים רבות לא גבו החברות מלקוחותיהן כל תשלום בגין שירות תא קולי, ובשל התחרות העזה בתחום ומתוך הכרה בכך "שהעלאת מחירי החבילות תוביל לנטישת לקוחות", הן "חיפשו דרך 'מקורית' שבה יוכלו להגדיל את הכנסותיהן, ועל כן נקטו בתכסיס הבא: הן 'בראו' חיוב חודשי... בגין שירות תא קולי, אשר ניתן מאז ומעולם בחינם, למרות שמעולם לא ניתנה הסכמת הלקוחות לשלם ולו אגורה שחוקה עבור שירות זה, וזאת באמצעות משלוח הודעת SMS ללקוחות, בה נכתב, חד צדדית, כי לקוח שלא יודיע להן אחרת – יחויב בגין השירות". עוד נכתב בבקשה, כי "המשיבות אוחזות בנאמנות בפרטי אמצעי התשלום של חברי הקבוצה לשם גביית תשלומים שכן הוסכמו בחוזה, ולכן הן פשוט החליטו למעול באמון הלקוחות ולשלוח יד לחשבונות הבנק שלהם, תוך ניצול לרעה של ההרשאה שניתנה להן, וכך הן נוטלות, מדי חודש, את התשלום ללא הרשאה ובאופן בלתי חוקי". עוד מציינים מגישי הבקשה, כי "החברות יודעות שאין מקור חוקי לגביית החיוב שבראו, ועל כן הן הוסיפו 'חטא על פשע' והחליטו להטעות במכוון את הלקוחות ושלחו להם הודעה לפיה הגבייה החדשה נעשית כביכול בשל 'עדכון מחירים'". סעיף "עדכון המחיר" הקיים בחוזי ההתקשרות, לדברי התביעה, "מתייחס בכלל לשינוי מחיר ביחס לחיוב קיים, שהלקוח הסכים לקבלו ולשלם עבורו, ואינו חל על חיוב חדש, בגין שירות שכלל לא התבקש, ושמעולם לא ניתנה הסכמה לשלם עבורו", נטען. בית המשפט התבקש לתת צו, המצהיר כי החיוב בגין שירות תא קולי הינו בלתי חוקי ואסור בהתאם לרישיון החברות, כמו גם להשיב לחברי הקבוצה כל סכום שגבה מהם, לאסור על החברות לגבות תשלום בגין השירות ולהורות על מתן סעד אחר לטובת הקבוצה המיוצגת... או לטובת הציבור, כפי שבית המשפט ימצא לנכון בנסיבות העניין". התביעה מציינת עוד, כי בשלב זה אין בידיה נתונים מדויקים בקשר לנזק המצרפי של הקבוצה, המצויים בידי החברות הנתבעות בלבד, ואולם "מתוך הערכה המבוססת על כמות מנויי הסלולר של החברות הנתבעות (6.77 מיליון)... הרי שדי אם נניח בהערכה שמרנית מאוד, כי רק 10% מהמנויים חויבו בגין השירות... הרי שהנזק שנגרם לציבור הצרכנים חברי הקבוצה נאמד, לכל הפחות, בסך של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה". מפרטנר לא נמסרה תגובה. מסלקום נמסר, כי "החברה פועלת על פי דין ותגיב בערכאות המתאימות". מהוט מובייל נמסר: "הוט מובייל פועלת בהתאם לדין ועדכנה את לקוחותיה על עדכון מחיר שירות התא קולי מבעוד מועד ואפשרה ללקוחותיה להסיר את השירות. התביעה טרם הומצאה לנו". בתוך כך, הודיעה אתמול חברת סלקום, כי תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגדה  ונגד שתי מפעילות שירותי טלפוניה בינלאומית, בטענה כי הן גבו מלקוחות מזדמנים, באופן לא חוקי, מחירים מופרזים ובלתי סבירים עבור שירותי שיחות יוצאות מישראל – נדחתה על ידי בית המשפט. סלקום ציינה בדיווחה, כי הסעד הכספי הכולל הנדרש מהנתבעות, ככל שהבקשה לאישור הייתה מאושרת כתובענה ייצוגית, לא הוערך על-ידי התובעים.    

אלי משה מונה לתפקיד סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון ב-Surgical Theater. במסגרת תפקידו יפעל משה להגדלת המכירות בישראל ובאירופה, ויהיה אחראי גם על פעילות המחקר והפיתוח של החברה, הממוקמת בישראל. אלי משה מביא עימו 15 שנות ניסיון בתחום בעולם המיחשוב והטכנולוגיה. בטרם הצטרפותו ל-Surgical Theater, שימש משה כמנהל מדינה ב-Hitachi Vantara, והוא בעל רקע ביטחוני כסגן אלוף בצה"ל. Precision VR - מציאות מדומה המסייעת למטופלים ולמנתחים Surgical Theater הוקמה על ידי שני טייסי חיל האוויר הישראלי, בעלי היכרות קרובה עם תחום הסימולטורים לטיסה. Precision VR שפיתחה החברה היא פלטפורמה ויזואליזציה חדשנית, המאפשרת למטופלים ולמנתחים שלהם לצעוד באמצעות טכנולוגית מציאות מדומה אל תוך דיאגנוזה מורכבת המבוססת על סריקת CT או MRI של מטופל, ולנוע יחדיו בתוך הדמיה של האנטומיה של המטופל ב-360 מעלות ובתלת-מימד. באמצעות הזזת הראש מצד לצד, המטופל יכול להעמיק בחקירת האנטומיה, בעוד המנתח מסביר ומדגים את התהליך הכירורגי שאותו הוא והצוות שלו יבצעו בניתוח עצמו. Precision AR הוכח כיעיל להגברת שביעות רצון המטופל, שיפור המעורבות שלו בתהליך, בתכנון ניתוחים, ובשיפור ביצועים פיננסים של בית החולים. גופים רפואיים ברחבי אירופה וארה"ב כבר מיישמים את Precision VR, כולל בית החולים אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, בית החולים לילדים UCSF Benioff, המרכז הרפואי של סטנפורד, Houston Methodist, NYU, University Hospitals, הר סיני ו-Hoag, מנצלים את את ה-Precision VR של Surgical Theater לאורך הרצף הטיפולי. "אנו בעיצומה של צמיחה גלובלית, ואין לנו ספק כי משה יהווה גורם משמעותי בהאצת הצמיחה הזו, ובקידום הטכנולוגיה החדשנית שלנו למנתחים ברחבי העולם", אמר מוטי אבישר, מנכ"ל ומייסד משותף של Surgical Theater.  "אני נרגש וגאה כי ישראל נבחרה לשמש כבסיס למכירות, מחקר ופיתוח של אזור אירופה", אמר משה. "הטכנולוגיה שלנו תהפוך לאחד מהמוצרים החשובים לתכנון וביצוע ניתוחים מורכבים בגוף האדם, כולל הלב, המוח וחוט השדרה. זהו כבוד עבורי להיות חלק מהצוות הזה, ולהוביל צמיחה גלובלית באירופה והמזרח התיכון".   

סוגיית המעבר לענן גם בתשתיות לאומיות שבה ועולה מדי פעם, ובאחרונה גברו הקריאות לנצל את הפלטפורמה הזו בצורה יותר רחבה במגזרים כמו מוסדות פיננסיים, טלקום, חשמל ואחרות, הכפופות לרגולציה ממשלתית. אולם מעבר לענן אינו רק עניין של תשתיות וטכנולוגיה, אלא קשור לעולם ניהול הסיכונים, בעיקר עקב חשש מפגיעה בתשתיות פיזיות גלובליות, שאינן בהכרח בשליטה מלאה של הארגון שמעניק שירותים כאלו או המדינה. מומחים שונים מבקשים למקד את הדיון במסגרת זו, ולהסתכל על הענן במבט רחב יותר. [caption id="attachment_278891" align="alignleft" width="300"] יואב צור, יועץ בכיר בתחומי ה IT והאסטרטגיה העסקית. צילום: פלי הנמר[/caption] אחד מהם הוא יואב צור, כיום יועץ בכיר להנהלות ובעבר כיהן בתפקידי ניהול בכירים ביבמ, נס ובנק לאומי. בשיחה איתו, הוא מאיר זרקור על כך שחסם מהותי במעבר לענן במגזרים אלו כרוך בסיכונים פיזיים שקשורים לתשתיות התקשורת שמחברות את ישראל עם העולם, זאת בהינתן העובדה הידועה שלאף אחת מספקיות תשתיות הענן הגדולות אין עדיין ענן ציבורי מקומי ומלא בישראל. "יש להניח, ונדרש כמובן לוודא, שמבחינת הגנות סייבר, האקינג, וירוסים, נוזקות ודומיהם, פתרונות הענן של חברות מובילות בעולם - אמזון, מיקרוסופט, יבמ, גוגל ואחרות, נותנים מענה שאינו נופל מרמת האבטחה של מרכזי המחשוב המקומיים של גופי תשתית ופיננסיים בישראל, ולכן ככלל המעבר לענן הינו מגמה חיובית ובמקרים רבים מגלם יתרונות כלכליים וטכנולוגיים", אומר צור. "הבעיה הנה במגבלות יכולת גידור הסיכונים הפיזיים, לשירותים שהינם בגדר תשתית לאומית ובפרט בכבלי התקשורת התת-ימיים, מול העיקרון הבסיסי של מניעת טופולוגיה בה נקודת כשל אחת (SPOF) יכולה להשבית את רוב המערכת", הוסיף צור. צור מסביר שהכוונה היא לחשש של "השבתת חלקים נרחבים של תשתית לאומית ומשקית - רשתות סלולריות, מערכות מסחר ובורסה, יכולת משיכת מזומן וביצוע תשלומים או שליטה ובקרה על אספקת חשמל ומים – למספר שעות או ימים, בפרט בשעת חירום ביטחונית". "לפי כל ההגדרות, תסריט כזה אינו יכול להילקח כסיכון מחושב 'לגיטימי', לפחות לא מזווית הראייה של גורמי הביטחון, שכן בשונה מתעשיות ריאליות, דוגמת מזון או דלק, בהן ניתוק תקשורת מחשבים לחו"ל יגרום נזק מסוים, אך לא עוצר חלוקת חלב ולחם לילדים או דלק לטנקים, בבנקאות למשל יש פוטנציאל סיכון להשבתת 'קו הייצור' עצמו ועצירת פעילות קריטית למשק כמעט באופן מוחלט. וכאשר מדובר בענן ציבורי מלא מלא - מטבע הדברים גם מערך הגיבוי החם הינו ענני", הוא אומר. המציאות כיום היא שרוב תקשורת האינטרנט לישראל מבוססת של כבלים תת-ימיים בודדים (בעיקר של החברות מד נאוטילוס, ובזק בינלאומי) הפרוסים באגן הים התיכון. ממצרים וישראל, דרך יוון, טורקיה, בואכה איטליה. "כל חבלה בכבלים אלה, ובוודאי חבלה זדונית הלוקחת בחשבון את הגיבוי החלקי הקיים ביניהם, תנתק באבחה אחת חלקים גדולים מהמשק מתקשורת חיונית ולפרק זמן בלתי ידוע מראש", מזהיר צור. גם ערוצים חלופיים, כגון לווין, אינם בקיבולת מספיקה ואף הם חשופים לסיכונים ייחודיים משלהם. טרור על כבלים תת-ימיים ניסיונות לחבל בכבלים תת-ימיים אינם תופעה נדירה ברחבי העולם. ב-2013 נעשה ניסיון כזה מצד גורמים עוינים, שניסו לחבל בכבל התת-ימי של מצרים. גם בישראל חברות שיש להן כבלים תת-ימיים שחוו תקלות שלא ברור אם הן היו טכניות או תוצאה של מעשה טרור. צוללות גרעיניות, שמסתובבות היום כמעט בכל מרחבי הים הפתוח, מסוגלות לבצע פיגוע בכבלים תת-ימיים ולגרום נזק שהתיקון שלו יכול לקחת שבועות. [caption id="attachment_120132" align="alignleft" width="300"] כבל תת ימי. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק[/caption] "גורמי הערכת הסיכון הלאומיים חייבים להניח שגם לאויבינו, בפועל ובכוח, יש או תהיה בעתיד יכולת דומה", אומר צור. עוד הוסיף צור וציין כי גם כאשר יוקם אתר ענן ציבורי מלא בישראל, ייתכן להערכתו שיוטלו מגבלות מסוימות של "שימוש מירבי בכל ספק, בין של נתח שוק מגזרי מרבי ובין גאוגרפיות, למניעת מצב בו למשל כל החברות במגזר מסוים רצות באותו מרכז של שרתי ענן פיזי או אף בסמיכות אזורית, זאת למניעת סיכוני כשל שוק "רגילים" (טילים – רגיל וכימי, שריפה, הצפה וכו') ולהבטחת יתירות (Redundancy) מגזרית למשק". בהקשר הזה יש לציין כי בשבוע שעבר פרסמנו כאן לראשונה שחברת מיקרוסופט חתמה על הסכם ראשון מסוגו עם חברת מד-1 שבמסגרתו יוטמעו באתר החברה בישראל רכיבים של הענן הציבורי של מיקרוסופט, Azure, שמהווה פריצת דרך מסוימת, שיכולה לתת מענה לחסם הנוסף שקיים אצל גופים רגולטוריים: העובדה שהתשתיות של הענן של מיקרוסופט וחברות אחרות לא יושבות פה בישראל. זה כמובן לא מייתר את הסיכון המרכזי שקיים בכבילה התת-ימית, אבל יכול להיות שהצעד של מיקרוסופט הוא שלב אחד בדרך לשינוי מדיניות של כל ספקיות הענן הגדולות הפועלות בישראל, שנמנעות מלהקים פה ענן ציבורי מקומי. שורה תחתונה: אין ספק שצור מעלה זווית מעניינת, שחורגת בהרבה מהדיון הצר סביב השאלה 'ענן כן או לא'. יש לא מעט אנשים שלא מפנימים שהענן אינו ממש וירטואלי, אלא מבוסס על תשתיות פיזיות שחשופות לאיומים אסטרטגיים גלובליים, שיכולים להיות חלק מאיומי הסייבר הגלובליים שישראל חשופה אליהם מצד גורמים עוינים שארסנל הנשק שלהם כולל גם צוללות גרעיניות. מה אתם סבורים? כתבו לנו ונשמח לפתח דיון מעניין בנושא.