ביקשתי אקסטרה חריף. קיבלתי חיוכים שרק בדיעבד הבנתי את מהותם, ומזגן שמשום מה הפסיק להשפיע

"זה נראה ומרגיש כמו גימיק עד לרגע שבו טועמים את הפיצה למבוגרים של מוצ'ה, תופסים את הראש ולא מבינים למה השילוב הזה עובד כל כך טוב. ולא, אין לזה קשר לשמן המפ שברוטב הסודי "

פירות השלום מדובאי, פיאסטה ספרדית בפריזר וגם חלה סופ"שית עם קצת יותר מצפון: טועמי "חדש על המדף" חגיגיים

מנה שעושה חשק לעוד ארוחת חג כבר מחר

לפעמים אנחנו לא מבינים איך הצלחנו לבשל משהו לפני עידן הטיקטוק. החוכמה החדשה חושפת שכנראה כולנו לא מפעילים את המיקרוגל כמו שאנחנו אמורים, ויש פתרון פשוט לכל המנות שיוצאות קרות באמצע

בדרך כלל הצעירים בינינו, ובעצם רוב האנשים שאין להם ילדים ויותר מידי מחויבויות משפחתיות מחפשים אלטרנטיבה ל "בין הזמנים" של חצאי הימים, והגשרים המבוזבזים שבין החגים. ובפרט ביום השני הזה של ראש השנה, ב' ראש השנה, אחיו החורג של א' שבו עוד יש את הארוחה של המשפחה של הצד השני - זה שקופח בערב החג. או ביום כיפור (למי שלא שומר), או רחמנא ליצלן סוכות. איזה מן חג זה סוכות אם אין לך ילד קטן שצריך להכין איתו קישוטים לסוכה? את הפעם האחרונה שחגגתי סוכות אני עדיין זוכרת כי עפתי על ממטרה ופתחתי את הברך, אבל מעבר לגזירי עיתון לאישה (וסליחה מהקולגות שלי שם), שהפכו לשרשראות צבעוניות (מזל שלא היה לנו בבית את עמוד 3 של הסאן) לסוכה המאולתרת במרפסת, אני לא ממש זוכרת מה עושים בחג הזה. חו"ל מבאס, כל עוד הוא דורש מטושים באף (מי לעזאזל מצליח לשרוד את הבדיקה הזו?) ולחץ שבעיני הורס את כל חווית הטיסה, על אף שאני מעריצה את כל חבריי שמתחפפים מפה לשלושה שבועות. אני מראש מעדיפה לחפש איזה יקב (פלטר - המלצה השבוע!) , פיסת דשא נטולת בני אדם (עד כמה שאפשר) או אפילו להסתפק בערב חברים על הגג, שכבר הוכשר לאירוח בתקופת הסגרים. אל תגלו שזה מה שעשו אצלנו בבניין.

שנה שנפתחת עם תבשיל מהבית של ניר מסיקה, ממשיכה עם מנה מג'ורג' וג'ון ומסתיימת במתוקים (ובקפה) לא יכולה להיות רעה

"במקום לתת להם להתייבש במקרר, למה שלא תכינו עם תפוחי העץ מערב החג את עוגת ה"ליד הקפה" המושלמת? יונתן רושפלד עם עוגת תפוחים שהיא הצלחה בטוחה"