Yuzu הוא אמולטור לנינטנדו סוויץ' בקוד פתוח אשר רץ על לינוקס, אנדרואיד ו־MS חלונות. נינטנדו תבעה את Tropic Haze, החברה אשר מפתחת את המוצר, וכתוצאה: המפתחים ישלמו 2.4 מיליון דולר בתור פיצוי. הפרוייט הוסר מגיטהאב. האתר yuzu-emu.org יעבור לידי נינטנדו. בית־המשפט הורה להסיר את כל עותקי התוכנה הקיימים (הזוי משהו כאשר מדובר בפרוייקט קוד פתוח). Citra, אמולטור נוסף של החברה עבור נינטנדו DS ו־3DS, יפגוש בגורל דומה.

הרצועה החדשה מגיעה עם מסך גדול יותר, תמיכה בשלל מצבי ספורט, ניטור שינה ועוד

התקלה הגדולה של מטא שפכה שוב אור על הסיכונים ברשתות החברתיות. מה עדיף שלא ייכנס לשם?

ווייז, כזכור חברת בת של גוגל, מכניסה כמה שינויים בהתראות ובמערכת הניווט של האפליקציה המובילה שלה

הרשות להגנת הפרטיות קוראת לרופאים, אנשי צוות רפואי והנהלות ארגוני הבריאות שלא להעביר מידע רפואי באמצעים דיגיטליים, כגון ווטסאפ, טלגרם או ג'ימייל, ולא לשמור אותו בשירותי ענן פרטיים כגון גוגל דרייב או דרופבוקס. כמו כן, היא קוראת לארגוני הבריאות לפעול להגברת המודעות של גורמי הרפואה הפועלים תחתיהם, ולוודא שהם לא פוגעים בפרטיות של המטופלים ובסודיות הרפואית שלהם. הדברים עולים מנייר עמדה שהרשות פרסמה אתמול (ג'), שבו היא מפרטת מהם הסיכונים שקיימים בהעברת מידע רפואי דרך שירותים אלה. בנוסף, היא מזהירה כי "לאור רגישותו של המידע הרפואי ופוטנציאל הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו, הרשות לא תהסס להפעיל את הסמכויות העומדות לה על פי דין במקרים של הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו". חלק מתעבורת המידע הרפואי ,שעובר מארגוני הבריאות ללקוחותיהם, נעשה באמצעות טלפונים פרטיים של עובדים, כשאין בקרה על רמת האבטחה של מכשירים אלה. הרשות ממליצה לארגונים לרכוש עבור אותם עובדים שמורשים להעביר מידע דרך ערוצים דיגיטליים טלפונים ניידים. אחד הסיכונים להפרת פרטיות במקרים כגון אלה הוא בכך שהמידע שמועבר דרך סמארטפונים יישמר במספר רב של מאגרי מידע, שחלקם נמצאים מחוץ לארגון הבריאות. מידע זה, שלא לומר מאגרים אלה, עלולים להגיע לידיים של חברות מסחריות או של גורמים שלא מורשים לראות אותו. הרשות מחדדת במסמך את החובה לקבל אישור מהמטופל להעביר מידע רפואי אישי שלו לגורם אחר, ומציינת ש-"יש לוודא שתוכן המסמכים שיועברו יכלול רק את המידע החיוני לצורך אותו תהליך, תוך הגנה עליהם". הרשות מבהירה כי האחריות למידע הרפואי ושמירת סודיותו חלה על הארגון שממנו הוא נשלח, וחלות עליו הנחיות משרד הבריאות לאבטחת המידע ותקנות המשרד לניהול רשומות רפואיות. במסמך מודגש כי "אישור שנותן ארגון או מוסד המספק שירותי בריאות ורפואה להשתמש במכשירים דיגיטליים לצורך העברת מידע על מטופלים, מטיל עליו חובות ספציפיות בנוגע לאבטחת המידע בשימוש במכשירים". המלצה נוספת הרשות ממליצה, לאחר הטיפול, ובמקרים שבהם מידע נשמר במכשיר טלפון של גורם כלשהו כדי לתת את הטיפול, לשמור את המידע במערכות הייעודיות של הארגון, ובמקביל למחוק אותו מזיכרון המכשיר. לסיכום, מודגש במסמך כי ארגוני הבריאות צריכים להשקיע בהגדלת המודעות אצל העובדים, קביעת נהלים ברורים וחידודם, ותרגולים שוטפים. "התהליכים הדיגיטליים שמשפרים את הקשר בין המטופל לרופא הם מבורכים, אבל עלולים לפגוע בפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו", נכתב במסמך.

Salistick היא בדיקת הריון חדשנית, קלה לשימוש, מהירה ומדויקת. הבדיקה זכתה לתגובות נלהבות בחו"ל, ותושק לראשונה בישראל במהלך השקה רחב וארצי בכ-285 סניפי סופר-פארם ובסופר-פארם אונליין

האם ניתן להסתמך על המידע שמספקות טכנולוגיות ה-AI, כיצד הן ישפיעו על חיינו ומהן הסכנות שהן טומנות בחובן? עמרי מרכוס, אסטרטג תוכן, ענה על כל השאלות הללו ועוד בשיחה מרתקת עם גולן בר יוסף בפודקאסט חדש

"מנקודת המבט שלי, כאזרחית וכאשת DevOps, אני מתרגשת לראות את המשרדים הממשלתיים מתחילים להטמיע טכנולוגיות ענן. בתור אזרחים, נרוויח מזה ובגדול. מתחילים להרגיש את השינוי הדיגיטלי החיובי במשרדי הממשלה, בכמות ובאיכות השירותים הדיגיטליים שאנחנו, האזרחים, מקבלים מהם, ונרגיש את זה יותר ויותר לאורך השנים הקרובות", כך אמרה יונית גרובר-חזני, ארכיטקטית ענן בגוגל קלאוד. יש לציין שגוגל קלאוד היא אחת משתי החברות שזכו במכרז הענן הממשלתי נימבוס (השנייה היא AWS). גרובר-חזני דיברה בכנס DevCon & Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב. היא הקדישה את מרבית דבריה לבינה המלאכותית בכלל, ולזו היוצרת בפרט. "ה-GenAI תופסת, כי יש בה ישימות מאוד גבוהה, ואפשר להשתמש בה באופן אפליקטיבי. לפני כמה שנים, הבינה המלאכותית היוצרת כבר הגיעה לשיא, אבל אי אפשר היה להשתמש בה. כעת זה אפשרי. המודלים הקיימים בשוק מניבים תוצאות טובות עבור כל הגורמים הרלוונטיים בארגונים – מהמפתח המתחיל ועד לסמנכ"ל", אמרה גרובר-חזני. Immersive View, ג'מיני וג'מה על קצה המזלג "2023 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית התפוצצה, אבל גוגל הייתה שם כבר ב-2016. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה, דיבר כבר אז על בינה מלאכותית והפוטנציאל שבה, ואמר שגוגל היא חברה של AI תחילה. גוגל החלה לפתח מודלי AI כבר ב-2015 – בהתחלה לשימושים פנימיים ואחר כך לשימוש בשירותים שלה והנגישה אותם לפיתוח. כך, למשל, ה-Immersive View, שנכנס ל-Google Maps אט אט, בכל פעם בעיר אחרת. בנוסף, יש פונקציה של AI בחיפוש התמונות", ציינה. כאן היא הגיעה לג'מיני (Gemini) – המולטי מודאל האחרון של גוגל בעולם הבינה המלאכותית. "ג'מיני תוכנת מההתחלה להשתמש באודיו, וידיאו, טקסט וקוד במקביל. זאת, לעומת מודלים אחרים, שכל אחד מהם אומן על אחד השימושים, ואחרי זה חיברו אותם ביחד", ציינה. גרובר-חזני מנתה שלוש שכבות למפתחים בג'מיני: Duet AI – כלי שמצוי בסביבות העבודה ובקונסולת גוגל קלאוד (GCP); API של גוגל, שמאפשר להוסיף את המודל לאפליקציות של המפתחים; וה-GPUs וה-TPUs שהמפתחים משתמשים בהם כדי לאמן את המודלים שלהם. "ג'מיני", הוסיפה, "אומן על הטכנולוגיה של גוגל קלאוד, כדי שהוא יוכל לתת תשובות מה שיותר מפורטות ומדויקות". Vertex AI הוא כלי הפיתוח, שבאמצעותו המפתחים בונים את האפליקציות. "בין היתר, פיתחנו באמצעותו צ'טבוט שמאפשר לחפש ב-250 האתרים בפורטל הממשלתי gov.il, שמאוד קשה להתמצא בהם", אמרה. "בתוך Vertex AI יש את גן המודלים שלנו, שכולל את הגרסאות העדכניות ביותר של הג'מיני – 1.5 ואולטרה". כלי בינה מלאכותית נוסף של גוגל שגרובר-חזני הציגה הוא ג'מה (Gemma), שפירוש שמו בלטינית הוא אבן יקרת ערך. ג'מה משתמש באותן טכנולוגיות ומחקר שהחברה השתמשה בהם כדי לבנות את המודלים של ג'מיני, על מנת "לבנות לטובת בינה מלאכותית אחראית". מדובר במשפחה של מודלים, שפותחה על ידי דיפמיינד – חברה שגוגל רכשה, כמו גם על ידי צוותים אחרים בענקית הטק.