43 עובדים של יוטיוב מיוזיק גילו על סיום העסקתם לאחר שביקשו שכר טוב יותר והטבות, כך דווח באתר ביזנס אינסיידר • גוגל סירבה לנהל משא ומתן עם האיגוד הנבחר על תנאי העבודה שלהם משום שהיא טוענת שהם עובדי קבלן ובחברה הגיבו כי היא לא אחראית לפיטורים

האיחוד האירופי הטיל קנס חסר תקדים על ענקית הטכנולוגיה, בגין הפרת חוקי התחרות. הנציבות האירופית קבעה כי אפל ניצלה את מעמדה הדומיננטי בשוק האפליקציות כדי להגביל את התחרות. בינתיים, בספוטיפיי חוגגים

גוגל (Google) הציגה שלושה שיפורים לפיצ’ר החיפוש המובנה בדפדפן הכרום (Chrome) הפופולרי של החברה, בהם קבלת המלצות חיפוש בהתבסס על חיפושים דומים מאנשים אחרים, תצוגת תמונות בהשלמת החיפוש והמלצות חיפוש במכשיר סלולר גם כאשר קיים חיבור אינטרנט חלש. קשה להתווכח עם העובדה כי דפדפן הכרום של גוגל ומנוע החיפוש של החברה שולטים בשוק הדפדפנים ומנועי […]

בניגוד למערכת הבריאות הישראלית, בארה"ב, מי שאחראי על ביטוחי הבריאות של העובדים לא פעם הן החברות המעסיקות עצמן, כשלרוב ההוצאות של המעסיקות על ביטוחי בריאות לעובדים הן הגדולות ביותר – אחרי משכורות. למרות זאת, כל נושא הזכויות הרפואיות נמצא בלימבו גדול, ועובדים אמריקאיים מתקשים לדעת אם טיפול רפואי כלשהו מכוסה בביטוח שלהם, והם נופלים בין […]

חברת בנדא השיקה בארץ לא פחות מ-12 מוצרים חדשים של חברת W-King בישראל. קו המוצרים החדש שלהם…

מתלבטים מה ללמוד? מתכננים סטאק טכנולוגי לסטארטאפ חדש? ובכן, לממשל האמריקאי יש כמה טיפים עבורכם, והם לא קשורים לקידום או לתנאים. מטה הסייבר בבית הלבן (ONCD) פרסם דוח חדש ובו שורת המלצות בתחום אבטחת המידע כולל קריאה למפתחים להימנע מכתיבת קוד בשפות דוגמת C או C++, ולהעדיף במקומן שפות תכנות אחרות. שפות חזקות מאוד אבל […]

מרתה פואטרו, תושבת מדריד שעבדה כמנהלת שיווק בחברת הפינטק Xolo ופוטרה באוקטובר, מצאה עצמה בפני מאבק מוכר: חיפוש עבודה בשוק קשוח אשר רווי במועמדים שווים. בנוסף לכך, בגלל הגדלת השימוש בבינה מלאכותית בתהליכי סינון המועמדים, שהוסיפה עוד יותר קשיים למחפשים, משלוח קורות חיים במתכונת המסורתית שלהם מרגיש כבר כמעט כלא יעיל, או כאקט שלא יסייע כיום בפתיחת דלתות למשרה הנחשקת. אבל פואטרו לא נכנעה והחליטה לעשות צעד מחוץ לקופסה. היא בחרה לוותר על קורות החיים הסטנדרטיים, והמירה אותם הסרטון יצירתי, שבו הציגה את כישוריה ואישיותה. את התוצאה העלתה לרשת החברתית העסקית לינקדאין (LinkedIn), ואז הסרטון, שקיבל את השם "פגוש את מרתה: הסרט" – הפך לוויראלי. הקליפ של מרתה גרף למעלה מ-60,000 לייקים בלינקדאין, מה שהוביל למבול של פניות שהיוצרת שלו קיבלה ובהן הזמנות לראיונות עבודה. בנוסף, היא רקמה למעלה מ-5,000 קשרים חדשים בפלטפורמה. עכשיו כולם "רוצים חתיכה ממרתה" למעשה פואטרו החליטה לשווק את עצמה כמותג כדי להתבלט בין קהל מבקשי העבודה, להרשים ולעורר הד סביב עצמה, ובכך להתחבר למעסיקים פוטנציאליים ברמה אישית יותר. היא ליוותה את הקטע המצולם שהעלתה ללינקדאין בהסבר: "מי שמכיר אותי יודע שזה מאוד מביך אותי לדבר על עצמי. אבל גם תדעו שאני לא מוותרת. חיפוש עבודה זה קשה. לאחר אינספור פניות למשרות, החלטתי שאני צריכה דרך טובה יותר להתבלט, וזה מה שהגעתי אליו! הגיע הזמן ליישם את הידע השיווקי שלי על עצמי: אתר חדש לגמרי וסרטון קטלני – כדי לאפשר לאנשים להכיר אותי טוב יותר עוד לפני שנפגשנו". בקליפ הציגה פואטרו לא רק את כישוריה וניסיונה, אלא גם את האישיות והיצירתיות שלה, תכונות שלרוב ילכו לאיבוד בעת ניסוח קורות חיים בכתב. הגישה החדשנית שלה למשימת חיפוש העבודה יצרה באזזז וגרמה לה לבלוט בין אינספור המסרים שמציפים את תיבות הדואר הנכנס של מנהלי גיוס העובדים, ובכך להצליח למשוך את תשומת ליבם ולקבל מהם זימון לראיון. בין התגובות הרבות שלהן זכתה פואטרו בלינקדאין ניתן היה למצוא הצהרות כמו: "אנחנו מהמרים שכל החברות שדחו את הבקשה שלך עכשיו מתחרטות שנתנו לך ליפול בין הכיסאות!". משתמש כתב לה: "את הסיבה לכך שאני תומך גדול בכך שאנשים יעבדו על בניית המותג שלהם כל הזמן. זה משתלם לטווח ארוך". הכביר וכתב אחר: "אם כזו עבודה טובה לא מעניקה לך את תפקיד החלומות שלך, אז יש תקלה במטריקס". "באמת חשבתי שאקבל אולי 100 או לכל היותר 200 לייקים מהרשת שלי", אמרה פואטרו בראיון לתקשורת. "ועכשיו אני מקבלת קשרים ממגייסים קודמים שאמרו לי 'לא'. וכעת הם אומרים: 'וואו, עכשיו גם אני רוצה חתיכה ממרתה'". סיפור ההצלחה של פואטרו – שטרם בחרה את מקום העבודה החדש שלה, אך נמצאת בעמדה משודרגת של בחירה בין משרות טובות מאוד לטובות אפילו יותר – הוא עדות לחשיבות של אימוץ יצירתיות בשוק העבודה של היום. חשיבה מחוץ לקופסה יכולה להיות כלי רב עוצמה למשוך תשומת לב ולהציג את הייחודיות של המועמד, ופלטפורמות מדיה חברתיות כמו לינקדאין הן בדיוק המקום ל"בנות" בו את המותג האישי הזה, להתחבר לאנשי מקצוע ולהציג את הכישורים והניסיון, בדיוק כפי שפואטרו עשתה. בזמנים שבהם חברות מהדקות חגורות ושוק העבודה ממשיך להתפתח ולהשתנות, ונכבש בחלקו על ידי בוטים אשר המחליפים את בני האנוש בעבודות מסוימות, על מחפשי עבודה לרענן את האסטרטגיות שלהם, ובהחלט ניכר כי מינוף של טכנולוגיה בשילוב מדיה חברתית יכול לסייע רבות במאמץ. בנוסף, הסיפור של פואטרו יכול אולי לעודד מעט מחפשי עבודה, שהפכו למיואשים בעידן הבינה המלאכותית – הוא ללא ספק מדגיש את הכוח של מיתוג אישי ואסטרטגיות יצירתיות, שהם אולי על תקן הכרח כיום, בשוק העבודה המשתנה והתובעני.

הפרצה במערכת של ראשים, חברה בת של מלם תים, שפגעה בעשרות מכללות בישראל ומעמידה בסיכון פרטים של מאות אלפי אזרחים ואזרחיות במדינה, ידועה כבר שמונה חודשים – מיולי 2023 – ולמרות זאת לא טופלה; כך נודע לאנשים ומחשבים. הפריצה, שעליה דווח כאן בלעדית אתמול (א'), התבצעה במתכונת פריצה לשרשרת האספקה: ההאקרים חדרו למערך ה-IT של ראשים, ומשם ללקוחות שלה. ההאקרים הם חברי קבוצת חתלתול נמסיס (Nemesis Kitten). היא מסומנת לעתים כ-DEV-0270, ומהווה תת קבוצה של שחקן האיומים האיראני זרחן (Phosphorus). בעבר היא התפרסמה כמי שמבצעת פעולות רשת זדוניות, כולל סריקת פגיעויות נרחבת, בגיבוי ובחסות ממשלת איראן. ב-2022 נחשפה הקבוצה כמי שערכה כמה מסעות מתקפות מסוג כופרה, שמטרתן הייתה לא קבלת דמי כופר, אלא חדירה למערכי המחשוב של הקורבנות. בעבר העריכו חוקרים שחתלתול נמסיס מופעל על ידי חברה שפועלת תחת שני כינויים ציבוריים – Secnerd ו-Lifeweb. ארגונים אלה קשורים ל-Najee Technology Hooshmand – "חברה" לכאורה, שפועלת במחוז מרכז, קראג', שבאיראן. החוקר והיזם ליאור בן דוד. צילום: שי גלאור לאנשים ומחשבים נודע כי חוקר ויזם בשם ליאור בן דוד, המתמחה בסייבר ובבלוקצ'יין, פנה למערך הסייבר הלאומי כבר במחצית השנייה של השנה שעברה ודיווח על הפריצה לאנשים, בנוסף לעוד דיווחים שהתקבלו עליה. למרות זאת, לא נעשה דבר לתיקונה או לפרסומה – לא במערך הסייבר הלאומי ולא בראשים. הפנייה של ליאור בן דוד למערך הסייבר אודות הפרצה, מיולי האחרון. צילום: צילום מסך חמור מזאת, גם היום, לאחר הפרסום, הפרצה חיה וקיימת, והאקרים לסוגיהם עלולים לפרוץ ללקוחות של ראשים – כאמור, עשרות מכללות ברחבי הארץ – ולקצור את הנתונים הפרטיים והאישיים של מאות אלפי אזרחי המדינה שעברו בהן קורסים, או שקלו לעבור קורסים ומסרו את פרטיהם. בן דוד חבר בוועדה לנושאי סייבר באיגוד הדירקטורים. הוא בעלים של חברת סייבר ופיתוח, מלווה סטארט-אפים כמנטור וכיועץ, בעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ומוסמך CISSP. לדבריו, הוא מעביר דיווחים באופן שוטף על פרצות אבטחה, כמו גם מעביר הדרכות לדירקטורים על בקרה נאותה על סיכוני סייבר בארגון. בן דוד פועל מזה שנים באופן עצמאי, לצד עבודתו בתחום, ומדווח למערך הסייבר הלאומי, כמו גם לארגונים רבים, על חולשות, פריצות ופרצות שאותן הוא מגלה. בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר בן דוד כי "אני עוסק בסייבר מזה שנים, וכחלק מהפעילות שלי בתחום אני מרצה בנושא, בארץ ובחו"ל. כאשר מישהו מהקהל שואל אותי / אומר לי: למה זה לא קורה, אם הכול כזה פריץ? אתה סתם מפחיד אותנו', אני עונה לו עם דוגמאות מקבילות מהעולם הפיזי, הקינטי. למשל, שקף של הפרעות שהיו על הגדר בעזה בטרם ה-7 באוקטובר. חישוב פשוט מעלה שכל שנדרש כדי לחצות את הגבול לישראל בלא הפרעה דורש 'רק' 5,000 אנשים ורחפנים – והאויב שעל הגדר יגיע עד אשדוד. מדובר בסיכון שקיים גם עכשיו. לכן, אני מזדעזע בכל פעם שמישהו אומר 'לא ציפינו', 'קונספציה' ושאר השטויות האחרות. גם עכשיו, אם שני מיליון אנשים עומדים על הרגליים ומתחילים לצעוד – אין איך לעצור אותם חוץ מאשר באמצעות הרג המוני". לא התקבלו תגובות ממערך הסייבר הלאומי ומראשים. מה קרה בפריצה? ההאקרים האיראניים פרצו בימים האחרונים למערכות ה-IT של מכללות רבות בישראל, קצרו נתונים רבים, חלקם פרטיים, והתפארו בכך בדארקנט ובמדיה החברתית. אחד הסרטונים מראה כיצד הם חדרו למערכת ניהול של ראשים, ומחקו את החומר שעל השרתים שלהם. לפי חברי חתלתול נמסיס, בסיסי הנתונים שאליהם הם הצליחו להשיג גישה כוללים, בין השאר, את מכללת אריאל, מכללת ספיר, בית ברל, דעת נסים, גור אשדוד, המכללה האקדמית חמדת, הקולג' הישראלי, מכללת המשטרה בבית שמש ומכללת סח'נין. ב-2020 רכשה קבוצת מלם תים את ראשים – תכנון וביצוע מערכות מידע, שעוסקת במתן פתרונות מחשוב בתחום המינהל האקדמי למוסדות להשכלה גבוהה, וניהול הדרכה וכשירויות בארגונים. ראשים הוקמה ב-1998 ונותנת פתרונות לארגוני אקדמיה, השכלה והדרכה. למערכת שפיתחה יש יותר מ-200 אלף משתמשים – סטודנטים, עובדים, מרצים, מדריכים, וכן עובדי מינהל והנהלה. על לקוחות החברה נמנים גופי אקדמיה מהמובילים בישראל, בהם אוניברסיטת אריאל, מכללת אורנים, מכללת אל קאסמי, סמינר הקיבוצים, מכללת דוד ילין, מכללת סמי שמעון בנגב, מכללת תל חי, מכללת לוינסקי, המכון הטכנולוגי חולון (HIT) ועשרות מכללות נוספות. הפתרון של ראשים מיושם גם בגופי ההדרכה הגדולים של המכללה הלאומית לשוטרים ושל רשות שדות התעופה.