זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:08 | 17:21 |
תל אביב | 16:22 | 17:22 |
חיפה | 16:11 | 17:20 |
באר שבע | 16:27 | 17:25 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/02/24 07:01
5.83% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מתחילת המלחמה, איראן השתמשה בטכניקות ובטכנולוגיות חדשות במתקפות הסייבר שלה – בעולם בכלל ונגד ישראל בפרט, כולל, בפעם הראשונה, שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות. זאת, במטרה לערער את היציבות בישראל ואת התמיכה הבינלאומית בה, ולייצר הפחדה. בנוסף, ב-75 הימים הראשונים למלחמה חלה עלייה של כמעט פי שניים בכמות מתקפות הסייבר על ישראל, לעומת התקופה שלפניה.
נתונים אלה עולים ממחקר חדש של מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט, שנושא את הכותרת Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas (איראן מבצעת פעולות השפעה בסייבר לתמיכה בחמאס). מחברי הדו"ח ציינו כי "המטרות הללו חותרות לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה, על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון".
מתוך הדו"ח: "כמעט כל מבצעי ההשפעה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל"
המחקר קובע כי מספר קבוצות הסייבר הפעילות בישראל זינק מתשע בשבוע הראשון של המלחמה ל-14 בשבוע השני. מתקפות ההשפעה עלו ממתקפה אחת בכל חודשיים ב-2021 – ל-11 מתקפות רק במהלך אוקטובר 2023.
לצד הזינוק במתקפות הסייבר וההשפעה על ישראל בשבועות שאחרי המלחמה, חל באותה התקופה גידול של 30% בצריכת פייק ניוז ותעמולה איראנית במדינות דוברות אנגלית, שתומכות בישראל, ובהן בארצות הברית. המחקר מעלה שבשבוע הראשון של המלחמה היה זינוק של 42% – נתון שיא – בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זאת, בעקבות עלייה במתקפות ההשפעה האיראניות ובפרסום כתבות ופרסומים אחרים במגוון רחב של פלטפורמות.
מנחה החדשות האיראני, שהוא בעצם דמות מבוססת AI. צילום: מיקרוסופט
כך, ציינו החוקרים לדוגמה: בתחילת דצמבר איראן עצרה סטרימינג של משדר טלוויזיה והחליפה את המנחה במנחה חדשות שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. "זו דוגמה ראשונה לקמפיין השפעה מסוג זה", כתבו. "ה-AI שיחקה שם מרכיב מרכזי בהעברת המסרים וההודעות".
"מערכה חסרת גבולות נגד ישראל"
לפי החוקרים, "לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות הסייבר של איראן ובין החמאס ביום המתקפה על ישראל. למרות הטענות האיראניות, כל מתקפות הסייבר שלה התחילו בימים שלאחר תחילת הלחימה, כאשר מתקפות מהימים הראשונים היו הדלפות של חומרים ישנים, או שקריות".
הדו"ח מציין שמיד אחרי ה-7 באוקטובר, איראן הגבירה את התמיכה הקיברנטית בחמאס באמצעות פריצות ממוקדות בשילוב מבצעי השפעה מבוססי סייבר, שהועצמו ברשתות החברתיות. "המתקפות האיראניות שינו את אופיין במהלך שלושת החודשים האחרונים", ציינו חוקרי מיקרוסופט. "בימיה הראשונים של המלחמה, שחקני הסייבר וההשפעה האיראניים היו תגובתיים. בחלוף הזמן, הם הגדילו במהירות את היקף מתקפות הסייבר שלהם, וממצב של תגובה הם עברו – מסוף אוקטובר – למצב של 'כל הידיים על הסיפון', משמע – כל מתקפות הסייבר וכל מבצעי ההשפעה והתודעה הגדולים כוונו לישראל. המתקפות הפכו ליותר ויותר ממוקדות והרסניות, והיקף מסעות ההשפעה גדל גם הוא. כמעט כל מבצעי ההשפעה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל".
מבצע ההשפעה האיראני. תמונה מבסיס חיל האוויר? לא, זאת תמונה של רחוב בעיירה צפונית לתל אביב – ששופצה. צילום: מיקרוסופט
החוקרים הדגישו שבניגוד לחלק ממתקפות הסייבר של איראן בעבר, "כל המתקפות ההרסניות שלה נגד ישראל במלחמה זו – אמיתיות או מפוברקות – לוו במבצעי השפעה ברשת".
המטרות האיראניות בהרחבה
החוקרים מצאו כמה מטרות שהתוקפים האיראניים ביצעו את מתקפות הסייבר המדוברות נגד ישראל כדי להשיג אותן: "המטרות העיקריות של המתקפות הן ערעור היציבות, נקמה, הפחדה וערעור התמיכה הבינלאומית בישראל".
"את ערעור היציבות התוקפים רוצים להשיג באמצעות קיטוב: איראן שואפת להעמיק ולהחריף את השסעים הפוליטיים והחברתיים הפנימיים בישראל", הרחיבו החוקרים. "המטרה השנייה היא נקמה ותגמול, ורבים מהמסרים והיעדים של איראן הם בפירוש כאלה. כך, חברי קבוצת Cyber Avengers טענו כי מיקדו את מתקפותיהם על תשתיות חשמל, מים ודלק ישראליות, כמעשה נקמה בישראל, בבחינת 'עין תחת עין'. הם הצהירו לא פעם כי יפעלו לניתוק החשמל, המים והדלק בישראל, בתגובה לנעשה בעזה".
מתוך הדו"ח: "43% מכלל פעילות הסייבר של איראן מתחילת המלחמה התמקדה בישראל – נתון הגדול יותר מהיקף פעילותה ב-14 מדינות אחרות בהן היא פעלה"
"לגבי ההפחדה – פעולותיה של איראן מכוונות לערער את הביטחון ולהפחיד את אזרחי ישראל. זה נעשה בין השאר באיומים על משפחות חיילי צה"ל, בהפצת מסרים ב-X שלפיהם 'לצה"ל אין כל כוח להגן על חייליו' ובהדהוד מתקפות, אמיתיות ושקריות", כתבו החוקרים.
הם הוסיפו כי "המטרה הרביעית היא ערעור התמיכה הבינלאומית בישראל: מבצעי ההשפעה האיראניים כוללים לעתים קרובות מסרים והודעות שמטרתם להחליש תמיכה זו, על ידי הדגשת הנזק שנגרם מהמתקפות של ישראל על עזה. כלל מטרות אלה חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה, על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון".
"איראן הצליחה לגייס ישראלים, שוב ושוב, ללא ידיעתם"
על פי החוקרים, כדי שמבצעי ההשפעה שלהם ברשת יקצרו הצלחה רבה יותר, "שחקני איומים איראנים השתמשו, בין השאר, בשם ובלוגו של הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, להפצת הודעות שווא ואיומים על חיילי צה"ל". החוקרים התייחסו למבצע ההשפעה שהשב"כ חשף באמצע ינואר, שכלל ניסיונות לגיוס ישראלים למשימות שונות, ביניהן צילום כתובות מגורים של אנשי מערכת הביטחון ושל גורמים שמופיעים בתדירות בתקשורת ושמתבטאים נגד איראן. עוד כלל המבצע שימוש ציני ומניפולטיבי ברשת וקידום פעילות מול משפחות חטופים.
שלט נגד נתניהו שנתלה בעקבות קמפיין השפעה איראני – מבלי שמי שתלה את השלט ידע זאת. צילום: מיקרוסופט
"איראן הצליחה לגייס, שוב ושוב, ישראלים, בלא שהם ידעו או היו מודעים לכך – על מנת לעסוק בפעילות שתואמת את האינטרסים שלה", צוין בדו"ח. "כך, במבצע שנקרא 'דמעות מלחמה', האיראנים שכנעו ישראלים לתלות כרזות ממותגות, שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, נגד נתניהו. כמו כן, גדל השימוש של איראן בקמפיינים של הודעות טקסט ומיילים בכמות גדולה, כדי להעצים את ההשפעות הפסיכולוגיות של פעולות ההשפעה שלה בסייבר".
גם אלבניה ובחריין על הכוונת של האיראנים
מחברי הדו"ח ציינו ש-"43% מכלל פעילות הסייבר של איראן מתחילת המלחמה התמקדה בישראל – נתון הגדול יותר מהיקף פעילותה ב-14 מדינות אחרות שבהן היא פעלה". אולם, הם כתבו, "ככל שהתקדמה המלחמה, בעיקר מסוף חודש נובמבר, ובמקביל למתקפות החות'ים, הקבוצות האיראניות הרחיבו את פעילותן למדינות נוספות שתומכות בישראל, כמו אלבניה ובחריין, ולחברות שמקיימות איתה יחסי מסחר".
חוקרי מיקרוסופט סיכמו בציינם כי "אנחנו מעריכים שהגידול בפעילות איראן ברשת יימשך. אנחנו צופים שפעולות הסייבר ההתקפי ומבצעי ההשפעה האיראניים יימשכו, יתעצמו, ויהיו ממוקדים והרסניים יותר. איראן תמשיך לבדוק את גבולות הגזרה ולבחון את הקווים האדומים, כפי שעשתה במתקפות על בית חולים ישראלי (נראה שהכוונה היא למתקפה על בית החולים זיו בצפת, שנמצא שהיא בוצעה על ידי קבוצות המשויכות לאיראן ולחיזבאללה – י"ה) ועל מערכות מים בארצות הברית. שיתוף הפעולה המוגבר שראינו בין גורמי איום איראניים שונים יהווה אחד האיומים הגדולים ביותר ב-2024, וייצור סביבת איומים מורכבת ושזורה יותר".
07/02/24 19:16
4.85% מהצפיות
מאת גיקטיים
האקרים אלמוניים הצליחו להשתלט על 3 מיליון מברשות שיניים המחוברות לרשת האינטרנט כדי להוציא לפועל מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) נגד חברה שוויצרית, ששרתיה הופלו למשך כמה שעות. המתקפה הובילה לנזקים כלכליים אדירים. כך דווח בעיתון השוויצרי Aargauer Zeitung מפי גורם בזרוע השוויצרית של חברת הסייבר Fortinet. המתקפה זכתה בימים האחרונים לסיקור נאה בכמה מאתרי […]
07/02/24 18:11
3.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עו"ד ברק כהן הגיש אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד גוגל, בטענה כי היא מאמנת את כלי הבינה המלאכותית שלה, בארד, על מידע של אנשים – ללא הסכמה וללא תשלום, ותוך מה שהוא מכנה פגיעה חמורה בפרטיות. עו"ד כהן מעריך את סכום התביעה הסופי במאות מיליוני שקלים, אולם בשלב הזה מעמיד אותו על 2.5 מיליון.
על פי כתב התביעה, שהגיש עו"ד דן צוק, מוצרי ה-AI של גוגל, ובפרט בארד, "עושים שימוש במידע פרטי, לרבות מידע אישי מזהה, שנלקח ממיליוני משתמשי אינטרנט, כולל ילדים מכל הגילאים, ללא הסכמתם או ידיעתם. נוסף על כך, גוגל ממשיכה לאסוף ולהזין נתונים אישיים נוספים ממיליוני גולשים ומשתמשים תמימים בישראל וברחבי העולם, שעשו ועושים שימוש במוצרים שלה, על מנת להמשיך ולפתח את המוצרים והיישומים".
בפוסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו ציין עו"ד כהן כי "גוגל ממשיכה לאמן את התוכנה תוך פגיעה חמורה בפרטיות, שחודרת גם לג'ימייל של המשתמש, ללא הסכמה, כשהיא משלבת את המידע בתוצאות השאילתות" (הכוונה היא לשאילתות החיפוש).
מידע ש-"עשוי להיות חשוף לעיני כל" – ולהניב רווח לחברה
לפי כתב התביעה, המידע האישי שגוגל אוספת, כדי לאמן את בארד, "עשוי להיות חשוף לעיני כל ולשמש לזיהוי מדויק של אנשים, באופן שלא היה אפשרי עד היום". עו"ד כהן קובל על כך שגוגל לא יידעה את המשתמשים באופן מפורט אודות איסוף המידע והשימוש בו – מה שלדבריו היה חובה עליה לעשות. במקום זאת, ציין, "גוגל הסתירה את הפרקטיקות הללו, ורק ביולי 2023 עדכנה בשקט את מדיניות הפרטיות שלה, כדי לנסות להגן על עצמה".
עו"ד כהן מצביע בכתב התביעה על טענה ותיקה נגד חברות האינטרנט – שהן עושות רווח על גבי המידע שלנו, מבלי ליידע אותנו שהן אוספות אותו ומשתמשות בו. בהקשר זה הוא ציין שבכמה חודשים בלבד לאחר ההכרזה על בארד, העושר של מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, עלה במיליארדים רבים של דולרים.
התובע (או, יותר נכון, המבקש, בשלב זה) מחלק את הקבוצה שבשמה הוא מבקש לנהל את התביעה הייצוגית ל-"קבוצת המשתמשים" ביישומי ה-AI של גוגל ול-"קבוצת הלא משתמשים", שבה הוא כולל "כל אדם בישראל שגוגל נחשפה למידע אישי או פרטי שלו, או שהייתה לה גישה אליו, או שהיא אספה אותו, או שעקבו אחריו, או שנלקח על ידה, או שהיא השתמשה בו ללא הסכמה או אישור, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה". לצד התביעה הכספית, עו"ד כהן מבקש מבית המשפט להוציא צו נגד גוגל, שיחייב אותה להפסיק לאסוף את המידע, "להפר את הזכות לפרטיות וזכויות הקניין של המשתמשים בישראל" ו-"לנהוג בשקיפות ולחשוף בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים שהיא אוספת, לרבות מהיכן וממי, במסמכי מדיניות ברורים ובולטים לעין".
מערכת אנשים ומחשבים פנתה לגוגל לתגובה, וזו טרם התקבלה.
תביעה דומה – בארצות הברית
הבקשה לתביעה ייצוגית בישראל היא לא המהלך המשפטי הראשון שננקט נגד גוגל בגלל כלי ה-AI שלה: חברת עורכי דין מקליפורניה הגישה נגד החברה תביעה בנושא עוד ביולי האחרון. החברה, Clarkson Law Firm, מאשימה את גוגל בכך שהיא "לקחה את כל המידע האישי והמקצועי שלנו, את העבודות היצירתיות והמוגנות בזכויות יוצרים שלנו, הצילומים שלנו ואפילו האימיילים שלנו… ומשתמשת בהם כדי לבנות מוצרי בינה מלאכותית מסחריים כמו בארד".
גוגל טענה בתגובה לתביעה ההיא, בארצות הברית, שהיא "חסרת בסיס". לדבריה, "אנחנו משתמשים בדאטה ממקורות ציבוריים, כמו מידע שמפורסם ברשת הפתוחה ובבסיסי נתונים פומביים, כדי לאמן את מודלי ה-AI שלנו, שעומדים מאחורי שירותים כמו גוגל טרנסלייט, ועושים זאת באופן אחראי ושעומד בשורה אחת עם העקרונות שלנו בכל הנוגע לבינה מלאכותית".
יצוין כי אותה פירמת עורכי דין הגישה תביעה דומה נגד OpenAI – החברה שעומדת מאחורי הכלי המתחרה של בארד, ChatGPT.
07/02/24 23:34
3.88% מהצפיות
מאת TGspot
בעידן הדיגיטלי של היום, WhatsApp הפך לאחד האמצעים המרכזיים שלנו לתקשורת. משיחות טקסט לוידאו, משיתוף תמונות וקבצים להודעות קוליות…
07/02/24 10:00
3.4% מהצפיות
מאת וואלה!
הנתונים מראים עלייה של 30% בצריכת תעמולה איראנית לאחר 7 באוקטובר, כך על פי דוח של מרכז המודיעין והסייבר של מיקרוסופט • המטרה: לערער את ישראל ותומכיה בניסיון ליצור בלבול כללי וחוסר אמון - כך עבדה השיטה
07/02/24 09:17
2.91% מהצפיות
מאת גיקטיים
מיקרוסופט חושפת הבוקר (ד') דוח מיוחד על הפעילות האיראנית כנגד ישראל מאז השבת השחורה, כשבפעם הראשונה היא מציגה עדות לשימוש ב-GenAI וניסיון להשפיע על התודעה בעזרת תוכן דיפ פייק. כן, ברור ש-GenAI היה בתמונה הדוח המיוחד של מיקרוסופט חושף את פעילותן של מספר קבוצות תקיפה איראניות, שניהלו קמפיין סייבר מתמשך מאז אירועי השבעה באוקטובר. אחת […]
07/02/24 10:47
2.91% מהצפיות
מאת TGspot
זו תהיה סדרת הטלפונים הגלובלית הראשונה של החברה שתהיה מצוידת ב-Hyper OS במקום ב-MIUI
07/02/24 12:39
2.91% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא – החברה האם של פייסבוק, ואינסטגרם – ומייסדת ארגון LeanIn.org השלימה אמש בישראל צילומים לסרט דוקומנטרי חדש בהובלתה ששמו הוא Screams Before Silence ("זעקות ואז שתיקה").
הסרט שופך אור על הפשעים המיניים שביצעו מחבלי החמאס כחלק מהמתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, ומציג מידע חדש על האירועים הספציפיים. התיעוד החדש מהווה עדות חד-משמעית למעשי אונס, פגיעות ופשעים מיניים שביצעו המחבלים בנשים ובנערות ישראליות, לרבות עדויות נוספות שהצטברו בשבועות האחרונים בעקבות שחרורן של חטופות משבי החמאס – אז התברר כי אלו התרחשו גם בתקופת השבי. למרות העדויות המחרידות, הזוועות זכו להתייחסות מועטה מצד ארגוני זכויות אדם וארגונים בינלאומיים, ואף חמור מכך – דמויות עולמיות בולטות מתחום הפוליטיקה, האקדמיה והתקשורת ניסו למזער את היקף האירועים. חלקן אף הכחישו כי תקיפות מיניות בכלל התרחשו.
סנדברג שהתה בישראל באחרונה כחלק מהמשימה שלקחה על עצמה, להביא לידיעת דעת הקהל העולמית את היקף הזוועות שביצעו מחבלי החמאס, והשלימה את צילומי הסרט. בין היתר נערכו הצילומים בישובי עוטף עזה וברעים, במקום בו התקיימה מסיבת נובה.
הסרט כולל ראיונות עם עדי ראייה, חטופות משוחררות, אנשי זק"א ומשטרה, מומחים רפואיים ופורנזיים, ושורדות טבח החמאס.
סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא, מול ההרס בישובי עוטף עזה. צילום: רן מנדלסון
"אונס לעולם לא יכול להיות כלי מלחמתי"
סנדברג – שפרשה באחרונה סופית ממטא אחרי כ-16 שנים בהן שימשה בחברה כיד ימינו של המנכ"ל והמייסד, מארק צוקרברג – הפכה מתחילת המלחמה לאחד הקולות הבולטים בנושא בזירה העולמית. אמירתה ש-"אונס לעולם לא יכול להיות כלי מלחמתי" הדהדה במאמר מערכת שפרסמה ב-CNN, כמו גם בנאום שנשאה באירוע עם שורדות טבח ה-7 באוקטובר במטה האו"ם בניו יורק, ובסדרת פגישות שערכה לאחרונה עם מנהיגים בבריטניה, צרפת וגרמניה.
שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא, מחבקת שורדת מאירוע הנובה, בצילומי הסרט הדוקומנטרי Screams Before Silence. צילום: רן מנדלסון
בכל האירועים הללו הובילה ומובילה סנדברג קריאה לקהילייה הבינלאומית לחקור את פשעי החמאס כפשעים נגד האנושות. "מחובתנו לדרוש צדק עבור הקורבנות והעדות ששרדו, ולוודא כי הפושעים והאנסים יישאו באחריות למעשיהם. ועבור אלו שלא שרדו – תפקידנו להיות להן לקול, שכן הן כבר לא יכולות לספר", מסרה סנדברג, שהוסיפה: "ברצוני להודות לקסטינה תקשורת על העבודה המשותפת שאיפשרה לשפוך אור על הפשעים המיניים שביצעו החמאס ב-7 באוקטובר".
הסרט, שביימה ענת סטלינסקי והפיקה צמרת אלכסנדרוני, מיועד להפצה בתחילת אפריל 2024 והופק בשיתוף קסטינה תקשורת, שעומדת גם מאחורי הפקת הסרט NOVA# על הטבח במסיבת הטבע ברעים.