חוקרי אבטחה בחברת טנסנט (Tencent) הסינית ואוניברסיטת ג’ג’יאנג (Zhejiang) הציגו את BrutePrint, “תקיפה כוחנית” (Brute Force) חדשה המאפשרת לפרוץ את מנגנון טביעת אצבע במכשירים סלולריים ולספק תת גישה למשתמשים זדוניים למידע במכשיר. בניגוד לפרצות אבטחה רגילות והתקפות שונות, מתקפות Brute Force הן דבר “פשוט” למדי, דרכו מנסה התוקף לפרוץ בכוח סיסמה על ידי ניסיון של כלל […]

בחודש יוני 2023 יעלו ב-yes הסדרות החדשות “איידול” ו“אהבה ומוות” מבית HBO, והמותחן הבריטי “צדק מאוחר”. בנוסף, יעלו עונות חדשות של “פילדלפיה זורחת”, “משפחת ג’מסטון”, “פריפריה אימפריה” ו“זרה”. שתי סדרות יסיימו את סיפורן החודש עם עונות הסיום של “ננסי דרו” ו“כנופיית המאיה”. בערוצי הסרטים יעלו הקומדיה הרומנטית “כרטיס לגן עדן” עם ג’ורג’ קלוני וג’וליה רוברטס, […]

אנבידיה היא כיום חברת פלטפורמות מחשוב מקצה לקצה, עם פתרונות בקנה מידה של מרכזי נתונים המעצבים מחדש את התעשייה. ד"ר גל דלאל, מדען מחקר בכיר של החברה: "בינה מלאכותית זה מושג רחב"

פריג'ידר, ג'יפ, פלאפון. כל אלה הם שמות מותגים שהפכו לשם שגור, לפעמים לקטגוריות שלמות. אל הרשימה הזאת הצטרפה לפני מספר שנים גם Dyson, שהפכה לשם נרדף לשואבי אבק. אתם יודעים, משהו כמו "יש לכם דייסון של שיאומי". עכשיו, באיחור קל אחרי ניקיונות האביב, דייסון מכריזה על שלל מוצרים חדשים – משדרוגים למוצרים המוכרים, לרובוט חדש […]

במיקרוסופט מתכוונים להרחיב את יכולות פאנל הווידג'טים הקיים שיוכלו גם לצוף על שולחן העבודה

מדובר בבומביקס - פיתרון רובוטי חדשני לפריסה אווירית של סיבים אופטיים דרך שדרוג תשתית רשת החשמל ושימוש רחב יותר במקורות אנרגיה מתחדשים. הפיתוח נעשהבשיתוף פעולה עם חברת הרובוטיקה היפנית Hibot

אפל – שעד כה נראה כי היא מתמהמהת ואולי אף מבוששת להיכנס לתחום הטכנולוגי החם ביותר של התקופה, הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – פרסמה באחרונה כתריסר מודעות דרושים בדף הקריירה שלה, בהן היא מחפשת לגייס מומחי AI יצירתית לשירותיה. באופן ספציפי, הענקית מקופרטינו מחפשת מומחי למידת מכונה "המתלהבים מבניית מערכות אוטונומיות יוצאות דופן", כך לפי המודעות. מודעות הדרושים עליהן דווח במדיה העולמית החלו להופיע לראשונה ב-27 באפריל, והאחרונה שבהן התפרסמה בתחילת השבוע הנוכחי, אך לפי התרשמותם של מי שנתקלו בפרסומים אלו, נראה שחלקם למעשה מתארים את אותו תפקיד, מחד, או מגייסים מספר מועמדים בבת אחת במודעה אחת, מאידך. בתקופה הנוכחית נדמה שאי אפשר להתחמק מהאזכור או השימוש שעושים רבים ב-ChatGPT, כלי בינה ג'נרטיבית מבית OpenAI שהוא כיום הכלי המוביל בתחום המבוקש. אולם במקביל, חברות אחרות מנסות את כוחן בו, כשנראה כי אחרי OpenAI המפתחת המצליחה הבאה היא גוגל, שכבר הציגה לעולם את בארד (Bard) שלה. הכלי מבית גוגל מתיימר לספק שירותי יצירת תוכן דומים לאלו שמספק ChatGPT. הוא אמנם לא ממש נסק, בלשון המעטה, בתחילת דרכו אבל כעת הכלי, ששוחרר לשימוש הציבור הרחב לפני כשבועיים, בהחלט יודע לספק עבודה רצינית. בינתיים ובשיא המרץ גוגל שוקדת על פרויקט מאגי שלה, שעתיד להכניס ובגדול את ה-AI היוצרת למנוע החיפוש של הענקית ממאונטיין ויו. במקביל לאלו, גם אילון מאסק, יזם הטק המפורסם, מפתח בימים אלו AI דומה, במסגרת חברה שהקים וששמה X.AI, ויש עוד מעבדות שאינן חושפות את ניסיונותיהם הדומים בינתיים. אבל בתוך ההתרחשות השוקקת הזו אפל, לפחות עד כה, נראתה כיושבת על הגדר. כלי בינה מלאכותית שנמצאים בשימוש במכשירי אפל. Face ID וסירי. צילום: ShutterStock אפל – פיתחה עד כה AI לטעמים אחרים כפי שדיווחנו, כחלק מהטלטלה הגדולה שהתחום מכניס לזירה הטכנולוגית, הוציאה השבוע OpenAI בעצמה אפליקציה של ChatGPT ל-iOS, כך שלאפל יהיה כבר קופון לגזור (30% עמלה על משתמשים משלמים) מההיסטריה העולמית. אבל כידוע אפל בהחלט כן עובדת כבר על מוצרי בינה מלאכותית משלה. על פי ההנחה של הוול סטריט ג'ורנל, הניסיון הנוכחי לאיתור ולהעסקת מומחי בינה מלאכותית ג'נרטיבית עם מומחיות ספציפית יותר עשוי לעזור לה לנסות להתבלט אף היא בין החברות המתמחות בתחום. הג'ורנל מציין כי הרבה מהעבודה שאפל עשתה עד כה עם, למשל, טכנולוגיית בינה מלאכותית חזותית התמקדה בחיזוק יכולות מכשיריה (למשל עם העוזרת הקולית סירי), בפרטיות (פתיחת הניידים באמצעות זיהוי הפנים למשל) ובבניית כלים למפתחים שישקדו על כל אלו. מעצם היותה אפל, סביר שענקית ה-iPhone תחפש דרכים מקוריות כיצד לספק גישה משלה לנושא, עם אותו טוויסט ייחודי לה ולמוצריה, כך שעל אף שאפל קצת לקחה את הזמן – אפשר שתצליח בכל זאת להיכנס עם מוצר AI ג'נרטיבית חזק לשוק בתוך זמן מסוים.

במפגש המקצועי של פורום מנמ"רי הממשלה של אנשים ומחשבים, eGOV, שנערך בתחילת השבוע, אמר יוגב שמני, מנהל ממשל זמין, כי העבודה על הענן נעשית בממשלה בשלושה צירי פעולה: התוויית מדיניות, אסטרטגיה ובניית מרכזי מצוינות על הפלטפורמות של שתי הזוכות במכרז – AWS וגוגל. הדוברים בכנס הציגו דוגמאות ראשונות ליישום של מדיניות המעבר לענן, שכבר עובדות, על הפלטפורמות הללו. אחד המסרים שנציגי הממשלה שדיברו בכנס ביקשו להעביר הוא שנימבוס הוא לא עוד פלטפורמה לאחסון מידע. אלא צוהר לעולם חדש, מתקדם, שמשנה את סדרי העבודה והתרבות הארגונית, ומייצר שורה ארוכה של אפשרויות, שמשמעותן היא שינוי משמעותי בדרך שבה הממשלה משרתת את האזרחים. פרויקט נימבוס כבר יצא מהאזורים של הטכנולוגיה, שהמנמ"רים מובילים, והוא הפך לנחלתם של שאר המנהלים והעובדים במשרדים הממשלתיים. זאת, בדרך להפיכתו למחולל שינויים שיזניקו את השירות לאזרח למחוזות חדשים ומתקדמים קרן בר לב, CTO ענן במערך הדיגיטל הלאומי, אמרה שאחד היעדים של נימבוס הוא לשחרר את קוד התוכנה שנכתב בממשלה במשך שנים ולתת אותו לציבור. אבל כדי להגיע אל היעד במסע המורכב הזה צריך צד נוסף, חשוב לא פחות: המנכ"לים ושאר הבכירים בכל משרד ממשלתי. הם אלה שצריכים לאפשר למנמ"רים ליישם את המטרות של פרויקט נימבוס, ללוות אותם בדרך לשינוי דרכי העבודה של מאות עובדי המשרדים ולהבהיר שנימבוס הוא לא רק פרויקט טכנולוגי, אלא פרויקט ממשלתי לאומי, שיקדם את הממשלה להיות דיגיטלית ומתקדמת, עם השפעות על חיי האזרחים כמעט בכל תחום. היטיבה להגדיר זאת רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. היא אמרה שהענן הוא לא מטרה אלא אמצעי לייצר ערך עסקי לארגון, ולשם כך יש לרתום את ההנהלות של משרדי הממשלה, כדי שיסייעו להטמיע את החדשנות וכך למצב את הפרויקט לא כפרויקט ענן, לא כפרויקט טכנולוגי. זה אמנם נתפס במשרדי הממשלה כפרויקט טכנולוגי, אבל הטכנולוגיה היא רק אחד החלקים שלו. נורה אדומה שצריכה להידלק לראשי המשרדים הממשלתיים צריכה להידלק כאן נורה אדומה לראשי המשרדים, כדי שלא ייווצר מצב שבו הציר הטכנולוגי של פרויקט נימבוס ישעט קדימה, בעוד שפעילות הליבה של המשרדים תישאר מאחור. הנורה האדומה הזאת צריכה להתריע על כך, שמשום שכבר היינו במצבים כאלה בפרויקטים ממשלתיים אחרים שבהם יש לטכנולוגיה תפקיד מרכזי. מאז שהחלו פרויקטי ה-IT בממשלה, ובמרכזם הטרנספורמציה הדיגיטלית, נוצר פער בין אנשי הטכנולוגיה לשאר העובדים ולמנכ"לים של המשרדים השונים. התוצאה היא שרמת החדשנות בשירותי הממשלה לא עומדת ביחס ישיר ליכולות ולכלים שיש במדינה. החדשנות הישראלית פורצת גבולות בעולם, ואילו השירותים שהממשלה נותנת לאזרח באונליין הם עדיין מעטים לעומת מדינות מערביות מתקדמות. אם הממשלה לא תציב את נימבוס כפרויקט לאומי, בעדיפות עליונה, ותרתום לכך את כל בעלי התפקידים במשרדים, הוא עלול להיכנס לפנתיאון של הפילים הלבנים, שכבר קיימים בממשלה. נימבוס הוא מהלך קריטי ומרכזי מדי כדי שמישהו בממשלה ירשה לעצמו לגרום לכישלונו. השורה התחתונה: פרויקט נימבוס כבר יצא מהאזורים של הטכנולוגיה, שהמנמ"רים מובילים, והוא הפך לנחלתם של שאר המנהלים והעובדים במשרדים הממשלתיים. זאת, בדרך להפיכתו למחולל שינויים שיזניקו את השירות לאזרח למחוזות חדשים ומתקדמים.