תייעוד מחתרתי חושף כיצד חברת Wildberries הרוסית, המקבילה שלהם לאמזון ו-eBay, מבצעת בדיקות משפילות בעירום לעובדות בכניסה למשרדים

שינוי מסוים בשוק הדפדפנים: Edge, דפדפן הבית של מיקרוסופט, שמשולב ב-Windows 11, ירד מהמקום השני בשוק הדפדפנים למחשבים אישיים. בפעם הראשונה מזה כמה שנים, את המקום הזה תופס ספארי, הדפדפן של אפל. נראה שזה אומר משהו על שוק המחשוב: שאפל היא החברה שהכי פחות סובלת מהירידה במכירות של המחשבים האישיים. לפי נתוני האתר GlobalStats, הדפדפן השולחני של אפל הגיע בסוף אפריל לנתח שוק של 11.87% – עלייה של כמעט 1% לעומת החודש הקודם, בעוד ש-Edge ירד ב-0.15% ל-11% בלבד. שני הדפדפנים נמצאים הרחק מאחורי השליטה הבלתי מעורערת של עולם הדפדפנים – גוגל, עם כרום שלה, שעלה בחודש האחרון ב-0.36% ל-66.13% מהשוק. הדפדפנים העצמאיים לסביבות שולחן העבודה – פיירפוקס של מוזילה ואופרה – ממשיכים לדשדש: הראשון מאבד גובה כבר כמה חודשים ברציפות וירד הפעם ב-0.82% לנתח שוק של 5.65%, ואילו השני שומר על יציבות סביב ה-3%. מה בישראל? הנתונים הללו משתנים בצורה משמעותית כשמדובר על השוק הישראלי: בארץ, כרום כלל לא משאיר מקום לדפדפנים האחרים, עם נתח שוק מעודכן שעומד על 82.52%. לעומת המגמה העולמית, כאן Edge שומר על המקום השני, עם 6.23%, ונמצא הרבה לפני ספארי, שנתח השוק שלו בישראל עומד על בסך הכול 4.03%.

כמו כל פלטפורמה שתומכת בהעלאת וידאו, טוויטר תמיד הייתה צריכה להתמודד עם עותקים פיראטים שמסתובבים אצלה בפלטפורמה (רק בשנה שעברה זה קרה לסרט "מהיר ועצבני: טוקיו דריפט"), אבל בגלל מגבלת העלאת הקבצים, נאלצו משתמשים שרצו להעלות עותק פיראטי לחתוך את הסרט ל-49 חלקים שונים ואז להעלות אותם אחד אחד ב-49 ציוצים שונים. לא אינטואיטיבי להעלאה […]

במבחר של שלושה גוונים: כונן SSD חיצוני איכותי של סמסונג בנפח 1TB מתחת לרף פטור המע"מ

כונן NVMe מחברת PNY במחיר נטול מע"מ עם משלוח חינם עבור נפח 2TB – רק 281 שקלים

קשה להישאר אדיש נוכח ההתקדמות בשנה האחרונה של כלים דוגמת DALL-E 2, Midjourney 5, Stable Diffusion ושאר המודלים שהופכים את התמונות ליותר מדויקות, יותר ריאליסטיות ויותר מוצלחות מאי פעם. אבל NVIDIA טוענים שלמרות שאנחנו שולטים על המודלים האלה ומכתיבים להם מה לצייר – הם לא באמת מותאמים לנו אישית. אז היום (ג') מפרסמת NVIDIA מודל […]

המדינה גועשת בימים אלה בעוד פרק, בולט במיוחד, ב-"מערכה" שניטשת כבר שנים על גיוס חרדים לצה"ל ועל חיובם ללמוד לימודי ליבה. המפלגות החרדיות דורשות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחוקק ובמהרה את חוק הגיוס, שלמעשה ייתן להם פטור גורף מגיוס לצה"ל, ומחאת קפלן, שהחלה כמחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, פונה גם לכיוון הזה, והכריזה שתקיים מחרתיים (ה') את יום השוויון. החרדים מהווים כיום 13.3% מהאוכלוסייה והנתון צפוי לעלות ל-16% עד 2030. על פי תחזית שהלמ"ס פרסמה לפני כמה שנים, ב-2065 הם יהוו כמעט שליש מתושבי המדינה (32%). בשנים האחרונות מדובר על הצורך בשילובם של החרדים בהיי-טק, בין היתר לאור המגמות הללו. דבר שהולך והופך למוסכמה הוא שאי שילובם בענף יזיק לכלכלה הישראלית בטווח הארוך. עטיפת הספר בימים אלה יצא לאור ספר חדש, שנושא את השם המאתגר כשהחרדים יהיו רוב (הוצאת ספרי חמד, ידיעות אחרונות). את הספר כתב איציק קרומבי, יזם ואיש היי-טק חרדי, שבעשור האחרון מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, על מנת לסייע להם להשתלב בתעשיית ההיי-טק – בין אם כיזמים ובין כעובדים בחברות בענף. קרומבי כתב את הספר משום שהוא סבור שהקונפליקטים בין החרדים לחילונים ולשאר האוכלוסייה בישראל, כולל העובדה שחלקם בתעשיית ההיי-טק קטן, נובעים מכך שחברי הקבוצות לא מכירים אלה את אלה מספיק טוב. לדבריו, הקונפליקטים האלה יכולים להגיע לכדי פתרון אם חרדים וחילונים ישבו וידברו – כולל פתרון של סוגיות שעולות במחאה בקפלן, כגון גיוס החרדים לצה"ל ולימודי הליבה. הספר מבוסס על מחקר מעמיק שערך קרומבי על החברה החרדית בכל תחומי החיים, ועל מחקרים אקדמיים אחרים שנעשו בנושא. יש בו פרק שלם על החרדים וההיי-טק, שבמסגרתו המחבר מסביר איך הוא הגיע לעולם היזמות: "זה היה ב-2012, כשהוזמנתי לחוג בית שארגן יזם ההיי-טק אראל מרגלית. בסוף המפגש פניתי אליו ושאלתי אותו: למה אתה לא מטפל בחברה החרדית? הוא השיב: למה אתה לא מתעסק? לך יש את הכוח לעשות זאת". כאן החל המסע של קרומבי לעולם היזמות החברתית. איך אתה מתחבר לעולם החרדי וליזמות בהיי-טק? "גדלתי בצפת, עשיתי מסלול של תלמוד תורה וישיבה, ובשלב מסוים הלכתי ללמוד מערכות מידע במסגרת לימודי ההמשך של הטכניון. אחרי סיום הלימודים הקמתי סטארט-אפ, שעשה אקזיט. בעשור האחרון אני פעיל בעולם החברתי, בשילוב חרדים בתעסוקה, ובהיי-טק בפרט". איציק קרומבי. צילום: ריקי רייכמן פרט במה המדובר? "אני מנהל מרכזי תעסוקה והכשרות לחרדים. במסגרת זו אני אחראי על פרויקט מיגו – תוכנית הכשרה לגברים חרדים להיי-טק, בשיתוף קרנות פילנתרופיות, הממשלה וחברות היי-טק. שם הם לומדים לימודי ליבה ולאחר מכן פיתוח תוכנה. ההכשרות שלנו נמשכות 14 חודשים ועוברים אותן מאות תלמידים, שנבחרים לאחר סינון קפדני. כך הם מגיעים קצת יותר בשלים לעבודה בענף. ההכשרות האלה הן אתגר, בין היתר כי צריך להבין את הצד של המעסיקים: יש מהם כאלה שלא רוצים להעסיק חרדים, כי הפערים בינם ובין בוגרי 8200, למשל, גדולים, אבל אלה שמעסיקים חרדים עומדים מהר מאוד על היכולות האינטלקטואליות שלהם, כתוצאה מהלימודים בישיבה. במקביל לזה אני מנהל אקסלרטור לסטארט-אפים חרדים ומעורב בעוד כמה פרויקטים". אילו סוגים של סטארט-אפים אתם מקדמים? "סטארט-אפים בשלבים יחסית מתקדמים, שכבר גייסו לפחות 200 אלף דולר, ושיש להם צוות ומוצר. אנחנו מלווים אותם במשך חצי שנה, בתוכנית מאוד אינטנסיבית, עם סדנאות, מנטורים, יועצים, פורום משקיעים וכל מה שצריך, על מנת שהם יהיו מסוגלים לגייס עוד כסף. אנחנו לא משקיעים בהם ולא לוקחים אחוזים מהחברה שלהם. אנחנו עושים את זה מתוך תפיסה שאם ניתן להם את הכלים העסקיים הטובים כיצד לבנות תקציב, איך לבנות תוכנית שיווק ותוכנית עסקית, וכיצד לגייס כספים ולגבש את הצוות, הם יהיו מסוגלים לגייס כסף כמו כל אחד אחר". משתתפים בפרויקט מיגו. צילום: יח"צ איך נולד הרעיון לכתיבת הספר? "זה התחיל מכך שראיתי והבנתי את מגמת העלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה. כיום, בעוד שהחרדים מהווים כ-13% מתושבי המדינה, רבע מתלמידי כיתות א' מגיעים ממגזר זה. אם לא נפתור את האתגר של שילוב החרדים בתעסוקה היום, החברה הישראלית תהיה בבעיה קשה מאוד בעוד 20 שנים". מדוע, לדעתך, מספר החרדים בהיי-טק עדיין קטן יחסית לגודל של הציבור הזה באוכלוסייה? "בגלל שורה של חסמים. למשל, חרדי שלומד ומנסה להתקבל לעבודה בהיי-טק לא יכול להתחרות בחלק ניכר מהמועמדים האחרים, ועל זה אנחנו מנסים להתגבר בהכשרות. יש עוד חסמים, שקשורים בציבור החילוני, בממשלה ובאקדמיה. אם חרדי הולך ללמוד מדעים, הוא לא רוצה שיחייבו אותו ללמוד נושאים שמנוגדים לאורח חייו ולאמונתו. בנוסף, יש המבקשים ללמוד בהפרדה מגדרית, וחלק גדול מהחברה החילונית לא מוכן לכך". מה המסקנה מהספר? "המסקנה היא שכל צד יצטרך לעשות ויתורים, כי עולם העבודה בעוד 20 שנים יהיה שונה מהיום וכי חלקם של החרדים באוכלוסייה יהיה גבוה בהרבה מאשר היום. אם לא נדע להתמודד עם זה עכשיו, מה שאתה רואה בימים אלה ברחובות יהיה רק פרומו למה שיתרחש". אתה טוען שהמצב ניתן לשינוי – שהגברים החרדים יכולים גם ללמוד ולעבוד, וגם לשמור על אורח החיים שלהם. "חד משמעית כן, וההיי-טק הוא הדוגמה לכך. למשל, בארצות הברית יש לא מעט חרדים היי-טקיסטים, והם עובדים באותה החברה לצד העובדים האחרים, ממוצאים אחרים ומדתות אחרות, ואף אחד לא מנסה לכפות על האחר ולהתערב בחייו. התפיסה בישראל היא שהחרדי רוצה להחזיר את החילוני בתשובה – ולהפך. למה התפיסה הזאת לא יכולה להשתנות, ושיהיה אצלנו אותו המצב כפי שתיארתי שקיים בארצות הברית?" בעולם היזמות המצב קצת יותר טוב, יש לא מעט יזמים חרדים. אז בעצם אתה אומר: אם החילונים לא רוצים אותנו, החרדים, נקים חברות סטארט-אפ משלנו? "זה ממש לא מדויק. אם אתה לא מספיק טוב להיות שכיר, אז לא תהיה טוב גם כיזם. יזם חייב להיות עם אותם כישורים גבוהים של שכיר ועם כישורים נוספים. גם בעולם היזמות החרדית אין קיצורי דרך". מה אתה מצפה שהקורא הלא חרדי ייקח מהספר ומהראיון הזה? "שהאינטרס של חרדים ולא חרדים כאחד צריך להיות שכולם יחלקו אחריות משותפת. שנרצה מדינה שבה הילדים יתחנכו מבלי שירחף מעל ראשם איום תרבותי, ושהחרדים ואלה שאינם חרדים יהיו שותפים לפיתוח ההון האנושי. הקטר של המשק יכול להוביל גם פה, ולהביא להידברות בין חרדים לחילונים, לכך שכל צד יוותר. או אז, ניתן יהיה לפתור את כל הוויכוחים שקיימים כיום, כגון גיוס חרדים לצה"ל ולימודי ליבה".

"המין האנושי נועד לשרוד, זו מהותו. לכן, האנושות תקדם את הבינה המלאכותית בעולמות התחבורה האוטונומית, הרפואה המותאמת אישית והמגזר הביטחוני-צבאי. אנחנו כבר שם, זה כבר קורה – אבל עדיין יש להיכן להתקדם, כי אין, למשל, אוטומציה מוחלטת בנהיגה", כך אמר ד"ר מאור פריד, מדען בעל שם עולמי לתורת הכאוס ולבינה מלאכותית. ד"ר פריד היה דובר המפתח בכנס Agile Israel 2023. האירוע, שאותו ערכה אג'יילספארקס בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, ונשא את הכותרת Making an Impact (לעשות אימפקט). סיפורו האישי של ד"ר פריד אינו שגרתי: הוא סיים פוסט דוקטורט באוניברסיטת MIT והוא גם בוגר תוכנית המנהיגות של הרווארד, לאחר שבעברו הוא היה נער בסיכון ועובד ניקיון. ד"ר פריד הוא הראשון במשפחתו שרכש השכלה תיכונית והיה הצעיר ביותר שסיים דוקטורט בטכניון – בגיל 24 בלבד. כמו כן, הוא היה מפקד מצטיין ביחידה 8200 והוכתר כאחד המדענים המובילים בצה"ל. כיום עומד ד"ר פריד בראש סטארט-אפ שהקים, סקינטיום, שלהגדרתו הוא "מעין גוגל לרופאים". "העולם נמצא בצומת דרכים", אמר. "לבינה המלאכותית יש את פוטנציאל הצמיחה הכי גבוה בתחום הפיתוח, אבל יש בו גם אתגר המאיים עליו". לדברי ד"ר פריד, "בשורת ה-AI היא הבטחה, היא המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. קדמו לה מהפכת התקשורת והמצאת השפה בין בני אנוש לפני 70 אלף שנים, המהפכה החקלאית לפני יותר מ-10,000 שנים והמהפכה התעשייתית במילניום הקודם". "הניצחון של המחשב על קספרוב – נקודת מפנה בעולם ה-AI" "אף שהבינה המלאכותית קיימת בעולם זה עשרות שנים", אמר ד"ר פריד, "ניתן לציין כנקודת מפנה בתחום את הטורניר בין אלוף עולם בשחמט, גארי קספרוב, למחשב 'כחול עמוק', שפותח על ידי יבמ. המחשב ניצח את קספרוב בטורניר של שישה משחקים, שנערך במאי 1997, והייתה זו הפעם הראשונה שבה מחשב ניצח בן אנוש. במשך מאות שנים, משחק השחמט היה פסגת הבינה האנושית. מה שהיה שונה ב-'כחול עמוק' הוא שהמדענים שפיתחו אותו נתנו לו מודל ללימוד של המון משחקי שחמט". גארי קספרוב. צילום: SHutterStock "כיום, אנחנו פוגשים AI בכל מקום – מ-ווייז דרך שאזאם ועד ליוטיוב", ציין. "כמו כן, 97% מהמניות נסחרות על ידי כלי AI ולא סוחרים בני אנוש. בעולם הפיתוח, כלי בינה מלאכותית מסייעים לכתוב קוד מהר וטוב יותר. מה שעוצר את ההתקדמות המואצת של התחום כעת אלה הן הרגולציות". "עדיין", סייג ד"ר פריד, "יש בעיות אינהרנטיות בבינה המלאכותית. אנחנו עדיין נדרשים לרופא שיחלץ מידע מהחולה, כי הוא מבצע את פעולת החילוץ טוב יותר מה-AI. יש חשיבות למושג 'ליד מיטת החולה', לשם קבלת נתונים בצורה מלאה". "בעיה נוספת היא שה-AI הוא סוג של 'קופסה שחורה'. רוב הבינות המלאכותיות לא יודעות להסביר, אלא רק לחזות. לכן, לא ניתן לאמץ כלי AI בעולמות של 'חיים ומוות', בשל החוסר בהסברתיות", אמר. "עוד בעיה היא חוסר בסיבתיות. האנושות פיתחה לאורך הדורות מערכי כלים אקסיומטיים, שמטפלים בהיבטים של הגיון ומוסר, כגון עשרת הדברות. ל-AI לוקח זמן רב ללמוד זאת, כי חוקים ומוסר הם לא ערכים מוחלטים". "קללת ההכללה" "עוד בעיה", אמר ד"ר פריד, "היא 'קללת ההכללה'. הבינה המלאכותית יודעת ללמוד את נתוני העבר, להסיק תובנות לעתיד ולחזות. אלא שבהכללות שאותן היא עורכת יש 'בליעה' של נתונים רבים מאוד, אין מענה לשאלות מוסר, קשה 'לחנך' אותה וקשה לטייב את פעילותה". "הבינה המלאכותית לא תחליף את המפתחים בעתיד הנראה לעין", העריך ד"ר פריד, "אבל היא תניב יתרון למפתחים מבוססי AI, למול מפתחים נטולי בינה מלאכותית. עלינו להתמקד בחלק מהיכולות של ה-AI, למשל ב-Augmented Intelligence, משמע בינה רבודה, אינטליגנציה מועצמת. עוד אנחנו יכולים – וצריכים – לשנות את הפרדיגמות שלנו. אם במקום לחפש תרופה לסרטן, תהליך שייקח מאות שנים, נוכל לבנות מנוע חיפוש לתחום הרפואה, הוא יוכל לסייע ולומר לצוות הרפואי אילו תיקים רפואיים רלוונטיים לטובת טיוב הטיפול הרפואי". דבר נוסף שניתן לעשות, לדבריו, הוא "לשנות את השאלה. במקום לשאול שאלה גדולה, 'איך אפשר לנהוג באופן אוטונומי?', נשאל 'איך ניתן לזהות את המכונית שנוסעת לפני ומה המרחק שלי ממנה?'. אמנם שאלה שכזו עונה רק לחלק מהבעיה, אבל המענה לה טוב יותר". "עצתי האחרונה היא: אל תשתמשו בבינה מלאכותית כאשר אינכם נדרשים לכך", סיים ד"ר פריד. "במקרים רבים, אין תחליף לעבודה האנושית. עתיד התחום הוא, להערכתי, בבינה מלאכותית שתהיה כללית מספיק מהצד האחד, אבל רלוונטית ונקודתית מהצד השני, וככזו, היא תעצים אותנו בסדר גודל אחר, תתבסס על הניסיון של הקודמים לנו, אבל ההחלטות יהיו ברשותנו".