סדרת מכשירי ה-Galaxy S23 שהוכרזה אמש (ד’, 1.2) הגיעה כחלק משיתוף פעולה עמוק יותר בין סמסונג וקוואלקום (Qualcomm) עם הצגת פלטפורמת ה-Snapdragon 8 Gen 2 for Galaxy היעודית, המגיעה כפלטפורמת ה-Snapdragon החזקה ביותר אותה הציגה החברה עד היום. אחת הבשורות הגדולות ביותר שהביאה סדרת מכשירי ה-Galaxy S23 החדשה של סמסונג לצרכנים היא המעבר לשימוש מלא […]

הפופולריות הגדולה סביב ChatGPT מגיעה גם לחנויות האפליקציות הרשמיות של App Store ו-Google Play. כמו שאנחנו יודעים האקרים לעולם…

וזה כולל 4 עדכונים גדולים למערכת האנדרואיד לצד עדכוני אבטחה תקופתיים

מאת אורי בר ליפשיץ תנו לי להזהיר אתכם מראש, אני עומד לשתף אתכם בסיפור על בגידה אפלה ועל כוחה של קהילה מגובשת לכופף את היד לתאגיד ענקי. אבל בואו נתחיל בהתחלה. אם אתם קוראים את גיקטיים, יש סיכוי לא רע שכבר נתקלתם בשם "מבוכים ודרקונים", משחק התפקידים שנוצר לפני מעל חמישים שנה, וממשיך לגדול מאז. […]

מחאת חברות ההיי-טק המשיכה גם השבוע, ואף עלתה מדרגה: לצד ההפגנות שהתקיימו שלשום (ג'), זה השבוע השני ברציפות, אמש שודרה בחדשות 12 כתבה שבה דיברו מנהלים בהיי-טק על השפעתה ההרסנית, לדבריהם, של התוכנית המשפטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין. המשתתף המרכזי בכתבתה של עמליה דואק היה תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל היוניקורן ורביט, שהודיע שבכוונתו לעזוב את הארץ, לוותר על אזרחותו הישראלית ולהעביר את החברה לארצות הברית, כלומר – להפסיק לשלם מיסים כאן. המהלך הזה מבטא תופעה מדאיגה: משבר אמון חריף ביותר בין מנהלי מגזר ההיי-טק לבין הממשלה. תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט. צילום: שלומי יוסף בכתבה התראיין גם אדם פישר, מבכירי קרן ההון-סיכון האמריקנית בסמר. המשקיע הישראלי אמנם לא הרחיק לכת עד כדי ירידה מהארץ, אבל אמר שאם התוכנית של הממשלה תעבור, יותר ויותר יזמים ישראליים ירשמו את החברות שלהם מעבר לים. השניים מצטרפים לשורה של בכירים שמזהירים מקבלתה של התוכנית המשפטית של הממשלה – מבחינה משפטית ודמוקרטית. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (שעשתה זאת היום), שרים לשעבר, שופטים לשעבר, בכירי ההיי-טק, כלכלנים, אנשי אקדמיה, משפטנים, רופאים ומי לא מזהירים מפני הסכנות הגלומות בתוכנית. נזק כלכלי ונזק לשיח האם הנזק, מבחינת השקעות, יהיה מיידי? לפחות לפי טל ברנוח, מנהל הקרנות דיספרטיב ודיסרפטיב AI, שכבר הודיע שיוציא את הכספים שלהן מישראל, התשובה היא לא. הוא הסביר שהחשש איננו מבריחה מיידית של קרנות הון-סיכון וחברות, אלא מכך שמשקיעים פשוט לא יבואו לפה. זוהי תופעה שיכולה להימשך לאורך תקופה ארוכה, מה שאומר שבעוד 4-5 שנים אנחנו עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה, בגלל ירידה משמעותית בהיקף הזרמת ההון הזר לישראל בכלל ולהיי-טק הישראלי בפרט. זה ישפיע על כל המשק, על יוקר המחיה ועל החיים שלנו כאן באופן כללי. נזק גדול לא פחות קיים כבר עתה: הכוונה היא לנזק לשיח בחברה הישראלית, שכרגע הוא קיצוני, משני הצדדים. המתנגדים לתוכנית מחדדים את מסריהם וההיי-טקיסטים מחריפים את צעדיהם, פעמים רבות בגיבוי ההנהלות שלהם, ואילו תומכיה מקצינים את תגובותיהם. כך או כך, הפערים הולכים וגדלים, ואף אחד לא ייצא נשכר מכך. מנהלי ועובדי היי-טק חוסמים את רחוב קפלן בתל אביב, שלשום (ג'). צילום: מחאת ההיי-טקיסטים הטענות נגד המוחים, שהם מגזימים בכך שהם מדברים על "קץ הדמוקרטיה" ו-"אסון לכלכלה הישראלית", לא נכונות. כשרואים את הסכנה מתקרבת, במיוחד כשהיא סכנה כלכלית, אי אפשר לשבת בשקט, ולחכות ולראות האם התוכנית אמנם תפגע במדינה, בכלכלה ובהיי-טק. כי אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה מאוחר מדי. כל דולר שלא יושקע כאן בגללה, כל קרן שתוציא את הכסף שלה מישראל, וכל מפעל או מרכז מו"פ שיוחלט להקים אותו במקום אחר יתרמו לנזק גדול שאנחנו עלולים להיות עדים לו כי מישהו שם למעלה רוצה להחליש את מערכת המשפט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבין את זה, אבל מסיבותיו שלו, קואליציוניות ואחרות, מעדיף להמשיך בריצת אמוק עם התוכנית. היכן ראשי איגודי ההיי-טק? המחאה הנוכחית של ההיי-טק מורכבת, במידה רבה, מיוניקורנים, יזמים, סטארט-אפיסטים ואנשי הון-סיכון. למעט אחדים, הגוורדיה הוותיקה של ההיי-טק הישראלי לא ממהרת להביע את דעתה על התוכנית ועל הנזק שהיא עלולה להביא. אנחנו לא רואים את ספינות הדגל של הענף מצטרפות למחאה, הן מעדיפות להמשיך לשבת על הגדר (יניב הלפרין כתב על זה כאן). כך גם ראשי איגודי ההיי-טק. למרבה הצער, אלה האחרונים, יחד עם ראשי הארגונים הכלכליים, עדיין מביטים מהצד, מחשש להביע עמדה פוליטית. הם אף אומרים לשומעיהם שהם שמייצגים גופים רשמיים, ויכולים לנסות להגיע להידברות עם השרים הרלוונטיים. על הממשלה להוכיח לבכירי ההיי-טק ולמשקיעים, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה הראשון להבין את הנפיצות שקיימת במחאה של ראשי ההיי-טק, בטח מבחינת הממשלה, ולעשות מעשה: על פי דיווח מאמש בחדשות 13, הוא מתכוון להחיות את "חוק האנג'לים" שיזמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת, אורית פרקש הכהן. חוק זה ייתן למשקיעים בסטארט-אפים מתחילים הטבות מס נדיבות. כלומר, הוא ייטיב אמנם עם הסטארט-אפיסטים, אבל אלה שייהנו ממנו בעיקר יהיו עשירי ההיי-טק. סמוטריץ' גם הזמין את ליבנה, שכאמור אמר שהוא ירד מהארץ, לשיחה. זהו מהלך חשוב, שצריכים להצטרף אליו ראשי הענף. לפני כשבועיים הם קיימו פגישת עבודה ראשונה עם שר הכלכלה, ניר ברקת, ויצאו ממנה בתחושה טובה. המשתתפים בפגישה עם ברקת, שהוא יזם היי-טק ותיק ומראשוני צ'ק פוינט, התרשמו שיש לו רצון לסייע. אמנם, הם לא דנו ברפורמה אלא באתגרים (האחרים) ובמציאות הקשה של ההיי-טק, אבל לכולם היה ברור שאם יחול קרע בין ההיי-טקיסטים לממשלה, המצב עלול לצאת מכלל שליטה. השורה התחתונה: הממשלה צריכה לעשות צעדים על מנת להחזיר את האמון של בכירי ההיי-טק הישראלי והמשקיעים בארץ ובחו"ל בה. עליה להוכיח להם, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה.

גל הפיטורים בהיי-טק ממשיך להכות בעובדים: שורה של חברות גדולות כבר ביצעו ומבצעות כעת מהלכים כאלה, ורק אמש (ד') הודיע מארק צוקרברג שמטא תצא אף היא למהלך כזה. הוא כינה את המהלך במונח המכובס "שנת ההתייעלות" של החברה. בנוסף, לא מזמן התבשרנו שבכוונת ענקית טכנולוגיה אחרת, גוגל, לפטר כ-6% מכוח האדם שלה. אני נותן את הדוגמה של גוגל בגלל האופן המבזה, בלשון המעטה, שבו היא ביצעה חלק מהפיטורים הללו: החברה חסמה את הגישה של אותם עובדים מפוטרים למייל שלה עוד לפני שהם קיבלו את מכתב הפיטורים. שניים מאותם מפוטרים הם זוג, שניהם עובדי גוגל, שיש להם תינוק בן ארבעה חודשים. חושבים שעובדי ההיי-טק לא זקוקים לוועדים? כדאי שתחשבו שוב גלי פיטורים תכופים בענף שבו המשכורות גבוהות והתנאים לעתים קרובות חלומיים מעלים (שוב) את השאלות: האם יש בו צורך בוועדי עובדים? האם עובד שזוכה למשכורת גבוהה במיוחד, חדר אוכל מפנק, מגוון פעילויות רווחה ורכב צמוד באמת זקוק לוועד שידאג לו? אם בעבר עובדי ההיי-טק חשבו שעבודה מאורגנת רחוקה מהם שנות אור, הרי שכיום, לא מעטים מהם מתחילים להבין שהיא, על ערכי הסולידריות שלה וההגנות שהיא מספקת להם, רלוונטית לחייהם יותר מתמיד בעוד שהסברה הרווחת היא שבמקומות עבודה עם שכר גבוה ויוקרה מקצועית אין צורך בוועד עובדים, הרי שהיעדר ביטחון תעסוקתי, גלי פיטורים ומשברים כלכליים מלמדים אחרת. כשעובד עומד מול הנהלה נחושה ומודעת, שמעוניינת לקדם שינויים ארגוניים לפי ראות עיניה, הוא יהיה תמיד בעמדת נחיתות ותחת איום בפיטורים, הורדה בפיצויים או פגיעה בתנאי ההעסקה שלו. התאגדות עובדים מאפשרת לחבריה לגבש ביחד עמדה ביחס לשינויים הארגוניים, ולנהל משא ומתן עם ההנהלה מתוך עמדת כוח של מי שמייצגת את כל העובדים בארגון (כשהיא עומדת בתנאי החוק) ולא רק עובד אחד. אם בעבר עובדי ההיי-טק חשבו שעבודה מאורגנת רחוקה מהם שנות אור, הרי שכיום, לא מעטים מהם מתחילים להבין שהיא, על ערכי הסולידריות שלה וההגנות שהיא מספקת להם, רלוונטית לחייהם יותר מתמיד. אמנם, אין ביכולתו של ועד עובדים, חזק ככל שיהיה, למנוע באופן כליל גלי פיטורים המוניים, אך הוא יכול להבטיח את קיומה של פרישה בכבוד ללא התניות, לפעול למזעור של מספר המפוטרים ובעיקר למנוע את אותם פיטורים מכוערים שגוגל ביצעה באחרונה. ועד עובדים טוב גם להנהלת החברה, משום שהוא מייצג נאמנה את העובדים שלה ויכול לספק לבכיריה תמונה רחבה ואמיתית על המצב שלהם ומה הם מרגישים, במיוחד בשעות מצוקה כמו עכשיו. בכך הוא יכול לסייע להצעיד את החברה קדימה, ואף לסייע לה להמשיך להיות אטרקטיבית מספיק כדי למשוך את אנשי המקצוע הטובים ביותר, שיובילו אותה להגשמת המטרות ולמציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים במציאות מורכבת ומאתגרת כמו שלנו. הכותב הוא יו"ר ועד עובדי פלאפון.

מניית מטא (Meta) מזנקת היום (ה’, 2.1) בכ-20% עם פתיחת המסחר בנאסד”ק לאחר פרסום הדוח הכספי שלה לסיכום הרבעון הרביעי של 2022, זאת למרות שהציגה ירידה משנה לשנה בהכנסות והציגה הפסדים גדולים מאלו להם ציפו בוול-סטריט עבור חטיבת Reality Labs. הקפיצה במחיר המניה ככל הנראה מגיעה בעקבות תוצאות טובות מהצפוי בדוחותיה של מטא לאחר פיטורי […]

ערב הפתיחה של פסטיבל החדשנות התל אביבי DLD, שהתקיים אמש (ד'), כלל מפגש מעניין במיוחד – של אחד מיזמי ההיי-טק הבולטים במדינה עם התזמורת הבולטת במדינה. היוניקורנים אלה לא רק חדי הקרן ולא רק החברות ששוויין מעל מיליארד דולר. זהו גם שם של להקה שכוללת אנשי היי-טק, ובתוכם היזם הוותיק דב מורן, שברזומה שלו נרשמות המצאת ה-USB והדיסק און קי, הקמת אם-סיסטמס, שנמכרה לסנדיסק, ועוד התפתחויות שהביאו את ההיי-טק הישראלי להיכן שהוא היום. הלהקה חדת הקרן ושלוש להקות נוספות (שתיים מההיי-טק ולהקת העיתונאים נאג' חמאדי) ניגנו אמש בהיכל התרבות בתל אביב יחד עם נגנים מתזמורת הבית – התזמורת הפילהרמונית הישראלית. להקת היוניקורנים. צילום: גלעד קוולרצ'יק אז להב שני, המנצח של הפילהרמונית, לא היה שם, ובטח שלא זובין מהטה, אבל נגנים בכלי קשת ומיתרים מהתזמורת הפליאו בנגינה, יחד עם הלהקות מעולם הטק, הרבה ג'אז, עיבודים לשירים ישראליים (כולל כל אחד רוצה של אריק איינשטיין ושלום חנוך) וגם סגנונות מוזיקה כבדים יותר. הנגנים מהפילהרמונית הוסיפו לקוקטייל המיוחד הזה שלוש יצירות קצרות של גרשווין. נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית בערב הפתיחה של פסטיבל DLD, אמש (ד'). צילום: יניב הלפרין עוד יזם היי-טק ותיק שכיכב בערב – אם כי לא בנגינה, ובקוקטייל שקדם לו, היה ד"ר יוסי ורדי, שיזם את פסטיבל DLD. בקוקטייל ניתן היה לראות גם את ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, סגנית ראש העיר, מיטל להבי, זוכת האירוויזיון נטע ברזילי ובכירי היי-טק מהארץ ומחו"ל, שהתענגו על תפריט מעניין של סביח, יין ומתוקים – כולל חלבה, שדיילי ציפי מאוד אוהבת.