במקום לקנות חבילות קמצניות במאות שקלים, שחקנית חדשה-ישנה מציעה תוכנית סלולר ללא הגבלה בישראל, ועם חבילת גלישה די נדיבה ל-120 מדינות

לפני כמה שנים, אמיר אליחי, יזם צעיר ואיש היי-טק, נשדד בחוף הים של תל אביב. כשהתקשר למשטרה, הוא נתקל בתקשורת מסורבלת: מהקושי להסביר את מקום הימצאו המדויק ועד לחוסר יכולת להעביר מידע מצולם מהשטח בווידיאו בזמן אמת. כל זה גרם לעיכוב בהגעת השוטרים למקום, מה שמנע, בסופו של דבר, את העזרה המיידית ואת תפיסת השודד בזמן אמת. כמו הרבה יזמים, אליחי הפך את המקרה האישי שלו ואת הצורך שגילה בעקבותיו לסטארט-אפ, והקים את רפורטי, שלימים שינתה את שמה לקרביין. "אירוע זה גרם לאליחי להבין שבין אם מדובר באירוע טרור, פלילי, אסון טבע או מפגע אחר – חייבת להיות דרך יעילה ומונגשת יותר לציבור לקבלת סיוע מהיר ויעיל יותר בעת אירוע חירום", הסביר רועי דונסקוי, מנהל מכירות ישראל ואירופה בקרביין. אליחי, מנכ"ל ויו"ר קרביין, הקים את החברה יחד עם אלכס דיזינגוף, סמנכ"ל הטכנולוגיות, יוני יטאסון, ראש צוותי פיתוח, וליטל לשם, שהיא בעלת מניות. נשיא החברה הוא ארז צור, לשעבר מנכ"ל EMC ישראל. קרביין מונה יותר מ-200 עובדים, שכמחציתם בישראל, והיא גייסה עד היום יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעים כגון ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ודיוויד פטראוס, שהיה ראש ה-CIA. כך זה עובד דונסקוי מסביר על הפתרון של החברה ועל הצורך שממנו הוא נולד. "כיום, מרבית הארגונים מבוזרים יותר", אמר. "עובדים בבית פונים לקבלת מענה, קופות חולים מטפלות באנשים מרחוק, עובדי עיריות מתקשים לקבל מידע מדויק ואמין מהשטח, במקרה של הצפת ביוב, למשל, וחברות ביטוח רוצות מידע על תאונות ב-ווידיאו בשידור חי. ואלה רק דוגמאות. אנחנו עונים לצורך שנוצר, כאשר, למשל, עובד העירייה מתקשר למוקד – אלא שלמוקדן אין יכולת לראות היכן הוא נמצא ומה קורה. המערכת שלנו מאפשרת גישה מיידית של העובד למרכז השליטה, עם העברת וידיאו. זאת, בלי צורך באפליקציה שמאפשרת חיוג מספר מקוצר. ברגע שהעובד מחייג – המערכת מנתבת את השיחה למוקד". לדבריו, "אנחנו מאגדים ומנגישים למוקדי החירום את המידע החיוני שמגיע מהאזרח שהתקשר, ובכך מקצרים את זמן התגובה באירוע חירום ומגדילים את יעילות התגובה של כוחות החילוץ וההצלה שמגיעים לשטח. הרחבנו את הפלטפורמה שפיתחנו, שבמקורה נועדה לביטחון הציבור, לשימושים נוספים, תפעוליים". המערכת של קרביין. צילום: אתר החברה אוהד רובינשטיין, מנהל שותפים עסקיים גלובלי בקרביין, ציין כי "באמצעות קישור שנשלח לטלפון הנייד בעת ההתקשרות למוקד, ללא צורך בהורדת אפליקציה, נוצר קשר חי עם האזרח, וכך הוא יכול להעביר למוקדן תמונת מצב מהירה, שכוללת מיקום מדויק שלו. האזרח, מצידו, יכול להעביר למוקדן בזמן אמת, באמצעות הסמארטפון שלו, וידיאו, תמונות והודעות מיידיות, וגם לנהל אתו צ'ט, במקרה שאי אפשר לדבר קולית". לדבריו, "תהליך העברת המידע עומד בתקני הגנת הפרטיות המחמירים ביותר. כלל הנתונים מאוגדים ומנוהלים על פלטפורמה מאוחדת ואינטראקטיבית, מבוססת ענן, עם ארכיטקטורה של מיקרו-שירותים. זה מאפשר לנו לפרוס את השירות בכל רגע נתון, ולהגיע ליכולות שרידות וזמינות גבוהות של חמש תשיעיות – עם אחסון מידע עשיר באופן בלתי מוגבל". "ממשק התוכנה הפתוח שלנו מאפשר אינטגרציה חלקה, והפלטפורמה תומכת בארכיטקטורת אמון אפס להגנה מפני גורמי איום ברשת", הוסיף רובינשטיין. "הנתונים מוקלטים, ואז אפשר לנתח אותם באמצעות בינה מלאכותית ו-NLP – עיבוד שפה טבעית". מקולומביה ועד ירושלים "מדי שבוע נעשים עשרות שימושים בטכנולוגיה שלנו, על ידי יותר מ-100 לקוחות ברחבי העולם, בהם גופי ביטחון ציבורי, גופי חילוץ והצלה, שירותי חירום, שירותי תחבורה וארגוני B2B", ציין דונסקוי. "יותר מ-400 מיליון אנשים הסתייעו בשירותים שלנו עד היום". הוא נתן כדוגמאות שימושים במערכת בכמה מקומות בעולם: "במדיין שבקולומביה יש מצב ביטחוני רעוע, אולם התוספת של המערכת שלנו למוקדי השליטה והבקרה של גופי החירום שם אפשרה לייעל את הפעילות מאוד: שירותי הכיבוי בעיר לא יוצאים לשטח בלי המערכת של קרביין, כי היא מביאה לצמצום של התראות שווא. לקוחות נוספים הם בכמה ממדינות ארצות הברית – למשל קונטיקט, ג'ורג'יה ומשטרת ניו אורלינס, ובמדינות באמריקה הלטינית. על לקוחותינו בישראל נמנים עיריית ירושלים, איחוד הצלה, צוות 3 ועוד. מוקד 106 בעיריית תל אביב-יפו עובד עם המערכת שלנו, לטובת טיפול במפגעים שונים". דונסקוי ורובינשטיין אמרו כי "לקחנו טכנולוגיה של ביטחון הציבור ואנחנו רוצים להנגיש אותה לרשויות מקומיות, לארגוני בריאות, למוסדות חינוך ולגנים. יש איומים על עובדי ציבור, עובדי מדינה, צוותים רפואיים בבתי חולים ועוד, ואנחנו נותנים פתרון טוב למצבים אלה. אנחנו נמצאים בעיצומו של גיוס גדול, של 80 עובדים, מחציתם בישראל".  

התמיכה המורחבת (Extended  Support) ב- Microsoft Office 2013 תסתיים ב- 11/04/2023, החל מתאריך זה לא ישוחררו יותר עדכוני/תיקוני אבטחה

חוקרי אבטחת מידע זיהו באחרונה פעילות חדשה של שחקן איומים ותיק: קבוצת האקרים המזוהה עם צפון קוריאה זוהתה מטמיעה באופן נרחב נוזקות בדפדפני אינטרנט מבוססי כרום. החוקרים, אנשי חברת הסייבר וולקסיטי, שזיהו את פעילות ההאקרים, כינו את הקבוצה "חדת לשון", SharpTongue – אף על פי שהיא מוכרת כ-Kimsuky. החוקרים ציינו כי הם צפו בהאקרים חברי הקבוצה מכוונים את המתקפות שלהם נגד עובדים עבור ארגונים בארצות הברית, אירופה ודרום קוריאה. ייעוד המתקפות החדשות, העריכו, הוא לפגוע באנשים ובחברות שעובדים על נושאים הקשורים לצפון קוריאה, סוגיות גרעין, מערכות נשק ועניינים אחרים המהווים עניין אסטרטגי לשלטון בפיונגיאנג. לפי המחקר החדש, "בעוד מערכת כלי התקיפה והפריצה של חדת לשון מתועדת היטב באופן פומבי, הרי שמאז ספטמבר 2021 התחלנו לצפות במשפחת נוזקות לא מתועדות ששימשה את חברי הקבוצה, המכונות Sharpext". הם הסבירו כי משפחת הנוזקות החדשה שונה ממתקפות שתועדו בעבר, אשר נעשו על ידי ההאקרים חברי Kimsuky, בכך שהיא לא מנסה לגנוב שמות משתמש וסיסמאות. "במקום זאת, הנוזקה מחלצת נתונים באופן ישיר מחשבונות המייל של הקורבנות, בזמן שהם גולשים", אמרו. לפי החוקרים, מאז שהם גילו את הנוזקה החדשה, היא הספיקה להתפתח, וכעת היא כבר בגרסה 3.0. גרסאות ראשונות של Sharpext תמכו רק בכרום, הדפדפן של גוגל, בעוד שהגרסה האחרונה תומכת גם באדג' של מיקרוסופט וב-Whale – דפדפן מבוסס כרום שמשתמשים בו כמעט אך ורק בדרום קוריאה. טקטיקת ההפעלה של הנוזקה, הסבירו חוקרי וולקסיטי, מבוססת על כך שהתוקפים מחלצים תחילה באופן ידני קבצים הנדרשים להתקנת התוסף מתחנת העבודה הנגועה. לאחר מכן, Sharpext מותקנת ידנית על ידי סקריפט שנכתב על ידי התוקף. "בדרך זו", הסבירו, "המתקפה מוסתרת מספק המייל – מה שהופך את הזיהוי למאתגר מאוד". קבוצה עם היסטוריה עשירה של מתקפות לקבוצת Kimsuky יש היסטוריה עשירה של מתקפות סייבר, המתועדות מאז 2012 – אז עיקר התקיפות כוון אל דרום קוריאה. מאז הם הרחיבו את מערך היכולות שלהם, עם הפעלה של כלים מתקדמים והרחבת יעדי המתקפות. בעבר פורסם כי ההאקרים חברי הקבוצה ריגלו אחרי ממשלות וגופים פרטיים בארצות הברית, אירופה, יפן, רוסיה וכמובן, דרום קוריאה. הארגונים שהקבוצה תקפה הם, בין היתר, חברות פארמה ומחקר שעבדו על חיסון לקורונה, משרדי וגופי ביטחון של מדינות, מועצת הביטחון של האו"ם, עיתונאים וארגונים למען זכויות אדם. הצפון קוריאנים השתמשו כבר בעבר בכלים חדשים, בעלי יכולות מתקדמות, שלא נראו קודם לכן, ביניהם הקלטת פעולות המשתמש במחשב, על מנת לגנוב סיסמאות ומידע רגיש ולאחר מכן לשלוח את המידע הגנוב לשרתים מוצפנים של הקבוצה. למרות השימוש בכלים מתקדמים, חברי Kimsuky השתמשו בטכניקות פשוטות של הנדסה חברתית כדי לחדור לארגונים, כמו פישינג. מומחים ציינו כי המשטר הצפון קוריאני מפעיל כמה קבוצות תקיפה שונות, לרבות כאלה שגונבות מיליונים רבים של דולרים, במטרה לממן את פעילותו. Kimsuky, לעומתן, עוסקת בפעולות ריגול מתקדמות לאיסוף מידע בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי, לצד ריגול אחרי עיתונאים, פוליטיקאים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם.

מהם 3 האתגרים העיקריים הנוצרים מהפער בין הצורך בגישה מהירה יותר לנתונים לבין הצורך בריכוז הדאטה במאגר אחד? באילו 4 פרקטיקות מעוניינים ארגונים כדי לעמוד באתגרים, שאיתם הם מתמודדים? מאת: Telecom News

כלי העזר Active@ KillDisk מאפשר למשתמש למחוק באופן מלא ומוחלט (שאינו מאפשר שחזור) קבצים ותיקיות המאוחסנים בסוגים שונים של התקני אחסון

מכשירי הונור (Honor) ממשיכים להגיע בקצב מסחרר לארץ, כשיריית הפתיחה הייתה בתחילת החודש הקודם וכבר עכשיו החברה מוכרת בישראל פורטפוליו הכולל 2 דגמי אוזניות אלחוטיות, 2 דגמי שעונים חכמים, 3 סמארטפונים וצמיד חכם. מדובר בהספק מרשים במיוחד לחודש בודד, כשאת הפעילות שלהם עד כה מנהלת היבואנית סל נאו, המציעה אחריות לשנתיים על כל הסמארטפונים של […]

jq הפך לכלי משמעותי עבור עיבוד וניתוח JSON‏. htmlq מציע כלי דומה עבור HTML עם יכולות שליפת תוכן ואלמנטים, הסרתם וסידור של התוכן. אם נרצה לשלוף את הכותרות בעמוד הראשי של lwn לדוגמה: