אז מה קורה השבוע בטלוויזיה בשירותי הסטרימינג? אספנו עבורכם את כל הסדרות והסרטים שעולים בשירותי התוכן של נטפליקס, דיסני+, יס, הוט, פרטנר tv וסלקום tv בישראל, ונמשיך לעדכן בפוסט זה מידי שבוע על כל התכנים החדשים שבדרך לסלון שלכם. השבוע תוכלו למצוא בנטפליקס את הסדרות “מסמנים את אורנג’ קאונטי” ו”אולי הלך לאיבוד“, בדיסני+ את “תחת […]

יש גיבורים חדשים בגות’האם, והם באים לעשות סדר בעיר שאיבדה את לוחם הצדק הגדול ביותר שלה, באטמן. חברת המשחקים WB Games חשפה טריילר למשחק הוידאו “אבירי גות’האם” (Gotham Knights) שלוקח צעד אמיץ והורג את האביר האפל. על מותו של באטמן במשחק שמענו כבר באירוע ההכרזה על המשחק לפני שנתיים, אך כעת במהלך הפאנל שערך בקומיק-קון, […]

אספנו עבורכם את כל החדשות המעניינות מאחד האירועים הכי גיקיים של השנה

רשת ההמבורגרים פתחה סניף עם קונספט טכנולוגי חדש שכולל בין היתר רובוטים. המטרה: לחסוך למלצרים את ההתרוצצויות החוזרות ברחבי המסעדה ולהתמקד בחוויית הלקוח ונתינת שירות טובה יותר

תמיר וולף ראה איך שני בתי חולים שונים נותנים טיפול שונה לאותה הבעיה - ומגיעים לתוצאות שונות. המערכת שפיתח Theator רוצה לשים לזה סוף בעזרת ניתוח מבוסס ראייה ממוחשבת של ניתוחים

מחקר חדש, שבדק את המיומנויות הנדרשות למקצועות ההיי-טק, גילה ש-77% מעובדי הענף בישראל נטלו חלק בתנועות נוער, חוגי מוזיקה וחוגי ספורט – ובמילים אחרות, פעילויות של החינוך הלא פורמלי. במסגרת המחקר, שנערך על ידי מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן ומכון טראמפ, בוצע סקר שכלל כמה מאות עובדי היי-טק. בין היתר, התברר בו כי הכישורים הנדרשים כדי לעבוד בהיי-טק הם יכולת מנהיגות, עבודה בצוות ויכולת לקבל החלטות. עורכי המחקר הגיעו למסקנה שמיומנויות אלה מוקנות לצעירים שמשתתפים בפעילויות של החינוך הבלתי פורמלי. זה מתווסף לדרישות האחרות מעובדי היי-טק, ובראשן בגרות ברמה של חמש יחידות במקצועות המדעים והטכנולוגיה. את המחקר ביצעו פרופ' ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרן, ורונן ניר, יזם היי-טק ומשקיע הון סיכון. המחקר בוצע בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממצאיו הוצגו בכנס שנערך לפני ימים אחדים באוניברסיטת רייכמן. פרופ' חשאי וד"ר סומקין אמרו כי "מיפינו את המסלול שעוברים צעירים מגיל תיכון דרך הצבא ועד אחרי הלימודים באוניברסיטה, ושאלנו אילו כישורים הם רוכשים ואילו כישורים מנבאים את הסיכוי שלהם להשתלב בהיי-טק". השניים ציינו כי זאת הפעם הראשונה שבה נעשה מיפוי אילו כישורים נדרשים להתקבל לעבודה במקצועות המו"פ והצמיחה, בהם מקצועות שאינם טכנולוגיים. החוקרים אספו מידע בין השנים 017 ל-2021, ניתחו אותו והגיעו למסקנות. הם ציינו את העובדה שתקופה זו התאפיינה בגידול במספר המועסקים בענף, בשיעור ניכר יותר מאשר יתר הענפים במשק. הנתון זינק מ-272 אלף ב-2017 ל-352 אלף נכון לסוף דצמבר 2021. עיקר הגידול בכוח אדם היה במשלחי יד האופייניים לענף במישור הטכנולוגי, לרבות מו"פ, והיתר – במקצועות הצמיחה. יש לציין שפרופ' חשאי וד"ר סומקין מקפידים להשתמש במונח מקצועות צמיחה, ולא מקצועות מעטפת. נתונים מעודדים עוד גילה המחקר כי בניגוד להערכות הרווחות בשוק, חל גידול משמעותי באחוז המועסקים בהיי-טק מכלל המועסקים במשק – עלייה שעמדה ב-2021 על 17%. המחקר אף שלל את המוסכמה בענף, שלפיה יש חשיבות רבה לתואר אקדמי אם רוצים להתקבל לעבודה במקצועות המו"פ. עם זאת, נמצא מתאם גבוה בין העבודה במקצועות המו"פ למסיימי חמש יחידות לימוד במקצועות המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי החיים. נתון מעודד נוסף הוא שאשתקד חלה עלייה במספר בוגרי חמש יחידות במקצועות המדעים – מה שנקרא בגרות היי-טק – שהחלו ללמוד את המקצועות האלה באקדמיה. לעומת זאת, נמצא מתאם נמוך בין בוגרים אלה למספר הלומדים את מקצועות הצמיחה, שדרושים כל כך כיום בהיי-טק. ממצאי המחקר איששו את העובדה שהצעירים החרדים עדיין לא משולבים בהיי-טק, ויש מתאם נמוך בין מספרם של אלה מהם שסיימו לימודים רלוונטיים לבין עבודתם. "היעד של הממשלה לגידול במספר עובדי ההיי-טק – לא נכון" במסגרת המסקנות וההמלצות, החוקרים דנו בשאלה האם צריך להתמקד במאמצים להגדיל את סקטור ההיי-טק, כפי שרוצה הממשלה, שקבעה יעד של גידול של 15% במספר המועסקים בענף. "אנחנו חושבים שזה לא היעד הנכון", ציינו עורכי המחקר. הם כתבו כי "הפריון הגבוה של ענף ההיי-טק תורם גם להתייעלות יתר הענפים, כאשר דוגמה בולטת לכך היא ענף הבנקאות, וגם לגידול בהיצע העובדים שיש להם כישורים מתאימים להשתלב במשלחי יד בתחום ההיי-טק בענפים אחרים. מכאן שהיעד הנכון הוא עלייה בהשכלה ובאיכותה, כמו גם בכישורים של האוכלוסייה, באופן שיאפשר השתלבות במשלחי יד טכנולוגיים הן בענף ההיי-טק והן בענפים אחרים – מה שיתרום לפריון ולחדשנות של המשק כולו". היעד: להעלות את מספר בוגרי הבגרות והאקדמיה במקצועות ההיי-טק. צילום: BigStock החוקרים מציעים להגדיר יעד לאומי למספר מסיימי בגרות היי-טק בבתי הספר התיכוניים ולמספר בוגרי תארים אקדמיים בתחומי הטכנולוגי. עוד הם קראו לממשלה "להגדיר יעד לאומי של הגדלת בוגרי חמש יחידות באנגלית, לצורך הרחבת התשתית להשתלבות במקצועות הצמיחה". המלצות נוספות הן להנגיש באופן שוטף את הנתונים עבור המועסקים בעלי מיומנויות היי-טק והמועסקים במשלחי יד טכנולוגיים, לצורך שיפור יכולת ההשוואה של מספריהם בישראל ובחו"ל, ולהגביר את הנגשת החוגים בחינוך הבלתי פורמלי לבני הנוער, כדי שיגדלו הסיכויים שלהם לגשת לבגרות במדעים. בהקשר זה אמר ד"ר סומקין כי "בוגרי 8200 שמסתובבים בבתי הספר כדי לשכנע תלמידים לגשת לבגרות היי-טק מדברים על מסוגלות, יכולת ליזום דברים וביטחון עצמי – ואת זה לא מלמדים במערכת החינוך הרגילה". פרופ' חשאי ציין ש-"השינויים שענף ההיי-טק עובר כעת לא משפיעים על מידת הנכונות של תוצאות המחקר, כי הכישורים (הרלוונטיים לעבודה בהיי-טק – י"ק) לא משתנים ועל פי כל התחזיות, הביקוש לעובדים בענף יימשך גם בשנים הבאות".  

נראה שהמגמה, בהתחשב בעליות המחירים בשוק, מראה התייקרות אחרי שהחברה קצת הוזילה בשנה שעברה

דיווח חדש חושף רומן שהוביל לכאורה לגירושין ולהפסקת החברות בין 2 מהאנשים המשפיעים והעשירים ביותר בעולם הטכנולוגיה