נותרו לכם כמה ימים לאסוף את המשחקים החינמיים של סוני עבור חודש ינואר 2022 במסגרת מינוי ה-PlayStation Plus, לפני שעוברים אל החינמיים של החודש הבא שכבר הוצגו מבעוד מועד במעמד צד אחד: החינמיים של סוני לא משאירים שום סיכוי לחינמיים של מיקרוסופט

רשימת המכשירים המלאה שתקבל בזמן הקרוב את MIUI 13 פורסמה וזה רק הגל הראשון

עם Netflix Skipper תחסכו את הצורך בלחיצה על "דלג על פתיח" על "מעבר לפרק הבא" או על "דלגו על התקציר"

אנשי התשתיות, הסיסטם והתקשורת הם בין העובדים הפוטנציאליים המבוקשים ביותר בתעשיית ההיי-טק – בכלל, ובפרט בימים אלה, שבהם הענף משווע לעוד ידיים עובדות, או מקלידות על המחשב. לכן, בחרנו הפעם – במסגרת פרויקט השכר שלנו, באנשים ומחשבים, יחד עם ג'ובמאסטר, להתמקד בכמה מקצועות נבחרים בתחומים אלה. מקור: ג'ובמאסטר צלילה לנתונים של אתר ניהול הקריירה מראה שג'וניור, או ג'וניורית, בעולם התמיכה הטכנית משתכר בדרך כלל איפשהו בטווח של בין 8,000 ל-13 אלף שקלים. כשהוא צובר ותק של בין שנתיים לחמש שנים, הוא רואה בתלוש בין 14 אלף ל-17 אלף שקלים. עם מעל חמש שנות ניסיון, או כאשר מדובר בעובד בדרג ניהולי, הנתון עולה לבין 17 אלף ל-21 אלף שקלים. תחום מתגמל הרבה יותר הוא ה-DevOps. עובד מתחיל בעולם זה מקבל, בממוצע, בין 18 אלף ל-22 אלף שקלים בחודש, והנתון עולה לבין 22 אלף ל-30 אלף שקלים כשהניסיון עולה לבין שנתיים לחמש שנים ול-30,000-38,000 שקלים עם ניסיון של מעל חמש שנים, או כשמדובר בשכר של מנהל. עוד נתונים מראים שמנהל רשת מתחיל מרוויח בין 10,000 ל-14 אלף שקלים בחודש. המספר עולה לבין 14 אלף ל-20 אלף שקלים עם ניסיון של בין שנתיים לחמש שנים, וכשהניסיון רב יותר, או בדרג ניהולי, הוא מגיע ל-20 אלף עד 25 אלף שקלים. מנהל רשת לינוקס מתחיל מרוויח 16 אלף עד 20 אלף שקלים, בעל ניסיון של שנתיים עד חמש שנים – בין 20 אלף ל-29 אלף שקלים, ועם ניסיון של מעל חמש שנים, או בדרג ניהולי, הנתון יכול להגיע ל-34 אלף שקלים. יש כאלה שמרוויחים יותר, אבל זהו הממוצע בענף. מה עם מנתחי מערכות ומהנדסי אבטחת מידע? השכר המקסימלי של מתחיל בתחום ניתוח המערכות עומד על 15 אלף שקלים בחודש, של בעל ותק של בין שנתיים לחמש שנים בתחום – על 16,000-20,000 שקלים, וכשהוותק הוא של מעל חמש שנים או בדרג ניהולי, אותו עובד מנהל או מנוסה יכול להרוויח 35 אלף שקלים. מהנדס אבטחת מידע מתחיל עם משכורת שנעה בין 10,000 ל-14,000 שקלים, בהמשך היא עולה ל-15 אלף עד 25 אלף שקלים, ולאחר שהוא צובר מעל חמש שנות ניסיון הנתון עולה בבין 5,000 ל-10,000 שקלים נוספים. יצוין שרוב המשרות בתחומי התשתיות, הסיסטם והתקשורת הן משרות מלאות, כך שאם יש לכם את הידע הטכנולוגי המתאים וניסיון העבודה הרלוונטי, ואתם מוכנים לעבודה מאומצת – יש סיכוי לא קטן שתקבלו את העבודה. אבל זה רלוונטי כמעט לכל תחום. לדברי שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים בג'ובמאסטר, תפקידים אלה הם "בין החיוניים והפופולריים בתעשיית ההיי-טק, שכן הם מוודאים שהמערכות פועלות באופן תקין. מדובר בתפקידים שלרוב נמצאים בממשק עם פונקציות מגוונות בתוך הארגון, ולכן, לצד היכולות המקצועיות, נדרשות כאן גם יכולות של עבודה בצוות והובלת פרויקטים".

מכשירי האיתור של אפל כבר הפכו מזמן לכלי מעקב, וכעת הצליחה חוקרת גרמנייה להוכיח את קיומה של סוכנות המשמשת כיסוי לפעילות מודיעין בתוך גרמניה – על אף הכחשות הממשלה – בעזרת משלוח שהכיל דיסקית כזו

הדלפה עסיסית מתיימרת לאשר לנו הרבה פרטים אודות תתי הדגמי השונים הצפויים בדור כרטיסי המסך המלא הראשון מבית אינטל - הן בשוק הנייד והן בשוק הנייח חמישה גוונים של עיבוד גראפי נייד מבית אינטל: השקופית שמגלה את כל התוכניות עבור Arc Alchemist?

"הגידול בכמות הפרויקטים מחייב גם גיוס רחב של מקצועני טכנולוגיה ומהווה קושי בשוק שבו התחרות על עובדים היא עזה מתמיד. קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית – זו עובדת חיים. מחסור זה גורם למגוון תופעות, בהן עלייה בדרישות השכר של העובדים ומעברים תכופים של עובדים בין מעסיקים", כך אמר ליאור לוי, מייסד ומנכ"ל פרולוג'יק, לאנשים ומחשבים. לדבריו, "העברת התקציב והתמשכות משבר הקורונה מאיצים את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. גם אם השכר במגזר זה לא תואם את זה שיש אצל הסטארט-אפים והיוניקורנים, הרי שיש היבטים שגורמים למועמדים להעדיף דווקא את האתגרים שם. זה נובע מכמה גורמים: האחד הוא היכולת להשפיע – פרויקט שאת.ה עובד.ת עליו במשרד ממשלתי יכול לשנות את חייהם של עשרות אלפים ולעתים גם של מיליונים. הגורם השני הוא הרציפות התעסוקתית: משרדי הממשלה מעודדים תרבות של יציבות ורציפות תעסוקתית, וזה היה נכון גם בתקופה שבה עובדי היי-טק נפלטו לחל"ת. גורם שלישי הוא האתגר המקצועי: לעבודה במשרד ממשלתי אין אח ורע בהיבט של היקף המערכות, התקציבים הגדולים ומורכבות הממשקים. ניסיון במערכות כאלה הוא בעל ערך עצום להמשך מסלול הקריירה של העובד". "ככלל", הוסיף, "עולם הטכנולוגיה הממשלתי-ציבורי מצוי בימים אלה בפריחה של ממש. העברת תקציב המדינה שחררה פקק אדיר ומאות פרויקטים בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, שתוכננו אך לא יצאו לדרך בהיעדר תקציב מאושר, יצאו או יוצאים לדרך ממש בימים אלה". "לא מדובר רק בפרויקטים אסטרטגיים דוגמת נימבוס, שבמרכזו העברת המחשוב הממשלתי לענן", אמר לוי. "מדובר במספר רב של פרויקטים, בדגש על עולמות הדיגיטל, בכל משרדי הממשלה. המטרות שלהם הן, בין השאר, קידום יכולות הביצוע של הממשלה באמצעים טכנולוגיים, הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לאזרחים ולעסקים, שיתוף מידע וידע בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והקלת הנטל הביורוקרטי". "אינספור דוגמאות" "תקציב המדינה לשנים 2021-2022, שעבר לפני כמה חודשים, שזור באינספור דוגמאות", ציין. "לדוגמה, משרד האוצר מתכנן לשפר את הליכי גביית המיסים באמצעות קידום מערכות מידע תומכות; רשות האוכלוסין וההגירה פועלת לשיפור השירות לציבור ולהקלת הנטל הבירוקרטי על ידי רתימת אמצעים דיגיטליים ופלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות; משרד הבריאות פועל להקלת עומסים במערכת הבריאות באמצעות הרחבת ערוצי דיגיטל רפואיים; משרד התרבות והספורט עובר לשירותים דיגיטליים כדי לייעל ולפשט מבחני תמיכות; והמשרד להגנת הסביבה מקים סביבה דיגיטלית למכלול תהליכי הרישוי והפיקוח הסביבתיים". לוי הוסיף כי "לפני כחמש שנים זכינו במכרז של החשב הכללי לאספקת שירותי מחשוב וכוח אדם טכנולוגי למשרדי הממשלה. יוסי גולד מנהל בפרולוג'יק את פעילות מיקור-החוץ עבור משרדי הממשלה. במסגרת זו אנחנו מפעילים מערך מקצה לקצה של איתור, מיון, גיוס ושיבוץ אנשי מקצוע במגוון תחומים טכנולוגיים, לרבות הכשרתם, הדרכתם, טיפוחם ושימורם. בכל רגע נתון יש אצלנו עשרות משרות פתוחות, שמיועדות לעובדים הדרושים במשרדי הממשלה השונים, בטווח תפקידים רחב". לסיכום, הוא אמר ש-"ההיי-טק הישראלי ישחק תפקיד חשוב ביציאה של ישראל מהמשבר, ומגזר הטכנולוגיה ימשיך להפגין ביצועים טובים. ארגונים ימשיכו לחזק את היכולות הטכנולוגיות שלהם, ואף יגדילו השקעות בחלק מהתחומים".

התחזיות לגבי מועד סיומו של משבר השבבים, שפוקד את העולם בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, נעות בין אופטימיות, שלפיה הוא ייגמר לקראת סוף 2022, לפסימיות, שחוזה שזה ייקח הרבה יותר זמן, לפחות עד סוף 2023. לפי תדרוך של שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, הממשל האמריקני סבור שהמצב הרבה יותר קרוב למה שחושבים הפסימיים. "אנחנו אפילו לא קרובים לצאת מהיער הזה", היא אמרה אמש (ד'). המשרד פרסם דו"ח של מחקר שביצע בקרב 150 בכירים, שלטענתו מכסים כמעט את כל תעשיית ייצור השבבים – לשוק התעשייתי, לשוק הרכב, לשוק המעבדים למחשבים האישיים וכיוצא בכך. כמעט כל היבט במחקר הזה מצביע על כך שהבאר עדיין עמוקה. עיקר הבעיה: בשווקים שמייצרים בתהליכים ישנים התשובות מראות שהבעיה נעוצה לא רק בחוסר בהיצע, אלא גם בעלייה הגדולה בביקוש: הדרישה לשבבים ב-2021 הייתה גדולה יותר ב-17% לעומת זו שנרשמה ב-2019, קצת לפני שהקורונה פרצה לחיינו. עיקר ההשפעה הוא לאו דווקא בגלל החשודים המיידיים – קרי, המעבדים המובילים, שמיוצרים בליתוגרפיות מתקדמות עבור המחשבים והטלפונים המתקדמים. הבעיה משמעותית יותר בשווקים שבהם השבבים מיוצרים בתהליכים ישנים, בעיקר בתהליכי ייצור של 40 ננו-מטר ומעלה. בתחום הזה יש את ההיצע הנמוך ביותר לעומת הביקוש. הדו"ח לא מתייחס באופן ישיר לקורונה, אבל הוא כן מציין שהבעיה העיקרית היא תכולת הייצור הכוללת במפעלי היציקה של השבבים. החל מהרבעון השני של 2020, קווי הייצור ברוב המפעלים פועלים ביעילות של 90% – ועדיין, זה לא מספיק כדי לעמוד בבור שנוצר בתקופה שבה הרבה מפעלים היו סגורים. זאת, לצד הגידול המשמעותי בפני עצמו של הביקוש. עוד נקודה חשובה שהדו"ח מתייחס אליה היא מלאי השבבים שהיצרניות מחזיקות. ההנחה היא שהן מחזיקות כיום, בממוצע, מלאי לחמישה ימי ייצור לערך, וזאת לעומת 40 יום בממוצע ב-2019. כל תקלה בייצור השבבים או סגירת מפעלים נקודתית לכמה ימים יכולה לגרום להדממת קווי יצור – וזו תופעה שהרבה מאוד יצרני רכב כבר סבלו וממשיכים לסבול ממנה בימים אלה.