החלטת כבוד השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בי-ם, לבקשת המנהל המיוחד של "עמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת" שבפירוק, "מרימה את המסך", ככל המסתמן, מעל אחת מהדרכים של "נתיב הכסף". מאת: אבי וייס

יותר מ-30 חיישנים בסיפון, 6 מצלמות, 15 יחידות עיבוד ו-AI ששולט על כל המסע וההיגוי של הסירה - שתחצה לבדה את האוקיינוס השקט בדרכה מבריטניה לארה"ב. AI AI קפטן!

דיסני צפויה להשיק את שירות הסטרימינג דיסני פלוס בישראל החל מספטמבר וכבר החלה בהעברת תכנים לתרגום ודיבוב לקראת העלייה הצפויה, כך עולה מתוך דיווח של אתר “כלכליסט“. השירות של דיסני הושק בארה”ב בנובמבר 2019 והחל לטפטף לאט לאט לטריטוריות גלובליות. השירות הופעל ברוב אירופה לאורך 2020 וכעת נמצא בכ-60 מדינות ברחבי העולם, ביניהן גם יפן, הונג […]

במסגרת ההגבלה, יאסר על החברה לגייס מנויים חודשים לתקופה של 4 חודשים, שתחל בעוד 21 יום. מאת: מערכת Telecom News

אחרי שהספיקו להיחשף בהדלפה גדולה לפני ימים בודדים בלבד, נחשפים כעת שלושה המכשירים החדשים של הונור (Honor) באופן רשמי, כשלצד ההכרזה על סדרת ה-Honor 50, מאשרת החברה כי שירותיה של גוגל יגיעו לגרסאות הבינלאומיות של המכשירים, כך שמשתמשים בעולם יוכלו ליהנות מאנדרואיד במלואה, כולל חנות האפליקציות Google Play. הונור, כזכור, הוא מותג נפרד מזה של […]

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה היום (ד') עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרסמה הרשות את הדו"ח השנתי שלה, שוודאי היה על השולחן בפגישה. הדו"ח המקיף והמנומק הוא שיעורי הבית הכי טובים לשרה החדשה, שבממשלה החדשה המשרד שהיא עומדת בראשו הוסיף לשמו את המילה חדשנות וקיבל תחת אחריותו את רשות החדשנות, שהייתה עד כה חלק ממשרד הכלכלה. הדו"ח מצייר שתי תמונות שונות, ואולי הפוכות: מהצד האחד יש בו שלל נתונים מעודדים ומחמיאים על עוצמתה של החדשנות הישראלית, על היציבות של הענף בזמן הקורונה – מה שהציל את היצוא הישראלי בשנת המשבר מקריסה מוחלטת – ועל תרומתם של עובדי ההיי-טק למשק ולכלכלה. אלא שיש בו גם נתונים מדאיגים והוא מצביע על מגמות מדאיגות, שאליהן אחזור בהמשך. בחזרה לצד החיובי: כך, למשל, מצוין בדו"ח שעובדי ההיי-טק מהווים 10% מכלל המועסקים במשק, אבל הם אחראים ל-25% מתשלומי מס ההכנסה, 15% מהתמ"ג של ישראל מיוצר בהיי-טק והוא מהווה 43% מהיצוא הישראלי. הדו"ח מצביע בנוסף על עלייה בגיוסים של חברות סטארט-אפ, גידול במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות והמשך העלייה בשכר, בגלל התחרות העזה על המשאב האנושי (שנובעת במידה רבה מהמחסור בעובדים בהיי-טק). אז אם המצב כל כך טוב, מדוע יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר בראיון לאנשים ומחשבים עם פרסום הדו"ח שהוא מוטרד ולא ישן טוב בלילות? התשובה פשוטה: נתוני השנה שעברה עלולים להכניס את הענף ואת קברניטי המשק לשאננות ולמחשבה שמה שהיה הוא שיהיה. כלומר, הם עלולים לחשוב שאם המצב היה טוב בשנת הקורונה, על אחת כמה וכמה שזה מה שיהיה אחרי היציאה מהמשבר – וזה יכול להטעות. החלק השני של הדו"ח מהווה קריאת השכמה ומוכיח שאם לא נתעורר כאן ועכשיו, החגיגה הזו עלולה להיגמר, או למצער להיות פחות שמחה. כדאי לנו שהוא יישן טוב בלילות. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: יח"צ אימוץ הטכנולוגיות החדשות – מעט מדי ומאוחר מדי רשות החדשנות קובעת בדו"ח שההיי-טק הישראלי מתבגר, בשני מובנים: הגיל הממוצע של עובדיו הוא כבר לא 20 פלוס וסטארט-אפים שקמו לפני 3-4 שנים הפכו לחברות גדולות, שמשחקות במגרש של השחקנים הגדולים בעולם. מצד אחד זו מחמאה, אבל מהצד השני, בדו"ח מזהירים שזה יכול להיות המוקש הכי גדול, שעלול לפגוע קשות בענף. למה? מאחר שהשחקנים הגדולים בעולם פתחו עלינו פער משמעותי באימוץ טכנולוגיות חדשות, לרבות בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג דטה והמחשוב הקוונטי, בעוד שישראל רק נוגעת בטכנולוגיות אלה. הממשלה הקודמת אמנם מינתה ועדה שהמליצה להקצות חמישה מיליארד שקלים כדי להאיץ את האימוץ של הבינה המלאכותית, אולם הסכום בושש לבוא, בגלל הקיפאון הפוליטי, ועל פי הרשות, גם זה מעט מדי והכי חשוב – מאוחר מדי. אירופה וארצות הברית נמצאות כבר מזמן במקום אחר: הן מטמיעות את הטכנולוגיות האלה כמעט בכל תחום. זאת ועוד, בישראל מרבים לדבר על ההאצה של הממשל הדיגיטלי, שירות אונליין לאזרח ועוד, אבל אנחנו נמצאים במקום ה-30 בדו"ח הרלוונטי של ה-OCED, והולכים ומידרדרים בקצב מדאיג. לכל זה יש השלכה נוספת, ורעה במיוחד: זה מרתיע יזמים, משקיעים ואף חברות רב לאומיות מלבוא לפה. כבר בשנה שעברה הייתה ירידה במספר מרכזי המו"פ שנפתחו. אנשי הרשות מתרצים את זה בכך שהחברות הישראלית הפכו ליותר עצמאיות, והן לא מתרגשות מכל הצעה לאקזיט, לעתים גם אם היא מגיעה מהחברות הגדולות בעולם. זה נכון חלקית. אם היינו מיישמים באופן מלא, או לפחות רחב יותר, את הטכנולוגיות החדשות, והיו נוצרות חברות שיפעלו בתחומים אלה באותה המידה כמו בארצות הברית ואירופה, יחד עם אקו-סיסטם מתאים, כבר היו נמצאים המשקיעים שישימו פה את כספם. אבל אנחנו לא שם. זה לא שיש נישה של המשקיעים הזרים את ההיי-טק הישראלי, אבל המגמה מדאיגה. לתשומת לב הקורא וראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת מה עושים? לכן, מה שצריך לעשות הוא ליצור סדרי עדיפויות חדשים, ולהפוך למעשים את האמירות הכלליות והיפות שכתובות בקווי היסוד של הממשלה, שמדברות על קידום ההיי-טק ומציבות יעד של גידול שיעור המועסקים בענף ל-15% עד 2026. זה אומר הגדלה משמעותית של תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, כמו שהשרה החדשה רוצה, והפיכתו ממשרד משני לאחד מחמשת המשרדים המובילים בממשלה. בכלל זה צריך להגדיל את תקציב רשות החדשנות, שהיא, כאמור, חלק ממשרד זה. ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט (בעברו איש היי-טק), ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, חייבים להבין שכל שקל שהם ישקיעו בתשתיות ובהון האנושי בהיי-טק יאפשר להם לממן את יתר התוכניות והאתגרים הרבים שהממשלה הקודמת השאירה. בשורה התחתונה, המציאות היא שישראל עלולה לאבד בקרוב את המובילות שלה בעולם והתואר סטארט-אפ ניישן יהיה ריק מתוכן. היא לא יכולה להשלים עם זה. כי ללא ההיי-טק, הכלכלה בישראל תידרדר למחוזות שלא ידענו עד כה. יש לקוות שהממשלה החדשה תיצוק תכנים, וכספים, להצהרות של העומדים בראשה על הכוונה להשקיע בהיי-טק ובחדשנות.

שר התקשורת בצעד חריג נגד אייס תקשורת חכמה: השר יועז הנדל אימץ את המלצת גורמי המקצוע במשרד והחליט להגביל את פעילותה של החברה, שמוכרת שירותי ספק אינטרנט וחבילות ספק פלוס תשתית, לתקופה של ארבעה חודשים, ובסיומה תישקל גם שלילת היתר לספק שירותי אינטרנט לצמיתות, בעקבות התנהלותה הפוגענית. במסגרת ההגבלה, ייאסר על החברה לגייס מנויים חודשים לתקופה של ארבעה חודשים, שתחל בעוד 21 יום. במהלך תקופת זו, על החברה יהיה לשפר את איכות השירות שהיא מספקת למנוייה ולצמצם באופן דרמטי את הפגיעה בהם. בסוף תקופת הבחינה, יחליט משרד התקשורת, בהתאם לביצועיה של החברה, האם להסיר את המגבלה, להאריך את תוקפה, או לנקוט צעדים נוספים, כמו ביטול ההיתר של החברה לאספקת שירותי אינטרנט. ההחלטה התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים מתנהל במשרד התקשורת הליך פיקוח בעקבות מספר חריג של תלונות צרכנים על התנהלותה של החברה כלפי לקוחותיה. עיקר התלונות התקבלו בגין המשך חיובים לאחר בקשת הלקוח להתנתק מהשירות, עיכוב בזיכוי לקוחות, חיובים מופרזים, הטעיית צרכנים, חוסר מענה במוקדי שירות לקוחות והתמיכה הטכנית ועוד. בחודש נובמבר האחרון יצא המשרד בשימוע בעקבות התלונות, שמהן עלה כי אייס תקשורת חכמה הפרה לכאורה את תנאי היתר הפעילות שלה, פגעה בטובת הציבור ואינה פועלת בהגינות כלפי מנוייה. לאחר שהתקבלו התייחסותיה של החברה לשימוע, וכן נידונה עתירתה בבג"ץ, נלקחה ההחלטה. כמות התלונות על חברת אייס תקשורת חכמה שהתקבלו בתחום פניות הציבור במשרד הינה כמות חריגה וגבוהה מאוד ביחס לגודל החברה. בשנת 2019 התקבלו במשרד 103 תלונות, בשנת 2020 התקבלו 461 תלונות ובשנת 2021 עד ליום 9 ביוני התקבלו 246 תלונות. משרד התקשורת העיר לחברה מספר רב של פעמים על השירות שהיא מספקת ללקוחותיה, ואף קיים שימוע לחברה במטרה לצמצם את כמות התלונות והפגיעה בצרכנים, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד החברה. חקירה – גם ברשות להגנת הצרכן במקביל לשימוע של משרד התקשורת, גם הרשות להגנת הצרכן ערכה חקירה על התנהלותה של החברה והודיעה על כוונתה להטיל על החברה קנס של 3.2 מיליון שקלים בשל התנהלותה. שר התקשורת ציין כי "אחרי שהחברה קיבלה אינספור פניות בקדנציה הקודמת, ללא שינוי, זו אחת ההחלטות הראשונות שלי. המסר ברור. המשרד בראשותי לא יאפשר פגיעה מתמשכת בצרכנים. אני בעד הפחתת הרגולציה, אבל נשתמש במקלות שלה בכל פעם שנזהה שנחצים קווים אדומים״. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת: "משרד התקשורת רואה חשיבות רבה בהתנהלות הוגנת ומתן שירות איכותי לצרכנים. מדובר בצעד דרסטי שצריך לאותת לכלל ספקיות השירות בשוק. לא נאפשר פגיעה בציבור הצרכנים ובאוכלוסיות חלשות בפרט, ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לעצור התנהלות אנטי צרכנית". לא התקבלה תגובת החברה.

תמיר עיואן חזר ממסיבת העיתונאים שקיימה ישפאר עם שלל תובנות ועדכונים.