כמעט 2,900 ק"מ מתחת לרגליים שלנו, במקום שאיש לא יוכל להגיע אליו בעתיד הנראה לעין, מסתתרים חלקים מכדור הארץ שאנחנו עדיין יודעים עליהם מעט מאוד. עכשיו הצליחו מדענים לזהות שם שישה אזורים מסתוריים שלא תועדו בעבר - והם עדיין לא יודעים בדיוק מה הם. הגילוי נעשה באמצעות בינה מלאכותית שאומנה לזהות אותות חלשים במיוחד בתוך רישומים של רעידות אדמה. צוות מהאקדמיה הסינית למדעים נתן למערכת לנתח יותר משני מיליון רישומים שנאספו מכמעט 5,000 רעידות אדמה בין השנים 1990 ל-2024. התוצאה הייתה מאגר של כמעט 175 אלף אותות סייסמיים איכותיים - יותר מפי עשרה מכל הכמות שנאספה במחקרים קודמים יחד. המידע אפשר לחוקרים לקבל תמונה מפורטת בהרבה של אחד האזורים המסתוריים ביותר בכדור הארץ: הגבול שבין המעטפת לבין הליבה החיצונית.

הגעתי ליד השמונה (כן, יש יישוב כזה בהרי יהודה) בשביל לאכול, אבל אחרי יומיים במקום הפשוט מקסים הזה הבנתי שמשהו שם לא מסתדר: איך יכול להיות שמקום כל כך קרוב לירושלים מרגיש כאילו מישהו החביא אותו מהעולם? אולי זו הקהילה המרתקת שחיה כאן, אולי האווירה ואולי פשוט העובדה שיש בישראל עוד מקומות שלא צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להרשים - הם פשוט עושים את שלהם, בקצב שלהם, ונותנים לך לגלות אותם לבד. בגובה של כ-700 מטרים שוכן לו אחד הישובים היותר יוצאי דופן בישראל. הוא הוקם בסוף שנות ה-60 על ידי קבוצה של פינים נוצרים שביקשו לקחת חלק במפעל הציוני. הם פנו למשרד הפנים וביקשו להקים יישוב, אבל בתחילה נענו בשלילה. הפינים, שלא ממש התרשמו מהבירוקרטיה הישראלית, חיכו בנווה אילן. במשך כשנתיים הם חיו באוהלים ובתנאים של מעברה, עלו לגבעה הסמוכה והתפללו שמשהו יקרה. אחרי שנתיים, בשנת 1971, ראש הממשלה גולדה מאיר אישרה להם להקים את היישוב, בתנאי שהקרקע לא תהיה שלהם ושהם לא יקבלו תמיכה מהמדינה. הם הסכימו. מכרו את מה שהיה להם בפינלנד ועלו לכאן.

אנחנו רגילים לחשוב על א' בתשרי כעל נקודת האפס של השנה העברית. השנה מתחלפת, תוקעים בשופר, מאחלים "שנה טובה", אוכלים תפוח בדבש ורימון, ובעשרת הימים הבאים נכנסים לתקופה של חשבון נפש שמסתיימת ביום הכיפורים. אלא שבתורה התמונה שונה למדי. תשרי אינו החודש הראשון בשנה אלא השביעי, והחודש הראשון הוא דווקא ניסן. "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה", נאמר בספר שמות על החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים. גם הביטוי "ראש השנה" אינו מופיע בתורה כשמו של החג בא' בתשרי. בספר ויקרא נקרא היום "שבתון זכרון תרועה", ובספר במדבר "יום תרועה". בני ישראל מצווים לשבות ממלאכה, להקריב קורבנות ולציין את היום בתרועה - אבל התורה אינה אומרת שמדובר ביום הראשון של השנה. במילים אחרות: אם היינו מסתפקים רק בתיאור המקראי, היה קשה לזהות בו את ראש השנה שאנחנו חוגגים כיום.

"קרן הינד רג'ב" דורשת מהרשויות לחקור את השרה להגנת הסביבה, ששוהה כעת במדינה • התלונה מתבססת על ציטוטים של השרה מהשנתיים האחרונות, בהם קריאות ל"ריקון עזה מעזתים", תמיכה בעצירת הכנסת הסיוע ההומניטרי והכחשת קיומו של העם הפלסטיני • "מי שקורא בפומבי להשמדת עם חייב לשאת באחריות"

שגרירת ישראל בתאילנד, ד"ר אלונה פישר-קם, עבדה אתמול (חמישי) כרגיל ממשרדה בבנגקוק, בשעה שמחוץ לבניין נערכה ההפגנה הגדולה ביותר בגל המחאות האחרון נגד ישראלים במדינה. קבלת הקהל בשגרירות בוטלה בשעות הבוקר, לדבריה, "כדי למנוע חיכוכים מיותרים", אך היא מדגישה: "השגרירות לא סגורה. אנחנו נמצאים פה ועובדים". בהפגנה נכרכו טענות נגד התנהגותם של תיירים ואנשי עסקים ישראלים בתאילנד במחאה נגד מדיניות ישראל - ובחלק מהמקרים גם במסרים נגד יהודים. "ראינו בשלטים הכול מהכול", אומרת פישר-קם בראיון חג לוואלה. "מאנשים שהגיעו למחות נגד הישראלים, דרך כאלה שבאו למחות נגד מדיניות ישראל, ועד כאלה שבאו לקרוא קריאות נאצה נגד יהודים". לדבריה, השימוש בתייר הישראלי כסמל לתופעות רחבות הרבה יותר צריך להדליק נורה אדומה. "אדם שבא למחות נגד הישראלי שמתנהג לא יפה בקופנגן לא אמור להחזיק בידו שלט שאומר 'Free Palestine', ולא אמור להחזיק שלטים נגד יהודים. זה מה שראינו בין היתר". פישר-קם אומרת כי ישראל נמצאת בשיח רצוף עם המשטרה, הממשלה, רשויות האכיפה ורשות התיירות של תאילנד. המסר הישראלי, לדבריה, הוא כפול: ישראל אינה מתעלמת מעבירות ומהתנהגות פסולה של אזרחיה, אך דורשת שלא להפוך מקרים פרטניים לכתב אישום נגד ציבור שלם. "אם מישהו עבר על החוק - תעשו מה שאתם צריכים לעשות", היא מבהירה. "שגרירות ישראל לא מתערבת אם בן אדם פתח עסק לא חוקי או רכש קרקע באופן לא חוקי. תפעלו. אבל אנחנו כן מבקשים להיות ערים לסיפור הזה של ההכללה של כלל הישראלים. רוב רובם של הישראלים שמטיילים כאן, ורוב רובם של הישראלים שגרים באופן קבוע בתאילנד, הם שומרי חוק, מכבדים את החוק המקומי ומתנהגים בכבוד".