למה קשה למזרחים לשנוא את מירי רגב ואיך היא מאחדת 
בין גברים מכל קצות המפה הפוליטית?

משוכנעים שמה שאתם אוכלים ושותים בריא? תקראו את זה

מרס 25, 2016, 9:49 בבוקר (IDT) ברגע שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, והרמטכ"ל רב אלוף גדי איינקוט קבעו, ביום ה' 24.3, כי הירי של חייל חטיבת 'כפיר' בחברון במחבל פצוע, הוא בניגוד 'מוחלט לערכי צה"ל' הם לא רק חרצו את דינו, אלא גם את המוטיבציה והלגיטימציה של כל חיילי צה"ל להלחם בטרור. במקום לומר שהנושא ייחקר ועד שילמדו את מה שהתרחש באמת, הם אינם מגיבים עליו, הגיבו שלושת האנשים העומדים בראש הצמרת הפוליטית והצבאית הישראלית בהעמדת פנים, בצדקנות, ומה שגרוע יותר בפחדנות. אף אחד משלושתם לא אמר כי מחבל שבא להרוג את חיילי צה"ל, או את אזרחי מדינת ישראל, ומבצע את זממו, לא צריך לצאת מהפיגוע חי. גישה פחדנית זו של הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל איננה חדשה. היא הייתה קיימת גם בתקופת האינתיפאדה הראשונה והשנייה, כאשר שר הביטחון דאז יצחק רבין ז"ל התחמק מאחריותו כאשר הכחיש שאמר 'כי צריך לשבור להם את העצמות' למרות שהו קצינים שהעדיו בבית ממשפט בשבועה כי הם שמעו זאת מפיו, ועד שר הביטחון באינתיפאדה השנייה אהוד ברק, שהורה שלא להשיב באש ישירה כתגובה לאש הפלסטינית, אל לירות אל מטרות ריקות. אין וויכוח כי אין לירות באדם ששוכב פצוע על הכביש, גם אם הוא חייל של האויב. אבל יש וויכוח מה צריך לעשות חייל צה"ל כאשר הוא שומע צעקות 'הוא זז', רואה את חייל האויב זז, ואז מחליט בהבזק של שנייה לירות בו כדי שלא יזוז. אם באמת החייל שמע וראה את כל ההתרחשות הזו אז מדוע מצפים ממנו שיפעל אחרת? ומדוע זה נוגד את ערכי צה"ל? הפרטים:

על פי תחזיות רשות המים, מחר צפויים בדרום שיטפונות משמעותיים שעלולים לגרום נזקים ולהביא לסגירת צירי תנועה

לאחר פרסום הסרטון תושאל הצלם, תושב תל רומיידה בחברון, על ידי צה"ל. הוא סיפר ל"הארץ" כי חיילים הרחיקו אותו, את בתו ואת אשתו מהמקום והוא עלה לגג השכנים כדי לצלם