גלן איי ששהה ימים ארוכים ביאכטה שנפגעה מגל עצום ניצל בנס לאחר שבואינג 777 מקנדה לאוסטרליה הבחין באיתותיו והנמיך כדי לאתרו

בבית משפט השלום בראשון לציון התמוטט לפני שעה קלה גבר כבן 50 ואיבד את הכרתו. חובשים מתנדבים של 'איחוד הצלה' מסניף 'שפלה' ביצעו בו פעולות החייאה והוא פונה במצב קשה,...

על-פי הסכם הפשרה סביב תחקיר "ביביטורס", הזוג נתניהו ימשוך את התביעה לבקשת הערוץ, לאור "מצבו הכלכלי הקשה של הערוץ", ולא בגלל שהתחרט על מהותה של התביעה

‫היום לפני שנה הוא חזר הביתה - צפו בסרט המלא והמרגש של גלעד שליט ותפרגנו לו ב'לייק' ושיתוף - הצטרפו לעמוד ‬גלעד שליט שב הביתהWall Photosגלעד שליט אל מול המצלמה - הסרט המלא והמרגש לצפייה / פרגנו לו ב'לייק' ושיתוף לחברים לצפייה בסרט המלא והמרגש: http://on.fb.me/PqjZ8M בדיוק לפני שנה, (לפי התאריך הלועזי), ב-18 לאוקטובר 2011, הושב גלעד שליט לביתו, לאחר יותר מחמש שנים בהם היה שבוי בידי החמאס. מאז, עבר גלעד מסע שיקום מדהים ומרגש, ועכשיו הוא מתייצב מול מצלמה כדי לספר את מה שעבר עליו בשבי ואחריו - הסרט שודר בלעדית בערוץ 10. "לא האמנתי שחמאס יכול לבצע כזה מבצע, ברמת ביצוע כזאת מושלמת. היה חשש, אבל לא מספיק הערכנו את היכולות שלהם. זה היה בתסריטים, אבל הרגשתי בטוח. אנחנו צוות בתוך טנק, כלי חסין שאף אחד לא יכול להיכנס אליו. הרגשתי שהוא מגן עליי. בחיים לא חשבתי שמישהו יכול להיכנס לטנק ולחטוף אותי ככה", מספר גלעד על החטיפה. לדבריו, הוא חשש כבר מהרגע הראשון שהסיפור שלו יכול להימשך שנים. "חששתי גם לאור מה שקרה עם רון ארד. שהמשא ומתן פשוט נעשה לא רלוונטי, שאין עם מי לדבר, שישכחו אותי, שיעלימו אותי, שלא יידעו איפה אני. אבל ניסיתי לנסות להיות אופטימי", משחזר גלעד ומספר כי לימד את עצמו להיאחז בחיים גם במצב שאליו נקלע. "החיים היו מאוד עלובים, אבל אין מה לעשות. צריך להעריך מה שיש לך, כי יכול להיות יותר גרוע". במהלך השבי, מספר גלעד כי ניסה לשמור על מסגרת ועל סדר יום קבוע. "ניסיתי להימנע מלשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום, חוץ מההתחלה שהיה קשה לי עם ההסתגלות. חוץ מזה כל הזמן הייתי פעיל - קם באותן שעות, הולך לישון באותן שעות. מהתחלה עקבתי אחרי הימים, התאריכים. לא היה שום רגע שלא ידעתי איזה יום היום". "נוצרה תקשורת עם השומרים, ראינו ביחד את המספרת של זהבי" על יחסיו עם השומרים גלעד מספר: "נוצרה תקשורת עם השובים. היו נוצרים רגעים של צחוק, אם היינו רואים איזה משחק טוב או סרט. "ראינו את הפועל תל אביב מול ליון בשלב הבתים של ליגת האלופות. זה היה אחד המשחקים הכי טובים של אותו הקמפיין. היה שם שער מפורסם של ערן זהבי במספרת וזכורות לי התגובות של השומרים. הם היו בהלם מהשער ושקבוצה ישראלית משחקת ככה. זה אחד הדברים שעזרו לי לשמור על שפיות. שאפתי הרבה כוחות מהספורט, שזו שפה בין-לאומית", משחזר גלעד שהספיק לבקר מאז השחרור במשחק האולסטאר של ה-NBA ובקלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד. "במהלך היום הייתי משחק איתם כל מיני משחקים - שח דומינו", ממשיך גלעד על יחסיו עם השומרים. "הייתי משחק כל מיני משחקים מוזרים גם עם עצמי, בעיקר דברים ספורטיביים, דברים עם כדור. הייתי מכין דברים מגרביים, חולצה, והייתי זורק לפח. הייתי גם כותב דברים מדי פעם, משחק ארץ-עיר". בסרט מספר גלעד גם על מאחורי הקלעים של קלטת הווידאו היחידה שלו שפרסמו חוטפיו. "באותו היום הגיעו אליי כמה אנשים שלא ראיתי אותם הרבה. הכתיבו לי מה לומר, וביקשו להוסיף סיפור אישי שלי שהמשפחה שלי תוכל לזהות שזה אני. בפעמיים הראשונות היו קטעים שלא אמרתי טוב. זה צולם שלוש פעמים, למרות שגם בפעם השלישית שזה צולם ראו שאני מתבלבל וקצת צוחק". "זו הייתה תחושה מוזרה להיות בחוץ, להסתכל לשמים ולראות שמש" גלעד מספר כי למד עם הזמן שלא לפתח אופטימיות גם כששמע פרסומים אודות התקדמות במגעים לגבי שחרורו. לדבריו, הוא שמע על העסקה שבוע לפני ביצועה, וביומיים שלפניה לא הצליח לישון. "הביאו לי נעליים לבנות, מכנסי ג'ינס. חגורה שהיו צריכים להקטין את המידה שלה ואת החולצה המפורסמת והלא אופנתית. אולי אם הייתי אומר שזה מכוער, היו מביאים לי משהו אחר, אבל זה הדבר האחרון שחשבתי עליו", הוא משחזר וחוזר לרגעים הראשונים מחוץ למקום בו הוחזק. "זו הייתה תחושה מוזרה להיות בחוץ, להסתכל לשמים ולראות שמש. במהלך הנסיעה הרגשתי הרבה לחץ. לא ידעתי אם יקרה משהו, אם ינסו לפגוע בנו, אם יקרה משהו ברגע האחרון. כשעברתי למצרים במעבר רפיח - הייתה תחושה של הקלה. פתאום אני רואה עשרות אנשים מולי, כשלא ראיתי הרבה אנשים כל השנים האלה. הייתה תחושה מוזרה כזאת של הלם ואז הקלה". על הלילה הראשון בבית מספר גלעד: "הלכתי לישון בתשע-תשע וחצי. קמתי בשתיים בלילה והתחלתי להסתובב בבית. הסתכלתי על חלונות. ראיתי כל מיני שומרים מסתובבים בחצר, מג"בניקים מסתובבים. הבית היה מפוצץ באוכל, במתנות. רציתי להיות באינטרנט, לפגוש אנשים, חברים, סתם לטייל בחוץ, לרכב על אופניים, להתעדכן בדברים, לראות טלוויזיה". במהלך ביקורו בניו יורק סיפר גלעד כי לא קל לו לחזור לשגרה. "אנשים שאתה מכיר התבגרו, גדלו, ואתה מרגיש שנשארת מאחורה", הוא אומר. "מה שהשתנה זה איך אנשים מתייחסים אליי. יש דברים שלקחתי מהשבי שמחזקים אותי וגורמים לי להיות יותר בטוח בעצמי, אבל זה גם תהליך שלוקח זמן. בהתחלה היה לי יותר קשה. יהיה לי קשה לשלוח את הילדים שלי לצבא, אבל בסופו של דבר המדינה הוציאה אותו משם. המדינה ביצעה את העסקה ושילמה את המחיר. אין לי ספק שאשלח את הילדים שלי לצבא. אני אשמח שהם לא יצטרכו ללכת, אבל זה לא נראה באופק". ומה מרגיש גלעד כעת? "אני מרגיש בהחלט טוב לאור מה שחוויתי היה בשנים האחרונות. איך אפשר שלא?", הוא תוהה לסיום. "אני משתדל תמיד להיות בתחושה טובה, בתחושה אופטימית. גם כשאני נתקל באיזו שהיא בעיה, זה מתגמד לעומת מה שהיה בעבר". בתמונה: גלעד משוחח עם הוריו בטלפון עם שחרורו - צילום: דובר צה"ל לצפייה בסרט המלא והמרגש: http://on.fb.me/PqjZ8M