המבוכה בוושינגטון לנוכח פרץ הזעם במצרים היתה מוחלטת, אך לטענות הנשמעות בישראל לפיהן הממשל זגזג בטיפול במשבר - אין ביסוס של ממש. וושינגטון הלכה על חבל דק: איך לא להצטייר כמי שמפקירה את מובארק אך גם לא להיתפס כמי שמדכאת המון הדורש חירות. בסוף זה איכשהו עבד

החשוד ניסה להצליף באמצעות חגורת מכנסיו, בתינוק שהיה בעגלה בחדרה. האם גוננה עליו ונפצעה קל. השיכור נעצר

מאות באו לעצרת תמיכה בהפיכה המצרית שארגנה בל"ד: "אנחנו חיים בפלסטין ונפגין עד שנקבל את הזכויות שלנו". היו שדווקא בחרו לבקר את המפלגות הערביות: "על מצרים נוח להם להפגין. הפוליטיקאים סתם מבזבזים כסף, איבדנו אמונה בהם"

אבן הדומינו הבאה? המהומות נגד שלטונו של עבד אל-עזיז בוטפליקה מחריפות, והמשטרה מנסה לדכא אותן באלימות. "תאי המעצר בתחנות המשטרה מלאים עד אפס מקום", סיפרו המפגינים. כנופיות בריונים תוקפות עיתונאים כדי להשתיקם

האינטרנט היה המקום שבו החל המהלך נגד מובארק לצבור תאוצה, ואמש, עם הודעת סולימאן על התפטרות נשיא מצרים, נהרו המונים לא רק לכיכר - אלא גם לטוויטר ולפייסבוק. "אנחנו חופשיים! זה הזמן לחגוג!", הם כתבו באושר, והצליפו במובארק: "אמרת שאתה אבא שלנו, אבל לא נתת לנו כמו לגמאל"

בעוד השופט הבלגי דניאל פרנסן בוחן את הראיות שהגיש לו התובע הכללי בפרשת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, אמר נשיא בית הדין בהאג כי הוא צופה הגשת כתבי אישום נוספים בתיק. עבודתו של פרנסן צפויה להימשך עוד שבועות

בציר שמרכיב את ראש הפירמידה הזמנית במצרים, טנטאווי אחראי על הצד הביטחוני, וסולימאן על האזרחי. מי הם שני בני טיפוחיו של מובארק, שינסו למנוע עכשיו כאוס מוחלט, ומי מביניהם - אם בכלל, יוביל את מצרים קדימה?

העיתון המצרי "אל-יום א-סאבע", דיווח כי מובארק נטש את ארמון הנשיאות בקהיר, דקות לפני תפילת יום השישי, במסוקים לשארם א-שייח. לפי הדיווח, בנו גמאל נמצא בלונדון