לפני הקרנת סרטו "ויהי בוקר" בפסטיבל קאן, הבמאי ערן קולירין התייחס לשחקניו שהחליטו להחרים את האירוע. "אני שמח להיות פה, אבל אני גם קצת עצוב כי השחקנים לא ילכו לבוא", אמר בעודו מחזיק לימון טרי ביד. בנוסף התייחס לתיקון חוק הקולנוע: "לפני כמה שנים הממשלה העבירה חוק ייצוג בקולנוע, ואני מאמין שברגע שיש חוק שדורש ייצוג זו חובה להפר אותו". צפו

המשלחת הישראלית שתפסה טרמפ במטוסו הפרטי של ארנון מילצ'ן כדי להצביע בבחירות בישראל, ההתעלמות המביכה מ"ואלס עם באשיר", הזכייה המרגשת של חנה לסלאו והפספוס של יוסף סידר, שנתקע בשדה התעופה כשקיבל את פרס התסריט: בחזרה לסרטים הישראליים בתחרות הרשמית של קאן, חלק ב'

13 שנים אחרי שכבש את פסטיבל קאן עם "ואלס עם באשיר", הציג הבמאי ארי פולמן בפסטיבל את סרטו החדש "איפה אנה פרנק", הקושר במקוריות ובאומץ רב בין לקחי השואה ובין מצבם של פליטים בעולם כיום. הפוליטיקאים והבירוקרטים שאימצו את דמותה של אנה פרנק ממניעיהם אולי יתרעמו על ההשוואה השנויה במחלוקת, אבל סרטו השאפתני והנגיש של פולמן נוצר על מנת להזכיר לנו את המסר ההומניסטי הרגיש שבסיפורה

הקאסט החרים את השטיח האדום בקאן, אבל סרטו החדש של הבמאי ערן קולירין איננו הפצצה הפוליטית לה ניתן היה לצפות: "ויהי בוקר" היא יצירה ביקורתית אך לא בוטה, שמפנה עין בוחנת להתמודדותו של הממסד הישראלי עם תושביה הערביים של המדינה - אבל גם לתוך החברה הערבית עצמה. ומעל הכל, זהו סרט רגיש ועדין, שמספר סיפורים על בני אדם וממחיש את כוחו של הקולנוע