"אני בן אדם דרמטי בטירוף, הכי עצובה בסביבה", אומרת הקומיקאית ליטל שוורץ. "תמיד כשאומרים לאייל בעלי שכיף לו שהוא חי עם מישהי מצחיקה, התשובה הקבועה שלו היא 'אתם לא מבינים כמה לא מצחיק איתה'. והוא צודק, אני לגמרי הקלישאה של הליצן העצוב. הסיכוי שאלך לראות סרט קומדיה הוא אפסי. אני רואה או אימה או דרמות […]

מי שיצפה בתערוכה "מי כסף ואדמת כוכבים", המוצגת בימים אלה בגלריה "סטודיו משלך" בירושלים, עשוי לחשוב שהאמנית סופי ברזון מקאי, מקיבוץ בארי, יצרה אותה אחרי התופת של שבעה באוקטובר, אך לא כך הדבר. התערוכה תוכננה הרבה לפני האסון והייתה אמורה להיות מוצגת רק באוקטובר 2024, אך הוקדמה בצל המלחמה. בלב התערוכה ניצב ביתה של האמנית […]

בכל שנה כשקראתי את הפסוק הזה במגילה, היה לי ברור שהפיזור והפירוד הם הגולה. עם שאין לו בית, שאין לו אדמה משלו, הוא עם שאפשר לפגוע בו. הוא אוסף של אנשים במקומות שונים עם מנהגים שונים שאין לו אפשרות להיות יחד. השנה כשאקרא את הפסוק הזה יהיה לי ברור בכאב שעם מפוזר ומפורד יכול להיות […]

יש המון סיבות טובות, אם רק חושבים על זה, שמרדכי יסיר את שקו מעליו. שהוא ילבש חליפה, יסדר את הזקן ויבוא לפגישה עם האחראי על המשלחת היהודית להסדרת סוגיית רצח העם המתוכנן. ההתעקשות שלו לצאת מול שער המלך ולקרוע את בגדיו רק מפריעה לנו, בעצם, כשמתבוננים בסוגיה באופן מפוכח. "אתה משחק לידיים של המן", אומר […]

זה תופס אותי במספרי לוחיות רישוי, בקוביות רמי שעל הלוח, בשעון הדיגיטלי שמורה על השעה שבע ועשרה. בבוקר של שבת אחת, בחג של שמחה שהפך לעצרת, הספרות הרנדומליות הללו הפכו לגוש בגרון שניחר מבכי ומדאגה. חרדה קיומית לכל אהובינו שהקדימה קנה לוושט, וששום כוס מים לא מצליחה להחליק אותה משם, ושום שיעול לא מוציא אותה […]

מוצאי השבת הזאת – פורים. מגילה וחגיגה. משתה ושמחה. ומאז טבח שמחת תורה כל כך הרבה כאב ושבר ונרצחים ונופלים וחטופים ופצועים – איך אפשר בכלל לשמוח? שלא לומר, איך פורים מעז בכלל להגיע בשנה כזו? הוא לא ראה מה הולך במחלקות האשפוז, לא היה השבוע בהר הרצל? ואולי להפך. דווקא בשנה זאת אין לנו […]

בעיצומה של השבת, 30 בדצמבר 1899, גילו הוריה החסידים של מיכלינה מקרקוב שבתם נעלמה, בשעה שהם היו בבית הכנסת בתפילת שחרית. כאשר נודע שמיכלינה נמצאת במנזר פנה האב, ישראל אראטין, למשטרה. זו השיבה שלפי הצהרת הבת היא הגיעה לגיל החוקי, 14, שבו מותר לה להמיר את דתה, והיא נכנסה למנזר ללא כפייה, כך שאין להורים […]

יפה עשו בספריה החדשה כשהוציאו לכבודו של דויד גרוסמן קובץ ובו שני סיפוריו הארוכים שהיו הראשונים לראות אור. מנחם פרי, עורכו היחיד של גרוסמן לאורך כל הקריירה שלו, החליט להעניק לסופר מעין שי ליום הולדתו, עם הגיעו לגיל שיבה, ולהוציא לאור מחדש את הסיפורים הללו, שראו אור לראשונה בכתב העת המיתולוגי "סימן קריאה". בהערת העורך […]