מול כל ההכנות שמכין משה את העם לקראת הכניסה לארץ, כאשר עדיין לא ברור אפילו היכן יהיה מקום המקדש - נשאלת השאלה: האם כל האזהרות והקללות לא באו מוקדם מדי? בתור ילד שחי עם אחת הקללות הללו - המנדט הבריטי על ארץ ישראל - אני יכול להעיד שלא

ראש הממשלה מזהיר אותנו מפני הגרעין האיראני, אך אני לא מרגיש שמישהו פוחד מזה. גם הנביא ירמיהו הזהיר את תושבי ירושלים מפני החורבן הצפוי, ואיש לא נתן את דבריו אל לבו. הדור שאחרי השואה אמור להעריך את המתנה שקיבל, ולקחת אחריות כדי שזו לא תיפגע

היא קוראת לו "אבא", הוא קורא לה "אמא". הוא מרעיף מתנות, היא השוטר הרע. הוא הבטיח לשמור על טהרת המשפחה בלי שהבין בכלל מה זה, היא ישבה איתו שעות בבראסרי. עדן הראל ועודד מנשה, הפאוור קאפל של עולם התשובה, מסכמים בריאיון משותף 17 שנות זוגיות, שישה ילדים ואחד אלוהינו

בכניסה לארץ ישראל, בעבר הירדן, מצווה העם להמציב מצבה של 12 אבנים גדולות, מסוידות בסיד לבן - ועליהן כתובים כל דברי התורה. היום קוראים לזה מזוזה. אם תרצו, המזוזה של הבית הלאומי

עדויות מאזור כנען מלמדות על מנהגי "האכלת המתים" ואכילה "עם המתים" בעת העתיקה. בבסיסן של המסורות האלו מונחת האמונה שהמתים ממשיכים לחיות היכן שהוא, והם זקוקים לפחות לחלק מהדברים החומריים שהזדקקו להם בעולם שלנו. גם במקורות היהודיים מסתתרים רמזים לקיומה של התופעה, ואפשר למצוא בה יופי

הם שמרו באופן ייחודי על מנהגים יהודיים, חלמו לחזור מהודו לארץ ישראל ונהגו לזעוק לשמיים בזמן רעידות אדמה: "אנחנו בנים שלך, בני מנסיא חי, אנחנו כאן". הרב דוד להוגדים רוצה להקים מוזיאון שינציח את מורשתם של מי שרואים את עצמם כצאצאי אחד משבטי ישראל – אבל למעט עיריית שדרות, הוא לא מקבל שום עזרה מהרשויות

קיללו אותך? תחייך, והחיים ייראו הרבה יותר יפים - זו המסקנה של הרב גדליה פטרזייל מפרשת הקללות והברכות. מאחר ויש לו יום הולדת, יש לו גם סיבה טובה לחייך, ולכם - סיבה טובה ללמוד איך מעצבים יום הולדת אינטימית וטעימה לשניים

אם אני בא מהעבר ויוצא אל העתיד שהופך להווה שלי, אז בניתי את עולמי. אבל אם אני מנתק את הרגע הקודם, וממשיך לרגע הבא ב"סתם" - אז אני ממש לא ברוך בצאתי. אל תהיה מנותק