כבחורי ישיבה היה לנו ברור שלא נתקלקל בצבא יותר משנתקלקל בישיבה, אבל הצבא היה בעינינו עולם אפל של חילונים רשעים, שכל רצונם שנשתמד. העסקנים דאגו להפחיד אותנו, שמא נבין שהמציאות מחוץ לשכונת גאולה לא כזו גרועה

את היין הראשון שותה היהודי בברית של עצמו, ומכיוון שחש כי הוא מרגיעו ממשיך לרדוף אחריו כל חייו. לכן נדרו של הנזיר להימנע מיין מוגדר כמעשה פלא, המנוגד כליל לטבע האדם

ה"אמן" הראשון בעולם לא קשור לשבח והלל, ואף לא לקבלת הדין מאהבה, אלא הוא "אמן" של אונס ושל אין ברירה. בכל פעם שיהודי אומר "אמן" הוא יודע שכבר מזמן היה יכול לחרב את הקשר בינו ובין אלוהים, ובכל זאת הוא בוחר להגיד "אמן"

אדם הנמנע מהנאות העולם נחשב לעיתים לצדיק, אלא שלפי היהדות, נזירות אינה אידיאל. כדי להביא לתיקון, יש להתנתק מהחטא אך לא להתחפר בו. רק עשייה חיובית תוביל להתקדמות מתוך שמחה על ההווה, ולא לשיתוק מתוך צער על העבר