ממוקד התנועה של משטרת ישראל נמסר על עומסים בצירים הבאים: צפון: כביש 65 למזרח עירון-מי עמי. כביש 60 לדרום עדשים-עפולה. מרכז: כביש 2 לצפון שמריהו-וינגייט. כביש 5 למזרח ירקון קאסם. כביש 6 לדרום נחשונים-בן שמן. כביש 1 למערב שפירים-קיבוץ גליות. כביש 4 לדרום השבעה-ראשון. כביש 6 לצפון נשרים-בן שמן. כביש 20 לדרום חולון-חולות. דרום חסימות: כביש 40 ממצפה רמון לצומת ציחור חסום בשני הכיוונים. כביש 90 מצומת הערבה לצומת קטורה חסום בשני הכיוונים. כביש 90 ממלונות ים המלח לעין גדי חסום בשני הכיוונים.

במרכז הרפואי זיו ערוכים לקראת הילולת ל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון, שתפתח ביום רביעי ה- 2.5.2018, אך קורא לחוגגים לנקוט את מירב הזהירות לבל תיפגם השמחה במקרי פציעה, או כוויות. בהמשך לישיבת הערכות שהתקיימה במועצה אזורית מרום הגליל עם גופי הביטחון וההצלה וכן בישיבה פנימית שקיים ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו נקבע, כי בימי קיום ההילולה וחגיגות ל"ג בעומר, יתוגברו הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי זיו ויתבצע שיתוף פעולה עם צוותי מד"א וגורמי הצלה נוספים הפועלים באזור ההילולה במירון בהעברת נפגעים שיזדקקו לטיפול בבית החולים. כמו כן, בתיאום עם מפקד תחנת משטרת ישראל בצפת, תתבצע הכוונה ופתיחת צירים לבית החולים עבור הצוות הרפואי ואזרחים שיזדקקו לסיוע רפואי. ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, אמר בסיום ישיבת הערכות עם מנהלי המחלקות וכן יחידות הביטחון והסעד בבית החולים, כי מידי שנה מטופלים במרכז הרפואי זיו עשרות נפגעים מהילולת מירון, הסובלים מכוויות, חבלות, התייבשות וכן אנשים עם מחלות כרוניות המשתתפים בהילולה, בה לוקחים חלק עשרות אלפי אנשים, נשים וטף "במהלך ימים אלו נוצר לחץ כבד על מחלקת המיון במרכז הרפואי זיו, הממשיך לטפל גם בתושבים, חיילים והמטיילים בצפון ולכן יתוגבר צוות חדר המיון בימים אלו. עם זאת יש לציין, כי במרכז הרפואי זיו, ערוכים תמיד לטיפול במקרה של אר"ן (אירוע רב נפגעים), אך אנו מבקשים מציבור החוגגים במירון ובחגיגות ל"ג בעומר, נקיטת זהירות והקפדה על אמצעי בטיחות ובעיקר שמירה על הילדים והקשישים ומאחלים לכולם חג שמח ובריא" אומר ד"ר זרקא. כזכור לפני כמאה ושבע שנים, ב- 16 במאי 1911 בחגיגות ל"ג בעומר במירון, התרחש אירוע רב נפגעים שהסתיים במותם של תשעה אנשים ועשרות פצועים. האירוע הטרגי התרחש כאשר התמוטט מעקה על גג שעליו התקיימה ה"הדלקה" המסורתית, תשעה בני אדם נהרגו ועשרים ושישה נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי דחוף. האסון הביא לזירוז התארגנות ומתן תרומות מכל העולם, להקמה ראויה של בית חולים בצפת. התגייסות של ארגונים ואנשים פרטיים אפשרה לרופאים היהודיים שפעלו אז בעיר, ד"ר דוד שו"ב וד"ר צבי ברד"ש ולמוסד שהקימה משפחת רוטשילד להגיש עזרה לנפגעים. האסון התפרסם בארץ ובעולם והחיש את תחילת הפעולה המסודרת של בית החולים רוטשילד. גיוס התרומות זורז ובראש המוסד העמידה הקהילה ועד ציבורי של אנשי צפת, אשכנזים וספרדים. לראשונה היה בעיר מוסד רפואי יהודי שאינו מזוהה עם עדה או כולל מסוימים, וכדי להדגיש זאת הוא נקרא "בית החולים הכללי צפת" או "בית החולים העברי".