עוצמת אש המסוגלת לחדור את המחסות של האויב, בשילוב עם מקלע קל ונגיש המותאם לאתגרים המבצעיים בשדה הקרב. הצצה אל יכולותיו של הנגב 7 המעניק לצה"ל אפקטיביות מבצעית ומכפיל כוח משמעותי בתמרון הנוכחי תמונה: IWI צה"ל ממשיך בימים אלה בהתקדמות הלחימה ברצועת עזה ורושם הישגים בזכות שיתוף פעולה של כלל הזרועות: באוויר, בים וביבשה. חרף ההתקדמות המרשימה, נדמה שעוד נכונה לנו תקופה ארוכה של לחימה במטרה להשיג את יעדי המלחמה להחזיר את החטופים הביתה ולמוטט את שלטון חמאס. בחזית הלחימה ניצבים הלוחמים שלנו אלה, אשר פועלים יום וליל במקצועיות, מסירות, גבורה ובאומץ לב ועושים זאת תחת תנאים מורכבים ביותר, בתוואי שטח מהצפופים בעולם ובתת קרקע, ומצליחים לצבור הישגים משמעותיים.  מה הופך את הנגב 7 למקלע רלוונטי בלחימה?  במהלך חמשת חודשי הלחימה האחרונים ביסס מקלע הנגב 7 בקליבר 51X7.62 את מעמדו כאחד מהנשקים העוצמתיים והאיכותיים ביותר של צה"ל. כזה אשר מצליח לעשות את ההבדל בשטח ולהעניק ללוחמינו כוח אש משמעותי המספק עבורם יתרון של ממש למול האויב בשדה הקרב.  מדובר במקלע קל משקל ורובוסטי של חברת IWI – מפעלי נשק ישראל, מקבוצת SK שבבעלות איש העסקים סמי קצב.  מקלע הנגב בעל עמידות גבוהה שמאפשר ללוחם ליהנות מפשטות ונוחות במהלך נשיאתו ובאופן תפעולו, לצד עוצמת אש שמגבירה את הקטלניות לאור השימוש בקליבר 7.62 מ"מ.  לוחמים מעידים על מקלע איכותי ועוצמתי העולה בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים של היחידות הלוחמות בצה"ל. הנגב הוא מקלע קל בכ-4 ק"ג ונגיש יותר בהשוואה למא"ג המסורתי ופותח מבעוד מועד כדי לתת מענה אפקטיבי וקטלני ובקליבר בעל עוצמת אש גבוהה ביותר. יתרון משמעותי נוסף של מקלע הנגב 7 הוא יכולת החדירות המוגברת בהשוואה לקליבר 5.56 הוותיק, המאפשרת לחדור קירות עבים וכך לנטרל את האויב גם בשטח בנוי ומורכב מבצעית. בהיבט הבטיחות, קיימים במקלע הנגב מנגנונים מתקדמים המונעים אש לא מבוקרת ואירועי בטיחות מיותרים שיכולים להיווצר ומאפשרים ללוחם עבודה עם מקלע בצורה בטוחה ומקצועית. יתרונות בולטים בתחום נוחות השימוש, יעילות מבצעית וארגונומיה הנגב 7 ניחן בשורה של יתרונות בולטים. כגון: בלם הידראולי איכותי וסתרשף מפצה סטייה המפחיתים את הרתע ומאפשרים ללוחם לדייק גם בירי רציף. החלפת קנה פשוטה בשילוב ידית דריכה מוגדלת ופקדים בולטים מאפשרים תפעול מהיר גם עם כפפות ובתנאי קרב קשים.  הנגב מאפשר ללוחם בחירה בין שני מצבי ירי- בודדת או אוטומט להגדלת הדיוק, שליטה בעוצמת האש או במידת הצורך לחיסכון בתחמושת. יותר מכל, הנגב 7 נחשב לאחד מהמקלעים הקלים המדויקים בעולם, עובדה שהופכת אותו לפופולארי במיוחד בקרב צבאות וכוחות ביטחון שונים ברחבי העולם. בשירות צה"ל ניתן למצוא את מקלע הנגב בשני קליברים 5.56 מ"מ (נגב 5) או 7.62 מ"מ (נגב 7). שני המקלעים פותחו בשיתוף עם צה"ל, כשהם משרתים נאמנה גם את גופי הביטחון והיחידות המיוחדות בארץ וכן כוחות מיוחדים ברחבי העולם. "הנגב 7 הוא כוח אש בלתי רגיל שמספק ללוחמים מטריית אש לצרכי התקפה והגנה כאחד", מספר א', לוחם ביחידה מובחרת שנמצא בימים אלה בחוד החנית של הלוחמה בלב רצועת עזה.  "החיבור של מסילות הפיקטיני מאפשר יכולת ממשק וחיבור לכוונות, סמנים ופיצ'רים נוספים. זה ממש מרגיש שזהו השטח הטבעי עבורו. בנוסף, הוא לא מסורבל כמו המא"ג, שכן ניתן לשאת אותו בקלות ולנייד אותו ממקום למקום". על רקע המשך האתגרים המבצעיים הניצבים בפני חיילנו, ניכר שמקלע הנגב 7 בהחלט מהווה אחד מהאמצעים הקטלניים המשמעותיים ביותר שנכנסו לצה"ל במלחמה האחרונה.  משקלו הקל, גודלו הקומפקטי ונוחות הנשיאה שלו גם יחד מקנים לכוחותינו יכולת אש משמעותית, לרבות בתוך שטחי לוחמה המורכבים ביותר ולפיכך יהיה משמעותי ביותר לכוחות המתמרנים שמובילים את צה"ל למול האתגרים הבאים שתפתחים בזירות השונות. ממשיכים בפיתוח מתמיד בהתאם לצרכים מהשטח  עם משובים חיובים המתקבלים מהשטח בארץ ובעולם ממשיכה חברת IWI בפיתוח מתמיד ומשווקת בימים אלו את מקלע נגב 7 אולטרה-קל-משקל בקליבר 7.62 זאת בהתאם לדרישות המבצעיות השטח.  הנגב אולטרה מכיל בתוכו את העוצמה והדיוק של מקלע קל נגב 7 עם יתרון משמעותי בהפחתה נוספת של המשקל לכדי 7 ק"ג בלבד.  לפרטים נוספים:  https://iwi.net 

פקיד ממשל ישראלי בכיר אומר ל-ABC NEWS שארה״ב האטה משלוחי נשק לישראל | בוושינגטון מכחישים https://x.com/CENTCOM/status/1768661382046593485 ארה"ב החלה להאט קצב אספקה של פריטי ציוד מסויימים לישראל, אות וסימן למתיחות השוררת ביחסי שתי המדינות, כך אמר פקיד ממשל ישראלי בכיר ל-ABC NEWS. בוושינגטון מכחישים.  הפקיד הישראלי אמר שבתחילת המלחמה הגיע הסיוע האמריקני מהר מאוד, "אך עכשיו אנו רואים שהוא איטי. ישראל מודעת לתסכול האמריקני ממהלך המלחמה, ולדעתה על ישראל לעשות יותר באספקת סיוע הומניטרי לעזה". לדברי הפקיד הישראלי ישראל זקוקה בדחיפות  לפגזי תותח 155 מ"מ ולפגזי טנקים 120 מ"מ. ארה"ב סיפקה סוגי תחמושת אלו לאוקראינה, שאף היא סובלת ממחסור בפגזי 155 מ"מ. כמו כן ישראל זקוקה למערכות הנחייה מסויימות, אמר הישראלי, ולדבריו העיכובים מדאיגים מאחר שמדינות באירופה מסרבות עתה למכור נשק לישראל. "מדינת ישראל זקוקה היום לחימוש וללגיטימציה ושניהם מתחילים לאזול", אמר הפקיד הישראלי ל-ABC NEWS.  צה"ל הכחיש אתמול טענות כאילו יחידות שלו פתחו באש על קבוצת תושבים בעזה שהמתינו לחבילות סיוע. לפחות 20 נהרגו ו-155 נפצעו מירי בשכונת כוויית, שם המתינו תושבים לחלוקת מוצרים ממשלוחי הסיוע ההומניטרי.  צה"ל הודיע שחקירה ראשונית העלתה כי שעה לפני שהגיעה שיירה של 31 משאיות סיוע פתחו פלשתינים חמושים בירי על תושבים. בעוד המשאיות נכנסות לכיכר, המוני תושבים החלו לבזוז אותן. כמה מהאזרחים נדרסו על ידי משאיות, נאמר בהודעת צה"ל, שהוסיפה שהחקירה נמשכת. בסוף השבוע השתתפה גרמניה לראשונה בהצנחת מזון לעזה. באישור שר ההגנה הגרמני בוריס פרטוריוס נשלחו למזה"ת שני מטוסי הרקולס C-130 של הלופטוואפה, הם נחתו בירדן ומשם המריאו לעזה והצניחו כמה טונות של מוצרי מזון.  ביום ששי הגיעו לעזה 200 טונות של מזון ומים תרומת ארגון הסעד WCK. המשלוח הגיעה בספינה ספרדית שהפליגה מקפריסין לחוף עזה. ספינה נוספת ובה 300 טונות מזון אמורה להפליג לעזה בתחילת השבוע.   

ענף הבריאות חייב להגביר את מאמצי האבטחה שלו בענן על מנת להגן על המידע הרגיש של המטופלים ולהבטיח את המשך מתן שירותי הבריאות חן בורשן | תמונה באדיבות סקייהוק סקיוריטי יותר ממחצית מארגוני הבריאות סבלו ממתקפת סייבר על תשתית הענן שלהם במהלך 12 החודשים האחרונים. מתקפות אלו השפיעו על מיליוני אנשים. למעשה, מתחילת 2024 לבדה מספר האנשים שנפגעו על פי דיווחים מפריצות מידע בארצות הברית לבדה הוא יותר מ-11 מיליון (בשנה שעברה, מידע של כמעט אחד מכל שלושה אמריקאים נגנב במתקפת סייבר). מלבד ההשפעה הרחבה, פרצות מידע הקשורות לשירותי בריאות הן יקרות. פרצות מידע בתחום הבריאות עולות יותר מעשרה מיליון דולר (בממוצע, לכל פריצה) יותר מכפול מהסטנדרט בתעשייה. בנוסף, גם קשה יותר לזהות מתקפות כאלו. בממוצע, דליפות מידע כתוצאה ממתקפת סייבר, בתחום הבריאות, נמשכות כ-231 ימים לפני שהן מתגלות, בהשוואה ל-204 ימים בתעשיות אחרות. התקפות זדוניות היו אחראיות ליותר ממחצית מהתקפות אלו. לסיכום, אם לפני שני עשורים, תעשיית הבריאות לא נראתה כמו יעד משתלם להאקרים -זה ממש לא המצב היום. ואם רק לפני כמה שנים, הענן נתפס כמקלט בטוח שיסיים את רוב תחלואי התעשייה מבחינת אבטחת מידע, ברור כעת שזה לא המקרה. מבט לאחור על הדיגיטציה של שירותי הבריאות ואיומי הסייבר לפני שני עשורים, תעשיית הבריאות החלה בטרנספורמציה הדיגיטלית שלה עם המעבר האיטי ממסמכים רפואיים ותיעוד על גבי גליונות נייר לחלופות דיגיטליות, וכתוצאה מכך לאימוץ המוני של מערכות רישום רפואי אלקטרוני (EHR). בעוד שהשינוי הזה היה מועיל במידה רבה לחולים ולמתקני שירותי בריאות ולעוסקים בתחום, הוא גם יצרה תלות דיגיטלית חמורה, אשר נוצלה עד מהרה על ידי האקרים. בהתחלה, מתקפות סייבר נגד ארגוני בריאות התמקדו בפגיעה בנתוני שירותי בריאות, במיוחד במידע אישי (PII). בעשור האחרון, פושעי סייבר למדו כיצד לייצר רווחים ממידע אישי גנוב, בין אם באמצעות הונאה או באמצעות מכירת מידע זה לפושעי סייבר ברשת האפלה. מאוחר יותר, פושעי סייבר שינו טקטיקה והחלו במתקפות כופרה, שהפכו את המונטיזציה של נתונים להרבה יותר קלה - במקום לגנוב מספר רב של פרטים אישיים ולמכור אותם, פושעי סייבר יכולים כעת פשוט להצפין את כל בסיס הנתונים ולדרוש סכום גבוה עבור השחרור שלו. התקפות כאלה נעו במהירות, גרמו לנזק עצום והפריעו לארגונים שלמים. בשנת 2017, מתקפת כופר בשם WannaCry שיתקה את שירות הבריאות הלאומי של אנגליה (NHS). המתקפה הזו לא כוונה ל-NHS, אבל ההשפעה הבהירה להאקרים ששירותי הבריאות רגישים ביותר להתקפות כאלה, ומאז, ארגונים ומתקנים רפואיים תורגטו שוב ושוב. במהלך מגיפת הקורונה כמות המתקפות והחומרה שלהם החריפה. באותו תקופה ארגוני הבריאות גם היו נתונים לסוג נוסף של איום, שנקרא סחיטה כפולה. האקרים לא חיכו שקורבנותיהם ישלמו ללא הגבלת זמן, אלא איימו כעת לשחרר נתונים רגישים גנובים באתר "הדלפה" ציבורית, מה שגרם למבוכה לארגון הקורבן ולפגיעה נוספת בחולים שלהם. קל לשער מדוע התעשייה הזו סבלה כל כך מהתקפות סייבר. היא נשענת כעת באופן מלא על אמצעים דיגיטליים, אולם אלה אינם מופעלים על ידי אנשים שעברו הכשרה ומודעים לסיכוני סייבר. בנוסף, המערך הטכנולוגי של ארגוני הבריאות מסתמך על מספר עצום של מערכות מדור קודם, שמשלבות פרוטוקולים ישנים עם תוכנה וחומרה מסחריות. מורכבות זו מקשה על מומחי אבטחת (שנמצאים תמיד במחסור) לאכוף תקנות ולבצע את הפעולות הדרושות (כגון שמירה על עדכניות ותיקון של כל המערכות). הענן הוא לא התשובה הענן היה אמור לאפשר אבטחה משופרת. לאחר בדיקה, רוב המדינות בעולם אפשרו לארגוני הבריאות שלהן להעביר לפחות חלק מהנתונים שלהם לענן (חלקם באיטיות רבה יותר מאחרים, חלקם מחייבים שימוש בספקי ענן מאותה מדינה או אזור גיאוגרפי/משפטי כמו האיחוד האירופי). רעיון זה אושרר שוב בסקר שנערך לאחרונה בו כמעט 75% מהמשיבים מתעשיית הבריאות אמרו כי הם מאמינים כי נתונים מגובים לאחסון ענן ציבורי בטוחים יותר מנתונים שמגובים ומאוחסנים על גבי שרתים בארגון עצמו. העלאת נתונים שישמשו כגיבוי בענן לא מספיקה ללא מנגנוני זיהוי מתאימים של איומי אבטחה, מה שמוביל לעובדה שהתקפות כופרה הצפינו בהצלחה נתונים המאוחסנים בענן. ועם האוכל - בא התאבון של התוקפים. כפי שראינו בשנים האחרונות, הענן פגיע להתקפות סייבר. הנה כמה דוגמאות בולטות. Medibank - חברת ביטוח הבריאות האוסטרלית, סבלה מפרצת מידע שהשפיעה על כמעט 8 מיליון לקוחות.  Hi-Tech Medical- ספק שירותי בריאות אמריקאי נפרץ, וחשף את הנתונים של 2 מיליון אמריקאים. SingHealth- ספק שירותי בריאות סינגפורי פרץ, וחשף את הנתונים של 1.5 מיליון חולים.  ולאחרונה, ספקית הענן השוודית Advania נפגעה ממתקפת Ransomware, שהותירה כמה מלקוחות שירותי הבריאות שלה מושבתים. למתקפות אלו השלכות חמורות על ארגוני בריאות והמטופלים שלהם: הפרת חיסיון רפואי של המטופלים. שיבוש שירותי בריאות קריטיים. נזקים כספיים לארגוני הבריאות. פגיעה באמון הציבור במערכת הבריאות.  נזקים עקיפים של תיקון ציוד (בית החולים הלל יפה בחדרה, לדוגמא, נאלץ לרכוש מחדש חלק מהמכשור הרפואי בעקבות מתקפת כופרה גדולה). הענן היה אמור לאפשר אבטחה משופרת. לאחר בדיקה, רוב המדינות בעולם אפשרו לארגוני הבריאות שלהן להעביר לפחות חלק מהנתונים שלהם לענן (חלקם איטיים יותר מאחרים, חלקם מחייבים שימוש בספקי ענן מאותה מדינה או גיאוגרפיה). רעיון זה תוקן בסקר שנערך לאחרונה בו כמעט 75% מהמשיבים מתעשיית הבריאות אמרו כי הם מאמינים כי נתונים מגובים לאחסון ענן ציבורי בטוחים יותר מנתונים שמגובים ומאוחסנים במקום. העלאת נתונים שישמשו כגיבוי בענן לא מספיקה ללא מנגנוני זיהוי מתאימים של איומי אבטחה, מה שמוביל לעובדה שהתקפות Ransomware הצפנו בהצלחה נתונים המאוחסנים בענן. אז הענן לבד פשוט לא מספיק. מה כן? היום כבר ברור ששימוש בתשתית ענן במקום פיזית בארגון כבר לא מספיק. במשך זמן מה, הענן נתפס כבטוח, והשיקולים העיקריים להעברת נתונים אליו היו פרטיות ואמינות. הענן מציג את האתגרים שלו במונחים של מורכבות, הצורך בכוח אדם מיומן ומערכות זיהוי ייעודיות. מערכות ענן מורכבות כמו מערכת מקומית ומועדות להגדרות שגויות וטעויות אנוש. טעויות מקריות כמו מערכות גיבוי בענן שהוגדרו בצורה שגויה או בקרות גישה לא נאותות עלולות להשאיר נתונים רגישים חשופים, וליצור הזדמנויות לגישה לא מורשית מחוץ לארגון. ארגונים רבים המשתמשים בסביבות מרובות עננים אשר חושפת את הארגונים שלהם למורכבות רבה יותר ולסיכון להפרות. דוח שפורסם לאחרונה מציין שארגונים שמאכסנים נתונים במספר סביבות ענן במקביל סובלים מהאחוז הגבוה ביותר של פריצות ודליפת מידע, ושעלות הפריצה הכוללת והזמן לזיהוי הפריצה הם ארוכים יותר. בנוסף, פושעי סייבר שיפרו את טכניקות הפריצה שלהם וכעת הם פורצים מערכות בענן בקלות גדולה יותר מבעבר, עם השפעה הרסנית. סיכום ארגון הבריאות העולמי הדגיש לאחרונה את "הצורך הקריטי לבנות בריתות רב-מגזריות שיכולות לרתום את היתרונות של טכנולוגיות חדשות לשיפור הבריאות והרווחה תוך התמודדות עם איומים המתעוררים ללא הרף". זה רלוונטי מאוד לשימוש בענן ביישומי בריאות. ארגון שמשתמש בענן צריך לאמץ במהירות מנגנוני ממשל ואבטחה כדי להבטיח שהענן שלהם מאובטח. אם הם לא יצליחו לעשות זאת, הם יגלו מהר שהאקרים כבר אימצו את השיטות שלהם והפכו בקיאים בפריצת ענן. ענף הבריאות חייב להגביר את מאמצי האבטחה שלו בענן על מנת להגן על המידע הרגיש של המטופלים ולהבטיח את המשך מתן שירותי הבריאות. הדבר דורש שילוב של טכנולוגיות אבטחה מתקדמות שייעודיות לענן,  הדרכת עובדים שוטפת ואימוץ שיטות עבודה בטוחות.

ארה"ב הטילה סנקציות על טל דיליאן, לשעבר קצין מודיעין בצה״ל, על חלקו בפיתוח והפצת סוסים לטלפונים סלולריים  Photo by freestocks on Unsplash ארה"ב הטילה סנקציות על טל דיליאן, לשעבר קצין מודיעין, שסייע למשטרים להשיג טכנולוגיות מעקב שהופעלו נגד ממשלת ארה"ב, כך מסרו אישי ממשל בוושינגטון ל-DEFENSE ONE.  דיליאן, מייסד החברות INTELLEXA ו-CYTROX שפיתחה תוכנת מעקב אחרי טלפונים חכמים. סנקציות הוטלו גם על חברת THALESTRIS LIMITED בבעלות דליאן.  משרד האוצר האמריקני הודיע שהחברה אפשרה להפיץ את הרוגלה ברחבי תבל, כולל למשטרת אוטוריטריים. על פי חלק מהטענות, תוכנת פרדטור הופעלה על ידי סוכנים זרים כדי לעקוב בחשאי אחרי פקידי ממשל אמריקניים, עיתונאים ומומחים למדעי המדינה. על פי דוח של אמנסטי אינטרנשיונל, בין היתר סייעה הרוגלה לעקוב אחרי שני חברים בוועדת הגנת המולדת של הקונגרס, מייקל מק-קול וסן ג'ון הייבן. עוד טוענים באמנסטי שרוגלת פרדטור מילאה תפקיד בבחירות שהתקיימו ביוון בשנת 2022, אז מצאו חוקרים את התוכנה  בטלפונים של 33 איש, ביניהם חברי ממשלה ביוון ועיתונאים. חברת אינטלקסה פעלה ביוון, באירלנד, בצפון מקדוניה, בהונגריה ובמקומות נוספים. הוטלו סנקציות אמריקניות גם על שרה אלכסנדרה פייסל חאמו, שתוארה על ידי מחלקת המדינה כ"מומחית שסיפקה לחברה שירותי ניהול". DEFENSE ONE  מדווח כי זו הפעם הראשונה שממשלת ארה"ב מטילה סנקציות על מוכרי תוכנות-רוגלות מסחריות על ש"עשו שימוש לרעה בכלים שברשותם", כך אמר איש הבית הלבן ששוחח בנושא עם כתבים במסגרת שיחת רקע. 

פרויקט JENIAH, פותח על ידי Edge Group במשך שלוש שנים. מקור המנוע לא ברור, כמו גם היכולות האוטונומיות של המל״ט לא פורטו Credit: Edge Group ב-15 במרץ 2024, קבוצת EDGE Group סימנה התקדמות משמעותית על ידי השלמת טיסת הניסוי הראשונה של JENIAH, כלי טיס קרבי בלתי מאויש (מל"ט), במתקן הניסויים המקיף שלה, X RANGE, באבו דאבי. פרסום של armyrecognition.  אירוע זה הדגיש את הפונקציות האוטונומיות של המל"ט, שכן הוא השיג מהירות של 1,050 קמ"ש במהלך הניסוי.  יש לציין כי JENIAH מייחד את עצמו כמל"ט שצויד במנוע סילון, מה שמסמן פריצת דרך ביכולות הלחימה האווירית של איחוד האמירויות.  פרויקט JENIAH, פותח על ידי Edge Group במשך שלוש שנים. מקור המנוע לא ברור, כמו גם היכולות האוטונומיות של המל״ט.  JENIAH תוכנן עבור פעולות חשאיות ומסוגל לתקוף סולו או בהרכבים קבוצתיים. מגוון סוגי המשימות כולל, תקיפות, מעקבים ומתן תמיכה קרקעית.  על פי הפרסומים, המל״ט מצויד בבינה מלאכותית לקבלת החלטות, בין אם בניווט, משימות תקיפה או שניהם. טרם ברור.  JENIAH יכול לשאת מטען תחמושת מרבי של 480 ק"ג, הוא מגיע למהירויות שיוט מעל 0.7 מאך בגובה של 25,000 רגל.  אורכו של המל״ט 10.5 מטרים והוא מצויד בכנפיים טרפזיות באורך 6.5 מטרים ומישור זנב בצורת V. מסת ההמראה המקסימלית עולה על 4,000 ק"ג. הנשק שלו מתוכנן לנשיאה בתוך מפרץ ייעודי, כדי להבטיח חמקנות מקסימלית.   

לא ברור מה גרם לפיצוץ. כל הלוחמים לבשו ציוד טקטי בזמן הפיצוץ, וצוותים רפואיים היו במקום כחלק מהתרגיל Credit: Kyle Mazza via Reuters Connect   ביום רביעי האחרון סמוך לשעה 13:00 אירע פיצוץ בתוך מבנה קטן במהלך אימוןשל צוות הימ"מ (SWAT) עם חוליית החבלנים (OCSD) של מחלקת השריף של מחוזOrange במתקן אימונים טקטי אזורי ב-Irvine שבדרום קליפורניה.  16 לוחמים נפצעו ופונו לבתי החולים על ידי פרמדיקים של רשות הכבאות של מחוז אורנג', מהם אחד נזקק לניתוח, שניים אחרים סבלו מפציעות שטחיות ואילו 13 הנותרים סבלו מסחרחורות וצלצולים באוזניהם.  לא ברור מה גרם לפיצוץ. כל הלוחמים לבשו ציוד טקטי בזמן הפיצוץ, וצוותים רפואיים היו במקום כחלק מהתרגיל.  צילומי חדשות SkyCal ממסוק הראו בניין קטן בן קומה אחת מוקף בסרט משטרה צהוב ומוקף שדות דשא, בזמן שהחוקרים סרקו את הזירה, וכמה מהם נראו לבושים במה שנראה כמו חליפות מגן בזמן שהם בחנו מה שנראה כמו בונקר וציוד רובוטי כלשהו.  אף אחד מאנשי ה-FBI לא נפגע, אמרה דוברת הבולשת הפדרלית.  מתקן האימונים הטקטי האזורי של הסוכן המיוחד של ה-FBI ג'רי קרואו מדרום ללוס אנג'לס מארח אימוני נשק ומבחני כשירות עבור הבולשת הפדרלית ורשויות אכיפת חוק מקומיות.  האירוע נמצא בחקירה, שה-FBI מוביל. קישור לרשימת כל המאמרים שלי כאן המידע שבהם הסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.

דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=107971953 הצהרתו של תא"ל דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98 מיום רביעי, 13.3.24, בה עשה חשבון נפש ופנה להנהגת המדינה "להיות ראויים" ללוחמים, היא אירוע יוצא דופן וקיצוני. גם אם היו בעבר אירועים כאלו, אין לי ספק שהם נדירים מאד בהיסטוריה שלנו כמדינה.  דן גולדפוס, לוחם ומפקד מהסוג הטוב ביותר, ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא גם לקח בחשבון את המחיר הכבד שהוא עלול לשלם בשל הצהרתו. נקוה שהמעשה שעשה בהצהרתו ייקרא ככתובת דמים על הקיר, וישמש מנוף לשינוי אמיתי, כי אם לא, יהיה רע מאד. איני מכיר אישית את דן גולדפוס. אני מכיר את חשיבותה וייחודה של של אוגדה 98, גם מוכרים לי חלק מהמפקדים יוצאי הדופן ומובילי הדרך שעמדו בראשה. אני עוקב בהשתאות אחר הדיווחים על פעילותה של האוגדה, דווחים שלהבנתי הם מינימליסטיים והם רק קצה הקרחון של פעילות איכותית מאד, מורכבת, נועזת, מתוחכמת ואמיצה יותר מכל סרט מלחמה.  דן גולדפוס הוא המפקד, האבא, האמא והמחנך של כל המפקדים והחיילים באוגדה זו. מי שעומד בראש אוגדה בצה"ל במלחמה הזו, רואה לנגד עיניו אחריות מורכבת הכוללת את האחריות להגן על המדינה ועל תושביה, האחריות להחזיר הביתה את החטופים, האחריות לבצע את המשימות שהוטלו עליו והאחריות להגן על הכפופים לו.  הוא עושה זאת על ידי עמידה במשימות שמטיל עליו הרמטכ"ל, הנגזרות מהחלטות הדרג הפוליטי הנבחר, ההנהגה המדינית שהצבא כפוף לה. אך, אין זה תפקיד הצבא להגן על עתידם הפוליטי של חברי ההנהגה הזו, בשום מצב. כדוגמא, במפעל "אזרחי" מתקדם, יודע כל בעל תפקיד, שאחריותו הינה קודם כל לקדם את ערכי המפעל, ולא לקדם את הנהלת המפעל. צהל הוא "צבא העם", הוא אינו "צבא הממשלה", למרות שהוא כפוף לממשלה. כאן באה לידי ביטוי הדילמה של מפקד הרואה כיצד הנהלת המדינה אינה עושה את הדרוש כדי לאפשר לו, למפקד, לממש את המרכיבים השונים של אחריותו כלפי העם.  כאשר הוא רואה שהממשלה אינה מספקת לו את האמצעים והבסיס להשגת משימותיו על הצד הטוב ביותר, בחזקת "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו" (שמות פרק ה', פסוק טז). אדם כמו דן גולדפוס, שהקדיש את חייו לעם ישראל, מציב לעצמו את הרף הגבוה ביותר של ההישג הנדרש בכל אחת ממשימותיו. הוא מזהה שוב ושוב את הפגיעה המתמשכת של ההנהגה הפוליטית ביכולת להגיע להישג הזה. הוא יודע שניתן להגיע ליותר וחותר לכך. אבל הדרג המדיני נמנע מלגייס את כל פוטנציאל הגיוס, הדרג המדיני מפלג את העורף, הדרג המדיני אינו ממלא את תפקידו בקביעת יעדים אמיתיים ובהובלת מהלכים מדיניים תומכים. אז מה יעשה אדם יוצא דופן כמו דן גולדפוס, שמקדיש את חייו לשירות העם? האם יכופף ראש ויעשה "הכי טוב שאפשר, עם מה שיש"? הלוחם לא יוכל, הוא יודע שהעם ייפגע. יש שיגידו: "לא מתאים לו, שיתפטר". אבל גם זו אינה אופציה, כי צריך להמשיך ולהגן על העם, ולעשות זאת הכי טוב שאפשר. הוא רואה זאת כחובתו המוחלטת. ואז, בדלית ברירה, עושה דן גולדפוס מהלך ויוצא בהצהרה לעיתונות. הוא מבטא את הפער ואת חוסר התפקוד של המנהיגים, באופן המתון ביותר שאפשר.  הוא לוקח בחשבון את האפשרות שבכך קטע את המשכיות תפקידיו בצבא, אבל העם קודם, בעיניו. הוא לא משתף בהחלטתו את הרמטכ"ל ואת דובר צהל, כדי שלא לפגוע בהם.  הוא יוצא לתקשורת, ללא מיגון, בחזה חשוף ואומר למנהיגים : אפשרו תנו לנולעשות מה שאתם מצפים שנעשה, ועל הצד הטוב ביותר. כולנו נלחמים יחד למען אותה מטרה, ללא הבדל דת, לאום, מין ועמדה פוליטית. בפנייתו למנהיגים הוא עוסק בחוק הגיוס, בהתנהלותם המפלגת של המנהיגים שבחרנו לנו, בסדרי העדיפות המתבטאים בתקציב המדינה הקואליציוני. כל זאת בניגוד רב לערכים שבאים לידי ביטוי בשטח, בלחימה, בהתנדבות, בשירות. אבל אם ההצהרה האמיצה הזו של דן גולדפוס תיפול על אזניים אטומות וערלות, זו תהיה הטרגדיה האמיתית. זו תהיה בכיה לדורות. השלטון המקומי כדוגמא במקביל, נתבונן על ראשי הרשויות – מנהיגי הציבור האמיתיים היחידים כיום, מה הם אומרים? הם אומרים בדיוק את אותו דבר, רק מפרטים יותר. הם מתעמתים עם הממשלה ועם שריה הנפקדים, הם עושים כל שביכולתם להגן על תושבי היישובים שלהם. אף אחד לא מעיז לנזוף בהם, אף אחד לא יפגע בהם. להיפך, חלקם התרחקו ממפלגת השלטון אליה היו שייכים, כדי שיוכלו להמשיך לבצע את תפקידם באופן המיטבי, ואף נבחרו להמשיך ולנהל את הרשויות שלהם. האם ההנהגה הפוליטית לא תבין כי נפל דבר ותמשיך להתנהג באופן אטום? ואם תימשך האטימות, מה תהיינה התוצאות? ימים יגידו.  דן גולדפוס "משך בכנף המעיל" של ממשלת ביבי, בן גביר, סמוטריץ', ראו: קיבלתם כרטיס אדום. אני מצדיע לדן גולדפוס, לוחם, מפקד ומשרת ציבור אמיץ ויוצא דופן. אבי רונן, אל"מ (מיל),  שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במינהל החירום של משרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל. 

המזכ"ל הנוכחי יינס סטולטנברג מכהן בתפקיד מאז 2014 והבהיר שיפרוש By European People's Party - EPP Athens, 2-3 December, 2022, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=128108511 נשיא רומניה רוצה להיות מזכ"ל נאט"ו. הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע שיעמיד את מועמדותו לתפקיד מזכ"ל נאט"ו, כשהוא מדגיש את קרבת ארצו לגבול אוקראינה והאיום הרוסי.  המזכ"ל הנוכחי יינס סטולטנברג מכהן בתפקיד מאז 2014 והבהיר שיפרוש. נשיא רומניה אמר בבוקרשט שרוסיה היא איום רציני וארוך-טווח לביטחון אירופה והאטלנטי, לכן יש חשיבות רבה להגנה על גבולות מדינות נאט"ו וחיזוק האגף המזרחי של הברית.  סוכנות AP מדווחת שרומניה חברה בנאט"ו מאז 2004, גובלת עם אוקראינה, ובאחרונה הקימה בשטחה מתקן אימונים להכשרת טייסי מטוסי קרב F-16 מאוקראינה וממדינות ברית נוספות. לדעת הנשיא יוהאניס נאט"ו זקוקה כעתה ל"פרספקטיבה חדשה", וחזר ואמר שחברות נאט"ו במזרח אירופה מודאגות מניסיונות רוסיה לרכוש השפעה בהן, "כאשר הזיכרונות מימי החיים תחת השפעה רוסית-סובייטית עדיין חזקים".