איך יכול להיות שאותו מודיעין שידע איפה נמצאים שני חטופים בלב רפיח, לא ידע שחמאס תכנן פלישה לישראל במשך שנים?  נוכח ההצלחה הגדולה של המבצע לחילוץ שני חטופים מציפורני חמאס והשבתם הביתה, חובה לשאול שוב ושוב: היכן היתה 'יד זהב' ב-6 באוקטובר ולפניו. מדוע אז לא "הבאתם את היהלומים". בצדק הציבור שואל שאלה זו, והוא לא יירגע עד שיקבל תשובות מלאות, כדי שזה לא יקרה לנו שוב. עוז רוח ומיומנות מבצע החילוץ של שני הגיסים מארגנטינה (שחולמים 'לעשות על האש' בנוסח מולדתם) ייזכר ויילמד. מבצע של דיוק וליטוש, עוז רוח ומיומנות מקצועית של לוחמי שב"כ וימ"מ. ידעו בדיוק להיכן ללכת, ואיך בדיוק מחלצים בבטיחות שני אנשים מבוגרים מחדר אחד בקומה השנייה של בית ברפיח, כולל ירידה בסנפלינג. לביצוע הזה של יחידות החוד של משטרה ושב"כ נוסף מהלך צבאי מבריק לפריסת מעטפת אש צה"לית של לוחמי שייטת 13 ושריונאי חטיבה 7, שהתפרסו סביב הכוח המסתער ועטפו אותו בחגורת הגנה, כדי שאיש לא יפריע לחילוץ. מלמעלה עובתה המעטפת על ידי דקות ארוכות של אש תופת של כלי טיס של חיל האוויר שמנעו גישה אל זירת החילוץ. ליבת מבצע 'יד זהב' היא המודיעין. זה  מזכיר את את מבצע 'אביב נעורים' בביירות. המודיעין סיפק מידע מלא ומדויק היכן מוחזקים שני החטופים, באיזו דירה ובאיזו קומה בבניין X. היכן נמצאים השומרים, כמה הם, עד כמה הם מסוגלים להפריע ולהתערב. לבחור נכון את היום והשעה המתאימים, כשהחטופים אינם מוקפים במאות עוינים. לבחור נתיב הגעה ליעד ונתיב יציאה של הכוח כולו עם החטופים בידיו. תיאום מדויק בין כוחות הקרקע לבין הכוח התוקף של חיל האוויר והמסוק המחלץ שיביא את החטופים לשיב"א, כדי שאיש לא ייפגע.  מבצע 'יד זהב' הסתיים ללא נפגעים. הושגו במלואן שתי המשימות: ביצוע וחילוץ ללא נפגעים. "להביא את היהלומים" ואת מחלציהם הביתה בריאים ושלמים.  שלב השאלה: מבצע החילוץ בוצע השבוע, לא לפני שנים. מיטב אנשי המודיעין שהיו שותפים לתכנון 'יד זהב' הם כללית אותם אנשים שעסקו באיסוף ובמחקר מודיעין בשבועות ובחודשים שלפני 7 באוקטובר. ארגז הכלים של זרועות המודיעין לא השתנה מתחילת אוקטובר אשתקד לאמצע פברואר השנה.  אין זה סוד שכדי להגיע אל שני החטופים צריך היה להפעיל חלק נכבד מאותו ארגז כלים של המודיעין. עיקוב ומעקב מרחוק ומקרוב,  האזנות, צילומי אוויר וקרקע מגבוה ומנמוך, אלינט וסיגינט וכיוצא באלו אלקטרוניקות ואמצעים מסווגים. וחשוב מאוד: יומינט. הגורם האנושי. סוכנים בצד השני שיודעים ומוכנים לספר.  כל האמצעים הללו ואחרים פעלו בהצלחה לקראת מבצע החילוץ השבוע. איך קרה שארגז הכלים נותר סגור ונעול בשמחת תורה. אפוא היה המנעול. פיקוד ושליטה של חמאס התגלתה במעבה האדמה מנהרת פו"ש, פיקוד ושליטה של חמאס. המוח של ארגון הטרור. מערך תקשורת עם מרכזיה ומשתמשי קצה. שרתים. ציוד של חברות בינלאומיות כמו DELL ונוקיה. המל"מ למבצע חילוץ החטופים השבוע היה מושלם, כך נראה. היכן היה המל"מ להכרת אותה מנהרת פו"ש. אזרח ישראלי שמשלם מיסים גם עבור מערכת הביטחון על כל זרועותיה, משרד הביטחון, צה"ל, שב"כ, מוסד, משטרת ישראל – זכאי להסברים: האם לא ידעתם על קיומה של מנהרת השרתים, התת-קרקע האלקטרוני של חמאס.  האם אף לא אחד מאלפי המכשירים של צה"ל לא סיפר לכם שיש מתקן כזה מתחת לאדמה. האם לא נמצא אף לא סוכן אחד עזתי מקומי שיספר למפעיל שלו בשב"כ או בצה"ל שיש מתקן כזה, שנעשות  הכנות, שמתאמנים, שמתרגלים. אם לא ידעתם את כל זה, חמור מאוד. אם ידעתם והתעלמתם ולא השמדתם מתקן כזה, חמור ובלתי נסלח שבעתיים.  לקראת 7 באוקטובר אפשר היה ללמוד המון ממודיעין גלוי, שהוא בדרך כלל מוזנח. חמאס לא הסתיר הרבה: עלו ברשתות סרטוני אימונים ליד הגדר, תרגילי מחבלים בלחימה חמושה מבית לבית, כך הכינו את בארי ונחל עוז. אלפי אנשי חמאס שהתגודדו ליד הגדר בימי חג. נאומי איומים ברורים בהירים ומפורשים של ראשי ארגון הטרור. ואנחנו לא ידענו. זו ליבת התמיהה שאנו מעלים: מה ההבדל בין לפני 7 באוקטובר לבין ליל "יד זהב". אותו אמ"ן, אותו שב"כ, אותו ציוד אלקטרוני ואותם מפעילים אנושיים, חוקרי חטיבת המחקר ורכזי השב"כ. כל אלו ואחרים ידעו להביא מודיעין למבצע אחד תוך ימים, לכל היותר כמה שבועות, ולא ידעו להביא מל"מ על אודות מה שמתרחש מעבר לגבול, מעל ומתחת לקרקע במשך שנים. אפשר לנסות להשיב לשאלה המציקה הזאת: במשך שנים מכרו לנו צמרות הפוליטיקה והביטחון הערכות על מה חושב סינוואר. מה מתחולל במוחות ראשי ארגון הטרור. למה הם מתכוונים, מה הם מתכננים. המסקנה האיומה היתה "חמאס מורתע". זו התוצאה של שימוש מוטעה במודיעין כוונות. לנחש מה מתרחש בראשו של האויב. קשה מאוד, כמעט  בלתי אפשרי לחדור למוחו של שליט, בעיקר במדינה או בארגון לא דמוקרטיים.  פחות עסקו אצלנו במודיעין יכולות. מה חמאס יודע לעשות. מה היכולות המבצעיות האמיתיות שלו. איזה ציוד יש לו. עובדה: ידע לתקוף בהפתעה גמורה ב-7 באוקטובר, השכיל לבנות מתקן שרתים אימתני מתחת לאדמה, חפר באין מפריע ערים תת-קרקעיות מתחת לרצועה, והחמור מכל - חדר למדינת ישראל וצבאה האדיר, הרס, השמיד, רצח ואנס וחטף. ואנחנו לא ידענו. אפשר לנסות תשובה אחרת הקשורה אולי לאופי שלנו: צה"ל מוגדר אמנם כצבא 'הגנה' לישראל, אבל הישראלי, חייל ואזרח, טוב יותר בהתקפה מאשר בהגנה. דוגמאות המופת שלנו הן ההצלחות הגדולות במלחמת ששת הימים, במבצעי אנטבה ודומיו, ומהשבוע הצלחת מבצע 'יד זהב'. לעומת זה, מלחמת יום הכיפורים, ההתבוססות בת שנים בבוץ הלבנוני, ומעתה יום 7 באוקטובר, כל אלו אינם מקור לגאווה. אם כי יש להדגיש כי למרות שהופתענו, בסופו של דבר ניצחנו, אך במאמצים כבירים ובמחירים גבוהים. צה"ל גילה גם במלחמת יום הכיפורים וגם ב'חרבות ברזל' יכולות התאוששות מרשימות. זה כנראה האופי שלנו.  מכוני מחקר לביטחון ואסטרטגיה מוזמנים לחקור לעומק את הקושיה: איך יתכן שאותם  גופי מודיעין שנכשלו בפרדיקציה של 7 באוקטובר הצטיינו במבצעים דוגמת 'יד 'זהב'.