הסנדלר הולך יחף: מדינת ישראל, באמצעות חברת רפאל, פיתחה בתחילת שנות האלפיים מערכת ״מעיל רוח״ להגנה על טנקים |  כעשרים שנים אחרי - עדיין לא זוודו כלל טנקי המערכה הפעילים של צה״ל  מדינת ישראל, באמצעות חברת רפאל, פיתחה בתחילת שנות האלפיים מערכת ״מעיל רוח״ להגנה על טנקים מפני טילי נ״ט. המערכת הפכה להיות מבצעית לאחר מלחמת לבנון השנייה, לאחר שטילי נ״ט של חיזבאללה כתשו טנקים של צה״ל וגרמו לכמות אבידות גדולה בקרב צוותי הטנקים.  ישנים בעמידה במשרד הביטחון הבינו את הטעות שעשו שלא קידמו את התקנות המערכת על טנקים לפני 2006 והזמינו אצוות מערכות מרפאל. לאחר מכן, בשנת 2014 הושקה תכנית סדורה להתקנות עד 2030 לכלל טנקי סימן 4.   למרות התכנית הסדורה, למציאות יש רצון משלה. וכמעט כמו תמיד, היא שונה מהתכניות של משרד הביטחון. בעוד במשרד הביטחון ישנו בעמידה עם קצב ההתקנות, הגיעה פלישת חמאס ב-7.10 והטבח הנוראי שביצעו בעוטף עזה. בעקבותיו, צה״ל יצא למלחמה בעזה עם ארבע אוגדות מתמרנות.  התמרון מבוסס בבסיסו על חי״ר וטנקים. בקיבוצים בהם התבצרו מחבלי חמאס בשבת השחורה, עמדו בחוץ מאות חיילים ולא העיזו להיכנס להציל אזרחים. מי שנכנס לטווח הנ״ט של חמאס - חטף. חיכו שטנקים יגיעו. טנקים עם מעיל רוח.  בעיית הנ״ט של חמאס נכונה לא רק לשחרור הקיבוצים בעוטף. אלא גם לאחר מכן, לשלב התמרון ההתקפי של צה״ל. את טנקי סימן 4 שלחו לעומק הרצועה לכבוש שטחים. רק מה? אין מספיק טנקי מרכבה עם מעיל רוח לכל הצרכים של צה״ל.  ״שטח סטרילי״ באירוע קשה אתמול (ג), נהרגו 24 חיילים, מתוכם שני חיילים בצוות טנק. האירוע התרחש קרוב לגבול, מרחק של 600 מטרים מקיבוץ כיסופים. לכאורה, שטח סטרילי מטילי נ״ט.  נושא זיווד טנקים במעיל רוח אינו חדש. כתבתי על זה באפריל 2021. כותרת המאמר הייתה: ״מלכודת מוות: חלק מטנקי מרכבה סימן-3 אינם מצויידים בהגנה אקטיבית״.  הסתבר כי האינטרגציה המבצעית של המעיל לסימן 3 בוצעה שנה קודם לכן, ב-2020. עם זאת, בצה״ל לא חשבו שצריך. אין בצה״ל תכנית הצטיידות בהגנה אקטיבית מלאה לטנקים מסוג זה. בספק אם תהיה גם אחרי מלחמת חרבות הברזל.  התכנית של 2030 מתחילה בסימני 4. וגם היא מתנהלת בעצלתיים, למרות שאנחנו כבר שלושה חודשים בתוך המלחמה הכי ארוכה של צה״ל אי פעם והתמרון האורבני הכי גדול שלו עם ארבע אוגדות. אם חשבתם שמשרד הביטחון האיץ הזמנות מרפאל במוד חירום (מלחמה?) - תחשבו שוב. זה לא קרה ולא קורה.  התגובה שנתנו לי בצה״ל באפריל 2021: ״לאחר מבצע ״צוק איתן״, צה״ל רכש בעסקה גדולה מערכות ״מעיל רוח״ שיותקנו בתוכנית אשר מתוכננת להמשך עד שנת 2030 לכלל טנקי סימן 4. ״מטבע הדברים, ניתנת קדימות להסבת החטיבות הסדירות לטנקים חדשים יותר, בעלי מערכת ״מעיל רוח״. סדר העדיפויות תוכנן היטב, מומש בפועל ואושר במטה הכללי כתוכנית מרכזית של צה"ל. ״לאחר סיום תקנות אלו ייבחן הצורך להמשך הרחבת ההצטיידות לטנקי סימן 3 במערכות נוספות.״ אותה לוגיקה - שוב ושוב לסיכום, מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון וצה״ל, משום מה, חוזרים שוב ושוב על התפיסה שמעיל רוח אינו מוצר הכרחי. אחרת, אין הסבר לשאלה למה לא האיצו התקנות מאז 2014 ובטח מאז אוקטובר 23.  בלבנון השנייה, הייתה יכולה להיות מערכת לחלק מהטנקים, אם מישהו היה חושב שזה הכרחי. הטכנולוגיה כבר הייתה די בשלה מספר שנים קודם לכן. אבל צה״ל לא חשב שצריך. אחרי לבנון השנייה הבינו שטעו וצריך. לא ממש ברור מה קרה בין 2006 ל-2023, צה״ל לא שם את רכש מעילי רוח כמטרה עליונה. כך שכל הטנקים שיש לו, יהיו מזוודים במערכת זו.  אותה צורת חשיבה של צה״ל ומשרד הביטחון בקשר להגנה אקטיבית נכונה גם לנגמ״שי איתן. במשרד הביטחון החליטו לזווד אותם עם מערכת ״חץ דורבן״ של אלביט, כנראה מתוך תפיסת צדק חלוקתי. תפיסה של המשרד לחלק את הכסף בין תעשיות שונות. בינתיים חץ דורבן טרם נוסתה בפעילות מבצעית, אבל זה לא הפריע לצה״ל לשלוח את הנגמ״שים הללו לעזה. אם תפתח חזית בלבנון, הם כנראה יכנסו גם ללבנון. 

מטוס חדיש זה מייצג קפיצת מדרגה משמעותית בטכנולוגיה וביכולת על פני קודמיו והוא תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם האיומים המתפתחים של המאה ה-21 The B-21 Raider continues to progress in ground testing with the commencement of engine runs at Northrop Grumman’s facilities in Palmdale, Calif. (Photo Credit: Northrop Grumman)   חיל האוויר של ארה"ב אישר להתחיל בתהליך ייצור בקצב נמוך של המפציץ החדש B-21, מפציץ חמקן חדש.  ה-B-21 Raider הוא מפציץ חמקני מתקדם שפותח עבור חיל האוויר של ארצות הברית על ידי Northrop Grumman. המכרז לפיתוח המטוס פורסם בשנת 2014.  מטוס חדיש זה מייצג קפיצת מדרגה משמעותית בטכנולוגיה וביכולת על פני קודמיו והוא תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם האיומים המתפתחים של המאה ה-21.  ה-B-21 הוא חלק מתוכנית Long Range Strike-Bomber, שמטרתה להשלים ולהחליף בסופו של דבר את הצי המזדקן של המפציצים הנוכחיים של חיל האוויר, לרבות ה-B-1 Lancer, ה-B-2 Spirit וה-B-52.   מה שמייחד את ה-B-21 הוא הדגש שלו על טכנולוגיית חמקנות, המאפשרת לו לחדור להגנה אווירית של האויב.  המפציץ מתוכנן להיות בעל יכולת הסתגלות גבוהה ורשתי, עם מערכות אוויוניקה, תוכנה ותקשורת מתקדמות המאפשרות לו להשתלב בצורה חלקה עם אלמנטים אחרים של כוח האוויר והחלל של צבא ארה"ב. ההחלטה להתחיל בייצור התקבלה כמה ימים אחרי שהמפציץהשלים את טיסת הניסוי השנייה.  סגן מזכיר ההגנה ויליאם לה פלאנט אמר ששלב הייצור יתחיל, אך ל-FLIGHT GLOBAL נודע שקצב הייצור יהיה איטי. צוות משותף לנורת'רופ גראמן ולחיל האוויר ביצע את שתי טיסות הניסוי הראשונות בבסיס פאמדייל, קליפורניה.  בסיס הידוע בכינוי מפעל 42, שם ייצרה החברה את המפציץ, בתחילה בתנאי סודיות.  ב-17 בינואר בוצעה טיסת הניסוי השנייה, שאחריה הודיע סגן מזכיר ההגנה כי על בסיס תוצאות ניסויי קרקע וטיסות - יש אישור לתחילת ייצור איטי של B-21. נורת'רופ גראמן מייצרת ששה דגמים ראשוניים של המפציץ, אחד מהם זה שביצע את הטיסות הראשונות.  חיל האוויר מסר כי התכנית היא להצטייד ב-100 מפציצים מסוג זה, שיהוו נכס אסטרטגי לארה"ב, עם יכולות חדירה עמוקה למערכות הגנה של האויב בסביבות רוויות איומים ותקיפת מטרות בכל נקודה בעולם.  ההערכה היא שמטוסים אלו יהיו כשירים לטיסה במשך כמה עשרות שנים.  

חברת לוקהיד מרטין מסרה לזרוע האוויר של המשמר הלאומי של מדינת ג'ורג'יה תמונה באדיבות לוקהיד מרטין  חברת לוקהיד מרטין מסרה לזרוע האוויר של המשמר הלאומי של מדינת ג'ורג'יה את הראשונים בין מטוסי התובלה החדשים 'סופר הרקולס'  J-130J-30.  המשמר הלאומי מפעיל מטוסי הרקולס מאז שנת 1975 והדגם החדש מצטיין במנועים מחוזקים, הגדלת נפח המטענים ושיפור בכמה מערכות במטוס. דגם זה הוא שדרוג של C-130J ('שמשון' בחה"א הישראלי) והמטוס הוארך כדי שיוכל לשאת תוספת מטענים לטווחים יותר ארוכים. במטוס מערכות בקרת טיסה וניווט חדשות, יכולת זיהוי עמית-טורף ומערכת קשר פנים משודרגת שיש לה חשיבות בגלל אורך המטוס והמרחקים הגדולים בין אנשי הצוות.   כיום ישנם 26 מפעילים ב-22 ארצות בעולם המטיסים מטוסי C-130J. לוקהיד מרטין מסרה עד כה יותר מ-530 מטוסי תובלה מדגמים אלו ולמטוסים יש 18 תצורות שונות בתאמה למגוון סוגי משימות של תובלה אווירית מוטסת.   

החברה היא חלק מהותי בהליכי התחזוקה השוטפים של מערכות ההגנה על הטנקים במלחמת חרבות הברזל  חברת תיי-טק, המתמחה בתכנון וייצור מוצרים מחומרים מרוכבים ומתכות לתעשייה הביטחונית, מדווחת על פעילותה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בחודשים האחרונים. במוקד פעילותה של החברה וכיצרנית של אנטנות מערכת המיגון האקטיבית "מעיל רוח" לרקמ"ים, החברה עוסקת בתיקון / השבחה של אנטנות המגיעות מהטנקים והנמ"רים שבשדה הקרב והחזרתם לפעילות מבצעית תקינה במהירות. בנוסף, החברה האיצה את ייצור מוצריה וביניהם ראדומים, אנטנות משלל סוגים ובכל הספקטרום כולל אנטנות "מעיל רוח", אנטנות מכ"מ זיהוי ושיבוש רחפנים, אנטנות ל"א לספינות חיל הים, אנטנות מכ"מ למערכת "כיפת ברזל", MMR, חלקי מכ"מ, צלחות, קסדות טייסים, גופי מל"טים ועוד. החברה מדווחת כי לאחרונה סיימה פיתוח וייצור עם אלביט של אנטנה חדשה לספינות סער 6 החדשות של חיל הים.  

בתצורה כזו לסטרייקר יש את היכולת לפגוע ישירות במטרות - כולל טנקי מערכה Image by the 1-2 Stryker Brigade Combat Team   דגם חדש ומשופר למשפחת רקמ"י סטרייקר (Stryker) נחשף לאחרונה במהלך תרגיל שערך צבא ארה"ב במתחם אימונים במדינת וושינגטון. האתר Defense-blog.com מספר כי תמונה שהועלתה לפייסבוק על ידי הצוות הקרבי החטיבתי סטרייקר 1-2 חושפת את קיומו של רק"מ סטרייקר מדגם M1256A1 עם מבנה גוף ייחודי מסוג Double-V A1. הסטרייקר המשודרג מצויד בצריח M153A4 CROWS-J הנושא עליו מקלע כבד 50. ומערכת טילי נ"ט מונחים ג'אוולין. לדברי האתר האמריקאי, בתצורה שכזו לסטרייקר יש את היכולת לפגוע ישירות במטרות, כולל טנקי מערכה, למרחק של עד 4,000 מטרים, תוך הבטחת שלום הצוות הנמצא בתוף הגוף המשוריין של הרכב. צריח ה- M153A4 CROWS-J תוכנן במיוחד לשאת רק משגר ג'אוולין בודד, כך שיש להחליפו אחרי כל ביצוע ירי, תהליך המצריך חשיפה זמנית של שני אנשי צוות. ההתקדמות במערכות הנשק של הסטרייקר, עם הכללת מערכת טילי נ"ט מונחים ג'אוולין, מדגישה את הרבגוניות של הסטרייקר בטיפול בקשת רחבה של איומים בשדה הקרב המודרני. היכולת לפגוע בטנקי מערכה משמעותה שיפור משמעותי ביכולות ההתקפיות של הסטרייקר, המספקת לכוחות המתמרנים כלי רב-עוצמה נגד יריבים משוריינים.  

קבוצת ג'ון קוקריל רוכשת את החברה הצרפתית ארקוס https://johncockerill.com/en/press-and-news/news/exclusive-negotiations-... קבוצת ג'ון קוקריל (John Cockerill Group) הבלגית, יצרנית צריחי טנקים קלים ומערכות ירי וסימולציה, עומדת לרכוש את החברה הצרפתית ארקוס (Arquus), יצרנית רק"מים צרפתית גדולה, מידי בעליה, קבוצת וולוו, בשווי של 327 מיליון דולרים. בהודעתה, מוסרת קבוצת וולוו כי כרגע מתנהלים מגעים מתקדמים והצפי הוא שהעסקה תיסגר לקראת סוף חודש מרץ. לדברי מנכ"ל ג'ון קוקריל, פרנסואה מישל, "הרכישה הצפויה של ארקוס על ידי ג'ון קוקריל היא צעד משנה-משחק עבור המגזר הביטחוני האירופי בתחום הטנקים הקלים. ״היצע משולב של צריחי טנקים קלים וכלי רכב של ג'ון קוקריל וארקוס ייצור סינרגיות חשובות שיביאו לכלי רכב חדשניים יותר ותחרותיים יותר שאיתן ניתן לצייד את כוחות היבשה ברחבי העולם, החל בבלגיה, צרפת ומדינות שותפות נוספות". מקבוצת ג'ון קוקריל נמסר כי באמצעות עסקה זו היא מכוונת למחזור שנתי של 1.1 מיליארד דולרים. החטיבה הביטחונית של הקבוצה תעסיק כ-2,000 עובדים ויש לה מפעלים בבלגיה, צרפת, איטליה, הודו וערב הסעודית. החברה הצהירה כי רווחיה בשנת 2022 הגיעו ל-1.14 מיליארד דולרים.  

המטרה היא לייצר סינרגיה בין כוחות ימיים מאויישים ללא מאוישים  U.S. Navy photo by Chief Mass Communication Specialist Roland A. Franklin כוח משימה 59.1 של הצי האמריקני שפועל במזה"ת ובים סוף קולט מגוון של כלי שיט ומערכות נשק ם בלתי מאויישים ואוטונומיים שמבצעים חלק מהמשימות המוטלות על הכוח.  מפקד כוח המשימה קפטן קורידן מסר שהכוח שלו מכשיר דור חדש של ציוותי כלי שיט צבאיים שיפעיל יחידות צי היברידיות, חלקן מאוייש וחלקן לא מאוייש ואוטונומי. פיקוד הצי ה-5 ופיקוד מרכז סנטקום הודיעו שכוח המשימה החדש 59.1 מצטרף לכוח הממונה של ביטחון השיט בים סוף ובמצרי הורמוז.  BREAKING DEFENSE מוסר כי בשת"פ עם ציי בריטניה וניו זילנד מפעיל כוח המשימה כבר עתה כמה סוגי רובוטים ימיים למשימות שונות, וכן כחמישה דגמים של כלי שיט בלתי מאויישים, כולל אחד תת-ימי אוטונומי שכינויו "טריטון". חלק מהרובוטים החדשים כוללים אלמנטים של בינה מלאכותית המסייעת לביצוע משימות מבצעיות בים.