זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/08/23 11:45
14.8% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מדובר בעיצוב שבו הכנף וגוף המטוס מתחברים ללא תפרים וקו הפרדה ברור ביניהם | דוגמא לכך היא מטוס ה-B-2 Shown is a rendering of the blended wing body prototype aircraft. On Aug. 16, 2023, the Department of the Air Force selected JetZero for the BWB prototype aircraft project. The effort aims to mature BWB technology and demonstrate its capabilities, giving the department and commercial industry more options for future air platforms. (U.S. Air Force graphic) חיל האוויר האמריקאי בחר ב-JetZero לשלב הבא של פרויקט אב-טיפוס של גוף כנף מעורב ב-16 באוגוסט. המאמץ נועד להבשיל את טכנולוגיית BWB ולהפגין את יכולותיה, לתת לחיל האוויר ולתעשייה אפשרויות נוספות לפלטפורמות אוויריות עתידיות.
מטוס עם גוף כנף מעורב (BWB) הוא מטוס בעל כנף קבועה המשלב את הכנפיים והגוף הראשי של המטוס למבנה אחד חסר תפרים, ללא קו הפרדה ברור ביניהם. העיצוב עשוי לכלול זנב או לא.
המטוס כולו מספק את העילוי הנדרש לטיסה, מה שהופך אותו לאווירודינמי ביותר ובעל הבטחה גדולה להפחתה בצריכת דלק, רעש ופליטה.
עיצוב ה-BWB הוא סטייה מארכיטקטורת המטוסים המסורתית, והוא מציע מספר יתרונות על פני מסגרות צינור וכנף קונבנציונליות.
הקונספט הבסיסי לגוף כנף מעורב פותח לראשונה לפני עשרות שנים, ווריאציות שלו שימשו במפציץ המפורסם B-2.
עם עיצוב שונה ממטוס מסורתי עם צינורות וכנפיים, ה-BWB משלב את גוף המטוס לתוך הכנף ביחס המקטין את הגרר האווירודינמי ב-30% לפחות ומספק עילוי נוסף.
יעילות מוגברת זו תאפשר טווח ארוך יותר, זמן שיטוט רב יותר ויעילות מוגברת של אספקת מטען, יכולות החיוניות להפחתת סיכונים לוגיסטיים.
"למטוסי גוף משולבים יש פוטנציאל להפחית משמעותית את צריכת הדלק ולהגדיל את הטווח", אמר מזכיר חיל האוויר פרנק קנדל. "העברת כוחות ומטענים במהירות, ביעילות ולמרחקים ארוכים היא יכולת קריטית.״
מספר תצורות תובלה צבאיות אפשריות עם ה-BWB. כפי שתואר בתקציב שנת הכספים 2023, משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להשקיע 235 מיליון דולר במהלך ארבע השנים הבאות כדי להאיץ את הפיתוח של טכנולוגיה דו-שימושית זו.
המאמץ הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין חיל האוויר, מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי והיחידה לחדשנות ביטחונית, בסיוע משרד הון אסטרטגי של משרד ההגנה.
"עברו קצת יותר ממאה שנים מאז שכמה אנשי טייסים אמיצים עלו לשמיים והוכיחו את יכולת התדלוק האווירית הראשונה, והרחיבו את טווח ההגעה העולמי של חיל האוויר שלנו״, אמר ד"ר רבי צ'אודרי, עוזר מזכיר חיל האוויר לאנרגיה, מתקנים וסביבה, טייס ומהנדס C-17 Globemaster III לשעבר.
״הכרזה זו מסמנת עוד אבן דרך שמשנה את המשחק עבור חיל האוויר במאמצים שלנו לשמור על היתרון של יעילות כוח האוויר מול מתחרים עתידיים."
בעוד שמושג ה-BWB קיים כבר עשרות שנים, התקדמות טכנולוגית עדכנית בעיצוב מבני, טכנולוגיית חומרים, ייצור ותחומים אחרים הפכו את הייצור בקנה מידה גדול לאפשרי.
התעשייה המסחרית, לרבות חברות תעופה נוסעים וחברות הובלה אווירית, עשויה להפיק תועלת מפיתוח טכנולוגיה זו, תוך הגדלת שטח תא נוסעים או מטען זמין תוך הפחתת עלויות הדלק.
משרד האנרגיה המבצעית של חיל האוויר צופה השלמת בדיקות הטיסה הראשוניות כבר ב-2027.
17/08/23 12:08
13.45% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לן נו, אוונגליסט טכני בחברת סייברארק, מסביר כיצד מידע ציבורי ברשת, צ'טבוטים ו-predictive analytics מאפשרים ליצור פרופילים דיגיטליים “עמוקים” של בני אדם Photo by Waldemar on Unsplash "הזהות הסינתטית" היא הגרסה הדיגיטלית של כל אחד מאיתנו, אז מה קורה כאשר בינה מלאכותית ולמידת מכונה מעבדות נתונים (שלך) שנאספו ברשת?
ChatGPT יודע הרבה עלי (Len Noe), האקר "כובע לבן" וביו-האקר. הכינוי "ביו-האקר" מתייחס לכך שאני "טרנס-אדם" (אפשר בהחלט לקרוא לי "סייבורג" – חצי אדם-חצי מכונה). הוא גם יודע איך ילדיי מכנים אותי.
הסיבה לכך היא שהזנתי ל-ChatGPT את כל המידע הזמין לציבור באינטרנט שהצלחתי למצוא על עצמי, בעצמי ובאמצעות טכנולוגיית איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), והכול למען מחקר אבטחת הסייבר. מידע זה כלל מקומות מגורים, רישומים אוטומטיים, חשבונות חשמל, פוסטים ברשתות חברתיות, תמלילי מצגות שהעברתי וראיונות שנתתי.
כל מה שנמצא בעולם הדיגיטלי הועבר ל-ChatGPT. מה שנוצר בסופו של דבר זו גרסה דיגיטלית של עצמי – שאותה אני מכנה "זהות סינתטית".
הזהות הסינתטית הזו – זהות שנולדה מטשטוש של מאפיינים פיזיים ודיגיטליים המשמשים לזיהוי בני אדם כפרטים – היא קבועה. ככל שאנו משתפים יותר חומרים באינטרנט, בכל מקום ובכל דרך אפשריים, כך אנו מותירים אחרינו שובל של "פירורי לחם" שאחריהם יכולים התוקפים להתחקות כדי לנצלם למטרותיהם הזדוניות.
זו הסיבה לכך שיצרתי את הזהות הסינתטית שלי – כהרחבה של מאמציי המתמשכים לחשוב כמו התוקפים – ובכך לשמור על היתרון היחסי מולם. למעשה, יצרתי דרך לתקשר עם גרסה דיגיטלית של עצמי, שיש לה מידע על הקיום הפיזי שלי ומבינה אותי.
הזנת נתונים שנאספו ברשת ל-ChatGPT לצורך יצירת זהות סינתטית – איך זה שונה ממתקפת Doxing?
במבט ראשון, הניסוי שערכתי עם ChatGPT נראה כמו Doxing – הפעולה הזדונית של איסוף ופרסום מידע מזהה על אדם או ארגון ללא הסכמתו. עם זאת, ישנם שני הבדלים גדולים בין השניים. ראשית, הזהות הסינתטית מבוססת על הנתונים האישיים שלי, ושנית, למנוע הבינה המלאכותית של ChatGPT יש כוח עיבוד על-אנושי המאפשר לו למזג שפע רב של נתונים שונים באופן מיידי.
כל פיסות המידע והנתונים הללו שמאפשרים זיהוי אישי מפוזרים בנתונים רבים ושונים, ולכן קשה למצוא נקודות שמחברות ביניהם בשביל לנצל את המידע. מנגד, כאשר מזינים את הכל ל-,ChatGPT שמטרתו למצוא נקודות מתאם בין הנתונים, ניתן ליצור כל מיני קשרי מידע על אנשים ספציפיים, ובכך לחשוף אותם לסיכונים משמעותיים.
כאשר מזינים את כל הנתונים הלא מוגנים הללו ל"בלנדר" של ChatGPT, התוצאה יכולה להחמיר את סכנת הדוקסינג במידה ניכרת. ההזדמנויות הנגישות לתוקפים נמצאות באוקיינוס דיגיטלי גואה של זהויות. היכולת שמקנה לנו הבינה המלאכותית לקבל מתאם בין נתונים מקלה מאוד על התוקפים בניחוש מושכל של סיסמאות ושאלות שחזור סיסמה המשמשות יעדים פוטנציאליים.
הבינה המלאכותית יכולה לברר או להסיק כהרף עין את שם הנעורים של אימו של היעד או את שם הרחוב שבו הוא גדל – כמעט כל שאלה/תשובה סטנדרטית טיפוסית המשמשת בפורטלים לשחזור סיסמה עצמי. ברגע שהתוקף מחזיק במידע הזה, אז מתחיל המשחק.
חילוץ נתונים פשוט הוא רק קצה הקרחון של יכולות הבינה המלאכותית. כמובן שהתוקפים לא יגבילו את עצמם (וגם כיום אינם מגבילים את עצמם) לנתונים הזמינים ברשת בלבד. החיים הדיגיטליים שלנו מקלים על מפרסמים ורשתות חברתיות לבנות קומפוזיציות של זהויות של אנשים על סמך ההתנהגויות וההעדפות המקוונות שלהם. תיקים דיגיטליים אלה נמכרים ומשותפים באופן שגרתי – וניתן גם ליירט אותם.
דפוסי דיבור מזויפים וטקסטים אנושיים מעצימים את ההיתכנות למתקפת סייבר פרסונלית
כך נוצר הפוטנציאל להזדמנויות יקרות מפז עבור התוקפים. די לחשוב על ההזדמנויות לחיקוי התנהגות כדי להיבהל. יצירת זהות סינתטית יכולה לשמש כמנוע לפעילויות זיוף, פישינג והתחזות, על ידי סיוע לתוקפים בהפקת דפוסי דיבור וכתיבה אנושיים ומציאותיים יותר, שיכולים לשכנע אדם לשתף פרטים או לעשות משהו בלתי-רצוי.
הצלחה בפעילויות אלה יכולה בתורה לפתוח פתח למתקפות כופר וסחיטה. ככל שתוקפים יכולים לקצור יותר נתונים, כך עולים סיכויי ההצלחה שלהם – והשלל הפוטנציאלי.
תחשבו על המידע שניתן לגשת אליו עם הנתונים שנאספו על ידי הכורים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. כמובן שאנחנו, כמי שדוגלים בהנחת עבודה שלפיה הפריצה תמיד תתרחש (Assume Breach), מחויבים להביא בחשבון את האפשרות הזו. מדע הנתונים דורש חשיבה מחוץ לקופסה, פתרון בעיות וחשיבה אנליטית. התוקפים נוקטים בגישה דומה.
עם הזמן אנו מתבקשים לצרף יותר ויותר שירותים דיגיטליים לזהויות הדיגיטליות שלנו. בכל פעם שאנו מוסיפים אפליקציה חדשה למכשירים הניידים שלנו, תוכנה אחרת מבקשת הרשאות כדי להעמיק עוד יותר את חדירתה לחיינו הפרטיים. הזהות הדיגיטלית שלנו, שחושפת אותנו למתקפות, נמצאת כיום בכל מקום.
בסוף הכול קשור לעניין הזהות
הפוטנציאל לאיומים מסוג זה על הזהות הסינתטית טרם מומש במלואו. עם זאת, כמעט כולם כרוכים באופן בלתי-נמנע בנתונים ובזהות.
אנחנו שומעים על גניבת זהות, ניטור זהות, אימות זהות ואבטחת זהות. הכל קשור לזהות, ולא בכדי. הזהות שלנו היא הדבר היקר ביותר שיש לנו – היא הדמות הפיזית שלנו, הקול שלנו, דפוסי ההתנהגות שלנו. אלה החברים, המשפחה, התחביבים, הדברים שאנחנו אוהבים ולא אוהבים. זה מה שהופך אותנו למי שאנחנו.
הזהות האישית שלנו היא מיזוג של העצמי הפיזי והדיגיטלי שלנו. מכאן ניתן להסיק שהזהות שלנו עלולה להיות בסכנה לא רק בעת קיום אינטראקציות מקוונות, אלא גם באופן שבו אנו מתקשרים בעולם הפיזי.
תקשורת עם המקרר החכם או התחברות לרשת ה-Wi-Fi הביתית הן רק שתי דוגמאות מתוך אין-ספור פעולות מקושרות אחרות. אנחנו נמצאים בנקודה שבה לא ניתן להפריד בין שני הצדדים האלה של העצמי – הם מתמזגים בצורה קבועה ובלתי-הפיכה.
החפיפה בין הזהויות של חיי העבודה וחיי הבית
העבודה מתרחשת בכל מקום ומכל מקום. משמעות הדבר היא, בין היתר, שהגבולות המפרידים בין מכשירים ומזהים מקוונים המקושרים ל"עבודה" לבין אלה המקושרים לחיים ה"אישיים" טושטשו או נעלמו לחלוטין, והתוקפים יודעים זאת.
מדוע שתוקפים ינסו לפרוץ לנכס התאגידי שלך, כשהם יודעים שהוא מוגן מאחורי שכבות אבטחה מרובות, בעוד שאתה מנהל פעילות עסקית במכשיר אישי לא מוגן? הרבה יותר קל לתקוף את המחשב האישי שלך – ומשם אפשר פשוט לרכוב על היישומים במנהרות הפרטיות, והם לוקחים אותם הישר למערכות הארגון.
גם מכשירים בבעלות החברה מהווים סיכון. מה הדבר הראשון שקורה כשמחשב נייד בעבודה יוצא מהסביבה הארגונית? הוא מתחבר לרשת Wi-Fi ביתית.
ברגע שהמכשירים האלה עוזבים את הסביבה הארגונית, הם עוברים לסביבה חשופה, והתפקיד של אנשי אבטחת הסייבר הוא לדאוג להביא את נושא האבטחה לראש מעיניהם של המשתמשים, על מנת שישמרו על ערנות ויבינו שבחוץ ישנם גורמים עוינים שינסו לחדור דרכם לרשת הארגונית, ולהם יש תפקיד חשוב ביותר בשמירה עליה.
זהות סינתטית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים בהקשר זה. לדוגמה, ניתן להשתמש בזהות סינתטית כדי לתקוף רשת ארגונית דרך הרשת הביתית, תוך שימוש בקורלציה של נתונים שהושגה בעזרת בינה מלאכותית. לחלופין, הזהות הסינתטית יכולה לשמש לפעילויות זיוף והתחזות, על מנת לגרום לאנשים לחשוף את הסיסמאות של החשבונות האישיים שלהם, שעשויות להיות דומות (או זהות) לסיסמאות המשמשות אותם ביישומים הארגוניים.
נניח שבוצע פישינג מוצלח שגרם לכם לשתף את הסיסמה שלכם ל-Netflix, שבמקרה היא אותה סיסמה שבה אתם משתמשים עבור חשבון Office 365 הארגוני שלכם. כמובן, זה לא משחק.
מה אנשים וארגונים יכולים לעשות כדי לבלום את האיומים הנשקפים מהזהויות הסינתטיות הנרקמות בסיוע בינה מלאכותית ולמידת מכונה?
לרסן שיתוף מידע באינטרנט: האם מותג X באמת צריך את המידע שהם מבקשים? האם חידון המדיה החברתית מבקש ממך מידע מזהה שניתן להשתמש בו כדי לנחש סיסמה?
שימוש באימות רב-גורמי (MFA): האפשרות הטובה ביותר שיש לנו היא רב-גורמיות אדפטיבית אמיתית, שתוודא בפועל שאני מי שאני מתיימר להיות. רב-גורמיות איננה דו-גורמיות – שני גורמים זה המינימום. מנקודת מבט ארגונית, עלינו להתחיל לבחון לעומק את המעבר שבין האישי והעסקי.
הורידו יישומים בזהירות והגבילו את הגישה שלהם: שימו לב איזו הרשאה מבקש יישום לפני ההורדה, האם הוא באמת זקוק לגישה לדברים כמו המצלמה, המיקרופון ורשימת אנשי הקשר שלכם?
אבטחו את הרשת הביתית שלכם: השתמשו בסיסמה חזקה ומורכבת עבור הראוטר הביתי, ושנו אותה באופן קבוע. הקפידו תמיד לעדכן את תיקוני הקושחה והתוכנה שלכם.
לסיכום, היום כאשר זהויות של אנשים מורכבות מאינספור נתונים דיגיטליים המשויכים בסופו של דבר לישויות פיזיות, כל האלמנטים מקושרים זה לזה יותר מאי-פעם. כעת ישנה טכנולוגיה זמינה המאפשרת לתוקפים לחבר בין הנתונים הללו בקנה מידה גדול.
בתקופה הנחשבת ל"בהלה לזהב" של הבינה המלאכותית, כאשר הטכנולוגיה עצמה עדיין נמצאת בשלב מוקדם יחסית, אבטחת הזהויות שלנו, בעבודה ובבית – בכל מקום – היא בעלת חשיבות עליונה.
17/08/23 12:17
8.97% מהצפיות
מאת IsraelDefense
במסגרת פעילות התכנית החדשה, אישר לאחרונה דירקטוריון קרן BIRD השקעות בארבעה פרוייקטי סייבר המשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות ירון לוטן, מנכ"ל קרן BIRD | קרדיט: איל טואג הקרן הדו לאומית של ממשלות ישראל וארה"ב למחקר ופיתוח טכנולוגי, מכריזה על השקעה בסך כארבעה מיליון דולר בפרוייקטי פיתוח טכנולוגיות סייבר לתשתיות קריטיות. הפרויקטים יפתחו הגנה ממתקפות סייבר מזיקות ופתרונות חדשניים לתשתיות קריטיות, כמענה לטכנולוגיה המואצת ולצרכים הלאומיים של ממשלות ישראל וארה"ב.
מתקני תשתית בתחומי האנרגיה והחשמל, מפעלי ייצור מתקדמים, חברות קטנות ובינוניות, או נמלי ים ותעופה, נזקקים גם הם לתמיכה פיתוחית ומשאבים על מנת להטמיע פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיאפשרו להם לעמוד בקצב ובמורכבות שבאתגרי הגנת הסייבר.
על מנת לענות על אתגרים אלו, מערך הפיתוח והטכנולוגיה במשרד האמריקאי לביטחון המולדת (DHS S&T), מערך הסייבר הלאומי של ישראל, וקרן BIRD, הקימו את תכנית BIRD Cyber, יוזמה משותפת לחיזוק הגנת הסייבר של תשתיות קריטיות בישראל וארה"ב, תשתיות המהוות מטרה קבועה לאיומי סייבר ולנסיונות תקיפה יומיומיים. התכנית מנוהלת על ידי קרן BIRD.
במסגרת פעילות התכנית החדשה, אישר לאחרונה דירקטוריון קרן BIRD השקעות בארבעה פרוייקטי סייבר המשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. הפרויקטים הנבחרים עברו תהליך בחינה קפדני בראשות הוועדה המנהלית של התכנית ודירקטוריון הקרן. מעבר למענק שאושר, הפרויקטים יזכו גם להשקעות של המגזר הפרטי, כך שסך ההשקעות בפרוייקטים יגיע לשווי של כ-10 מיליון דולר.
הפרויקטים המשותפים שאושרו
חברת Rescana (תל אביב) וחברת Trend Micro (טקסס), יפתחו יכולות איסוף מודיעין על איומי סייבר בתחום הימי, שיתריעו מקבלי החלטות בנמלים ימיים.
חברת Salvador Technologies (רחובות), וחברת Bastazo (ארקנסו), יפתחו פתרון לניהול ובקרה של סיכוני סייבר למערכות בקרה תעשייתיות, והתאוששות מהירה לאחר תקיפה.
חברת Cyber 2.0 הישראלית ושדה התעופה הבינלאומי סינסינטי צפון קנטקי (CVG) יפתחו פלטפורמה להגנה מהתקפות סייבר עבור שדות תעופה ותעבורה אווירית תוך ניטור רציף בזמן אמת של תעבורת נתונים ועמידה בתקנות.
פרויקט נוסף שאושר בין חברה ישראלית לשדה תעופה יעסוק גם הוא בהטמעת פיתרונות סייבר לשדות תעופה.
17/08/23 12:26
8.52% מהצפיות
מאת IsraelDefense
רשות החדשנות תשקיע עד 30 מיליון ש"ח בהקמת התשתית כך שתשרת את כלל החברות והחוקרים בישראל Photo by Taylor Vick on Unsplash רשות החדשנות תשקיע עד 30 מיליון ש"ח בהקמת התשתית כך שתשרת את כלל החברות והחוקרים בישראל ותשמש למחקר ופיתוח של מאיצים, רכיבי חומרה, תקשורת ותוכנה תשתיתית.
התשתית החדשה אמורה לתת מענה לפיתוחים טכנולוגים המתמודדים עם הגידול בדרישות המשאבים לעיבוד נתונים בבינה מלאכותית במחשבי על, חוות שרתים ויחידות עיבוד קצה.
Next silicon היא חברה ישראלית המפתחת טכנולוגיות עיבוד מהפכניות, המסוגלות להאיץ אפליקציות מחשוב על במהירויות גבוהות, תוך יעילות מרבית בצריכת האנרגיה וללא כל צורך בשינויי קוד או התאמות כלשהן מצד המשתמש.
היא נבחרה, בתום הליך מכרזי של רשות החדשנות, כשהיא עומדת בראש התארגנות של ארבע חברות הזנק ישראליות אשר פיתחו פתרונות ייחודיים בתחומים של חישוב על (HPC), האצת חישוביAI , מיתוג וגישה ייחודית לזיכרון. מטה החברה ממוקם בגבעתיים עם שלוחות נוספות בירושלים, באר שבע, חיפה ויוקנעם.
מעבדת המו"פ, אשר תכיל מגוון של ציודי חישוב על, תקשורת ואחסון מהספקים המובילים בעולם, תספק שירותי מו"פ לסטארטאפים, חברות וחוקרים לצורך האצת פיתוח טכנולוגיות לחישוב-על (HPC) וטכנולוגיות חישוב בתחום הבינה המלאכותית.
המעבדה תשמש כתשתית להאצת תהליכי מו"פ מגוונים בתחומי החומרה והתוכנה באמצעות העמדת תשתית פיזית לניסויים, ציוד, תכנות תשתיתיות, וכן מתן שירותי מו"פ לתאגידים ומוסדות מחקר ישראליים. מטרת פעילות המעבדה היא להוריד את חסמי הכניסה עבור חוקרים וחברות בתחום ועל ידי כך לעודד יזמות וחדשנות ישראלית פורצת דרך.
חברות וארגונים נדרשים כיום, לפתח, לבחון ולבדוק את הפיתוחים הטכנולוגיים שלהם בסביבות חישוב עוצמתיות לשם כך, קיים בשוק צורך משמעותי בארכיטקטורות חדשות ומתקדמות, אשר, בין היתר, יאפשרו מתן שירותים פורצי דרך בתחומים של למידת מכונה (ML)/בינה מלאכותית (AI), אנליטיקס וביג דאטה, רשתות ויכולות עיבוד נתונים מתקדמות.
גם חברות טכנולוגיה צעירות בתחום המחשוב נדרשות לשלב טכנולוגיות חדשות מתקדמות במוצריהן, לרבות בשלבי הפיתוח, והן מחפשות דרכים לבדוק ולשדרג את הטכנולוגיות שלהן לפני שהן נמכרות בשוק.
התשתית שתוקם על ידי החברה תספק מגוון רחב של שירותים על בסיס מעבדת שירות בנגישות פיזית שאינה מתאפשרת בתשתיות ענן ציבוריות, ביניהן:
אינטגרציה ובדיקות היתכנות עבור מוצרים הרלוונטיים לתשתיות מחשוב על כמו מאיצים, פתרונות תקשורת, תשתיות אחסון, תשתיות קירור, תוכנות scheduler וכלי ניהול ובקרה.
מחקר ופיתוח ייעודי בכל שכבות החומרה והתוכנה של התשתית.
שיתוף פעולה במו"פ בין תאגידים ישראליים או בין תאגידים ישראליים לבין מוסדות מחקר ישראליים ואינטגרציה בין רכיבים ונתונים במקום "ניטרלי" (ארכיטקטורה שאינה קשורה לתאגיד ספציפי, מתן שירות לכל הגופים).
ייעוץ של צוות מומחים (Professional Services) המהווה מקור ידע ובעל מומחיות בעולם התוכן המאפשר הנגשת ידע/מתן שירותים ויכולות ייחודיים הנבנים במעבדת המו"פ לטובת המשתמשים.
הכשרת כוח אדם למחקר, פיתוח, תמיכה, תפעול וכדומה בתחום פעילות מעבדת המו"פ.
17/08/23 13:59
8.52% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שלושת התרחישים שרשומים בלוח הזמנים המאיים של הצבא הם האפשרות למשבר חוקתי במקרה של התנגשות בין בג"צ לממשלה בדיון ההיסטורי על ביטול עילת הסבירות וכן השלכות קידום חוקי הפטור מגיוס צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון כמו בשבועות שקדמו למלחמת ששת הימים, עננה כבדה מרחפת בימים האלה מעל צה"ל: אירוע גורלי יכול להתרחש בחודש ספטמבר, אבל הוא לא יהיה דומה לניצחון הצבאי ההיסטורי.
שלושת התרחישים שרשומים בלוח הזמנים המאיים של הצבא הם האפשרות למשבר חוקתי במקרה של התנגשות בין בג"צ לממשלה בדיון ההיסטורי על ביטול עילת הסבירות וכן השלכות קידום חוקי הפטור מגיוס והחשש שכל ה(לא) טוב הזה ילווה בהתדרדרות ביטחונית מהירה.
בשבועות שנותרו יש שלוש דמויות ישראליות שישפיעו יותר מכולם על מה שיקרה. הראשון הוא, כמובן, ראש הממשלה, אבל נתמקד בשבוע שעבר על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל.
נתחיל בגלנט. אנשים ששוחחו עימו השבוע מתרשמים שהוא במצוקה גדולה. הוא עצוב, מתוח, מקטר לעתים קרובות. לא דומה לגלנט הבטוח בעצמו, על גבול הזחיחות, של ימי שגרה.
אילו הדבר היה תלוי רק בו, גלנט היה מבלה את כל זמנו רק בביקורים ביחידות צה"ל, כמו הביקורים המתוקשרים שערך שוב השבוע בחיל האוויר בכור מחצבתו הצבאי - בסיס הקומנדו הימי בעתלית.
שם הוא עדיין נהנה ממסדרי כבוד, אבל בשאר הזמן נאלץ גלנט להיות כבאי. בכובעו זה ניסה לכבות את השריפה שפרצה בין ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, בעקבות הפיצוץ ביניהם ביום שישי שעבר.
הפיצוץ התרחש בעקבות מפגש שערך מפקד חיל האוויר עם 60 טייסים במילואים ביום שישי שעבר (טייסי המילואים הם שבחרו את נציגיהם למפגש זה). דובר צה"ל תידרך את הכתבים הצבאיים על המפגש גם כדי ל"שלוט בסיפור" מתוך הנחה שהטייסים יתדרכו על מה שהיה, ממילא, וגם כהזדמנות להעביר מסרים לציבור באופן בלתי פורמלי, על חשש חמור מפגיעה בכשירות הצבא.
אלא שהמסר לטייסים, שיצא לתקשורת, לפיהם החלה פגיעה בכשירות חיל האוויר, שרף לבנימין נתניהו את הפיוזים. זה הסתדר לו עם הנרטיב שצה"ל מתנהל כמו "חונטה" שמנסה להכניע את הממשלה.
התוצאה הייתה שיחת זועפת בין נתניהו, תומר בר והרצי הלוי ביום שישי אחר הצהריים, ופגישת המשך ביום ראשון.
אחרי הפגישה הוציא נתניהו הודעת גיבוי לצה"ל, שבה התייחס בפעם הראשונה ל"אי התייצבות" של טייסים במקום המונח "סרבנות", אלא שבמקביל נפתחה הרעשה על צה"ל והרמטכ"ל בראשו מצד ח"כים מהליכוד ושרים.
בגיבוי טוויטר של יאיר נתניהו (שמחק את הציוץ ששיתף, שלפיו הלוי הוא מהגרועים שברמטכ"לי צה"ל).
כפוליטיקאי, הפעיל גלנט גם השבוע את הערוצים שיש לו בזירה החרדית (בעיקר הקשר הקרוב לאריה דרעי), כדי לנסות להניא את המפלגות החרדיות מהתעקשות על חוק שיעניק פטור מגיוס.
מהלך שעלול להביא לגל של אי התייצבות מועמדים לשירות במחזור נובמבר, ואולי גם להתרת חוזים ראשונה של משרתי קבע (במערכת הביטחון יש שמועות על התרת חוזים קבוצתית שמתארגנת).
בכל מקרה, מקורבי גלנט לא רואים תרחיש שבו ייצא טוב באופן אישי מהסיטואציה שבה הוא נמצא. יחסיו עם ראש הממשלה חסרי תקנה, עוד מאז שהודח מהתפקיד, השר סמוטריץ מטריף אותו עם צעדים עצמאיים בשטחים.
מהקומה ה-15 של בניין מערכת הביטחון בקריה, העתיד הפוליטי שלו בליכוד נראה קודר, והאיומים הביטחוניים מתרבים בזמן שהלכידות ביחידות צה"ל קורסת. הכי קשה לגנלט בימים האלה עם חבריו לשעבר בצוות המקורי של השייטת, שלא מרפים ממנו, בבקשה שייצא בגלוי כנגד החקיקה.
בינתיים נראה, כי סיר הלחץ שבו מתבשל הרמטכ"ל הלוי עדיין פחות חם מהטמפרטורות שבהן מצוי השר שמעליו. רא"ל הרצי הלוי יכול היה להמשיך גם השבוע בלוז "סטרילי" למדי, למעט השיחות הלא קלות עם נתניהו: אינסוף ישיבות מבצעיות, דיון מבצעי עם השר ביום חמישי, וגם המשך שיחות אישיות עם אלופי משנה ותתי אלופים.
האסטרטגיה של הלוי היא לנסות להוריד את גובה הלהבות ביחידות ולשכנע את המילואימניקים בטוב ולא באיומים - להמשיך להגיע לשירות, וזה מה שמסיט כלפיו את האש מצד גורמים, שמצפים ממנו לנקוט ביד קשה כלפי "סרבנים" עד כדי שליחה לכלא. אלא שהלוי לגמרי לא מאמין בגישה הזו.
נראה, שהוא יצלח את העליהום עליו, גם אם ההשמצות יתגברו לקראת המשבר החוקתי מתוך מטרה לפגוע בלגיטימיות שלו במקרה שיכריז על עליונות ברורה של "החוק והשין", כמו מפכ"ל המשטרה השבוע.
שלושה תרחישים מרכזיים יכולים לקרות מבחינת צה"ל בשבועות הקרובים:
הראשון - הקפאה או הגעה להסכמה ציבורית רחבה על החקיקה המשפטית ועל חוקי הגיוס, מה שיחזיר את מרבית המילואימניקים לשירות וירגיע את הרוחות. הסבירות- בינונית.
השני התפטרות של יואב גלנט כאשר יגיע לקצה, מה שיטרוף את הקלפים מבחינת הקואליציה אבל לא בהכרח יפתור אתה בעיה לצה"ל. סבירות בינונית.
השלישי - מלחמה בחזית הצפון או בכמה חזיתות תוך ניצול החולשה ההיסטורית הישראלית כפי שתיאר חסן נסראללה בנאומו השבוע. הסבירות למלחמה בלבנון מוגדרת על ידי צה"ל כ"הכי גבוהה מאז מלחמת לבנון ב-2006" אבל ככלל הסבירות לתרחיש הזה היא עדיין נמוכה למדי.
כשירות
אם אי התייצבות הטייסים תתברר בדיעבד כשגיאה אסטרטגית של תנועת המחאה, בשל הכעס שהצעד מעורר במחנה שבנגד, הרי שההתקפות הישירות על הלוי הן באיוולת של הצד הנגדי, שיחזור כנגד המלעיזים כבומרנג.
הרמטכ"ל תמיד יהיה מוערך יותר משרים כדודי אמסלם. אפילו מתנגדי ה"סרבנות" החריפים ביותר, כמו האלוף יעקב עמידרור, לא יכולים להכיל את השלב החדש הזה שבו הרמוכ"ל הופך למטרת דמות: "אין לטינוף על הרמטכ"ל שום הצדקה מעשית ומוסרית והוא יפגע מאוד בצבא", הוא אמר (גם) לי השבוע.
ההתקפות על הלוי נראות רע מנקודת מבטם של אויבנו, אבל השאלה הגדולה בסוף אוגוסט, כחודש אחרי תחילת הגל של "אי התייצבות" היא מהו באמת מצב הכשירות של הצבא.
ביום רביעי, תדרכו בכירי צה"ל את ועדת המשנה לבניין הכוח, תחת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט, בדיוק בנושא הזה. למרבה הבושה של הכנסת, הדיווח היה חלקי ביותר מחשש להדלפות למטרות פוליטיות. בעבר ועדת המשנה הזאת הייתה זוכה להערכה רבה, ושלא כמו היום, היא הייתה נחשפת לסודות הביטחוניים הכמוסים ביותר משום שלא דלף ממנה דבר.
לגופו של עניין, צה"ל מסר לח"כים כי הוא מעריך שהסבירות למלחמה עלתה, הירידה בכשירות כבר מורגשת בעיקר בחיל האוויר (כי חיל המודיעין, כולל יחידת 8200, מתבססות על כוח אדם בסדיר ופחות על מילואים), והנזק הגדול ביותר בצה"ל עד כה הוא מהתפוררות הלכידות ביחידות מילואים .
הסולם שנשבר
בתחילת המילניום התחיל צה"ל להכניס את הנושא "צבא-חברה" כפרק חמישי ואחרון התוכניות הרב שנתיות שלו. בתוכנית הרב שנתית החדשה של הלוי, שיוצאת לדרך בימים אלה ממש, זהו הפרק הראשון.
הדבר מבטא יותר מכל את ההבנה בצה"ל שמודל צבא העם כבר קרס בפועל. איך שלא ייגמר המשבר, צה"ל יידרש בעתיד להסתמך הרבה פחות על מילואים ולהפוך גם את הצבא הסדיר למקצועי (ומתוגמל) יותר. עוד נגיע לזה בקרוב.
חיבוק אמריקאי
בינתיים, מי שעוד עוקבים בדאגה אחרי המצב, הם האמריקאים ששולחים לארץ בשבוע הבא את הרמטכ"ל שלהם, מרק מיילי.
זהו מנהג אמריקאי מוכר, כאשר הם לא סומכים על ישראל. למשל, כאשר ארה"ב חששה שישראל עומדת לבצע תקיפה עצמאית באיראן בשנת 2011, הגיע לארץ הרמטכ"ל שלהם בזמנו, אדמירל מייקל מאלן, כמעט פעם ברבעון.
הוא חיבק את אשכנזי חיבוק דב, כמו שמיילי ינסה לשמוע מהלוי ללא תיווך מה באמת מתרחש בצה"ל ובאזור שלנו.
ובצד של הגזר, אישרה ביום רביעי ארצות הברית למכור לגרמניה את מערכת טילי החץ תמורת למעלה מ-3 מיליארד דולר (ארה"ב שותפה בפיתוח ולכן נדרש האישור הזה).
בבוא היום, כאשר יוסרו מגבלות צנזורה, עוד יתברר שעסקת החץ היא רק קצה הקרחון ביחסים הביטחוניים המיוחדים בין ישראל לגרמניה בימים האלה.
17/08/23 10:03
8.07% מהצפיות
מאת IsraelDefense
סוכם בין שני השרים על ביטול הצורך לישראלים לבוא לשגרירות וייטנאם לפני הטיסה כדי לקבל ויזה photo credit: ECONOMY AND INDUSTRY MINISTRY שר הכלכלה ניר ברקת חתם בהאנוי על הסכם לפתיחת קו טיסות ישירות להאנוי. ברקת עומד בראש משלחת מדינית-כלכלית בוויטנאם כדי לחתום על הסכם סחר. בפגישה עם שר המסחר והתעשיה של וייטנאם די אן סוכם על פתיחת קו הטיסה.
שר הכלכלה, העומד בראש המשלחת של מכון היצוא ומנהל סחר חוץ, אמר שמדובר בהישגים משמעותיים להגברת הסחר. "וייטנאם היא השער שלנו לאסיה, והיא נהפכת למדינה מתפתחת ומתעצמת", אמר ברק.
סוכם בין שני השרים על ביטול הצורך לישראלים לבוא לשגרירות וייטנאם לפני הטיסה כדי לקבל ויזה.
17/08/23 11:23
7.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
החברה נהנת מגידול במכירות ברבעון זה, כאשר אסיה וישראל מהווים את ערוצי ההכנסה העיקריים לרבעון קרדיט: ארגון תקשורת וממשל, תעשייה אווירית צבר ההזמנות של החברה ליום 30 ביוני 2023 הסתכם בכ-16,401 מיליון דולר לעומת כ-15,612 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2022, גידול של כ-789 מיליון דולר.
עיקר פעילותה של החברה הינה בשוק הצבאי/בטחוני (כ-77% מהמכירות במחצית הראשונה של שנת 2023) ויתרתה בשוק האזרחי. כמו כן, פעילות החברה מוטת ייצוא ועיקר מכירותיה ללקוחות מחוץ לישראל (כ-73% מהמכירות במחצית הראשונה של שנת 2023).
ליום 30 ביוני ,2023 ההיקף הכולל של האמצעים הנזילים (מזומנים ושווי מזומנים ונכסים פיננסיים לזמן קצר) שמחזיקה החברה מסתכם בכ-1,312 מיליון דולר לעומת סך של כ-1,061 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2022. גידול של 251 מיליון דולר.
מכירות החברה ברבעון השני של שנת 2023 הסתכמו בסך של כ-1,261 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ-1,159 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-9% (כ-102 מיליון דולר), הנובע מגידול במכירות בחטיבת מערכות טילים וחלל, בחטיבת כלי טיס צבאיים ובחטיבת אלתא.
הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בכ-215 מיליון דולר (כ-17% מהמכירות) לעומת סך של כ-214 מיליון דולר (כ-18% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כמיליון דולר.
רווח תפעולי
החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2023 ברווח תפעולי של כ-88 מיליון דולר (כ-7% מהמכירות) בהשוואה לרווח תפעולי של כ-98 מיליון דולר (כ-8.5% מהמכירות), קיטון של כ-10 מיליון דולר, שנבע ברובו מגידול בהוצאות המחקר ופיתוח לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הוצאות המחקר והפיתוח ברבעון השני של שנת 2023 הסתכמו בסך של כ-57 מיליון דולר, לעומת סך של כ-49 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (המהווים כ-4.5% וכ-4.2% מהמכירות, בהתאמה), גידול של כ-8 מיליון דולר, שנבע ברובו מחטיבת מערכות טילים וחלל ומחטיבת אלתא.
רווח נקי
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בסך של כ-74 מיליון דולר (כ-6% מהמכירות) בהשוואה לרווח נקי של כ-51 מיליון דולר (כ-4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-23 מיליון דולר, הנובע ברובו מגידול בהכנסות המימון, נטו ומקיטון בהוצאות מיסים על ההכנסה.
הגידול בהכנסות המימון, נטו במחצית הראשונה וברבעון השני ביחס לתקופות המקבילות נבע ברובו מגידול בהיקפי הפיקדונות ועליית שיעור הריבית בארץ ובעולם שהביאו לרישום הכנסות ריבית לעומת רישום הפסדים מנכסים פיננסיים סחירים בתקופות המקבילות אשתקד.
מכירות החטיבות
היקף המכירות של חטיבת מט"ח ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בכ-527 מיליון דולר לעומת סך של כ-478 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-49 מיליון דולר.
היקף המכירות של חטיבת כלי טיס צבאיים ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בכ-150 מיליון דולר לעומת סך של כ-103 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-47 מיליון דולר.
היקף המכירות של חטיבת אלתא ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בכ-402 מיליון דולר, לעומת כ-378 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-24 מיליון דולר.
היקף המכירות של חטיבת התעופה ברבעון השני של שנת 2023 הסתכם בכ-319 מיליון דולר, לעומת כ-320 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כמיליון דולר.
לדו״ח המלא
17/08/23 08:56
6.73% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ההתחייבות בהיקף של 600 מליון דולר תאפשר תחילת עבודה מיידית על הפרויקט קרדיט: אלעד מלכה משרד הביטחון הישראלי, משרד ההגנה הגרמני והתעשייה האווירית יתכנסו לחתימה על התנעת העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה- 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד ש"ח).
שר הביטחון, יואב גלנט, מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר וראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד קיבלו הלילה (ה') הודעה ממחלקת המדינה האמריקנית על החלטת הממשל לאשר את עסקת הענק עם גרמניה לרכישת מערכת ההגנה מטילים ‘חץ 3’.
מערכת 'חץ 3', שמפותחת ומיוצרת במשותף ע"י מנהלת 'חומה' במפא"ת והסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), בהובלת התעשייה האווירית, הינה מערכת ההגנה אווירית המתקדמת מסוגה בעולם ליירוט טילים בליסטיים בחלל, מחוץ לאטמוספירה.
בעקבות אישור הממשל האמריקני, יתכנסו בכירי משרדי הביטחון וההגנה של ישראל וגרמניה לטקס חתימה על מכתב התחייבות להתנעת העסקה.
ההתחייבות בהיקף של 600 מליון דולר תאפשר תחילת עבודה מיידית על הפרויקט. כלל פרטי החוזה סוכמו בין משרד ההגנה הגרמני ומשרד הביטחון הישראלי ומוגשים לאישור סופי של הממשל הגרמני ובית המחוקקים, חתימה על החוזה המלא צפוייה לקראת נובמבר 2023.
את המו״מ להסכם המכירה מוביל ראש מנהלת חומה במפא״ת משה פתאל, יחד עם מנכ״ל התעשייה האווירית בועז לוי, וראש פרוייקט חץ 3 לגרמניה מהצד הגרמני, קולונל קרסטן קופר.
"חץ 3" הינו מיירט אקסו-אטמוספרי ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. המיירט בעל יכולת יירוט ארוכת טווח, בגובה רב מעל לאטמוספירה, יכולת שהופכת אותו למיירט הטוב מסוגו בעולם. עיקרון הפעולה של 'חץ 3' מבוסס על פגיעה פיזית ישירה במטרה (HIT TO KILL) התעשייה האווירית הינה הקבלן הראשי לפיתוח מערכת הנשק, מיירטי ה'חץ' ומערך הגילוי המכ"מי.
חברת 'אלביט מערכות' מפתחת את מערכת השליטה והבקרה. החברה הממשלתית למערכות הנעה רקטית- 'תומר' וחברת רפאל הינן קבלניות משנה עיקריות לפיתוח וייצור מיירט 'חץ 3'.
חברת STARK Aerospace האמריקאנית, שבבעלות התעשייה האווירית, הינה הקבלן הראשי בארה"ב.