בישראל, משתיקים באופן מכוון את כל העיסוק בטילאות המצרית | מאמר עדכני המבוסס על תמונות לווין מהשנה האחרונה זיהה בסיס טילי סקאד ליד קהיר  https://www.iiss.org/de-DE/online-analysis/military-balance/2023/06/afte... מצרים נמצאת בהסכם שלום עם ישראל מאז תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, אך עם זאת ממשיכה להתעצם. לצד הצטיידות בספינות, צוללות, ורכבים קרביים, מצרים גם מחזיקה טילים ארוכי טווח. מצרים הייתה הראשונה במזרח התיכון לשגר מספר טילי סקאד לעבר ערי ישראל במלחמת יום הכיפורים. מהלך מוראלי יותר מאשר משפיע לחימה, אבל בכל זאת.  מצרים גם הייתה זו שמכרה לצפון קוריאה טילי סקאד, במהלך שייסד את תעשייה הטילים המשגשגת של צפון קוריאה עד ימינו. צפון קוריאה מכרה לאיראן טילים או ידע טילאות, ולכן ניתן לומר, שבאופן עקיף, מצרים נושאת באחריות לאיום הטילאות המכוון כיום לעבר ערי ישראל מצד טהרן.  בישראל, משתיקים באופן מכוון את כל העיסוק בטילאות המצרית. הסיבה לכך שמצרים נחשבת מדינת שלום, אוהדת ישראל. משתפת פעולה בשמירה על גבול שקט יחסית (להוציא מקרים בודדים כמו האירוע עם השוטר המצרי לאחרונה) ואין כל עניין בממשלה להציג את מצרים כאויב פוטנציאלי. גם אין ממש תקציב ביטחון בשביל זה.  בעולם הגדול, מחוץ לישראל, ישנו עיסוק בשאלה איפה מצרים מחביאה את הטילים שלה. לאחרונה פורסם מאמר במכון המחקר iiss.org, הטוען כי תמונות לווין שצולמו ביולי 2022 ובאפריל האחרון חושפות בסיס טילי סקאד מצרי, כ-12 ק״מ דרום-מזרח ממרכז קהיר (30.000900, 31.358300).  ״בעוד שכוח הטילים הבליסטיים של מצרים נותר חשאי, צילומי לוויין עדכניים מראים שלמרות גילו, מערכת הטווח הקצר R-300 Elbrus או RS-SS-1C Scud B עדיין פעילה. ניתוח של תמונות לוויין מסחריות מאפריל 2023 מראה מה שהוא כמעט בוודאות בסיס סקאד בקצה קהיר.״, נכתב בפרסום.  ההתעצמות הטילית של מצרים לא צריכה להפתיע איש בישראל. כתבתי על זה בשנת 2015, על בסיס מקורות גלויים. ניתן להניח שמקורות לא גלויים, הנמצאים בידי שירותי הביון הישראלים, יודעים בדיוק רב מה יש למצרים, כמה ואיפה.  אחת השאלות החשובות שנותרו פתוחות, גם במאמר הנוכחי, הוא האם מצרים רכשה טילי Nodong מצפון קוריאה. טילים אלו אמורים להגיע לטווחים של 1250 ק״מ. שימו מחוגה שמרכזה קהיר (מיקום הבסיס) ופיתחו אותה ל-1250 ק״מ רדיוס. אם אכן מצרים רכשה וקיבלה טילים אלו, כל קורא שגר בישראל נמצא תחת הטווח שלהם.  כמה טילי סקאד יש למצרים? בעבר ה-CIA העריך כי מדובר בעשרות טילים. עם זאת, הארסנל הנוכחי, גודלו ואיכותו, נותרו עלומים לציבור הרחב. נקווה שלפחות במערכת הביטחון יודעים. 

קולס הודיע כי הוא פורש באוגוסט 2022 ומאז לא התכנסה ועדת איתור ולא נבחר מחליף | מנכ״ל המשרד החדש ביקש ממנו להשאר  קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון ראש סיב״ט, תא״ל (מיל׳) יאיר קולס, ממשיך בתפקידו, על אף שהודיע על פרישתו באוגוסט 2022. מאז, לא מונתה ועדת איתור במשרד והמנכ״ל החדש, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, החליט להשאיר את קולס בתפקיד.  קולס ממשיך בתפקיד על רקע דו״חות ייצוא ביטחוני מצויינים לשנת 2022. היקף היצוא הביטחוני לשנת 2022 הגיע להיקף 12.546 מיליארד דולרים, עם קפיצה משמעותית במדינות הסכמי אברהם.   

אם האויב החליט לנקוט באסטרטגיה שתכליתה גידול בכמות ההרוגים הישראלים ביו״ש כדי להוציא את צה״ל מהאזור - עולה שאלה כמה תחזיק שיטת הסבבים של צה״ל בעשור הקרוב  https://twitter.com/SafaPs/status/1670727961408946176?s=20 אירועי היום בג׳נין מעלים תהיות האם מדובר באירוע חד פעמי של הטמנת זירת מטענים נגד כוחות צה״ל, או שמא, מדובר בשינוי מגמה. כזה שיגרום ל״לבנוניזציה״ של יו״ש. קרי, הוצאת צה״ל מיו״ש על ידי גידול בכמות ההרוגים הישראלים.   צה״ל שהה ולחם בלבנון בין השנים 1982 -2000, בתקופה אותה חילקו בצה״ל לשלוש תקופות שונות. (הרחבה כאן). בשנתיים האחרונות (1999-2000), נהרגו 1.1 חיילים בכל יום, כך לפי אתר צה״ל.  גם אם נניח שכמות ההרוגים אינה הסיבה היחידה ליציאת צה״ל מדרום לבנון, אם נחבר את הלוגיקה הזו ליציאת האמריקאים מאפגניסטן (כ-2400 הרוגים) או עירק (מעל 4000 הרוגים), נוכל לזהות מגמה. צבא סדיר של מדינה לא שורד בשטח לא שלו כאשר כמות ההרוגים עולה לאורך זמן, בקביעות. הפעולה מאבדת לגיטימציה ציבורית.   האם יו״ש שלנו או לא? זו ככל הנראה הנקודה שאליה האויב רוצה להביא אותנו. ישראל, מאז 1967, עת כבשה את יו״ש, לא סיפחה אותו כחלק אינטגרלי של המדינה. כן, המדינה עודדה הקמת התנחלויות ועושה זאת עד היום, חלקן הפכו לערים וכיום גרים ביו״ש מאות אלפי יהודים. עם זאת, השטח נמצא תחת שלטון צבאי מתוקף תקנות שעת חירום שהכנסת מאשרת כל תקופה.  נראה כי האויב, במקרה זה אירן ונספחיה, קרי חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים השונים, חושבים שהאפשרות היחידה שישראל תוותר על יו״ש היא דרך כמות ההרוגים.  כאמור, כפי שהיה בלבנון ואצל האמריקאים באפגניסטן ועירק. בעבר הקרוב, צפו אמירות של בכירים איראנים שרק ככה אפשר להוציא את האמריקאים מעירק או סוריה. זו הסיבה שמליציות נתמכות על ידי איראן, מנסות להרוג חיילים אמריקאים בסוריה. זו האסטרטגיה.  אם אכן מדובר באסטרטגיה להעלות את כמות ההרוגים בפעילות ביו״ש, אנחנו צפויים לראות מאמצים להטמין זירות מטענים גם בעתיד בצירי תנועה ביו״ש. תתכן אף התפתחות לפגיעה ברכבים אזרחיים וכן בפעולות יזומות (כיפה אדומה) - בהן יטמינו זירה במקום ידוע וימשכו את צה״ל למיקום באמצעות אירוע פתיון.  אין ספק כי אם אכן כמות ההרוגים תעלה, ישראל תצטרך להחליט האם היא מספחת את יו״ש, על כל התושבים המוסלמים והיהודים ומחלקת למוסלמים תעודות זהות כחולות, כולל אפשרות הצבעה בכנסת, או שהיא ממשיכה בשיטת הסבבים ביו״ש. אם האויב החליט לשנות אסטרטגיה, ולגרום לכמות גדולה של הרוגים ישראלים ביו״ש, עולה שאלה עד כמה תהיה אפקטיבית שיטת הסבבים בעשור הקרוב. 

מייקל הופל, ראש חטיבת לייזר ברייתאון טכנולוגיות מסר כי נשק לייזר זה מוכן ליישום מבצעי מבסיס קבוע, נייח ונייד Picture source: Raytheon חברת רייתאון טכנולוגיות סיפקה לחיל האוויר של ארה'"ב מערכת נשק לייזר חדשה שהיא כבר מבצעית ועברה בהצלחה ניסוייים בירי חי של קרן לייזר. החברה הודיעה כי המערכת, שכינוייה H4 , היא נשק לייזר בעוצמה של 10 קילו-וואט שהוכיחה יכולות מבצעיות בניסויים במטווח הטילים ווייט סנדס בניו מקסיקו. את המערכת ניתן להציב על רכב צבאי רך, למעשה על כל כלי רכב, לרבות משאית רגילה. זו מערכת נשק לייזר הרביעית שהחברה מספקת לחיל האוויר והשמינית למשרד ההגנה האמריקני.   דפנס בלוג מדווח שהמערכת מיועדת להגן על לוחמים ועל נכסים צבאיים מפני איומים קצרי טווח. בניסויים בוצע ירי לייזר חי לעבר כלי טייס, כטמ"מים, קבוצות כטמ"מים ותרחישי מאיומים ארוכי-טווח.  מייקל הופל, ראש חטיבת לייזר ברייתאון טכנולוגיות מסר כי נשק לייזר זה מוכן ליישום מבצעי מבסיס קבוע, נייח ונייד. המערכת מורכבת מאלומת קרן הלייזר, חיישן EO/IR ארוך-טווח, מכוון הקרן, הנחייה תרמית ותוכנת כיוון הלייזר – כאשר כל המרכיבים האלו ארוזים בתוך מארז קטן קומפקטי שניתן להפעלה תוך זמן קצר בתנאי סביבה הקשוחים ביותר.   

נשיא בואינג העולמי ד"ר ברנדון נלסון: "מזה מאה שנה בואינג מחברת בין בני אדם בחדשנות והיא תוסיף לעשות כן גם במאה השנים הבאות" https://twitter.com/Boeing/status/1669132739172352000?s=20 חברת בואינג מציגה בסלון האווירי בפריס השבוע תמהיל של כלי טיס אזרחיים וצבאיים, כולל כלים אוטונומיים חדשים.  בתצוגה הצבאית יוצגו מסוק התובלה הוותיק-חדש CH-47F צ'ינוק, המסק"ר אפאצ'י AH-64D ומטוס התדלוק החדש KC-46A  PEGASUS, שעתיד להגיע לחיל האוויר הישראלי.  בתחום התעופה ה אזרחית הדגש השנה בסלון האווירי הוא על מטוסי נוסעים חוסכי-דלק, ויוצגו בלה בורז'ה מטוסי B737-10 ו-B737-9. לראשונה תוצג מונית האוויר החשמלית האוטונומית דור 6 WISK EARO. חלק מכלי הטיס יבצעו טיסות ראווה, כמו דגמי 9 ו-10 של מטוסי הנוסעים בואינג 737. מטוס הנוסעים הגדול החדש B787-9 יעמוד בתצוגת המטוסים הסטטית בצבעי וסמלי חברת התעופה הסעודית החדשה RIYADH AIR.  נשיא בואינג העולמי ד"ר ברנדון נלסון: "מזה מאה שנה בואינג מחברת בין בני אדם בחדשנות והיא תוסיף לעשות כן גם במאה השנים הבאות".  

מייקל הופל, ראש חטיבת לייזר בריית'יון טכנולוגיות מסר כי נשק לייזר זה מוכן ליישום מבצעי מבסיס קבוע, נייח ונייד Picture source: Raytheon חברת ריית'יון טכנולוגיות סיפקה לחיל האוויר של ארה'"ב מערכת נשק לייזר חדשה שהיא כבר מבצעית ועברה בהצלחה ניסוייים בירי חי של קרן לייזר. החברה הודיעה כי המערכת, שכינוייה H4 , היא נשק לייזר בעוצמה של 10 קילו-וואט שהוכיחה יכולות מבצעיות בניסויים במטווח הטילים ווייט סנדס בניו מקסיקו. את המערכת ניתן להציב על רכב צבאי רך, למעשה על כל כלי רכב, לרבות משאית רגילה. זו מערכת נשק לייזר הרביעית שהחברה מספקת לחיל האוויר והשמינית למשרד ההגנה האמריקני.   דפנס בלוג מדווח שהמערכת מיועדת להגן על לוחמים ועל נכסים צבאיים מפני איומים קצרי טווח. בניסויים בוצע ירי לייזר חי לעבר כלי טייס, כטמ"מים, קבוצות כטמ"מים ותרחישי מאיומים ארוכי-טווח.  מייקל הופל, ראש חטיבת לייזר בריית'יון טכנולוגיות מסר כי נשק לייזר זה מוכן ליישום מבצעי מבסיס קבוע, נייח ונייד. המערכת מורכבת מאלומת קרן הלייזר, חיישן EO/IR ארוך-טווח, מכוון הקרן, הנחייה תרמית ותוכנת כיוון הלייזר – כאשר כל המרכיבים האלו ארוזים בתוך מארז קטן קומפקטי שניתן להפעלה תוך זמן קצר בתנאי סביבה הקשוחים ביותר.   

YAHOO מדווח כי גלנט השיב לאוסטין שישראל לא תספק לקייב נשק קטלני צילום: אלעד מלכה שר הביטחון יואב גלנט ישוחח בימים הקרובים  בטלפון עם עמיתו שר ההגנה של אוקראינה אולכסיי רזניקוב. סוכנות הידיעות האמריקנית  AXIOS מסרה את

החברה פיתחה מוצר בשם True Vision המאפשר לבצע תחזוקה חזויה לכלי טיס צבאיים, ובעתיד אזרחיים, בצורה אוטונומית ובזמן אמת - במקום טכנאי אנושי  תמונה: OdySight חברת OdySight פיתחה מוצר בשם True Vision המאפשר לבצע תחזוקה חזויה לכלי טיס צבאיים, ובעתיד אזרחיים, בצורה אוטונומית ובזמן אמת. המערכת של החברה מבוססת על סנסורים אופטיים זעירים המפוזרים במכלולים מכניים בכלי הטיס (הגאים, גלגלים, מעטפת מנוע וכו׳), ומחוברים למחשב מרכזי שמריץ אלגורתים שונים על המידע שמתקבל מהם. האלגוריתמים עוקבים אחרי שינויים בתכן המכלול (מהירות התנועה, כיוון התנועה וכו׳), ויודעים להתריע, קרוב לזמן אמת, אם צפוי להתרחש כשל במכלול.  מנכ"ל ScoutCam, יהוא עופר, אלוף משנה במיל' וטיס בעצמו, מסביר בראיון לישראל דיפנס, יום לפני פתיחת הסלון האווירי בפריז, כי חזון החברה הוא לספק לכל טיס מכונאי צמוד, בזמן אמת, מבוסס אלגוריתמים.  החברה פועלת מפארק התעשייה בעומר וכבר פיתחה מוצרים מוכחים לתחום הבריאות והחלל (בדיקת לווין בחלל טרם תדלוק חוזר). על בסיס אותה טכנולוגיה, עם שינויים נדרשים, היא רוצה להכנס כעת לתחום התעופה הצבאית והאזרחית. לצורך כך, הצטרף לחברה פרופסור קובי בורטמן, רלצ״ד לשעבר בחיל האוויר.  ״אנחנו מכוונים לשוק תחזוקת המטוסים העולמי. מדובר בשוק גדול, שם נמצא הכסף. אנחנו מביאים לשולחן שני יתרונות עיקריים - שיפור בטיחות הטיסה וחסכון בעלויות כוח אדם וחלקים״, מסביר עופר. "כבר היום יש חברות כמו לוקהיד ובואינג שפיתחו סנסורים לתחזוקה חזויה מבוססים על שינוי ברעידות או בתדרי קול. עם זאת, אלו שיטות פחות מדויקות מאופטיקה. כאן True Vision נכנסת.״  האם הפתרון שלכם מרושיין?  היות ומדובר בפתרון תחזוקה שאמור להשפיע על ההחלטה אם לתת למטוס להמריא, יש צורך באישור היצרן במקרה ביטחוני או ברשות תעופה במקרה אזרחי. או גם וגם. עופר מסביר כי תהליכי רישוי מול ה-FAA ורת״א לוקחים זמן, ולכן הוחלט להתחיל בכלי טיס צבאיים, בהם אפשר להתקדם עם אישור היצרן והלקוח.  ״האלגוריתמים שלנו יצטרכו אישור של רת״א ו-FAA עבור תעופה אזרחית. בינתיים, מתחילים במטוסים צבאיים. צריך לזכור כי גם בתחום התעופה הצבאית יש תקנים והם די חופפים לאלו האזרחיים. גם היצרן של כלי הטיס צריך לאשר. עשינו כבר ניסוי עם אלביט בחיל האוויר הישראלי״, אומר עופר.  התראות שווא אחד האתגרים בתחזוקה חזויה הוא כיצד להתמודד עם התראות שווא. ״הלקוח צריך לשאול את עצמו מה עדיף - לא לדעת או לגלות שההתראה לא נכונה. בכל מערכת באשר היא, בכל תחום, יש התראות שווא. אין מושלם. עם זאת, המערכת שלנו מאפשרת ללקוח להיות מודע מראש לתקלות צפויות עם מעט התראות שווא. שכל אחד ישאל את עצמו מה הוא מעדיף״, מסביר עופר.  ״בלי מערכת תחזוקה חזויה, יש דברים שאתה לא יודע עליהם, עד שזה מגיע לשבר. גם היום יש הערכות תחזוקה שמתבררות כלא נכונות בכלי טיס, כלי רכב וכל פלטפורמה נעה. אם אתה מקבל התראה במסך הרכב שיש בעיה ובמוסך אומרים לך שאין כלום. האם זה טוב שהגעת למוסך?״  הטיס יחזור בדרך לתקיפה בסוריה בגלל התראת תחזוקה?  ״זה הכיוון, אבל אנחנו עוד לא שם. יקח זמן עד שהמערכת שלנו תשפיע בזמן אמת על החלטות מבצעיות״, מסביר עופר. ״השאלה אם להתריע לטיס על כל ממצא, היא החלטת לקוח. אנחנו יודעים לאסוף את הנתונים בזמן אמת, לנתח, להקליט ולפרוק אותם שכלי הטיס נוחת. אפשר גם לתת התראות לטיס תוך כדי טיסה, רק צריך להחליט מה רוצים להראות לו. יש התראות שהטכנאי בקרקע יראה ויש כאלו שיועברו לטיס. זו החלטת יצרן או מפעיל הכלי.״