זרוע היבשה של הצבא מצטיידת במקלעי Minimi מתוצרת FN Herstal ורובי צלפים G28 מתוצרת הקלר וקוך   By davric - collection personnelle, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2708705 משרד ההגנה היפני הודיע כי בחר במקלעים קלים מסוג Minimi MK3 בקליבר 5.56 מ"מ מתוצרת חברת FN Herstal הבלגית וברובי צלפים מסוג G28E2 בקליבר 7.62 מ"מ תוצרת הקלר וקוך הגרמנית עבור יחידות זרוע היבשה של צבא יפן (JGSDF). לדברי האתר Janes יפן תרכוש 514 מקלעים קלים בשווי של 6.88 מיליון דולרים ו-182 רובי צלפים בשווי של כ-8.5 מיליון דולרים בשנת 2024. בחודש פברואר 2023 הודיע משרד ההגנה היפני על כוונתו לרכוש 3,100 מקלעי Minimi בשווי של כ-112 מיליון דולרים המיועדים להחליף את מקלעי Minimi MK1 המיוצרים ביפן על ידי  חברת Sumitomo ונמצאים כעת בשימוש הצבא. משרד ההגנה היפני מתכוון לרכוש כמות כוללת של 900 רובי צלפים בשווי של 70 מיליון דולרים. האתר מוסיף כי רובי הצלפים G28 מיועדים להחליף את רובי הצלפים  M24A2 שכעת נמצאים בשימוש הצבא ומציין כי הכמויות המוזכרות מייצגות רק את סבב האספקה הראשון בשנת 2024 והכמויות הכוללות יוחלטו רק לאחר סיום אספקת הסבב הראשון. בתחום רובי הסער, השנה ירכשו גם 8,577 רוס"רי Type 20, שעליהם הוחלט בשנת 2020 כי יחליפו את רוס"ריType 89  בקליבר 5.56 מ"מ שבשירות, בשווי של 24.9 מיליון דולרים. עבור רוס"רים אלו נבחרו משגרי רימונים 40 מ"מ מסוג GLX160 של ברטה.  

המטרה: הגנה על מתחרים של בזק בשוק הסיבים ועידוד תחרות | הפיקוח יעשה עצמית על ידי בזק - החברה תידרש לבצע הפחתה של התעריף הסיטונאי למתחרים באופן עצמאי בהתאם לשיטת החישוב במבחן Bigstock  משרד התקשורת פועל על מנת לשמר תחרות בשוק הסיבים. שימוע חדש מגדיר את מרווח המחיר המינימלי שבזק (הגוף החזק בעולם התקשורת הישראלי), יכולה לגבות מלקוח קצה. מרווח זה עומד על 25 אחוזים בין מחיר קו סיטונאי, מחיר התשתית הניתן למתחרות של בזק, לבין המחיר הקמעונאי בו בזק מוכרת את השירות ללקוח קצה.  מטרת המהלך היא לאפשר מרווח רווח מספיק לחברות תקשורת קטנות, המתחרות בבזק. אם בזק מפרסמת מבצע ללקוחות, המבטיח מרווח רווח פחות מ25 אחוזים, בזק נדרשת להודיע למשרד שבוע מראש, כדי לאפשר למתחרות שלה להתארגן שיווקית בהתאם. כמו גם, אם בזק תעשה זאת, היא תצטרך להוזיל את מחיר התשתית (המחיר הסיטונאי), לכל המתחרות שלה, למשך שנה.  שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי: "צמצום המרווחים בשוק הסיבים האופטיים מבטיח סביבה תחרותית ואיזון מגרש המשחקים בין החברות השונות, דבר שיוביל להגברת התחרות ולהוזלת מחירים לצרכן.״  הפיקוח יעשה עצמית על ידי בזק. ״מתכונת זו תחול על חברת בזק באזורי פרישת הסיבים, והיא כוללת בדיקה עצמית של החברה לגבי המרווח הקיים בין מחירי חבילות האינטרנט שלה לצרכן ובין תעריפי התשתית הסיטונאית למתחרים״, נכתב בהודעת המשרד. ״ככל שלא יישמר מרווח מספק שיאפשר קיומה של תחרות, החברה תידרש לבצע הפחתה של התעריף הסיטונאי למתחרים באופן עצמאי בהתאם לשיטת החישוב במבחן, ולעדכן את המשרד ואת השוק מראש. מתכונת מצומצמת של המבחן תחול גם על החברות הזוכות במכרזי התמרוץ.״ לשימוע המלא

פרקליט המדינה החליט כי קיים סיכוי סביר להרשעת עטאללה בעבירות אינוס ומעשים מגונים ביחס לסוהרת אחת ובעבירות מעשים מגונים ביחס לשתי סוהרות נוספות | באשר לניסים פיניש, קמ"ן הכלא - אין סיכוי סביר להרשעתו אילוסטרציה | צילום: שב״ס פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט לקבל את הערר שהוגש על סגירת התיק בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הסוהרות", והורה על העמדתם לדין בכפוף לשימוע של מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, וקצין המודיעין לשעבר של הכלא, ראני באשה, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית. בנוסף לכך, ועל בסיס החומרים שנאספו במסגרת החקירה שחודשה, החליט פרקליט המדינה על העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין עבירות אינוס ומעשים מגונים בסוהרת א', שהיתה אז בשירות חובה, ובעבירות של מעשים מגונים בשתי סוהרות נוספות. כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד עטאללה, בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות, בין השנים 2017-2016. בתום החקירה הגישה הפרקליטות לבימ"ש השלום בנצרת כתב אישום נגד עטאללה בגין ביצוע עבירות מין בשלוש הסוהרות. התיק עודנו מתנהל בביהמ"ש. בד בבד, ביוני 2018 פתחה היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) במשטרת ישראל חקירה נוספת ונפרדת נגד ארבעה עובדי שב"ס בעלי תפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, בחשד לעבירות של הפרת אמונים, אי-מילוי חובה רשמית ועבירות נוספות. לאחר בחינת התיק הוחלט כי מסכת הראיות אינה מבססת סיכוי סביר להרשעה, ועל כן התיק נסגר. בצד זאת, העבירה הפרקליטות את התיק לשב"ס, על מנת שהגורמים הרלוונטיים יבחנו את ההיבטים המינהליים והמשמעתיים בהתנהלותם של ארבעת אנשי שב"ס. על החלטה זו הגישו הסוהרות ערר. בעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה בדצמבר 2021, על דעת המשנה הפלילי ופרקליטות מחוז צפון, על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה - הן החשדות הנוגעים למעשים שביצע לכאורה האסיר בסוהרות, והן החשדות ביחס למודעותם והתנהלותם של קציני הפיקוד בכלא גלבוע. זאת, במטרה לאשש או להפריך את החשדות החמורים. במסגרת החקירה המחודשת בוצעו פעולות חקירה רבות ונרחבות, שנמשכו על פני תקופה ארוכה ואותרו סוהרות נוספות שעל פי החשד נפגעו ע"י עטאללה. בהקשר זה יצוין, כי עניינה של הסוהרת א' החל להתברר בדצמבר 2021, בעקבות אינדיקציה מסוימת שהתקבלה בעניין. אולם רק בחודש יוני 2022 העלתה א', לראשונה, את הטענה כי האסיר אנס אותה, מה שהביא לכך שבמסגרת החקירה המחודשת נגבו עדויות ממעורבים נוספים, נערכו עימותים וכן נאספו ראיות רלוונטיות נוספות. לאחר בחינת חומר החקירה החדש שנאסף החליט פרקליט המדינה כי קיים סיכוי סביר להרשעת עטאללה בעבירות אינוס ומעשים מגונים ביחס לסוהרת אחת ובעבירות מעשים מגונים ביחס לשתי סוהרות נוספות. לאחר בחינת חומר החקירה ובכללו החומר החדש שהצטבר, בחינת הטענות שהועלו בערר וקיום מספר דיונים מעמיקים, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים, לפיה קיים סיכוי סביר להרשעה בעבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית בעניינם של מפקד הכלא דאז קשקוש והקמ"ן דאז באשה. מחומר הראיות עולה, כי למרות שקשקוש ובאשה קיבלו מידע מבוסס בדבר מעשים מיניים אסורים של האסיר עטאללה כלפי סוהרות במתקן הכלא, הם נמנעו מדיווח על אותם מעשים, תוך הפרת חובה המעוגנת במקורות חובה שונים שבדין, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות. בכל הנוגע לבאשה, הראיות לימדו כי על אף ששמע שעטאללה פגע מינית בשתי סוהרות לפחות, לא רק שנמנע מדיווח אלא שהחליט להציב סוהרת מסוימת באגף של עטאללה, לפי דרישת האסיר, אגב יצירת סיכון לפגיעה מינית בסוהרת במהלך משמרתה. באשר לניסים פיניש, קמ"ן הכלא בתקופה שקדמה לבאשה ושפרש משירותו בשב"ס בעקבות הפרשה, החליט פרקליט המדינה, מבלי להקל ראש בחשדות נגדו, לאמץ את עמדת כלל הגורמים לפיה אין סיכוי סביר להרשעתו, משום שקיים קושי ראייתי להוכיח את תוכנם המדויק של הדיווחים שהעבירה אליו הסוהרת ב' לגבי מעשיו של עטאללה. עם זאת, הוחלט לשנות את עילת הגניזה בעניינו. אשר לאחמד קטימה, שהיה מפקד משמרת בכלא, החליט פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כלל הגורמים להותיר את החלטת הגניזה על כנה.

ההכנסות הסתכמו ב- 5.5 מיליארד דולר | הרווח הנקי 269 מיליון דולר (Non-GAAP) | תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת בשנת 2022 הסתכם ב-240.1 מיליון דולר תמונה: אלביט  אלביט דיווחה על תוצאות פעילותה ברבעון הרביעי והשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2022. בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות ציין: "סביבה עסקית בריאה לצד ביקוש הולך וגובר עבור הפורטפוליו והיכולות הטכנולוגיות המובילות של "אלביט מערכות" תרמו לצבר שיא של 15.1 מיליארד דולר. הרחבנו את מאמצי הפיתוח העסקי על מנת למצות את ההזדמנויות המשמעותיות שנוצרו בעקבות הגדלת תקציבי הביטחון בעולם.  ״התוצאות העסקיות שלנו בשנת 2022 משקפות גם את השיבושים הגלובליים בשרשרת האספקה ועלייה בהוצאות ההעסקה. האצנו את ההשקעה במגוון יוזמות תפעוליות לשיפור הביצועים. ״ההתעניינות הגוברת של הלקוחות וכן ההיקף ההולך וגדל של חוזים חדשים משקפים את השינוי המוצלח של אלביט מערכות, בשנים האחרונות, מספק של מערכות לספק של פתרונות מקיפים התומכים בצמיחה העתידית של החברה." תוצאות שנת 2022 ההכנסות בשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2022 הסתכמו ב-5,511.5 מיליון דולר לעומת 5,278.5 מיליון דולר בשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2021.  רוב ההכנסות בשנת 2022 היו בתחומי הפעילות של מערכות מוטסות ומערכות תקשוב. הגידול בהכנסות בתחום פעילות מערכות תקשוב נבע בעיקר ממכירות גבוהות יותר של מערכות מל״ט ללקוחות באירופה ומגידול במכירת מוצרי "ספרטון" בארה"ב. מבחינה גאוגרפית, הקיטון בצפון-אמריקה נבע בעיקר מירידה בהכנסות ממכירת מכשור רפואי. הגידול באירופה נבע בעיקר מגידול בהכנסות מפרויקט בית-הספר לטיסה ביוון, ממכירת מערכות מל״ט וכן ממכירת רכבים משוריינים וארטילריה. עלות המכר בשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2022 הסתכמה ב- 4,138.3 מיליון דולר (75.1% מההכנסות) לעומת 3,920.5 מיליון דולר (74.3% מההכנסות) אשתקד. הרווח הגולמי (Non-GAAP) בשנת 2022 הסתכם ב- 1,405.0 מיליון דולר (25.5% מסך ההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 1,384.7 מיליון דולר (26.2% מסך ההכנסות) אשתקד.  הוצאות המחקר והפיתוח, נטו בשנת 2022 הסתכמו ב- 435.7 מיליון דולר (7.9% מההכנסות), בהשוואה ל- 395.1 מיליון דולר (7.5% מסך ההכנסות) אשתקד.  הוצאות שיווק ומכירה, נטו בשנת 2022 הסתכמו ב- 326.0 מיליון דולר (5.9% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 291.8 מיליון דולר (5.5% מסך ההכנסות) אשתקד. הרווח התפעולי (Non-GAAP) בשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2022 הסתכם בסך של כ- 356.6 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות) לעומת רווח תפעולי בסך 450.8 מיליון דולר (8.5% מסך ההכנסות) אשתקד.  הרווח הנקי (Non-GAAP) המיוחס לבעלי המניות הרגילות של החברה בשנת 2022 הסתכם ב-268.9 מיליון דולר (4.9% מההכנסות), בהשוואה ל- 367.6 מיליון דולר (7.0% מסך ההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.  צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר 2022 הסתכם ב- 15.1 מיליארד דולר, לעומת צבר של 13.7 מיליארד דולר ליום 31 בדצמבר 2021. כ- 75% מצבר ההזמנות של החברה נובע מהזמנות מלקוחות מחוץ לישראל. כ- 60% מצבר ההזמנות מתוכנן לביצוע במהלך השנים 2023 ו- 2024.  תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת בשנת 2022 הסתכם ב- 240.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 416.9 מיליון דולר בשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2021. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2022 כלל גביה גבוהה יותר של חובות לקוחות שקוזזה על ידי תשלומים גבוהים יותר לספקים. 

ההסכם שנחתם יאפשר לראשונה לחברות התעופה של כל אחת מהמדינות להפעיל טיסות סדירות בנמל התעופה בן גוריון למספר יעדים בניגריה, כמו אבוג'יה ולאגוס REUTERS/Ronen Zvulun בין ישראל לניגריה אין טיסות סדירות של תיירים ואנשי עסקים. בשנת 2013 היו שלוש טיסות חילוץ בקורונה. אך אלו מקרה חריג. כעת, שרת התחבורה, מירי רגב, סיימה הליך שהחל לפני כשנה, שסופו טיסות סדירות בין המדינות.  על פי הודעת משרד התחבורה, חברת התעופה הלאומית של ניגריה AIR PEACE תחל להפעיל לראשונה טיסות ישירות לישראל, החל מ-20 באפריל. השרה רגב אישררה את הסכם התעופה שנחתם בין ישראל וניגריה, והגישה אותו לאישור הממשלה.  ההסכם שנחתם יאפשר לראשונה לחברות התעופה של כל אחת מהמדינות להפעיל טיסות סדירות בנמל התעופה בן גוריון למספר יעדים בניגריה, כמו אבוג'יה ולאגוס. בשלב הראשון תפעיל החברה הניגרית שתי טיסות שבועיות בין נתב"ג לניגריה. עד כה, לא הופעלו טיסות ישירות בין שתי המדינות ואלפי הצליינים המגיעים מידי שנה לישראל מניגריה  טסו דרך טורקיה או אתיופיה. ההסכם יאפשר לחברות תעופה ישראליות וניגריות לבצע טיסות ישירות בין המדינות ולהגדיל את מספר הצליינים המגיעים מידי שנה לישראל. השרה רגב: "בתקופה האחרונה אנו עדים לגל של פתיחת קווים חדשים ליעדים בכל קצווי תבל, ואני שמחה לבשר על השקת טיסות ישירות גם לניגריה. ניגריה היא אחת המדינות המובילות באפריקה, והיא מקיימת קשרים הדוקים עם ישראל במגוון רחב של תחומים, לצד תנועה ערה של צליינים המגיעים לישראל כדי לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות. ״אני מברכת על פתיחת הקו החדש ובטוחה כי הוא יתרום לחיזוק הקשרים העסקיים והתרבותיים בין העמים ובין הממשלות."  

טנקי צ'לנג'ר 2 מבריטניה הגיעו גם הם, כך על פי דיווחים מאוקראינה By U.S. Army Europe photo by Visual Information Specialist Markus Rauchenberger - https://www.flickr.com/photos/usarmyeurope_images/8124186069/in/set-7215..., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=22438109 המשלוח הראשון של טנקי Leopard 2 מגרמניה נשלח לאוקראינה, כך אמר משרד ההגנה הגרמני. 18 טנקי קרב חדישים נמסרו, לאחר שצוותים אוקראינים הוכשרו להשתמש בהם. שר ההגנה בוריס פיסטוריוס אמר כי הוא בטוח שהטנקים יוכלו "לתרום תרומה מכרעת" בחזית המלחמה. טנקי צ'לנג'ר 2 מבריטניה הגיעו גם הם, כך על פי דיווחים מאוקראינה. אוקראינה קוראת כבר חודשים לכלי רכב ומערכות נשק מודרניות יותר כדי לסייע במאבק בפלישה של רוסיה. כ-2,000 טנקי Leopard 2, הנחשבים באופן נרחב כאחד טנקי הקרב העיקריים הטובים ביותר שיוצרו על ידי מדינות נאט"ו, נמצאים בשימוש על ידי מדינות אירופה. גרמניה הסכימה לספק את הטנקים לאוקראינה בינואר, לאחר שנרתעה מלכתחילה לעשות זאת - או אפילו לאפשר למדינות אחרות לשלוח את הטנקים שלהן. על פי החוק הגרמני, ברלין חייבת לאשר ייצוא מחדש של Leopard 2. 

קים ג'ונג און בחן את התוכנית וסדר הפקודות לצורך מתקפת נגד גרעינית | במהלך הסיור הוא נחשף לתוצרי המכון לנשק גרעיני של קוריאה הצפונית ואף סיפק יעדי עבודה למנהלי המכון  pyongyangtimes בתמונות שפורסמו באתר ממשלתי של קוריאה הצפונית, נראים ראשי קרב גרעיניים מסודרים על המדפים. נראה כי מטרת החשיפה, היא הרתעה - יש משמעות לכמות הרש״קים שיש למדינה. על מנת שאויב פוטנציאלי, במקרה זה - ארה״ב, דרום קוריאה או יפן, ירתע - יש צורך שהוא יבין שהוא בסיכון. ככל שיש יותר רש״קים המחוברים לטילים, כך ההסתברות שכמה מהם יפגעו ויתפוצצו, גדלה.  ״קים ג'ונג און, המזכיר הכללי של מפלגת הפועלים של קוריאה ונשיא המדינה לענייני הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, נכח במיקום הרכבת ראשי נפץ גרעיניים על טילים בליסטיים ב-27 במרץ״, כך לפי פרסום בתקשורת המקומית.  ״המכון לנשק גרעיני של קוריאה הצפונית דיווח לקים ג'ונג און על העבודה והייצור של השנים האחרונות לחיזוק הכוח הגרעיני. הן באיכות והן בכמות, בהתאם למדיניות האסטרטגית שנקבעה.״  על פי הפרסום, הוצגה לג'ונג און תמונת מצב הכוללת בפירוט את האמצעים להפעלת נשק גרעיני, מפרטים טכניים ומאפייני פעולה מבניים של נשק גרעיני, כולל נשק טקטי חדש. הוא גם למד על העבודה על מערכת השו״ב המשולבת של נשק גרעיני בשם "Haekpangashoe" שנבחנה בתרגיל הטקטי המשולב האחרון במדינה, המדמה התקפת נגד גרעינית.   ג'ונג און אף בחן את התוכנית וסדר הפקודות לצורך מתקפת נגד גרעינית. ״הקו של מפלגתנו להגדלת הכוח הגרעיני נועד להגן על הביטחון הנצחי של המדינה ועל השלום והיציבות האזוריים״, אמר ג'ונג און.     

הטיל Trident II יכול לשאת מגוון ראשי נפץ גרעיניים המשוגרים מצוללות Vanguard בריטיות | לטיל Trident II טווח מרבי של יותר מ-7,500 מיילים (12,000 ק"מ) Picture source: US DoD על פי מידע שפרסמה לוקהיד מרטין ב-26 במרץ 2023, החברה זוכה בחוזה בהיקף כספי של 474,220,267 דולרים למימוש אופציות במסגרת חוזה שהוענק בעבר לייצור טילי Trident II D5 ותמיכה במערכות פרוסות. מדובר בחוזה עבור צבא בריטניה.  לטיל Trident II יש אורך של 44 רגל ו-6.6 אינץ' (13.579 מטר) וקוטר של 6 רגל ו-11 אינץ' (2.11 מטר) בשלב הראשון שלו. המסה הכוללת שלו היא בסביבות 130,000 פאונד (59,000 ק"ג). הטיל Trident II יכול לשאת מגוון ראשי נפץ, כולל 1-12 ראשי נפץ Mk-5 RV/W88 (עוצמה 475 קילוטון), או 1-14 ראשי נפץ Mk-4 RV/W76-0 (עוצמה 100 קילוטון), או 1-14 Mk-4A RV/W-76-1 ראשי נפץ (90 קילוטון). הוא יכול גם לשאת ראשי נפץ בודדים או מרובים מסוג W76-2 עם תפוקות של 5-7 קילוטון. הטיל מונע על ידי שלושה מנועים רקטיים בדלק מוצק, מתוצרת Thiokol/Hercules עבור השלב הראשון והשני, ועל ידי United Technologies Corp עבור השלב השלישי. חומר ההנעה הוא NEPE-75, שהוא תערובת של אסטר ניטראט, HMX מחולק לפוליאתילן גליקול, אלומיניום ואמוניום פרכלורט. לטיל Trident II טווח מרבי של יותר מ-7,500 מיילים (12,000 ק"מ), ומהירותו המרבית בשלב הטרמינל היא כ-18,030 מייל לשעה (29,020 קמ"ש) או מאך 24 (8,060 מ"ש). הטיל משתמש במערכת הנחיה אסטרו-אינרציאלית MK 6, המסוגלת לקבל עדכוני מערכת מיקום גלובלית, וזרבובית אחת ניתנת להיגוי. הדיוק שלו מוערך בכ-100 מטר.  טיל ה-Trident II משוגר מצוללות טילים בליסטיים, כולל 14 צוללות בתצורת אוהיו אמריקאית וארבע צוללות בריטיות בתצורת Vanguard.