מל״ט ה-Forpost הרוסי הוא למעשה Searcher תוצרת תעשייה אווירית | דיווחים על נפילות מל״טים כאלו יש כבר מספר שנים | בימים האחרונים דווח על עוד כלי כזה שנפל באוקראינה מל״ט שנפל בשנת 2015 באוקראינה | https://www.bellingcat.com/news/uk-and-europe/2015/06/13/the-russian-for... בשנת 2009 התחילו דיבורים על עסקת מל״טים בין ישראל לרוסיה, במטרה לייצר ברוסיה בסיס ידע לתעשיית מל״טים מקומית. העסקה נסגרה כמה שנים לאחר מכן ב-2011 במסגרת G2G, בין מדינות, ולאחר אישור מירושלים וווישינגטון, התעשייה האווירית העבירה ידע לרוסיה כולל כטב״מים שישמשו את הצבא הרוסי.  על בסיס העסקה הזו, המל״ט שנקרא בישראל Searcher הפך ברוסיה למל״ט Forpost. אף אחד במשרד הביטחון הישראלי או האמריקאי לא חלם שעשור לאחר מכן, רוסיה תפלוש לאוקראינה. נראה כי במשרד דמיינו מלחמות של רוסיה במרכז אסיה, רחוק מאירופה.  ב-2016 האמריקאים לחצו על הבלמים וישראל הפסיקה לספק לרוסיה מל״טים. ככל הנראה בגלל השימוש שרוסיה עשתה בכלים האלו בפלישה לחצי האי קרים ב-2014. תיעוד ראשון של מל״ט מסוג זה נופל באוקראינה, כמעט בשלמותו, היה ב-2015.  כמה שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, החליטה רוסיה לכבוש חלקים נוספים מאוקראינה, במלחמה הנמשכת עד היום. כחודש לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, פרסם הצבא הרוסי סרטון של המל״ט חמוש בשירות הצבא הרוסי.  במרץ 2022, נפל כלי כזה באוקראינה. כמה חודשים לאחר מכן, בימים האחרונים, שוב דווח על Forpost שנפל באוקראינה.  חשוב לציין כי מל״טים, מטבע הדברים, נופלים מהשמיים בגלל תקלות טכניות, טעויות מפעיל או יירוט. המל״טים הללו עושים הרבה שעות טיסה, חלקן מעל אזורים רווים בנשק נגד מטוסים.   

מל״ט ה-Forpost הרוסי הוא למעשה Searcher תוצרת תעשייה אווירית | דיווחים על נפילות מל״טים כאלו יש כבר מספר שנים | מאז הפלישה לאוקראינה דווחו מספר מקרים על כלים כאלו שנפלו באוקראינה מל״ט שנפל בשנת 2015 באוקראינה | https://www.bellingcat.com/news/uk-and-europe/2015/06/13/the-russian-for... בשנת 2009 התחילו דיבורים על עסקת מל״טים בין ישראל לרוסיה, במטרה לייצר ברוסיה בסיס ידע לתעשיית מל״טים מקומית. העסקה נסגרה כמה שנים לאחר מכן ב-2011 במסגרת G2G, בין מדינות, ולאחר אישור מירושלים וווישינגטון, התעשייה האווירית העבירה ידע לרוסיה כולל כטב״מים שישמשו את הצבא הרוסי.  על בסיס העסקה הזו, המל״ט שנקרא בישראל Searcher הפך ברוסיה למל״ט Forpost. אף אחד במשרד הביטחון הישראלי או האמריקאי לא חלם שעשור לאחר מכן, רוסיה תפלוש לאוקראינה. נראה כי במשרד דמיינו מלחמות של רוסיה במרכז אסיה, רחוק מאירופה.  ב-2016 האמריקאים לחצו על הבלמים וישראל הפסיקה לספק לרוסיה מל״טים. ככל הנראה בגלל השימוש שרוסיה עשתה בכלים האלו בפלישה לחצי האי קרים ב-2014. תיעוד ראשון של מל״ט מסוג זה נופל באוקראינה, כמעט בשלמותו, היה ב-2015.  כמה שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, החליטה רוסיה לכבוש חלקים נוספים מאוקראינה, במלחמה הנמשכת עד היום. כחודש לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, פרסם הצבא הרוסי סרטון של המל״ט חמוש בשירות הצבא הרוסי.  במרץ 2022, נפל כלי כזה באוקראינה. כמה חודשים לאחר מכן, ביולי האחרון, שוב דווח על Forpost שנפל באוקראינה.  חשוב לציין כי מל״טים, מטבע הדברים, נופלים מהשמיים בגלל תקלות טכניות, טעויות מפעיל או יירוט. המל״טים הללו עושים הרבה שעות טיסה, חלקן מעל אזורים רווים בנשק נגד מטוסים.   

באיראן מבינים כי הממשלה החדשה צפויה להיות עם רוב בכנסת וסיכוי גדול יותר להוציא תקיפה | כל איום של ראש ממשלה או שר מנותח בהקשר | אם טהרן תרגיש מאוימת, היא צפויה להציג פצצה  לפי ראש אמ״ן, הוא רציונלי | khamenei.ir מאז הבחירות שהוכרעו לטובת הגוש הימני בפוליטיקה הישראלית, נשמעות קריאות מצד שרים לעתיד, כולל ראש הממשלה המיועד, לתקיפה באיראן. הריטואל מוכר - איראן מעשירה אוראניום לדרגה גבוהה (60 או 90 אחוזים), מפתחת טילים, צוללות ומנסה לשגר לווינים.  איראן גם משקרת לאו״ם, לאירופה ולארה״ב בקשר לכוונות הגרעין שלה. לאור השקרים של איראן, העובדה שאי אפשר לסמוך עליה עם פצצת גרעין וציר הזמן הקצר לפצצה איראנית - ישראל צריכה לתקוף. קולות התקיפה בישראל נשמעים השכם וערב כבר שנים. ההבדל כעת טמון בהרכב הממשלה הנוכחית ובכוחה בכנסת, שלכאורה, יכולה להוציא תקיפה כזו לפועל.  אתנחתא קומית: איראן פיתחה את התשתיות לבצע ניסויים במרכיבי הפצצה - ובכן, כי היא רוצה פצצה. כך שאין צורך לחזור על המונח ״איראן שואפת לפצצה״. זה ברור מאז שהאיראנים קנו ספרות מקצועית בסוף שנות ה-80 ורכשו את הידע ממדען הגרעין הפקיסטני, A.Q. Khan. בפרפרזה, בן גוריון הקים את הכור בדימונה כי הוא, כנראה, רצה פצצה (על פי מקורות זרים). זה לא שהוא הקים כור גרעיני ואז נחתה עליו ההשראה: ״אם יש כבר כור, בואו נבנה פצצה״.  יודעים מ-1988 לאחרונה פרסם ד״ר רפאל אופק, מדען גרעין ישראלי שעבד בשירותי הביטחון הישראלים, כי ישראל יודעת על כוונת איראן לפתח תכנית גרעין צבאית עוד מ-1988. כתשע שנים לאחר המהפכה באיראן.  מאז, כך חשף ארכיון הגרעין שהשיג המוסד באיראן ב-2018, האיראנים עשו כברת דרך של ניסויים במרכיבי הפצצה. למעשה, הניסויים במרכיבי הפצצה הסתיימו אי שם בתחילת שנות ה-2000, עוד בטרם הושגו הסכמות הגרעין ב-2015.  במילים אחרות, ישראל יודעת על תכנית גרעין באיראן כבר 35 שנים. ועד היום, לפחות על פי פרסומים זרים, העדיפה לנסות לעכב אותה באמצעות המוסד. למה אף ראש ממשלה לא הפציץ את המתקנים של התכנית בפרצ׳ין או מקומות אחרים (להלן: האתרים השחורים) בשנות ה-90 או האלפיים המוקדמות? שאלה פתוחה.  לפי ספר שהוציא העיתונאי הצבאי לשעבר אילן כפיר, היו מחשבות כאלו ב-2010, כעשור לאחר מינוי של מאיר דגן ז״ל כראש המוסד בתקופת אריק שרון כרוה״מ. גם אלו לא יצאו לפועל בשל שיקולים פוליטיים פנימיים של ישראל. כך לפי כפיר.  לחץ גורר לחץ בכל מקרה, חזרה לשנת 2022, בואך 2023. הממשלה החדשה מפזרת איומים המייצרים בצד השני לחץ. הלחץ הזה יכול להיות מתורגם להאצה של בניית פצצה. אם נניח כי פצצת גרעין מטרתה שימור המשטר, אזי, ככל שהמשטר בטהרן ירגיש מאוים יותר, כך עולה הסבירות שהמנהיג העליון יתן פקודה להרכיב פצצה על טיל או לבצע ניסוי גרעיני. ומדינה שיש לה נשק גרעיני - לא תוקפים (אלא אם מחפשים מלחמה גרעינית).  אזכיר כי כאשר קוריאה הצפונית הרגישה מאוימת מארה״ב, היא הפכה להיות אגרסיבית בתחום הגרעין. זה כולל ניסויים גרעיניים, חשיפת דגם פצצה בשידור חי, עשרות ניסויי טילים עם כושר נשיאה וטווח מספקים, כולל הצגה לראווה של משגרים ניידים להשרדת מערך השיגור ומערך צוללות למכה שניה.  לדעת ראש אמ״ן הנוכחי, אלוף אהרון חליווה, איראן לא מרכיבה פצצה כי לדעת המנהיג העליון, בעת זו, יש בכך יותר סיכון מתועלת (ראיון עימו בכנס INSS בשבועות האחרונים). איראן אמנם נמצאת תחת סנקציות, אך באלו אין מספיק כדי לערער את המשטר לנקודה שירגיש חשש לעתידו. הסנקציות אינן מפריעות לקומפלקס התעשיות הצבאיות של איראן ולא לפרויקט הגרעין, שמתקדם על אף פעולות המיוחסות למוסד הישראלי.  כלומר, ראש אמ״ן מניח כי המנהיג העליון של איראן רציונלי וככזה, עושה שיקולי עלות תועלת. אם המנהיג העליון רציונלי, כאשר הוא ינתח את המציאות ויבין שהסיכון בחשיפת פצצה עדיף על התועלת בהסתרתה - איראן תציג פצצה או ניסוי. מה יגרום לכך? ניחשתם נכון, בין היתר, התבטאויות של ראש ממשלה ושרים ישראלים.  נראה כי בינתיים, מחכים באיראן לראות לאן ילכו פני הדברים. בכל זאת, נתניהו לא תקף אותם בכל שנות כהונתו הקודמות. אולם, ככל שהממשלה החדשה תתייצב ורמת האיומים וההכנות הגלויות לתקיפה יחריפו, כך איראן צפויה להתקרב יותר לניסוי גרעיני או חשיפת פצצה באופן ציבורי.  

האנליסטים ציפו, הנתונים לא תאמו - והמניה נפלה | למרות זאת, אלביט מציגה בקלוג של 14.7 מיליארדי דולרים ובעיקר, ציפייה שהפקקים בשרשראות האספקה העולמיות של האלקטרוניקה יסתיימו  תמונה : אלביט  מסתבר כי תחזית האנליסטים, כלומר - מה מצפה השוק מחברה ציבורית, היא חזות הכל. במקרה של רבעון 3 באלביט, המניה נפלה בכ-9 אחוזים בבורסה. הסיבה: החברה פספסה ב-60 מליוני דולרים את תחזית ההכנסות לרבעון. על פי הדו״ח, אלביט מכרה ב1.3 מיליארדי דולרים ברבעון והבק לוג עומד על 14.7 מיליארדי דולרים. כ-40% מהצבר מתוכנן להתבצע במהלך 2022 ו-2023. ״ההכנסות ברבעון השלישי היו דומות לשנת 2021 שכן הצמיחה באירופה קיזזה את ההכנסות הנמוכות יותר באסיה-פסיפיק״, נאמר בשיחה עם אנליסטים. ״הסביבה התפעולית הנוכחית מאתגרת עקב הפרעות בשרשרת האספקה ואינפלציה בעלויות העבודה. הרווחיות ברבעון השלישי כוללת הוצאות הקשורות לתוכניות תגמול צמודות מניות לעובדים.״  בעקבות התוצאות, העניק נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל בוצי מכליס, ראיון לאתר ביזפורטל (נתנאל אריאל). "האנליסטים לא ידעו שאנחנו הולכים להוציא עוד 22 מיליון דולר על אופציות לעובדים, בהמשך ל-37 מיליון דולר ברבעון הראשון״, מסביר מכליס.  ״זה פגע בנו גם בשורה העליונה וגם התחתונה אבל אני רואה את האור בהקשר הזה של האופציות זו הייתה הוצאה חד פעמית שהסתיימה ואני לא רואה את זה משפיע הלאה ברבעונים הבאים. הסיפור הזה נגמר, אני לא רואה המשך השפעה של זה בעתיד הנראה לעין. זה פגע לנו ברווח התפעולי בהיקף של 1.7%. בניכוי של זה מדובר על רווחיות תפעולית של 7.1% וחשוב להסביר את זה כשמסתכלים על החברה בראייה ארוכת טווח". ״הרווחיות הגולמית שלכם נשחקה ל-25% ברבעון האחרון. מה יהיה בהמשך?״, שואל אריאל. מכליס: "אנחנו לא נותנים תחזיות אבל מכוונים גבוה יותר. זו לא הנקודה שאנחנו מכוונים אליה, אנחנו מכוונים לנקודה גבוהה משמעותית". באתר nasdaq כותבים: ״אלביט מערכות סיימה עם רווח רבעוני של 1.40 דולר למניה, כשהיא חסרה את אומדן הקונצנזוס של זקס של 2.11 דולר למניה. זאת בהשוואה לרווח של 2.33 דולר למניה לפני שנה.  ״דוח רבעוני זה מייצג הפתעת רווח של -33.65%. לפני רבעון, הצפי היה שיצרנית האלקטרוניקה הביטחונית תציג רווחים של 2.09 דולר למניה כאשר היא תפיק בפועל רווחים של 1.73 דולר, והפתעה של -17.22%.״  בוצי התייחס לבעיות שרשרת האספקה לאור שאלות האנליסטים. ״האתגר העיקרי שעומד בפנינו כרגע הוא בעיקר סביב רכיבים אלקטרוניים. זו גם הסיבה לכך שהמלאים שלנו עלו. ממה שאנו מבינים וממה שאנו מעריכים, אנו מאמינים כי השיפור יתרחש במהלך המחצית השנייה של השנה הבאה. ואנו נוקטים בכל האמצעים הנדרשים על מנת להתגבר על חלק מהאתגרים הללו.״  יש לציין כי אם אלביט לא מקבלת בזמן את הרכיבים האלקטרונים שהיא צריכה, היא לא יכולה לספק ללקוח ולא יכולה להכיר בהזמנה כהכנסה ואז המלאי עולה.  נתונים מהדו״ח  הוצאות המחקר והפיתוח, נטו היו 113.2 מיליון (8.4% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2022, בהשוואה ל-101.5 מיליון (7.4% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2021.  הרווח התפעולי Non-GAAP עמד על 84.3 מיליון דולר (6.3% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2022. בהשוואה ל-123.0 מיליון דולר (9.0% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2021. תזרים המזומנים התפעולי ברבעון השלישי עמד על 178 מיליון דולר. בחינה לפי הכנסות חטיבות, תראה כי חטיבת כלי טיס הציגה ירידה של כ-75 מליוני דולרים לעומת רבעון מקביל אשתקד. חטיבת אלקטרו-אופטיקה הציגה ירידה של כ-3.7 מליוני דולרים. הירידות אוזנו על ידי עלייה של כ-26.5 מליוני דולרים במכירות של חטיבת יבשה ועלייה של כ-38.4 מליוני דולרים בחטיבת המודיעין.  בחינה לפי אזורים גיאוגרפיים תראה כי באסיה ישנה ירידה של כ-157 מליוני דולרים בהשוואה לרבעון אשתקד. בצפון אמריקה ישנה ירידה של כ-27 מליוני דולרים. על הירידות חיפתה עלייה ניכרת בפעילות באירופה של כ-110 מליוני דולרים ואמריקה הלטינית של כ-13 מליוני דולרים. 

לפי התחקיר, אחד הלוחמים באירוע פעל ללא אישור מפקדו | הטיפול באירוע מראה כי עמוד השדרה של בכירי צה״ל תלוי בתגובות ברשתות החברתיות צילום: דובר צה״ל  לפי פרסום של צה״ל תחת הכותרת ״מסקנות התחקיר הפיקודי לאירועי סוף השבוע בחברון״, יש בגדוד צבר של גבעתי בעיית משמעת. למרות החומרה של התנהגות החיילים המסוימים כלפי אזרחים, התחקיר מציף בעיה קשה לא פחות: העדר סמכות פיקוד.  ״מהתחקיר עולות מספר שגיאות. הראשונה בהן היא שהלוחמים פעלו תוך שיקול דעת מוטעה והתנהגו בניגוד למצופה, באלימות פיזית ומילולית שלא לצורך. כמו כן, החלטת הלוחם לעכב את האזרח ללא אישור מפקדו מהווה שגיאה נוספת. בנוסף, נכון שיהיה כוח ייעודי המתאים להתמודדות באירועים מסוג זה כגון שוטרי משטרת ישראל או שוטרי מג״ב, דבר שלא בוצע״, לשון ההודעה.  כלומר, בפסקה הזו מגלם התחקיר שלוש בעיות עיקריות - בעיית התנהגות של החיילים המסוימים, העדר סמכות פיקודית והעדר כוח שיטור שיחצוץ בין אזרחים לחיילים.  על פי התחקיר, מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו, שוחח עם המג״ד וגיבה אותו ואת הגדוד כולו. האלוף שיבח את הלוחמים בעשייתם המבצעית המבורכת והמסורה, המתבצעת לאורך כל השנה, לילות כימים. ״פגיעה בשמו הטוב של מפקד גדוד ״צבר״, קצין לוחם ערכי ומפקד מצוין, פסולה״, נכתב בתחקיר.  בעקבות אירוע האלימות נפתחה חקירה משותפת של המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל. עם סיום החקירה יועברו הממצאים בעניינו של הלוחם לבחינת הפרקליטות הצבאית. הלוחם אשר תועד מכה אזרח הושעה מפעילות מבצעית עד לסיום החקירה, ובסיומה יבחן המשך הטיפול בעניינו.  ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי: ״חיילי צה"ל ולוחמי 'צבר' מבצעים פעילותם בתנאים מורכבים, באופן הראוי לכל הערכה. האירוע המדובר הינו חריג, מטופל על-ידי המפקדים ואני מגבה את מפקד הגדוד באופן מלא וסומך עליו.״ מסתמן: עמוד השדרה של מפקדים תלוי ברשתות החברתיות  התחקיר חושף כי הפיקוד הבכיר בצה״ל אינו מקבל גיבוי מהממשלה העתידית והספיקו קצת לכלוכים ברשתות החברתיות על מג״ד צבר כדי שימתיקו את העונש ללוחם שנשפט ל-10 ימי כלא. נראה כי עמוד השדרה בקרייה נמדד בגיבוי המתקבל מטוויטר ופייסבוק.  המשמעות היא ששדרת הפיקוד הבכירה של צה״ל הופכת להיות פחות עצמאי בניהול הצבא. איך בדיוק רוצים לשמר משמעת קרבית בצבא, אם כל מפקד בכיר מחפש גיבוי חיצוני להחלטות שלו בירושלים, טוויטר או פייסבוק?  ומה יקרה מחר במלחמה אם יפערו חורים ב׳טוהר הנשק׳ של צה״ל? גם אז המג״ד, מח״ט ואלוף הפיקוד יחפשו צידוק להחלטות שלהם ברשתות החברתיות? צבא מבוסס על משמעת וסמכות פיקודית. זה הבסיס לניהול צבא. ברגע שחיילים רואים עצמם כפופים לפוליטיקאי מסוים יותר מאשר למפקד שלהם - הצבא בבעיה. 

הנאשם, תושב קריית מלאכי בן 19 הטריד ברשת ילדה בת 12 | הנאשם ביקש מהקטינה לבצע בעצמה מעשים בעלי אופי מיני | לנאשם יוחסו עבירות של מעשים מגונים בקטינה מחת לגיל 15 אילוסטרציה | צילום: משטרת ישראל  פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד תושב קריית מלאכי, שביצע עבירות מין בקטינה במרחב הווירטואלי. מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס לביא עולה כי הנאשם והקטינה שיחקו האחד מול השנייה באפליקציית "ראש בראש" (אפליקציה המאפשרת משחק אינטרנטי חינמי ובו המשתמש בו מתחרה מול משתמשים נוספים ברחבי הארץ). במהלך המשחק שוחחו השניים בצ'אט שבאפליקציה. אז שאל הנאשם לגילה של הקטינה שענתה לו שהיא בת 12 והוא ציין את גילו. בעיצומו של המשחק, יצא הנאשם מהמשחק והקטינה שאלה אותו לפשר הדבר. הנאשם השיב לה כי אין לו כוח להמשיך לשחק ולאחר כי התברר לו שאין לה אינסטגרם ביקש את מספר הטלפון שלה. בהחלה סירבה הקטינה אבל לאחר שכנועים רבים מסרה לו את מספר הטלפון שלה. בסמוך לכך, שלח הנאשם לקטינה הודעה בווטסאפ וביקש ממנה לשלוח לו תמונות בעלות אופי מיני. הקטינה סירבה לשלוח לו תמונות עירום אך הסכימה לשלוח תמונות בתנוחות שונות אותן הוא יבחר. בנוסף, ביקש הנאשם מהקטינה לבצע בעצמה מעשים בעלי אופי מיני, הקטינה כתבה כי היא מבצעת את הוראותיו אך בפועל לא עשתה דבר. במקביל, הנאשם שב וביקש מהקטינה מספר פעמים שתצלם את עצמה מבצעת את הדברים ואף אמר לה שאם תצלם את עצמה הוא יפסיק לבקש ממנה לבצע מעשים מיניים בעצמה, אך הקטינה סירבה. בשלב מסוים במהלך ההתכתבות כתב הנאשם לקטינה שהוא יכניס את איבר מינו לתוך איבר מינה. הקטינה ביקשה שיחדול וזמן קצר לאחר מכן ביקשה לסיים את השיחה ביניהם. הנאשם הורה לקטינה למחוק את שיחת הצ'אט ביניהם. בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עסיס לביא: "המשיב ביצע עבירת מין בקטינה במרחב הוירטואלי וגרם לה לצלם את עצמה בתנוחות שונות ולשלוח את התמונות אליו. כן הדריך אותה באופן מפורט כיצד לבצע בעצמה אקטים מיניים (שהקטינה בפועל לא ביצעה, אך הנאשם סבר שכן) שגירו אותו מנית. התנהגות זאת מלמדת על חשש לסטייה מינית המעלה את המסוכנות הנשקפת ממנו.״ לנאשם יוחסו עבירות של מעשים מגונים בקטינה מחת לגיל 15 והטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15.

מדובר במיירט LRAD לטווח של כ-150 ק״מ תוצרת תע״א | ראש מספן הציוד בזרוע הים: ״הוכחת היכולת והצלחת הניסוי של מערכת ׳ברק מגן׳ מהווה אבן דרך משמעותית״ צילום: דובר צה״ל הודעה משותפת לצה״ל ומשרד הביטחון: זרוע הים של צה"ל, מפא"ת שבמשרד הביטחון והתעשייה האווירית השלימו בהצלחה ניסוי יירוט של מיירט ארוך טווח - ‘LRAD' המהווה חלק ממעטפת ההגנה האווירית של ספינות הטילים מדגם סער 6. מדובר באבן דרך משמעותית בתהליך הפיתוח של מיירט ארוך טווח - ‘LRAD׳ ממערכת ההגנה האווירית 'ברק מגן', שהינה חלק מחליפת מערכות הלחימה של ארבעת ספינות הטילים מסוג סער 6, המהוות נדבך מרכזי בהגנה על הנכסים האסטרטגיים במרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל.      מערכת ׳ברק מגן׳ כוללת מכ״ם מתקדם לגילוי האיומים, מערכת נשק ומיירט ארוך טווח מתוצרת התעשייה האווירית. המיירט מסוג ׳LARD’, הינו מיירט בעל יכולת התמודדות עם מגוון איומים אוויריים ביניהם: מטוסים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט, איומים תלולי מסלול, טילי חוף - ים ועוד. ראש מספן הציוד בזרוע הים, תת-אלוף אריאל שיר: ״הוכחת היכולת והצלחת הניסוי של מערכת ׳ברק מגן׳ מהווה אבן דרך משמעותית בתהליך המבצוע של ספינות המגן, ומהווה תוספת משמעותית לסל היכולות של זרוע הים במימוש ההגנה על האתרים האסטרטגיים בים של מדינת ישראל. מערכת ׳ברק מגן׳ בכלל, ומיירטי ‘LARD’ בפרט, מאפשרים לספינות המגן יכולות גילוי ויירוט משופרות, בטווחים גדולים משמעותית ואל מול מנעד האיומים האוויריים.״ מנכ"ל התעשייה האווירית, בעז לוי: "מערכת ההגנה האווירית ברק MX, שהוכיחה פעם נוספת את יעילותה אל מול איומים בכל שכבות הגנה, מספקת פתרון לאתגרי שדה הקרב הנוכחי והעתידי גם יחד. סדרת הניסויים המוצלחת שבוצעה במערכת ברק על גבי ספינת אח"י מגן, מסמנת את סיומו של תהליך הפיתוח ולהתאמת מערכת ברק MX ימי.״ היסטורית, ה-LRAD מגיע מתכנית הברק-8. את הברק-8 פיתחו עבור הודו ועד היום מייצרים את המיירטים ברפאל. לפני מספר שנים, תעשייה אווירית החלה לייצר אותו בעצמה תחת המותג ברק-MX. טיל ה-LARD הוא גרסה לטווחים ארוכים יותר בתוספת בוסטר ושינויים כפועל יוצא של הגדלת הטווח (הגנות תרמיות מותאמות, שינויי תוכנה וכו׳). 

לטוקיו נמאס מהאיומים של פיונגיאנג | הטומהוק אמור להוות גורם מרתיע מול סין, רוסיה וצפ״ק | לפי הערכות, יפן רוצה לרכוש לפחות 500 יחידות  A Block V Tomahawk off the recertification production line at Raytheon's Camden, Ark. facility in March 2021. (Photo courtesy of Raytheon)   לפי דיווח של RinNishimura, יפן רוצה לרכוש עד 500 טילי Tomahawk כ"יכולת תקיפה נגדית" ראשונית עד 2027 בערך. הדיווח בעקבות פגישה מנהיגי יפן - ארה״ב ב-13 לחודש בקמבודיה. ומסתבר שההיסטוריה חוזרת: החשש העיקרי בטוקיו הוא מול סין, רוסיה וצפון קוריאה.  על פי דיווחים מיפן, הן המפלגה הליברלית הדמוקרטית והן מפלגת קומייטו החדשה מסכימות על ההכרה ש"יכולת התקפת הנגד" של השמדת בסיסי שיגור טילים של אויב לצורך הגנה עצמית נחוצה כדי לשפר את ההרתעה. ״מתבצעות התאמות אחרונות כדי לכלול את רכש הנשק באסטרטגיית הביטחון הלאומי שתעודכן בדצמבר הקרוב״, טוענים הפרסומים. יפן מפעילה כיום טיל בשם Type 12 תוצרת מיצובישי ששודרג עם השנים לטווח של כ-400 ק״מ, נגד מטרות יבשתיות וימיות. הטיל אמור להישאר בשירות צבא יפן עד 2026 לפחות.  ״בהתחשב בכך שצפון קוריאה מתקדמת במהירות בטכנולוגיית שיגור הטילים שלה, ההערכה היא שיפן תצטרך להחזיק עד 500 טילים״, כותבים באתר yomiuri.   בפגישת הפסגה של יפן-ארה"ב שהתקיימה בפנום פן, בירת קמבודיה, ב-13, העביר ראש הממשלה היפני, פומיו קישידה, לביידן, את נחישותו לחזק באופן דרסטי את יכולות ההגנה, וגם הטומהוק עמד על הפרק. ביידן ציין כי ליפן יש עדיפות גבוהה כקונה והדגיש את כוונתו להמשיך בהתמדה בהליכים בארצות הברית. בפרסום בסוף הועידה, נטען כי ״שני המנהיגים שיתפו את ההכרה בכך שהסביבה הביטחונית הסובבת אותנו הולכת ונעשית חמורה יותר בשל התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, הפעולות הפרובוקטיביות החוזרות ונשנות של צפון קוריאה, והמשך הניסיונות החד צדדיים לשנות את המצב הקיים בכוח במזרח ובים סין הדרומי.  ״לאחר מכן, הם חלקו את ההכרה כי ליחסים החזקים בין יפן לארה"ב יש תפקיד משמעותי בשלום ויציבות אזוריים ומעבר לכך, והסכימו לעבוד יחד כדי להבטיח שלום ושגשוג באזור על ידי חיזוק נוסף של ההרתעה. יכולות תגובה של הברית יפן-ארה"ב וקידום מאמצים למימוש חזון ׳הודו-פסיפיק חופשי ופתוח׳.״  לגבי טיל הטומהוק, ובכן, הוא עובר שדרוג לבלוק-5. בשנת 2020 ביצע הצי האמריקאי ניסוי בגרסה החדשה. הטיל באורך 5.6 מטרים ובמשקל של כשני טונות, צפוי להגיע לכ-1600 ק״מ והוא צפוי לכלול רב״ת חדש. גם הרש״ק ישודרג לשיפור יכולות החדירה.  הבעיה העיקרית של הטיל שהוא איטי (תת קולי). במרחקים של אלפי ק״מ, זו יכולה להיות בעיה - קל ליירט אותו בשל מהירותו האיטית והוא יכול להגיע למטרה מאוחר מידי. עם זאת, המרחק בין טוקיו לפיונגיאנג הוא כ-1000 ק״מ, כך שייתכן וזה מספיק ליפן לפגוע בתשתיות בצפ״ק.  עלות הטיל לפי הערכות צפויה להיות בסביבות מליון דולרים ליחידה. במאי האחרון זכתה היצרן, חברת רייתאון, בהזמנה ללקוחות אמריקאים בהיקף 217 מליוני דולרים לייצר 154 טילים. כלומר, מחיר יחידה של כ1.4 מליוני דולרים (כולל הכל).