החתירה תחת הריבונות הישראלית ותהליכי הדה-לגיטימיזציה שמובילה איראן, באמצעות עידוד פורעים ערבים, המהומות בהר הבית ועוד, כל אלו חלק מתגובותיה של איראן כנגד מהלכים ישראלים IRNA ה-MIT, המוסד הטורקי, בסיוע או בשיתוף המוסד הישראלי מנהלים בזמן כתיבת שורות אלו מצוד אחר חוליות חיסול איראניות, הפועלות בשטח טורקיה, לאיתור וחיסול ישראלים, השוהים טורקיה. על פי הידוע כיום, לפחות חולייה אחת נתפסה, ולא ידוע מספר החוליות הפועלות כעת בטורקיה.  חוליות החיסול של יחידות 400 ו- 840 מכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניות הן ככל הנראה הפועלות בשטח טורקיה. יחידה 400 יחידה 400 של כוח קודס היא זו האחראית לבניית תשתיות כיסוי ותשתיות מבצעיות מחוץ לגבולות איראן לכל הפעילות של כוח קודס, לרבות העברות אמל"ח חשאיות, סחר בסמים ופעולות טרור. במקביל, יחידה 840 היא זו, האחראית בפועל לביצוע החיסולים, יחידה המקבילה ליחידת "כידון" המיתולוגית של המוסד, אם תרצו.  הפעילות של חוליות החיסול האיראניות מיוחסת על פי גורמים רבים לחיסולים האחרונים של בכירים במשמרות המהפכה על אדמת איראן, בהם האשימה איראן ישראל (וגם את ארצות הברית). איראן מאשימה את ישראל בסדרה של כ-13 פיצוצים מסתוריים בבסיסי טילים ומתקני גרעין בין השנים 2005 ל- 2020, כחלק ממאמציה של ישראל להלחם בגרעין האיראני. עוד מאשימה איראן את ישראל בחיסולם של לפחות עשרה מדעני גרעין וקצינים בכירים במשמרות המהפכה בין השנים 2007 עד שלהי 2014.  מאז 2014 פסקו החיסולים, אך בשלהי 2019 חוסל על ידי האמריקאים ראש כוח קודס האגדי של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני וכשנה לאחר מכן, בנובמבר 2020 חוסל מוחסן פח'רי-זאדה, אחד מראשי תוכנית הגרעין האיראנית. האיראנים נשבעו לנקום את מותם של השניים. ארגוני המודיעין והביטחון באיראן שעשו בדק בית, והפכו כל שערה על מנת לבדוק כיצד הצליחו שירותי המודיעין של ישראל (לתפיסתם) לחדור את מעטפות הביטחון האיראניות ולבצע את החיסול הראוותני של פח'רי-זאדה. שנה חלפה, ארגוני הביטחון באיראן חשו מוגנים, והנה בשבועות האחרונים סדרה של חיסולים נוספת על אדמת איראן. חיסולים בלב טהרן באמצע יוני 2022 התבצעו שני חיסולים בזה אחר זה, של אנשי משמרות המהפכה, שניהם אנשי מערך הטילים והכטב"מים. שבועיים לפני כן דווח, כי שני מדענים איראניים הקשורים לפרויקטים מתחום התעופה, החלל וגרעין נמצאו ללא רוח חיים.  על פי הדיווחים, אחד מהמדענים, ד"ר איוב אנטזארי, הורעל למוות על ידי אדם שהצליח להימלט מהמדינה. איוב אנטזארי, מדען בכיר במכון המחקר והפיתוח 'AIO' ודוקטור לאווירונאוטיקה, הוזמן בסוף החודש שעבר לארוחת ערב על רקע מקצועי על ידי אדם אחר", נכתב בדיווח. "הקשר בין השניים התפתח לחברות, ואנזטארי נענה להזמנה לארוחת ערב אצלו. בתום הארוחה, כשעשה דרכו בחזרה לביתו, חש לפתע ברע והתמוטט".  שלושה שבועות לפני כן, בראשית מאי, חוסל הקולונל חסן ציאד חודאיי, סגן יחידה 840.  החיסולים התבצעו על רקע המשבר במשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית, שנותר תקוע, בעיקר סביב המלחמה באוקראינה, וסירובה של רוסיה לאפשר למשא ומתן להתקדם בלעדיה.  מנגד, איראן חזרה להיות אגרסיבית, תוך שהיא מתעלמת מהסנקציות האחרונות שהוטלו עליה ב- 2018 על ידי הנשיא טראמפ. איראן ממשיכה ביתר שאת למכור ולהעביר נפט לונצואלה, סוריה, לבנון, סין ועוד, יחד עם האצת העברות אמל"ח ללבנון וסוריה.  איראן תנקום גם בעניין החיסולים על אדמתה איראן לא תשאר שקטה, והיא תנקום. אך נקמתה של איראן לא תהיה "כאן ועכשיו". איראן היא שחקנית שפועלת במבט ארוך טווח, ומזיזה שחקנים על פני לוח השח-מט, בקצב שלה, ועל פי החלטתה. איראן, בניגוד אולי לתרבות המערבית, מביטה לשנים רבות קדימה, ולכן הנקמה על חיסול המהנדסים תבוא, זה רק עניין של זמן. גם אם צוותי החיסול של יחידה 840 פועלים בימים אלו בטורקיה, אין זה אומר כי פעולתן היא לשם נקמה. נהפוך הוא, זהו תמרור אזהרה לישראל, לבל תמשיך את החיסולים. יותר מכך, צריך לזכור שגם בפברואר 2022, ניסה חוליה של יחידה 840 לחסל את איש העסקים הישראלי יאיר גלר על אדמת טורקיה.  ומעבר לכך, לאיראן יש אסטרטגיה נוספת של נקמה, והיא אסטרטגיה של הפעלת כוח "רך" או "לחימה בשטח האפור". איראן מפעילה מגוון אמצעים ושיטות, מתחת "לרדאר", שאינם בהכרח מזוהים עם איראן, שמייצרים כאוס, פגיעה בריבונות וחתירה לאי-יציבות השלטון המדינתי.  הפעלת כוח ״רך״ בין אלו ניתן למשל לציין את סחר הסמים והחדרת סמים לישראל, ארצות הברית ומדינות אירופה בהובלת כוח קודס וחיזבאללה. כוח קודס וחיזבאללה הפכו בשנים האחרונות להיות מבין ברוני הסמים המובילים בדרום אמריקה, משם הם שולחים אותם לכל עבר. סחר הסמים הוא מקור הכנסה חשוב לאיראן, מקור הכנסה שעוקף את הסנקציות האמריקאיות, אך בתפיסה האיראנית יש בו גם אלמנט קריטי של מיטוט החברה הישראלית, האירופאית והאמריקאית מבפנים.  בישראל למשל, החתירה תחת הריבונות הישראלית ותהליכי הדה-לגיטימיזציה שמובילה איראן, באמצעות עידוד פורעים ערבים, המהומות בהר הבית ועוד, כל אלו חלק מתגובותיה של איראן כנגד מהלכים ישראלים – בין אם הסכמי אברהם, המאבק המדיני והכלכלי כנגד תוכנית הגרעין ובין אם כתגובה על החיסולים.  איראן מנסה להחריב את ישראל לא רק באמצעות טילים בליסטים, טילי שיוט וגרעין צבאי (אם וכאשר), אלא גם באמצעות מיטוט החברה והשלטון מבפנים. מבחינתה של איראן מהלכים אלו הם מקדמים מחד את סופה של מדינת ישראל ומאידך, אלו הן פעולות נקמה ארוכת טווח על כל המעשים המיוחסים לישראל כנגד איראן. 

יצחק בריק, בריק – לוחם ללא פשרות, ספרי ניב, 2022 באדיבות ספרי ניב שמות ספרים הם בדרך כלל כותרות שנועדו למשוך תשומת לב הקורא, בלי להתייחס לכל מילה בכותרת. הספר לפנינו  שונה – כאן כל מילה בכותרת "לוחם ללא פשרות" מבטאת את אישיותו וניסיונו של הכותב. אלוף יצחק בריק הוא שריונר, שלחם בכל דרגי הלחימה : במלחמת ששת הימים, במבצע כראמה, במלחמת לבנון הראשונה ובשיא חוויותיו הקרביות – במלחמת יום הכיפורים ("תום עידן התמימות" כלשונו).  תפקידו האזרחי החשוב כנציב קבילות החיילים חשף אותו לכל הזרועות והפינות (חלקן פינות אפילות) של הצבא. בתפקיד זה הוא עקב משך שנים על ההתנהלות של מפקדים בכל הרמות, ובעיקר הצליח לזקק תובנות רבות על תהליכים ותופעות, אשר לקו בעיניו והוא התריע לתקנם. מכאן הביטוי "ללא פשרות" בכותרת הספר, אשר אפיין כל כך את בריק בעיני רבים בצה"ל ובציבור הרחב. בעשור, 2018-2008, בו כיהן כנציב קבילות החיילים, הוא היה מזוהה 'נביא זעם'. לפי בריק, המשימה הלאומית העליונה היא ”לשוב ולהעמיד כאבן הראשה של ערכי צה"ל את קידוש ערך הניצחון ותחיית אתוס ההקרבה העצמית“. הוא חש מניסיונו בעשורים האחרונים כי "אבדה רוח הלחימה". הספר של בריק הוא תמצית קורות חייו משורשים ונעורים דרך כל שלבי השירות הצבאי. הערך המוסף החשוב בספר הוא תרומתו להיכרות קרובה עם מלחמת יום הכיפורים. היתה לבריק הזדמנות רחבה לשתף בחוויות ובלקחים ממלחמה זו בהיותו מפקד המכללה לביטחון לאומי (1998-1994) ובמפגשים הרבים מאד שערך עם חיילים בעת היותו נציב הקבילות. פרק מיוחד מוקדש בספר להבנת המשמעות של עדיפות לאומית לנגב ולגליל, על יסוד תפקידו של בריק כיו"ר העמותה של פורום ראשי הרשויות של הגליל והנגב.  זה ספר חשוב של מי שמספר מתוך הטנק, מתוך הלב ומתוך המוח.

מערכות הרדיו MANET  רחבי-הפס של החברה הדגימו תקשורת נתונים ורשתות במהירות גבוהה ללא זרימה, במהלך הדגמת שטח של רכישת מטרות ארטילריה   https://www.linkedin.com/posts/creomagic_manet-artilerry-meshabrnetwork-... קראומג'יק (Creomagic) מפתחת ישראלית של פתרונות טכנולוגיית רשת אלחוטית קוגניטיבית במהירות גבוהה, הודיעה כי מערכות הרדיו MANET  רחבי-הפס שלה הדגימו תקשורת נתונים ורשתות במהירות גבוהה ללא זרימה, במהלך הדגמת שטח של רכישת מטרות ארטילריה, עבור צבא ממדינה אסיאתית ששמה לא נמסר.  ההדגמה כללה פריסה רחבה של מכשירי רדיו לרכב CREOEDGE שהותקנו על גבי רכבי הלקוח ובאתרים נייחים, יחד עם מכשירי רדיו כף-יד טקטיים CREOHUB  המשמשים תצפיתנים קדמיים. רכישת יעדים והתאמות בוצעו באמצעות אפליקציית הווידאו התפעולית של החברה CREOAPP C2. "הדגמנו פריסה מהירה של רשת תוך כדי תנועה, העברת מספר ערוצי וידאו ברזולוציה גבוהה, קול, קואורדינטות, מפות דיגיטליות והעברת טקסט מיידי; תמיכה ברכישת יעדים, שיתוף מיידי של קואורדינטות, הערכת נזקים מיידית והתאמת אש", הסביר אלכס שפוצ'ניק, מייסד שותף ומנכ"ל החברה. "המלחמה באוקראינה מדגישה שוב את הדומיננטיות של ארטילריה, אבל גם את היעילות של הכפלת הכוח של מערכות תקשורת מעודכנות ומערכות חיישן-ליורה", אמר שפוצ'ניק. לדברי החברה, על ידי הפעלה בטווחי ארטילריה טיפוסיים הן בשטח פתוח והן בסביבות עירוניות, ואפילו מעבר לקו הראייה, מיושם הרעיון של MANET שבו כל רדיו נוסף הוא הרחבה של הרשת, ומשפרים את הטווח ורוחב הפס שלה. יתרה מכך, פתרון מוכח זה מאפשר ליחידות ארטילריה, אפילו כאלה המשתמשות במערכות נשק מדור קודם, לשדרג את קצב האש ואת ההסתברות לפגיעה, תוך מזעור נזקים נלווים וסיכון לאזרחים.  

11 רכבי סאנדקט נרכשו על ידי משטרת צ'ילה בסוף שנת 2019 ליחידת שמירת הסדר הציבורי במשטרה (COP) והם הגיעו לצ'ילה בסוף חודש פברואר 2020   https://www.plasan.com/sandcat ממכרז שהוגש על ידי משטרת צ'ילה (Carabineros de Chile) לרכישת צמיגים עולה כי המשטרה משתמשת ב-11 רכבים משוריינים מדגם TPV Sandcat 4x4 מתוצרת החברה הישראלית פלסן. האתר בספרדית Infodefensa.com מספר כי 11 הרכבים נרכשו על ידי משטרת צ'ילה בסוף שנת 2019 ליחידת שמירת הסדר הציבורי במשטרה (COP) וכי הרכבים הגיעו לצ'ילה בסוף חודש פברואר 2020. TPV Sandcat 4x4 הוא רכב משוריין רב-משימתי נייד. ביכולתו לבצע מגוון רחב של משימות של אכיפת חוק, לחימה בטרור ומבצעים מיוחדים, שמירת שלום, ביטחון פנים, סיור גבולות וקרבות והוא משמש להובלת חיילים, משימות פיקוד ובקרה, שינוע אמל"ח והגנת אח"מים באזורי עימות. לרכב שלדת פורד F-550 Super Duty והוא מצויד במנוע V8 טורבו דיזל בנפח 6.7 ליטר המאפשר לו להגיע למהירות של 120 קמ"ש ולהיכנס ולצאת במהירות ממצבים קשים, גם כשהוא עמוס בעד שמונה שוטרים או חיילים מצוידים. הרכב יכול לחצות נחלים, לעבור תעלות, לטפס על מדרגות אנכיות, עליות תלולות ומדרונות צד וכן לנסוע במהירות דרך חול, סלעים, בוץ וקרח עם צמיגי מונעי תקרים. יש לו שריון מתקדם וקל המספק הגנה של Stanag Level 3 לצוות.   

חבר הכנסת אלי כהן שאל את השר לביטחון הפנים, עומר בר-לב, האם יש תכניות פינוי ליישובים בקרבת מחסני אמוניום חנקתי. השר אמור לגבש תשובה במהלך השבועות הקרובים  By DVIDSHUB - https://www.flickr.com/photos/dvids/5159639328/, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=12816485 חבר הכנסת אלי כהן שאל את השר לביטחון הפנים, עומר בר-לב, האם יש תכניות פינוי ליישובים בקרבת מחסני אמוניום חנקתי (שאילתא 1561). ״לאחרונה פורסם כי בעת דליקה באתר שמאוחסן בו אמוניום חנקתי , הכבאים אינם מורשים להתקרב למרחק של פחות מ- 1.6 קילומטר מאזור הדלקה ויורו על פינוי אוכלוסייה בטווח של לפחות 1.6 קילומטר״, כתב כהן. ״רצוני לשאול: האם הוכנו תוכניות פינוי אוכלוסייה בסביבת אתרים אלו? האם בוצע תרגול התוכניות? האם אנו ערוכים למתן מענה לאוכלוסייה אשר תיוותר חסרת קורת גג לאחר הפינוי?״  אזכיר כי כבר באפריל האחרון התרענו כי רשות הכבאות בישראל עובדת לפי תקן אמריקאי שאוסר על כבאים להתקרב למרחק 1.6 ק״מ מליבת האירוע. זאת, על מנת לשמור על חיי הכבאים.  במקרים כאלו, יש לפנות את כלל האוכלוסיה ברדיוס זה. כלומר, פינוי המוני במידה ומדובר במחסן אמוניום חנקתי בסביבה אורבנית.  כעת, שר הבט״פ יצטרך להתייחס לשאילתא של ח״כ כהן. בבירור מול לשכת השר, השאילתא נמצאת על שולחנו. בממוצע, ייתכן ויקחו מספר שבועות לשר לגבש תשובה. 

״חייבים לזכור להציב מראש יעדים נכונים, ברורים מהירים וברי להשגה – ולחיות כל הזמן את המציאות בשטח. לדעת שיש אפשרות של שקיעה בבוץ – ולדעת לא להיכנס אליו״, אמר גנץ  קרדיט סטילס - אריאל חרמוני, משרד הביטחון שר הביטחון בני גנץ, נשא דברים בעצרת לציון 40 שנה למלחמת שלום הגליל. ״סיימנו את המלאכה אבל נשארנו. חיים את שגרת המערכה – שיירות, מארבים, פטרולים״, אמר גנץ.  ״לילות וימים בארץ יפה ומדממת. וגם אחרי שסגרתי את השער בשנת 2000, לא באמת נחתם הפרק – 22 שנות שהות, והרבה מאוד חברים שהשארנו מאחור ושאת זכרם ציינו בטקס ממלכתי בירושלים לפני שבוע. כל אלו לא נשארו מאחור, אלא נשארים והולכים איתנו יום יום בכאב ובגעגוע.״  גנץ נתן את המשפט ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ כממצה את המצב לאחר המלחמה. ״השורה הקצרה הזו, היא בעיניי תמצית התפיסה שצריכה להנחות מדינאים בבואם לקבל החלטות המשפיעות על חיי אדם ואומה, והיא גם מהלקחים של מערכת שלום הגליל.  ״אליה יצאנו עם מטרה חשובה וברורה שהלכה והתעמעמה בחלוף השנים. לישראל היו הישגים במלחמה, והיו אלה הישגים מרשימים: ניקוי קיני הטרור, הרחקת האיום מהגבול ויצירת הרתעה מול הגורמים הקיצוניים באזור כולו. לצד זאת, נותרנו בבוץ המדמם שנים, ללא הכרעה אמתית לאן פנינו.״  גנץ דיבר גם על הפלישה הרוסית לאוקראינה כדוגמא לכך שמלחמות עדיין מתרחשות. גם בעולם המערבי. ״שאו עיניכם, לא רק אלינו, אלא גם לאוקראינה – זו המציאות. ובהיערכות אליהן, אל המלחמות הללו, חייבים לזכור להציב מראש יעדים נכונים, ברורים מהירים וברי להשגה – ולחיות כל הזמן את המציאות בשטח. לדעת שיש אפשרות של שקיעה בבוץ – ולדעת לא להיכנס אליו. ״להיערך ליום שבו נגיע להישגים הצבאיים הנדרשים, ולהמשיך משם את המערכה באמצעים הדיפלומטיים תוך חתירה לשלום ויציבות. כדי שזה יקרה, צריך דרג מדיני מחובר לדרג הצבאי, קבינט מתפקד, ממשלה שפועלת באחדות מטרה. ומעל הכל צריך ויש לנו צבא מוכן, מאומן, ומיומן.״  משם, המשיך גנץ לאיומים על לבנון, איראן וחיזבאללה. ״אנו מוכנים לקרב, ואם יידרש, נצעד שוב לביירות, צידון, צור או לכל מקום שנידרש אליו״, אמר גנץ.   ״אך איננו רוצים במלחמה ואנו מוכנים לצעוד רחוק מאוד בנתיבי השלום, ובנתיבי ההסדרה כמו בגבול הימי ביננו לבין לבנון, שעלינו להגיע לסיכום לגביו, ככל הניתן, במהירות ובהגינות. ״לכלכלת לבנון הגוועת יהיה זה אוויר לנשימה, והלוואי שיהיה זה גם צעד משמעותי לחיזוק היציבות באזור שלנו. הסכסוך שלנו אינו עם אזרחי לבנון, שלהם הושטנו יד פעמים רבות, כולל במהלך השנה האחרונה. צריך שבצד השני יהיה את האומץ להתחיל ללכת.״ פרק מהנאום הוקדש ללוחמי צד״ל. ״ב"שלום הגליל", כמו במלחמות אחרות, למדנו שהמערכה אינה מסתיימת בשוך הקרבות. החיילים שיוצאים לקרב חותמים איתנו על חוזה: הם נלחמים למען המדינה, והמדינה צריכה להישאר שם עבורם. חיילי צד״ל, שותפינו ללחימה בלבנון, הם דוגמה לכך״, אמר גנץ.  ״במשך שנים הם מתמודדים עם קשיים. כשיצאנו מלבנון קלטנו את חלקם, אך לא עשינו די. לכן, ביחד עם שר האוצר, אני פועל להביא ביום ראשון לאישור הממשלה החלטה שתעשה צדק, ותכיר ב-400 לוחמי צד"ל שלא היו בדרגי הפיקוד, כזכאים למענק דיור. זו המחויבות שלי, זו המחויבות של מדינת ישראל ואני מודה לשר האוצר אביגדור ליברמן על המחויבות וההתגייסות שלו לנושא חשוב זה.  ״בנוסף, החלטנו מתוך מחויבות לאומית להקים את מוזיאון המערכה בלבנון, קרוב לכאן במטולה. המוזיאון ייתן ביטוי לתפקידם של יישובי הצפון וכלל גורמי הביטחון שפעלו בלבנון כמו גם ללוחמי צד"ל.״ 

המדינות ישקיעו סכום התחלתי של כ-28 מליוני דולרים בפרויקט ה-Next Generation Rotorcraft Capability. מסוק עתידי לברית שאמור לספק משימות כולל חיפוש וחילוץ, תקיפה, פינוי רפואי ותחבורה בסיסית https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_196492.htm שש מדינות בברית נאט"ו חתמו לאחרונה על מזכר הבנה הדדית כדי לשתף פעולה בתפיסות חדשות עבור מסוק הדור הבא. בפגישת שרי ההגנה של הברית ב-16 ביוני, בבריסל, הסכימו איטליה, צרפת, יוון, גרמניה, הולנד ובריטניה, להתחייב במשותף ל-26.7 מיליון אירו לפיתוח פרויקט ה-Next Generation Rotorcraft Capability. סכום שווה ערך ל-28 מיליון דולר. הולנד היא האחרונה שהצטרפה לתוכנית NGRC. האחרים חתמו על מכתבי כוונות כבר בסוף 2020. כמו כן, קנדה אמורה להצטרף כמשקיפה. בהצהרה, נאט"ו אמרה, "בשיתוף פעולה עם התעשייה, המשתתפים יתחילו ליצור ׳דף נקי׳ לחקור כיצד להתאים את צרכיהם לטכנולוגיה העדכנית ביותר בשוק, תוך בחינת אפשרויות כגון הנעה היברידית וחשמלית, ארכיטקטורה פתוחה ואספקת מאפייני טיסה משופרים." אל"מ אלכס וויליאם, מנהל הדירקטוריון העתידי בבריטניה לתעופה קרבית והמנוע מאחורי פיתוח המסוק החדש, חגג את הבשורה בתערוכת הסחר הביטחונית Eurosatory. לפיו, היוזמה היא התקדמות בתחום ותעזור "להגדיר את הדרישות המבוססות על האיומים שעומדים בפנינו בעולם". המדינות המעורבות בפרויקט זה יסתכלו כעת על מגבלות מסוקים קיימים. הן גם ינתחו את יכולת המסוקים הללו לפעול במסגרת תרחיש לוחמה אלקטרונית, כמו גם מגוון של דאגות אחרות הנובעות מהמלחמה באוקראינה. הקבוצה צופה למסוק העתידי משימות כולל חיפוש וחילוץ, תקיפה, פינוי רפואי ותחבורה בסיסית.

חמש מערכות בחירות תוך ארבע שנים זו מחלה. משהו בפוליטיקה בישראלית חולה. פלא שהאזרחים מאבדים אמון במנהיגים ובמערכת, אלו שאמורים לדאוג להם?  מאת Hanay - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=102146659 חמש מערכות בחירות תוך ארבע שנים זו מחלה. משהו בפוליטיקה בישראלית חולה, לא בריא. כנראה משהו פגום בשיטת הבחירות בישראל. שיטה שבה ארבע פעמים לא עלה בידי ראש ממשלה פופולרי, שעמד בראש המפלגה הגדולה, להקים קואליציה וממשלה ללא שותפים, משהו בה לא עובד. ואז נעשה ניסיון היפוך חסר תקדים: קואליציית-כוורת בת שמונה מפלגות, רחוקות בהשקפות עולמן, אבל עם המון רצון טוב. ממשלת שינוי. אקספרימנט מרתק שקצר הצלחות למרות ההרכב האנושי-מפלגתי הססגוני והקוטבי. שלושה נתנו יד להכשלת הניסוי, והנה החל מהשבוע הממשלה הזאת בדרך הביתה ועם ישראל ינהר לבחירות. אבל רגע – היא עוד לא הולכת. אנו נידונים לארבעה חודשי מערכת בחירות, שתהיה אכזרית ומלוכלכת  מאי-פעם, ואחריה עוד שבועות יחלפו עד שתורכב ממשלה בישראל שתצטלם בבית הנשיא.  בישראל מחצית שנה של ממשלת מעבר היא כמו נצח. בעוד הח"כים ישחו במים העכורים של השמצות, האשמות-שווא, פייק ניוז וסרטוני בחירות, העולם ימשיך בשלו. חמאס בדרום וחיזבאללה בצפון, איראן בסרקזות האורניום, יוקר מחייה, אולי מחאת אוהלים חדשה לא על קוטג' אלא על יוקר דיור, פקקי ענק בכבישי ישראל. תל אביב סתומה בגלל רכבת שצריכה היתה להיבנות לפני 20 שנה, שביתות מורים ותחבורה ועובדי רכבת ועוד.  מה יהיה לנו ומה לא יהיה לנו בממשלת מעבר ה'ראש' יתחלפו: ראש ממשלת המעבר ושר החוץ יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופי נפתלי בנט. השרים ימשיכו למלא את תפקידיהם. שר הביטחון החליט להחליט בקרוב מי יהיה רמטכ"ל צה"ל החדש. אפילו נרמז מי מועמד מוביל. אך האם המינוי ייצא לפועל בממשלת המעבר או שכהונת רא"ל כוכבי תתארך. התשובה אצל היועמ"שית.   בימי מעבר יכולה הממשלה לבצע מדיניות ביטחון טקטית, אך לא אסטרטגית. צה"ל ימשיך להגיב על ירי רקטה מעזה, ולהתנחם בכך שלא חמאס שיגר אלא 'ארגון סורר'. ממשלת מעבר לא תעשה צעדים לתחילת פתרון כולל לבעיית החמאס והטרור ברצועת עזה. בדיוק כך בגזרה הצפונית מול חיזבאללה, שם תשמח הממשלה שהשקט ימשיך להישמר. שום דבר לא תעשה ממשלת מעבר לפתרון הבעיה הפלשתינית. לא מדינה אחת ולא שתים. צה"ל ושב"כ ימשיכו במאמצים למנוע פיגועים וטרור, והמוסד ימשיך במבצעי הסיכול והאיסוף ברחבי תבל למניעת טרור. האישורים יבואו מלשכתו או ביתו הפרטי באישון לילה של יאיר לפיד. מותר לאחל הצלחה ללפיד במבחן הגדול הראשון שלו בביקורו של נשיא ארה"ב, בו יידונו רעיונות ברית ההגנה האזורית ונרמול מסויים עם סעודיה. אבל – ראש ממשלת מעבר. אמון הציבור הבסיס לפעולתה והצלחתה של כל ממשלה, ובהרכב מפלגתי כלשהו, הוא אמון הציבור. לא הגענו למצב שבו לאזרח הישראלי הממוצע יש אמון מלא במערכת השלטון שלו, במדינה ובמוסדותיה. כוונתנו לדרגת אמון כזו שבה יוכל ישראלי לומר: 'לא הצבעתי בעד הממשלה הזו ובעד ראש הממשלה הזה, אבל הם נבחרו, ומעתה זו הממשלה שלנו, זה ראש הממשלה שלנו'. אנו רחוקים מאוד מסגנון כזה ויותר קרובים לביטויי משטמה, זלזול וביטול, שנאה בין הפלגים והאישים. שתי סצנות השבוע בנושא אמון הציבור: תושבת נתיב העשרה שואלת כתב טלוויזיה 'איזו מדינה בעולם היתה מסכימה שפחות ממאה מטרים מביתי תתנוסס לה עמדת חמאס גבוהה שמשקיפה אל תוך סלון ביתי'. סצנה שנייה: ישראלים מסתתרים בחדרם במלון באיסטנבול מפחד חוליית הטרור האיראנית. לתושבת נתיב העשרה עתירת ניסיון הטרור מעזה, אין בדל של אמון שממשלה בישראל תשים קץ למצב הבלתי נורמלי שבו היא חיה. זוג הישראלים שמסתתר בחדר המלון באיסטנבול אחוז פחד, אך לא נמנע מלצאת לחופשה בטורקיה חרף אזהרות המסע וההתרעות.  חוסר האמון בממסד הוא לא רק מפלגתי. הוא עמוק יותר ומקיף ציבורים רבים, כולל מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה. מפגינים ליד ביתה של הרופאה הבכירה שממליצה להתחסן, מטרידים את ילדיה כי היא מייצגת את הממסד הרפואי. ממריאים בשמחה ובששון לאיסטנבול כי אין אמון אמיתי שאולי כדאי להקשיב להתרעה חמורה של המדינה ולהישאר בבית. למה להאמין להודעות צה"ל בדבר השמדת עמדת חמאס על גבול הרצועה אם העמדה חיה וקיימת וכלל לא נהרסה כליל. למה יאמין אזרח בניקיון כפים, ביושר ובתבונת מנהיגים, כאשר בתי הכלא אירחו בתאיהם נשיא, ראש ממשלה ושרים. להבדיל, ראש ממשלה לשעבר חשוד בשוחד שהתייצב בבקרים למשפטו בבית המשפט בירושלים בעודו מכהן כראש ממשלה. מה מידת האמון שירכוש האזרח בחברי הכנסת שלו שאינם מסוגלים להעביר חוק שיאסור על חשוד בפלילים לכהן כראש ממשלה. מי בכלל יכול להטיל ספק בנחיצותו של חוק כזה. האם אין זה מובן מאליו שחשוד בפלילים לא יהיה ראש ממשלה? אוי למדינה שזקוקה לחוק כזה.  פייק ניוז איך ירכוש תלמיד תיכון, שעוד מעט מתגייס לצה"ל, אמון בהנהגה שמובילה אותו במסלול חייו כאזרח, כשהוא רואה ח"כ שמבטיח 'לשבור את העצמות של השמאל', או מאיימים על בית המשפט העליון ב-D9, או שולפים מבור תחתיות דברי בלע, עלבונות, שקרים, נאצות והאשמות שווא הדדיות,  וכל זה במליאת כנסת ישראל. מה עוד ראה השנה תלמיד אזרחות: ממשלה אחת הפסידה בארבע מערכות בחירות. נבחרה ממשלה אחרת, שונה, ממשלת ניסוי. נכון, לא לרוחה של האופוזיציה. אך במשך שנה שלמה לא העניקה האופוזיציה לממשלה החוקית שניה אחת של חסד. רק שיסוי, הפצת פייק ניוז אישיים ומפלגתיים, עידוד עריקים, כינויי גנאי 'נוכלים' וחזרה בלתי נפסקת על "הממשלה הרעה הלא חוקית הזאת", חזרה של אלפי פעמים עד שיש מי שעלול להאמין לסגנון תעמולה כזה, שמזכיר נשכחות. מדוע להתייחס באמון למדינה שפוליטיקאים בכירים בצמרתה, בכירים ביותר, אינם חדלים לתקוף את המוסדות הבסיסיים ביותר להם נזקק אזרח במדינתו – נגד הפרקליטות, נגד המשטרה חוקריה ומפקדיה, נגד בתי המשפט, ובעיקר נגד בית המשפט העליון, נגד המערכת המשפטית כולה ה'רקובה' וה'מושחתת'. נגד מי לא. במי עוד נשאר להאמין.   מה הפלא שישראלים "שמים פס" על אזהרת מסע של המדינה. 4,000 איש ביום אחד המריאו השבוע לאיסטנבול במעין שילוב ישראלי אופייני של התרסה נגד הממשלה והממסד ו"לי זה לא יקרה", "יהיה בסדר". העיקר הכל אחלה וסבבה.