המשמעות היא שלחברת "אמתן" ניתנת האפשרות להשתתף במכרזי משרד הביטחון לאספקת רובים ליחידות וגופי צבא ישראליים תמונה: אמתן האם אנו לקראת שינוי משמעותי בשוק הנשק הקל בישראל? לישראל דיפנס נודע כי רובה הסער MZ-4 מתוצרת חברת "אמתן" עבר בשנה וחצי האחרונים מספר ניסויים קפדניים ביחידת נאס"א ובחט"ל ואושר למעשה לשימוש בידי צה"ל. הניסויים כללו ירי שחיקה (20,000 כדורים), ירי בתנאי סביבה מחמירים, דיוק ובטיחות. בפועל, אין המשמעות היא שרוס"ר זה נכנס מיידית לשימוש יחידות צה"ל, אלא שלחברת "אמתן" ניתנת האפשרות להשתתף במכרזי משרד הביטחון לאספקת רובים ליחידות וגופי צבא ישראליים. משפחת רובי הסער MZ-4 מתוצרת "אמתן" כוללת מספר דגמים של רובים אוטומטיים בקליבר נאט"ו5.56x45  מ"מ תואמי M4/M16. משפחת הרובים MZ4 מגיעה עם מערכת הפעלה בתצורה של צינורית גזים וגם בתצורה מתקדמת של הפעלה ע"י בוכנה. החברה מציעה רובה זה במספר אורכי קנה שונים בהתאם לצרכים השונים וליחידות המשתמשות בו (7.5 אינצ'ים, 11.5 אינצ'ים, 14.5 אינצ'ים, 20 אינצ'ים ואף 16 אינצ'ים ו-18 אינצ'ים). מדובר בצעד משמעותי עבור חברת "אמתן" שעד עתה לא שיחקה תפקיד משמעותי בשוק הנק"ל הישראלי. לעומת זאת, החברה נוחלת הצלחות בעולם ורק לפני שבוע דיווחנו כי זכתה בחוזה גדול לאספקת אלפי רוס"רים מדגם MZ-4P למשמר האזרחי הספרדי.   

ראש משלחת אוקראינה לשיחות פודוליאק אמר שנראה שיש מקום לפשרה מסויימת | הקרמלין הכניס את ביידן, טרודו, שר ההגנה האמריקני וראש ה-CIA תחת סנקציות משלו | במריופול צפי לאלפי אזרחים הרוגים https://youtu.be/GXjjmo85pZQ בעוד הרוסים מגבירים את קצב ההפצצות על העיר קייב יצאו אתמול ברכבת שלושה ראשי ממשלות פולין, צ'כיה וסלובניה לבירה המופצצת כדי להיפגש עם זלנסקי ולהביע סולידריות עם העם האוקראיני, וראש ממשלת פולין מכריז: "חובתנו היא להיות במקום שקבעה לנו ההסטוריה". מתיאוש מורבייצקי מפולין, פטר פיאלה מצ'כיה ויאנז יאנסה מסלובניה יצאו למסע שלדעת פרשנים במערב מסמל את יכולת העמידה של אוקראינה עד כה בהתמודדות עם הפלישה הרוסית. המסר הוא שצבא רוסיה התכוון לכבוש את קייב לפני כשבועיים, ועדיין לא הצליח. ראש ממשלת פולין אמר לפני שחצו את הגבול: "אנו נוסעים למען עתיד ילדינו הראויים לחיות בעולם חופשי מעריצות". הנשיא זלנסקי אמר לראשי הממשלה כי שיחות השלום עם רוסיה נראות יותר מציאותיות אולם דרוש עוד זמן. אתמול הביעו מקורות אוקראיניים לראשונה תקווה שאולי המלחמה תסתיים בקרוב ויתכן שהרוסים יסכימו לתנאים מסויימים, בעיקר עקב כישלונם להקים ממשלה חלופית פרו-רוסית בקייב. ראש משלחת אוקראינה לשיחות פודוליאק אמר שנראה שיש מקום לפשרה מסויימת והשיחות יימשכו היום, וכי הרוסים מרככים כנראה מעט את עמדתם בעניין הפסקת הלחימה.  הנשיא זלנסקי הביע אתמול נכונות להסכים לערבויות ביטחון שיבטיחו שאוקראינה לא תבקש להצטרף לנאט"ו. "אוקראינה מבינה שדלת נאט"ו איננה פתוחה בפניה", אמר זלנסקי, "ואם אינך יכול להיכנס בדלת עליך לשתף פעולה עם אלו שיכולים להיכנס כדי שיסייעו לנו להגן על עצמנו".  בתגובה לסנקציות פרסמה אתמול מוסקווה רשימה של אנשים שהכניסה לרוסיה אסורה עליהם, ביניהם ביידן, טרודו, שר ההגנה האמריקני וראש ה-CIA. שלושה ראשי הממשלה מגיעים לקייב הנתונה להפצצות, ממנה נמלטו כמחצית מ-3.5 מיליוני תושביה. זלנסקי קרא לחיילים הרוסיים להיכנע. "למה לכם למות", אמר, "אני  יודע שאתם רוצים לחיות". בעיר ריבנה נהרגו  19 איש בתקיפת מטוסים רוסיים על מגדל טלוויזיה. המצב החמור ביותר הוא בעיר הדרומית מריופול, שם נהרגו מאות תושבים והרוסים טענו שהם שולטים בכל אזור העיר חרסון שבדרום המדינה.  האו"ם הודיע שמספר הפליטים שעזבו את אוקראינה הגיע אתמול לשלושה מיליון. אתמול הצטרף מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג לחוששים מנשק כימי רוסי. הוא אמר בבריסל שרוסיה עלולה ליצור תירוץ כזב כדי להשתמש בנשק כימי. הוא הגדיר אבסורד את הטענות הרוסיות כאילו יש באוקראינה מעבדות לייצור נשק כימי וביולוגי.  ארה"ב הטילה חבילת סנקציות חדשה על קצינים בכירים בצבא הרוסי, על אנשים המעורבים בשחיתות או קשורים להפרות זכויות האדם. הוטלו סנקציות על שופטת במוסקווה, על תובע-חוקר ועל יו"ר הפרלמנט של בלארוס. הקרבות גבו אתמול עוד קרבן בתקשורת: הצלם הוותיק של רשת FOX NEWS פייר זקז'ובסקי נהרג כשהמכונית בה נסע הותקפה בירי ליד קייב. יחד אתו היה במכונית כתב רשת פוקס בנג'מין הול, שנפצע מהיריות. ברוסיה אושר חוק המתיר לחברות התעופה הרוסיות להשתלט למעשה על מאות מטוסים שהן חכרו מחברות החכרה זרות מחוץ לרוסיה ועתה הם כלואים ברוסיה. חברות ההחכרה ביטלו את רישויי המטוסים הנמצאים ברוסיה וחברות התעופה הרוסיות יוכלו מעתה לרשום אותם כאילו הם רכושן. מדובר ביותר מ-515 מטוסים זרים בשווי של כעשרה מיליארד דולר. הממשלה הרוסית הודיעה שתעניק אישורי כשירות טיסה לכל המטוסים הזרים הללו.  

אחד החידושים בבית הספר של חיל הגבולות הוא שימוש בסימולטורים, מאמנים, שנכנסו לשימוש לפני כשנה ושיפרו בצורה משמעותית את שיטות ורמות ההדרכה צילום: דובר צה״ל  הלוחמים והלוחמות של חמישה גדודי האיסוף הקרבי וחמש היחידות המבצעיות של חיל הגנת הגבולות פרוסים בכל גבולות המדינה, גבולות שלום וגבולות עימות – לבנון, סוריה, מצרים, ירדן, איו"ש ועזה. הלוחמים עוסקים במגוון גדול של משימות ותפקידים, בהתאם לאופי הייחודי של הגבול שעליו מגן הגדוד. החל מתצפית ואיסוף קרבי לתוך סוריה וכלה בסיכול הברחות סמים מעבר לגדר שבגבול מצרים. החיל מורכב היום מחמישה גדודי איסוף קרבי וחמש יחידות מבצעיות, שהם גדודי חי"ר מעורבים העוסקים בבט"ש לאורך הגבולות, וגם מערך הגששים של צה"ל ויחידת מפעילי רחפנים. שימוש בסימולטורים מקצועות הלוחמים והמפקדים בחיל הגנת הגבולות נלמדים בבית הספר בבסיס סיירים שבדרום הרחוק, המכשיר את כל קשת התפקידים והמקצועות של הגנת הגבולות - טירונות, קורסי מפקדים, מ"כים, אימון מתקדם, השלמה חיילית מקצועית לקצינים בוגרי בה"ד 1 והכשרות מקצועיות ליחידות אחרות בצה"ל. בית הספר של חיל הגנת הגבולות זכה השנה בפרס הרמטכ"ל לשנת 2021 "על שינויים שנעשו בבסיס וחדשנות", כולל מרפאה חדישה. לרגל האירוע שוחח ישראל דפנס עם סגן מפקד בהל"ג סא"ל ניר מסילתי, שמפרט את שלושה תחומי האחריות של בית הספר: הכשרת לוחמי ולוחמות איסוף קרבי, הכשרת תצפיתניות ובקריות איסוף, הכשרת לוחמי החיל במקצועות חי"ר. אחד החידושים בבית הספר של חיל הגבולות הוא שימוש בסימולטורים, מאמנים, שנכנסו לשימוש לפני כשנה ושיפרו בצורה משמעותית את שיטות ורמות ההדרכה, האימון והלימוד של במקצועות השונים. ועל כך זכה בית הספר בפרס הרמטכ"ל.  סגן מפקד בית הספר סא"ל ניר מסילתי: "השימוש במאמנים בבסיס הוא קפיצת מדרגה בהכשרות. לוחם/ת איסוף קרבי יכול לתרגל את רוב הפעילויות שלו במאמן, אין צורך לנדוד לאזור גבול כדי לראות בעין מה נדרש ממנו.  ״מייצרים לחניך פלטפורמה במאמן, הוא רואה את פני השטח האמיתיים בלבנון או בעזה או בסוריה. משקפים לו במאמן התרחשויות, תרחישים, הוא רואה דמויות שעליו לעקוב אחריהן, מתרגל דיווח על המתרחש, כל זה לפני שהוא מגיע לזירה האמיתית של הגדוד שלו. כך בדיוק גם בהכשרת תצפיתניות".  מפעילי רחפן בבהל"ג ניצבים כיום שלושה מאמנים (תוצרת חברת בגירה) שהם מתקנים טכנולוגיים מתקדמים. מאמן תחום זיהוי לטווח רחוק. החניך לומד ומתרגל איך להסתכל על שטח, מה הוא רואה, התאמת השטח למפה והמפה לשטח. הכשרת מפעילי רחפן. לומדים במאמן את המוטוריקה העדינה של רחפן, צורות הפעלה, המראה ונחיתה, הטסה בתנאי מזג אוויר שונים, יתרונות ומגבלות של רחפן, טיפול בתקלות. החניך לומד ומתרגל במאמן לפני שהוא מגיע לשטח, וזה חיסכון בעלויות.  הוא מגיע ליחידה המבצעית אחרי ש"צבר שעות מנוע" במאמן. הרחפן הוא כלי קטן, זול ויעיל, מנגיש תצפית למפקד כוח מתמרן, נותן תצפית עילית אנכית או אלכסונית ומביא מודיעין עדכני. יש רחפנים שיודעים להטיל חימושים.  מאמן אייל (איסוף יירוט לגבולות) שהוא שילוב של מאמן חי"ר עם המשימות של הגנת הגבולות, וכלל הפעלת סוגי אמל"ח, תרגול אישי וצוות, זיהוי מטרות וסגירת מעגלי אש.  סא"ל ניר מציין ששנת הניסיון הראשונה בהכשרה במאמנים הראתה תוצאות מצויינות. לומדים להפעיל, לתחקר אירועים, לומדים תצפית לעבר שטח אויב בתוך הכיתה בבסיס בדרום הארץ.  חדש: סופרמרקט צה״לי  חיל הגנת הגבולות, הקיים כשלוש שנים, הוא שלב שלישי בהתפתחות שתחילתה במודיעין שדה, אחרי כן חיל האיסוף הקרבי וכיום חיל הגנת הגבולות, הכולל את כל הפונקציות הללו, ובית הספר שמכשיר את כל בעלי התפקידים והמקצועות.  סא"ל ניר מילא תפקידי לחימה ופיקוד ביחידות שונות, לחם ופיקד במלחמות לבנון, רע"ן איסוף קרבי בבסיס צאלים, רע"ן פיתוח אימונים בזרוע היבשה והוא מלווה את החיל מיום הקמתו.  לבד מהעיסוקים הקרביים-מקצועיים בבית הספר בהל"ג, ניר גאה בחידוש שהקים צה"ל כפיילוט צה"לי אצלו בבסיס, והוא סופרמרקט קטן המשרת את חיילי/ות הבסיס. "פעם היה שקם. התקדמנו, והיום יש לנו בבסיס סופרמרקט אמיתי בו יכול החייל לקנות מזון, חטיפים, מוצרי טואלטיקה, שתייה, בשמים מכשירי חשמל קטנים ועוד מוצרים. הכל במחירים זולים מאוד, והסופרמרקט מופעל כולו על ידי חיילים בפיקוד נגדת ייעודית.״ זו שנה ראשונה שסופרמרקט כזה מופעל בסיירים וגם בבית הספר לשריון. לדברי סגן מפקד בהל"ג מדובר בהצלחה, "זו בשורה אמיתית לחיילים, ויש אפילו רווח מהכנסות המכירות, והרווח כולו מושקע לטובת הבסיס. בשנה הראשונה שילשנו את היקף המכירות", אומר סא"ל ניר מסילתי. 

המערכת מספקת פתרון Active Active עם חיבור עתידי לענן הממשלתי נימבוס. היקף הפרוייקט מוערך במאות אלפי שקלים נתן דיסלדורף. תמונה: באדיבות בית החולים לניאדו חברת הראל טכנולוגיות השלימה פרוייקט לשדרוג מערך הגיבוי והתאוששות מאסון (DR) בבית החולים לניאדו באמצעות פתרונות הגנת הנתונים, הגיבוי והתאוששות מאסון של קומוולט. מערך הגיבוי של קומוולט ישמש להגנה על הנתונים השמורים בתשתית ה- IT של בית החולים.  המערכת מספקת תכונות מתקדמות כמו: יכולת איתור מתקפות ואיתור אנומליות, תמיכה בתשתיות אחסון Active Active, אשר הוכנסו לאחרונה לשימוש בבית החולים, חלונות גיבוי קצרים בהרבה, יכולות שחזור מתקדמות עם אפשרות שחזור ברמת הפריט הבודד, אינדקסים לשחזור המידע והתממשקות לגיבוי נתונים בענן, אשר צפוי לשמש את בית החולים לגיבוי נתונים שישולבו בעתיד בענן הממשלתי – נימבוס. כמו כן, המערכת מסוגלת לבצע גיבוי ושחזור בהיקפים גדולים של מידע המגיע ממערכות שונות ביציבות גבוהה ומהירות רבה, כל זאת מבלי להפריע לפעילותן של שאר המערכות. היקף הפרוייקט מוערך במאות אלפי שקלים.  לדברי נתן דיסלדורף, מנהל מערכות מידע ראשי של בי"ח לניאדו, "עקב הגידול בסיכונים הפוטנציאליים על בתי חולים בישראל ובעולם ועקב היותן של מערכות המידע בבית החולים קריטיות לתפקוד בית החולים, קיבלנו החלטה להחליף את מערכות הגיבוי הקודמות שהיו בבית החולים. ״נדרשנו למערכת שתתמוך בתשתיות Active Active אליהן עברנו לאחרונה והפתרון הקודם לא תמך בהן ולבסוף בחרנו מערכת שתוכל לגבות את הנתונים שנשמור בעתיד בענן נימבוס". אבינועם צ'פלאוי, מנהל מחלקת הפריסייל בחברת הראל טכנולוגיות מידע: "בית החולים לניאדו הבין שמערכות הגיבוי הקיימות מיושנות ולא תומכות בתשתיות הקיימות וקיבל החלטה לשדרג את המערכת למערכת אחודה, נוחה לתפעול ועתירת פונקציות בתחום הגנת הנתונים, הגיבוי והתאוששות מאסון.״ מיכל אהרוני,  מנהלת מכירות מגזר ציבורי בקומוולט ישראל: ״תקלות או מתקפות על גופי בריאות אינם שאלה של האם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה וחשוב שכל גוף בריאות יהיה ערוך ומוכן לכל תרחיש ויוכל לחזור לשגרה במהירות הרבה ביותר.״

תקציב 2022 בהיקף 25.9 מיליארד רונד (6.14 מיליארד דולר) שווה ערך ל-2.04% מהתמ"ג וסימן עלייה של 14% משנה לשנה. על הפרק: מטוסים, ספינות ורכבים משוריינים  The Romanian Armed Forces are set to benefit from higher defence spending. (Photo: Romanian Armed Forces) רומניה תגדיל את תקציב הביטחון שלה ל-2.5% מהתמ"ג משנת 2023 בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, הכריז הנשיא קלאוס יוהניס ב-11 במרץ במהלך ביקור של סגנית נשיא ארה"ב, קמאלה האריס. עוד לפני שמשבר רוסיה-אוקראינה גרם למדינות רבות באירופה להעריך מחדש את סדרי העדיפויות שלהן בהוצאות הצבאיות, רומניה הייתה אחת מעשר המדינות החברות בנאט"ו שהתחייבו להוציא לפחות 2% מהתמ"ג על הגנה. תקציב 2022 בהיקף 25.9 מיליארד רונד (6.14 מיליארד דולר) שווה ערך ל-2.04% מהתמ"ג וסימן עלייה של 14% משנה לשנה. השקעה נוספת בתקציב הביטחון עשויה לגרום לרומניה להחיות את תוכנית רכש הרכב המשוריין Agilis שנתקעה עם Rheinmetall. Shephard Defense Insight מציינת כי רומניה עוסקת גם ברכישת ארבע קורבטות חדשות מדגם Gowind תמורת 1.6 מיליארד אירו, שתוכננו על ידי Naval Group אך נבנו באופן מקומי. עם זאת, גם תוכנית זו נתקעה. תוכניות השקעות ביטחוניות מרכזיות נוספות ברומניה כוללות רכישת 32 מטוסי F-16 של חיל האוויר המלכותי הנורווגי, שאושרו על ידי הפרלמנט הרומני בדצמבר 2021 תמורת 454 מיליון אירו (515 מיליון דולר).  

חברת בירד תרכוש את מטוס King-Air 350 ותסב אותו למטוס סיור ימי באמצעות התקנת מערכת ASIO מתוצרתה תמונה: חברת בירד חברת בירד אירוסיסטמס הישראלית, ספקית  של טכנולוגיות ופתרונות הגנה לציים אוויריים, ימיים ויבשתיים של ממשלות וסוכנויות, הודיעה השבוע על קבלת הזמנה נוספת למטוס סיור ימי למשימות מיוחדות מסוג King-Air 350 ממדינה ששמה לא נמסר. במסגרת החוזה, החברה תרכוש את המטוס ותסב אותו למטוס סיור ימי באמצעות התקנת מערכת ASIO מתוצרתה. לדברי החברה, מטוס המשימה המיוחד ASIO של BIRD הוא פתרון מידע, מעקב וסיור (ISR) מוטס, אידיאלי למעקב ימי וקרקעי, חיפוש והצלה, סיור וניטור. ASIO מציעה למקבלי החלטות ומפקדים בשטח מידע יבשתי וימי מדויק בזמן-אמת, המשפר באופן דרמטי את המודעות המצבית. כמכפיל כוח אמיתי, מערכת ASIO מאפשרת אפילו לצוותים קטנים לספק מידע מעקב מפורט ומקיף המכסה אזורים גיאוגרפיים גדולים. המערכת הימית ASIO  מספקת ללקוחות פתרון אווירי-ימי-יבשתי משולב. המערכת מאפשרת מעקב ימי וחופי, סיור וסקר גבולות ונכסים אסטרטגיים ויכולות פיקוח על אזורים כלכליים בלעדיים (EEZ).   תוך שימוש במערכת ה-MSIS (מערכת ניהול  משימה מתקדמת) של בירד לצרכי תמיכה מבצעית מלאה במשימה, כולל תכנון, ביצוע, תחקור, עדכוני משימות מקוונים ומודעות מצבית מוחלטת בין כל הסגמנטים (מוטסים, ימיים וקרקעיים) בתוך כוחות המשימה, מערכת ה-ASIO  מספקת פתרון סיור ימי גמיש, עוצמתי ומקיף המאפשר איתור, מעקב ויירוט יעילים של כל פעילות חשודה בים.  

ד"ר רון דודזון מסביר בראיון כי אנחנו לא במלחמה סייבר עולמית, אך כדאי להעלות כוננות. ״מעקב אחרי אירועים בסקטור הפעילות, הדרכות עובדים והקשחת התקשורת לארגון.״   קרדיט: ענת לנדוי, משק 8 ״מגיע לאוקראינים שאפו על ההכנות שלהם בסייבר למלחמה עם רוסיה״, אומר ד"ר רון דודזון, מנהל המו"פ וסמנכ"ל טכנולוגיות בכיר בחברת Skybox Security הישראלית. לשעבר סגן מפקד 8200, מנהל מודיעין ופיתוח בצ'קפוינט ודירקטור אבטחה בכיר בסיסקו.  החברה מספקת מערכת שו״ב למערך סייבר מרובה מוצרים. ״ניתן להניח כי הרוסים רוצים הכרעה מהירה ומשתמשים גם ביכולות סייבר. עם זאת, טרם ראינו הצלחה של ממד הסייבר הרוסי כתרומה משמעותית לתמרון הפיזי. זה מעלה שאלות פילוסופיות באופן כללי סביב ההנחות של יכולות סייבר התקפיות או איסופיות באופן כללי.״  חברת Skybox Security פיתחה מערכת שיודעת לקרוא קונפיגורציות ומדיניות של כ-100 מוצרי הגנה שונים ולהציג למשתמש ׳תמונת על׳ של מצב האבטחה בארגון. הפתרון עוזר למשתמש להבין האם הוא עומד ברגולציות שונות בתחום, אילו טלאים נדרשים להתקנה (כולל עדיפות מה להתקין קודם), איך משפרים את רמת האבטחה, איפה יש סיכונים ועוד.  איזו המלצה היית נותן למנכ״ל של חברה בעת זו של מלחמה באוקראינה?  ״בימינו, ניתן להניח שלכל מנכ״ל יש מנהל אבטחת מידע בחברה. לפחות חברות בינוניות וגדולות. כך שגורם מקצועי תומך צריך להיות. מעבר לכך, אני לא חושב שכעת, באופן יחסי, יש סיכון גדול יותר לעסקים שלא מעורבים ישירות במלחמה. כן יש סיכון של נזק אגבי ולכן הארגון נדרש להעלות כוננות בסייבר באופן כללי עד לשוך הקרבות״, מסביר דודזון.  ״בשני הצדדים יש פעילות סייבר עממית רחבה בנוסף לפעילות ממשלתית. בצד הרוסי, יש פעילות, אך פחות ממה שציפו. האוקראינים עשו עבודת הכנת טובה, כולל סיוע ממשלתי מערבי. ייתכן והרוסים רוצים לעשות יותר נזקים בסייבר, אבל לא מצליחים. וכן, תמיד יש את ההנחה שמדינות לא חושפות את כל היכולות, אלא ביום הדין. עם זאת, החולשה היחסית של ממד הסייבר, על פי פרסומים גלויים, בלחימה, מעלה שאלות. ״כרגע היכולות העממיות בסייבר מופנות נגד המעגל האוקראיני והמדינות המסייעות באופן ישיר באספקת נשק וכוחות לוחמים לאוקראינה. כמנכ״ל, הייתי מניח, בגלל יכולות התקיפה העממיות הנפוצות, שכולם נלחמים בכולם ויש לזה נזק אגבי. גם החברות הרוסיות המספקות את הצבא הרוסי צריכות להניח שהן מטרה למתקפות.  ״צריך להיות קשובים למה קורה בפועל. האם נתקפות מטרות בגזרה שלי - גיאוגרפית או סקטוריאלית. קל לזלוג ממטרה אחת למטרות קרובות אליה מבחינת פעילות עסקית. המעבר לאורך שרשרת האספקה אפשרי.    ״באופן כללי צריך להפעיל מדיניות אבטחה יותר מחמירה מבחינת הרשאות, זמנים לתיקון טלאים, עדכוני אבטחה, בדיקות אבטחה חיצוניות, סריקות ברשת. המנכ״ל צריך לאמץ מנהג של רוסיה - להקשיח את רמת העבירות מחוץ ולתוך הארגון. אחזור על המנטרה הקבועה - אין אבטחת מידע של 100 אחוזים. הדברים יצאו מגדר היכולת לתת הגנה הרמטית. אפשר להגיע לרמת אבטחה טובה, לא יותר מכך.״  צריך לשנות גם הרגלי העבודה של העובדים בארגון?  ״רצוי להקשיח את הכניסה לארגון מטלפונים סלולריים והתקנים שונים. הגברת כוננות. גם במחיר מגבלות על משתמשים. יש מקום לשקול שינוי מדיניות של גישה לארגון ומערכות גישה לארגון. לפחות עד יעבור זעם״, מסביר דודזון.  ״בחברות שקשורות באופן מסוים לעימות באוקראינה, העובדים יותר חשופים למתקפות.  פישינג, הונאות וכו׳. לסיסו בארגון יש סל כלים שהוא עובד איתו, כולל הדרכות עובדים. זה כלי חזק בעיתות כוננות.״  לעומת מנכ״ל בחברה עסקית, כיצד מערך סייבר מדינתי צריך להתנהל?  ״רמת הכוננות צריכה לעלות. מעקב אחרי אירועים. המודיעין צריך להיות מוגבר. גופים שאפשר להנחות, צריך להעלות כוננות. אם יש מידע ממוקד על סקטור מסוים, לתת הנחיה או המלצה לניתוק רשתות או כניסות מאובטחות לרשת. כמו גם, ליישם כל מדיניות אחרת שנבנתה לעת כוננות״, אומר דודזון.  ״עם זאת, צריך לבחון את המציאות בפרופורציה - אנחנו לא במלחמת סייבר עולמית. העובדה שהמלחמה הזו אינה מוכרעת באמצעי סייבר, מעלה שאלות לגבי יכולות סייבר בממד הפיזי. אם הרוסים היו יכולים לאתר את בכירי הממשל האוקראינים באמצעי סייבר, ומדינת ישראל כבר עשתה זאת בעבר, על מנת להגיע אליהם פיזית - הם היו עושים זאת. פוטין כן רוצה להגיע להכרעה , ולכן צריך לתת קרדיט לאוקראינים.״   יש בקשות מיוחדות מלקוחות בתקופת מלחמה?  ״הייתה הנחה רווחת בקרב אנליסטים בשוק, שהמלחמה תעשה טוב לתעשיית הסייבר. המוצר שלנו ידוע בשוק ודורש אינטרגרציה, כך שמדובר בתהליכי מכירות ארוכים. יחד עם זאת, כן רואים עליה בפעילות המכירות בעת זו.״ 

האשכול החדש בבית שאן כולל שלושה גני ילדים והוא מצטרף לשבעה גני שכבר נכללים בתכנית בבאר שבע, בקריית מלאכי ובירושלים. התכנית מקיפה היום מאות ילדים Photos credit: Oded Karni חברת לוקהיד מרטין השיקה בבית שאן אשכול של גני ילדים במסגרת התכנית המיוחדת "מדעקידס", שמטרתה לחשוף ילדים לעולם המדעי בגיל צעיר. האשכול החדש בבית שאן כולל שלושה גני ילדים והוא מצטרף לשבעה גני שכבר נכללים בתכנית בבאר שבע, בקריית מלאכי ובירושלים. התכנית מקיפה היום מאות ילדים. בתכנית מדעקידס שותפים ראשי העיריות, משרד החינוך, קרן תמי, הפדרציה היהודית בקליבלנד וארגון בית יציב. החינוך למדעים בגיל הצעיר כולל לימודים תיאורטיים, התנסויות מעשיות וניסויים מדעיים. תלמידי כיתות א' עד ג' חשופים להעשרה בתחום הרובוטיקה.  בתמיכת לוקהיד מרטין יוצרת התכנית רצף מגן לילדים מגיל הגן ועד סוף בית הספר העממי בתחומי המדעים והטכנולוגיה.  סטפני היל, סגנית בכירה לנשיא לוקהיד מרטין, אמרה שהחברה מחוייבת לסייע  בהכשרת הדור הבא של הכשרונות המדעיים ברחבי העולם. שרת החינוך ד"ר שאשא-ביטון אמרה שהגנים המדעיים בבית שאן הם בשורה אדירה לילדים שייחשפו לעולם זה כבר בגיל צ עיר.