באירוע של חברת NTT ישראל, אמר סגן הסיסו העולמית של החברה, John Petrie, כי צוות המחקר של החברה חשף קשר אפשרי בין קבוצות תקיפה סיניות ורוסיות צילום: ליאור אביטן חברת NTT, חברת טלקו יפנית, בין הגדולות בעולם, הקימה פעילות בישראל ביולי 2021. הפעילות כוללת מרכז מו״פ, שיתוף פעולה עם האקדמיה ועם האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. במסגרת כנס סייברטק 2022, קיימה החברה אירוע חשיפה לפעילות שלה. את החברה בארץ מנהלת נועה אשר.  חברת NTT פועלת בעשרות מדינות ומכניסה כל שנה מעל 100 מיליארדי דולרים. היא מעסיקה עשרות אלפי עובדים ובבעלותה כ-1000 חברות בנות. כל שנה החברה רוכשת כ-20 חברות בממוצע.  בכנס השתתף שגריר יפן בישראל, מיזושימה קואיצ'י (Koichi Mizushima), שחשף כי סך ההשקעות היפניות בישראל עד כה, במצטבר, הגיעו לכשלושה מיליארדי דולרים. ״הדיאלוג בתחום הסייבר בין המדינות החל בשנת 2013. שני הצדדים חלקו מדיניות ותפיסת הגנה. הדיאלוג נעשה גם ברמת השגרירים. ב-2017 נחתם הסכם לשיתוף במו״פ והחלפת מידע״, הסביר קואיצ'י. ״בגלל מתקפות סייבר, כמו אלו נגד טויוטה, העולם צריך שיתוף פעולה בסייבר.״  במסגרת האירוע סקר סגן הסיסו של החברה, John Petrie, את האתגרים עמם מתמודדים ארגונים ברחבי העולם. ראשית, פיטרי הדגיש את החשיבות של שיתוף מידע בין ארגונים וממשלות והסביר כיצד NTT עושה זאת במדינות בהן היא פועלת.  פיטרי גם חשף קשר אפשרי בין קבוצות תקיפה סיניות לרוסיות. הדברים נאמרו על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה ודיווחים אודות מתקפות סייבר רוסיות נגד תשתיות במדינה. פיטרי התייחס גם לניתוק רוסיה ממערכת העברת הכספים העולמית SWIFT. ״אתם חושבים שלא תהיה תגובה רוסית למהלך? ומה יקרה לאלו שמשתמשים ב-SWIFT, כמונו? אנחנו חברה שפועלת בהרבה מדינות, פגיעה ב-SWIFT צפויה להשפיע עלינו ועל הרבה ארגונים בעולם.״  ה-CTO של החברה, Naoki Shibutani, הקליט הרצאה שהוקרנה באירוע סביב האסטרטגיה של החברה. בין היתר, שיבויה ציין אתגרים כמו צריכת אנרגיה של חוות שרתים בשל הגידול בצריכה הנתונים העולמית. שיבויה הסביר את תפיסת התשתיות של NTT, הנסמכת בבסיסה על שכבת סיבים אופטיים , כאשר כל תדר (צבע) שעובר בסיב מבודל לפי סקטור. מעל הסיבים ישנה שכבה של תקשורת אלחוטית ורשת כבילה ומעליהן שכבת מחשוב.  שיבויה גם הדגיש את החשיבות של ניצול כל ממד, ים - אוויר - יבשה - חלל, לאספקת תקשורת בעתיד. פאנל נוסף באירוע שהוביל משה קרקו, ה-CTO של NTT ישראל, עסק בשאלות סביב השימוש העתידי בהצפנה, באתגר הפרטיות ונושאים נוספים. 

״העברת ישראל לסנטקום, פיקוד המרכז של ארצות הברית, מאפשרת לנו לחזק את יחסי הביטחון ולפעול ביחד למען יציבות המזרח התיכון״, אמר גנץ https://twitter.com/gantzbe/status/1499348509635624963?s=20&t=xcLqw-aof9... "שמחתי להיפגש הבוקר עם מפקד סנטקום, הגנרל מקנזי, ולהודות לו על שנים של שותפות ומנהיגות עם סיום תפקידו. הודיתי לגנרל מקנזי על מחויבותו לביטחונה של מדינת ישראל ועל חיזוק שיתוף הפעולה בין צבאות ישראל וארה"ב״, אמר גנץ בעת פגישתו עם הגנרל מקנזי.  ״העברת ישראל לסנטקום, פיקוד המרכז של ארצות הברית, מאפשרת לנו לחזק את יחסי הביטחון ולפעול ביחד למען יציבות המזרח התיכון. בפגישה דנו בהתפתחויות האחרונות, ובראשן האתגר האיראני והשלכות המלחמה באוקראינה. ישראל תמשיך להיות מחויבת לקשר המצוין בין צבאות ארה"ב וישראל ולהעמקת היחסים."

יוסי סאסי, מומחה סייבר בעל מוניטין בינלאומי, מייסד-שותף וארכיטקט האבטחה הראשי בחברת ROOT10, טוען כי חוסר המוכנות למתקפות נובע גם מכשל בסיסי שטמון בהיערכות הארגונים צילום: גלעד קוולרצ׳יק הציבור כבר יודע שישראל נמצאת תחת מטר בלתי פוסק של מתקפות סייבר מתוחכמות ואפקטיביות, אך מעטים יחסית יודעים שעסקים רבים שפונים לחברות המתמחות בתחום לא מוצאים מי שיטפל בהן ונשארות חשופות לגמרי. ככה זה כשיש הצפה כלל ארצית ואין מספיק מוחות וידיים לטפל בכל פרצה. ברגעי המשבר, כשמתקפות מסוכנות שוטפות את ישראל נחשף המחסור הנוראי בעובדים מיומנים לתחום וחברות המספקות שירותי סייבר פשוט לא מסוגלות לטפל בכל הפונים.  ומדוע המתקפות כל כך אפקטיביות? חלק מהסיבות לא קשורות ישירות לישראל. התוקפים חכמים יותר ומובילים את החדשנות העולמית בתחום הסייבר ואילו המגינים מסוגלים בעיקר להגיב לחידושים שלהם ולנסות להדביק פערים. זה מנגנון מובנה באופן בו תעשיית אבטחת המידע פועלת לפיו. החדשנות היא בצד התוקף ולא בצד המגן. התוקפים נהנים ממרחב פעולה בלתי מוגבל, אין להם מגבלות תקציב או Scope כמו למגינים, הם גמישים יותר, הם בוחרים את זירת הפעולה ואת שיטות הפעולה במגוון אין סופי של תרחישים שהמגינים לא יכולים להיערך אליהם ביעילות מראש. יתרה מכך, הם בנו תשתיות טכנולוגיות ענקיות שעד לפני שנים לא רבות רק מדינות החזיקו כמותן. בנוסף, יש כלכלה מאחורי כל דבר, והרבה מאוד כסף עובר בתעשיית הסייבר ההתקפי ופשיעת הסייבר. נבנו תשתיות שיווקית בסדרי גודל מטורפים גלובלית, כולל זירות מסחר כמו Zerodium, שבה נמכרים כלי פריצה מתוחכמים לאור יום, בין קונים ומוכרים אנונימיים – ממשלות, גופי ביון, גופי פשיעה, יצרני תוכנה, שועלים בודדים.  בנוסף, תעשיית ההגנה בסייבר מתקשה לייצר פתרונות הוליסטיים באמת. אם היינו ממשילים את המצב לתעשיית המכוניות, הרי שהיינו רוכשים גלגל מיצרן אחד, הגה מיצרן אחר, כרית אויר מאיקאה וכיו"ב, תוך שאומרים ללקוח – "עכשיו תרכיב לבד וסע לשלום". קשה לבוא בטענות נגד ארגונים בישראל על המחסור באנשי מקצוע או על רמתם הטכנולוגית הגבוהה של התוקפים. עם זאת, הם מעצימים את הבעיות בסדרי גודל בשל טעויות, לעתים בסיסיות ובמקרים רבים בשל גישת סייבר שגויה ומדיניות קצרת טווח. לדוגמא, מתקפות הכופר שמטילות אימה על כלל המשק הן מתקפות קלות לטיפול. בשוק יש מספר פתרונות מסחריים המזהים באופן אוטומטי כשמתבצעת הצפנה מהירה של מספר גדול של קבצים באופן אנומלי, פעולה המאפיינת מתקפת כופר שניתן לבולמה בשלב זה. כמו כן, רוב החברות נחדרות דרך פגיעויות ידועות או הגדרות שגויות, מה שנקרא "וקטורים ידועים", שלא לאמר בסיסיים. יש לקבוע בצער, שכל חברה או ארגון שנפגעו ממתקפת כופר פשוט לא יישמו בקרות מתאימות וניטור בהתאם ו\או לא התקינו פתרון זמין מסוג זה שהיה מונע את הפגיעה.  חוסר המוכנות למתקפות נובע גם מכשל בסיסי שטמון בהיערכות הארגונים. רבים ממנהלי האבטחה ומנהלי ה-IT עסוקים ברכישת פתרונות אבטחת סייבר ורואים בכך את גולת הכותרת ולב התפקיד והקריירה שלהם, אך בפועל, הפתרונות הללו, משוכללים ככל שיהיו, הם לא יותר ממעטפת חיצונית נוצצת. ללא שתילה עמוקה שלהם והתאמה שלהם לארגון, לרבות הכשרה נאותה ותחזוקה וניטור שוטפים של הפתרונות באמצעות עבודה סיזיפית קשה, הם יישארו חסרי תועלת אמיתית ביום מתקפה. מה ניתן לעשות כדי לשפר את עמידות החברות והארגונים בישראל למתקפות סייבר? ראשית, ארגונים צריכים להקדיש משאבים רבים יותר לאורך זמן בעבודה הקשה של הקשחות פנימיות וחיצוניות של המערכות, בבניית חוקים, תהליכים ומנגנוני ניטור נכונים ואפקטיביים יותר שיגנו יותר טוב על הארגון. יש לציין לחיוב בהקשר זה שחלק מהמגזרים כן נערכו טוב יותר שנים ארוכות אחורה, דוגמת מגזר הבנקים בישראל, שביצעו מהלכי עומק מסוג זה בהצלחה והם בהכללה במצב טוב יותר כיום ממגזרים אחרים, לרבות ההבנה של הנהלות (בין אם מכורח רגולציה או רציונל עסקי) כי מתקפות סייבר הן גורם סיכון עסקי ממעלה ראשונה הניצב בפניהם. כך שהנושא נכנס לראש סדרי העדיפויות וזוכה לייצוג בהנהלות ובדירקטוריונים. גישה זו מומלצת לכל החברות והארגונים בכל מגזרי המשק.  שנית, המחסור באנשי מקצוע בתחום הסייבר, הוא כאמור, חמור מכפי שנדמה וכיום הוא אתגר שנמצא לפתחה של המדינה ולא רק של התעשייה. אחת הבעיות היא שתחום הסייבר הוא מורכב וקשה יותר מאשר תחומים טכנולוגיים אחרים ולא יהיה מוגזם לומר שלא כל אחד נולד להיות איש סייבר ברמה גבוהה. זה קצת יותר מורכב מהסבת אקדמאים להיי טק או להפוך בוגר תעשיה וניהול לאיש QA (אבטחת איכות תוכנה). עם זאת, ניתן להגדיל את מצבת מומחי הסייבר בישראל באמצעות הסבות של אנשי פיתוח שמגיעים עם הבנה מעמיקה בקוד (אבני הבניין בסייבר) וכמו כן אנשי סיסטם שמכירים את המבנה של תשתיות המחשוב, פרוטוקולי התקשורת, תשתיות האינטרנט וה-IT. פתרון נאיבי משהו, כמו כל אתגר גדול, הוא לצפות שהמדינה תיטול את התפקיד המוביל בהגדרת הצרכים, בניית מסלולי הסבה והכשרה בהיקף גדול יותר שיפתרו את מצוקת הסייבר של ישראל. ישראל נחשבת למעצמת סייבר ובצדק – אך בעיקר בתחום ההתקפי ופחות בהגנתי. ניתן היה לצפות שעם תעשייה כזו החברות והארגונים בישראל יהיו עמידים יותר ולא פרוצים לכל רוח, אך בפועל אין קשר בין הדברים. הפער בין כמות הסטארטאפים והאקזיטים בתחום אבטחת המידע לבין העליה המטאורית בכמות המתקפות המוצלחות על המשק הישראלי ממחישים זאת יותר מכל. כדי להגיע למטרה זו נדרשת מודעות גבוהה יותר לאתגר הסייבר, עבודה קשה יותר והשקעות שאת פירותיהן רואים אחרי מספר שנים ולא מיידית.                                    

ראש העיר איגור קוליחאייב הודיע שצבא רוסי נכנס לבניין העיריה וקרא לתושביו לצאת לרחובות רק בשעות היום ובקבוצות של שניים או יותר via REUTERS שבוע לפלישת רוסיה לאוקראינה: עיר הנמל חרסון לחוף הים השחור, נכבשה בידי הצבא הרוסי וראש העיר הודה שחיילים רוסיים נמצאים ברחובות העיר בת כרבע מיליון תושבים. ראש העיר איגור קוליחאייב הודיע שצבא רוסי נכנס לבניין העיריה וקרא לתושביו לצאת לרחובות רק בשעות היום ובקבוצות של שניים או יותר. הבוקר נמסר שמספר פליטי מלחמת אוקראינה הגיע למיחליעון. הפצצות והפגזות מהאוויר ומארטילריה רוסיים נמשכו אתמול על ערי אוקראינה, בעוד העצרת הכללית של האו"ם מחליטה ברוב גדול לגנות את רוסיה ולתבוע ממנה להסיג מיד את כוחותיה מאוקראינה. לראשונה חשפו אתמול הרוסים את מספרי נפגעיהם במלחמה: משרד ההגנה הודיע שבקרבות נהרגו 498 חיילים ונפצעו 1,597. מטרת המבצע, אמר משרד ההגנה, היא פירוז אוקראינה מנשק והגנה על הרפובליקות של דונבאס.  אתמול  היו חילופי גירוש דיפלומטים רוסיים ואמריקניים. דובר מזכ"ל האו"ם הודיע שארה"ב גירשה דיפלומט רוסי חבר במשלחת רוסיה לאו"ם. לדברי ספוטניק ניוז התגובה הרוסית היא לגרש דיפלומט אמריקני בכיר ממוסקווה. הרוסים טוענים שארה"ב עומדת לגרש מתחומה 12 דיפלומטים רוסיים העובדים באו"ם באשמת ריגול.  החלטת עצרת האו"ם בגנות רוסיה התקבלה על ידי 141 מדינות מתוך 193 חברות. החלטת הגינוי נוסחה ב"מונחים חזקים במיוחד".  בעיר חרקוב הכריז אתמול בציניות תושב העיר שהתנדב להילחם בפולש הרוסי: "ה'משחררים' הרוסיים מגיעים". מרכז חרקוב נהרס כמעט כליל בהפגזות, והכיכר המרכזית מוקפת גושי בניינים הרוסים ושברי הריסות.  גג מטה משטרת חרקוב עלה באש והתמוטט. רוסיה הודיע כי היום יתקיים בבלארוס סיבוב שני של שיחות ומו"מ על הפסקת אש, אחרי שהסיבוב הראשון נכשל. הנשיא זלנסקי אמר שרוסיה חייבת להפסיק את ההפצצות לפני שמתחיל מו"מ על הפסקת אש. אתמול לא היתה התקדמות משמעותית של הטור הצבאי הרוסי לעבר קייב אולם שוגרו 450 טילים לעבר מטרות שונות.   בעולם הולך ומתרחב במהירות החרם הכלכלי על רוסיה: תאגידי ענק כמו אפל, בואינג, איירבוס ואקסון הודיעו אתמול על הפסקת פעילותם ברוסיה ושער הרובל ממשיך לצנוח. אתמול נשאל הנשיא ביידן אם יטיל סנקציות על נפט וגז של רוסיה והשיב: "הכל מונח על השולחן".  נשמע לראשונה קולו מתא הכלא של מנהיג האופוזיציה ברוסיה אלכסיי  נבלני, שקרא לרוסים לצאת כל יום להפגנות נגד המלחמה. אוקראינה הודיעה שאלף מתנדבים מ-16 ארצות עושים את דרכם להצטרף למגינים על חרותה של אוקראינה יחד עם הצבא. סוכנות רויטרס מדווחת כי בחוגי משרד ההגנה, הצבא וחיל האוויר בארה"ב מביעים תמיהה על ההשתתפות המצומצמת והבלתי מרשימה של חיל האוויר הרוסי במערכה. מומחי הגנה אמריקניים ציפו שהמערכה תיפתח בהתקפה עזה של מטוסי קרב מתקדמים על שדות תעופה ומטוסי קרב אוקראיניים, אולם זה לא קרה. מטוסים אוקראינים ממשיכים לטוס בשמי ארצם כמעט ללא הפרעה. במשך שבוע הלחימה נראה היה שהפיקוד הרוסי לא רצה לסכן טייסים ומטוסים.  רוב לי, מומחה לצבא רוסיה במכון המחקר למדיניות חוץ בוושינגטון, אמר שהיה סבור שחיל האוויר  הרוסי, שיש לו מטוסי קרב מתקדמים, יפעיל אותם בכמות ובאיכות. אך היו השבוע סימנים לחוסר תיאום בחיל האוויר הרוסי וחוסר תיאום ותקשורת עם כוחות הקרקע. לפיכך כוחות צבא רוסיים שונים היו למעשה חשופים לתקיפות של מטוסי קרב אוקראיניים. 

במסגרת כנס סייברטק 2022, אמר נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל, במסר לאיראן - כי הוא ישתמש בכל כלי להגן על מדינת ישראל. ליזמים, בנט אומר: ״תתמקדו בעשיית טוב לעולם. לא בכמה שניות ילד צופה בוידאו״  צילום: גלעד קוולרצ׳יק ״מדינות צריכות להתערב במהירות בסכסוך באוקראינה כדי למנוע הרג אזרחים ותשתיות. ולחזור לשולחן המו״מ״, אמר נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל, בכנס סייברטק 2022.   ״בהקשר ההגנה בסייבר, צריך לאזן את הביטחון עם החיים. ביטחון פיזי וביטחון בסייבר. גם את הקורונה צריך לאזן עם החיים. אם אתה מסתכל דרך משקפיים של ביטחון בלבד, כולנו נהיה מאחורי מנעול ובריח. האתגר הוא לאפשר חיים, על אף הצורך בביטחון.  ״ממשלת ישראל לא צריכה להשקיע כסף בהיי-טק. יש מספיק כסף אזרחי. צריך לא להפריע. לא לעשות דברים טיפשיים. לא להקשות על יזמים לבנות חברות ולמכור אותן. אם לא נקשה על יזמים - עשינו הרבה.  ״אנו צריכים הון אנושי. ניצלנו את המאגר הקיים וצריך להגדיל את המאגר. דרום וצפון. הפריפריה נמצאת 50 דקות מהמרכז. בנות ובנים שיכנסו למערכת החינוך למקצועות טכנולוגים. החרדים גם צריכים להכנס למעגל ההיי טק. החלום שלי היה שהחרדים יכנסו לשוק העבודה. אנחנו בדרך לשם עם חקיקה חדשה שתאפשר לחרדים צעירים להכנס להיי טק. אם ירצו בכך.  ״גם את הערבים בישראל צריכים להכניס להיי טק. זו מגמה בצמיחה, אבל צריך להאיץ אותה. גם את הפלסטינים בראמללה צריך להכניס לעבוד בחברות היי טק ישראליות. אנחנו מנסים זאת. לא יודע אם זה יצליח, אבל שווה לנסות. ״שיתוף פעולה בינלאומי, קריטי בעולם הסייבר. אם יהיה שיתוף פעולה, פחות יפגעו. אנחנו חותמים עסקאות שיתוף פעולה בסייבר עם מגוון מדינות. גבי פורטנוי ימשיך בזאת כמנהל מערך הסייבר החדש. האתגר הוא לאתר את הפעילות הזדונית במהירות, באמצעות שיתופי פעולה. אם מדינה אחת נפגעת, תוך דקות, כל המדינות האחרות יכולות להגן על עצמן.  ״אנחנו במציאות היברידית. הסייבר הוא ממד לחימה. אפשר באמצעות סייבר להרעיל מקורות מים. אויב יכול לכבוש חוות שרתים ולנתק אותן. בחודשים האחרונים איתרנו מתקפה נגד עסקים בישראל, הודענו להם. הם לא עשו כלום ונפלו קורבן. אני לא בטוח שאני רוצה חקיקה שתאפשר לנו לחייב חברות עסקיות לעשות דברים. זו שאלה פתוחה. אני רוצה שבעלי עסקים יקחו אחריות בעצמם.  ״לגבי שאלת האחריות בהקשר כלי תקיפה בסייבר, השאלה איך אתה משתמש בו. זו השאלה האמיתית. מלחמה סייבר טובה או רעה? זה לא רלוונטי. תלוי איך אתה משתמש בכלים שלך. אנחנו מאד רגישים לשימוש בכלים. כראש ממשלה, האחריות שלי היא להגן על אזרחי המדינה. אני אשתמש בכל כלי בעולם להגן על ישראל.  ״ההבדל בין פוליטיקה להיי טק? ובכן, בהייטק המעבר מרעיון לביצוע יכול להיות מהיר. בממשלה צריך וועדות, יועמ״שים, וכו׳. עם זאת, אני מנסה לייעל את תהליכי הביצוע של הממשלה. ככה עשיתי ברכש לטובת התמודדות עם קורונה. ״אלו עולמות שונים. חוקי פיזיקה שונים. אני מאמין בשקיפות. שכל עובד בחברה ידע הכל. בפוליטיקה אתה מחביא דברים. בחברת הזנק כולם עובדים בשביל מטרה משותפת. בפוליטיקה זה שונה [צוחק]. בסופו של יום בשני העולמות, המכנה המשותף הוא האנשים שמקיפים אותך. המעגל הקרוב.  ״עצות שלי ליזמי היי טק? תעשו את הכסף שלכם, ולכו להציל את העולם. אל תמשיכו להתעסק עם כמה שניות ילד צופה בוידאו. יזמים יכולים לבנות עסקים שעושים אימפקט אמיתי בעולם. דרושה טכנולוגיה למנוע התחממות עולמית ורואים בנו, בישראל, ראש חץ שיכול להמציא אותה. עד 2050 מרבית העולם רוצה להגיע לאפס פליטה, זה יקרה רק באמצעות יזמים טכנולוגים. תבחרו את האנשים שהולכים אתכם. אלו ישארו אתכם. המוצר ישתנה. השוק ישתנה. אנשים אופטימיים, כאלו ללא אגו, שרוצים את טובת החברה - זה מצרך נדיר.״   

״הקמנו את מועצת הסייבר הלאומית, וקבענו דרישות והנחיות להגנה האזרחית שלנו. היינו צריכים דוקטרינה חדשה. הקמנו מוסדות והתחלנו לזוז״, אמר בנימין נתניהו בכנס סייברטק 2022 צילום: גלעד קוולרצ׳יק ראש ממשלת ישראל לשעבר וראש האופוזיציה הנוכחי, בנימין נתניהו, נאם היום (חמישי) ב- Cybertech Global TLV וסקר כיצד הפכה ישראל לאימפריית הסייבר שהיא היום. נתניהו סיפר לקהל כיצד בשנת 2010, לאחר שקרא רומן המתאר מלחמת סייבר בין ארה"ב לסין, הוא התחיל להבין את ההשלכות העתידיות של הסייבר על ישראל והעולם. "לא יכולנו להישאר חסרי הגנה בעולם הסייבר המתפתח הזה", אמר. ״עם זאת, בימים הראשונים של הסייבר, לא הייתה אסטרטגיה ברורה. הקמנו את מועצת הסייבר הלאומית, וקבענו דרישות והנחיות להגנה האזרחית שלנו. היינו צריכים דוקטרינה חדשה. הקמנו מוסדות והתחלנו לזוז. "הכל התבסס על יעד שהצבתי ב-2012 - שתוך 5 שנים ישראל תהפוך לאחת ממעצמות הסייבר המובילות בעולם. וזה התבסס על שאלת הביטחון - איך להגן על המדינה בעולם החדש הזה. בשנת 2010 היו לנו השקעות סייבר בשווי של כ-60 מיליון דולר. עד 2021 היה כמעט 9 מיליארד דולר.״  נתניהו התייחס גם למלחמה באוקראינה. "אנחנו רואים סייבר בלוחמה כרגע, באירועים הטרגיים שמתרחשים באוקראינה עכשיו", אמר, והוסיף כי יש עשרות אלפי מתכנתים שעובדים עבור חברות ישראליות באוקראינה כרגע. "צריך למצוא פתרון - הפתרון הטוב ביותר הוא לכלול את האנשים האלה באלה שאנו מציעים להם ויזה", אמר נתניהו.

צפו באירוע של  יחידת החדשנות בשב״כ - הגאראז׳ צילום: גלעד קוולרצ׳יק הגאראז׳, יחידת החדשנות של שב״כ, ערכה, בפעם הראשונה, כנס פתוח במסגרת כנס סייברטק 2022 ובו חשפה את פעילותה. גם ראש השב״כ השתתף - בזום. צפו באירוע. 

סייברארק הרחיבה לאחרונה את סל הפתרונות כך שארגון יכול לנהל את כלל המשתמשים שלו תחת קורת גג אחת אודי מוקדי. צילום: גלעד קוולרצ׳יק אודי מוקדי דיבר על המרכזיות של ניהול משתמשים לטובת הגנה בסייבר. צפו בהרצאה.