"זה היה האימון הכי מדמה מציאות שראיתי בעשרים שנות שרותי בגדוד. האימון כולו היה בירי חי, מתרגלים תנועה ברחובות עם אש, פגזים, דחפור מפנה מכשולים, דימוי מלחמה אמיתי", מסביר מג"ד 8119, סא"ל (מיל׳) לוטם פרן-פרח צילום: דובר צה״ל גדוד 8119 בחטיבה 16, החטיבה הירושלמית, אוגדה 252, הוא גדוד לוחמי מילואים מהסוג הוותיק והטוב. לוחמים ותיקים, מכירים אלו את אלו, עושים מילואים במשך שבועות כל שנה, וכבר הרבה שנים. ביחד לחמו ברוב מלחמות ישראל מדרום לצפון.  כיום זירת הלחימה המיועדת של הגדוד היא עזה. "זה אזור ההתמחות שלנו", אומר המג"ד סא"ל מיל. לוטם פרן-פרח, "ולכך הוקדש האימון האחרון בשבוע שעבר בו התמקדנו בעיקר בלחימה בשטח עירוני בנוי, עם טנקים, הנדסה וכוחות נוספים". רוב לוחמי גדוד 8119 בחטיבה הירושלמית הם יוצאי חטיבת הנח"ל, סטודנטים, בעלי מקצועות שונים, תושבי ירושלים, הפריפריה ומקומות אחרים בארץ, חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים. חתך של עם ישראל. המג"ד: "האימון הפעם דימה מלחמה בעזה. שיא התרגיל שנמשך חמישה ימים. מגיעים אזרחים ונהפכים במהירות ללוחמים על ציודם. בשלב הראשון משפרים כשירויות בסיסיות. לא כולם בשיא הכושר. בסיום מבצעים תרגיל גדודי שיש לו סיפור מעשה – משימה דומה לזו שתהיה לנו בעזה, אם ניקרא להילחם. הגדוד כובש שכונה בשיתוף חי"ר, טנקים, הנדסה, אש מרגמות,  דחפור D-9. "זה היה האימון הכי מדמה מציאות שראיתי בעשרים שנות שרותי בגדוד. האימון כולו היה בירי חי, מתרגלים תנועה ברחובות עם אש, פגזים, דחפור מפנה מכשולים, דימוי מלחמה אמיתי". לוטם בן 42, עשה את כל השרות הסדיר והמילואים בגדוד ובחטיבה הזאת בלבנון ובמבצעי צה"ל. עלה בדרגות מסגן, דרגת שחרורו משרות סדיר, ועד סא"ל ומג"ד, ובמסלול הקידום במילואים מילא את כל תפקידי הפיקוד בגדוד. המג"ד הוא תושב נוף הגליל ובחייו האזרחיים מנהל עסקי של קיבוץ נערן שבבקעה.  ייחוד הגדוד הוא בגיוון הרב של הלוחמים והקשרים ההדוקים במילואים ובחיים האזרחיים בין רבים מהלוחמים. בחפ"ק הגדודי של לוטם הסמג"ד ומפקדי הפלוגות – כולם משרתים יחד שנים רבות, חלק ממפקדי המחלקות חדשים. אבל ליבת ה"הון האנושי" של הגדוד הם לוחמים עתירי ותק. סא"ל לוטם מציין כי תקופת הקורונה מקשה על שגרת המילואים, אולם הם התייצבו, חלקם משאירים בבית ילדים בבידוד. "לא כולם מגיעים לאימון בשיא הכושר, ובכל זאת לא מוותרים ומתאמנים. שבוע כזה של אימון מרוכז הוא מאמץ פיסי לא קל, ולכן עבורי ההשתתפות הרבה של אנשי המילואים, בעיקר המבוגרים שבהם, היתה חווייה עוצמתית".  עם הגיוס הצטייד הגדוד בציוד לאימון, ולדברי המג"ד הציוד שחולק ללוחמים היה מלא ותואם את כל הדרישות. אפודי מגן לכל חייל, לא היו חסרים. לגדוד, כמו ליחידות אחרות, יש ציוד חירום מאופסן אי שם באחד הימ"חים, והמג"ד מקפיד לבדוק מפעם לפעם את ציוד החירום. בשיחה עם ישראל דיפנס מבקש סא"ל פרן-פרח להדגיש את ההיבט האישי-אנושי של לוחמיו בגדוד חי"ר מילואים ותיק השייך לחטיבה הירושלמית: "ראיתי באימון הפעם לוחמים בני ארבעים וחמש וחמישים. יש לי קמ"ן בגדוד שהוא בן 60 והוא הולך ברגל ונלחם וממלא את תפקידו ברמה גבוהה כבר שנים רבות. "אנו חיים בתקופה שבה יש בארץ הזאת הרבה תופעות של קיטוב ואפילו מריבות. אני חייב לציין שימי אימון עם חיילי הגדוד הזה הם עבורי חווייה מעוררת השראה. אולי הם מתווכחים ומתקוטטים ולא מסכימים ביניהם בפייסבוק. אבל לאימון  במילואים בצה"ל הם מגיעים ופועלים כאיש אחד בתרגול לחימה בזירה המיועדת להם – עזה, והם שומרים על רעות ויחסי חברות. לי זה נותן הרבה כוח". 

על פי פרסום ב-Ynet, עמיר פרץ, יו״ר תע״א, מנסה להתערב בהחלטות כוח אדם שביצע בועז לוי, המנכ״ל. בגלל דינמיקה דומה, התפטר המנכ״ל הקודם נמרוד שפר Copyright: N.Forenza | bigstockphoto פרסום של העיתונאי אודי עציון (Ynet), חושף טפח נוסף בקרב על הנהלת תעשייה אווירית, מאז חילופי גברי של הראל לוקר ונמרוד שפר. ובכן, השמות השתנו, אך הדינמיקה, המזכירה זירת מאבקים, נשארה על כינה.  שפר עזב את החברה בגלל חילוקי דעות שהיו לו עם היו״ר לוקר לאחר שנתיים בתפקיד. כעת, היו״ר החדש, עמיר פרץ, ׳נכנס בגלגלים׳ של המנכ״ל בועז לוי שמונה לפני כשנה וחצי. על פי הפרסום של עציון, ״עמיר פרץ לוחץ על הנהלת התעשייה האווירית להחזיר לתפקיד בכיר את אלי אלפסי, שהיה סמנכ"ל השיווק של החברה.״ אלפסי פרש או הופרש (תלוי את מי שואלים) לאחר מינוי לוי.  האיש של שר הביטחון?  פרץ, שר הביטחון לשעבר, מונה על ידי שר הביטחון הנוכחי, בני גנץ ומנכ״ל משרדו, אמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר. על פי הערכות, לוי אינו מנוי על מעגל החברים של גנץ ואשל, שרצו בכלל להנחית על כסא מנכ״ל החברה את אלוף (מיל׳) חגי טופולסקי לאחר שעזב את אלביט (אשל הכחיש רשמית מעורבות בתהליכי כוח אדם בתעשייה אווירית). טופולסקי הפסיד ללוי בוועדת האיתור שיזם לוקר וויתר על ניסיונות לאחר מכן להושיב אותו על כסא המנכ״ל. בתגובה, גנץ, עד היום כולל (כשנה וחצי מאז מינוי לוי למנכ״ל בפועל), לא מינה את לוי כמנכ״ל קבוע. טרם מינוי פרץ, יש שטענו כי מינויו יאפשר לגנץ ואשל לנהל את החברה בפועל, תוך סיכול החלטות של לוי. ובכן, נראה כי הפרסום האחרון, אם נכון, חושף כי הטענות התממשו.   לוי מבחינתו נכנס לכסא והתחיל לגייס את ההנהלה שהוא רוצה. בין היתר, הוא החזיר את הודי להב, שהיה מנהל העסקים של חברת NSO, לתפקיד סמנכ״ל השיווק של תעשייה אווירית במקום אלפסי. אם הפרסום נכון, עולה השאלה באיזו קונסטלציה תצליח תעשייה אווירית להחזיק שני סמנכ״לי שיווק? אחד ישרת את המנכ״ל ואחד את היו״ר?  תעשייה אווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים עם מחזור שנתי של כ-4 מיליארדי דולרים בשנה. איך מנהלים חברה כזו עם שני מנכ״לים (אחד יו״ר פעיל) ושני סמנכ״לי שיווק? הרי בדיוק בגלל דינמיקה כזו המנכ״ל הקודם פרש. על זה צריך להוסיף את הנתק שיש בין לוי כמנכ״ל, לבעלים - משרד הביטחון. גם זה לא מוסיף נחת ללוי.  מקיאוולי - הגרסה הישראלית  בין לבין, ישנן גם שמועות על כך שלאחר שאופציית טופולסקי נפלה, גנץ ואשל רצו לקדם את מנכ״ל אלתא, יואב תורג'מן, לכסא המנכ״ל. תורג'מן מונה לתפקיד מנכ״ל אלתא ביוני 2018 והיו שטענו כי הוא נעדר את הניסיון, בשלב זה, לנהל את החברה. נכון או לא, בספק אם גנץ יכול להחליף את לוי בשלב זה. ח״כ דודי אמסלם התערב לטובת לוי, במהלך שגרם גם ליועמ״ש הממשלה ללחוץ על גנץ לאשר רשמית את המינוי של לוי. זה כאמור טרם קרה, אבל התהליך חישק את גנץ. שמועה נוספת שמגיעה מגורמים בחברה היא שפרץ אמר ללוי שתקופתו כמ״מ מנכ״ל, תחשב לו לצורך חישוב הקדנציה של המנכ״ל. כלומר, אם וכאשר גנץ יאשר רשמית את לוי (בהודעה לבורסה), חישוב הפז״מ יעשה מרגע המינוי בפועל, ולא מרגע האישור בפועל.  אם קדנציה של מנכ״ל בתעשייה אווירית, על בסיס נתוני עבר, היא כשש שנים (ניסן ווייס. קרת היה חריג וכיהן כעשרים שנים ושפר כיהן כשנתיים), לוי כבר עבר 25 אחוזים ממנה וצפוי לסיים בסוף 2026.  ארבע שנים מהיום, בשעון ישראל, הם נצח. אזכיר כי ממשלות בשנים האחרונות לא מחזיקות קדנציה שלמה, ותלוי איזה שר ביטחון ישב בכסא בשעה שתצא לדרך ועדת איתור ב-2026. לכן, כל החישובים בזירה יכולים להשתנות. גם אם תורג׳מן מתכנן להתחרות על תפקיד המנכ״ל בעתיד, מדובר בהרבה שנים, אם לא יקרה אירוע חריג.  בראייה מציאותית יותר, פרץ ולוי יצטרכו ללמוד להסתדר בשנים הקרובות. לטובת החברה ותהליך ההנפקה, שנראה תקוע בינתיים.  דו״ח מבקר המדינה - מישהו קורא אותו?  ואם נדמה לכם שזירת המאבקים בתעשייה אווירית נולדה לאחרונה, יש לי הפתעה בשבילכם. היא לא. מבקר המדינה אפילו כתב על זה דו״ח בשנת 2021. על פי דו״ח מבקר המדינה מ-2021 בהקשר מינויים בתעשייה אווירית, ״בתע"א נמצאו מקרים שבהם ממלאי מקום או מנהלים בפועל ניהלו יחידות ארגוניות משמעותיות במשך שנה וארבעה חודשים עד שלוש שנים וחצי. מצב זה עלול לפגוע בתפקודן של יחידות נוכח ארעיות כהונת ממלא המקום; וכן בעקרונות התחרות והשוויון.״  בהנחה והנהלת החברה קוראת את דו״חות המבקר, כדאי לשים לב לאחת ההמלצות הגלומות בו. ״על הנהלת התע"א לפעול למינוי המנהלים הבכירים בהתאם לנדרש בדין ובנוהליה, במסגרת הליכי איתור תקינים, שוויוניים ותחרותיים, כדי לאפשר בחירת בעלי תפקידים מיטביים. זאת בין היתר בכל הנוגע לתנאים לקיום הליכי איתור פנימיים ותנאים לביצוע ניוד רוחבי. כל זאת, תחת פיקוח ובקרה של דירקטוריון התע"א.״  אם הפרסום של עציון נכון, שיחה בארבע עיניים אינה נחשבת לתהליך שוויוני ותחרותי. ״בדוח ביקורת זה הועלו ליקויים הנוגעים בין היתר להליכי האיתור והמינוי של מנהלים בכירים מסוימים; למינוי ממלאי מקום ומנהלים בפועל בחברה; ולניוד רוחבי של מנהלים; כך שלא נשמרו עקרונות השוויון והתחרות בתחומים אלה באופן מלא. מן הראוי שההנהלה והדירקטוריון יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו למניעת ליקויים דומים בעתיד״, כותב המבקר בסיכום.  התגובות בכתבת המקור  מהתעשייה האווירית נמסר כי "עם כניסת היו"ר לתפקידו התברר כי אלי אלפסי, שנחשב לסמנכ"ל השיווק מהטובים ביותר בתע"א על דעת גורמים בכירים בחברה ובמשרד הביטחון, נמצא במעמד ביניים מאחר ולא הגיעו עימו להסכם על הדרך שבה ימשיך לשרת בחברה. אלפסי קיבל מצוות ההנהלה הקיים הצעות להישאר בחברה, והיו"ר ביקש כי תתקבל הכרעה בימים הקרובים בעניינו". ממשרד עו"ד פעיל נמסר כי "העברתו מתפקידו נבעה משיקולים זרים אישיים ופסולים בלבד וכל טיעון אחר הוא ניסיון בזוי ופסול ונועד לנסות להכשיר שרץ. מפני שעזיבתו של אלפסי את תפקידו משמעותה אבדה מיותרת לתע״א, פנה פרץ לאחרונה לאלפסי וביקש שישקול לחזור ולתרום מניסיונו ומקצועיותו המוכחים לחברה".

מדובר בעסקה ראשונית של 12 מטוסי אימון מסוג L15 תוצרת חברת CATIC, עם אופציה לרכש נוסף של עד 36 מטוסים  על פי הודעה של משרד הביטחון האמירתי, יבוצע רכש של 12 מטוסים מסוג L15 תוצרת חברת CATIC, עם אופציה לרכישה של 36 מטוסים. טרם ברור כיצד ההחלטה תשפיע על ההחלטה לרכוש מטוסי אימון מקוריאה הדרומית.  ״הגענו לשלבים האחרונים של המשא ומתן עם הצד הסיני, והסכם סופי ייסגר בקרוב. Tariq Abdul Rahim Al Hosani, מנכ"ל המועצה הכלכלית של Tawazun, הדגיש שגיוון הוא אחד המאפיינים של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות כדי להשיג את היכולות הטובות ביותר שמתאימות לצרכיהם ולהשיג את יעדיהם האסטרטגיים. הוא הביע את ביטחונו ב-CATEC, המחזיקה בטכנולוגיה מתקדמת עם יתרונות תחרותיים ברמה הגלובלית״, כך לפי הפרסום.  המועצה הכלכלית של תוואזון מנהלת כעת את הרכש והחוזים של הכוחות המזוינים ומשטרת אבו דאבי.   

שלושה כלי הטיס טסו יחד לכיוון גבול אוקראינה-פולין. הם המריאו מבסיס האוויר הפולני פובידז ולשם חזרו בתום משימתם, ליווי הדיפלומטים Photo by Tech. Sgt. Westin Warburton | dvidshub שני מטוסי תובלה ותדלוק MC-13-J ומטוס-מסוק 'אוספריי' (תוצרת בואינג) של חיל האוויר האמריקני נראו אמש טסים מעל אוקראינה כשהם מלווים מהאוויר צוותים של שגרירות ארה"ב בקייב שפינו את השגרירות ועשו את דרכם לפולין. WAR ZONE דיווח כי שלושה כלי הטיס טסו יחד לכיוון גבול אוקראינה-פולין. הם המריאו מבסיס האוויר הפולני פובידז ולשם חזרו בתום משימתם, ליווי הדיפלומטים.  כלי הטיס שייכים לכנף המבצעים המיוחדים 352 שדל חיל האוויר האמריקני שבסיס הקבע שלו היום הוא בבריטניה. אתמול ביקר בבסיס בפולין מפקד כנף המבצעים המיוחדים גנרל דיוויד טאבור. מומחים מניחים שהמטוס-מסוק אוספריי, הממריא ונוחת כמסוק וטס אנכית כמטוס, הוא שעקב אחר  שיירת הדיפלומטים בדרכה לגבול הפולני, ושני מטוסי התדלוק תדלקו אותו באוויר בעת הגיחה.   

מערכת SIEM אוטונומית אמורה להחליף אנליסטים אנושיים וכן לקצר את ה-Dwell Time. פאלו אלטו תציג בכנס סייברטק 2022 שיתקיים בתל אביב בין התאריכים 1-3.3.2022. בכנס צפוי להרצות ניר צוק, מייסד החברה ניר צוק, מייסד פאלו אלטו. צילום: Palo Alto Networks חברת פאלו אלטו טוענת בפרסום מהימים האחרונים כי פיתחה מערכת SIEM אוטונומית תחת המותג Cortex XSIAM. ״פלטפורמה מונעת בינה מלאכותית שיכולה לחולל מהפכה באופן שבו נתונים, ניתוח ואוטומציה נפרסים על ידי ארגוני אבטחה״, נכתב בהודעת החברה.  בהפשטה, מערכות SIEM-SOC נועדו לאפשר לארגון לאסוף נתונים מכל הסנסורים הפזורים ברשת, במטרה לנתח אותם ולהבין האם יש תוקף ברשת. או היה כזה מתישהו. אם יש תוקף ברשת, אפשר לתת לסנסורים משוב מיידי על מנת לעצור אותו (כתיבת חוק או שינוי תצורה). אם מגלים שהיה תוקף, אפשר להתחיל לעשות חקירה מה הוא עשה ברשת, לאיזה מידע הגיע ומה דלף. אם דלף.  סביב מערכות כאלו בונים לרוב חדר מצב עם אנליסטים, בני אדם, שמנתחים את המידע ומגיעים למסקנות. אנליסטים עולים כסף וגם לא תמיד יש כאלו בשוק העבודה. לכן, ארגונים מוצאים את עצמם בפני שני אתגרים עיקריים - העדר כוח אדם ועלות כוח האדם.  כאשר מוכרים מערכת SIEM אוטונומית, הקונה נדרש לחשב עבורה את החזר ההשקעה. ההחזר המיידי הוא בצורת חסכון בכוח אדם. קרי, אם יש היום חמישה אנליסטים בחמ״ל, אחרי רכישת המערכת, אפשר לפטר שניים ולהשאר עם אותה אפקטיביות. חסכון המשכורות אמור לכסות חלק מהתשלום על המערכת לאורך ציר הזמן.  חסכון נוסף הוא באי גיוס של אנליסטים. אם אין כוח אדם זמין בשוק, הארגון לא מצליח לגייס ובמקום זאת, קונה מערכת אוטונומית. גם כאן, אפשר לחשב את החזר ההשקעה כמשכורות לאנליסטים שלא יגויסו.   שני וקטורים פיננסים נוספים לחישוב החזר השקעה הם תרומה לאפקטיביות האנליסטים הקיימים וחסכון בנזקים כספיים שהיו יכולים להגרם לארגון ללא האוטונומיה. בהנחה והאוטונומיה עובדת, אותו כוח אדם קיים יוכל לעשות יותר. מדוע? מכיוון שהמערכת מנתחת עבורו יותר מידע ממה שהוא כבן אנוש מסוגל ומנגישה לו לבקרה סופית רק את האירועים הוודאיים שצריך לחקור. כך האנליסט מתעסק בחקר אירועי אמת ולא בניחוש מה קרה.  בהיבט נזק כלכלי מתקיפת סייבר, לאחרונה נטען כי מתקפת סייבר בישראל עולה בממוצע חצי מליון דולר לארגון. כלומר, אם האוטונומיה הצליחה לתפוס אירועי אמת, שבני אדם פספסו, ולעצור אותם  - יש כאן חסכון כספי עצום לארגון.   עם זאת, ראוי לציין כי עד היום טרם הומצא ה- SIEM שמחליף בני אדם (והיו כמה ניסיונות) ואת הנזק הכלכלי האלטרנטיבי להסתמכות על אנליסטים אנושיים - קשה למדוד. לכן, במציאות, מערכות SIEM אוטונומיות או אוטומטיות, נבחנות ביכולת שלהן לחסוך הוצאות שכר על אנליסטים.  "לארגונים עדיין לוקח שעות, או אפילו ימים או חודשים, כדי לתקן איומים - אלה שעות וימים קריטיים במהירות והתחכום של התקפות כיום״, כותבים בפרסום. ״עלינו לדמיין מחדש כיצד אנו מפעילים אבטחת סייבר באמצעות AI, כך שארגון יוכל להגיב לכל ההתקפות בזמן אמת, לא ימים, לא שבועות, לא חודשים." בנוסף לשאלת היכולת האוטונומית, שאלה נוספת בהקשר זה, היא היכולת של יצרן כמו פאלו אלטו לתמוך בכתיבת חוקים או שינוי תצורה בהתקנים של יצרנים אחרים, הנמצאים ברשת הלקוח. בימינו, נדיר למצוא רשת המבוססת על יצרן יחיד. 

השטחים המפונים ישמשו להקמה והרחבה של משקים חקלאיים, קליטת משפחות חדשות בישובים והקמת חווה לאנרגיה מתחדשת קרדיט: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון   משרד הביטחון השלים העברה של כ- 9,400 דונמים בעוטף עזה לידי המועצה האזורית אשכול. ‏השטחים המפונים ישמשו להקמה והרחבה של משקים חקלאיים וקליטת משפחות חדשות בישובים ולהקמת חווה לאנרגיה מתחדשת. הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון (הרלפ"ם) מאיצה את פינוי שדות המוקשים והנפלים ברחבי הארץ וחתמה היום (ג') על מסירת שטח הנפלים הגדול ביותר מאז הקמת הרלפ"ם- כ-9,400 דונמים, פי שלושה משטחה של העיר גבעתיים. השטח המפונה בתחום מועצת אשכול בעוטף עזה, שימש בעבר כשטח אש של צה"ל והוא עובר כעת לציבור בתום בדיקה מקיפה, שביצעה חטיבת הנפלים ברשות לפינוי מוקשים ונפלים שבאגף 'אמון' (מבצעים, לוגיסטיקה ונכסים). השטחים המפונים ישמשו להקמת משקים חקלאיים, להרחבת משקים קיימים בישובים ולהקמת מיזמים שונים, בהם חווה לאנרגיה מתחדשת. סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר: "אני שמח שאנחנו משחררים היום שטח עצום בקו העימות הדרומי עבור הרחבת משקים חקלאיים, קליטת משפחות חדשות בישובים והקמת חוות אנרגיה מתחדשת. שחרור השטחים על ידי מערכת הביטחון יאפשר את הצמיחה של התיישבות בעוטף עזה ויחזק את פיזור האוכלוסיה ואת בטחון המזון בישראל. נמשיך לייעל ולזרז מהלכים דומים ברחבי המדינה". מנהל הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון, שרון חדד: "מדובר בהחזרת שטח הנפלים הגדול ביותר לציבור מאז הקמת הרלפ"ם לפני כעשור. הוא דומה בהיקפו לשטחה של העיר באר יעקב וגדול מסך כל שטחי המוקשים והנפלים ששחררנו בכל שנת 2021. בימים אלה אנחנו מאיצים את פעילות הרלפ"ם ובעקבות אישור תקציב המדינה נערכים לפינוי אלפי דונמים נוספים בנגב, בים המלח, בבקעת הירדן וברמת הגולן".  ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני: ״שחרור שטחי האש מידי צה"ל למועצה הוא צעד ענק ופורץ דרך לחיזוק ההתיישבות בעוטף עזה, לצמיחה הדמוגרפית וההרחבות בישובינו ולפיתוח חקלאות כחול לבן. פעלנו רבות להביא לשחרור השטחים לטובת פיתוח יישובינו והחקלאות. זוהי דוגמה מבורכת לשיתוף הפעולה המיוחד בין משרד הביטחון ובמקרה זה הרלפ״ם וצה״ל לבין ההתיישבות בגבולות ובעוטף עזה בפרט, שרואים בפיתוח ההתיישבות והחקלאות משימת הגנה וחוסן לאומי וניצחון הרוח״.

ארה״ב והאיחוד האירופאי מטילים סנקציות ראשוניות ומתכננים את הצעדים הפיננסיים הבאים. מנגד, פוטין מכניס כוחות לשני חבלי הבדלנים באוקראינה  State Department photo by Freddie Everett/ Public Domain בעוד בארה"ב ובאירופה מתכננים סדרות של סנקציות נגד רוסיה, הורה פוטין למשרד ההגנה לשגר כוחות צבא "לבצע פעולות של שמירת השלום" בשני חבלי הבדלנים במזרח אוקראינה. הנשיא ביידן הודיע אמש בנאום לאומה על סדרת סנקציות נגד רוסיה, אך לא החמורות ביותר, כדי להשאיר דלת פתוחה להסדר. "פוטין יצר רציונל שמאפשר לו לקחת בכוח עוד טריטוריות", אמר ביידן, שהתחייב שארצו תגן על נאט"ו ועל המדינות החברות בארגון.  הוא תיאר את המערך הצבאי הרוסי: 100 אלף חיילים, מטוסים וטילים ואניות מלחמה בים השחור וטילי שיוט וצוללות. "לא מביאים מנות דם אם לא מתכננים מלחמה", אמר הנשיא. הסנקציות כוללות ניתוק ממשלת רוסיה מהמערך הפיננסי המערבי וסנקציות נגד אנשי אליטות ברוסיה ומשפחותיהם. גרמניה הקפיאה אתמול את צינור הגז מרוסיה לגרמניה, ואילו בריטניה הטילה סנקציות על בנקים ואנשי עסקים רוסיים. הפרלמנט הרוסי אישר את מסמכי ההכרה בדונייצק ובלוהאנסק. סכנת פגיעה בנתיבי האנרגיה באירופה וחשש ממלחמה זעזעו אתמול את השווקים הפיננסיים. מחירי הנפט האמירו בשיעור חסר תקדים מאז שנת 2014. קנצלר גרמניה אולאף שולץ החליט להקפיא את פעולת צינור הגז נורד סטורים 2, אף שעדיין איננו פועל ממש, וזה נחשב לאחד הצעדים החמורים שננקטו באירופה אתמול בתגובה להחלטות פוטין. בפריס התכנסו מוסדות האיחוד האירופי כדי להחליט על סנקציות, כמו הכנסת מאות מדינאים ואנשי ממשלת רוסיים לרשימות שחורות, איסור על סחר באיגרות חוב של ממשלת רוסיה ואיסור יצוא סחורות משני חבלי הבדלנים. בריטניה הטילה סנקציות על שלושה מיליארדרים רוסיים ועל חמישה בנקים. ראש הממשלה ג'ונסון הביע התנגדות לקיום אליפות אירופה בכדורגל ברוסיה בחודש מאי הקרוב.  בארה"ב, מדווחת סוכנות רויטרס, הגישה לנושא הסנקציות שונה: היו דיונים על הטלת סנקציות מוגבלות לאזורים שסופחו, ואת מלוא חבילת הסנקציות להשאיר לפגיעה ברוסיה עצמה אם יוחמר המצב.  שר החוץ הרוסי לברוב לעג לנושא הסנקציות ואמר: ":עמיתינו האירופים, האמריקנים והבריטים לא יירגעו עד שימצו את כל האפשרויות להעניש את רוסיה".  פוטין לא רק הכיר בעצמאות שני חבלי הבדלנים אלא גם אישר להחזיק בהם "כוח לשמירת השלום". אתמול לא היו סימנים לפלישה צבאית מלאה לתחומי אוקראינה. נשיא אוקראינה זלנסקי אמר שארצו עשוייה לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם רוסיה, וקרא למערב לא להמתין ולהטיל סנקציות מיד וללא דיחוי.

בכירים בענף הנפט העולמי טוענים שהסנקציות לא יעילות ורק מעלות את מחיר הנפט הגולמי לצרכנים במערב. צי הרפאים מוערך במעל 100 ספינות ומוביל בשנה כ-400 מליוני חביות נפט אסורות מאיראן וונצואלה bigstock בימים האחרונים הטיל הבית הלבן סנקציות על מגוון יישויות רוסיות, ביניהן גם שתי מכליות שנחשדו בעבר בסחר בנפט איראני. Linda מספר רישום IMO: 9256858 ו-Pegas מספר רישום IMO: 9256860. שתיהן בבעלות תאגיד פיננסי רוסי בשם Promsvyazbank, או PSB, שמיני בגודלו ברוסיה.  במקרה נוסף, מיכלית בבעלות חברת נכסים אמריקאית בשם Oaktree Capital Management, סחרה גם היא בנפט איראני. צילומי לווין של Planet Labs PBC הראו את את המיכלית סואץ רג'אן עם דגל של איי מרשל, מעבירה או מקבלת נפט ממיכלית אחרת בשם Virgo. כך לפי הפרסום.  בהצהרה ל-AP, חברת הבת Oaktree Fleetscape - המחזיקה במכלית הנפט Suez Rajan - אמרה כי היא "מחויבת להשתמש בפרקטיקות הטובות ביותר בפעילותה ולציית לחוקי הסנקציות בארה"ב. אנו מתייחסים ברצינות רבה לכל טענה על אי ציות ומשתפים פעולה באופן מלא עם הרשויות בארה"ב כדי לערוך חקירה יסודית בעניין זה.״ החברה לא פירטה את המגעים עם הרשויות האמריקאיות בנושא. מחלקת המדינה האמריקנית לא הגיבה לבקשת תגובה. משרד האוצר האמריקני, שחוקר ואוכף סנקציות, סירב להגיב.  עד כמה נפוץ המסחר בנפט איראני אסור? ובכן, כתבה ב-FT, חושפת כי מדובר בתופעה נפוצה מאד. ״מספר הספינות הנושאות נפט איראני או מוונצואלה, גדל פי שלושה מאז 2019, כך לפי שלוש מחברות המכליות הגדולות בעולם שהזהירו כי ״ארמדת הרפאים״ מערערת את עסקיהן״, כותבים בפרסום.  לפי הפרסום, מנכ"לים של Euronav בלגיה, DHT Holdings ו-Frontline מברמודה אמרו שכ-70 סופרטנקרים מתוך צי עולמי של 850 ספינות מסוג זה מאפשרות את הסחר של כ-400 מיליון חביות נפט בשנה. מדובר בעלייה מ-20 ל-25 כלי שיט ב-2019, אמרו, וזה מגיע למרות הסנקציות האמריקאיות על הסחר. סחר הנפט העולמי הימי הוא כ-45 מיליון חביות נפט ביום, לפי Euronav. "זו תעלומה עבורנו שהתעשייה הזו יכולה לפרוח", אמר לארס ברסטד, מנכ"ל פרונטליין, בשליטת איל הספנות הנורווגי ג'ון פרדריקסן ל-FT. "זה לא נראה בעבר. זו בעיה שגדלה וגדלה בהדרגה עד לנקודה שבה ניכר שיש לנו כאן אתגר". בכתבה טוענים כי קשה להעריך את גודל הצי האפל ואת נפח יצוא הנפט תחת סנקציות. זאת, מכיוון שהנפט הגולמי האיראני והונצואלי מועבר למספר ספינות ומתערבב לפני שהוא מגיע ליעד.  ספינות משתמשות בטקטיקות שונות כולל כיבוי או "זיוף" מערכות ה-AIS, זיוף מסמכים, שינוי קבוע של רישום ושימוש בחברות קש. סמיר מדני, מייסד שותף של TankerTrackers, מעריך שצי הרפאים העולמי של סופרטנקרים גבוה יותר - בסך הכל 107 ספינות, לא כולל ספינות עם דגל איראן. פרדריק קני, מנהל לענייני משפט וחוץ ב-IMO, אמר שלגוף האו"ם אין זרוע מבצעית או מנדט לאכוף סנקציות אמריקאיות, אך הוא ניסה לחשוף רישומי הונאה. בכירי התעשייה אמרו שהסנקציות של ארה"ב על איראן אינן יעילות, ולמעשה הן מעודדות אינפלציה עבור צרכנים מערביים מכיוון שהוספת נפט איראני ללא סנקציות לשוק העולמי תסייע בהקלה על מחירי הנפט הגולמי. "ארה"ב לא מכירה בכך שהסנקציות הללו הן בומרנג נגדה", אמר הוגו דה סטופ, מנכ"ל Euronav.