הטענות בתקשורת הישראלית על מחיר גבוה יותר לצוללת אינו מסביר את הסיבה. אם מדובר בשדרוגים לשלוש הצוללות החדשות שביקש חיל הים, המחיר בהתאם קרדיט לתמונה: אריאל חרמוני, משרד הביטחון היום (ה) חתמו ישראל וגרמניה על עסקת רכש לשלוש צוללות. זאת, כאשר ברקע נשמעות תלונות כי מחיר הצוללות יקר יותר מההסכם המקורי שנחתם ב-2017 (כתבה של העיתונאי אבי בר-אלי). עם זאת, בפרסום, לא כתוב מה הסיבה לעליית המחיר. הרי אם יש היגיון תמחורי, שנובע, נניח, מדרישות ישראליות, אין בכך בעיה. אתה משלם על מה שאתה רוצה. על פי הדיווח, שלוש הצוללות הקודמות שנרכשו ב1.624 מיליארדי אירו ואילו החדשות נרכשו במחיר של 2.4 מיליארדי אירו. בשני המקרים, הגרמנים מימנו כ541 מליוני אירו בשלוש הצוללת הראשונות ועוד 600 מליוני אירו בשלוש הצוללות שנרכשו כעת. כלומר, עלות צוללת ממוצעת (כולל הסבסוד הגרמני) בשלוש הראשונות היא 721 מליוני אירו ואילו בשלוש החדשות היא מליון אירו. כך לפי הפרסום. כלומר, מדובר על התייקרות של של כ-40 אחוזים במחיר צוללת. בכתבה לא מצויינת סיבת הייקור.  עם זאת, פרסום של navalnews מעריך כי הייקור נובע מתוספת מערכת שיגור טילים אנכית (VLS) לצוללת. הפרסום טוען כי אם ההערכה נכונה, ישראל תהיה הלקוח השני, אחרי דרום קוריאה, שמזמין מהמספנה הגרמנית תצורה כזו של צוללת.  מה ביקשו בקוריאה? ובכן, על פי פרסומים גלויים, מדובר במערכת שיגור אנכית של 6-10 קנים (תלוי דגם). בישראל, זאת כבר בדגמים הקודמים של הצוללת, ישנה בקשה לקוטר שאינו סטנדרטי (533 מ״מ), אלא גדול יותר (650 מ״מ), גם זה על פי פרסומים גלויים. זאת, בשל קוטר הטילים הישראלים הנטענים בצוללת.  צוללת קוריאנית כזו עולה לפחות 900 מליוני דולרים במחירי 2018. במחירי 2022 צריך להוסיף כ-10 אחוזים, כלומר קרוב למיליארד דולר צוללת. מעבר ל-VLS, הצוללות הישראליות, ייתכן, כוללת גם מרכיבי הנעה שיכולים לתרום לתוספת המחיר.  לסיכום, על פי הפרסומים בדה מרקר, הצוללות החדשות יעלו יותר משלוש הקודמות. האם גרמניה יכולה פתאום לסגת מהסבסוד שהציעה? כן. נדיר, ואם נכון סביר שהיינו רואים פרסומים בגרמניה או ישראל - ואין כאלו.  כלומר, סביר להניח כי הייקור במחיר הוא בגלל דרישות ישראליות לשיפור הצוללות לעומת השלוש הקודמות. כאמור, אם מדובר ב-VLS ואולי שיפור במכלולי ההנעה כך שהצוללת תהיה יותר שקטה או מהירה, המחיר לא חריג בשוק הצוללות. 

לאחרונה ארע אסון בסיירת אגוז בו נהרגו שני קצינים מאש חברם ליחידה. צה"ל גילה בעבר עניין במערכת שפיתחה החברה, אולם הדברים לא הגיעו לכלל הצטיידות בגלל אילוצי תקציב https://www.safe-shoot.com/green-shield בכל המלחמות בעולם, כמו גם בישראל ובצה"ל, אירעו מקרים טראגיים של ירי על כוחותינו, מה שקרוי אש דו-צדדית (אש דו"צ)  או "אש עמיתים". זה קורה בתנאי קרב ובמבצעים בחשיכה, בלילה, בתנאי מזג אוויר גרועים או במצבים אחרים קשים ומורכבים. הסטטיסטיקה אומרת כי במלחמת העולם הראשונה 11 אחוזים מהנפגעים נפגעו בצורה זו. במלחמת עירק השנייה עלה האחוז ל-22, והסיבה היא הדיוק והקטלניות של הנשק. איך מונעים ואיך נמנעים מסכנת FRIENDLY FIRE.  החברה הישראלית סייפשוט SAFESHOOT מפתחת כבר כמה שנים מערכות ייחודיות להפחתה או למניעת ירי דו"צ, ליישומים צבאיים ואזרחיים, בעיקר לציד. צה"ל גילה עניין במערכת הצבאית שפיתחה החברה, אולם הדברים לא הגיעו לכלל הצטיידות בגלל אילוצי תקציב. "היינו על סף ניסוי ביחידת דובדבן לפני חודש, אך הניסוי נדחה, ואני מקווה שהניסוי יתקיים", אומר לישראל דפנס המייסד ומנכ"ל חברת סייפשוט תא"ל מיל. אמיר נדן. ״אין לו ספק שניתן היה למנוע את הירי הקטלני בבסיס בבקעת הירדן אילו היתה היחידה מצויידת במערכת שפיתחה החברה, הפועלת בישראל ובארה"ב: "אילו היתה המערכת בידי הלוחם, סביר שלא היו נפגעים מאש כוחותינו. הלוחם היה מקבל התרעה מיידית, שמגיעה אליו באלפית שנייה מרגע שהוא מכוון את נשקו אל מטרה". אמיר נדן, בעברו מג"ד וסמח"ט בחטיבות צנחנים, סגן מפקד אוגדה וסגן מבקר מערכת הביטחון,  מסביר שהמערכת, שכינוייה GREEN SHIELD, מבוססת על רשת תקשורת RF לטווחים גדולים. "כשאני מכוון את הנשק שלי למטרה, המערכת שואלת אם מישהו נמצא בקו הירי שלי, ואם התשובה חיובית אני, היורה, מקבל התרעה באמצעות צפצוף, הבהוב אור או רטט של הנשק. ״המערכת היא אוטונומית ואוטומטית. זו רשת תקשורת מהירה שפועלת כל הזמן, שואלת אם יש מישהו בקו הירי ומקבלת התרעה אם התשובה היא חיובית. ההנחה הבסיסית היא שאם זה לא כוחותינו אז זה אויב. היא לא יודעת לזהות אם המטרה היא כוחותינו או אויב, אבל היא יודעת לזהות את כוחותינו".  באתר חברת סייפשוט נאמר שהמערכת מזהה מי נמצא בקו האש של היורה ומונעת אש דו"צ ומתריעה. המערכת פועלת על בסיס  GPS ואלגוריתמים לזיהוי עמית יורה. GPS קובע את מיקום היורה, והמערכת יודעת למדוד את המיקומים של כל כלי הירי בסביבה. ג'יינס כתב כבר לפני כשנתיים שהחברה הישראלית פיתחה מערכת למניעת אש דו צדדים בתרחישים צבאיים, בהגנת המולדת ובציד.  אמיר נדן אומר שהיו ניסיונות התקשרות עם צה"ל, אך עד כה ללא תוצאות. לדבריו, מחיר המערכת לצה"ל נמוך. החברה מפתחת מערכות כאלו לא רק לנק"ל אלא גם לרק"ם, לטנקים ולכטמ"מים.  "זה מתאים לכל מה שיורה", הוא אומר. מרכז החברה בישראל עוסק בפיתוח ובייצור ואילו הסניף בארה"ב עוסק בעיקר בשיווק.   

שלוש הנחתות יצאו מנמל בלטיסק בחבל קלינינגרד. THE DRIVE מוסר מפי מקורות צבאיים שוודיים שתנועות הצי הרוסי בימים האחרונים חורגות מהמקובל אילוסטרציה. https://youtu.be/I5logCmsCJE שלוש נחתות גדולות של הצי הרוסי הפליגו מנמלים בים הבלטי לכיוונים בלתי ידועים ושלוש נחתות ממשיכות לנוע במרחבי הים הבלטי. בשוודיה עוקבים מקרוב אחר תנועות הצי הרוסי וחוששים שהמטרה היא אוקראינה. שלוש הנחתות יצאו מנמל בלטיסק בחבל קלינינגרד. THE DRIVE מוסר מפי מקורות צבאיים שוודיים שתנועות הצי הרוסי בימים האחרונים חורגות מהמקובל. כך גם ציי המערב: ספינת סיור של הצי  האמריקני נראתה מול חופי דנמרק ומטוס ביון אלקטרוני של חיל האוויר השוודי  מפטרל ללא הרף מעל הים הבלטי.  THE DRIVE מוסר כי כל נחתת רוסית יכולה לשאת 10 טנקים, 340 לוחמים ו-500 טונות מטען. יש ביניהן נחתת מתקדמת היכולה לשאת 13 טנקי מערכה. ממשלת דנמרק הודיע על נקיטת צעדי הגנה נוכח האיום הרובי על אוקראינה. ארבעה  מטוסי קרב F-16 של חיל האוויר  הדני הוצבו בליטא ופריגטה של הצי הדני הועמדה לרשות נאט"ו לסיורים בים הבלטי. שוודיה הודיעה כי באחרונה רבו טיסות של כטמ"מים בלתי מזוהים מעל הכור הגרעיני הגדול ביותר בשוודיה פורסמארק. הממשלה הודיעה כי ריבוי טיסות אלו הוגדר כ"אירוע לאומי רב חשיבות" במדינה וכי עדיין לא ידוע למי שייכים הכטמ"מים. העניין נחקר על ידי המודיעין הצבאי, המשטרה ושירות הביטחון השוודי SAPO.   

על פי גורמים אמריקאים רוסיה נמצאת כפסע לפני פלישה לאוקראינה אילוסטרציה. https://eng.mil.ru/en/news_page/country/more.htm?id=12404329@egNews "תופי המלחמה הרוסיים כבר רועמים",  כתבה השבוע אחת מסוכנויות הידיעות החשובות בעולם. אולי זו הגזמה ואולי לא. יתכן שוולדימיר פוטין עדיין לא החליט מה לעשות עם אוקראינה, ואולי החליט והוא מושך זמן כדי לבחון את תגובות המערב, וגם כדי להכין את דעת הקהל ברוסיה לקראת אפשרות של מלחמה. לא שדעת קהל ברוסיה היא גורם מכריע, אך בכל זאת אנו לא בעידן סטלין. אפרופו סטלין: מה רצה רודן רוסיה הסובייטית מפינלנד הקטנה ומדוע פתח במלחמת החורף ב-30 בנובמבר 1939, ממש ערב מלחמת העולם השנייה. סטלין נזקק לפינלנד כדי להגן על לנינגרד, סנט. פטרסבורג, מפני פלישה גרמנית, ולכן התנפל על פינלנד. במזרח הרחוק לטשה רוסיה עיניה לאיים מרוחקים, חלקם בלתי מיושבים, שיגנו על הצפון-מזרח הרחוק של רוסיה. רוסיה תמיד שאפה לכבוש, להשתלט ולשלוט בשלוש המדינות הבלטיות הקטנות אך אסטרטגיות אסטוניה, ליטא ולטביה כחגורת ביטחון מפני פולין וגרמניה. השתלטות בנוסח בריה"מ פירושה גם הושבת מיליוני רוסים במדינות הבלטיות הקטנות, בדומה לדוברי הרוסית הרבים במזרח אוקראינה כיום. כך אפשר לטעון שחלקים מאותן מדינות הן למעשה רוסיה. המסורת הרוסית דורשת שהמדינה הענקית תהיה תמיד מוקפת ומוגנת על ידי חגורת מגן אדירה, אזורים ומדינות חיץ שיפרידו בין הממלכה הרוסית, צארית, קומוניסטית או פוטינית, לבין המערב, שהוא  מסורתית עוין ויריב.   המתח עולה האירועים הצבאיים באירופה וסביב אוקראינה בהחלט עלו מדרגה השבוע: מתקפת סייבר לשיתוק אוקראינה, תנועות ציים רוסיים ואירופיים במרחבי הים הבלטי, ידיעות טריות שהרוסים מזיזים נחתות גדולות, שכל אחת יכולה לשאת יותר מעשרה טנקים ויותר מ-300 לוחמים. גם ציי ומטוסי ארה"ב, בריטניה, דנמרק ושוודיה מפטרלים באזור. המודיעין האמריקני המשוכנע שהרוסים מתכננים פרובוקציה צבאית שתשמש עילה או תירוץ לתקיפה. מהי פרובוקציה? מביימים תקיפה של חיילים רוסיים מחיל המשלוח הגדול הפרוס לאורך הגבול עם אוקראינה, והרי לכם תירוץ ל"תגובה צבאית הולמת". וכבר היו דברים מעולם: בדיוק כך הכינה גרמניה הנאצית את הפלישה לפולין כפתיח למלחמת העולם השנייה. בקזחסטאן הסתפק פוטין ב"הצגת יכולות": היו מהומות והפגנות, שיגר פוטין לשם 2,500 חיילי כוח התערבות "בינלאומי" שישב שם כמה ימים והוחזר הבית. רק כדי להראות לעולם 'מה אני, פוטין, מסוגל לעשות במהירות רבה'. בדרך כלל צבא רוסי שנכנס לאזור או למדינה, לא במהרה ייצא, אבל במקרה זה כדאי היה לפוטין "להציג כושר נוכחות" ולהתקפל.  אל דאגה, מסוריה הוא לא מתקפל במהרה כי לא עולה על דעתו לוותר על בסיסי האוויר והים המיימים, טרטוס ולטקייה בחופי מזרח הים התיכון.  אז מה רוצה פוטין באוקראינה? המומחים תמידי דעים כי שיקולי פוטין, שהם תמיד רציונליים לשיטתו, נובעים גם בהשקפת העולם הרוסית המסורתית שלו, האומרת כי אוקראינה למעשה שייכת לרוסיה, המבנה הנוכחי של אירופה מול רוסיה הוא בלתי נסבל, המערב עוין. ההשתלטות חבל דונבאס במזרח אוקראינה וסיפוח חצי האי קרים לא נתנו לו את מבוקשו – אוקראינה בריבונות רוסית. ליקטנו כמה מאמרי דעה המשקפים דעות במערב בנושא העומד על הפרק – מה מתכנן פוטין בלשכתו בקרמלין. FOREIGN AFFAIRS סבור כי לדעתו של פוטין רוסיה חייבת לבלום את התפשטות נאט"ו מזרחה ולאו דווקא לספח שטחים. בסוף 2021 הציגה רוסיה שורת דרישות למערב ולארה"ב: בלימת התפשטות נאט"ו למזרח אירופה, הקפאת בניית בסיסים ומתקנים צבאיים ומערכות נשק בשטחים שהיו בעבר בשליטה רוסית (כמו סוללות טילים בפולין), הפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לאוקראינה ואיסור כללי על הצבת טילים בינוניים באירופה.  וושינגטון פוסט קובע:  פוטין דורש ערבויות שאוקראינה לעולם לא תצטרף לנאט"ו. העיתון מזכיר כי בשנה שעבר פרסם פוטין  מאמר ארוך ומנומק שהוקדש להסברים ונימוקים למהות הזכויות ההיסטוריות של רוסיה על אוקראינה.  תכנית רוסית  פרשני תחנת הרדיו NFR בארה"ב: לפוטין יש תכנית סדורה בעלת ארבעה סעיפים: 1. ערבויות שלעולם לא תהיה אוקראינה חברה בנאט"ו כי מדינה זו היא 'ההמשך ההיסטורי של רוסיה', חלק מהאימפריה הרוסית ובתחום ההשפעה הרוסית מאז ומעולם ועד היום. 2. אין דריסת רגל לנאט"ו במזרח אירופה. 3. איסור על הצבת טילים בטווח של יכולת תקיפה. 4. הענקת אוטונומיה למזרח אוקראינה והבטחת זכויות מלאות לדוברי רוסית בחבל דונבאס.  רשת השידור הבריטית BBC שידרה לפני ארבעה ימים: מנהל סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב CIA ויליאם ברנס אומר שפוטין פורס את צבאו בצורה שתאפשר לו לפעול במהירות רבה. בי.בי.סי מדווח שמוסקווה חוזרת וטוענת שהמערב ממלא את אוקראינה בנשק, תחמושת וציוד צבאי. מוסקווה דורשת שנאט"ו יחזור לגבולותיו כפי שהיו עד שנת 1997, כיוון שמאז הצטרפו לארגון מדינות שלדעת רוסיה  מסכנות את ביטחונה, כמו שלוש הבלטיות, פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, רומניה, בולגריה ועוד כמה מדיניות שתמיד היתה להן זיקה לשונית, דתית או לאומית לאמא רוסיה.   לרשת CNN אמר מקורב למודיעין האמריקני שיש סימנים לכך שאנשי ממשל רוסיים אינם עוסקים עוד בתיאוריות "אם יפלשו", אלא קיבלו הוראות להתכונן ולתכנן פלישה. בימים האחרונים צץ נימוק רוסי חדש: רוסיה נזקקת לגשר יבשתי בין אוקראינה לבין חצי האי קרים, ואוקראינה ניצבת בדרך. באוקראינה ממתינים בתקווה למועד, בעוד כשמונה שבועות, כאשר המישורים ודרכי הקרח יימסו וטנקים לא יוכלו לנוע בדרכי קרח שייהפכו למלכודות בוץ בלתי עבירות. שאלו את השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה. יפלוש או לא יפלוש ומתי ואיך ומה תהיה התכנית, וכיצד יגיב העולם. התשובה טמונה במוחו של פוטין, וכידוע קשה ומסוכן לנחש כוונות של מנהיגים. נראה שכאשר פוטין מתייעץ עם עצמו ומתלבט מה לעשות, יש בתוכו תמהיל של שני יסודות: בן רוסיה שיודע כיצד התנהלה אומתו מאז הקיסרית יקטרינה הגדולה וכן תורה שלמד ושינן היטב בשנות שירותו כקצין קג"ב בכיר ברוסיה ובמזרח גרמניה.  

בשנה שעברה קרתה תקרית דומה של קריעת כבלים תת ימיים מול חופי נורווגיה, ואז עלה חשד שהרוסים ביצעו את המעשה By Bjoertvedt - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16824864 ניתוק מסתורי של כבלים תת ימיים המחברים את נורווגיה עם תחנת מעקב אחר לוויינים באזור הארקטי, בצפון הרחוק. הכבלים עוברים באזור בעל חשיבות אסטרטגית, באזור שבו נפגשים ים ברנטס עם הים הנורווגי. עולה חשד שיד הרוסים במעשה. WAR ZONE מדווח כי מדובר בכבל עשוי סיב פייבר-אופטי  שפעולתו נפסקה באורח מסתורי ובלתי ברור. לא נמסר שיעור הנזק. זה הכבל התת ימי הצפוני ביותר בעולם. בשנה שעברה קרתה תקרית דומה של קריעת כבלים תת ימיים מול חופי נורווגיה, ואז עלה חשד שהרוסים ביצעו את המעשה. הכבל שנקרע מאפשר תקשורת בין נורווגיה לבין תחנת מעקב הלווייניים סוואלבארד, המנוהלת על ידי סוכנו. החלל של נורווגיה. בתחנת המחקר עוקבים אחר לוויינים בחלל, והכבלים התת ימיים מספקים למדענים בתחנה גם שירותי אינטרנט. באתר התחנה יש 100 אנטנות לתקשורת לוויינים.  משרדי המשפטים וביטחון הציבור באוסלו הודיעו שהם שותפים לחקירת המקרה, ועדיין עולה חשש שיד הרוסים במעשה בגלל הדמיון לפגיעה בכבלים תת ימיים בשנה שעברה.   

המשקפיים מבוססים על משקפי HOLOLENS של מייקרוסופט ובעת הניסויים הרכיבו הלוחמים את המשקפיים כשהם בתוך הנגמ"ש וגם כשהם מחוצה לו Soldiers with the 3rd Infantry Division test the Integrated Visual Augmentation System use the device with the Bradley Fighting Vehicle at Camp Roberts, California. (Courtney Bacon/Army)   גדוד חי"ר בחטיבת שריון בצבא ארה"ב מבצעת סדרת ניסויים בשימוש במשקפי מציאות ויזואלית רבודה שאותם מרכיבים הלוחמים בנגמ"ש ברדלי של צבא ארה"ב. פרוייקט המשקפיים המיוחדים IVAS נמצא בפיתוח כמה שנים ועבר עתה לשלב ניסויי שדה. המשקפיים מבוססים על משקפי HOLOLENS של מייקרוסופט ובעת הניסויים הרכיבו הלוחמים את המשקפיים כשהם בתוך הנגמ"ש וגם כשהם מחוצה לו וצועדים לידו. על צג המשקפיים רואה הלוחם כמה נתונים כמו אזרי ניווט, סימונים שונים, יכולת רכישת מטרות ועוד, ובכך הוא דומה לציוד הנמצא בקסדת טייס במטוס קרב מודרני.  בעת נסיעה בנגמ"ש בזירת קרב רואה הלוחם המרכיב את משקפי המציאות הרבודה את כל מה שרואים לנגד עיניהם מפקד הנגמ"ש, הנהג והתותחן. מייג'ור שון ג'ונס, הממונה על הטמעת המערכת בצבא, אומר לדפנס ניוז כי כך זוכה הלוחם הבודד למודעות מצבית למתרחש סביבו בזירת הלחימה. גם חיילים היורדים מהנגמ"ש יכולים לקלוט את המידע באמצעות חיישנים המותקנים בברדלי.  מערכת IVAS כוללת בתוכה טכנולוגיות של תרמיקה, תקשורת, ראיית לילה, ושילוב הטכנולוגיות בתוך המשקפיים הוא הנותן למרכיב את המודעות המצבית. הניסוי בגדוד  חי"ר 3 בחטיבת שריון 1 בבסיס קמפ רוברטס, קליפורניה, כלל גילוי איתור וטיפול במטעני צד המאיימים על הרק"ם ויושביו בתנועתו. הלוחמים יכולים לטעון את המשקפיים  במטען הממצא בברדלי.  מפקד הנגמ"ש, הנהג והתותחן חובשים קסדות הדומות במסירת מידע ונתונים לקסדות הטייסים של מטוסי קרב מודרניים. מהנדס הפרוייקט  ד"ר ניווין מאתר אומר שהמשקפיים החדשים משפרים את יכולת קבלת ההחלטות של הלוחמים בתתוך כלי הרק"ם ושל אלו הצועדים לידו בקרבתו בשדה הקרב.   

החברה מספקת לצה״ל ומשרד הביטחון פתרונות חלוקת מפתחות קוונטים המשמשים להצפנת תווך התקשורת  bigstock HUB Security הודיעה כי לאחר הכנה של כשנתיים, קיבלה לידיה את אישור תקן Fips 140-2 level 3. התקן הוא מוצרי אבטחת מידע ומצפינים אמריקאי, המהווה דרישות אבטחה עבור מודולים קריפטוגרפיים.  המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), פרסם את סדרת FIPS 140 כדי לתאם את הדרישות והתקנים למודולי הצפנה הכוללים רכיבי חומרה ותוכנה כאחד. סוכנויות וחברות אמריקאיות יכולות לשמור באמצעות התקן על סודיות ופרטיות המידע, תעודות דיגיטליות ומפתחות הצפנה.  התקן הכרחי ורלוונטי מאוד לממשלות וארגונים במגזר הבטחוני, והפיננסי המשתמשים בתשתיות קריטיות. בארה"ב נדרשים ספקים המשתתפים במכרזים פדרליים, להיות בעלי התקן. בשאר העולם זהו תנאי בסיסי למכירה של מוצרי ניהול מפתחות, הצפנה, חתימה דיגיטלית ותעודות דיגיטליות. מנכ״ל HUB Security, אייל משה, אמר בהקשר לקבלת התקן, כי זהו אישור משמעותי ביותר לחברה, אשר תוכל מעתה להשתתף במכרזים הממשלתיים הגדולים ביותר מאוד בארה״ב ואירופה.    

תיאורטית, את הסכום הזה, ממשלת ישראל אמורה לקזז מהעברת כספי המיסים של הרשות. עם זאת, הקיזוז אינו אוטומטי ובשנים האחרונות כמעט ואינו מתבצע בפועל שר הביטחון שאמון על קיזוז הכספים. צילום: אריאל חרמוני - לע״מ  ככל שהפגיעה יותר קשה - כך התשלום יותר גדול. זהו מודל התגמול של הרשות הפלסטינית למחבלים מורשעים שפגעו בישראלים. כמה זה יוצא בשנה? לפי דיווח של עו״ד מוריס הירש, בשנת 2021 היקף התשלומים הגיע למעל 800 מליוני ש״ח.  תיאורטית, את הסכום הזה, ממשלת ישראל אמורה לקזז מהעברת כספי המיסים של הרשות. הקיזוז תלוי בהחלטת הקבינט המדיני ביטחוני. ממשלת ישראל אוספת את המיסים עבור הרשות על פי הסכמי פריז, ומהם היא אמורה לקזז תשלום למחבלים על פי החוק להקפאת כספי טרור. הקיזוז אינו אוטומטי ובשנים האחרונות כמעט ואינו מתבצע בפועל.  על פי החוק, שר הביטחון יביא לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, בתום כל שנה, דין וחשבון המפרט נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור. השר יציג את הדוח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. השר יפרסם את הדוח לאחר אישורו על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.  תגובת וועדת חוץ וביטחון: ״טרם התקבל הדו״ח. יו"ר הוועדה יפנה בבקשה לקבלתו.״