אחרי הנחיתה בבסיס חיל האוויר לא היתה אפשרות לצאת מהמטוס. הוכנה שיירת מכוניות, כיוון שהמסוק הנשיאותי מרין 1 לא היה רשאי לטוס במזג האוויר הקשה Official White House Photo by Adam Schultz נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ואנשי פמלייתו נתקעו בתוך מטוס חיל האוויר 1, מטוס הנשיא, בעת סופת שלג עזה, ונאלצו להמתין עד להכנת שיירת כלי רכב שהביאו אותו לבית הלבן בוושינגטון.  הנשיא טס מביתו במדינת דלוור, שם בילה את ערב השנה החדשה, במטוס C-32 A, שהוא מטוס מבוסס על מטוס נוסעים בואינג B757, המשמש בדרך כלל כמטוס חיל האוויר 2, אך כשהנשיא טס בו הוא מוגדר מטוס חיל האוויר 1. אחרי הנחיתה בבסיס חיל האוויר לא היתה אפשרות לצאת מהמטוס. הוכנה שיירת מכוניות, כיוון שהמסוק הנשיאותי מרין 1 לא היה רשאי לטוס במזג האוויר הקשה. כשהגיעו כלי הרכב נתקע בשלג הסולם שעליו אמור היה הנשיא לרדת מהמטוס ולהיכנס למכוניתו. אך תקלה זו תוקנה מיידית ופמליית הנשיא נסעה לבית הלבן בשיירת מכוניות.  צלמים ראו שאחרי הנשיא צעד קצין ובידו מזוודה המכונה "מזוודת הכדורגל", ובתוכה ציוד תקשורת המאפשר לנשיא ארה"ב להורות על תקיפה גרעינית.   

רויטרס מדווח כי התקפות אלו תוכננו ליום השנה השני להריגתו של גנרל קאסם סוליימני https://twitter.com/nafisehkBBC/status/1478399617385607178?s=20 ההגנה האווירית של עיראק יירטה והפילה שני כטמ"מים חמושים שנורו אל בסיס האוויר עיין אל-אסאד שם חונה כוח של הצבא האמריקני בעירק. דובר הקואליציה בהנהגת ארה"ב מסר כי תקיפת כטממ"ים דומה סוכלה קודם לכן כאשר נורו לעבר נמל התעופה של בגדד. רויטרס מדווח כי התקפות אלו תוכננו ליום השנה השני להריגתו של גנרל קאסם סוליימני, שנהרג ב-3 בינואר 2021 בתקיפת כטמ"מ ליד בגדד בפקודת הנשיא טראמפ. נשיא איראן אברהים ראיסי קרא אתמול לנקום את מותו של סוליימני ולהעמיד לדין את דונלד טראמפ.  

ASML Holding סירבה לבקשה לראיון, אך מסרה בהודעה לעיתונות כי מוקדם מדי לדעת עד כמה הנזק משמעותי והאם תהיה לו השפעה כלשהי על הייצור https://www.asml.com/en/company/about-asml/locations שריפה במפעל בבעלות הספק הבלעדי של טכנולוגיה חיונית המשמשת לייצור שבבי מחשב עלולה להחמיר מחסור עולמי חמור ממילא של מוליכים למחצה המשמשים בכל דבר, מטלפונים ועד מכוניות. כך לפי דיווח של newscientist.  השריפה פרצה הלילה ביום ראשון במפעל בברלין, גרמניה, בבעלות ASML Holding. למרות שהיא רחוקה מלהיות שם מוכר, החברה ההולנדית היא הספקית הגדולה בעולם של מערכות פוטוליתוגרפיה והמקור היחיד למכונות ליתוגרפיה אולטרה סגול קיצונית (EUV), שהן מתקדמות יותר.  מכשירים אלה משמשים לחריטת מעגלים על פרוסות סיליקון וליצירת שבבי מחשב המשמשים את אפל, יבמ וסמסונג. ברבעון השלישי של השנה שעברה, ASML Holding מכרה ציוד זה בשווי 5.2 מיליארד אירו. העולם חווה מחסור בשבבי מחשב עקב סערה מושלמת של בעיות כולל מגיפה עולמית, מלחמת סחר, בצורת וסופות שלגים. זה קרה במקביל לתקופה של ביקוש גואה וחסר תקדים - בינואר 2021 לבדו, מכירות השבבים הגיעו לשיא של 40 מיליארד דולר.  למפעלי מוליכים למחצה יש קיבולת מוגבלת, ובניית מפעלים חדשים דורשת השקעה מסיבית ולעיתים נמשכת מספר שנים. למרות שחברות מוליכים למחצה דוהרות להגדיל את הייצור וממשלות חותמות על עסקאות להביא מפעלים לחופים שלהן כדי להבטיח אספקה, אם ASML לא תוכל לספק מכונות רבות כצפוי, המחסור עלול להימשך עוד הרבה זמן. ASML Holding סירבה לבקשה לראיון, אך מסרה בהודעה לעיתונות כי מוקדם מדי לדעת עד כמה הנזק משמעותי והאם תהיה לו השפעה כלשהי על הייצור. "השריפה כובתה במהלך הלילה ולמרבה המזל לא נפגעו בני אדם במהלך האירוע הזה", נכתב בהודעה. "ייקח כמה ימים לבצע חקירה יסודית ולבצע הערכה מלאה".

״״הסייבר ייחודי באופי הקהילתי והשותפות שבו, פשוט אי אפשר להצליח לבד. בנינו ופיתחנו את עוצמת הקהילות: ה-CISO, המגזרים, הגופים המקבילים במדינות ובארגונים בין-לאומיים ותעשיית הסייבר הישראלית״, אומר אונא יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בכנס סייברטק (צילום: גלעד קוולרצ'יק) בתום ארבע שנים בתפקיד, משלים הבוקר יגאל אונא את כהונתו כראש מערך הסייבר הלאומי, לאחר שכהונתו הוארכה פעמיים. אונא מסיים את התפקיד לאחר שביקש מראש הממשלה נפתלי בנט שלא להאריך עוד, לאחר ל-33 שנה בשירות הבטחוני והציבורי. זהות המחליף תפורסם בהמשך על ידי לשכת ראש הממשלה עם השלמת תהליך הבחירה.  אונא, יליד 1971, בעל תואר ראשון בניהול והיסטוריה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, החל את דרכו המקצועית ביחידה 8200 כקצין. החל משנת 1995 מילא שורה של תפקידי פיקוד וניהול בשירות הבטחון הכללי בתחומי לוחמת מודיעין ומידע, עד לראש מערך סייבר-סיגינט. בתוך כך, ייסד בשירות הביטחון הכללי את חטיבת הסייבר ואת יחידת לוחמת סייבר. בתום 22 שנים בשב"כ, מונה לראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי ובינואר 2018 התמנה לראש המערך, לאחר שאוחדו המטה והרשות.  לדברי אונא: "זו הייתה זכות נדירה לשרת את מדינת ישראל ולשמור עליה בטוחה. משימת היסוד שלנו להגנה על התשתיות הקריטיות – הושגה במלואה. למרות המאמץ שגדל דרסטית מצד התוקפים שונים, הצלחנו לבלום אלפי תקיפות סייבר בזמן, טרם גרמו נזק במרחב האזרחי. ״הסייבר ייחודי באופי הקהילתי והשותפות שבו, פשוט אי אפשר להצליח לבד. בנינו ופיתחנו את עוצמת הקהילות: ה-CISO, המגזרים, הגופים המקבילים במדינות ובארגונים בין-לאומיים ותעשיית הסייבר הישראלית, שהיקף ההשקעה העולמי בה גדל פי עשרה במהלך שנות כהונתי, גם בזכות פעילויות שונות של המערך – קהילות מפוארות שאני גאה להשתייך אליהן".

כתבה בגלובס חושפת את עומק המשבר בשימור כוח אדם בתעשיות הביטחוניות. התופעה ידועה כבר זמן רב, אך כעת עולה למודעות הציבור. משרד הביטחון, יחד עם התעשיות, יכול להוביל רפורמה שתקדם את התעשיות הביטחוניות לשנת 2022 bigstock כתבה שפורסמה היום (ד) על ידי העיתונאי אסף גלעד (גלובס) חושפת כי בחברת רפאל נוטשים עובדים לטובת חברות הייטק. התופעה אינה חדשה, אך הכתבה מעלה לתודעת הציבור את האתגר עימו מתמודדות התעשיות הביטחוניות. התופעה הזו גם פוגעת ישירות בצה״ל ומשרד הביטחון, הנסמכים על הפיתוחים של התעשיות הביטחוניות.  כסף, עבודה מהבית ותרבות ארגונית ״לגלובס נודע, כי עשרות רבות של עובדים - בהם מהנדסים, טכנאים והנדסאים מתחומי התוכנה, התעשייה והניהול, שבבים, התוכנה והחומרה, עזבו באחרונה את רפאל לשורה של חברות פרטיות באזור הצפון והמרכז, בין השאר במטרה לשפר את שכרם ולשדרג את מעמדם״, נכתב בכתבה. ״המצב דומה גם בתעשייה האווירית.״  על פי הכתבה הסיבות לעזיבת המערכת הביטחונית, זו עם הביטחון התעסוקתי, טמונות בגובה השכר ותנאי עבודה - כולל עבודה מהבית. לאלו אפשר להוסיף פוליטיקה ארגונית.  ברפאל עזבו בתקופה האחרונה בכירים במערך אבטחת המידע. ולא רק ברפאל. גם בתעשייה אווירית ואלביט ישנו שיח סביב עובדים שעשו את המעבר לחברות הייטק. הביקוש הגדול הוא לאנשי תוכנה וחומרה.  התעשיות הביטחוניות עדיין נחשבות לחוד החנית בפיתוח טכנולוגי, אך ציונות אינה מספיקה להשאיר אנשים מוכשרים בחברה. כאשר בשוק העבודה הם יכולים לקבל גם כפול מהשכר שלהם ועם איזון טוב יותר בין משפחה לעבודה.  כאמור, עבור משרד הביטחון זו בעיה. התעשיות הביטחוניות הן עמוד השדרה עליו בנוי הערך המוסף של צה״ל לעומת צבאות אויב וארגוני טרור. עזיבה של כשרון משמעותית בשני אופנים. פעם אחת בתחום המו״פ ופעם שניה בשימור מערכות קיימות.  "ייקח לחברה לא מעט זמן לשחזר את הידע שהלך עם עזיבה של עובד, ולא מעט כסף. יש תחומים שגם אחרי כמה שנים לא מוצאים תחליף למהנדס שעזב״, מספרים עובדים בכתבה.  שינוי גישה בניהול התעשיות הביטחוניות מה יכול לעשות משרד הביטחון? ובכן, ראשית, ניתן לדחוף להפרטה של תעשייה אווירית ורפאל. הפרטה תאפשר לחברות להיות תחרותיות יותר בשימור כוח אדם. כאשר הוועד מכתיב את המשכורות והקידום, קשה להתחרות עם חברות הייטק. את מוקדי הידע אפשר לשמר, כמו שעשתה המדינה עם תומר בהפרטת תעש, ואת יתר הפעילות המיועדת מרביתה לייצוא, להפריט.  המשרד, בשיתוף התעשיות, יכול לחשוב גם על רפורמה בכל הקשור לשימור הסוד. כל עוד מלמ״ב, הגוף שאחראי על הסוד בתעשיות הביטחוניות, עובד כמו בשנות ה-80 עם קב״טים בכל מפעל שמפחדים לאשר כל דבר, קשה לתת לעובד לעבוד מהבית. ובלי עבודה מהבית, קשה לאזן חיי משפחה עם עבודה. הדרך בה מלמ״ב עובד לא רק מוסיפה הוצאות לחברות שעובדות עם המשרד, אלא גם מונעות מהנהלת החברות להקביל תנאי עבודה לשוק האזרחי. וזה פער שרק יחריף בעתיד.  אחת הדוגמאות שניתן לעשות בכיוון זה היא המהלך של המשרד לאפשר עבודה עם ענן ציבורי בצה״ל באמצעות שיתוף פעולה עם HUB Security. יש בישראל מספיק אנשים שיכולים להציע פתרונות טכניים לביצוע רפורמה בשימור הסוד בתעשיות הביטחוניות על מנת לאפשר להן להתאים את אופי העבודה ל2022.  מהלך נוסף שניתן לבצע בתעשיות הוא רפורמה בתרבות הארגונית. בחלק מהתעשיות מנסים כבר מספר שנים להריץ תכניות חדשנות על מנת להציע לעובדים מקום בו הם יכולים לצאת ממגבלות המשבצת לטובת מו״פ אישי. במרבית המקרים מדובר בפרויקטים שהעובדים מציעים וההנהלה מאשרת. בחלק מהמקרים החברות (כולל רפאל) שוכרות משרדים בתל אביב, במגדלים חדישים, כדי לספק לעובדים תחושה שהם עובדים בהייטק.  עם זאת, תכניות חדשנות ומשרדים חדשים לא מחליפים גמישות מחשבתית ומתווה קידום אישי. התעשיות הביטחוניות הגדולות נחשבות למעסיקות גדולות בישראל (אלפי עובדים), חלקן עוד נושאות על גבן תרבות עבודה של שנות ה-60 או ה-70 ולא רק בנראות המבנים. אלא בתהליכי העבודה והניהול באופן כללי. חלק מהמנהלים מגיעים מתרבות צבאית ומתקשים לעשות את השינוי הנדרש לניהול בשוק עסקי תחרותי. שינוי בתרבות הארגון יכול לצמצם את הפער בתחושת העובד לעומת התרבות הדינמית והחופשית יחסית בחברות הייטק. 

החברה שילמה במזומן 606 מיליון אירו ותהפוך למחזיקת המניות הגדולה ביותר בחברה לצד החברה הממשלתית הגרמנית KfW Image: EuroDASS החברה האיטלקית ליאונרדו הודיעה השבוע (שני) כי השלימה רכישה של 25.1% ממניות החברה הגרמנית הנסולדט (Hensoldt), מובילה עולמית בתחום החיישנים לישומים צבאיים וביטחוניים, עם תיק מוצרים מתרחב בתחום אבטחת המידע (סייבר), ניהול נתונים ורובוטיקה, בסכום של 606 מיליון אירו במזומן. כזכור, כבר בחודש אפריל 2021 דווח באתר ישראל דיפנס על תחילת תהליך הרכישה. כתוצאה מרכישת מניות זו, ליאונרדו תהפוך להיות מחזיקת המניות הגדולה ביותר של הנסולדט לצד חברת KfW הנשלטת על ידי ממשלת גרמניה. קונצרן הביטחון והחלל האיטלקי ציין בהודעתו כי עסקה זו הינה צעד קדימה בהשגת היעד האסטרטגי של ליאונרדו לרכוש עמדת הובלה בשוק האלקטרוניקה הביטחוני האירופי. השקעה זו תאפשר ללאונרדו לבסס נוכחות אסטרטגית ארוכת-טווח בשוק הביטחוני הגרמני הצומח במהירות ולחזק את השותפות ארוכת השנים בין שתי החברות.  הנסולדט וליאונרדו כבר משתפות פעולה בתכניות שונות כדוגמת מטוס הקרב האירופאי טייפון. עוד יוזכר כי בשנה האחרונה דווח מספר פעמים באתר ישראלדיפנס על שיתוף פעולה של הנסולדט עם התעשייה האווירית הישראלית בנוגע לאספקת מכ"מים הן לחיל הים הגרמני והן למערך הגנת הטילים הבליסטיים הגרמני.  

״המל"ל נמצא בשלבי גיבוש מתקדמים של הערכת המצב הלאומית לישראל״, אמר ד״ר אייל חולתא לוועדת חוץ וביטחון. האם הערכת המצב כוללת תשובה מה עושים אם יתגלה כי לאיראן יש פצצה?  קרדיט סטילס: דוברות הכנסת - דני שם טוב השבוע (ב) נערך דיון בוועדת חוץ וביטחון בהשתתפות נציגי המל״ל, בראשם ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל. הדיון נערך על רקע הסיבוב השמיני של שיחות הגרעין בוינה ועל רקע חרחורי מלחמה בין איראן לישראל בכלי תקשורת בארץ ובעולם בחודש האחרון. קשה לנתק את המתח הביטחוני הנלווה לשיחות הגרעין, מהעדכון של המל״ל לוועדת חוץ וביטחון.  חולתא ורם בן ברק, שניהם יוצאי מוסד, וכנראה מחזיקים קשרים טובים עם ההנהלה הנוכחית של המוסד, ולכן, סביר להניח ששני האישים מעודכנים במודיעין סביב איראן. היות והמל״ל הוא גוף מתכלל מודיעין עבור ראש הממשלה, וכזה שאמור להציג את כלל החלופות העתידיות על ספקטרום הנבואה, אינו יכול להתעלם מתרחיש שבו איראן תהיה גרעינית.  האם הדיונים המסווגים בפגישה בין הגופים כללו התייחסות לשאלה ״מה תעשה ישראל אם איראן תציג פצצת גרעין מבצעית״? סביר להניח שכן. הנחה לוגית אחרת תעשה עוול למל״ל ולוועדת חוץ וביטחון. התעלמות מתרחיש זה אינה אפשרית, אם אכן חולתא דן בוועדה בכל החלופות על ספקטורם הנבואה.  ״ראש המל"ל אמר כי המל"ל נמצא בשלבי גיבוש מתקדמים של הערכת המצב הלאומית לישראל, תהליך גיבוש משמעותי וסדור, והיא צפויה להיות מוצגת לממשלה״, כך לפי דיווח מהדיון בוועדה.  בהתייחס לשיחות הגרעין, ״ראש המל"ל ציין את נושא הגרעין האיראני כאתגר הליבה הראשון לפתחו של המל"ל ולפתחה של ישראל, וכי אף שאיראן נוקטת בסחטנות גרעינית, הוא מאמין כי קהילה בינ"ל מאוחדת ונחושה עדיין יכולה לכפות על איראן ויתורים אסטרטגיים גדולים מבעבר״, אמר חולתא.  דבריו מסמנים לאמריקאים שישראל מיישרת קו עם הבית הלבן. אם יש אי הסכמות, הן יאמרו, ככל הנראה, בשיחות סגורות. ניכר כי לפחות אנשי ממשל בירושלים מפחיתים את הדיבורים על מלחמה עם איראן. בהנחה והשיחות יתקדמו להסכם, מהלך כזה יסנדל כל יוזמה ישראלית עתידית לתקיפה. בתרחיש כזה, ירושלים לא תוכל להפר הסכמות שהנשיא ביידן אישר מול איראן.  אם איראן תקבל שקט תעשייתי וכסף בשל הסרת הסנקציות, היא תוכל להמשיך לפתח ולשכלל את תשתיות מערך הגרעין הצבאי. המשמעות - קיצור משמעותי לזמן הפריצה לפצצה כמדינת סף. במידה ויהיה להסכם סעיף ״שקיעה״, סביר להניח שאיראן תגיע אליו עם פצצה מוכנה. הנחה אחרת תהיה לא רציונלית.  מכאן, שהסכם גרעין חדש מציב מציאות שבה ישראל צריכה להתכונן לעידן הרתעה הדדית. עד כמה וועדת חוץ וביטחון עוסקת בהכנות אלו - זו שאלה פתוחה.   

הן יצטרפו ל-12 חוקרות חרדיות ו-4 חוקרים שכבר פועלים כחוקרי עבירות מין וכיועצים לענייני חרדים למפקדי התחנות במהלך השנה הקרובה תגייס המשטרה לשורותיה 13 חוקרות חרדיות, שיחקרו תלונות של נפגעות עבירות מין מהחברה החרדית, כך דיווח אתמול רב המשטרה נצ"מ רמי ברכיהו לוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי בדיון על הטרדות מיניות בחברה החרדית. כבר ב-2014 גויסו למשטרה שוטרים ושוטרות חרדיים עם אוריינטציה לפעילות קהילתית, במטרה להנגיש את עבודת המשטרה לחברה החרדית. כיום משרתות במשטרה 12 חוקרות חרדיות ו-4 חוקרים חרדים. רוב השוטרות שגויסו אז עובדות כחוקרות, ושתיים מהן קודמו לתפקידי קצונה. כולן הוצבו בערים שיש בהן אוכלוסייה חרדית, והן משמשות כיועצות לענייני חרדים של מפקדי התחנות. אתמול דיווח רב המשטרה נצ"מ רמי ברכיהו על הכוונה לגייס בשנה הקרובה עוד 13 חוקרות חרדיות, ואולי מספרן יוגדל ל-20 חוקרות. רב המשטרה, נצ"מ ברכיהו: "אנו פועלים ב'שיטור מתווך'. הבסיס הוא יצירת אמון בין המשטרה לחברה החרדית על גווניה. רקמתי קשרים עם מגוון מנהיגי קהילות, מהפלג הירושלמי ועד הקיצונים במאה שערים. יחסי האמון הם כאלה שהיום הם מבקשים שרב המשטרה יבוא לפשר. כשהייתה שאלה בעניין ההילולה של הבאבא סאלי, הכנתי מתווה שיאפשר את קיום ההילולה בביטחה, והמתווה אושר על ידי פיקוד המשטרה והתקל על ציבור המתפללים. יצירת האמון הזו היא לא פחות ממהפכה. התפיסה היא שהמגע עם הציבור הוא קהילתי. בשיח שיצרתי מתגבש עכשיו מכתב שרבנים חשובים חותמים עליו, לפיו אם שומעים צעקות מבית השכנים יש להתקשר למשטרה, אפילו בשבת. זאת בעקבות שני מקרי רצח טרגיים בהם נערים רצחו את הוריהם לפני 3 חודשים בבית שמש. הרצח היה על רקע נפשי, אבל הסתבר שהשכנים שמעו צעקות, ולו היו מזעיקים משטרה, אפשר היה אולי למנוע".  רפ"ק גל ספן: "לכל קהילה יש חוקים משלה ולא פשוט להגיע אליהם. בעזרת קשרים וחיבורים שהרב רמי יצר עם רבנים, בשנתיים האחרונות רבנים החלו לבקש מהמשטרה לסייע. היום אנחנו ערים יותר לרגישויות. מבינים כמה חשוב למשפחה ששום דבר לא יתפרסם כי זה מזיק לשידוך. עוסקים בדיני נפשות. רבים מהנפגעים הצעירים לא מכירים את גוף האדם וקשה להם אפילו להסביר איפה הפוגע פגע. הם לא מבינים את שפת החוקרים. לכן יש הדרכות לשוטרים שיבינו מה הקשיים".