המטוס שיגר לעבר הכטמ"מ טיל אוויר-אוויר קצר טווח מסוג AIM-132 https://www.raf.mod.uk/news/articles/raf-typhoon-destroys-terrorist-dron... מטוס קרב 'יורופייטר טייפון' של חיל האוויר המלכותי הבריטי הפיל "כטמ"מ עוין קטן" מעל סוריה ב-14 בדצמבר – כך הודיע משרד ההגנה הבריטי בלונדון. מטוס הקרב הבריטי יירט והשמיד כטמ"מ שסיכן כוחות קואליציה מעל אזור טאנף, נאמר בהודה הבריטית. המטוס שיגר לעבר הכטמ"מ טיל אוויר-אוויר קצר טווח מסוג AIM-132. משרד ההגנה הוסיף ואמר שהאירוע היה חסר תקדים, וזו העם הראשונה שמטוס 'טייפון' משגר טיל במסגרת מבצע SHADE, תרומת בריטניה לקואליציה נגד דאעש בסוריה.  לא נמסרו פרטים על הכטמ"מ, אך ג'יינס מוסר שמדובר היה בכלי טיס לא מאוייש ולא מתוחכם שנמצא בידי ארגונים שונים  בסוריה. בחודש אוקטובר הותקף בסיס טאנף, בו נמצאים כוחות הקואליציה, על ידי כמה כטמ"מים קטנים, שלדעת הפנטגון נשלחו על ידי ארגונים נתמכי איראן.   

מדובר במערכת נשק מבוססת לייזר מוצק המותקנת על סיפון האניה ושולחת אלומת לייזר למטרת שטח סטטית US Navy ספינת המשא האמפיבית 'פורטלנד' של הצי האמריקני הציגה בשבוע שעבר הפעלת מערכת נשק לייזר רב עוצמה במפרץ עדן. מדובר במערכת נשק מבוססת לייזר מוצק המותקנת על סיפון האניה ושולחת אלומת לייזר למטרת שטח סטטית. במאי 2020 נערך ניסוי קודם במערכת, ובו השמיד נשק הלייזר כטמ"מ באוקיאנוס השקט. מערכת הנשק LWSD נחשבת למתקדמת ביותר מסוגה, ואילו הספינה 'פורטלנד' היא חלק מקבוצת אניות כוננות אמפיביות של הצי, הכוללת גם ספינות תקיפה ויחידות של חיל הנחתים. הצי האמריקני מסביר כי התנאים הגיאוגרפיים, האקלים והחשיבות האסטרטגית הם המהווים סביבה ייחודית מתאימה לחידושים טכנולוגיים כמו הלייזר הימי. אזור הפעילות המבצעית של הצי החמישי כולל את המפרץ  הערבי, ים סוף, מפרץ עדן, מפרץ עומאן ואזורים באקיאנוס ההודי.   

המטוס האחרון המריא בסוף השבוע ממתקני הייצור של איירבוס בהמבורג לדובאי. ייצור המטוס החל בסוף שנת 2000 By Maarten Visser from Capelle aan den IJssel, Nederland - A6-EDY A380 Emirates 31 jan 2013 jfk, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=56233674 הסתיים עידן מטוס הנוסעים הגדול ביותר איירבוס A380 ואחרון המטוסים שיצא ממתקני הייצור נמסר ללקוח האחרון חברת התעופה של איחוד האמירויות EMIRATES. התאגיד האירופי תלה הזמנו תקוות גדולות ב"סופר ג'מבו", אך שינויים בדרישות של חברות הצופה, הצורך לערוך שינויי מבנה בנמלי תעופה לקליטת המטוס הענק, מחירי הדלק ומחירי כרטיסי הטיסה הביאו להחלטה להפסיק את הייצור במטוס A380 ה-251 במספר.  המטוס האחרון המריא בסוף השבוע ממתקני הייצור של איירבוס בהמבורג לדובאי. ייצור המטוס החל בסוף שנת 2000. זה היה מטוס נוסעים בן ארבעה מנועים, יכולת להטיס עד 853 נוסעים בשתי קומות, אם כי כמעט כל הלוחות בחרו במטוסים בתצורות של כ-500 נוסעים ואף פחות. 14 חברות תעופה הזמינו את המטוס הענקי, כאשר אמירייטס היא היא הלקוח הגדול ביותר, 123 מטוסי A380. נוסעי המחלקה הראשונה נהנו ממושב שהיה למעשה מעין דירת מגורים קטנה ומאובזרת, אך רמת הנוחות והפינוקים היתה גבוהה בכל ארבע המחלקות. על ה-A380 ניחתו כמה 'מכות': גברה הנטייה להעדיף מטוסי נוסעים דו-מנועיים חסכוניים בדלק וטווח הטיסה שלהם גדל עם שיפור  הטכנולוגיות.  מטוסי נוסעים חדשים כמו B777, B787 ו-A350 היו יותר פופולריים בקרב הנוסעים ולחברות התעופה יותר זולים לרכישה ולאחזקה. EMIRATES מפעילה צי ענק של 123 מטוסי  A380 בעיקר בגלל קווי התעופה המאוד ארוכים שלה והתפוסות הגבוהות.  מאידך אמירייטס מפעילה את המטוס הגדול ביותר בטיסה הקצרה יותר – מדובאי למוסקט, עמאן, מרחק 217 מייל, פחות משעה טיסה, והחברה נוהגת כך בגלל המספר העצום של הנוסעים בקו זה.    

במסגרת חקירת השטח של העצורים הוסגר אמל״ח החשוד ששימש לביצוע הפיגוע דובר צה״ל בתום פעילות מודיעינית ומבצעית של שירות הביטחון הכללי, צה״ל והימ״מ התקיים הלילה מבצע בכפר סילת אל חארתיה במהלכו נעצרו ארבעה חשודים במעורבות בפיגוע הירי בו נרצח יהודה דימנטמן ז״ל סמוך לחומש.  במסגרת חקירת השטח של העצורים הוסגר אמל״ח החשוד ששימש לביצוע הפיגוע. החשודים הועברו להמשך חקירת שב״כ. מצה״ל נמסר כי בתום פעילות מודיעינית ומבצעית נרחבת נלכדו ארבעת החשודים בפיגוע הירי בצומת חומש". ״הלילה, התקיים מבצע בכפר סילת אל חארתיה במרחב החטיבה המרחבית "מנשה", במהלכו כוחות שב"כ, צה"ל וימ"מ עצרו את ארבעת החשודים בפיגוע הירי בו נרצח יהודה דימנטמן ז״ל סמוך לחומש״, מוסרים מדובר צה״ל.   

צוות מחקר של החברה בחן מעל 100 שרתים שהותקפו וגילה כי ב-36% מהמקרים בהם השרתים נפלו קורבן להתקפה זו, היו חולשות אבטחה ותצורות שגויות חמורות ומרובות צילום: מעיין פולג עד כה ב-2021, מספר ניסיונות ההתקפות על קונטיינרים היה במגמת עלייה. בחברת אקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן, הבחינו במהלך השנה במספר רב של התקפות שתוכננו לפרוץ אל סביבות הקונטיינרים ואל שרת המארח אותם ובכך להחמיר את השפעת המתקפה. מהו הנזק שיכול להיגרם כשתוקף מצליח לפרוץ אל מחוץ לסביבת הקונטיינר? כדי לענות על שאלה זו, צוות המחקר של אקווה סקיוריטי, Team Nautilus, ביצע ניתוח של התקפות על קונטיינרים בעולם האמיתי כדי לקבוע את "רדיוס הפיצוץ" שלהן. החוקרים זיהו 105 שרתים שנפלו קורבן להתקפות בקונטיינרים וניתחו את רדיוס הפיצוץ של המתקפות, כלומר ההשפעה הפוטנציאלית הכוללת שלהן. הניתוח הראה כי ב-36% מהמקרים בהם השרתים נפלו קורבן להתקפה זו, היו חולשות אבטחה ותצורות שגויות חמורות ומרובות שהיו עלולות לגרום לנזק חמור מאוד. בנוסף, בקרב 70% מהשרתים התגלו חולשות קלות יחסית שמאפשרות גניבה של מידע שעשוי לאפשר נזק גדול יותר ומעבר בין שרתים ומערכות שונות. מספר שבועות לאחר מכן, 105 השרתים שנפלו קורבן להתקפה נבדקו שוב ונמצא שב-50% מתוכם תוקנו כל חולשות האבטחה וההגדרות השגויות, ב-12% תוקנו חלק מן ההגדרות השגויות וחולשות האבטחה אך לא כולן, וב-25% לא שינו דבר. לפיכך, עולה המסקנה כי רוב העוסקים באבטחה יכולים לזהות חולשות אבטחה והגדרות שגויות, אולם הם אינם מצליחים לזהותן בזמן, או שאינם מצליחים לפתור את הבעיות במהירות מספקת. מה יכול להיות גודלו של רדיוס הפיצוץ?  דוח ניתוח רדיוס הפיצוץ של תקיפות קונטיינרים של אקווה סקיוריטי מצביע על כך שהמשאבים שהיו פגיעים באופן פוטנציאלי לאחר שהתוקף קיבל גישה לסביבה שלהם, הם שירותים מרוחקים, מטאדאטה בענן (Cloud metadata), פרוטוקלי HTTP ומסדי נתונים. במקרה בוחן של מתקפה שאירעה אצל אחד הקורבנות שנבדקו במחקר, גילו חוקרי אקווה סקיוריטי כיצד משאבים אלו ואחרים הרצים בשרת המארח, יכולים להיות מנוצלים על ידי התוקף: גניבת מידע מאתר אינטרנט לא מוצפן - כאשר אתר אינו מצפין כראוי את תקשורת הנתונים בין השרת ללקוח, כלומר עושה שימוש בפרוטוקול HTTP ולא ב-HTTPS, תוקף עשוי למצוא דרך להאזין לתקשורת ולהשתמש בה למטרותיו. במקרה הזה, לתוקפים הייתה גישה לשרת המארח, ולכן בקלות הם יכולים להקליט את כל התקשורת העוברת בו וליירט נתונים רגישים כגון סיסמאות, מידע מזהה אישי (PII) ועוד. גניבת מידע משרתי נתונים - מסדי נתונים לעיתים קרובות מהווים מטרה לתוקפים. אם לתוקפים יש גישה לשרת המארח, הם יכולים לחפש סיסמאות ופרטי התחברות אוטומטית או להשתמש ב-Brute Force (התקפה שיטתית בה התוקף מנסה לנחש את שם המשתמש והסיסמה) כדי לקבל גישה למסדי הנתונים. מכיוון שמסדי נתונים מסוימים אינם דורשים אימות כברירת מחדל, התוקפים יוכלו לאסוף את הנתונים בקלות. טכנולוגיות ביג דאטה המותקנות על השרת המארח - Apache ZooKeeper הוא שירות מרכזי בקוד פתוח שנועד לתחזק שירותים מבוזרים הקשורים בדרך כלל לטכנולוגיות ביג דאטה. בדוגמא שנבחנה על ידי החוקרים המחשב המארח הפעיל גרסה של שירות זה שסובלת מחולשת אבטחה קריטית. מאגר הדאטה שנתקף כלל יותר מ-200 שרתים, ומכך ניתן להסיק שהוא ככל הנראה הכיל נתונים קריטיים. על ידי ניצול חולשות אבטחה כמו זו, תוקפים יכולים לגשת להרבה מאוד פיסות מידע בעלות ערך רב. איך אפשר להיערך למתקפות הללו? שימוש בכלים לגילוי חולשות, שגיאות תצורה והתקפות – החוקרים שהפיקו את המחקר ממליצים על גישה הוליסטית הכוללת שימוש בפתרונות וכלי האבטחה שמוטמעים בשרת המארח, לצד כלים שמאפשרים ניהול יציבת אבטחת הענן (CSPM – Cloud Security Posture Management) שיכול למנף ממשקי API של ספק הענן הציבורי הרלוונטי. דבר זה חשוב מכיוון שהוא מספק את הניראות הדרושה ביחס לתצורת שירותי הענן. ניתן להטמיע פתרון CSPM לצד פתרונות ניטור תהליכים בזמן ריצה ופורנזיקה, המאפשרים גילוי טוב יותר וניתוח והבנה של התקפות בסביבות ענן.  כמו כן, הטמעת יכולות אוטומטיות יכולה לסייע בין היתר באיתור משאבי מחשב ומסדי נתונים עם הגדרות גישה הפתוחות לציבור שלא במתכוון, באבטחת ההצפנה של נתונים בתנועה ובמנוחה בכל שירותי הענן, אכיפת הגדרות מדיניות המשתמשים כדי להבטיח גישה למשאבים על בסיס הרשאות גישה מינימליות, זיהוי שינויים במשאבים קריטיים כגון כללי חומת האש או הגדרות חשבון, וכן זיהוי פעילות באזורים או במיקומים לא מנוצלים או לא צפויים של ספקי הענן. צמצום משטח התקיפה - יש לאמץ גישה רב-שכבתית עם מגוון בקרי ניהול זיהוי וגישה (IAM), כגון אימות רב-שלבי (MFA) וזיהוי בקבוצה מבוזרת (Identity Federation). אין לחשוף שירותים לאינטרנט אם הדבר אינו נחוץ. יש להשתמש בכלים לניטור ובקרה של הרשת וכן לעשות שימוש בפרוטוקולים מוצפנים, כגון HTTPS במקום HTTP. על ידי פעולות אלה ניתן לצמצם את השטח שמועד לפריצות. ניטור תהליכים ובזמן ריצה ואיסוף פורנזיקה – סריקה של משאבים בענן ובזמן ריצה מאפשרת זיהוי התנהגויות חשודות וזדוניות וזיהוי התקפות ואיומים שלא בהכרח ניתנים לזיהוי על ידי אנטי-וירוס ופתרונות שונים אחרים. אקווה למשל, מספקת את פתרון Tracee, כלי קוד פתוח (open source) המאפשר סריקה בזמן ריצה של תהליכים שונים ברמה הנמוכה ביותר על שרתי לינוקס. תוצרי הסריקה ותוצרי הפורנזיקה של כלי זה מאפשרים כתיבה של חוקים וגילוי של התנהגויות זדוניות ומתקפות על השרת. הגבלת הגישה למטאדאטה בענן – ספקיות שירותי הענן מאפשרות שירות חשוב המספק נתוני מסגרת על המכונה בענן, למשל שם השרת, כתובת ה-IP, השתייכות לקבוצת אבטחת המידע ועוד. חלק מהשירותים עשויים להיות רגישים, כגון: פרטי משתמש וסיסמאות. דליפה של פרטים אלה עשויה להוות בסיס למתקפה נוספת על שרתים אחרים של הנתקף או החשבון שלו אצל ספקית השירותים. הספקיות מודעות לבעייתיות ולכן ברירת המחדל היא שהמידע איננו נגיש. אולם, לעיתים משתמשים מאפשרים גישה למידע. יש חשיבות להגביל את הגישה למידע זה ובמידה ואין צורך בהם לבטל או להגביל את הגישה אליהם. הנזקים יכולים להיות גדולים יותר הממצאים של המחקר תואמים למחקרים דומים שמראים שתוקפים במרחב המקוון משתמשים בטכניקות מתקדמות כדי להסתיר פעולות זדוניות ופרצות שהם יוצרים במזיד כדי לחזור ולתקוף את השרתים אותם הם תקפו. בנוסף, התוקפים מחפשים פרטי התחברות ומידע רגיש ומבריחים אותם מתוך המערכות של הארגון שנפרץ. החוקרים של אקווה סיקיוריטי השתמשו במנוע חיפוש מבוסס סריקה פסיבית (Shodan) כדי למצוא שרתים אשר הותקפו, אולם קיימים כיום בתפוצה רחבה בשוק כלים חזקים יותר ומתקדמים יותר, אשר נמצאים בשימוש התוקפים, ומאפשרים להם זיהוי מהיר מאוד של שרת פגיע. החוקרים סוברים שאילו הם היו משתמשים בכלים אלה, תוצאות המחקר היו מצביעות על כמות גדולה יותר של שרתים פגיעים. מחקר אחר של צוות נאוטילוס – צוות המחקר באקווה – הראה שתקיפות מסוג זה במרחב המקוון, אשר שמות למטרה טכנולוגיות ענן, מצליחות לזהות ולתקוף שרתים פגיעים החל מדקות בודדות ובממוצע תוך חמש שעות מרגע שהוגדרה תצורה שגויה.  למידע נוסף על הדוח המלא ניתן ללחוץ כאן.

שימוש בננו-חומרים גם בעל פוטנציאל לייעל משמעותית תהליכי ייצור תעשייתיים, החל מהקטנת צריכת האנרגיה בתהליך הייצור, דרך הקטנת הזיהום הסביבתי Photo Credit - Eyal Toueg הצורך בטכנולוגיות שתשפרנה את איכות החיים של אוכלוסיית העולם, אשר יתמכו במוצרים חכמים בעלי תקשורת מתקדמת, אך במקביל ישמרו על איכות הסביבה, יוצר ביקוש לחומרי גלם חדשניים שיהפכו כל תהליך תעשייתי באשר הוא לבטוח ובר קיימא, החל מייצור מוצרי פלסטיק, דרך רכיבי אלקטרוניקה וכלה בחומרי גלם לתעשיות התחבורה, התעופה והחלל. כמענה לכך, הסטארט אפ הישראלי Nemo Nanomaterials, שפעל עד כה מתחת לרדאר, נחשף כעת לראשונה מתוך מטרה להביא לעולם את בשורת הננו-טכנולוגיה הירוקה, ולספק ננו-חומרים שיחוללו מהפכה באופן שבו ניתן לנצל לטובה את כל התועלות הגלומות בחומרי גלם תעשייתיים הקיימים, תוך כדי הקטנת זיהום הסביבה וניצול יעיל של משאבי טבע. Nemo Nanomaterials הוקמה ב-2018 על ידי אלכסנדר זיניגרד (מנכ"ל) ויהונתן ענתבי (סמנכ"ל פיתוח עסקי), וגייסה עד כה כ- 7 מיליון דולר במסגרת סבבי פרה-סיד וסיד, בעיקר מקרן ההשקעות GEM קפיטל. החברה, שמעסיקה 15 עובדים בפתח תקווה ועומדת לצאת לסבב גיוס A, הוקמה כדי לגשר על הפער שבין היכולת של ננו-חומרים פחמניים מתקדמים לשפר דרמטית תכונות של מרבית החומרים התעשייתיים לבין היישום של יכולת זו בפועל, דהיינו הטמעת יכולת זו בתוך חומרים ותהליך הייצור קיימים. "ננו-חומרים פחמניים מתקדמים מוכרים לאנושות מזה עשורים, אבל רק לאחרונה הם הפכו לזמינים ברמה מסחרית", מסביר יהונתן ענתבי, מייסד-שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה. "הרבה חברות הבטיחו שיש ביכולתן לייצר מוצרים תעשייתיים אמיתיים המבוססים על ננו-חומרים אלה, אבל הייחוד של Nemo Nanomaterials הוא שהצלחנו להפוך את ההבטחה הזו למציאות. ״טכנולוגיית הננו-חומרים שלנו פותרת מגוון של אתגרים מהותיים בתעשיית ייצור חומרי גלם ובו בזמן מפתחת תוספי חומרי גלם מוכנים לשימוש במכונות הייצור ובתהליכי הייצור הקיימים, ללא צורך לבצע בהם שינויים והתאמות". שימוש בננו-חומרים גם בעל פוטנציאל לייעל משמעותית תהליכי ייצור תעשייתיים, החל מהקטנת צריכת האנרגיה בתהליך הייצור, דרך הקטנת הזיהום הסביבתי שיוצר התהליך וייעול השימוש בחומרי גלם. עיקר הפער נובע מאתגר כימי וטכנולוגי אשר פיצוחו דורש פיזור אחיד של הננו-חומרים בתוך המוצר הסופי, ללא פגיעה בהם  – דבר המביא לשיפורים משמעותיים כיום, הפתרונות הקיימים בשוק יוצרים Tradeoff: מצב שבו השימוש בננו-חומרים או תוספים אחרים, משפר תכונה רצויה (כמו הקניית הולכה חשמלית לפלסטיק) על חשבון פגיעה בתכונה רצויה אחרת (כמו תכונות מכניות במוצר). עד כה, פותחו טכנולוגיות לא מעטות בתחום זה, שיעילותן הוכחה רק בקנה מידה מעבדתי אך לא הצליחו לעשות את המעבר מהמעבדה למוצר מסחרי בעל כדאיות כלכלית. Nemo Nanomaterials היא הראשונה שהצליחה לפצח האתגר כימי וטכנולוגי זה. דהיינו לפתח תוספים תעשייתיים שמנגישים את הפוטנציאל העצום של של יישום ננו-חומרים פחמניים מתקדמים אשר מקנים יכולות חדשות למגוון חומרים ללא Tradeoff בתכונות רצויות, וכן לתרגם את הפתרון לייצור בקנה מידה מסחרי בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי. יתרה מכך, פריצת הדרך הטכנולוגית של Nemo Nanomaterials היא היחידה שמאפשרת החלפת מתכות בחומרי פלסטיק על ידי יצירת המוליכות החשמלית הנדרשת ומיסוך אלקטרומגנטי (EMI, הפרעה בפעולת מכשירים חשמליים הנובעת מהימצאות קרינה אלקטרומגנטית בקרבתם) - ללא פגיעה בתכונות המקוריות של הפלסטיק. שני פתרונות אלו לבדם - הולכה חשמלית והגנה מפני EMI – מאפשרים לחברה לפנות לשוק יעד שמגלגל 10 מיליארד דולר בשנה. הטכנולוגיה הייחודית של נמו להטמעה של ננו חומרים מתקדמים רלוונטית למגוון רחב של חומרים תעשייתיים, המגלמים פוטנציאל שוק מצטבר של מעל ל-50 מיליארד דולר. Nemo Nanomaterials כבר עובדת עם 10 חברות, ביניהן קונצרנים המגלגלים מיליארדי דולרים רבים. חלק מחברות אלו הן לקוחות משלמים וחלקן שותפי פיתוח בשלבים שונים של פיילוטים והוכחת תקפות של המוצרים. העבודה בצמוד ל-10 החברות כבר נותנת את פירותיה, ו- Nemo Nanomaterials החלה לייצר את מוצריה בהיקף של טונות כמענה להזמנות מסחריות מלקוחותיה. "בתי זיקוק, ולא הנפט עצמו, הם אלו שעיצבו מחדש את העולם בגלל שהם אפשרו שימוש בחומרי גלם חדשים שייצרו יכולות תעשייתיות חדשות", מציין אלכסנדר זיניגרד, מייסד-שותף ומנכ"ל. "כך גם עם הטכנולוגיה של Nemo Nanomaterials, ננו-חומרים פחמניים מתקדמים הם ברי פוטנציאל שינוי הנדרש כדי להמציא מחדש את העתיד כבר היום".

בין הדרישות הרוסות שמסר סגן שר החוץ: וטו רוסי על בקשת חברות של אוקראינה בנאט"ו, הוצאת נשק גרעיני אמריקני מאירופה והוצאת גדודי נאט"ו מפולין ומשלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, ליטא ולטביה http://kremlin.ru רוסיה דורשת מנאט"ו להסתלק ממזרח אירופה ולהתרחק מאוקראינה. ביום ששי הודיע סגן שר החוץ סרגיי ריבקוב שארצו דורשת ערבויות מחייבות שארגון נאט"ו יוותר על פעילות צבאית כלשהי במזרח אירופה ובאוקראינה, וזה התנאי של רוסיה למו"מ עם המערב בנושאי ביטחון.  סוכנות רויטרס מדווחת כי זו הפעם הראשונה שמוסקווה מפרטת דרישות שלדעתה חיונות להפחתת המתיחות ביבשת ולביטול סכנת משבר סביב נושא אוקראינה. בין הדרישות הרוסות שמסר סגן שר החוץ: וטו רוסי על בקשת חברות של אוקראינה בנאט"ו, הוצאת נשק גרעיני אמריקני מאירופה והוצאת גדודי נאט"ו מפולין ומשלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, ליטא ולטביה.  בוושינגטון אמר פקיד בכיר שארה"ב מוכנה לדון בדרישות הרוסיות, אולם "הרוסים יודעים שכמה מהדרישות האלו בלתי קבילות", ובוושינגטון ידונו השבוע בדרישות של מוסקווה. דוברת הבית הלבן ג'ן פסאקי הודיעה שארה"ב תדון בכך עם בעלי בריתה, "אך לא נוותר על עקרונות מפתח שעליהם מבוסס ביטחון אירופה".  דיפלומטים בנאט"ו הוסיפו כי לרוסיה אין שום זכות להטיל וטו על הרחבת הארגון כיוון שרוסיה איננה חברה בנאט"ו ואינה מחליטה מאומה בנושאי הארגון. במערב סבורים שרוסיה הציגה בכוונת תחילה דרישות בלתי מציאותיות כדי להסיט את תתשומת הלב מהלחץ שהיא מפעילה על אוקראינה.   

החברה מסרה כי ייצור הכטמ"מים המשוטטים ממשפחת HERO יתחיל במתקן הייצור החדש בארה"ב באמצע שנת 2022 https://www.linkedin.com/posts/uvisionuav_usmc-socom-armymodernization-a... חברת UVISION AIR, מובילה עולמית בתחום חימושים משוטטים, מרחיבה את פעילותה בארה"ב וחונכת מרכז ייצור והדרכה חדש בסטפורד קאונטי, מדינת ירג'יניה, שם יוצאו לפועל חוזים של החברה עם ממשלת ארה"ב ועם לקוחות בינלאומיים בתחום המשוטטים.  החברה מסרה כי ייצור הכטמ"מים המשוטטים ממשפחת HERO יתחיל במתקן הייצור החדש בארה"ב באמצע שנת 2022. הפעלת המפעל החדש תאפשר ליוויז'ן אייר להגדיל היקף אספקות ללקוחות באופן ישיר או באמצעות ממשלה לממשלה G2G, וכך להוסיף עשרות משרות חדשות. ג'ים טרקסל, מנכ"ל יוויז'ן ארה"ב, אמר שפתיחת המרכז החדש הוא צעד נוסף בהתרחבות החברה, וכי המיקום יקל על קשרים עם לקוחות. משפחת החימושים המשוטטים HERO כוללת שמונה כטמ"מים למשימות ולטווחים שונים והם נושאי מטע"דים שונים. מערכות HERO הן בעלות יכולת לאתר וליירט מטרות רגישות בדיוק רב, כולל כלי רכב ומטרות אדם,  מטרות מבוצרות ומשוריינות, טנקי מערכה, מערכות הגנ"א של האויב ומטרות אסטרטגיות אחרות. התקיפות מתבצעות תוך גרימת נזק אגבי מזערי, רמות הרעש והחתימה התרמית של הכלים הן נמוכות. הכלים מצוידים במצלמות אלקטרו-מגנטיות מיוצבות יום-לילה מתקדמות ומתאימים לשיגור מהאוויר, מהיבשה ומפלטפורמות ימיות.