ה-Gadfin Spirit-X הוא גרסה מוגדלת של Spirit One המסוגל לטוס למרחקים גדולים יותר מ-500 ק"מ, במהירות 150-200 קמ"ש תמונה: Gadfin GADFIN, חברת e-VTOL ישראלית, תציג ב- IMPROVATE INTERNATIONAL INNOVATION FORUM בירושלים, רשת משלוחים אוטונומית מלאה לטווח רחוק, המורכבת מ- Spirit One וה- Spirit X, הנמצא בפיתוח יחד עם תחנת התחזוקה הקרקעית האוטונומית המלאה(GMS-7). יחד בונות שלושת הפלטפורמות אפשרות פריסה בינלאומית גלובאלית שתסייע בחיבור הפריפרייה למרכז, שינוע מטענים כולל רפואיים ממרכזים לוגיסטים מרוחקים וסריקת תשתיות לאורך מאות אלפי ק"מ במהירות עצומה. ה- Spirit One הוא כלי טיס חשמלי בלתי מאויש בקטגוריית MTOW 25Kg בעלת יכולת המראה ונחיתה אנכית (e-VTOL) עם טווח טיסה של יותר מ-250 ק"מ. גדפין מפתחת יכולת הארכה בלתי מוגבלת של טווח הטיסה שלו, באמצעות תחנות תחזוקה קרקעיות אוטומטיות שיכולות לבצע הטענה קרקעית אוטונומית מבוססת מימן , תוך שלוש דקות בלבד ולהפעיל מחדש את המל"ט. מדובר בטיסה של כלי חשמלי מלא, שקטה, גם ברום הנמוך ובמהירות גבוהה של עד 200 קמ"ש, המבוססת על פטנטים ייחודיים כגון כנפיים מתקפלות הנפרסות באוויר והופכות את הספיריט מרחפן למל"ט כנף קבועה. יתרה מכך, הספיריט קובע סטנדרט בטיחות חדש באמצעות מערכות גיבוי ואבטחה מרובות (כמפורט להלן) המאפשרות לו טיסה במרחבים אורבניים מעל אוכלוסיה תוך שמירה מקסימלית של בטיחות הטיסה. השירות האוטונומי לטווח ארוך של Gadfin – מייצר מערכת משלוחים אווירית B2B שהינה אוטונומית לחלוטין, היכולה ליצור קישור לוגיסטי פיזי בין מחסנים, בתי חולים ומרפאות ברחבי העולם עם רשת מנוהלת מרחוק  24/7, כדי לספק משלוח לפי דרישה במהירות רבה ובאופן המשתלם ביותר (עלות/תועלת). החברה מפתחת כיום, בנוסף, מטוס גדול יותר המסוגל לשאת עד 100 ק"ג למרחקים ארוכים יותר. ה-Gadfin Spirit-X הוא גרסה מוגדלת של Spirit One. ה-Spirit-X מסוגל לטוס למרחקים גדולים יותר, לכדי יותר מ-500 ק"מ , במהירות של 150-200 קמ"ש, כל זאת תוך שמירה על יכולות e-VTOL ומינימום פליטות מזיקות. יתירות ובטיחות - GADFIN מספקת מערכת מצנחים עצמאית תואמת ASTM3322-l8F, יתירות בכל המערכות הקריטיות ו-ADS-B + RID תואמת לתקני מערכות UTM. מערכת תקשורת מתקדמת הכוללת מערכת תקשורת לוויינית Inmarsat, יחד עם מערכת תקשורת סלולרית ארבע-ערוצית מתקדמת, ויתירות מלאה בכל המערכות הקריטיות של המטוס. החברה מייצרת רף חדש לבטיחות וכשירות אוויר, המאפשרת למל"טים של GADFIN לטוס BVLOS, מעל אזורים מאוכלסים, מעל הים, ובכל מקום למעשה, יום ולילה, בקיץ ובחורף, גם בגשם שוטף, תחת משטר רוחות רחב משרעת. יתרה מכך, גדפין מציבה תקן בטיחות חדש באמצעות מספר אמצעים שתוכננו על ידי החברה לרבות שימוש במצנח חירום של חברת פאראזירו. ובטכנולוגיה מתקדמת למניעת התנגשות. הפלטפורמה החשמלית המלאה משתמשת הן בסוללות LiPo בצפיפות גבוהה והן בתאי דלק מימן עתירי אנרגיה. השילוב היעיל הזה, יחד עם מודול חלוקת הכוח של GADFIN, מאפשר לכלים לטוס רחוק יותר לפרקי זמן ארוכים יותר. עם עמידה ב- IP65 (eVTOLs עמידים בפני מים ואבק) ושילוב של הנדסה מכנית וטכנולוגיות חומר, eVTOL's של GADFIN יכולים לפעול תחת משרעת רחבה של תנאי מזג אוויר, כולל אבק, גשם ורוח. תחנת התחזוקה הקרקעית GADFIN – GMS7 –אוטומטית לחלוטין, תאפשר הפעלה בלתי מאוישת מלאה של המל"טים ארוכי הטווח Spirit One ו-Spirit-X, כולל טיפול בחבילות וניהול מערכת החשמל. כל זאת באמצעים רובוטיים וללא מגע יד אדם. לתחנת הקרקע האוטונומית המפותחת, שבע תכונות עיקריות. מימדים קומפקטיים, המאפשרת נחיתה והמראה גם על גג של בית חולים או כל מתקן לוגיסטי. ניטור ובקרת סדרי העדיפויות בהפצת החבילות ואינטראקציה של פיקוד מרכזי באמצעות תקשורת סלולרית. תחנת הטענה מלאה גם על סיפון בלב ים. אין צורך בהתערבות אנושית - מערכת רובוטית טוענת ופורקת את חבילות המשלוח מהספיריט לתוך הכלי שממנו הן עוברות לנמען, או מטעינה משלוחים באופן אוטונומי לתוך הספיריט, ובכך מגבירה את הבטיחות והפרודוקטיביות. חלון מסירת חבילות -  לאינטראקציה בטוחה עם הנמען. החלפת סוללה אוטומטית על ידי הרובוט בתחנה. תדלוק מימן אוטונומי על ידי רובוט, ממחולל מימן עצמאי הנמצא בתחנה הקרקעית גם כשהיא ממוקמת על סיפון בלב ים.

משה קרקו, סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) במעבדות החדשנות של NTT בישראל, מסביר כיצד יפן התמודדה עם 450 מליוני תקיפות בשבוע האולימפיאדה משה קרקו. צילום: מיכל לוי 450 מיליון - זהו מספר תקיפות הסייבר שנהדפו על ידי צוותי הגנת הסייבר של התאגיד היפני NTT במהלך המשחקים האולימפיים ביפן ללא הפרעה לשגרת המשחקים האולימפיים ולשידורם בלייב לכל העולם. האם ישראל, המתיימרת להצטיין בתחומי הסייבר, הייתה מצליחה לעמוד מול מספר כזה של תקיפות? מה המחיר הייתה משלמת? אילו גורמים היו מתמודדים מול כמות כזו של תקיפות סייבר בתקופה כה קצרה ומה ישראל צריכה ללמוד מהיפנים על הצעדים שננקטו לפניי, במהלך ואחרי כמות תקיפות שוברת שיאים זו. מצלמות, סיבים אופטיים ומערכות שידור לווייניות מלחמות סייבר הן, בדרך כלל, מלחמות שקטות. מלחמות המתרחשות מאחורי הקלעים ואנו מתוודעים אליהן רק כשהצד התוקף, כלומר האקרים, מצליחים לשבש את שגרת החיים באופן כזה או אחר. כמו מלחמות חשאיות אחרות, כאשר ישנן הצלחות והדיפות של תקיפות סייבר לא נשמע על כך מכותרות העיתונים ובמהדורות החדשות. דוגמא להצלחה כזו היא המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים שהקתיימו בטוקיו מלפני מספר חודשים, הצלחה שבה נהדפו כמויות שוברות שיאים של תקיפות מסוגים שונים, בהיקפים, ברמות התחכום ובכלים שלא נראו כמותם מעולם.   המשחקים האולימפיים והמשחקים הפאראלימפיים בטוקיו השנה היו הפעם הראשונה שבה התרחשו משחקים אולימפיים מאז תחילת מגפת הקורונה. המשחקים היו ללא קהל ושודרו לכל העולם בזמן אמת בשידור חי ובאמצעות אתרים ייעודיים. הכפר האולימפי, כמו גם האצטדיונים העצומים ומגרשי המשחקים השונים, רושתו באלפי מצלמות, סיבים אופטיים ומערכות שידור לווייניות כדי לאפשר צפייה רציפה ככל שניתן.   הכפר האולימפי והאצטדיונים נוהלו כולם מרחוק באמצעות מערכות חכמות כגון שערים אלקטרוניים, מערכות ניטור וניהול אנרגיה, בקרות כניסה ביומטריות ותאורה חכמה ( מערכות OT ו- ICT) ובאופן חסר תקדים תפקדו כפרויקט "עיר חכמה" שהשתרע על פני 23 רבעים שונים בטוקיו, בעיר הצפונית סאפורו (כ-800 ק"מ מטוקיו) ובעיר פוקשימה. על הקמת העיר החכמה, המחשוב, פריסת התשתיות והקמת מערך הצילום והשידור הייתה אמונה חברת NTT העולמית, אשר מפעילה מעבדת חדשנות בישראל. מאה מומחי אבטחת מידע כדי להגן על המערך חסר התקדים בהיקפו הזה הקימה NTT צוות סייבר שמנה כמאה מומחי אבטחת מידע שאיישו, מסביב לשעון, מרכז תפעול ואבטחת מידע (SOC) ייעודי שהוקם לשם כך בטוקיו והסתייע גם בעוד מאה מומחי אבטחה וחברות-שותפות מרחבי העולם כולל מישראל (Global CERT). אירועים כמו המשחקים האולימפיים מושכים אליהם, בדרך כלל, מגוון נוכלים ופושעים שמנסים למצוא דרך להרוויח כסף בדרכים לא כשירות. מהבחינה הזו, האולימפיאדה בטוקיו לא הייתה שונה. מה שהיה שונה בכל זאת אלו הכמויות העצומות וחסרות התקדים של תקיפות, כ-450 מיליון במספר, שהיו שונות לא רק בהיקפן, אלא גם ברמת התחכום והמורכבות שלהן. את התקיפות ניתן לחלק לשלוש מגמות עיקריות: התקפות כופר המופעלות על ידי קבוצות האקרים למטרות רווח, התקפת שרשרת האספקה על ספקי שירותי תקשוב ושיבוש שירות במערכות קריטיות - שירותי המחשוב (IT) והן על מערכות הבקרה (OT).  באופן מעורר התפעלות, כל אותן 450 מיליון התקיפות נהדפו ולמעשה נרשמו אפס הפרעות למהלך התקין של המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים. זאת הודות להערכות חסרת תקדים, חודשים רבים לפניי המשחקים עצמם. מודיעין וניטור איומים NTT הטמיעה אבטחת רשתות תקשורת, שירותים ואמצעי אבטחת סייבר במבנה רב-שכבתי ובמספר אמצעים. מודיעין וניטור איומים כולל ניטור מבוסס דארק-נט ובסיוע חברות-שותפות, גיבוש צוותי מומחים עם תחומי אחריות מוגדרים וברורים, פתרונות אבטחת מידע מקיפים ממקורות פנימיים וחברות-שותפות.  הקמת "צוות 2020" – צוות מומחים ייעודי לפתרון בעיות מורכבות בזמן אמת, סימולציות ותקיפה עצמית באמצעות צוותים ייעודיים (Red Team) לבדיקות חדירות (Pen Testing), עבודה מול פרוטוקולים, תרגול הצוותים והקמת מערך תומך של מעל למאתיים מומחים מרחבי העולם לתמיכה בצוות המקומי. הטמעת דוקטרינות מתקדמות לניהול זהויות, אפס אמון (Zero Trust) וזיהוי אנומאליות בתעבורת רשתות (traffic flow volatility) ותיעוד, למידה ותחקור אירועים (Cyber forensic analysis).  לסיכום, ניתן לומר שהעובדה שכלל הציבור לא היה מודע למלחמת הצללים שהתרחשה בזמן שצפו באולימפיאדה היא הוכחת הניצחון של צוותי הסייבר. ישנם מספר לקחים ללמוד מתחקור אירוע בסדר גודל שכזה. הערכות מוקדמת קריטית, הקמת צוותים וחלוקת אחריות ברורה, השקעת משאבים בבניה של צוותי מומחים ושמירה על יכולותיהם באמצעות הדרכות וסימולציות. ניהול מדוקדק ומקיף של עדכונים למערכות השונות, הפרדת רשתות ובייחוד רשתות קריטיות ותפעוליות (ICT ו- OT), ניטור רציף בכלים שונים ומתקדמים של תעבורת הרשתות ותחקור אירועים, הטמעת גישה התקפית של pen test ו- Red Teams איסוף וניתוח מודיעיני במגוון כלים ושירותים, שיתוף מידע וידע עם גורמים שונים בעולם, הסתמכות על מספר פתרונות שונים ולפעמים חופפים ממספר ספקים שונים. ויש גם זווית ישראלית - חלק מהפתרונות והספקים של המוצרים והשירותים השונים שהפעילה NTT באולימפיאדה מקורם בישראל. מעבדת החדשנות של NTT בארץ עוסקת גם בימים אלו ביצירת שותפויות עסקיות עם חברות ישראליות כדי להגדיל את היצע השירותים והכלים של NTT ללקוחותיה ולפרויקטים גלובאליים שונים. משה קרקו, סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) במעבדות החדשנות של NTT בישראל.

חיל האוויר האמריקני כבר הודיע שהוא נוטה להצטייד באייווקס E-7 של בואינג, שכבר טס באוסטרליה ובריטניה עומדת לקנותו https://www.saab.com/products/globaleye נשיא התאגיד השוודי סאאב מיכאל יוהאנסן אמר בתערוכת התעופה בדובאי כי החברה השוודית תציע לחיל האוויר האמריקני את מטוס ההתרעה האלקטרונית GLOBAL EYE מתוצרתה אם חיל האוויר ייזום תחרות להחלפת מטוסי ההתרעה, אייווק"ס, המתיישנים E-3 SENTRY.  BREAKNG DEFENSE מוסר כי יש אפשרות שחיל האוויר האמריקני יבחר במטוס ההתרעה E-7 של בואינג. המטוס השוודי הוא גרסה משודרגת של מטוס המנהלים גלובל 6000 של בומברדייה.  המכ"ם שלו מסוגל לסרוק שטח שבין 193 אלף ל-60 אלף מייל רבוע, אנכי ואופקי בהתאמה. עד כה איחוד האמירויות היא המדינה היחידה שרכשה מטוס זה, ויתכן שחיל האוויר השוודי יהיה הלקוח השני.   חיל האוויר האמריקני כבר הודיע שהוא נוטה להצטייד באייווקס E-7 של בואינג, שכבר טס באוסטרליה ובריטניה עומדת לקנותו. יש גם אפשרות שחברות נאט"ו יצטיידו במטוס השוודי או האמריקני. נאט"ו ביקשה מחברות נורת'רופ גראמן ואיירבוס להקים גוף תעשייתי שיבחן חלופות למטוס ההתרעה המתיישן E-3. נשיא סאאב יוהאנסן אמר גם שלקראת חג המולד אמורה פינלנד להודיע באיזה מטוס תבחר לחיל האוויר שלה, כאשר מטוס הקרב השוודי גריפן E הוא אחד המועמדים.   

כל הגזירות שנחתו בתקופה האחרונה על קבוצת NSO לא מונעות ממנה לא רק מלהשתתף בכנס ISS World שייערך בשבוע הבא בצ׳כיה – אלא גם להיות הספונסרית הראשית שלו. גם קנדירו וחברות נוספות לוקחות חלק במה שידוע כ״נשף מאזיני הסתר״ אילוסטרציה. BIGSTOCK/Copyright: Skorzewiak תחקירים שליליים חובקי עולם, תביעות מצד פייסבוק ואפל, כניסה לרשימה השחורה של מחלקת המסחר האמריקנית על כל השלכותיה, צניחה בדירוג של מודיס – כל אלה לא יעצרו את קבוצת NSO הישראלית, שבשבוע הבא תתייצב בגאון בפראג, בירת צ׳כיה, כלא פחות מאשר הספונסרית הראשית של כנס ISS World, הכנס המוביל בעולם בתחום הסייבר ההתקפי. וזה לא סוף הנוכחות הישראלית, שכוללת כספונסריות גם את אלוט בע״מ (Allot), ספקית פתרונות רשת ואבטחה לספקיות תקשורת; חברת הפורנזיקה הדיגיטלית סלברייט; קוגנייט – לשעבר החטיבה הביטחונית של ורינט; חברת D-Fend Solutions, הפועלת לנטרול איומי רחפנים; אלביט מערכות; אינטלקסה (Intellexa); ג׳נובייס (Jenovice Cyber Labs); קבוצת רייזון (Rayzone); חברת Ultra Information Solutions ; חברת Voyager Labs (שפעילותה נחשפה בשבוע שעבר); חברת ווינטגו, חברת Cobwebs Technologies, ועוד. ספונסרית נוספת היא קנדירו, שותפתה של NSO לרשימה השחורה האמריקנית. חלק מהחברות גם מציגות את מרכולתן בביתני התערוכה שתלווה את הכנס בן שלושת הימים, ונציגים בכירים אף יעלו על הבמה וינאמו בפני קהל של אלפים. על כך בהמשך. ראשית, קצת על ISS World, ועל הסיבות בגינן הוא מעורר מחלוקת ברחבי העולם. מכנס של 35 איש ל״נשף מאזיני הסתר״ ״כנס ISS World הוא המפגש הגדול ביותר בעולם של גורמי אכיפת חוק איזורית, אנליסטים של מודיעין וביטחון פנים, גורמי תקשורת וכן חוקרי פשיעה פיננסית האחראים על חקירות פשיעת סייבר, מעקבים אלקטרוניים ואיסוף מודיעין״ – זהו התיאור היבשושי למדי המופיע באתר הכנס (ISS הם ר״ת  של Intelligence Support Systems), שבפועל מתנהל תחת מעטה חשאיות (אין כניסה לעיתונאים) ומבצע סינון קפדני לנרשמים. הכנס, שזכה ברבים לכינוי המפוקפק ״נשף מאזיני הסתר״ (The Wiretappers’ Ball), הוא פרי מוחו של יזם הטכנולוגיה האמריקני, ג׳רי לוקאס. בשנת 2002 ערך לוקאס את תערוכת הסחר הראשונה שלו, שנועדה עבור יצרני ציוד מעקב, במלון בוירג׳יניה, מדינת האם שלו. הנוכחות: 35 איש. כך, על פי תחקיר שערכה רשת CBS לפני כעשור, המהווה את אחת העדויות המקיפות היחידות על היסטוריית הכנס (כאמור, אין כניסה לעיתונאים. למתעניינים מומלץ לקרוא על הניסיון של כתבי WIRED להצטרף לדרינק עם כמה מהמשתתפים ולהאזין לשיחות מסדרון). מספר שנים מאוחר יותר, כבר צמח המפגש הצנוע לרשת כנסים חובקי עולם בארה״ב, דובאי, צ׳כיה, סינגפור, מלזיה ועוד, שמושכים אליהם אלפי בעלי אינטרס מרחבי העולם בטכנולוגיה המגלגלת מיליארדים, שרק הולכת וצומחת. ונכון, הסייבר ההתקפי משמש למניעת פשעים ולתפיסת אנשים אכזריים, והוא נמצא בשימוש של ישויות ממשלתיות לגיטימיות רבות ברחבי העולם (שאף מגיעות לכנסים השונים), אבל אי אפשר להתעלם משטף העדויות הבלתי פוסק על שימושים נואלים שעושים בטכנולוגיות אלה גורמים מפוקפקים נגד פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, עיתונאים, חברי קבוצות מיעוט שונות, ועוד ועוד. ״בתערוכה הוצעו מוצרים המאפשרים למשתמשים לעקוב אחרי מאות טלפונים סלולריים בו-זמנית, לקרוא עשרות אלפים הודעות דוא״ל, אפילו לגרום למחשב לצלם תמונה של בעליו ולשלוח את התמונה למשטרה. מוצר אחר משתמש בעדכונים מזויפים עבור iTunes ותוכנות פופולריות אחרות כדי להשתלט על משבים אישיים״, נכתב בתחקיר של CBS. אפשר רק לדמיין איך התפתח השוק הזה בעשר השנים שחלפו. הכנס אף שימוש בסיס לתחקיר של המועצה האטלנטית, שניסה למפות את הסייבר ההתקפי העולמי (אגב, רק חלק מהחברות הישראליות שמופיעות בכנס השנה צוינו באותו תחקיר).  באג׳נדה: הרצאות על קביעת סטנדרטים מפי NSO, ועל מתקפות אפס הקלקה מפי קנדירו בחזרה לפראג של השבוע הבא, בין ה-7 ל-9 בדצמבר (תלוי וריאנט אומיקרון). הכנס כולל, כאמור, תצוגות של החברות השונות, מליאה וסמינרים שונים שיועברו על ידי מומחי אכיפת חוק ואקדמאים  (משטרת אינדיאנה, משטרת בריטניה, ואוניברסיטת ברנו, למשל), וכן חברות שונות, בנושאים החל מ״מדריך התרגול לחקירות אינטרנט״ ועד ל״הבנת טכניקות מתקדמות על מנת להביס שירותי צד שלישי מוצפנים, אנונימיות ביטקוין, TOR/HS, והצפנת אייפון״ (את ההרצאה הזו, אגב, יעביר בכיר בחברת TeleStrategies, המפיקה את הכנס, בבעלותו של לוקאס). ״קביעת סטנדרטים בטכנולוגיית סייבר והגנה״ – זו כותרת ההרצאה שיישא נציג של קבוצת NSO במליאה. אירוני משהו. ההרצאה של קנדירו הולכת רחוק אף יותר. כותרתה: ״מתקפות אפס הקלקה – הגביע הקדוש: ביטול המסתורין האופף מתקפות אלה והארת התכונות החיוניות של שיטת החדירה המבוקשת ביותר״. נציג של וויטנגו ידבר על ״הפיכת תעבורת רשת המונית מוצפנת למודיעין רב ערך – ביטול אנונימיות של חשבונות טוויטר, פעילות וואטסאפ ועוד״. מחברת קוגנייט ידברו, בין היתר, על ״שילוב דיסציפלינות של אנליטיקס ומודיעין כדי להילחם בפשיעה״ ו״מדיה חברתית כדרכון החדש להגירה בלתי חוקית״. וכל הפעילות הישראלית הזאת היא רק קצה הקרחון. לא היה צריך לעבוד קשה כדי להשיג מידע זה. בניגוד לנעשה בפועל בכנס עצמו, האג׳נדה כולה מפורסמת ברבים. מילה לגבי שתי החברות הישראליות שנכנסו לרשימה השחורה האמריקנית – נכון שהגזירה מושתת בפועל על חברות אמריקניות המעוניינות לייצא לאלו הישראליות, ויזדקקו כעת לרישיון מיוחד של מחלקת המסחר (שלא צפוי להינתן בקלות), ולכן לכאורה אין מניעה מכך שהאחרונות יציגו בכנס, ואף ימכרו מוצרים. אבל עדיין, זה לא נראה טוב, לא כשמדוב בכנס של חברה אמריקנית. ובהקשר זה, מעניין להציץ באג׳נדה של ISS World בארה״ב – לא תמצאו שם כל זכר לא ל-NSO, ולא לקנדירו. המדיניות החדשה של משהב״ט בשבוע שעבר פרסם מאיר אורבך ב״כלכליסט״, שמוקדם יותר החודש קיצץ משרד הביטחון את רשימת המדינות אליהן מותר לייצא סייבר. על פי הפרסום, הרשימה החדשה של המדינות להן לא נדרש רישיון שיווק כוללת רק 37 מדינות (במקום 102 קודם לכן) הכוללות את ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, מדינות במערב אירופה, ומספר מדינות נוספות. איזה השלכות עלולות להיות למצב זה על חברות הסייבר הישראליות שמרחב הפעולה שלהן הצטמצם בשני שלישים, ושכבר קבעו הדגמות ללקוחות לפני חודשים? על כך, ועל תהליך הייצוא הביטחוני בכלליותו, המאיר באור אחר את הפרסומים, כדאי לקרוא במאמרו המקיף של עמיתי למערכת ישראל דיפנס, עמי רוחקס דומבה.

מערכת זו מיוחדת למטוסי החמקן של כל זרועות צבא ארה"ב ולממשלות זרות המפעילות מטוסים אלו צילום: דובר צה״ל  חברת לוקהיד מרטין זכתה בחוזה בשווי של 585 מיליון דולר לתכנית מטוסי הקרב החמקניים F-35. הכסף יוקדש לכמה פרוייקטים,  בעיקר לפיתוח מערכת חומרה של לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד אלקטרוניים למטוסי F-35. מערכת זו מיוחדת למטוסי החמקן של כל זרועות צבא ארה"ב ולממשלות זרות המפעילות מטוסים אלו. מדור בשמונה מדינות בעולם, כולל ישראל. חברת לוקהיד מרטין, יצרנית המטוסים, מסרה כיח בשעתו נמתחה בארה"ב ביקורת על מחירם הגבוה של מטוסי F-35. החברה, בשיתוף פעולה עם הפנטגון, נקטה בצעדים כדי להוריד את מחיריהם של שלושה דגמיו של  מטוס הקרב החמקני.  

ספינות מחיילות הים של יוון ובולגריה ביקרו בחיפה והתאמנו עם חיל הים לפיתוח יכולת הפעולה-ההדדית ולחיזוק שיתוף הפעולה בביצוע פעולות אבטחה ימית Picture source: NATO קבוצת כוח המשימה Operation Sea Guardian של נאט"ו בהובלת יוון ביקרה לאחרונה בחיפה והתאמנה עם חיל הים הישראלי. האתר Navyrecognition.com דיווח כי פריגטת הצי היווני HS Spetsai ופריגטת ​​הצי הבולגרי Drazki ביקרו בחיפה במהלך הסיורים שלהם במזרח הים התיכון. במסגרת ביקור זה, התאמן כוח המשימה של נאט"ו, זו השנה הרביעית ברציפות, עם חיל הים הישראלי לפיתוח יכולת הפעולה-ההדדית ולחיזוק שיתוף הפעולה בביצוע פעולות אבטחה ימית. האתר מספר כי במהלך התרגול המשותף בוצע תרחיש הכולל סימולציה של תאונות מסכנות חיים עם צוות על סיפון הספינות של נאט"ו שהצריך פינוי רפואי דחוף לבית חולים סמוך. סדרת אימונים זו אפשרה תרגול של תמיכה רפואית ימית באזור המזרחי של הים התיכון. הפריגטה היוונית Spetsai (F-453) היא הספינה השנייה מדגם הפריגטה היוונית "הידרה". היא מבוססת על דגם הפריגטה Blohm + Voss MEKO 200 ונבנתה על ידי מספנות Hellenic Shipyards Co. הפריגטה השתתפה בפעולות בינלאומיות כגון Enduring Freedom. Drazki היא פריגטה מדגם Wielingen של הצי הבולגרי. הספינה נבנתה במקור עבור הצי הבלגי ונרכשה על ידי הצי הבולגרי בשנת 2004.   

QuEra גם מציגה את יכולת התכנות המשופרת של המחשב שלה, שבו כל קיוביט הוא אטום יחיד וקר במיוחד. המחשב שלה מאפשר תכנות מחדש של הליך החישוב בזמן אמת  bigstock QuEra Computing, סטארט-אפ מבוסטון, הציג את יכולת התכנות של סימולטור קוונטי בפיתוחו בנפח 256 קיוביטים - מחשב קוונטי למטרות מיוחדות שנבנה לפתרון סוגים מסוימים של בעיות. מדובר בנפח קיוביטים גדול יותר מההכרזה האחרונה של יבמ על 127 קיוביטים.  ״בשנת 2019, גוגל הודיעה כי מכונת ה-53 קיוביטים שלה השיגה עליונות קוונטית - ביצוע משימה שאינה ניתנת לניהול על ידי מחשב קונבנציונלי - אך IBM ערערה על הטענה. באותה שנה, IBM השיקה את המחשב הקוונטי שלה עם 53 סיביות״, כותבים בפרסום של technologyreview. ״בשנת 2020, IonQ חשפה מערכת של 32 קיוביטים שלדבריה היא "המחשב הקוונטי החזק בעולם". ורק לאחרונה השיקה IBM את המעבד הקוונטי החדש שלה בנפח 127 קיוביטים. כעת, QuEra טוענת שיצרה מכשיר עם הרבה יותר קיוביטים מכל אחד מהמתחרים הללו.״ עם זאת, מספר הקיוביטים אינו הגורם היחיד שחשוב. QuEra גם מציגה את יכולת התכנות המשופרת של המכשיר שלה, שבו כל קיוביט הוא אטום יחיד וקר במיוחד. אטומים אלה מסודרים במדויק עם סדרה של לייזרים (פיזיקאים קוראים להם פינצטה אופטית). מיקום הקיוביטים מאפשר לתכנת את המכונה, לכוונן לבעיה הנחקרת, ואף להגדיר מחדש בזמן אמת את תהליך החישוב. "בעיות שונות יחייבו את מיקום האטומים בתצורות שונות", אומר אלכס קיסלינג, מנכ"ל QuEra וממציא שותף של הטכנולוגיה. "אחד הדברים הייחודיים במכונה שלנו הוא שבכל פעם שאנחנו מפעילים אותה, כמה פעמים בשנייה, אנחנו יכולים להגדיר מחדש לחלוטין את הגיאומטריה ואת הקישוריות של הקיוביטים."  

מנכ״ל חלל תקשורת, דן זיצ׳ק. צילום: חלל תקשורת ברבעון השלישי של שנת 2021 נרשמה צמיחה בהכנסות חברת חלל תקשורת בהשוואה ל-20 הרבעונים האחרונים. חלל תקשורת מספקת שרותי תקשורת לוויינית למדינות שונות ומפעילה את צי לווייני התקשורת עמוס. הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה היו כ-23.6 מיליון דולר וה-EDITDA הסתכם בכ-16.7 מיליון דולר. ההכנסות מלוויין התקשורת עמוס-17 גדלו ב-66 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יתרת המזומנים של החברה נותרה חזקה ומסתכמת בכ-110 מיליון דולר. בשבוע שעבר האריך לקוח באפריקה, המקבל שרותי תקשורת באמצעות הלוויין עמוס-7, את תקופת ההתקשרות עם החברה בשלוש שנים, כאשר ההכנסות הרב-שנתיות צפויות להגיע לכ-3.6 מיליון דולר.