סדרת הדרמה והזכייה המכובדת בפרס הבינלאומי אפשרה הצצה קצרה, אם כי מאד לא מדוייקת ולעיתים אף מטעה, על עולם המבצעים המודיעיניים https://youtu.be/eLkwk5r5034 ב- 22 בנובמבר 2021 זכתה הסדרה "טהרן" בפרס אמ"י הבינלאומי בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר. "טהרן" היא דרמת ריגול ישראלית, העוסקת בלוחמת המוסד (ולא סוכנת), אשר נשלחת למשימה חשאית בטהרן בזהות בדויה.  משימתה של הלוחמת היא איסוף מודיעין רגיש ושיבוש מערך המכ"מים של איראן, על מנת לאפשר תקיפה של חיל האוויר על מתקני גרעין באיראן, כחלק ממאמציה של ישראל למנוע מאיראן התחמשות גרעינית. הלוחמת, נחשפת על ידי שירות המודיעין של איראן, מנסה לחמוק, ומגלה אגב כך שהמפקדת שלה, היא סוכנת כפולה, אשר פועלת עבור המודיעין האיראני.  סדרת הדרמה והזכייה המכובדת בפרס הבינלאומי אפשרה הצצה קצרה, אם כי מאד לא מדוייקת ולעיתים אף מטעה, על עולם המבצעים המודיעיניים בכלל, ועל שירותי המודיעין של ישראל ואיראן בפרט.  איש השירות החשאי האיראני, פראז כמאלי, הרודף אחר הלוחמת הישראלית, הוא בכיר ה- MOIS (הידוע גם בכינוי VEVAK ) או משרד המודיעין. ה- MOIS הוקם בראשית שנות השמונים, כארבע שנים לאחר המהפכה האיראנית (1979) ועליית שלטון האייתולות. ה- MOIS החל לפעול במקום ארגון המודיעין, ה- SAVAK, אשר הוקם על ידי השאה בסיוע אמריקאי ועל פי חלק מהמקורות הגלויים, ככל הנראה אף ישראלי וחדל מלהתקיים לאחר המהפכה. מדובר בארגון המודיעין הדינאמי והגדול ביותר במזרח התיכון, כפוף ישירות לנשיא ומדווח למנהיג העליון. בארגון, על פי הערכות, משרתים למעלה מ- 30,000 איש והוא פועל כתף אל כתף עם גופי משמרות המהפכה, כדוגמת כוח קודס, במבצעים משותפים בתוך איראן ומחוצה לה. באם נשווה את תפקידי הארגון למדינת ישראל, הרי של- MOIS יש מספר תפקידים בדומה למוסד, שב"כ ומלמ"ב (גוף הביטחון של משרד הביטחון). בין שלל תפקידיו ניתן לציין המרכזיים. ביצוע מבצעים מודיעיניים התקפיים, כולל חיסול אישים, חיסול מתנגדי המשטר והקמת תשתיות כיסוי במדינות שונות, על מנת לאפשר פעילות מבצעית של כוח קודס של משמרות המהפכה, בדומה לפיגוע ביולי 2012 בעיר בורגס שבבולגריה, בו נרצחו שבעה ישראליים ועוד 35 נפצעו. איסוף מודיעין ברחבי העולם באמצעות איסוף אותות אלקטרוני ותקשורת (קומינט) והפעלת סוכנים (יומינט). ה- MOIS מפעיל סוכנים ממוצא איראני בעיקר או מוסלמים במדינות שונות, על מנת לאסוף מודיעין צבאי, טכנולוגי ומדיני. אחד מהמקרים המוכרים יותר הוא הפעלתו של השר הישראלי לשעבר גונן שגב, אשר פעל עבור ה- MOIS לאיסוף מודיעין על תשתיות בישראל.  ביצוע תקיפות סייבר כנגד גופים מדינתיים, משרדי ממשלה, חברות עסקיות וגופי אקדמיה, על מנת לאסוף מודיעין ולגרום לנזקים תדמיתיים ותשתיתיים. אחד ממאמצי הארגון המרכזיים הוא לתקוף, לשבש ולהשבית תשתיות מדינתיות קריטיות, דוגמת מתקני אנרגיה, מים, בריאות ותחבורה. רק לפני כשבוע הואשמו בארצות הברית שני איראניים, ככל הנראה עובדי הארגון, בניסיון לתקוף את הקלפיות במדינה ולהשפיע על תוצאות הבחירות ב-2020. ריגול תעשייתי וטכנולוגי, כולל רכש והשגה של אמצעי לחימה וטכנולוגיות מערביות (וגם ישראליות), אשר מאפשר לאיראן לבצע שחזור הנדסי ולשפר את התעשייה הביטחונית שלה, כמו גם את תעשיית הגרעין. מבט בוחן למשל על תעשיית כלי הטיס הבלתי מאויישים באיראן, יכול להראות את הדמיון הרב של כלים אלו לכלים בלתי מאויישים תוצרת ישראל. פעילות סיכול טרור ופעילות חבלנית עויינת, וסיכול ריגול בתוך איראן (משימות הדומות למשימות השב"כ). הגנה על סודות והתעשייה הביטחונית האיראנית, ומניעת חבלה בהם (משימות הדומות למשימות המלמ"ב).  ה- MOIS מפעיל ארגון גדול תחתיו, אשר אחראי ללוחמה פסיכולוגית ודיס-אינפורמציה, שנועד לסייע לאיראן בהשגת מטרותיה המדיניות והפוליטיות באמצעות מבצעי השפעה רשתיים. ה- MOIS נחשב לארגון מתוחכם, אשר אנשיו נבחרים בקפידה לאחר סדרה ארוכה של מבחני קבלה פיזיים ואישיותיים. דמותו של בכיר ה- MOIS, המוצגת בסדרת הטלוויזיה, מאפיינת את אנשי הארגון, חדורי אמונה, יצירתיים, ונחושים להגן על שלטון האייתולות.

רבעון אופטימי לתעשייה אווירית, עם זאת, צריך לחכות לסוף שנה לראות את התוצאות של אלתא שבינתיים מציגה קיטון בהכנסות. בועז לוי: ״אנו מציגים רווחיות נקייה של 131 מיליון דולר״ בועז לוי. צילום: תעשייה אווירית  תעשייה אווירית ממשיכה בהתאוששות הפיננסית שלה עם עלייה קלה ברווח הנקי ברבעון האחרון. במצטבר של התשעה חודשים האחרונים, הרווח הנקי לכ-131 מיליון דולר בהשוואה לכ-112 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התעשייה האווירית מציגה רבעון נוסף של ביצועים חזקים. זאת על אף רבעון מצומצם מבחינת ימי פעילות והייסוף בשקל המשפיע רבות על החברה ש-80% מתוצרתה הינם לייצוא. זוהי התקופה הרווחית ביותר בתולדות החברה ואנו מציגים רווחיות נקייה של 131 מיליון דולר, המהווים גידול של 17% בביצועים.  ״בין ההישגים הבולטים בתקופה האחרונה ניתן לציין את הזכייה המשמעותית בפרויקט רכב "כרמל" שמהווה סמן לחוזקה של התעשייה האווירית בעולם היבשה, את הזכייה במכרז לאספקת טילי תקיפה ימים לצבא אסטוניה, את החוזה לאספקת מכ"מים לצבא גרמניה וחתימה על הסכם עם SIXAI לאזרוח טכנולוגיות צבאיות לממד האזרחי באופן צופה פני עתיד.   ״השתתפותה של התעשייה האווירית, לראשונה, בסלון האווירי בדובאי בשבוע שעבר מהווה אירוע היסטורי הממחיש את עוצמתה של החברה ואת הפוטנציאל האדיר שטומן בחובו שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ. במסגרת התערוכה חתמה התעשייה האווירית על שורה של הסכמים ועסקאות עם חברות תעופה וביטחון מובילות באזור ". כוכבית עד סוף שנה  עם זאת, ראוי לשים לב למספר נקודות בדו״ח הרבעוני שהסתיים בספטמבר. הרווח התפעולי של החטיבות הצבאיות ברבעון השלישי של שנת 2021 הסתכם בכ-65 מיליון דולר בהשוואה לכ-73 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד. כלומר, יש קיטון ברווח של אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של החברה. ייתכן ומדובר בעיוות נקודתי לרבעון. צריך לחכות לסוף שנה. בעקבות זאת גם יש ירידה ברווח הנקי מ-56 מיליון דולר בהשוואה לכ-70 מיליון דולר.  נקודה נוספת קשורה לצבר הזמנות. צבר ההזמנות בחברה נכון ל-30 בספטמבר 2021 הסתכם בכ-12.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף שנת 2020. כלומר, ישנו פער של חצי מיליארדי דולרים שהחברה צריכה להשלים עד סוף דצמבר הקרוב בשביל לסיים עם צבר הזמנות כמו שנה שעברה.  נקודה שלישית היא קיטון בהכנסות של אלתא. מנוע הכנסות עיקרי של תעשייה אווירית יחד עם חטיבת מערכות טילים וחלל. היקף המכירות של אלתא בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הסתכם בכ-1097 מיליון דולר, לעומת כ-1123 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  קיטון של כ-26 מיליון דולר, הנובע ברובו מקיטון במכירות בענף מערכות מוטסות ובענף מערכות יבשה, וקוזז בחלקו על ידי גידול במכירות בענף מערכות הגנה אווירית וים ובענף מערכות מודיעין, תקשוב ול"א. היקף המכירות של חטיבת אלתא ברבעון השלישי של שנת 2021 הסתכם בכ-330 מיליון דולר, לעומת כ-371 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-41 מיליון דולר.  פיזור גיאוגרפי כמעט 40 אחוזים ממכירות החברה מגיעות מאסיה, לא כולל ישראל. עוד 20 אחוזים מגיעים מצפון אמריקה (בעיקר מחטיבת תעופה אזרחית). השוק השלישי הוא אירופה עם כ-13 אחוזים.  בשיחה שערכתי עם בועז לוי, מנכ״ל החברה, בעקבות הדו״חות, הוא מונה מספר אתגרים ל-2022. ראשון, הפעילות בארה״ב. לאחרונה מינה לוי סמנכ״ל ייעודי לנושא, במטרה לשפר את פעילות חברות הבנות בצפון אמריקה וכן על מנת להרחיב את ההכנסות ממכירות לשוק האמריקאי.  אתגר נוסף הוא שוק מדינות המפרץ. לאחרונה חתמה החברה על מספר הסכמי שיתוף פעולה באמירויות. כרגע הצפי הוא ששיתופי פעולה אלו יניבו לחברה הכנסות בעתיד. השוק האירופאי גם מהווה אתגר. החברה סגרה לאחרונה עסקה באסטוניה ופתחה משרד בלונדון, עם כוונה להרחיב את ההכנסות מהשוק האירופאי.  הודו גם מהווה אתגר לעתיד למרות פעילות ענפה של החברה בשנים האחרונות בשוק המקומי. ההודים רוצים יישום מקומי של טכנולוגיה וזה מחייב את החברה להשקיע יותר בקשרים עם ספקים מקומיים.  נתונים פיננסיים  רווח נקי: עלייה של 17% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לכ-131 מיליון דולר בהשוואה לכ-112 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – שמשמעותה: התקופה הרווחית ביותר בתולדות החברה. עלייה ברווח הנקי לכ-31 מיליון דולר ברבעון השלישי בהשוואה לכ-30 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  EBITDA: צמיחה של 16% ב-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לכ-361 מיליון דולר בהשוואה לכ-311 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA ברבעון השלישי של 2021 צמח בכ-24% לכ-109 מיליון דולר (כ-10.5% מהמכירות) בהשוואה לכ-88 מיליון דולר (כ-8.7% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד. רווח תפעולי: צמיחה ברווח התפעולי של כ-17% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לכ-190 מיליון דולר (כ-5.9% מהמכירות) בהשוואה לרווח תפעולי של כ-163 מיליון דולר (כ-5.3% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. גידול ברווח התפעולי ברבעון השלישי לכ-52 מיליון דולר (כ-5% מהמכירות) בהשוואה לרווח תפעולי של כ-36 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (כ-3.6% מהמכירות). רווח גולמי: גידול ברווח הגולמי של 7.5% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לכ-500 מיליון דולר (כ-15.6% מהמכירות) לעומת כ-465 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (כ-15.1% מהמכירות). גידול של כ-13% ברווח הגולמי ברבעון השלישי של 2021 לכ-149 מיליון דולר (כ-14.3% מהמכירות) לעומת כ-132 מיליון דולר (כ-13.1% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד. מכירות: עלייה של 3.9% בהיקף המכירות לכ-3,205 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2021, בהשוואה לכ-3,084 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – זהו היקף המכירות בתקופה הגבוה ביותר בתולדות החברה. העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי טייס צבאיים שקוזז בחלקו מירידה במכירות בחטיבת אלתא. גידול במכירות החברה ברבעון השלישי של 2021 לכ-1,041 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,006 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות מחקר ופיתוח: גידול בהוצאות המחקר והפיתוח העצמי בתשעת החודשים הראשונים של 2021 לכ-127 מיליון דולר לעומת כ-117 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המחקר והפיתוח העצמי ברבעון השלישי עמדו על כ-42 מיליון דולר לעומת כ-46 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  הדו״ח המלא.

כלי תקשורת בסוריה מייחסים, שוב, תקיפות אוויריות לצה״ל. הפעם, נגד מטרות באזור העיר חומס  אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  על פי דיווחים בסוריה, שני אזרחים סוריים נהרגו ושבעה חיילים נפצעו אמש (ג) בתקיפה אווירית ישראלית בסוריה, ליד העיר חומס, מדווחת סוכנות הידיעות הסורית והטלוויזיה הסורית. על פי הדיווחים, ההגנה האווירית של סוריה הופעלה בתגובה לתקיפה. נזק נגרם למספר מבנים, טען הצבא הסורי, כך לפי רויטרס. סוכנות הידיעות SANA טוענת כי כוחות סוריים הפילו כמה טילים. ביום רביעי שעבר דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים בסוריה כי צה"ל ירה טילים לעבר יעד סמוך לבירה דמשק. על פי אותם דיווחים, באותה תקרית ירו כוחות ישראליים ברמת הגולן שני טילי קרקע-קרקע לעבר מחסן ריק דרומית לעיר. 

ההכרזה תכלול את כל הארגון (פוליטי וצבאי). עד היום קנברה הכריזה רק על יחידת הExternal Security Organisation של החיזבאללה כארגון אסור מאז 2003 https://twitter.com/karenandrewsmp/status/1463358076023554054?s=20 אוסטרליה הכריזה אתמול (ג) כי היא מתכוונת להגדיר את ארגון חיזבאללה כעל ארגון טרור. גם הארגון הניאו-נאצי THE BASE יוכרז כארגון מטרור. המשמעות המשפטית היא כי מי שחבר בארגונים אלו צפוי לעונש של 25 שנות מאסר. שרת הפנים של אוסטרליה קרן אנדרוז אמרה שאין מקום לקיצוניות אלימה במדינה, וכי אין שום סיבה דתית או אידאולוגית שתצדיק הרג חפים מפשע. סוכנות רויטרס מוסרת כי אין סימנים לפעילות של חיזבאללה באוסטרליה. לעומת זה ארגון THE BASE המצדד בעליונות הגזע הלבן, פעיל באוסטרליה. קנברה גם האריכה את האיסור הקיים על יחידת הExternal Security Organisation של החיזבאללה , הקיים מאז 2003. השבוע הוגשה לפרלמנט הבריטי הצעת חוק להכרזה על חמאס כעל ארגון טרור, כפי שכבר עשו 20 מדינות.

ענקית הסלולר כנראה חיכתה להחלטת בית המשפט לערעורים בארה״ב וכעת מצטרפת לפייסבוק במאבק המשפטי נגד NSO בארה״ב. עם זאת, יש להמתין לשלב הראיות במשפטים להוכחות של אפל ופייסבוק bigstock חברת אפל מצטרפת לפייסבוק ותובעת את NSO Group. זאת, לאחר שבית המשפט לערעורים בארה״ב (המעגל התשיעי) אישר את המשך התביעה במערכת המשפטית של ארה״ב. כאמור, לאחר האישור, אפל ״קפצה על העגלה״. התביעה של אפל נסמכת על ממצאים של Citizen Lab, כאשר החברה טוענת שתספק הוכחות נוספות משלה במסגרת המשפט.  "התלונה מספקת מידע חדש על האופן שבו קבוצת NSO הדביקה את המכשירים של הקורבנות בתוכנת הריגול שלה פגסוס. כדי למנוע שימוש לרעה ופגיעה נוספת במשתמשים שלה, אפל מבקשת גם צו מניעה קבוע לאסור על NSO Group להשתמש בתוכנה, שירות או מכשיר כלשהו של אפל״, נכתב בהודעה.  ״NSO Group יוצרת טכנולוגיית מעקב מתוחכמת בחסות מדינה המאפשרת לתוכנות הריגול הממוקדות ביותר שלה לפקח על קורבנותיה. התקפות אלו מכוונות רק למספר קטן מאוד של משתמשים, והן משפיעות על אנשים על פני מספר פלטפורמות, כולל iOS ואנדרואיד. חוקרים ועיתונאים תיעדו בפומבי היסטוריה של ניצול לרעה של תוכנת ריגול זו כדי לפגוע בעיתונאים, פעילים, מתנגדים, אקדמאים ופקידי ממשל.״ אפל תורמת למחקר סביב תוכנות תקיפה בסייבר התלונה המשפטית של אפל מספקת מידע חדש על פגיעות FORCEDENTRY המיוחסת לקבוצת NSO. פגיעות שלטענת אפל ששימשה בעבר לפרוץ למכשיר תוצרת החברה של קורבן ולהתקין את הגרסה העדכנית ביותר של מוצר הריגול Pegasus. אפל מסתמכת על פרסומים של Citizen Lab, קבוצת מחקר באוניברסיטת טורונטו. ״NSO Group ולקוחותיה מקדישים את המשאבים והיכולות העצומים של מדינות לאום כדי לבצע התקפות סייבר ממוקדות ביותר, מה שמאפשר להם לגשת למיקרופון, למצלמה ולנתונים רגישים אחרים במכשירי אפל ואנדרואיד״, כותבים בפרסום.  ״כדי להעביר את FORCEDENTRY למכשירי אפל, התוקפים יצרו מזהי Apple כדי לשלוח נתונים זדוניים למכשיר של הקורבן - מה שמאפשר ל-NSO Group או ללקוחותיה לספק ולהתקין תוכנת ריגול של Pegasus ללא ידיעת הקורבן. למרות שנעשה בהם שימוש לרעה כדי לספק FORCEDENTRY, שרתי אפל לא נפרצו או נפגעו בהתקפות.  ״אפל משבחת קבוצות כמו Citizen Lab ו-Amnesty Tech על עבודתם פורצת הדרך לזהות ניצול לרעה של מעקב סייבר ולעזור להגן על קורבנות. כדי לחזק עוד יותר מאמצים כאלה, אפל תתרום 10 מיליון דולר, כמו גם כל נזק מהתביעה, לארגונים העוסקים במחקר והסברה של מעקב סייבר.״ למרות התביעות, רצוי לשים את הדברים בפרופורציה. שתי החברות, פייסבוק ואפל, טרם סיפקו הוכחות טכניות הקושרות את התוכנה של NSO למעשים המיוחסים. לפי הטענות, הוכחות כאלו יעלו בשלב הצגת הראיות במשפט העתידי. לצדן, החברות צריכות להוכיח שהאשמה למעשים המיוחסים נופלת על NSO ולא על לקוחות החברה המפעילים בפועל את המערכת. (בהמשלה: זה כמו להטיל אשמה על יצרן נשק קל בגין פשעי שנאה הנעשים בארה״ב באמצעות נשק מתוצרתו).  הסיבה העיקרית לתביעות היא כי שתי החברות רוצות להגן על המוניטין של המוצרים שלהן בהיבט אבטחת סייבר. זאת באמצעות מתקפה משפטית על עולם התקיפה בסייבר, כאשר NSO משמשת רק דוגמא. כל החלטה משפטית נגד NSO תשפיע ישירות על כל חברת תקיפה אחרת בעולם. ויש עשרות חברות כאלו הפועלות ממדינות שונות. כרגע, כולן ׳יושבות על הגדר׳ לראות כיצד יתפתחו שתי התביעות האלו.  כדור שלג לצד התביעות, החברה גם מתמודדת עם לחץ מכיוון משרד המסחר של ארה״ב, בעיקר בשל טעויות שביצע משרד הביטחון הישראלי בתקשורת מול הבית הלבן. הטענה היא כי שב״כ השתמש במערכת של החברה, באישור משרד הביטחון, על מנת לעקוב אחרי טרוריסטים פלסטינים שחלקם בעלי אזרחות כפולה ונושאים דרכון אמריקאי. ישראל לא דיווחה כראוי לארה״ב טרם המעשה ו-NSO שילמה את המחיר. לפי הערכות, בירושלים מנסים לתקן את הנזק מול הבית הלבן.  בנוסף, בלומברג טוען כי בשל התביעות בארה״ב וההתנהלות מול משרד המסחר האמריקאי, החוב של החברה מתומחר עם סיכון. החברה לקחה חוב של מאות מליוני דולרים. הדיווח של בלומברג נסמך על הערכה של חברת Moodys.  לפי הערכה זו, שלושת החובות של NSO (דרך החברה NorthPole Newco S.a r.l), בהיקפים של 300 מליוני דולרים (TLB1), חוב בהיקף 177 מליוני אירו (TLB2) וחוב נוסף של 30 מליוני דולרים, נמצאים בסיכון לאי פרעון בשל המצב. שני הראשונים צריכים להסתיים במרץ 2025 והשלישי במרץ 2024. ״התחזית על כל הדירוגים השתנתה לשלילית מהדירוגים הנבדקים. בכך מסתיימת הבדיקה להורדת הדירוג שהחלה ב-30 ביולי 2021.״, כותבים בפרסום של Moodys.  ״ייצור תזרים המזומנים החופשי של NSO היה שלילי בשנת 2020, מונע על ידי הכנסות נמוכות יותר. כמו גם אנו צופים ייצור תזרים מזומנים שלילי ב-2021. [...] למרות שאנו מכירים בשיעורי חידושי רישיון גבוהים של למעלה מ-90%.״ ראוי לציין כי Moodys באופן עקבי (למשל בדו״ח קודם מאוקטובר 2020) טוענת שהחובות של NSO בעלי סיכון. כך שצריך לקחת הערכה זו בערבון מוגבל. מי שנותן חוב לחברת סייבר התקפית, כנראה מודע לסיכון, גם בלי Moodys.  אין ספק כי עבור NSO, המצב אינו פשוט, אם כי נסבל. החברה, למרות הביקורת הציבורית, משווקת כלי איסוף בסייבר בין הטובים בעולם (לא סתם בחרו בה מכל חברות התקיפה בעולם), המשמש ארגוני ביטחון ואכיפת חוק מסביב לעולם. לחברה יש כסף לנהל משפטים כאלו ולאחרונה חוליו שליו, מייסד שותף ומנכ״ל, החליט שהוא נשאר בכס המנכ״ל על מנת לנווט את החברה במים הסוערים בארה״ב. 

חברת הפורנזיקה הדיגיטלית תתמוך באפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, המסייעת לנשים בזמן אמת להרגיש בטוחות יותר. החברה, שעמדה לא פעם בקו האש הציבורי, מראה בפעולות שונות כי היא מודעת לבעייתיות ומעוניינת לשפרה בתמונה: נטע שרייבר, אסנת תירוש (מנהלת מש״א בכירה בסלברייט), עדי גוזי, ורונן ערמון (סמנכ״ל בכיר למוצר וטכנולוגיה בסלברייט) חברת הפורנזיקה הדיגיטלית (DI, Digital Intelligence) סלברייט תשתף פעולה עם הסטארט אפ הישראלי SafeUP, שהקים אפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, בה נשים עוזרות אחת לשנייה בזמן אמת להרגיש בטוחות יותר. האפליקציה, שעלתה לאוויר בשנה האחרונה, מונה כבר כ-90 אלף משתמשות בישראל, אירופה וארה״ב. היא מאפשרת לנשים להשתמש בה בזמן אמת, כאשר הן מרגישות חוסר ביטחון או חוששות מסכנה ממשית. כך הן יכולות לבקש תמיכה, ליווי ואף סיוע פיזי בלחיצת כפתור מהנשים שסביבן, המכונות ״שומרת SafeUP״: אישה מעל גיל 18 שעברה תהליך אימות והדרכה, במסגרתה ניתנו לה הכלים המתרימים לסייע לנשים אחרות.  כאשר חברה בקהילת SafeUP מרגישה חוסר ביטחון, היא יכולה לפתוח את האפליקציה ולראות את כלל השומרות הזמינות באזורה, הזמינות לסייע לה. בלחיצת כפתור האפליקציה מחברת בין חברת הקהילה הזקוקה לעזרה לבין שלושת השומרות הקרובות אליה ביותר. הן יעלו איתה לשיחת וידיאו\אודיו או יגיעו ללוות אותה פיזית. במקרה הצורך, השומרות אף יזמינו את המשטרה למקום. לדברי החברה, 75% מהמשתמשות מעידות כי מאז שהתחילו להשתמש באפליקציה הן מרגישות בטוחות יותר, מה שמאפשר להן לבלות יותר שעות מחוץ לבית. לצאת לדייט בלי חרדה, ובלי תכנית מגירה לחילוץ במסגרת שיתוף הפעולה אוותו יזמה סלברייט, עובדות החברה יצטרפו לאפליקציה ויעברו הכשרה מקצועית ייעודית שתהפוך אותן לשומרות מוסמכות. בנוסף, סלברייט תתמוך בקמפיין פרסום של SafeUP להגדלת קהילת המשתמשות בישראל; עובדי החברה גם ישתתפו בהאקתון טכנולוגי, במסגרתו מהנדסי ומהנדסות החברה יציעו ויפתחו יכולות חדשות באפליקציית SafeUP כדי למקסם את יכולות ההגנה על נשים. שיתוף הפעולה הושק מוקדם יותר השבוע, לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיחול מחר (חמישי). ההשקה כללה הרצאה של עדי גוזי, שכזכור הצילה את חיי שכנתה שירה איסקוב מניסיון רצח בידי בעלה, וכן הרצאה של נטע שרייבר, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב SafeUP, יחד עם הקמת קהילה של נשים שומרות מבין עובדות סלברייט.   "SafeUP הוקמה מתוך חוויה אישית כואבת, ובעקבות ההבנה שנשים יכולות לשנות את המציאות ביחד. האפליקציה מאפשרת לנו להתאחד תחת המטרה המשותפת של יצירת מרחבים בטוחים יותר, בהם כל ילדה, נערה ואישה מרגישה ביטחון ושליטה על גורלה, אם זה ללכת בסמטה חשוכה בלי חשש, לצאת לדייט בלי חרדה ותכנית מגירה לחילוץ, ללכת לרקוד במועדון או סתם לעשות הליכה בשעת ערב מאוחרת", אמרה שרייבר.   "סלברייט וגם SafeUp חולקות חזון משותף – ליצור עולם בטוח יותר", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. ״המשימה שלנו בסלברייט היא לסייע לגורמי אכיפת החוק ברחבי העולם להציל חיי אדם ולהגן עליהם. בין מיליוני החקירות ברחבי העולם שהטכנולוגיה שלנו מעורבת בהן, נושא אלימות נגד נשים הוא בין המרכזיים. לכן, אנו נרגשים מהאפשרות לסייע ל-SafeUP להגדיל את כמות המשתמשות והשומרות באפליקציה, וכך לתרום בדרך נוספת ופרו-אקטיבית לביטחונן של נשים ברחבי העולם״. המורכבות האתית של הפורנזיקה הדיגיטלית היוזמה המבורכת של סלברייט ו-SafeUP מפנה זרקור למורכבות ולרב-ממדיות של עולם הפורנזיקה הדיגיטלית (או במונח הפחות מכובס: סייבר התקפי), ולשאלות אתיות כבדות משקל עליהן יש לתת את הדעת. מצד אחד, אלפי סוכנויות אכיפת חוק בלמעלה מ-140 מדינות (על פי נתוני החברה) משתמשות בטכנולוגיות של סלברייט – אחת המובילות בעולם בתחומה – על מנת לפענח פשעים ולשמור על ביטחון הציבור. משטרת סיאטל, למשל, משתמשים בכלים של החברה בכדי להציל ילדים מפני התעללות מינית ולהעמיד לדין את התוקפים. בברזיל אותרו בשנה שעברה ראשי כנופיית סחר בסמים, יחד עם נכסים בשווי מיליונים. גם האינטרפול עושה שימוש בטכנולוגיה של סלברייט במסגרת התמיכה שהוא מעניק לארגוני בטיחות הציבור ברחבי העולם. ומצד שני – אותה טכנולוגיה ממש, כשהיא נופלת לידיים הלא נכונות, עלולה לשמש גורמים זדוניים ואפלים, וסלברייט מצאה עצמה לא פעם בקו האש של התקשורת וארגוני זכויות אדם. מוקדם יותר השנה, למשל, נחשף כי נעשה שימוש במוצר של סלברייט כדי לפרוץ לטלפונים של פעילי אופוזיציה ברוסיה ובבלארוס, ככל הנראה על ידי שירות ביון החוץ של רוסיה. בשנה שעברה, דווח כי החברה מכרה את מוצריה גם לוונצואלה של מדורו, המצויה תחת אמברגו אמריקני. כמו כן, דווח כי משטרת הונג קונג השתמשה במוצר כדי לפרוץ לטלפונים של מתנגדי משטר פרו-דמוקרטיים, כי משטרת בוצואנה השתמשה בו נגד טלפונים של עיתונאים, וכי בכירי הצבא במיאנמר שלפני ההפיכה גם עשו בו שימוש, וישנן דוגמאות נוספות. ביולי האחרון, טרם הנפקת החברה, שלחה שורת ארגוני זכויות אדם מכתב לנאסד״ק ולרשות האמריקנית לניירות ערך, בדרישה לעצור את ההנפקה (שהתרחשה לבסוף בספטמבר) עד שתוכיח החברה מחויבות אמיתית לזכויות אדם. צריך לומר ביושר: סלברייט מודעת לביקורת ומתנהלת בתבונה. היא הפסיקה למכור, למשל, לרוסיה, בלארוס, הונג קונג וסין. נכון, המקטרגים יאמרו שזה לא מספיק לצאת ממדינה רק אחרי פרסום ביקורת שלילית, שצריך להימנע ממכירה או לפחות להשגיח טוב-טוב על פעילות משתמשי הקצה. אבל אי אפשר להטיל את האחריות כולה על חברה מסחרית. למדינת ישראל, שתחת רישיון הייצוא הביטחוני שלה פועלת סלברייט (באופן חוקי לחלוטין ועל פי כל הכללים), נתח לא קטן באשמה ובאחריות בנוגע לכל שימוש פסול. סלברייט גם הקימה לאחרונה ועדת אתיקה המורכבת משישה חברים בעלי שיעור קומה עולמי – דוגמת גבריאלה בלום, דורון הרמן ויולי תמיר – שתפקידה לייעץ בנושאים הקשורים להתפתחויות בחוק הבינלאומי ולשיקולים אתיים בנוגע לתהליכים עסקיים. מדובר באיתות נוסף של החברה בנוגע למודעותה לאחריות המוסרית הכבדה המוטלת על כתפיה, ולתדמית החיובית אותה היא מעוניינת לפתח. ״המחויבות שלנו ליצור עולם בטוח יותר ולפעול באופן חוקי ואתי היא ללא עוררין״, מסר אז כרמיל״. אבל זה לא מספיק. יש צורך בשינוי כולל במערכת כולה, בהקשר הנרחב יותר של כלל התעשייה הזו. אולי באמצעות פיקוח הדוק יותר של המדינה על הייצוא או על משתמשי הקצה, אולי באמצעות הקשחת רגולציות או חקיקת חוק הסייבר, אולי בדרך אחרת. מצב שבו אותה טכנולוגיה שמסייעת לאישה לצעוד בבטחה במרחב הציבורי עלולה לסכן אישה אחרת בגלל שימוש של גורם זדוני כלשהו (למרבה האירוניה, גורמים אלה גם עשויים, או עלולים, להיות מטורגטים על ידי משתמשים לגיטימיים) – אינו יכול להימשך.

בסוף החודש צפויות להתחדש שיחות הגרעין בין המעצמות לאיראן. לצד איומים בתקיפה הנשמעים בישראל, רצוי שבירושלים ישקיעו גם בהשפעה על תוכן הדיונים    עמוס בן גרשום - לע״מ יום שני הבא, 29 בנובמבר קרב ובא – היום שנקבע לחידוש שיחות הגרעין בווינה. האיראנים כנראה יבואו, הבית הלבן רוצה הסכם. יש מתח לקראת חידוש השיחות, והדבר  ניכר בימים האחרונים. משני עברי האוקיאנוס, בארה"ב ובישראל, מכינים מנהיגים את דעת הקהל ואת הציבור לקראת 'האופציות'. ניו יורק טיימס דיווח שהממשל האמריקני המליץ לישראל לחדול קצת מתקפת מטרות איראניות בסוריה, וכי איראן פיתחה מערכות סייבר שיקשו מאוד על תקיפת אתרי הגרעין.  ״ישראל לא מחויבת להסכם״ גם ראש הממשלה בנט מכין את דעת הקהל כשהוא מכריז שאם תהיה חזרה מהסכם הגרעין, ישראל איננה צד בהסכם, ולכן הוא אינו מחייב אותה. מדינת ישראל, אומר בנט, חייבת לשמור על חופש פעולה. קרי בעברית פשוטה: לא הסכם הגנה עם ארה"ב. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי אומר דברים ברורים: אם הדרג המדיני יחליט, יהיו בידי צה"ל תכניות פעולה אפשריות, אמר, והורה לתכנן לאפשרות של תקיפה. מנכ"ל משהב"ט אמיר אשל, שמבין משהו בחיל האוויר, ברור עוד יותר: "הצבא מוכן לתקיפה באיראן. אנו עובדים על בניין הכוח ושיפור יכולות". מותר לשומע לקבל הצהרות אלו כפשוטן מפי אומרים מהימנים, אם כי מוטב היה למעט בהצהרות מסוג זה.  שאלת השאלות היא האם יש לצה"ל יכולת אמיתית לפעול לבדו כדי להשמיד מתקני גרעין באיראן, למנוע העשרה, למנוע ייצור טיל שישא את הפצצה. בקיצור - למנוע מאיראן נשק גרעיני, כפי שמבטיחים מנהיגי ישראל וארה"ב. זו שאלה שרבים בציבור שואלים את עצמם ואת 'יודעי הדבר' שבסביבתם. אלא שכמו במקרים דומים אחרים, תלוי את מי שואלים. להלן תשובות לדוגמה של מומחה א': לצה"ל, בעיקר לחיל האוויר אבל לא רק, יש בהחלט יכולת להגיע לשם ולתקוף. יש F-15  ויש F-35 ויש מטוסי תדלוק ויש חטיבת קומנדו ויש זרוע ים ויש צוללות. ישראל יודעת לנטרל מערכי הגנ"א ומכ"מים, והעיקר: יש לה מודיעין מצויין והיא יודעת היטב מה מתרחש באיראן. לכן תקיפה שם אפשרית, לא נטולת סכנות, זו אולי לא תהיה מכת מוות לתכנית הגרעין האיראנית, אך תהיה מכה אנושה שתעכב תהליכים קריטיים.  להלן תשובות מומחה ב', שמכיר את יכולות צה"ל על בוריין, לא פחות ממומחה א': לישראל אין יכולת לבצע תקיפה בקנה מידה גדול, בהפתעה, במרחק שבין 1,700 ליותר מ-2,000 ק"מ (קו אווירי וקו יבשתי). כדי להגיע צריך לטוס מעל ארצות ערביות, חלקן עויינות. המתקנים קבורים עמוק באדמה, צריך חימוש מיוחד, והמתקנים מפוזרים במדינה ענקית. והתגובה בבית: זו לא תבוא בהכרח מטהרן אלא מחיזבאללה לבנון ומחמאס עזה. מאות אלפי הקנים שמרבים להזהיר מפניהם, עלולים לתקוף את צפון הארץ בהיקף שלא ידענו. מומחה ג': יש לישראל יכולת צבאית, אבל היא לא תעז לתקוף לבדה, אלא רק בשת"פ עם ארה"ב, שהיא מעצמה בעל עוצמה צבאית ויבשתית היכולה ליזום פעולה מסוג זה. יש סימנים להידוק השת"פ האסטרטגי בין ישראל לארה"ב בתחום הצבאי-מבצעי - ריבוי תרגילים צבאיים באחרונה של חילות האוויר של ישאל וארה"ב, BLUE FLAG רב-מדינתי, תרגיל יחידות מיוחדות עם המרינס, תרגיל של חיל הים עם הצי החמישי, ועוד. ארה״ב רוצה הסכם אבל זו אינה הרוח הנושבת בימים אלו מהבית הלבן בוושינגטון. הנשיא ג'ו ביידן רוצה הסכם עם איראן. הוא מלא חששות מסין. הוא עוקב אחר מזרח אירופה, שם צופים הגנרלים שלו פלישה רוסית לאוקראינה. שר ההגנה אוסטין לויד חוזר ומבטיח שארה"ב לא תאפשר לאיראן להגיע לנשק גרעיני, ומיד מוסיף שיש עדיפות לניסיון ללכת בדרך דיפלומטית. מומחה ד' סבור שאנו רואים עתה לנגד עינינו הוא ניסיון ישראלי לשלול הסכם גרעין בגרסתו הנוכחית. בארץ אין מבחינים בהתלהבות אירופית ואמריקנית לנקוט בצעדים ממשיים נגד איראן, ולכן אנו מתכוננים בהיבט הצבאי-מבצעי. אבל מומחה ד' היה רוצה לראות זרוע שנייה, מקבילה לזרוע הכנת היכולות הצבאיות, והיא זרוע  מדינית- הסברתית.  יתכן שמנהיגים בדרג הבכיר ביותר, אולי אפילו ראש הממשלה, היו חייבים לנסוע לוושינגטון ולבירות אירופיות למסע הסברה. לחזור ולהתריע מפני סכנות המשטר היושב בטהרן. אין אמנם טעם לזעוק 'געוואלד, האיראנים על הגדרות", אבל יש טעם לחזור ולהסביר מי המדינה המאויימת מספר 1 בפצצה איראנית. מי המדינה החברה באו"ם שמדינה חברה אחרת באו"ם מאיימת להשמידה.  הזירה הסורית  לישראל יש יתרון מודיעיני על פני מדינות אחרות. לראש המוסד ולראש אמ"ן יש הרבה מה לספר, גם לאמריקנים, על המתרחש באיראן ובתכנית הגרעין שלה. מטוסים של חיל האוויר הישראלי טסים מעל מטרות איראניות בסוריה כמעט בשגרה.  אולי האמריקנים אינן אוהבים טיסות אלו שלנו, אבל הם מבינים שישראל מכירה היטב את כל מה שקורה בסוריה, זירה רוויית משתתפים: סורים, רוסים, אמריקנים, חיזבאללה, איראן, משמרות מהפכה, מיליציות ואחרים. מודיעין וידע הם כוח, מנוף. ישראל לא רואה עצמה חלק מהסכם הגרעין חדש, אם ייחתם, ולכן אינה מחוייבת לו, כמאמר ראש הממשלה בנט. אבל היא מחוייבת לעשות הכל כדי להשפיע על תוכן ההסכם.  בפעם הקודמת זה לא עבד. אבל בנט הבטיח שלא לחזור על שגיאות העבר. לכן מותר לנו ללחוץ בנושאי פעולות הטרור האיראני באמצעות PROXIES מתימן ועד סוריה ועירק. לחלוק מידע עם בעלות ברית בהקשרים שהזכיר ממש השבוע שר הביטחון כי שלוחות איראן מגיעות עד ונצואלה, שהם יודעים להפעיל נחילי כטמ"מים, שהם העבירו חומרי נפץ באמצעות מל"ט, שכלים בלתי מאויישיים וטילי שיוט הם נשק העתיד בזירה. יש לנו עכשיו במטה הכללי אלוף טל קלמן, ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי. מהו מעגל שלישי אם לא איראן, ולא בכדי מכונה אלוף קלמן "אלוף פיקוד איראן". זה הפן האחד, הצבאי-מבצעי שבמסגרתו מצווה צה"ל להתכונן, להכין תכניות, לבנות כוח, להצטייד ולהתאמן, וכבר הוקצו כספים. ולא רק בצבא, אלא גם ב'תחבולות', בסייבר ובמבצעי סתר. והעיקר, בשיתוף פעולה מרבי עם ארצות הברית של אמריקה. בעלת הברית האמיתית היחידה של ישראל בתחום הצבאי.  הזרוע האחרת היא המדינית-הסברתית, זו שקולה לא נשמע ברמה בימים אלו שלקראת 29 בנובמבר. זו הממלכה של ראש הממשלה, משרד החוץ, שגרירי ישראל בכל מדינה וכל מי שידו בנושא.  צאו וספרו שוב לעולם מה עושה איראן, איך, והאם, ועד כמה, היא מתקרבת לנשק גרעיני, מעללי טרור שלה, חטיפת אניות סוחר והפעלת מיליציות זדוניות בכמה יבשות. זו חייבת להית פעולה ממשלתית ישראלית דו-זרועית: התכוננות ביטחונית לסכמה האיראנית ואופנסיבה מדינית אנטי-איראנית.

חברת הפורנזיקה הדיגיטלית (DI) תתמוך באפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, המסייעת לנשים בזמן אמת להרגיש בטוחות יותר. החברה, שעמדה לא פעם בקו האש הציבורי, מראה בפעולות שונות כי היא מודעת לבעייתיות ומעוניינת לשפרה בתמונה: נטע שרייבר, אסנת תירוש (מנהלת מש״א בכירה בסלברייט), עדי גוזי, ורונן ערמון (סמנכ״ל בכיר למוצר וטכנולוגיה בסלברייט) חברת הפורנזיקה הדיגיטלית סלברייט תשתף פעולה עם הסטארט אפ הישראלי SafeUP, שהקים אפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, בה נשים עוזרות אחת לשנייה בזמן אמת להרגיש בטוחות יותר. האפליקציה, שעלתה לאוויר בשנה האחרונה, מונה כבר כ-90 אלף משתמשות בישראל, אירופה וארה״ב. היא מאפשרת לנשים להשתמש בה בזמן אמת, כאשר הן מרגישות חוסר ביטחון או חוששות מסכנה ממשית. כך הן יכולות לבקש תמיכה, ליווי ואף סיוע פיזי בלחיצת כפתור מהנשים שסביבן, המכונות ״שומרת SafeUP״: אישה מעל גיל 18 שעברה תהליך אימות והדרכה, במסגרתה ניתנו לה הכלים המתרימים לסייע לנשים אחרות.  כאשר חברה בקהילת SafeUP מרגישה חוסר ביטחון, היא יכולה לפתוח את האפליקציה ולראות את כלל השומרות הזמינות באזורה, הזמינות לסייע לה. בלחיצת כפתור האפליקציה מחברת בין חברת הקהילה הזקוקה לעזרה לבין שלושת השומרות הקרובות אליה ביותר. הן יעלו איתה לשיחת וידיאו\אודיו או יגיעו ללוות אותה פיזית. במקרה הצורך, השומרות אף יזמינו את המשטרה למקום. לדברי החברה, 75% מהמשתמשות מעידות כי מאז שהתחילו להשתמש באפליקציה הן מרגישות בטוחות יותר, מה שמאפשר להן לבלות יותר שעות מחוץ לבית. לצאת לדייט בלי חרדה, ובלי תכנית מגירה לחילוץ במסגרת שיתוף הפעולה אוותו יזמה סלברייט, עובדות החברה יצטרפו לאפליקציה ויעברו הכשרה מקצועית ייעודית שתהפוך אותן לשומרות מוסמכות. בנוסף, סלברייט תתמוך בקמפיין פרסום של SafeUP להגדלת קהילת המשתמשות בישראל; עובדי החברה גם ישתתפו בהאקתון טכנולוגי, במסגרתו מהנדסי ומהנדסות החברה יציעו ויפתחו יכולות חדשות באפליקציית SafeUP כדי למקסם את יכולות ההגנה על נשים. שיתוף הפעולה הושק מוקדם יותר השבוע, לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיחול מחר (חמישי). ההשקה כללה הרצאה של עדי גוזי, שכזכור הצילה את חיי שכנתה שירה איסקוב מניסיון רצח בידי בעלה, וכן הרצאה של נטע שרייבר, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב SafeUP, יחד עם הקמת קהילה של נשים שומרות מבין עובדות סלברייט.   "SafeUP הוקמה מתוך חוויה אישית כואבת, ובעקבות ההבנה שנשים יכולות לשנות את המציאות ביחד. האפליקציה מאפשרת לנו להתאחד תחת המטרה המשותפת של יצירת מרחבים בטוחים יותר, בהם כל ילדה, נערה ואישה מרגישה ביטחון ושליטה על גורלה, אם זה ללכת בסמטה חשוכה בלי חשש, לצאת לדייט בלי חרדה ותכנית מגירה לחילוץ, ללכת לרקוד במועדון או סתם לעשות הליכה בשעת ערב מאוחרת", אמרה שרייבר.   "סלברייט וגם SafeUp חולקות חזון משותף – ליצור עולם בטוח יותר", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. ״המשימה שלנו בסלברייט היא לסייע לגורמי אכיפת החוק ברחבי העולם להציל חיי אדם ולהגן עליהם. בין מיליוני החקירות ברחבי העולם שהטכנולוגיה שלנו מעורבת בהן, נושא אלימות נגד נשים הוא בין המרכזיים. לכן, אנו נרגשים מהאפשרות לסייע ל-SafeUP להגדיל את כמות המשתמשות והשומרות באפליקציה, וכך לתרום בדרך נוספת ופרו-אקטיבית לביטחונן של נשים ברחבי העולם״. המורכבות האתית של הפורנזיקה הדיגיטלית היוזמה המבורכת של סלברייט ו-SafeUP מפנה זרקור למורכבות ולרב-ממדיות של עולם הפורנזיקה הדיגיטלית (או במונח הפחות מכובס: סייבר התקפי), ולשאלות אתיות כבדות משקל עליהן יש לתת את הדעת. מצד אחד, אלפי סוכנויות אכיפת חוק בלמעלה מ-140 מדינות (על פי נתוני החברה) משתמשות בטכנולוגיות של סלברייט – אחת המובילות בעולם בתחומה – על מנת לפענח פשעים ולשמור על ביטחון הציבור. משטרת סיאטל, למשל, משתמשים בכלים של החברה בכדי להציל ילדים מפני התעללות מינית ולהעמיד לדין את התוקפים. בברזיל אותרו בשנה שעברה ראשי כנופיית סחר בסמים, יחד עם נכסים בשווי מיליונים. גם האינטרפול עושה שימוש בטכנולוגיה של סלברייט במסגרת התמיכה שהוא מעניק לארגוני בטיחות הציבור ברחבי העולם. ומצד שני – אותה טכנולוגיה ממש, כשהיא נופלת לידיים הלא נכונות, עלולה לשמש גורמים זדוניים ואפלים, וסלברייט מצאה עצמה לא פעם בקו האש של התקשורת וארגוני זכויות אדם. מוקדם יותר השנה, למשל, נחשף כי נעשה שימוש במוצר של סלברייט כדי לפרוץ לטלפונים של פעילי אופוזיציה ברוסיה ובבלארוס, ככל הנראה על ידי שירות ביון החוץ של רוסיה. בשנה שעברה, דווח כי החברה מכרה את מוצריה גם לוונצואלה של מדורו, המצויה תחת אמברגו אמריקני. כמו כן, דווח כי משטרת הונג קונג השתמשה במוצר כדי לפרוץ לטלפונים של מתנגדי משטר פרו-דמוקרטיים, כי משטרת בוצואנה השתמשה בו נגד טלפונים של עיתונאים, וכי בכירי הצבא במיאנמר שלפני ההפיכה גם עשו בו שימוש, וישנן דוגמאות נוספות. ביולי האחרון, טרם הנפקת החברה, שלחה שורת ארגוני זכויות אדם מכתב לנאסד״ק ולרשות האמריקנית לניירות ערך, בדרישה לעצור את ההנפקה (שהתרחשה לבסוף בספטמבר) עד שתוכיח החברה מחויבות אמיתית לזכויות אדם. צריך לומר ביושר: סלברייט מודעת לביקורת ומתנהלת בתבונה. היא הפסיקה למכור, למשל, לרוסיה, בלארוס, הונג קונג וסין. נכון, המקטרגים יאמרו שזה לא מספיק לצאת ממדינה רק אחרי פרסום ביקורת שלילית, שצריך להימנע ממכירה או לפחות להשגיח טוב-טוב על פעילות משתמשי הקצה. אבל אי אפשר להטיל את האחריות כולה על חברה מסחרית. למדינת ישראל, שתחת רישיון הייצוא הביטחוני שלה פועלת סלברייט (באופן חוקי לחלוטין ועל פי כל הכללים), נתח לא קטן באשמה ובאחריות בנוגע לכל שימוש פסול. סלברייט גם הקימה לאחרונה ועדת אתיקה המורכבת משישה חברים בעלי שיעור קומה עולמי – דוגמת גבריאלה בלום, דורון הרמן ויולי תמיר – שתפקידה לייעץ בנושאים הקשורים להתפתחויות בחוק הבינלאומי ולשיקולים אתיים בנוגע לתהליכים עסקיים. מדובר באיתות נוסף של החברה בנוגע למודעותה לאחריות המוסרית הכבדה המוטלת על כתפיה, ולתדמית החיובית אותה היא מעוניינת לפתח. ״המחויבות שלנו ליצור עולם בטוח יותר ולפעול באופן חוקי ואתי היא ללא עוררין״, מסר אז כרמיל״. אבל זה לא מספיק. יש צורך בשינוי כולל במערכת כולה, בהקשר הנרחב יותר של כלל התעשייה הזו. אולי באמצעות פיקוח הדוק יותר של המדינה על הייצוא או על משתמשי הקצה, אולי באמצעות הקשחת רגולציות או חקיקת חוק הסייבר, אולי בדרך אחרת. מצב שבו אותה טכנולוגיה שמסייעת לאישה לצעוד בבטחה במרחב הציבורי עלולה לסכן אישה אחרת בגלל שימוש של גורם זדוני כלשהו (למרבה האירוניה, גורמים אלה גם עשויים, או עלולים, להיות מטורגטים על ידי משתמשים לגיטימיים) – אינו יכול להימשך.