חברת התעופה של איחוד האמירויות EMIRATES שותפה בפרוייקט המטוס והיא חברת התעופה הראשונה שהזמינה מטוסים אלו By Dan Nevill from Seattle, WA, United States - 20190313_034809, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=77436780 מטוס הנוסעים רחב גוף החדש של בואינג B777X יוצג לראשונה בתערוכת התעופה שתתקיים בדובאי השבוע. הטיסה ממפעלי בואינג בסיאטל לדובאי הוגדרה כטיסת מבחן ונמשכה 15 שעות רצופות, ללא חניית ביניים.  חבר בואינג הודיעה שהמטוס ממשיך לעבור סדרות של טיסות מבחן וניסוי שונות. חברת התעופה של איחוד האמירויות EMIRATES שותפה בפרוייקט המטוס והיא חברת התעופה הראשונה שהזמינה מטוסים אלו. האיחוד הזמין 126 מטוסי X 777 ו-30 מטוסי 787 'דרימליינר' הקטנים יותר.  עד כה רשומות למשפחת מטוסים זו 351 הזמנות משמונה לקוחות. מסירת המטוסים תחל בשנת 2023. בתערוכת התעופה השבוע בדובאי משתתפים 1,260 מציגים מכל רחבי העולם, כולל ישראל, וכן מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, אוקראינה, רוסיה ומדינות רבות אחרות.  

מדריד מעדיפה להשקיע כספים בפיתוח מטוס אירופאי יחד עם גרמניה וצרפת אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל ספרד הודיעה שאין לה ענין ברכש מטוסי קרב חמקניים F-35 של לוקהיד מרטין, וכי יש לה מחוייבות לפרוייקט מטוס הקרב העתידי של גרמניה וצרפת. דוברת משרד ההגנה של ספרד הודיעה כי אין לממשלה תקציב לרכש טסי F-35 והמחוייבות היא למטוס הקרב האירופי. בעיתונות הבריטית פורסם כי בשבועות האחרונים יזמה הייצרנית לוקהיד מרטין קמפיין מכירות נרחב באירופה למטוסי הקרב החמקניים, כולל בספרד. אולם מדינה זו שואפת להיות שותפה שלישית שוות ערך בפרוייקט המטוס יחד עם גרמניה וצרפת, וזו הסיבה, מדווחת דפנס ניוז, שספרד מודיעה שאין לה עניין במטוס הקרב האמריקני.  פולין היא המדינה האחרונה שהודיעה על כוונה לרכוש מטוסי F-35. מטוסים אלו טסים היום בתשע מדינות אצל 11 מפעילים ו-420 מטוסים צברו קרוב לחצי מיליון שעות טיסה.   

דוח ראשון מסוגו של המועצה האטלנטית מראה נוכחות ישראלית משמעותית בזירה העולמית, כ-13 מתוך 81 חברות הצפויות בביטחון גבוה/בינוני למכור מוצרים אלה בכנסים בינ״ל – הנן ישראליות. לצד שמות החשודים המיידיים המוכרים כבר לציבור הרחב, מופיעות חברות שפעלו עד כה מתחת לרדאר BIGSTOCK: Copyright: VeleryBrozhinsky ״קבוצת NSO הגיעה לכותרות שוב ושוב בשנת 2021 בשל ההתמקדות שלה בגופים ממשלתיים במרחב המקוון, אבל ישנן עוד הרבה חברות שמוכרות מוצרים דומים, מזיקים לא פחות״ – כך קובע דוח חדש של המועצה האטלנטית, מכון המחקר הוושינגטוני המוביל.   תחת הכותרת ״טכנולוגיות מעקב סייבר ביריד: התפשטות יכולות סייבר בשווקי נשק בינלאומיים״, מבצעים החוקרים סקירה מקיפה של עולם הסייבר ההתקפי ומפנים אצבע מאשימה כלפי אוזלת ידן של ממשלות המערב, שמסתמכות עוד ועוד על חברות פרטיות (ולא על הצבא או חברות ממשלתיות) לפיתוח טכנולוגיות אלה, ובמקביל אינן עושות די כדי להתמודד עם הסכנות הנובעות מהן.    ״קובעי המדיניות עוד לא מזהים את הבעיה״ ״יכולות סייבר שנמכרות לממשלות זרות טומנות בחובן סיכון: הן עלולות לשמש נגד יחידים וארגונים במדינות בנות ברית, ואפילו נגד מדינת המקור״, כותבים החוקרים, וקובעים כי ״קובעי המדיניות עדיין לא מזהים באופן מספק בעיה מתעוררת זו או מגיבים לה בצורה נאותה״. הם מציינים כי בעוד שבעבר רק מספר קטן של מדינות יכול היה לפתח טכנולוגיות כאלה, וכל מדינה הגנה בקנאות רבה על יכולותיה, הרי שכיום ״כל ממשלה, בין אם היא יריבה או בת ברית, יכולה לקבל גישה ליכולות סייבר התקפיות אם באפשרותה לשכור את החברה הנכונה״. החוקרים מציינים את הקושי באיסוף מידע מהימן על תעשיית הסייבר ההתקפי (או ״מודיעין סייבר״, בשמו המכובס), שמתנהלת ברובה במחשכים. לכן, הסתמכו בעיקר על ניתוח רב-שנתי (2003-2020) של נוכחות חברות בירידי נשק בינלאומיים ובכנס ISSWorld השנתי, תערוכת הסייבר ההתקפי הגדולה בעולם, כדי לייצר מסד נתונים של חברות ומוצריהן.    חרף השימוש הנרחב בטכנולוגיות כאלה בסין, העובדה שהסינים פשוט לא כמעט ולא מגיעים לכנסים כאלה עמדה בעוכרי החוקרים שלא הצליחו למפות את תעשיית הענק שלה. נפקד גם מקומה של רוסיה, מאותה סיבה. הדוח מתמקד ב״חברות המבוססות באירופה ובמזרח התיכון שהכותבים מעריכים, בביטחון רב, כי הן משווקות יכולות יירוט / פריצת סייבר לאויבי ארה״ב / נאט״ו״. נוסף על ISSWorld, מקומות המפגש העיקריים של חברות הסייבר ההתקפי הם כנסי מיליפול בצרפת (מקום ראשון), בקטאר (מקום רביעי) ובאסיה (מקום חמישי), כנס Security & Policing בבריטניה (מקום שני), ו-GPEC הגרמני (מקום שלישי). שני כנסים ישראלים ״מככבים״ בעשירייה הפותחת: הכנס השנתי של מכון הייצוא ״ביטחון המולדת וסייבר״ (HLS and Cyber) שהגיע למקום השמיני וכנס ISDEF, במקום העשירי. ואלה שמות: מתוך למעלה מ-100 אלף חברות שנכחו בכנסים אלה לאורך השנים, הגיעו החוקרים למסקנה כי ישנן 59 חברות ש״בביטחון גבוה״ ישווקו שירותי סייבר התקפי בכל אירוע בו הן משתתפות, ו-22 חברות נוספות שישווקו שירותים אלה ב״ביטחון בינוני״ (כיוון שזה לא המוצר העיקרי שהן משווקות). כ-75% מהחברות הללו שיווקו את מוצריהן לממשלות ביבשות אחרות, וחמישה ״מפיצים חסרי אחריות״ (לשון הדוח) שיווקו ליריבי ארה״ב ונאט״ו בעשור האחרון. בחמישייה המפוקפקת הזו מופיעות BTT הטורקית, MSAB משוודיה, VASTech הדרום אפריקנית – וכן, גם שתי חברות ישראליות: ורינט, וסלברייט. ״סלברייט נהגה להציג בעקביות בירידי נשק בסין וברוסיה החל משנת 2013, והיא החברה היחידה במסד הנתונים שהשתתפה ביריד נשק סיני מספר פעמים בחמש השנים האחרונות״. על פי הדוח, סלברייט הציגה ברוסיה מדי שנה בין 2013-2018, ובסין מדי שנה בין 2016-2018, וורינט הציגה בסין בשנת 2013. חברות ישראליות נוספות המופיעות ברשימת ה-59: קבוצת NSO (כצפוי) וכחברה נפרדת גם Q Cyber – שנוצרה ממיזוג של NSO ושל סירקליס (ייתכן והחוקרים לא מודעים לכך שמדובר למעשה באותה יישות); חברת גיטה טכנולוגיות (שעל פי האתר שלה מהווה ״חברת בוטיק למודיעין ומו״פ סייבר, המשתמשת בדפוסי חשיבה לא שגרתיים כדי להתמודד עם אתגרים מתוחכמים״; חברת Interionet Systems (מתוך אתר החברה: ״חברה פרטית, המספקת גישה חדשנית בזירת מודיעין הסייבר עבור סוכנויות אכיפת חוק ומודיעין״); חברת Jenovice (מתוך לינקדאין: ״מפתחת פתרונות טקטיים בתחום מודיעין הסייבר עבור ארגוני אבטחה ואכיפת חוק ממשלתיים״; וזה לא הכול: עוד חברות כחול-לבן המופיעות ברשימה הן pro4tech (מתוך האתר: ״מערכות המעקב הטקטיות של החברה תוכננו על ידי אנשי מקצוע בשטח עבור רשויות אכיפת החוק וסוכנויות ממשלתיות״; חברת מרלינקס (מתוך לינקדאין: ״חברה ישראלית בבעלות פרטית המתמחה בפתרונות מודיעין סייבר חדשניים בהתאמה אישית עבור רשויות אכיפת החוק, סוכנויות ביון וארגוני ביטחון לאומי״; קבוצת רייזון (מתוך האתר: ״מספקת פתרונות מודיעין בוטיק עבור סוכנויות לאומיות״); חברת Septier Communication (מתוך האתר: ״מובילה בעולם הדינמי של מערכות ניטור, ניתוח ויירוט סלולרי לצד קו הולך וגדל של פתרונות סייבר״). ונסיים בעוד שלוש חברות ישראליות, כולן ברשימת ה-59: חברת toka cyber builders (מתוך האתר: ״מפתחת טכנולוגיות פורצות דרך המעצימות ממשלות וסוכנויות אכיפה וביטחון לחזק את ביטחון המולדת״); חברת Tracespan (לינקדאין: ״מפתחת ומייצרת פתרונות חדשניים לניטור פס רחב״); וחברת ווינטנגו (מתוך האתר: ״מפתחת פתרונות תקשורת, מודיעין סייבר ומיצוי נתונים מתקדמים עבור הממשלה ומגזרי ביטחון המולדת״). חברת ורינט, אגב, נמצאת ברשימה השנייה, של 22 החברות שימכרו סייבר התקפי ״בסבירות בינונית״ (כזכור, מדובר בעיקר על מכירות בכנסים במזה״ת, אפריקה ואירופה, ולא בסין וברוסיה), והיא הנציגה הישראלית היחידה שם. כלומר: מתוך 81 חברות מרחבי העולם (או לפחות מרחבי ארה״ב, אירופה והמזה״ת) שסביר שימכרו סייבר התקפי בתערוכות הנשק המערכיות – 13 (או 14, תלוי אם מחשיבים את Q Cyber כחברה נפרדת), הנן ישראליות – 16%. החוקרים: ישראל היא ״מדינה פוגענית״ החוקרים מודים בכך שהסייבר ההתקפי מהווה חרב פיפיות, שכן ״״בעוד שיכולותיו מסייעות באכיפת חוק ובהגנה על גבולות, פעמים רבות הוא מאפשר שימוש זדוני, במיוחד כאשר נמכר לשחקנים אוטוריטריים״, הם כותבים, ומציינים את השפע חובק העולם של הפעולות נגד מיעוטים, עיתונאים, פעילי אופוזיציה, פעילי זכויות אדם ועוד ועוד – מטרגוט מתנגדים ב״אביב הערבי״ ועד לשימוש ביכולות שפותחו בארה״ב על ידי  מהנדסי סייברפוינט (שהקימו בהמשך את Darkmatter האמירתית) לבצע מעקב והנדסת תודעה נגד אזרחים אמריקניים. ״ארה״ב וחברות נאט״ו חייבות להבטיח שפיקוח הייצוא שלהן אכן ישיג את יעדיו, תוך הערכה הן של חוקי הייצוא שלהן והן של המדינות בהן ממוקמים המטות של מפיצים חסרי אחריות״, כותבים החוקרים בסיכום הדוח. ״מטרת סקירה זו היא להוביל לתהליך שיתוף פעולה עם מדינות פוגעניות כמו ישראל, שוודיה וטורקיה, כדי להדק את הפיקוח על ספקים מוכרים וחסרי אחריות, וגם לסגור פרצות המאפשרות להם לעקוף בקרות ייצוא״. לדוח המלא

דוח מקיף של מכון המחקר המוביל מראה נוכחות ישראלית משמעותית בזירה העולמית, כ-13 מתוך 81 חברות הצפויות בביטחון גבוה/בינוני למכור מוצרים אלה בכנסים בינ״ל – הנן ישראליות. לצד שמות החשודים המיידיים המוכרים כבר לציבור הרחב, מופיעות חברות שפעלו עד כה מתחת לרדאר BIGSTOCK: Copyright: VeleryBrozhinsky ״קבוצת NSO הגיעה לכותרות שוב ושוב בשנת 2021 בשל ההתמקדות שלה בגופים ממשלתיים במרחב המקוון, אבל ישנן עוד הרבה חברות שמוכרות מוצרים דומים, מזיקים לא פחות״ – כך קובע דוח חדש של המועצה האטלנטית, מכון המחקר הוושינגטוני המוביל.   תחת הכותרת ״טכנולוגיות מעקב סייבר ביריד: התפשטות יכולות סייבר בשווקי נשק בינלאומיים״, מבצעים החוקרים סקירה מקיפה של עולם הסייבר ההתקפי ומפנים אצבע מאשימה כלפי אוזלת ידן של ממשלות המערב, שמסתמכות עוד ועוד על חברות פרטיות (ולא על הצבא או חברות ממשלתיות) לפיתוח טכנולוגיות אלה, ובמקביל אינן עושות די כדי להתמודד עם הסכנות הנובעות מהן.    ״קובעי המדיניות עוד לא מזהים את הבעיה״ ״יכולות סייבר שנמכרות לממשלות זרות טומנות בחובן סיכון: הן עלולות לשמש נגד יחידים וארגונים במדינות בנות ברית, ואפילו נגד מדינת המקור״, כותבים החוקרים, וקובעים כי ״קובעי המדיניות עדיין לא מזהים באופן מספק בעיה מתעוררת זו או מגיבים לה בצורה נאותה״. הם מציינים כי בעוד שבעבר רק מספר קטן של מדינות יכול היה לפתח טכנולוגיות כאלה, וכל מדינה הגנה בקנאות רבה על יכולותיה, הרי שכיום ״כל ממשלה, בין אם היא יריבה או בת ברית, יכולה לקבל גישה ליכולות סייבר התקפיות אם באפשרותה לשכור את החברה הנכונה״. החוקרים מציינים את הקושי באיסוף מידע מהימן על תעשיית הסייבר ההתקפי (או ״מודיעין סייבר״, בשמו המכובס), שמתנהלת ברובה במחשכים. לכן, הסתמכו בעיקר על ניתוח רב-שנתי (2003-2020) של נוכחות חברות בירידי נשק בינלאומיים ובכנס ISSWorld השנתי, תערוכת הסייבר ההתקפי הגדולה בעולם, כדי לייצר מסד נתונים של חברות ומוצריהן.    חרף השימוש הנרחב בטכנולוגיות כאלה בסין, העובדה שהסינים פשוט לא כמעט ולא מגיעים לכנסים כאלה עמדה בעוכרי החוקרים שלא הצליחו למפות את תעשיית הענק שלה. נפקד גם מקומה של רוסיה, מאותה סיבה. הדוח מתמקד ב״חברות המבוססות באירופה ובמזרח התיכון שהכותבים מעריכים, בביטחון רב, כי הן משווקות יכולות יירוט / פריצת סייבר לאויבי ארה״ב / נאט״ו״. נוסף על ISSWorld, מקומות המפגש העיקריים של חברות הסייבר ההתקפי הם כנסי מיליפול בצרפת (מקום ראשון), בקטאר (מקום רביעי) ובאסיה (מקום חמישי), כנס Security & Policing בבריטניה (מקום שני), ו-GPEC הגרמני (מקום שלישי). שני כנסים ישראלים ״מככבים״ בעשירייה הפותחת: הכנס השנתי של מכון הייצוא ״ביטחון המולדת וסייבר״ (HLS and Cyber) שהגיע למקום השמיני וכנס ISDEF, במקום העשירי. ואלה שמות: מתוך למעלה מ-100 אלף חברות שנכחו בכנסים אלה לאורך השנים, הגיעו החוקרים למסקנה כי ישנן 59 חברות ש״בביטחון גבוה״ ישווקו שירותי סייבר התקפי בכל אירוע בו הן משתתפות, ו-22 חברות נוספות שישווקו שירותים אלה ב״ביטחון בינוני״ (כיוון שזה לא המוצר העיקרי שהן משווקות). כ-75% מהחברות הללו שיווקו את מוצריהן לממשלות ביבשות אחרות, וחמישה ״מפיצים חסרי אחריות״ (לשון הדוח) שיווקו ליריבי ארה״ב ונאט״ו בעשור האחרון. בחמישייה המפוקפקת הזו מופיעות BTT הטורקית, MSAB משוודיה, VASTech הדרום אפריקנית – וכן, גם שתי חברות ישראליות: ורינט, וסלברייט. ״סלברייט נהגה להציג בעקביות בירידי נשק בסין וברוסיה החל משנת 2013, והיא החברה היחידה במסד הנתונים שהשתתפה ביריד נשק סיני מספר פעמים בחמש השנים האחרונות״. על פי הדוח, סלברייט הציגה ברוסיה מדי שנה בין 2013-2018, ובסין מדי שנה בין 2016-2018, וורינט הציגה בסין בשנת 2013. חברות ישראליות נוספות המופיעות ברשימת ה-59: קבוצת NSO (כצפוי) וכחברה נפרדת גם Q Cyber – שנוצרה ממיזוג של NSO ושל סירקליס (ייתכן והחוקרים לא מודעים לכך שמדובר למעשה באותה יישות; חברת גיטה טכנולוגיות (שעל פי האתר שלה מהווה ״חברת בוטיק למודיעין ומו״פ סייבר, המשתמשת בדפוסי חשיבה לא שגרתיים כדי להתמודד עם אתגרים מתוחכמים״; חברת Interionet Systems (מתוך אתר החברה: ״חברה פרטית, המספקת גישה חדשנית בזירת מודיעין הסייבר עבור סוכנויות אכיפת חוק ומודיעין״); חברת Jenovice (מתוך לינקדאין: ״מפתחת פתרונות טקטיים בתחום מודיעין הסייבר עבור ארגוני אבטחה ואכיפת חוק ממשלתיים״; וזה לא הכול: עוד חברות כחול-לבן המופיעות ברשימה הן pro4tech (מתוך האתר: ״מערכות המעקב הטקטיות של החברה תוכננו על ידי אנשי מקצוע בשטח עבור רשויות אכיפת החוק וסוכנויות ממשלתיות״; חברת מרלינקס (מתוך לינקדאין: ״חברה ישראלית בבעלות פרטית המתמחה בפתרונות מודיעין סייבר חדשניים בהתאמה אישית עבור רשויות אכיפת החוק, סוכנויות ביון וארגוני ביטחון לאומי״; קבוצת רייזון (מתוך האתר: ״מספקת פתרונות מודיעין בוטיק עבור סוכנויות לאומיות״); חברת Septier Communication (מתוך האתר: ״מובילה בעולם הדינמי של מערכות ניטור, ניתוח ויירוט סלולרי לצד קו הולך וגדל של פתרונות סייבר״). ונסיים בעוד שלוש חברות ישראליות, כולן ברשימת ה-59: חברת toka cyber builders (מתוך האתר: ״מפתחת טכנולוגיות פורצות דרך המעצימות ממשלות וסוכנויות אכיפה וביטחון לחזק את ביטחון המולדת״); חברת Tracespan (לינקדאין: ״מפתחת ומייצרת פתרונות חדשניים לניטור פס רחב״); וחברת ווינטנגו (מתוך האתר: ״מפתחת פתרונות תקשורת, מודיעין סייבר ומיצוי נתונים מתקדמים עבור הממשלה ומגזרי ביטחון המולדת״). חברת ורינט, אגב, נמצאת ברשימה השנייה, של 22 החברות שימכרו סייבר התקפי ״בסבירות בינונית״, והיא הנציגה הישראלית היחידה שם. כלומר: מתוך 81 חברות מרחבי העולם (או לפחות מרחבי ארה״ב, אירופה והמזה״ת) שסביר שימכרו סייבר התקפי בתערוכות הנשק המערכיות – 13 (או 14, תלוי אם מחשיבים את Q Cyber כחברה נפרדת), הנן ישראליות – 16%. החוקרים: ישראל היא ״מדינה פוגענית״ החוקרים מודים בכך שהסייבר ההתקפי מהווה חרב פיפיות, שכן ״״בעוד שיכולותיו מסייעות באכיפת חוק ובהגנה על גבולות, פעמים רבות הוא מאפשר שימוש זדוני, במיוחד כאשר נמכר לשחקנים אוטוריטריים״, הם כותבים, ומציינים את השפע חובק העולם של הפעולות נגד מיעוטים, עיתונאים, פעילי אופוזיציה, פעילי זכויות אדם ועוד ועוד – מטרגוט מתנגדים ב״אביב הערבי״ ועד לשימוש ביכולות שפותחו בארה״ב על ידי  מהנדסי סייברפוינט (שהקימו בהמשך את Darkmatter האמירתית) לבצע מעקב והנדסת תודעה נגד אזרחים אמריקניים. ״ארה״ב וחברות נאט״ו חייבות להבטיח שפיקוח הייצוא שלהן אכן ישיג את יעדיו, תוך הערכה הן של חוקי הייצוא שלהן והן של המדינות בהן ממוקמים המטות של מפיצים חסרי אחריות״, כותבים החוקרים בסיכום הדוח. ״מטרת סקירה זו היא להוביל לתהליך שיתוף פעולה עם מדינות פוגעניות כמו ישראל, שוודיה וטורקיה, כדי להדק את הפיקוח על ספקים מוכרים וחסרי אחריות, וגם לסגור פרצות המאפשרות להם לעקוף בקרות ייצוא״. לדוח המלא

על פי כתב האישום, במהלך התכתבות בווטסאפ, החליפו בינהם השניים תמונות אינטימיות. בהמשך, דרשה הנאשמת להעביר לה סכום כסף bigstock פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה ביום שישי לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד הנאשמת נטלי זיתון (38) מב"ש, אשר סחטה אלפי שקלים מהמתלונן, תוך איומים להפיץ תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני. כתב האישום מייחס לנאשמת ביצוע עבירה של סחיטה באיומים.    על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עמית גינת, במהלך התכתבות בווטסאפ, החליפו בינהם השניים תמונות אינטימיות והנאשמת שיתפה את המתלונן כי היא נמצאת בקשיים כלכליים וביקשה את עזרתו הכספית. בהמשך, דרשה הנאשמת להעביר לה סכום כסף, אך משהמתלונן סירב, איימה להפיץ את התמונות והסרטונים. לאור איומי הנאשמת ומתוך חששו של המתלונן לפגיעה בשמו הטוב ובצנעת הפרט שלו ועל מנת למנוע מהנאשמת לפרסם תמונותיו האינטימיות, נענה המתלונן לדרישותיה של הנאשמת והעביר לה, באמצעות דואר ישראל, סכום בסך 3,001.30 ₪ כולל עמלה. בהמשך, שבה ודרשה הנאשמת מהמתלונן סכום נוסף בסך 2,000 ₪, זאת על מנת שתמחק את התמונות והסרטונים ובשל חששו, העביר המתלונן בסניף הדואר סכום נוסף בסך 1524.83 ₪. הנאשמת המשיכה לשלוח למתלונן הודעות בה היא מאיימת להפיץ את התמונות, עד שהמתלונן אזר אומץ ופנה למשטרה.

הטיל מיועד לפגיעה בכלי שיט בטווחים של עד 1500 ק"מ. יפן אף מפתחת טיל שיוט על-קולי, מבוסס מנוע Ram-Jet, לטווח של 200 ק"מ, כנגד כלי שיט אילוסטרציה. By Official U.S. Navy Page from United States of AmericaEnsign Sean Ianno/U.S. Navy - The guided-missile destroyer USS Chafee (DDG 90) launches a Block V Tomahawk, the weapon’s newest variant, during a three day missile exercise., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=97446945 יפן נערכת לקראת ניסוי משמעותי של ירי טיל שיוט חדש תוצרתה, המיועד לפגיעה בכלי שיט בטווחים של עד 1500 ק"מ. הניסוי, ה- 12 במספר עם טיל זה, יבוצע מכלי טיס. המדובר בטיל שיוט תת-קולי עם ראש ביות מכ"מי, דומה במבנהו לטיל הטומהוק האמריקאי או לטיל ה-  Hsiung Feng IIE הסיני.  היפנים ידעו במהלך הפיתוח תקלות רבות ואי-הצלחות בסדרת הניסויים הארוכה. הניסוי הפעם ייערך עם טיל שתצורת הכנפיים שלו שונתה, והיא כעת בתצורת X מקופלת. לאחר שייכנסו לשירות מבצעי צפויים הטילים, להשתלב בהתחלה במערכי מטוסי הקרב מדגם F-15 ומדגם F-16, ובהמשך יש כוונה לבחון את שילובם בסוללות טילים חופיות ובספינות טילים. לאור האיום הסיני, והצי הסיני ההולך ומתפתח במהירות, משקיעה יפן בעשור האחרון תקציבים רבים בפיתוח יכולות לוחמה ימית, במסגרתם נקנו ומשודרגים אוניות המלחמה שלהם, משולבים מיטב מערכות הנשק האמריקאיות, ואף מפותחים טילים תוצרת התעשייה המקומית. יפן אף מפתחת טיל שיוט על-קולי, מבוסס מנוע Ram-Jet, לטווח של 200 ק"מ, כנגד כלי שיט. טיל זה מכונה XASM-3 וגם הוא משוגר מכלי טיס.  מערך מטוסי הקרב של יפן נערך בעיקרו ללוחמה ימית ולסיוע לאוניות המלחמה, למתן מענה מול מאות כלי השיט של הצי הסיני, כשאוניות המערכה מצטיידות בטילים נגד מטוסים מדגם SM-6 תוצרת ארה"ב. טילים אלו מאפשרים, על פי תפיסת הלחימה היפנית, למטוסי הקרב היפניים לפעול תחת מטרייה אווירית בטוחה יחסית ולתקוף בעומק הים את כלי השיט הסינים.       

פלטפורמת המיכון הארגוני מגייסת 200 מיליון דולר בסבב E על מנת להרחיב את פעילותה באירופה ולפתוח משרדים בבנלוקס ובמדינות הנורדיות STOCK/Copyright: LookerStudio פלטפורמת האוטומציה הארגונית Workato הודיעה על מימון בשיעור 200 מיליון דולר מסדרה E. המימון החדש מבוסס על הערכת שווי של החברה בגובה 5.7 מיליארד דולר, מגיע תשעה חודשים בלבד לאחר גיוס של 110 מיליון דולר בסדרה D. Workato גייסה עד היום למעלה מ-420 מיליון דולר בכל סבבי הגיוס. לאחר השקת הדאטה סנטר שלה בפרנקפורט מוקדם יותר השנה, Workato מתכננת להשתמש בכספים כדי לנצל עוד יותר את ההזדמנויות באזור. החברה גדלה ב-243% באירופה בלבד במהלך 12 החודשים האחרונים כאשר ארגונים, בעקבות המגיפה, פנו למיכון תזרימי עבודה כדי לשפר את היעילות העסקית, תוך חיפוש כלי Low Code שיעצימו את העובדים ויאפשרו עבודה מהירה ואוטונומית יותר. Workato הגדילה את מספר העובדים באזור ב-273% ובסיס הלקוחות שלה ב-EMEA צמח פי 2.14 השנה וכולל כעת גם חברות כמו Freenow ו-Adevinta. הכספים שגויסו ישמשו להרחבת צוות ההצלחה של הלקוחות ב-EMEA וכן את ההנהלה הבכירה, עריכת כנס המשתמשים הראשון באירופה, הקמת הנהלה מייעצת ללקוחות באירופה והרחבת אקו סיסטם השותפים שלה. ההשקעה תופנה גם לחיזוק הנוכחות האירופית שלה. לחברה יש כיום פעילות באירלנד, ספרד, צרפת, גרמניה, בריטניה וישראל וכעת היא מחפשת לפתוח משרדים נוספים באזורים כולל בנלוקס והמדינות הנורדיות כדי לשרת לקוחות שממוקמים באזורים אלה. "עסקים עדיין נאבקים להשיג המרה אמיתית מכיוון שכלי פיתוח מהיר וכלי אינטגרציה אינם יכולים להתאים לצרכי הארגונים כיום", אמר ויג'אי טלה, מנכ"ל Workato ומייסד שותף. "פלטפורמת המיכון הארגוני של Workato, פלטפורמה אחת למיכון ואינטגרציה שיכולה לשמש את העסקים וה-IT כאחד, נותנת מענה לאתגרים שעומדים בפני חברות כאשר מנסות לבצע מיכון בקנה מידה גדול, ומאפשרת לארגונים להשיג את המהירות והזריזות הדרושים לשינוי ארגוני. אנחנו נרגשים להפעיל את סבב המימון החדש הזה עבור הלקוחות שלנו כשהם ממשיכים לדחוף את גבולות החדשנות". "השוק האירופי מתחיל להדביק את הפער במונחים של אימוץ אוטומציה ארגונית כאשר ארגונים מחפשים אמצעי להניע את התוצאות העסקיות בקנה מידה גדול כשהם מתאוששים מכישלונות שנגרמו על ידי המגפה. אנו שמחים להיות מסוגלים להגביר את הפעילות שלנו באזור באמצעות השקעה זו ולשפר את השירותים עבור הלקוחות האירופאים שלנו".

קישור: https://dubai.cybertechconference.com/מידה: 994x72תזמון התצוגה: ראשון, נובמבר 14, 2021 - 11:30 עד שבת, יוני 18, 2022 - 11:30