כתב האישום הראשון הוגש כנגד תושב טייבה, איהאם חאג' יחיא (22) וכתב אישום שני הוגש שני קטינים. הנאשמים הצטלמו עם כלי נשק ביישומון WhatsApp צילום: משטרת ישראל פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז שני כתבי אישום בגין עבירות נשיאת נשק ואביזר נשק, כנגד נאשמים אשר נהגו לתעד עצמם בתמונות כשהם אוחזים בנשק ומכוונים אותו לעבר אנשים נוספים ולאחר מכן לשלוח את התמונות באמצעות אפליקציית WhatsApp. כתב האישום הראשון הוגש כנגד תושב טייבה, איהאם חאג' יחיא (22). על פי המתואר בכתב האישום, שהוגש ידי עו"ד אורי רינצקי, הנאשם הצטייד ברובה סער מסוג M-16 כשהוא טעון במחסנית מבלי שהחזיק ברישיון להחזקת נשק כנדרש בחוק. הנאשם ואדם נוסף הצטלמו באמצעות טלפון סלולארי כשהם נושאים בידם את רובה ה M16 וכשהם עטויים בכפפות על ידיהם. בגין האמור, מואשם חאג' יחיא בעבירה של נשיאת נשק ואביזר נשק. כתב אישום נוסף, הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לנוער, כנגד שני קטינים. על פי כתב האישום, אשר הוגש גם הוא על ידי עו"ד אורי רינצקי, אחד הקטינים הצטייד ברובה סער מסוג M-16 טעון במחסנית. שני הקטינים צילמו עצמם כשהם נושאים בידם את הרובה, עוטים כפפות, ומכוונים אותו אחד לעבר השני כשהוא טעון. לאחר מכן שלח הקטין לקטין השני את התמונות באמצעות יישומון WhatsApp. באופן זה, פעל הקטין במספר הזדמנויות שונות כשהוא מצטייד בסוגים שונים של כלי נשק, מצטלם עם אנשים כשהם נושאים את הרובה ומכוונים אותו זה לעברו של זה ולאחר מכן שולחים האחד לשני את התמונות באמצעות היישומון. בגין האמור, מואשמים שני הקטינים בעבירות של נשיאת נשק ואביזר נשק. נוסף על האמור, אחד הקטינים נאשם גם בעבירה של ניסיון עסקה בנשק.

ישראל וקפריסין חתמו על הסכם שיתוף פעולה להתקנה מערכת מודיעין ב״קו הירוק״ בין קפריסין לטורקיה בהתבסס על טכנולוגיות של אלביט  קרדיט צילום: משרד ההגנה של קפריסין    בסוף השבוע האחרון פרסם משרד הביטחון הודעה אודות הסכם הסכם GTG בין שתי הממשלות להקמת מערכות הגנה, ניטור ושליטה היקפיות למטרות הגנה על המדינה.  את המערכת תפתח אלביט כקבלן ראשי. במסגרת הביקור בקפריסין נפגש ראש 'סיבט' עם מנכ"ל משרד ההגנה של קפריסין, אנדראס לוקה והשניים דנו בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין משרדי ההגנה של שתי המדינות. על מה מדובר? ובכן, פרסום של kathimerini, טוען כי מדובר במערכת להגנת הגבול בין שני חצאי קפריסין. או במילים אחרות, בין טורקיה לקפריסין. גבול הקרוי ״הקו הירוק״.  מדובר בקו גבול דה-פקטו שנוצר בשנת 1964 והתקבע בתנאי הפסקת האש עם טורקיה ב1974. על פי פרסומים בקפריסין ויוון, שתי שותפות של ישראל לשיחות ביטחון בשנים האחרונות, מדובר בפרויקט שיארך כשלוש שנים.  על פי אותם פרסומים, מרכיבי הפרויקט יכללו, בין היתר, מצלמות, מכ״מים, שו״ב, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד.   

ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך באדיבות האוניברסיטה העברית חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע. כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי. במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה. הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע. השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. ״מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית.״

הטוען הוא קוד זדוני המשמש לטעינת קבצי אובייקט של קובץ הפעלה אחר על המחשב הנגוע, במקרה זה ישירות לזיכרון bigstock חוקרי חברת אבטחת המידע ESET זיהו טוען זדוני שטרם תועד בעבר אשר פועל כשרת וטוען קוד זדוני לתוך זיכרון המחשב. הטוען הוא קוד זדוני המשמש לטעינת קבצי אובייקט של קובץ הפעלה אחר על המחשב הנגוע, במקרה זה ישירות לזיכרון. הדגימות שאותרו הגיעו בעיקר מהמזרח התיכון, צפון אמריקה ומרכז אירופה. ולדיסלב הרצ'קה, חוקר ESET שגילה את המטעין הזדוני מציין כי "Wslink הינו מטעין פשוט אך יוצא דופן שבניגוד למה שאנו רואים בדרך כלל, פועל כשרת ומפעיל מודולים שהתקבלו בזיכרון. קראנו לנוזקה הזו Wslink על שם אחד מקבצי ה-DLL שלה". שיטת תקיפה זו ייחודית ואין קוד, פונקציונליות או קווי דמיון המצביעים על כך שהנוזקה נוצרה בידי אחת מקבוצות התקיפה המוכרות.  בנוסף, המודולים עושים שימוש חוזר בפונקציות של הטוען עם ערוצי תקשורת קיימים, כלומר הם אינם צריכים ליזום חיבורים יוצאים חדשים, דבר המקשה על גילוי הנוזקה. Wslink כולל גם פרוטוקול קריפטוגרפי מתקדם כדי להגן על הנתונים שהוחלפו. ב-ESET מציינים כי יצרו גרסה משלהם לנוזקה שעשויה לעניין מנתחים מתחילים של תוכנות זדוניות מכיוון שהיא מראה כיצד ניתן לעשות שימוש חוזר ולקיים אינטראקציה עם הפונקציות היוצאות של הטוען. הניתוח משמש גם כמשאב אינפורמטיבי המתעד את האיום עבור מגיני וחוקרי הסייבר. קוד המקור המלא זמין במאגר ה-WslinkClient GitHub שלנו. מידע נוסף והמאמר המלא, ניתן לקרוא כאן  

כך לפחות טוען סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, שמאמין שיזמים רבים שמים משקל רב מדי על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים, תוך הזנחה של אסטרטגיית הבנת השוק וההשלכות החברתיות והסביבתיות  סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8. צילום: אלה פאוסט לאחרונה פורסמה כוונתה של שרת המדע לייבא עובדים לתחום ההיי-טק מחו"ל. זאת, בהמשך להכרזת המדינה על תכנית חומש לאומית חדשה להנגשת הטכנולוגיה ומקצועות ההיי-טק בחטיבות הביניים ויוזמות לקידום "לימודי הייטק" מגיל הגן. נראה כי מדינת הסטארט-אפ שוקדת בצורה מאד רצינית על מציאת פתרונות שיגדילו את כוח העבודה הטכנולוגי שלה ויגשרו על הפער האדיר בין הרצוי למצוי בשוק. אולם, מדינה שמקדמת בעיקר לימודי מתמטיקה ומחשבים, ומזניחה לימודי ניהול, קבלת החלטות, חברה ורוח, לא תצליח לקיים כאן תעשייה טכנולוגית יציבה לאורך זמן. סטארט-אפים צומחים רק עם הבנה נכונה של השוק על מנת שמיזם טכנולוגי יוכל לפרוץ לשוק, נדרשים שלושה עמודי תווך – פיתוח טכנולוגי, הון כספי והון אנושי לתמיכה בפיתוח ובצד העסקי. יזמים רבים שמים משקל רב על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים ולעיתים קרובות מדי מניחים לצד העסקי עד לשלבים מתקדמים בפיתוח המוצר. היחס הלא-מאוזן הזה הוא אחת הסיבות העיקריות לנפילתם של סטארט-אפים, במיוחד בתקופת המעבר בין השקעת הסיד וסבב A, התקופה בה מתרחשות מרבית הנפילות של הסטארט-אפים. הבנת השוק היא מרכיב הכרחי לפיתוח מוצר רלוונטי ובעל ערך למשתמשים, ולכן גם להצלחתן של חברות והבשלתן. קרוב ל-35% מהסטארט-אפים נופלים בשל  כך שלא נמצא צורך למוצר בשוק (על פי CBInsights), במילים אחרות, בשל קריאה לא נכונה של השוק. ניהול היציאה לשוק של המוצר דורש סל יכולות רחב שברוב המקרים לא נלמד במסגרת לימודי ההנדסה ומדעי המחשב ואפילו לא תמיד בלימודי מנהל עסקים. סל זה כולל בין היתר את היכולת לנתר את הצורך המדויק של הצרכן/הלקוח, ולזכך את היתרונות העסקיים אל מול היכולות הטכנולוגיים, ללמוד את השחקנים הקיימים בשוק, לייצר בידול בערכים ולייצר מוטיבציה אצל הלקוחות לקחת חלק בטכנולוגיה. זאת ועוד - יש לדעת לבנות מערך שיווקי החולש על מגוון תחומים שמרכיבים את הפסיפס המלא, אך כל אחד לבדו שלם, לחבר את הנקודות, לחזות מגמות ולשאול את השאלות הנכונות. יכולות אלו מוטמעות רק אם מגדלים דור צעיר ויזמי, שחושב בצורה אנליטית רוחבית, מחוץ לתבניות המתמטיות המוכרות. האם תכניות הלימוד הקיימות מציידות את הדור הצעיר בסל היכולות הזה?  גיוון אנושי, הרחבת ידע וטיפוח כישורים  כמעט כל תלמיד וכל הורה במסגרת כלשהי במערכת החינוך הציבורית הישראלית מפגין איזו יראת קודש למקצוע הזה שנקרא "מתמטיקה". כולם יודעים – הציון במתמטיקה חשוב בדרך כלל מכל יתר הציונים בתעודה. הוא המפתח, הוא התשובה והוא שסולל את הדרך לעבר קריירה בתחומים רבים, וכמובן בתחום ההייטק הנכסף. אולם כיום, בעוד לימודי הטכנולוגיה הופכים למטרה לאומית, חשוב להיות מודעים לעובדה כי כישורים אלו אינם מספיקים על מנת להצמיח כאן חברות ולבנות תעשייה טכנולוגית יציבה. מדינת הסטארט-אפ תהפוך למדינת הייטק בשלה ומפותחת רק אם תאמץ תרבות של טיפוח אנשי ניהול בעלי מומחיות, הבנה מעמיקה ויכולת הקשבה וניתוח של שוק הטכנולוגיה הגלובלי - ואף תבנה תשתית להכשרתם. המהלך צריך לחלחל למערכת החינוך ולשנות את התפיסות שעדיין שולטות בה, עם מתן דגש על בנית כישורים הומניים, הרחבת ידע אודות השלכות סביבתיות, ארגוניות וחברתיות וחיזוק יכולת קבלת ההחלטות. מאת: סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים.

על הפרק: ריכוז כוחות רוסים בגבול אוקראינה ואספקת גז לאוקראינה בחורף  By CIA, Central Intelligence Agency - https://www.cia.gov/about/director-of-cia/, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=102753005 הנשיא ביידן שלח למוסקווה את ביל ברנס, ראש סוכנות הביון המרכזית CIA, כדי להזהיר את רוסיה שארה"ב עוקבת מקרוב אחר ההתעצמות הצבאית הרוסית סמוך לגבול עם אוקראינה.  רשת CNN מדווחת כי הנשיא הטיל על ראש ה-CIA לברר מה בדיוק כוונותיה של רוסיה. ברנס ניהל בשבוע שעבר שיחות עם אישי ביטחון בכירים בקרמלין והעביר את דאגתה של וושינגטון מתנועות צבא חריגות וחדשות סמוך לגבול אוקראינה. בימים האחרונים השקיע הנשיא ביידן מאמצים רבים כדי להרגיע את המתיחות בין מוסקווה לקייב. אחרי שיחותיו במוסקווה שוחח ביל ברנס בטלפון עם נשיא אוקראינה דמיטרי זלנסקי. בכיר במחלקת המדינה נשלח לקייב לדיונים בעניין החשש האמריקני מפני פלישה רוסית לאוקראינה.  יועצו הבכיר של זלנסקי אמר כי ההתעצמות הצבאית הרוסית ו"הסחיטה בנושאי אנרגיה" מצביעים על גישה רוסית הרבה יותר תוקפנית. דובר הפנטגון אמר שהגודל והממדים של תנועות יחידות הצבא הרוסי באזור הם "חריגים ובלתי רגילים". ראש ה-CIA שוחח במוסקווה גם על הדאגה האמריקנית שרוסיה תפעיל מנוף בתחום יצוא הגז, וכתוצאה מכך אוקראינה ומדינות נספות באירופה עלולות לסבול ממשבר אנרגיה בחורף הזה. צילומי לוויין של חברת MAXAR הראו ריכוזים גדולים של חיילים, טנקים וארטילריה ליד העיר ויילניה. על צילומם אלו הגיב דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב: "תנועות צבא בתחומי הפדרציה הרוסית הם ענייננו בלבד. רוסיה אינה מאיימת על אף אחד".   

חברת הסטארט-אפ גאוקס פיתחה יכולת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת לבצע הערכה של עמידות של כל מבנה על פי ניתוח של צילומי אוויר בהתאם ל-40 תכונות שונות, כמו סוג הגג, שיפוע, מיקום ועוד קרדיט: GEOX טכנולוגיה ישראלית שפיתחה חברת הסטארט-אפ גאוקס (GEOX) תשמש חברות הביטוח בארה"ב כדי להעריך את הפגיעות של בתים בארה"ב לאסונות טבע כולל סופות הוריקן וטורנדו, שריפות, גשמים חריגים, שלג וברד. גאוקס פיתחה יכולת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת לבצע הערכה של עמידות של כל מבנה על פי ניתוח של צילומי אוויר בהתאם ל-40 תכונות שונות, כמו סוג הגג, שיפוע, מיקום ועוד. ההערכה המדויקת מאפשרת להציע לכל בעל נכס פרמיה דיפרנציאלית שמשקפת את מידת הסיכון המדויקת. ביצוע הערכות הסיכון עבור חברות הביטוח האמריקאיות יעשה במסגרת הסכם שחתמה גאוקס עם ענקית האנליטיקה העולמית EXL, שפועלת ממטה מרכזי בניו יורק עם 50 משרדים בשש יבשות ואשר מעסיקה 33 אלף עובדים. החברה עובדת עם חברות ביטוח מגדולות בעולם, ותשלב מעתה את הטכנולוגיה הישראלית בשירותים שניתנים למבטחים. יכולות הפענוח תסייענה לחברות הביטוח לגלות ניסיונות של הונאות ובמקרה של אירועים חריגים לבצע הערכת נזקים מהירה על פי השוואת צילומי אויר לפני ואחרי האירוע.   איציק לביא, מייסד ומנכ"ל גאוקס, מסר שהדרישה לביצוע הערכות סיכונים של מבנים גברה בעקבות אירועי הטבע החריגים שעוברים על העולם בשנים האחרונות, כולל סופות ההוריקן ההרסניות באמריקה, שיטפונות יוצאי דופן באירופה ובסין ומקרים רבים נוספים שעלו לחברות הביטוח ולתושבים עשרות מיליארדי דולרים. ביצוע הערכת סיכון למבנה מאפשרת לחברות לשקף את רמת הסיכון למבוטחים באופן הוגן. הטכנולוגיה האוטומטית חוסכת לחברות את הצורך במשלוח סוקרים לכל בית בעלויות גבוהות, שבסופו של דבר מתגלגלות ללקוחות, ומאפשרת לעקוב אחת למספר חודשים כדי לבחון אם חלה התדרדרות בתחזוקת המבנה שמשמעותה הגברת הסיכון. גאוקס הוקמה בשנת 2018 על ידי לביא, בוגר יחידת המודיעין 9900, יחד עם אלי לביא (מנהל טכנולוגי) וגיא עטר (מנהל פיתוח עסקי). בין המשקיעים בחברה שותפות שור-טק הבורסאית וקרן ICM, שמנהלת מעל ל-20 מיליארד דולר. גאוקס מעסיקה 24 עובדים, מתוכם 15 במרכז פיתוח בישראל ונמצאת בתהליך של התרחבות וקליטת עובדים חדשים על רקע הצמיחה בעולם. ההסכם החדש עם EXL מצטרף להסכם קודם שנחתם עם החברה הממשלתית האוסטרלית Geoscape  למיפוי וניתוח של 18 מיליון בתי אב ברחבי היבשת לצרכי ביטוח, ניצול נבון של אנרגיה, פריסת רשתות סלולר וערים חכמות.

משרד המסחר האמריקאי הכליל שתי חברות ישראליות ברשימה השחורה של חברות המייצאות תוכנות סייבר התקפיות. תא״ל (מיל׳) חנן גפן טוען כי הכרזה זו עלולה לפגוע ביחסים הטובים בין ארה״ב לישראל  אבי אוחיון - לע״מ  משרד המסחר האמריקאי הכליל שתי חברות ישראליות ברשימה השחורה של חברות המייצאות תוכנות סייבר התקפיות. זו סטירת לחי מצלצלת למדינת ישראל, למערכת הביטחון הישראלית ולגורמי הפיקוח על היצוא.   מספר מנהיגים בעולם דרשו כבר הסברים מראשי המדינה. התשובות , לפחות אלה שהופיעו בתקשורת, היו  מגומגמות, בבחינת ניסיון להרוויח זמן. אורות אזהרה כי משהוא איננו פועל כשורה בכל הקשור לאישורי "סייבר התקפי", של חברות אלה וחברות אחרות הפועלות בתחום, מהבהבים כבר זמן רב, אך אלה לא הצליחו לעצור את המשך הייצוא של "הסייבר ההתקפי".   הסיכוי לשלוט בתוכנות כאלה בצורה יעילה הוא קטן כי המרחק בין מפרט בקשת יצוא לבין מה שנעשה בפועל גדול. הגמישות של התוכנות גבוהה ויכולה בקלות, בהנחיה סמויה, ביוזמות פיתוח של הלקוח או בהעברת ידע במפגשי מוכר-קונה לא מתועדים, להפוך לכלי ריגול ומעקב אחר אזרחים. שונה לחלוטין מתנאי הרשיון . מערכת הביטחון איננה מצליחה ליצור כלי בחינה ואישורים אל מול האתגר שתוכנות כאלה מציבות ועוד פחות מכך לפקח על עמידה בתנאי הרשיון. ביקור בהול של אנשי משרד הביטחון ואפ"י לפני מספר חודשים במטה אחת החברות, בעקבות ביקורת של ראשי מדינות בעולם , היא עדות אילמת למבוכה ולחוסר הביטחון.  המרחק בין תוכנות מוסבות כאלה לבין מערכות מודיעין מבצעיות המשרתות את קהילת המודיעין עשוי לעיתים להיות קטן. תוכנות אלה בידיים של גורמים עוינים חושפות יכולות ופוגעות במאמצי מעקב ואיסוף המידע שביטחוננו הלאומי נשען עליהם. יותר מכך, חשיפה כזו עשויה לפגוע במערכת היחסים האסטרטגית עם קהילת המודיעין האמריקאית. הקשרים יוצאי הדופן בין קהילות המודיעין בשתי המדינות הניבו יכולות מבצעיות מתקדמות, צעד אחד לפני כולם בהתמודדות מול אתגרי הטכנולוגיה והסייבר.  בקהילת המודיעין האמריקאית יש הערכה רבה ליצירתיות הישראלית וליכולת התגובה המהירה שלה וישראל נשענת על ידע וטכנולוגיות אמריקאיות לצד יכולות מבצעיות. ניתן להעריך כי הקביעה של משרד המסחר האמריקאי נעשתה לאחר בחינה מקיפה בשיתוף גורמי מודיעין. אלו בוחנים כנראה גם חברות ישראליות אחרות הפועלות בתחום "הסייבר ההתקפי".  אם בחינת קהילת המודיעין האמריקאית תעלה כי הטכנולוגיות בהן משתמשות החברות זלגו ממערכת הבטחון הישראלית והם מכילות ידע, ניסיון ופיתוחים הנדונים, או שנדונו בעבר, במסגרת שיתוף הפעולה בין קהילות המודיעין של שתי המדינות, אזי מדיניות הפתיחות ושיתוף הפעולה החריגים של קהילת המודיעין האמריקאית מול עמיתיה בישראל עלולה להשתנות.   מרכיבי ליבה יוצאו על ידי האמריקאים מתחום שיתוף הפעולה או יושהו לפרקי זמן לצורך "הערכה מחדש". למסקנות קהילת המודיעין האמריקאית עשויות להיות גם השפעות על דרישות נוספות של הממשל האמריקאי.   היו אלה האמריקאים שדרשו בשנת 2007 כי הפיקוח על היצוא יהפוך לאגף עצמאי במשרד הביטחון, אפ"י. עד אז גורמי הפיקוח היו חלק מסיב"ט, אגף האחראי על הגדלת היצוא בטחוני של מדינת ישראל ומטבע הדברים ניתנה עדיפות ליצוא על שיקולים אחרים.  הדרישה האמריקאית כללה גם תביעה להדחת מנכ"ל משרד הביטחון. שאלות רבות מונחות עתה על השולחן. האם האמריקאים ידרשו החמרה במתן אישורים לכל נושא ה"סייבר התקפי"? האם יידרשו צמצומו? האם הם יכתיבו  את הקריטריונים? האם ידרשו  שקיפות בכל הנוגע לרשיונות, לקוחות ולפיקוח מתמשך על התחום ? ללא ספק תקופה מעניינת לאנשי משרד הביטחון.